טיפים והמלצות

צימר הפגודה בפינה שוכן בראש פינה.
בעלי הצימרים חיים ואירית, אנשים חמים אשר אוהבים לארח. מארחים באופן חם באוהב אשר כולל שלל פינוקים והפתעות בצימרים. הצימרים עצמם בנויים באופן יחודי (כל צימר בנוי ממספר "משולשים"). הנוף הנשקף מהצימר אל הרי הגליל והגולן.

המושבה ראש פינה הינה מרכז תיירות גלילי ואחת המושבות הוותיקות והיפות בגליל העליון ובישראל, המושבה הטובלת בירוק והאוצרת בתוכה סיפור של למעלה ממאה ועשרים שנה.

לרשות האורחים: המסעדות, בתי הקפה, סיפור ראש פינה והאטרקציות שבסביבה, לספוג את הקסם, המסתוריות, הריחות, הנוף להרי הגליל, הגולן (ולעיתים אף לחרמון) והיופי שבמושבה המדהימה הזו. אחד
הדברים שמייחדים את הפגודה בפינה הוא השילוב האידיאלי בין צימרים הנגישים למושבה המדהימה הזו, ראש פינה, לחלום האירוח הכפרי יחודי.
הצימרים בנויים מלכאת מחשבת, אשר לכל צימר אופי יחודי לו.

בבית האבן של אביב וקובי, השוכן במרחק הליכה קצר מאתר השחזור של ראש פינה, יש 4 סוויטות יפהפיות. סוויטה נוספת שוכנת בבוסתן. 5 הסוויטות נבדלות זו מזו בגודלן ובעיצובן, אבל כולן מפנקות, מצוחצחות ומציעות אירוח שונה למי שנמאס לו מבקתות העץ שנמצאות בכל פינה בגליל. אנחנו שהינו בסוויטת הר כנען, סוויטה רחבת ידיים עם ג'קוזי ענק ליד המיטה, פינה הסבה מקסימה, עבודות ויטראז' מקסימות, מטבח מצויד שכולל מכונת קפה וחדר רחצה מזמין במיוחד שכולל מקלחת עם זרמי עיסוי לגב. בנוסף לכל אלה, יש הרבה פינוקים קטנים להשלמת החוויה: צלוחית מלאה שוקולדים, בקבוק יין, קערת פירות, סבונים של "סבון של פעם" והרבה נרות. גולת הכותרת של המקום היא הבוסתן הנהדר, שכולל עצי זית, רימון, חרוב, תות ועוד, פינות ישיבה, פעמוני רוח, כסאות נדנדה וערסל, ובקיץ גם בריכת טבילה מתחת לעץ התות. ארוחת הבוקר שכלולה במחיר מצוינת, ולא כדאי להחמיץ את הפנקייקס שעשויים מחיטה מלאה ומוגשים עם ריבת דובדבנים. המקום מומלץ במיוחד לזוגות עם תינוקות, שבדרך כלל לא רצויים במרבית הצימרים ברמה זו באזור הצפון, אבל כאן מתקבלים בברכה.

צימרים ביסוד המעלה מפנקים בטרוף עם ג'קוזי, פינוקים, אירוח ברמה והכי חשוב במחיר שווה לכל נפש.
ממליץ בחום לכל מי שיודע להנות מהחיים.

לשלומי המאירי יש אחוזה גדולה בקצה העליון של המושבה – אחוזת המאירי. את הבניין המרכזי, בן שתי קומות, הוא שיפץ בעצמו במשך 15 שנה ממצב של גל חורבות, תוך שמירה על אופי הבנייה והעמודים הגדולים. הבנייה והשיפוץ עדיין נמשכים אבל המקום נפתח כבר לפני כשלוש שנים. כל בניין ביישוב הוא חתיכת היסטוריה, וזו של בית המאירי גם מתועדת בקלסרים גדולים. עכשיו משמשת הקומה העליונה, במפלס הרחוב, למגורי המשפחה, ובקומה התחתונה, הפונה לנוף הצפון, חמישה חדרי אירוח מטופחים ובקתה מוקפים בבוסתן גדול. בכל אחד מהם טלוויזיה, ג'קוזי ומטבחון מצויד. בקתת העץ היא ששבתה את לבי במיוחד – רק שם אפשר להתפרקד במיטה אל מול הנוף הנשקף מהחלונות הגדולים, ובחוץ מרפסת שמעליה תלויים אשכולות פרחי מטפס תכלכלים. גם החדרים יפים, ושקט מבורך שורר במקום. מקבלים רק זוגות בלי ילדים.
 נכים: הרבה מדרגות על צלע ההר. (צילום: אירית זילברמן)

