טיפים והמלצות

אכנסניה מעוצבת ומפנקת הממוקמת במרחק הליכה מ-Orchard Road, אזור הקניות של סינגפור. 
החדרים מודרניים ומצויידים במיטות נוחות, בניגוד למקובל במקומות מסוג זה. מה עוד? אינטרנט בחינם, ארוחת בוקר וחללי צ'יל אאוט. 

המלון, שנפתח בשנת 2004, ממוקם בבנין בסגנון ארט-דקו משנת 1924 בלב אזור טרנדי של מסעדות, גלריות וחנויות מיוחדות. לובי המלון והשטחים הציבוריים מעוצבים בסגנון דרמטי, עם הרבה נברשות וקטיפה,  כשגווני הארגמן והברונזה שולטים. ב-80 חדרי המלון, לעומת זאת, שולטים הגוונים הפסטליים.  החדרים גדולים במיוחד וכוללים מגוון פינוקים – תפריט כריות, מסך טלוויזיה שטוח ותמרוקים ממותגים. בנוסף לבר ולמסעדה שבמלון יש גם בר מסעדה על הגג, עם תפריט פירות ים ותצפית פנורמית על הצ'יינה טאון.

מעט מאוד מבנים שגילם עולה על מאה שנה נראים טוב כמו הטירה הויקטוריאנית הזו, שנבנתה כמועדון חברתי פרטי לגולים גרמנים. זהו מלון עם היסטוריה: המקום שרד את הכיבוש היפני במהלך מלחמת העולם השנייה ושימש כבית משפט לפשעי מלחמה אחרי הכניעה היפנית. היום מדובר באחד המלונות המפורסמים בסינגפור. האגף הישן של המלון מפואר ומשמר את קסם העולם הישן, בעוד שהאגף החדש מקסים אך מעט ספרטני (הכל יחסי, כמובן).

מלון גלרי, המעוצב בסגנון פוסט מודרני, הוא לא רק מקום לישון בו בביקור בסינגפור כי אם יעד לביקור בפני עצמו. המגדל בן 223 החדרים שוכן על גדות נהר סינגפור, מה שמבטיח נוף נפלא מן החדרים. הבריכה האינסופית שווה ביקור, כמו גם גלריות הצילום והאמנות.

 מלון הפאר הרומנטי בעל האווירה הקולוניאלית, שנפתח ב-1887, עדיין שומר על מעמדו  כמלון המפורסם בעיר. המלון מדורג ברשימות שונות כאחד מהטובים בעולם ומפורסמים רבים נמנים על רשימת האורחים שלו.

הוסטל שקט עם אווירה ביתית ונעימה בפרבר וודלנדס. במקום בסה"כ 10 מיטות באולם שינה משותף וחדר זוגי אחד. החדרים נקיים ומעוטרים בשלל פריטים מחומרים ממוחזרים, מה שתורם לאופי הייחודי של המקום. יאנג, הבעלים (שמשמש גם כפקיד הקבלה והשרברב…) נותן שירות ידידותי במיוחד.  מחיר הלינה כולל שימוש במכבסה, גישה לאינטרנט, קפה ותה, שימוש בספרייה ואפילו טיולים מודרכים לשמורות הטבע שבסביבה.  

חלקו המזרחי של האי קו-פנגאן משמש בית למסיבות הפול מון המפורסמות. אבל לא רק… בעת שהותנו באי קוסמוי יצאנו 6 חבר'ה (זוגות קצת מפונקים) במעבורת להפלגה בת שעה לאי קו-פנגאן. מיד בעת שירדנו מהמעבורת שכרנו מונית (טנדר פתוח) והצמדנו אותו אלינו לכל היום. הודענו לנהג (שהיה מאושר מהעבודה הרבה שנפלה לידיו), שכל אשר ברצוננו הוא לתור בין החופים היפים שבאי. הנהג המאושר הפך מייד למורה דרך ללא מילים, ועצר בכל חוף וחוף, הצביע לעברם לאישור ואנו נפעמים מהמראות, נעננו בזינוק מהיר מהטנדר לעבר המים הצלולים. האי התגלה כבעל חופים זכים, שמימיו צלולים ונופי מפרציו מופלאים. חלקו המערבי רדוד וסלעי ובו ריכוז של שוניות אלמוגים. חלקו המזרחי חולי, נעים ומתאים לשחייה. אתרי נופש ובונגלוס פזורים לאורך החופים החוליים והמפרצים היפים. הפיתוח המודרני המואץ של קוסמוי השכנה עדיין לא הגיע לקו-פאנגן. לחופי האי מראה בתולי וטבעי. החופים שקטים. רוב הטיילים רובצים מעולפים על ערסלים, ומנמנמים בביקתות. השקט אמנם זמני, אך האוירה קסומה, אפשר להנות ממראות וקולות הטבע , ונראה כי זה מה שמושך וזה מה שכל כך יפה ומיוחד באי קו-פנגאן.

