טיפים והמלצות

מי שרוצה למקסם את החוויה המזרח גרמנית שלו עד הסוף, מי שרוצה לדעת איך נראו החיים בימי הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה (GDR) תחת השלטון הסובייטי הקומוניסטי, כדאי לו לישון ב- Ostel, מלון דירות ש"עוצב באהבה עם מיטב הריהוט שהרפובליקה יכלה להציע". המובילים את הגל הנוסטלגי הזה הם דווקא מעצבים צעירים, שמקפידים על כל הפרטים בעיצוב הרטרו, שחוזר לשנות ה-60 וה-70, ולכן זכה הזרם לכינוי "שיק סובייטי". הדירות גדולות מספיק להלין עד 6 אנשים. 

 בין אם אתם מגיעים בהרכב זוגי או משפחתי, ב-Chatham Bars Inn שבעיירה המקסימה צ'טהאם שבקייפ קוד תוכלו לבלות חופשה על החוף בסטייל ניו אינגלנדי. המלון ההיסטורי הזה, ששוכן על רצועת חוף פרטית, ארוכה ויפהפייה, החל את דרכו ב-1914 כלודג' ציד לעשירי בוסטון. לפני שנים אחדות עבר המקום שיפוץ מקיף. במקום יש חדרים במבנה הראשי לצד קוטג'ים שממוקמים לאורף החוף. החדרים מעוצבים בטוב טעם, עם הרבה הקפדה על הפרטים הקטנים, וכדאי מאוד לבחור בחדר עם מרפסת שפונה לאוקיינוס האטלנטי. כשתהיו רעבים תוכלו לבחור בין ארבע המסעדות של המלון, שכולן משתמשות בתוצרת הטרייה של חוות המלון הצמודה. למרות שהמלון מתאים לחופשה רומנטית, הוא ידידותי גם למשפחות ויש בו בריכת שחייה גדולה ומחוממת והרבה הפעלות לילדים.

 אם אתם מגיעים לקונטיקט וכסף לא מהווה בעיה עבורכם, כדאי שתשקלו ללון ב-Mayflower Inn, אחד מהמלונות הכי רומנטיים בניו אינגלנד, ששוכן בעיירה המקסימה וושינגטון. לא תמיד המקום היה ערוך לאירוח זוגות – בעבר שכן במקום בית ספר פרטי לבנים. ב-1894 הוסב המקום למלון והיום מדובר בבית אחוזה כפרי ומפנק מבית Relais & Chateau. המלון יפה גם מבפנים וגם מבחוץ – הוא מוקף בגנים מרהיבים, יערות ואגמים, וחדרים המרווחים מעוצבים באלגנטיות, עם מיטות אפריון, אח, בריהוט עתיק ויצירות אמנות מקוריות מהמאות ה-18 וה-19 על הקירות. מסעדת המלון היא מסעדה רומנטית ועטורת שבחים שמתמחה בדגים ופירות ים. אסור להחמיץ בילוי בספא המצוין של המלון. בקרבת המלון אפשר לעסוק בהליכה, רכיבה על אופניים, שייט קיאקים, רכיבה על סוסים, דיג ועוד.

בשונה מערים אחרות בניו אינגלנד, תיירים רבים מגיעים לבוסטון באופן מיוחד, לאו דווקא כחלק מטיול ארוך בניו אינגלנד. בין אם קפצתם לביקור בעיר היפה הזאת או שאתם עוברים בה בדרככם צפונה, מומלץ ללון במלון לנוקס The Lenox Hotel. המלון נמצא במבנה מרשים משנת 1900, ובמיקום מצוין: במרכז העיר, מרחק הליכה מכנסיית טריניטי וממוקדי הקניות והבילוי של רחוב ניוברי. יש בו שילוב נעים של ישן וחדש, השירות קשוב, החדרים המרווחים מרוהטים בהידור ובמסעדת השף המשובחת מגישים ממיטב מהמטבח המקומי עם נגיעות צרפתיות ואסייתיות.

במבט ראשון, ריבנדייל האוס Rivendell House נראה כאילו יצא היישר מתוך ספר אגדה: בית עץ צבוע אדום, עם גג מחודד, גינה פרועה משהו ומרפסת ארוכה עם כיסאות נדנדה. המבט השני והשלישי רק מחזקים את התחושה. יש משהו פשוט, חם ומזמין במקום הזה, ובעלי הבית הלבביים תורמים לרצון להישקע פה ליותר מלילה או שניים. זהו B &B קלאסי, עם כל החן והחום האופייניים לצורת האירוח הזאת, אבל קחו בחשבון שאולי לא תקבלו חדר עם שירותים צמודים.
בת'אל היא עיירה ציורית, עם היסטוריה שמגיעה עד המאה ה-17. היא סמוכה להרים מיוערים, נהר ואתר סקי פופולרי. במרחק קצר מריבנדייל האוס נמצאות חנויות מקומיות שמזמינות לשוטט בהן.