גן העדן של גלוריה בראש פינה הוא אכן רומנטי. הבית העתיק מונח על צלע ההר הפונה דרומה, אל הוואדי. הדרך לשם היא טיולון מקסים: פוגשים את בעל הבית ליד בית הכנסת העתיק, והוא מוביל אתכם בשביל מאחורי בתי האבן, בין צמחייה המשרה אווירה טרופית וליד מעיין שצינורות גסים תקועים בו. מדרגות אבן יורדות תחילה אל הג'קוזי הנפרד, שחלונותיו פעורים אל הוואדי, ואחר כך אל החדר שתקרתו מקומרת. גם כאן ציוד מלא (טלוויזיה וכו') וריהוט בסגנון פחות בורגני ויותר קטיפות וכריות. מהחדר יורדים במדרגות נוספות אל חצר פרטית קטנה, שבמרכזה שקדייה בעציץ ומסביבה קלמנטינה, פסיפלורה ובוגנוויליה הפורחת בקיץ בשלל צבעים. נכים: מדרגות על צלע ההר. 

(צילום: אירית זילברמן)

על גדת נחל הקורן ועל שרידי ארמון החורף של האמיר פאעור ששלט באזור בתקופה העות'מאנית נבנה מלון הגושרים. המלון משתרע על שטח נרחב, מוקף בצמחייה ובמדשאות וכולל 164 חדרים ברמות שונות. החדרים מעוצבים בסגנון פשוט ונעים. המקום מציע מגוון פעילויות למשפחות הנופשות, כמו כניסה חופשית לבריכת הקיבוץ, שימוש במתקני הספורט וטיולי יום ולילה לעמק הנהר הנעלם הסמוך (עין הגושרים). בשטח המלון פזורים פסלי אבן של חבר הקיבוץ אריה אשכנזי, המקיים מדי שבת סיור מלווה בהסברים על יצירותיו. באחרונה נפתח בסמוך למלון ספא ובו אפשר לקבל טיפולים מסוגים שונים. 

השורה התחתונה: היא: הטבע שמסביב עושה את המקום. הוא: מתאים למשפחות שמחפשות נופש פעיל. 

כשרות: כשר עם תעודה
נכים: גישה נוחה בשישה חדרים 
מחיר: 880-540 שקל כולל ארוחת בוקר; תוספת לילד – 165 שקל

בחווה לגידול פורלים שבקיבוץ דפנה שוכנת גם מסעדת דגים היושבת על פלג מים מפכפך בין עצים מצלים. לשולחן הוגשו מבחר הסלטים הצפוי. אף אחד מהם לא השאיר רושם מיוחד. למנה עיקרית ניסינו מבחר דגים. פילה הפורל (75 שקל) היה הטוב מבין המנות. הפורל והדניס הגיעו ממולאים בעשבי תיבול שהתגלו כמשחה בעלת טעם דומיננטי מדי (75 ו-87 שקל בהתאמה). פרגיות העוף ניצלו יתר על המידה והיו יבשות (59 שקל). נהנינו מהאווירה הנעימה, אך חבל שהאוכל צפוי ולא מממש את הפוטנציאל של המיקום היפה. כמו כן בשעת ביקורנו היו השירותים מלוכלכים ביותר.

השורה התחתונה: היא: מיקום נעים, אוכל סביר בלבד. הוא: חבל שהשירותים לא נקיים. 