אין יותר כיף מאשר לסיים את הנסיעה על כביש מס' 1 הגדושה בנופים, בעיירות קסומות ובאטרקציות, ולנחות בעיר המקסימה סנטה ברברה. סנטה ברברה מכונה הריביירה הקליפורנית בגלל אוכלוסייתה העשירה, האדריכלות הים-תיכונית והמיקום המרהיב על שפת הים. עיר בת 90,000 תושבים, מצוחצחת, דיסקרטית, נעימה ורק 90 דקות מלוס אנג'לס. החלטנו לשהות במקום החל משעות הצהרים ועד לרדת החשיכה ורק בגלל שהמלון בלוס אנג'לס לאותו לילה היה מוזמן מראש. ישבנו לארוחת צהריים במסעדה מקסיקנית הצופה לים, ולאחריה יצאנו להליכה רגלית מתבקשת על שפת הים. סיור קצר ברציף הציורי, הפעיל והעתיק ביותר בחוף המערבי, מרוצף בקרשי עץ ועליו מסעדות חנויות ומתקני שעשועים. מרכז העיר והחוף נמצאים במרחק הליכה זה מזה. את שעות אחרה"צ המאוחרות העברנו בשופינג ושוטטות ברחוב המרכזי ביותר בסנטה ברברה – רח' State. זהו מקום תוסס ומושלם לקניות, לחיטוטים בבוטיקים, לחנויות ספורט מדליקות, למסעדות ובתי קפה. ארוחת ערב באחד מהקניונים הקטנים שעל רח' סטייט – Pasco Nuevo ויצאנו ללוס אנג'לס, מאוכזבים על שלא הכנסנו בתוכנית הטיול שהייה ארוכה יותר בעיר המיוחדת והיפה סנטה ברברה.

בין סנטה מוניקה למרינה דל ריי נמצא אחד ממהחופים הידועים של לוס אנג'לס. בחוף רצועת חול רחבה מאוד, לאחריה שדרת דקלים, דשא וטיילת יפה ורחבה. המקום נקרא גם "החוף המשוגע". הטיילת שלאורך חוף האוקיאנוס שוקקת חיים. קירקס אנושי של כל מי שרוצה ולהיראות. אלפי אנשים ותיירים מגיעים לטיילת (לא מומלץ לאוהבי השקט והבדידות). על המדרכה הסלולה צועדים להם טיפוסים מוזרים בתלבושות משוגעות, להטוטנים ואקרובטים, מגידי עתידות הקוראים בקלפים, עשרות מקעקעים חלקם מוכשרים, רובם לא. תוכים מאומנים, נגני רחוב והופעות של מוסיקאים מקצועיים וכאלה שלא. במקום דוכני מכירה של מזכרות לתיירים וחנויות רבות. אפשר לחנות ברחובות צדדיים או בחניונים שבסביבה. ככל שהחניון קרוב לים מחיר החניה גבוה ונקבע גם בהתאם לשעה (בשעות השיא המחירים בשמיים). אמנם ל Venic Beach מגיעים כדי לטבול במיי האוקיאנוס, אך זהו גם איזור נהדר לבוא לקניות, ואזור נפלא עוד יותר ללגום איזה מיץ פירות טבעי, בזמן שהים האנושי גואה סביבכם. יאללה בלגן!

ויקטוריה פיק זוהי נקודת תצפית בנקודה הכי גבוהה על העיר הונג קונג. לנקודת תצפית זו אפשר להגיע בעלייה תלולה בחשמלית או בטיפוס רגלי (552 מטרים מהמעבורת לפסגה). אנחנו כמובן, בחרנו בנסיעה בפיק טראם חשמלית מדליקה אשר נבנתה בשנת 1988 והיתה פעם הדרך היחידה לעלות לויקטוריה פיק. על החשמלית עולים ברחוב גרדן. זוהי באמת הדרך היפה ביותר. הרכבת עולה לתצפית בקו ישר ובשיפוע תלול ביותר. הנוף מרהיב והבניינים נראים כאילו הם נוטים על צידם. המראה מנקודת התצפית מדהים ועוצר נשימה. זוהי חוויה מאוד מרגשת. מומלץ להגיע בשעות אחר הצהריים: לראות את הונג קונג מלמעלה באור יום וגם בשעות החשיכה ולהנות מהמראה הקסום של העיר הונג קונג.

אם חשקה נפשכם בגן עדן בודד,אקזוטי, רומנטי,שקט וקסום – האי קופיפי שבתאילנד הוא המקום! החופים הלבנים, עצי הקוקוס, מפרצונים מבודדים, הצוקים המתנשאים מהים והאווירה הרומנטית לא ישכחו מזיכרונכם וילוו אתכם הרבה לאחר שתחזרו לארץ. נובמבר 2004, כן קצת לפני הצונאמי,יצאנו במעבורת מהאי פוקט. הפלגה של שעתיים והגענו לגן העדן. קופיפי נחשב לאחד האיים היפים ביותר באסיה. בקופיפי אין בכלל כלי רכב. את המזוודות הנזרקות מהמעבורת אוספות עגלות הנגררות ע"י מקומיים יחפים השואלים בנימוס להיכן?! האי קטנטן. יורדים מהמעבורת לשביל עפר, העובר דרך מלון PRINCESS המדהים, ומתחבר אל צידו השני של האי עד למפרץ. התמקמנו ב PRINCESS בביקתה מפנקת על קו המים. כל שהפריד בין הביקתה לים היתה רצועת החוף.. ארוחת הבוקר הוגשה על החוף מן הסתם, וגולת הכותרת היתה הבריכה הגדולה אל מול הים. קופיפי הוא בעצם שני איים: DON ו- LAY. בתי המלון והמסעדות הם ב-DON ן LAY שומם לחלוטין אך מדהים ביופיו. למרות שהאי קטן יש מה לעשות: צלילות מסביב לאי, שייט לפיפי ליי כולל שנירקול וכולל את מאיה ביץ'. והאמת, לגן העדן הזה מגיעים כדי לא לעשות כלום..

