טיפים והמלצות

החאן צץ מן השממה ומפתיע את הבאים. כמו פאטה מורגנה, שדווקא לא נעלמת כשמתקרבים. באמצע חצר גדולה נטוע עץ שיטה, ורוגע שורה בכל. המקום קרוב מאוד לסיני, גיאוגרפית ואווירתית, רק בלי הים.
בחאן בארותיים יש 17 בקתות אירוח, ובכולן קמינים ובולי עץ, כך שהחורף חמים שם. המקלחות אינן בחדרים, אלא במבנה סמוך נטול גג שמאפשר להתקלח תחת חופה של כוכבים. התאורה בשירותים מופעלת באנרגיה סולרית, והמקום בכלל משולב מאוד בסביבתו. הבקתות מתאימות לזוגות ולקבוצות של עד שלושים איש, והארוחות מוגשות במתחם אירוח מרכזי. חאפלות בשריות מוגשות לארוחת הערב, בבוקר מוגשת ארוחות בוקר ישראלית עשירה, ובצהריים אפשר לקבל חאפלה חלבית או בשרית.
האזור מקסים. תמצאו בו בעיקר מרחבי מדבר, שמים, כוכבים והמון שקט. האורחים יושבים סביב המדורה, שותים קפה או תה, קוראים ומסתלבטים על ערסלים. אפשר גם לצאת לטיולי גמלים של שעה וחצי עד עשרה ימים. 

הגעה: נוסעים מבאר שבע דרומה על כביש 40 וממשיכים ישר בצומת טללים על כביש 211. בניצנה פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-15 קילומטר בכביש עד הפנייה ימינה לדרך עפר, שבה יש שילוט לחאן 
מחיר: 170 שקל ללילה למבוגר, 135 שקל לילד בן 15-3, כולל ארוחת בוקר וערב

בקצה המערבי של היישוב אשלים שברמת הנגב נפתחה בראש השנה בקתת אירוח חדשה. רותי ובקו – היא אמנית, הוא בעל ידי זהב – עמלו בשנה האחרונה על הקמת בקתה, פשוטו כמשמעו: מלבד הריצוף והחשמל, הכל נעשה במו ידיהם. פשוט כי היה להם חשוב להגיש לאורחיהם משהו ייחודי עם כל הפינוקים שמבקש לו זוג בחופשה.
צימבר הוא בעצם חלל אחד משושה (רק השירותים והמקלחת מופרדים), עם קריצה אפריקאית. יש בו ג'קוזי מעוטר בחומרים טבעיים ובנרות, וכל מה שצימר מאובזר כולל בדרך כלל: טלוויזיה ומערכת קולנוע ביתית, מטבחון, יין ועוגיות בריאות (רותי אפתה כמובן). הצבעים, הכלים, האבזור, העיצוב המשלב יסודות של פנג שוואי, הכל אישי ומיוחד. אפילו את המיטה הזוגית בנה בקו לפי עיצוב של רותי, ועל הקירות תלויים ציוריה. ארוחת הבוקר כפרית ועשירה. ארוחות חמות מוגשות בהזמנה מראש, ולמעדיפים לנפנף יש פינת מנגל בחצר הפרטית של הבקתה.
המקום מתאים לזוגות, ואם תבואו עם ילדים תוכלו לפתוח את הפוטון. בני הזוג ישמחו להמליץ על טיולים, מסעדות וחוות בודדים באזור, ובקיץ הכניסה לבריכה חינם לאורחי הבקתה.
מחיר: 400 שקל ללילה לזוג באמצע השבוע, 570 שקל ללילה לזוג בסופשבוע, תוספת של 80 שקל לזוג לארוחת בוקר

"הסטודיו ביפו" הוקם לפני כשנתיים על ידי בני הזוג רותי ואודי אפשטיין, שעזבו את חיי הפרוורים ועברו להתגורר ביפו. הבית העתיק, שנבנה בתקופה העות'מאנית לפני כמאה ועשרים שנה, שופץ תוך שמירה על המאפיינים הארכיטקטוניים היפואיים, והוא משמש כביתם של בני הזוג, וביחידה נפרדת – כצימר עירוני לזוגות וליחידים. במקום סלון קטן, טלוויזיה בלווין, מטבחון מצויד, פינת אוכל וגלריית שינה. על המיטה פרושה שמיכת טלאים מלאכת מחשבת, מעשה ידיה של רותי. הסטודיו נמצא בסמטה היוצאת משדרות ירושלים וסמוכה לשוק הפשפשים. המחיר הזול איננו כולל ארוחת בוקר אך ישנם מקומות סמוכים שמציעים ארוחות בוקר מגוונות וכמובן שמי שלא מתעצל יכול לבשל במקום.