שעות: קיץ – 24:00-12:00 חורף – 21:00-12:00
כשרות: כשר עם תעודה
נכים: גישה נוחה

שבת בבוקר, יום יפה. העגורים השכימו קום, וגם אנחנו. לאחר נסיעה ארוכה צפונה הגענו לבית הקפה פול. אף שהמקום נמצא בסמוך לתחנת דלק, האווירה נעימה וירוקה. את פנינו קיבלו צלילי שיריו של אהוד בנאי שהיוו פס קול נהדר לאווירה הגלילית.
כיוון שהצלע הנשית שמה לה למטרה למצוא את המוזלי הטוב בארץ, לא יכולנו לעמוד בפיתוי. לאכזבתנו קיבלנו מנה להרכבה עצמית (24 שקל) שכללה יוגורט, גרנולה מאכזבת, דבש ופירות העונה. כריך גבינת הצאן והפלפלים הקלויים (27 שקל) היה לא יותר מסביר. לשמחתנו המצב השתפר כשטעמנו את בריוש השוקולד שנאפה במקום. הוא הגיע עטוף בנייר לבן וסרט, כמתנה אישית וטעימה להפליא (10 שקלים). במקום יש מגוון גדול של מאפים תוצרת עצמית שהפיצו ניחוח טרי ונעים של בוקר. 

השורה התחתונה: היא: עוד לא התגלה המוזלי הטוב בארץ. הוא: מקום חביב לקפה ומאפה. 

שעות: א'-ה' 1:00-7:00, ו' רצוף עד שבת ב-1:00 
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים

אל המסעדה הגענו בלוויית זוג חברים. בעבורו המבורגר הוא אחד מאבות המזון. היא צמחונית אדוקה. המסעדה המתה משפחות שעצרו לאכול משהו מוכר לפני האטרקציה הבאה. כמנת פתיחה טעמנו חציל בטחינה ועגבניות (26 שקל), מנה סבירה אך חסרת תיבול. הצמחונית הזמינה מרק בצל (26 שקל) שהיה טעים והתאים למזג האוויר הסתווי. הקרניבורים התמקדו בדבר שלשמו באו. המבורגר הטלה (250 גרם, 42 שקל) נעשה במידה הרצויה והיה טוב. קבבוני הטלה בטחינה היו עסיסיים וטעימים (29 שקל). המבורגר הבקר (160 גרם, 31 שקל) היה מאכזב. הבשר נצרב יתר על המידה והיה דחוס מדי. הצ'יפס שליווה את המנות היה פריך וטעים (9 שקלים). רמת המנות אינה אחידה, אך האווירה רועשת ועליזה, כיאה למסעדה המהווה מוקד עצירה למטיילים. 

השורה התחתונה: היא: מקום נחמד על הדרך. הוא: אכלתי המבורגרים טובים מזה. 

שעות: א'-שבת 1:00-12:00
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים

המתחם הצמוד לתחנת הדלק שליד מעיין ברוך משופע מסעדות ובתי קפה. בעקבות המלצות חמות שקיבלנו מכמה מקומיים החלטנו לנסות את פוקצ'ה בר. העיצוב הנעים של המסעדה מצליח להשכיח מלב את תחנת הדלק שבחוץ. מיד עם הגיענו הוגשה לשולחן פוקצ'ה טרייה וחמה מלווה בממרחים מצוינים של פלפלים חריפים ועגבניות. מזל שהצלחנו לעצור את עצמנו מלאכול את כולה והשארנו מקום להמשך. למנה ראשונה הזמנו קרפצ'יו חצילים ועגבניות עם גבינת פטה שתובל בלימון ושום (22 שקל) והיה נפלא. כמו כן טעמנו סופלי, כדורי אורז מטוגנים ממולאים גבינה וירקות (36 שקל), מנה מצוינת, אם כי מעט כבדה. למנה עיקרית אכלנו לזניית קישואים, עגבניות ושמיר (54 שקל) שהיתה פשוטה ומדויקת בטעמיה. הזמנו גם מנת זנב שור וירקות שורש (75 שקל), אחת המנות האהובות עליו. הבשר היה נימוח ומלא טעמים, בהחלט אחד הטובים שטעמנו. הקינוח, קרם עדין של קוקוס עטוף בפרוסות בננה המוגש עם עוגיית שוקולד (30 שקל), היה סיום מושלם לארוחה הטעימה. תשאירו לו מקום.

