טיפים והמלצות

בבר גיורא, מושב מעורב של דתיים וחילונים, בנה אהרון שריג (ממשפחה חילונית) צימרים בחצר הבית. הכל בתוכם מעשה ידיו. פשוט מאוד, קצת צפוף, אבל חביב.
נכים: יש גישה נוחה אל חלק מהצימרים.

לענף האירוח שנפתח בקיבוץ צובה גויסו חברי משק רבים. מחדוות היצירה שלהם נהנים האורחים בעיקר בברנץ' של יום שישי. המלון מורכב מכמה בתים של שתי קומות, ובכל אחד מהם ארבע סוויטות חביבות עם מרפסת הפונה לנוף.
כשרות: כשר בלי תעודה.

יד השמונה הוא יישוב קטן של יוצאי פינלנד, הנקרא על שם שמונה יהודים פינים שנרצחו בשואה. המלון הוא צריפים שוודיים ארוכים על צלע ההר, מחולקים לחדרים קטנים ומתוקים, בכל אחד טלוויזיה ומרפסת. מרוב המרפסות נשקף נוף, אבל אם זה חשוב, כדאי לוודא כשמזמינים. באולם האירועים שליד חדר האוכל נערכים אירועי תרבות, בעיקר קונצרטים, בימים שלישי ושישי. ביום שישי ברנץ' פתוח גם לקהל מבחוץ.
נגישות לנכים: נוחה למסעדה, בלתי אפשרית לחדרים.
כשרות: כשר עם תעודה.

על צלע ההר, מאחורי המלון הוותיק של שורש, נמצא "ירוק בהר" – ביתנים קטנים ויפים לנופש זוגי או משפחתי. בין הביתנים דשא וערוגות עשבי תה, ולכל בית רחבה קטנה עם ריהוט גן ומקום למנגל בחוץ, ובפנים שני חדרים (אחד לזוג ואחד סלון שיכול להפוך לחדר ילדים), מטבחון, טלוויזיה ונוף מהחלונות. החניה קרובה וכך גם בריכת השחייה (חצי אולימפית) והספא הקטן של המלון, העומדים גם לרשותם של אורחי הצימרים. הג'קוזי, הנמצא בחדר עם חלונות גדולים הפונים אל הנוף, נראה כבילוי מוצלח לליל חורף קר. נגישות לנכים: יש. כשרות: כשר עם תעודה.

אם לדרג לרגע, אז במקום הראשון, מעל כולם, נמצא רוז אוף קסטל. חמש דקות מירושלים, ארבעים דקות מתל אביב, והרחק מכל אלה, בעולם אחר, כאן ולא כאן. מקום ממש מרגש, שאליו באים רק עם מי שאוהבים – אהבה מהסוג הרומנטי ו/או הילדים. זהו בית של שתי קומות, מוקף עצים, שהוסב למלון קטנטן, ארבעה חדרים בלבד, סוכריות אחד-אחד. ארוחת הבוקר (מזנון חופשי) מוגשת בחדר האוכל הקטן שבחזית וכוללת בין השאר קפה פיני ועוגה ביתית. בעלי המלון הם קבוצת אנשים מפינלנד המטפחים את הבית עד לפרט האחרון (ספלי הקפה מתוקים). יש סאונה פינית לשימוש פרטי, לשימושם של אורחים מחדר אחד בלבד בכל פעם, ואפשר לקבל טלוויזיה לחדר אם מבקשים. לילדים מחכים המון צעצועים בחדר המשחקים שבקומה התחתונה ובבריכה לפעוטות בחצר, לצד בריכה פעוטה למבוגרים. בחצר אפשר גם לעשות מנגל.
נגישות לנכים: יש גישה נוחה רק לחדר אחד שיש לו כניסה נפרדת. (צילום: ברוך גיאן)

אחר הצהריים, כשחומות העיר העתיקה בירושלים נצבעות בזהב ובוורוד, הבית הסקוטי נראה המקום השלם והשלו ביותר בעולם. זהו בניין אבן יפהפה בן שמונים הנמצא מעל גיא בן הינום, ובו כנסייה ובית הארחה עם 17 חדרים, חלקם פונים אל העיר העתיקה וחלקם אל הגן המתוק שבמרכזו אזדרכת, ויש ביניהם חדרים ליחיד, לזוג או סוויטה. בית הקפה שבקומת הקרקע (כורסאות קש, קישוטי קרמיקה ארמנית, חלונות אל חומת העיר) פתוח גם למי שלא מתאכסן במקום (ב'-ו' 22:00-12:30, שבת מ-10:30, א' סגור).
חנות המזכרות שווה ביקור מיוחד: יש בה רקמות יד של נשים פלסטיניות ובדואיות הפועלות במסגרת פרויקט של אונר"א לשימור מלאכות היד המסורתיות. מתברר שלכל אזור יש סגנון רקמה משלו, ובחנות מיוצגים כל הסגנונות. מפות, מפיות, כיסויי כרים ועוד, הכל צבעוני, יפה ובמחירים סבירים.