כמה: 330 ש"ח לזוג ללילה
נכים: לא נגיש

ההקפדה על כל פרט ופרט הופכת את חמשת בקתות האבן של רויטל ויהודה אבשלום מנתיב השיירה לבילוי זוגי בלתי נשכח. הצימרים בנויים מאבן ועץ, מבודדים אחד מהשני ומוקפים בעצי אבוקדו שמשום מה פירותיהם נפקדו מארוחת הבוקר הדשנה. החדרים נקיים ומטופחים מאוד ומלאי כל טוב: יין, עוגה ביתית, שוקולדים, מעדני חלב, מים מינרליים ועוד. כבר בדרך ל"נתיב לאוהבים" תקבלו טלפון מיהודה ורויטל שישאלו איפה אתם בדיוק. הם לא חטטנים, הם רק רוצים לתזמן במדויק את מילוי הג'קוזי המרווח שבמרכז החדר במים חמים ובקצף. על המרפסת הפרטית ימתינו לכם שני זוגות אופניים משוכללים וסאונה מעץ בחצר תרגיע את כאב השרירים מהרכיבה. אהבנו הכל אבל שני דברים במיוחד: את סרט הדי-וי-די שרויטל הביאה לחדרנו ליוותה קערת פופקורן ושבצימר יש קלסר מפורט על טיולים, מסעדות ואטרקציות שמציע הגליל המערבי. הקפדה על פרטים כבר אמרנו?
רויטל ויהודה יצרו את הבקתות במו ידיהם כפרק ב' של חייהם המקצועיים ומתוך אהבת אירוח ופינוק. זה ניכר בכל פינה, גם במחיר שתשלמו על התענוג.
מחיר: 900 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר; מינימום שני לילות בסוף שבוע

בכרמי עבדת מגדלים ענבים ומייצרים יין, והנוף הנשקף במקום משתרע בין גפנים למדבר. המתחם כולל שש בקתות מרוחקות יחסית זו מזו, ארבע בריכות טבילה, ערסלים, מרפסות ומטבחון, וביחידה אחת יש גם ג'קוזי. בחדר יחכה לכם יין מתוצרת המקום. 

מיקום: על כביש 40, בין שדה בוקר לעבדת מחיר: 550-450 לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר; 1,500-1,200 שקל בסופשבוע (שני לילות)

הגענו למצפה רמון בדמדומים של שבת אחר הצהריים ונחתנו בבית במדבר. המבנה מחולק ל-12 חדרים עם מרפסת גדולה המשקיפה לנוף, ולמרות כמות החדרים הפרטיות נשמרת. העיצוב של המקום הוא החלק המרשים ביותר בחוויה: תקרות גבוהות, גוני ירוק וחום טבעיים ועיצוב סופר מודרני משולב באלמנטים טבעיים מהסביבה שמכניסים את שלוות המדבר לכל פינה. בחדר יש מטבח מאובזר, מיטה מפנקת וחלון גדול בתקרה שמבעד לו אפשר להביט בכוכבים. אחרי ארוחת הבוקר העשירה יצאנו לטיול אופניים באזור. 

מחיר: 450 שקל לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר

בימים תמימים יותר, עם קצת פחות אינטרנט, היו אומרים לתיירים "ישראל" ובעיני רוחם הם כבר נישאו על דבשתו של גמל. את פנטזיית המדבר הקדמונית אפשר לממש בחוות הגמלים ממשית הקרובה לשני המכתשים. הנתיב מתחיל בחווה וממשיך לעבר קניון נחל ממשית, כולל תצפית על העיר הנבטית שהוכרזה כאתר מורשת עולמית. טיולים האורכים כשעה מיועדים לקבוצות של שלושים איש ומעלה; קבוצות בנות 15-10 איש יכולות לצאת לטיולים של כחצי שעה (בחגים אפשר להצטרף לקבוצות). בתיאום מראש. 