קשה לחשוב על מקום מתאים יותר מקמדן לבלות בו חופשה שלווה. הכפר השוכן במקום בו ההרים פוגשים את הים, מציע נופים נפלאים, פארקים ירוקים ומסלולי הליכה בחיק הטבע לצד נמל ציורי, מסעדות מצוינות, סמטאות צרות עם חנויות ייחודיות ותבים היסטוריים. אחד מהבתים האלה הוא Camden Maine Stay Inn, בית עץ גדול צבוע לבן שנמצא שם כבר מ-1802. אין צורך לחשוש, הבית משופץ ובתוכו אפשר ליהנות, לצד רצפת העץ המקורית וריהוט תקופתי, מכל נפלאות העולם המודרני, כולל טלוויזיה, די.וי.די ואינטרנט מהיר. מן החדרים אפשר להשקיף על הגן היפהפה שמקיף את הבית. המארחים לבביים במיוחד וארוחת הבוקר המוגשת במקום היא דרך מצויינת לפתוח את היום. היא כוללת, בין היתר, מיץ טרי, פרנץ' טוסט, וופל אמריקאי, נקניקים, גרנולה אפויה במקום עם סירופ מייפל טהור, קדירת ביצים ופנקייקס עם אוכמניות.

טיול בוושינגטון פירושו חובת ביקור בבית הלבן, בינות למבנים ההיסטוריים בהם דרכה כף רגלם של שועי עולם. מעבר לכך יש ביקור חובה נוסף: במוזיאון השואה. על עצם הקמתו של המוזיאון ראויה ארצות הברית לשבחים רבים, והיא מצדיקה בכך את האמירה כי היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל. לאורך מבנה עצום בגודלו, המשתרע על פני קומות אחדות, מתגלות זוועות השואה באמצעות תמונות, מיצגים ומופעים אור-קוליים. איש מהנוכחים במקום (שרבים מהם אינם יהודים) לא נותר אדיש לנוכח המראות הקשים הנחרתים בזיכרון. ייחודו של המוזיאון בייצוג הפן האישי של השואה. על קירות שלמים תלויות תמונות של נשים, גברים, ילדים ומשפחות, הזועקים בשתיקתם ומתוך מבט עיניהם את הסבל הנוראי שעבר עליהם. בכניסה למוזיאון מקבל כל מבקר את תמונתו של אחד הנספים בשואה, בצירוף כל הפרטים הידועים עליו. התמונה הופכת לבת לוויה, ומעניקה למבקר תחושה כאילו הוא עצמו ניצל מהזוועות. בעיני, ביקור במוזיאון השואה הוא חובה לא רק כאשר מגיעים לוושינגטון, אלא בכלל לארצות הברית.

מוזיאון הריגול הבינלאומי בוושינגטון די.סי הוא חוויה לכל מי שאוהב את עולם החשאיות. המוזיאון מתעד את ההיסטוריה של הריגול מימי התנ"ך ועד ימינו, והעובדה שהוא אמריקאי מבטיחה הרבה "צעצועים" מדליקים, כמו מצלמות מתוחכמות, יוד בלתי נראה וטכניקות הסוואה שהומצאו בהוליווד (!) עבור ה-CIA. מעבר לזה, המוזיאון נותן מידע מרתק על האופן שבו ריגול משפיע על מדיניות חוץ ועל תהליכים היסטוריים, וכולל – איך לא – גם אזכורים לא מעטים של המוסד. במקום יש מצגות אינטראקטיביות שעוסקות בהסוואה, בהישרדות ועוד, וגם אפשרות ל"בחן את עצמך" – האם אתה מתאים להיות מרגל. לאלה שנוסעים, וגם לאלה שלא, מומלץ להיכנס לאתר האינטרנט של המוזיאון, ולא לדלג על הפתיחה הכיפית.
שעות פתיחה: אפריל-אוקטובר 20:00-10:00, נובמבר-מרץ 18:00-10:00. סגור בחג המולד, בחג ההודיה ובערב ראש השנה האזרחי.

במרבייה שבאנדלוסיה, ספרד אסור לפספס את שעות אחר הצהריים והערב במרינה. בשעות אלו מגיעים למקום שועי עולם עם מיטב מלבושיהם וכלֵי רכבם. חוויה נעימה למטייל.

