טיפים והמלצות

נאייב היא דוגמא למסעדת פועלים משובחת שנותנת תמורה מלאה לכסף ועוד חופן נדיב של אווירה ונשמה. רבים מהסועדים הם לקוחות קבועים במצויים בעצירת מנוחה ואכילה באמצע יום שוק. אחרים הם בעלי עסקים בהפסקת צהריים וכולם, כך תמיד נדמה, מאוד רעבים. המטבח של נאייב הוא מטבח פרסי שמצטיין בעדינות ובשילוב מדויק של חמיצות, מתיקות ומרירות שנובעים משימוש רב בפירות ועשבים בבישול. חלק בלתי נפרד מארוחה פרסית הוא לחיכת מערום עשבים טריים המוגש עם פתיחת הארוחה, הכולל: עלי ריחן, טרגון, ראשאד, ירק חילבה (בפרסית: שמבלילה) וגם שורשים טריים, כמו צנונית ובצל. מנות מומלצות: גורמה סאבזי, מרק גונדי ושיפודים מגוונים על הגריל.

מרגרט תייר היא ללא ספק האמא של הבשלניות. במקדש הקטן שלה המשקיף אל הים היא יוצרת מאכלים שחלקם בהחלט יכולים לספק סוג של חוויה דתית. אם אתם בעניין של חפוז זה לא המקום בשבילכם. מי שלו הזמן הוא עניין נזיל, יכול להמתין בפטיו המעט מוזנח, להתענג על בריזה יפואית, ולנשנש עלי גפן אלוהיים ביוגורט, סרדינים ממולאים , קציצות לוקוס ושאר מעדנים. אצל מרגרט הארוחה יכולה להיות יקרה מעבר לכל פרופורציה, או זולה, תלוי באיך הפרצוף שלכם נראה לה. מה שבטוח, היא תמיד תוגש עם חיוך זהב רחב. 
שעות פעילות: לא קבועות. הקפידו להתקשר.

שנים רבות שומרת מנטה ריי, המסעדה התל אביבית הותיקה שבחוף עלמה בתל אביב, על האווירה והאוכל האופייניים שלה, שמשלבים מטבחים שונים מרחבי העולם בקלילות ובתחכום. התפריטים כאן משתנים לפי השעה ביום, העונה וגחמות השף, והם כמעט תמיד מרעננים ומפתיעים. מומלצות ארוחות הבוקר, פלטות המזטים וקדרות פירות הים.

מסעדת "ויטושה", על חללה העצום ומפות השולחן הרקומות שלה, נראית כמו אולם חתונות בסופיה. ווילי דווידוב, עולה מבולגריה, קראה למסעדה הקטנה והביתית שלה על שם ההר המפורסם הנושק לסופיה מדרום. במושגים של מונומנטים יפואיים ארכיאולוגיים, דוגמת "מפגש הבלקן או "מונקה", "ויטושה" היתה תמיד הפרחחית הקטנה והצעירה בשכונה. לאחרונה כבשה המסעדה את החנות הסמוכה לה, וטיפול קוסמטי מקיף הביא אותה לצמוח לגודל תפלצתי ממש, שבאורח פלא לא גרע במאום מאיכותה.מומלץ: קיופולו (חצילים קלויים עם שום, או יותר נכון שום כתוש עם חצילים), לוטניצה (אותה הקומבינה עם פלפלים), תרמילי במיה קטנטנים ברוטב עגבניות שלא מתבייש בריריות שלו, לוקנקה (נקניק בולגרי מתובלן ועז טעם), קציצות פרסה, קבבים בולגריים וכמובן שקמבה צ'ורבה, שהוא המרק הלאומי של בולגריה העשוי קיבת פרה.

כמסעדה הנימנת על ז'אנר הדיינר האמריקאי, דיקסי נאמנה לשלושה עקרונות מתמטיים: הטבח לא יודע לספור קלוריות, המלצריות הקורקטיות לא ממש סופרות את הלקוחות והטמפרטורה בחלל האכילה תמיד תהיה קרה בשתי מעלות ממה שצריך. אלו בדיוק התכונות שהופכות את דיקסי למקום שנמצא מעבר לגבולות זמן וגיאוגרפיה. זה מה שהופך אותו למוסד. ואם עדיין לא אמרנו כלום על האוכל, זה רק בגלל שהוא מצוין. מומלץ: מדליוני פילה בקר בזיגוג בלסמי מוגשים עם בטטה אפויה וקרם תרד, עוף קייג'ן מוגש עם אורז תאילנדי וסלט כרוב עם אגוזים וכמובן מנת ה"בופלו ווינגס" האגדית.
פתוח 24 שעות.

מכל מסעדות הדגים ברציף של מבנה 8 בנמל תל אביב, זו של בני הדייג היא הפופולארית ביותר ולא במקרה. בני הוא באמת דייג, ודייג, כמו שאמרו חכמינו בטבריה אוהב דגים – עדיף בצורה הכי פשוטה שיש – מטוגנים או על הגריל עם סלטים נהדרים בצד. פתוח: א'-ש' 11:00- עד הלקוח האחרון.