מחיר: טיול של שעה – 50 שקל למבוגר, 40 שקל לילד; טיול של חצי שעה – 40 שקל למבוגר

ברצוני לספר על טיול שטיילנו בתורכיה. טיול קצת אחר – "תורכיה למתקדמים" אני קוראת לו. ישראלים לא פוקדים את האזור הזה, ואפילו תיירים מארצות אחרות כמעט שלא ראינו. המסלול לא קשה, די קל להסתדר בו, והוא יפה להפליא.
נסענו מאיסטנבול ברכב שכור לכיוון צפון־מזרח לחופי הים השחור. מיד לאחר שעזבנו את האוטוסטרדה היוצאת מאיסטנבול לכיוון אנקרה ליד סקריה (Sakarya) התחלף הנוף לגבעות רכות משובצות בכפרים ציוריים בעלי אווירה פסטורלית שלווה. נפגשנו עם הים השחור ליד העיירה קרסו (Karasu) ליד שפך נהר סקריה לים. המים היו בוציים ועכורים וצבעו גם את מי הים באפור בוצי. הדרך בקטע הזה שלאורך הים השחור אינה תיירותית, ועל כן המטייל פוגש תורכיה אותנטית, כפרית, נעימה ושלווה. צוקי הרים גבוהים מגיעים במקומות רבים עד קו המים, ולכן בקטעים האלה הכביש צר, מפותל מאוד, ויש בו עליות וירידות תלולות שבהן מתרחקים מהים ומתקרבים אליו לסירוגין. כשהים מתגלה בין העצים המראה מרהיב. הדרך המתפתלת עוברת ליד שדות מעובדים, חורש סבוך, שרכים ועצי פרי ומזכירה מאוד נוף אירופי אוסטרי.
אחת העיירות הנעימות היא אמסרה (Amasra), היושבת בקצה לשון ים המתווה שני מפרצים יפים ממזרח וממערב לה. לאורך מפרץ עגול להפליא בעבר המערבי של העיר משובצים בתי מלון קטנים ויפים, מסעדות דגים ובתי תה לרוב. שדרת עצים מצלה על טיילת נעימה. שרידי מבצר מעטרים את צלע המפרץ, ואפשר לטייל על החומה העתיקה ולהשקיף ממנה על המפרץ היפהפה. בערב החומה והמבצר מוארים, והמראה מרהיב.
יש מקומות בעיר שאפשר לראות את הים מימינם ומשמאלם, שהרי העיר ממוקמת בקצה לשון ים צרה. במפרץ המזרחי, הגדול יותר, יש נמל דייגים, וכן שוכן בו החלק המסחרי של העיר. את אמסרה מקיפים מדרום הרים גבוהים, ולפני שמגיעים אליהולאחר שעוזבים אותה יש נקודות תצפיות מרהיבות שגם מסבירות את המבנה המיוחד שלה.
עוד עיר מעניינת ומיוחדת היא אמסיה (Amasya). זוהי עיר הבנויה סביב צוק דרמטי הנטוע בלב הערבה. הנהר קזלארמק (Kizilirmak) חוצה את העיר לכל אורכה ומתפתל בדרכו, ולכן בנויים עליו גשרים רבים. בתי מגורים ישנים הוסבו למסעדות ולבתי תה המשקיפים על הנהר ומושכים מבקרים לרוב (עד כמה שראינו – רק תורכים). לאורך הנהר בנו לאחרונה טיילת יפהפייה שלכל אורכה משובצים פסלי ברונזה של סולטנים.
אפשר ורצוי לטייל גם בחבל ארץ זה, שאינו בין המומלצים בספרי התיירות ובפי סוכני הנסיעות.

קייט קלאו, בריטית בת 57, יצרה דרך החוצה את חבל ליקייה (Lycia) בדרום תורכיה. הדרך, הנקראת The Lycian way, מורכבת מדרכים עתיקות שחוברו ביניהן בשבילי חמורים. הדרך מקסימה: חופים, צוקים, הרים, אתרי עתיקות ויערות, ובעונות המומלצות לטיול, בסתיו ובאביב, היא מושכת אליה חובבי הליכה, טבע ונוף מכל העולם.
בהדרכתו של מדריך תורכי עשינו קטע מהדרך במשך שבוע. הטיול כלל לינה ואירוח בדרך בבתי כפריים. הלכנו כל יום כחמש־שש שעות, הליכה בדרגת קושי בינונית, והנוף היה מגוון מאוד. בדרך פגשנו כפריים תורכים (בייחוד כפריות) מכניסי אורחים, והם כיבדו אותנו ביוגורט עזים, בתה ובדבש מקומי. 
לצעירים ברוחם: פעם בשנה קייט קלאו מסמנת מחדש את הדרך בעזרת מתנדבים מכל העולם, ואפשר להצטרף אליהם. אפשר לטייל לבד לפי מפה ולפי השביל המסומן. פרטים מופיעים באתר שלה: www.lycianway.com.
במהלך טיול באזור אפשר גם להתארח בפנסיון משפחתי נחמד ששמו Faralya, שבו יש אוכל טוב ונוף משגע, ואפשר לצאת משם לטיולים יומיים באזור. בעל הפנסיון מוכן לספק הסעה, מדריך ועצות.