מומלץ לשתות קפה במלון המלך דוד בירושלים, בבית הקפה או בלובי, באחת הספות או הכורסאות העמוקות, לנוכח חלון הראווה הענקי המציג את חומות העיר העתיקה. לא שהקפה מיוחד או זול (43 שקל לקפה ורקיק בוטנים), זה המקום עם ההדר, היופי וההיסטוריה. מקום לשבת, לנוח ולספוג. 
כשרות: כשר עם תעודה. פתוח: 24:00-10:00. (צילום: עפרה ריזנפלד)

קפה מודוס הוא המקום היחיד בירושלים שיש בו אווירת קפה ירושלמי של פעם: אינטימי וחמים, עם מוזיקה קלאסית ברקע, קפה טוב, לקוחות קבועים ובעלים שמכירים את טעמו של כל אחד מהם. סימן נוסף לירושלמיות: בתפריט מופיע לצד סלטים ומשקאות גם סמבוסק. כאן אפשר למצוא את הבורקס הנהדר ביותר – עם הגבינה הנכונה, בצק מתפצפץ ולא שמן, טעם ומרקם שלא מהעולם הזה. עובד, בעל המקום, הוא שאופה אותם, לצד מיני מאפים אחרים מבצק פילו מגרה.
פתוח: א'-ה' 22:30-7:30, ו' עד שעה לפני כניסת השבת.
נכים: יש מדרגה בכניסה, אין שירותים מותאמים.
כשרות: כשר עם תעודה.

לינק הוא קפה-מסעדה-בר מרווח בירושלים, החוסה בצל חרוב ענקי, דקלים ועצים נוספים, שנעים מאוד לשבת בו. בין המנות יש תבשילים כמו לזניה בשר וחצילים (36 שקל, ובאותו מחיר קציצות פרגיות), קבב על פילה חציל (60 שקל) ומנות כמו פיתה דרוזית מגולגלת עם רוסטביף, עוף חם או גבינות (34-32 שקל). פתוח כל יום 2:00-10:00. נכים: יש מדרגות בכניסה, אין שירותים מותאמים.

ג'עוני היא מסעדת ביסטרו ים תיכונית בראש פינה, השוכנת בבית אבן ומציעה בשרים, דגים, פסטות, ארוחות בוקר ועוד. במקום מוצעים משחקי חשיבה שינעימו את זמן ההמתנה למנות. מומלץ לנסות את השקשוקה.

את המחלבה הוותיקה "מחלבת קדוש" בצפת מנהל עכשיו הבן יואב. הגבינות נשארו מצוינות כשהיו. המבחר: צפתית, בולגרית, קשקבל, אורדה (ריקוטה) ולבּנה. הטעם, כמה דרגות מעל גבינות תעשייתיות. כך גם המחיר. מאור הפנים נשאר כשהיה, ואפשר לטעום גבינות וזיתים נהדרים, שגם הם נמכרים במחלבה, וגם חלבה עם דבש שהמשפחה מייצרת.
פתוח: בכל השנה חוץ משבתות 21:00-9:00, ו' עד כניסת שבת.
כשרות: כשר עם תעודה. נכים: מגיעים עם המכונית עד לפתח, אין מדרגות.

לא ייאמן: באמצע העיר העתיקה בצפת, מתחת לאדמה, קומפלקס ענקי של חללים בגדלים שונים, מאולמות ועד כוכים, בנויים אבן עם קשתות ועמודים. ז'אן-איב מיסי הוא האיש שבאוגוסט 2004 בנה את מסעדת פלסיו מהארמון העתיק הזה, בן 750 שנה. הסיור הוא חוויה בפני עצמה, הכוללת הצצה לבאר שעומקה 17 מטר. על הקירות תלויים ציוריו של מיסי, שהוא צייר, והריהוט הכהה משלים את האווירה. בכל יום חמישי ערב בלוז. המטבח הוא בכיוון צרפתי עם כבוד לבשר. במנות הראשונות הנה שלוש שמהן נהנינו מאוד: כיסני פטריות וגבינה ברוטב שמנת ופרמזן, סלט ירוק עם גבינת עזים חמה, והכי הכי: סלט פלסיו, המורכב מחסה ומפירות העונה ברוטב וינגרט. כולם הוגשו בצלחות גדולות, בשפע, ולצדם לחם טרי וחמאה.
פתוח: 23:00-11:00, סגור ביום א' (עשויים להיות שינויים בשעות ובימי הפתיחה, וכדאי לבדוק לפני ההגעה). כשרות: אין תעודה. בתפריט כתוב שהמסעדה משתמשת במוצרים כשרים ולא מערבבת מצרכים בשריים עם חלביים. נכים: אחת משלוש הכניסות אל המסעדה היא בלי מדרגות, ומוביל אליה שביל גישה מהכביש. (צילום: אירית זילברמן)