את שירת הכמרים הסורים-אורתודוקסים בארמית, אותה שומעים במנזר במרדין שבמזרח תורכיה אפשר גם לשמוע בכנסיית המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם מרקוס הקדוש בירושלים העתיקה, מרחק ארבע דקות משער יפו (וגם בכנסייה הסורית-אורתודוקסית בבית לחם). האזנה לשירה זו היא חוויה מיוחדת לדוברי עברית משום שהם יכולים ללקט מילים מוכרות מתוכה. הכמרים בירושלים למדו את מסורת השירה הארמית בעיר מוסול שבעיראק, באותו הסמינר התיאולוגי שבו למדו הכמרים של המנזר במרדין, והם שוקדים על שימור המסורת הזאת באותה המידה. ערכתי הקלטות רבות של טקסי תפילה בארמית בכנסיות הללו, והן מופקדות בפונותיקה הלאומית, בספרייה הלאומית של האוניברסיטה בגבעת רם, ירושלים, ובסרטייה של קול ישראל בירושלים. לקט מהקלטות אלה נערך ועומד לצאת לאור בתקליטור בחברת התקליטים "Largo" בקלן שבגרמניה.

בקרו בעיר פורטו שבצפון פורטוגל, ואל תחמיצו בה ביקור בטיילת ההיסטורית בזמן השקיעה, אז העיר יפה ביותר. מומלץ מאוד גם שיט בנהר בעמק הדוירו (Douro), בו הכרמים נושקים למים, וכמובן סיור באחד ממרתפי היין.  

בעיירה Scesare Terme שלאורך החוף בחבל פוליה שבדרום איטליה קיימים מעיינות גופרית חמים. שווה ביקור.

במתחם גן הצפון יש כמה מסעדות טובות כמו נחלים ופוקצ'ה בר, וקלומפוס היא התוספת החדשה והמצוינת למסעדות במתחם, אחות לפוקצ'ה בר (אותם בעלים). המסעדה מעוצבת כדיינר אמריקאי טיפוסי, עם תאי ישיבה נוחים וכמה מקומות ישיבה על הבר, תמונות נוסטלגיות וכרזות ישנות על הקירות ואפילו ג'וקבוקס (בחינם!) להשלמת האווירה. התפריט, בהתאם, מורכב מהמבורגרים עסיסיים ומשובחים, נקניקיות, עוף רוטיסרי, חזה עוף בגריל, שניצל וגם מנה צמחונית של פטריית פורטבלו בגריל. המחירים זולים (דיל של המבורגר, שניצל, או חצי עוף רוטיסרי יחד עם צ'יפס ושתייה בחמישים ש"ח). אופציה מצוינת לארוחת צהריים טעימה, מהירה וזולה, עם או בלי הילדים, או לבילוי לילי (המקום פתוח עד 2:00, ומ-22:30 המחירים מוזלים והמנות כוללות תוספת ושליש טובורג).

ממש מלכודת תיירים!!!! מנות פשוטות – לא טעימות כלל , יקרות במיוחד וכשמגיע החשבון מגלים כי על כל כיסא משלמים 3 יורו ללא קשר לטיפ שחייבו אותנו לשלם 2.5 יורו לאדם. כוס עם תותים עלתה 7 יורו, מים מינרלים 6 יורו אז תסיקו מסקנות…אני לא ממליצה כלל לאכול במקומות התיירותיים. מאחלת טיול מהנה.

Gondolen היא מסעדה יוקרתית הממוקמת על מגדל בגובה 33 מטרים מעל המים ומציעה נוף נפלא על העיר. בנוסף לנוף יש במקום אוכל מצוין, עם מנות כמו חצי לובסטר עם מנגו וסלסת אבוקדו או בשר עגל עם רוטב רוזמרין, ירקות העונה, תפוחי אדמה ופאי של גבינת צ'דר. אפשר גם להסתפק בלגימת קוקטייל בבר במקום. המחיר יקר.

מסעדת דגים מצוינת ברחוב מרשל טיטו באופטיה, עם היצע נאה של מאכלי ים. נסו לקבל שולחן במרפסת המשקיפה לים.

 מסעדה צמחונית שמגישה אוכל הודי עם השפעות מקומיות במחירים סבירים כ-9 דולר לארוחת בופה המתומחרת לפי משקל. יש אינטרנט אלחוטי חינם וחנות אוכל, אף היא צמחונית, הצמודה למסעדה.

 מסעדה יהודית כשרה לא רחוק ממרכז העיר המגישה מאכלים יהודים וקווקזיים מסורתיים באווירה ובעיצוב ייחודיים. אפשר גם ליהנות פה ממופעי מוזיקה ובידור.