(צילום: אביבה חנן)

מסלול שאפשר לעשות ברכב – אך מומלץ יותר ברגל – נמתח לאורך אחת מרצועות החוף היפות בארץ, זו שבין ראש הנקרה לתל אכזיב (סימון אדום). החוף מפורץ וסלעי, ונחבאות בו לגונות עם תמנונים, קיפודי ים ושושנות ים. מבט מערבה יגלה שלושה איים – נחליאלי, שחף ותכלת – שהם כיפות של רכס הכורכר שהוצף במי הים ומוכרזים כשמורה ימית. גם שרידים לתרבות הפניקית המפוארת מצויים בגן הלאומי תל אכזיב, וכן שרידי העיר המקראית אכזיב. מי שמעדיף לצעוד פחות יכול להתחיל בכל מקום לאורך החוף.
כדאי לבקר גם בראש הנקרה.
נקודת התחלה: ראש הנקרה (אבל אפשר להתחיל מכל נקודה בדרך).
נקודת סיום: הגן הלאומי אכזיב.
עונה מומלצת: כל השנה, בקיץ מוטב להגיע בשעות הבוקר או בין ערביים.
מפת סימון שבילים: מספר 2 (הגליל העליון).

בריכות הדגים של מעיין צבי, שמציעות ארוחות חינם לבעלי כנף, מושכות אליהן גם את אלה שאוהבים לצפות במעופפים. העונה החמה לתצפית עופות היא אמנם החורף, אבל גם בקיץ מגיעות לא מעט אנפות לילה, שפעילות גם ביום, לבניות קטנות ועוד. מסלול שמשלב תצפית עופות וחוף ים עובר לאורך בריכות הדגים של מעיין צבי ולאורך הביצות של נחל דליה (הדיפלה) עד לחוף. בים אפשר לראות שחפיות ים, שדוגרות באי היונים שמול חוף מעגן מיכאל.

גן לאומי חוף השרון הוא מרפסת לים התיכון. בגן תוכלו לבחור אחד משלושה מסלולים: שביל המצוק שנמתח כמה עשרות מטרים מעל לים לאורך סלעי הכורכר (מסומן באדום); שביל הצבאים שחוצה את השמורה (מסומן בכחול); ושביל האירוסים שבחלקה המזרחי (מסומן בשחור). השבילים מצטלבים, ותוכלו להרכיב מהם את המסלול המתאים לכם. בדרך אפשר ליהנות מאיקליפטוסים, מחבצלת החוף ומרותם המדבר. במדור בעלי החיים תזכו (אולי) לראות צבאים, גרבילים, דורבנים ושועלים. כדי לרדת לחוף של געש יוצאים מהגן ונוסעים לאורך הגדר צפונה עד לחניון החוף ומשם ממשיכים ברגל.

מסעדת אורי בורי היא מסעדה יקרה עם אוכל מוקפד. מומלצת ארוחת הטעימות המודולרית (160 שקל לאדם).  שעות הפתיחה: בכל יום 12:00-23:00.

מאז ביקורי האחרון לפני שנים אחדות, גדלה מסעדת אל-אמיר וגדל גם התפריט. נוספו מנות פלסטיניות טעימות מאוד: שולבטא, שזה בורגול בעגבניות, מג'דרה שכאן זהו תבשיל עדשים כהה עם מעט מאוד אורז, קובה וסמבוסק ממולא גבינה – כל אלה מנות ראשונות, ומהן הרכבנו ארוחה לתפארת. יש גם בשרים על האש ומנות נוספות. המסעדה היתה מלאה בצהריים באמצע השבוע, מה שאומר שתושבי הסביבה מעריכים אותה, ובצדק.
פתוח: א'-ו' 21:00-8:00, שבת 19:00-8:00.
נכים: לא נגיש.