בין שתי עיירות מטופחות : מונטריי וכרמל, השוכנות לאורך חוף ים מקסים בחוף המרכזי של קליפורניה, מפריד קטע כביש מפורסם בעל נוף מרשים במיוחד, המתפתל לאורך החוף :"כביש שבעה עשר מייל", שאורכו 17 מייל (27ק"מ). זוהי הדרך המרשימה ביותר. קטע כביש מיוחד במינו. נסיעה בקטע כביש זה כרוכה בתשלום (המחיר כדאי בהחלט) מכיוון שהכביש הוא פרטי והאזור כולו הוכרז כאתר לאומי. הכביש המבודד מתפתל בדרמטיות בין חופים. עובר בתוך יער, בין צוקים ובין האוקיאנוס. מיד בכניסה מקבלים מפה מפורטת על 21 הנקודות בהן מומלץ לעצור לאורך הדרך. לדוגמא : סלע הציפורים, סלע אריות הים – משטח גרניט עליו מצטופפים כלבי ים, אריות ים ושחפים. ישנו גם סלע הנקרא: הברוש הבודד (התמונה מצורפת). מומלץ לנסוע באיטיות מרובה לאורך כל הדרך ולהנות מהנופים המדהימים. בדרך חולפים על פני בתי קיט, וילות-פאר של עשירי קליפורנה הבנויים להם במקומות ממש בלתי הגיוניים. מגרשי גולף פזורים על משטחי ענק לכל אורך הדרך.
אולי זה נראה מקומם ומיותר לשלם עבור כניסה לקטע כביש, אך כביש זה הוא באמת משהו מיוחד..

במסעדת Chez Léo בז'נבה, שווייץ, קיימת אווירת ביסטרו טיפוסית. אידיאלית לארוחות צהריים או לארוחות ערב לא מהודרות, אך משביעות וטובות. מבחר רביולי וטורטליני, נתחי עגל ברוטב פטל חמצמץ ולקינוח טארט לימון. הקפה במקום עושה בית ספר לאספרסו.

מסעדת Adler’s Swiss Chuchi בציריך, שווייץ מציעה אוכל שוויצרי טיפוסי. המסעדה בוהקת בנקיונה, מעוצבת בסגנון עכשווי ומגישה אוכל ביתי עממי. "הפונדו הטוב בציריך", כך אומרים השווייצרים. ואני אומר: הפונדו מצוין (לצערי לא טעמתי את כל הפונדו בציריך). דיל מצוין. 

במסעדת Della Casa בברן שבשווייץ קיימים מאכלים שווייצריים מסורתיים המוגשים במקום כמאה שנה! פלטות נדיבות מאוד של תבשיל זנב שור מצוין, פסטות מטוגנות נוסח שווייץ, והמנה המומלצת במיוחד: כבד עגל עם עשבי תיבול. כל מי שהוא משהו בשווייץ סועד במקום. אם אתם בברן, אסור לפסוח על המקום הזה עם האוכל המצוין. ממש מומלץ. סגור בימי ראשון.

 היינו מספר פעמים בבית הקפה של מלון זאכר וכל פעם נהנינו מחדש ובמיוחד מטורט הזאכר. לאחרונה ביקרנו שם בחודש מאי 2013 וניתן לכנות את הביקור שם פשוט ב "על הפנים". טורט הזאכר המפורסם היה בטעם של העוגות המוכנות שקונים בסופר מרקט ובמחיר של כל מדף העוגות בסופר. השירות היה מחפיר וגס.

מסעדת Steirereck הוותיקה והאינטימית יושבת על גדת הדנובה בווינה, בין התחנה המרכזית לפארטר. התפריט משלב בין מטבח אוסטרי מסורתי למודרני. במקום מרתף יינות עשיר עם יותר מ-35 אלף בקבוקים. יש להזמין מקום מראש.

Das Schreiberhous היא מסעדה מסורתית ב- Heurige, אזורים בפאתי וינה שהיו בעבר כפריים והיום הפכו לחלק מהעיר אך שמרו על אופיים הכפרי. יש כאן אוכל וינאי אמיתי וטוב כמו שניצל וגולש. למנה אחרונה אפשר לאכול בלינצ'ס ממולא בריבה כמיטב המסורת או את המנה האחרונה שהיא גולת הכותרת: Kaiserschmarn – מעין גושי חביתיות אווריריים עם אבקת סוכר מלמעלה. ללקק את האצבעות!