לפני כמה חודשים נפתחה בכפר יובל מסעדה המגישה מגוון מאכלים מן המטבח הקוצ'יני. רבים מתושבי היישוב עלו לארץ מחבל הארץ הזה, אשר נמצא בהודו. הגענו למסעדה השוכנת במבנה צנוע והתקבלנו בלבביות משפחתית. חנה, בעלת המקום, סיפרה לנו בשמחה על מורשת העדה והסבירה על סוגי המאכלים השונים. בחרנו בארוחה עסקית (100 שקל) הכוללת טעימות ממגוון מנות. למנה ראשונה טעמנו מבחר מאפים. אהבנו במיוחד את קציצת העדשים ואת מאפה הבצק הממולא בתפוח אדמה ובחזה עוף. למנה עיקרית אכלנו עוף ובקר ברוטב קוצ'ין. העוף היה טעים מאוד, את הבקר אהבנו פחות. המנות לוו בשני סוגי אורז מצוינים ובסלטים טריים. למנה אחרונה שתינו משקה מסורתי של חלב קוקוס, עדשים ובוטנים. שילוב הטעמים היה מעט מוזר בעבורנו, אך ללא ספק מעניין וייחודי. 

השורה התחתונה: היא: חוויה יוצאת דופן. הוא: המנות הראשונות מומלצות. 

שעות: א'-ה' 12:00 עד אחרון הלקוחות 
כשרות: כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים

קטי ועפרה הוא קפה נחמד מאוד בקרית טבעון, ששמר על אופיו המשפחתי בעשר שנות קיומו. בפנים רק חמישה שולחנות, השאר בחוץ, ברחבה, שם ניגנה תזמורת אירית ביום שישי שבו ביקרנו. בתפריט: מרקים (24 שקל) של יוטקה מהרדוף, כלומר הכל אורגני, מאפים תוצרת בית (25-5 שקל), כריכים וסלטים מתובלים בעשבי תיבול מהגינה הביתית (23 שקל לחצי כריך עם סלט ועד 35 שקל לכריך עם סלט). טעים וטרי. במשקאות החמים סוגים מעניינים של שוקו וסחלב (15-10 שקל). וגם עוגיות מצוינות (פקאן-לימון לדוגמה), סקונס ולחם תבלינים לנשנוש לצד הקפה. כדאי להתקשר לבדוק אם יש מקום.
פתוח: א'-ה' 22:00-8:00 (לפעמים גם אחרי, כדאי להתקשר), ו' עד 15:00 נכים: יש מדרגה בכניסה, אין שירותים מותאמים, כשר בלי תעודה, המטבח חלבי וסגורים בשבת.

נכנסנו לבית הקפה רוטמן שבקיבוץ לוטם בערב חורפי. האח בערה וקולות פצפוץ של עץ נשרף נשמעו בחלל ספון העץ. בפנים היה חם וטוב, עם הריח הנעים הזה שיש לבתים המוסקים בעצים. אל האווירה הביתית מצטרפים שלל חפצים ישנים וענתיקות הפזורים בחדרים: שולחנות, פמוטי נחושת, חביות, קומקומים עתיקים, בובות. המרפסת הגדולה הצופה לנוף הגלילי ונפתחת בקיץ, מרוהטת בסגנון דומה. אם יתמזל מזלכם תזכו גם להאזין לנגינתה של מאיה רוטמן, מבעלי המקום, נגנית נבל מקצועית. לאחר סיום הארוחה ולהשלמת החוויה מומלץ לסור לחנות הצמודה לבית הקפה. מאיה מוכרת בה פיצ'פקס עתיקים מכל העולם: צעצועים, מכוניות קטנות, מריונטות, כלי אחסון ועוד.
איך כל זה התחיל? עמיקם רוטמן, שדרן רדיו המגיש תוכנית אישית בימי שישי ושלישי בקול ישראל, ורעייתו מאיה החליטו לעזוב את רמת השרון ולעבור לגליל. "הוקסמנו מהנוף והחלטנו להתיישב בקיבוץ לוטם", מספר עמיקם, "אבל בכלל לא חשבנו לפתוח מסעדה. היה כאן מבנה חרב של מסעדה ישנה שממנה נשקף נוף יפהפה, אז חשבתי שלמסעדה חדשה בטוח יגיעו אנשים. עבדנו כמו משוגעים, הגבהנו את הרצפה, הבאנו ריהוט, ורק בסוף נזכרנו שבמסעדה צריך גם אוכל. גייסנו קבוצה של אנשים מהאזור ופיתחנו תפריט מקומי פשוט וטוב".
כמי שאכל שם יותר מפעם אחת, אני ממליץ על קבב טלה עם אגוזים, עשבי תיבול וכיפת אורז צהוב ברוטב תמרים או רוטב טחינה מזרחי. לאכול את זה ליד האח עם נגינת נבל ברקע, זה תענוג חורפי אמיתי. 

שעות: מדי יום מ-9:00  עד אחרון הלקוחות 
כשרות: לא כשר
גישה לנכים: גישה נוחה 
מחיר: ארוחת בוקר זוגית – 110 שקל, קבב טלה – 65 שקל