השורה התחתונה: היא: אוכל נהדר במחירים סבירים. הוא: אל תחמיצו אם אתם באזור.

שעות: א'-שבת 23:00-12:00, כדאי להזמין מקום מראש
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מתאימים לכיסא גלגלים

לפני כשלוש שנים פתחו עינת ואביגדור רותם פונדק קולינרי המושתת על עקרונות תנועת הסלואו פוד, הדוגלת בשימוש במוצרי מזון טריים ומקומיים ובלקיחת אחריות על המזון שאנו אוכלים (פרטים נוספים באתר אינטרנט: www.slowfood.org.il). בפונדק אפשר לבלות סוף שבוע קולינרי וחברתי הכולל לינה וארוחות בוקר וערב. על בסיס מקום פנוי ובהזמנה מראש יכול גם מי שלא לן במקום להצטרף לארוחת הערב המשותפת. מכיוון שחששנו מעט שהאווירה תהיה פורמלית מדי, הצטיידנו בזוג הורים חובבי שיחה שנענים לכל אתגר קולינרי. 

כבר עם הגיענו התפוגגו החששות כשעינת קיבלה את פנינו בחיוך רחב ואביגדור הגיש לנו כוסות לימונצ'לו תוצרת בית ומתאבנים של מרווה, סטיביה וגזר בטמפורה. השילוב בין עשבי התבלין לציפוי הפריך היה פתיחה מבטיחה. לאחר שעינת הציגה את הסועדים התיישבנו לשולחן וחיש קל נמזגו לכוסותינו יינות שרדונה ומרלו של גמלא. הארוחה בת חמש המנות נמשכה אל תוך הלילה וסביב השולחן התפתחו שיחות מרתקות בניצוחם העדין של עינת ואביגדור. אפילו הביישנית מבין שנינו הצליחה להרגיש בנוח. הוריה, שאינם ביישנים כלל, נהנו מקהל חדש לסיפוריהם. 

פתחנו את הסעודה, מעשה ידיו של אביגדור, בקיש בצל ירוק שהוגש עם רוטב לימוני של גבינת עזים וקושט בקרפצ'יו סלק. טעמו היה עדין ונפלא. למנה שנייה אכלנו בייבי שרימפס על מצע מנגולד, פטריות וקישואים ברוטב לימון וחרדל. אחריה טעמנו דג סמלט על מצע של סלק, לימון כבוש ושמנת חמוצה. שתי המנות היו מפתיעות בדיוקן ובטעמן הנהדר. למנה עיקרית הוגש שוק טלה בעשבי תיבול שלווה בפירה כתום, שעועית ירוקה, חיטה עם שמיר וסלט ירוק. הבשר היה עסיסי וטעים גם למי שאינו נמנה עם אוהבי הטלה. קינחנו בקרם שוקולד עם נענע וקוקוס, שילוב מושלם של טעמים. הערב הקסום הסתיים בצפייה משותפת בתוכנית "רק בישראל" שהקליטה עינת לבקשת הקהל. כמה חבל שלא יכולנו להישאר לישון. 

השורה התחתונה: היא: האהבה לאנשים ולאירוח ניכרת בכל פרט. הוא: ערב קולינרי קסום ובלתי נשכח. 

שעות פתיחה: ה'-ו' בהזמנה מראש; מגיל 14 ומעלה 
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
מחיר: 200 ש"ח לאדם

למסעדה של כרמלי באמירים הגענו ביום שישי בשעות הערב המוקדמות. המסעדה היתה ריקה, ורגע לפני שהחלטנו לחפש מקום אחר, הציץ בעל המסעדה מעבר לדלת. התשובה לשאלה "אפשר לראות תפריט, לדעת מה יש לאכול?" היתה: "אין לנו תפריט, אנחנו מבשלים כל יום מה שיוצא. יש מנות פתיחה, אחר כך סלטים וממולאים, האוכל צמחוני ועשוי מחומרים טריים בלבד."
החלטנו לנסות ולא הצטערנו. הארוחה נפתחה במרק ירקות עם עדשים אדומות, שהיה קליל וטעים. בהמשך הוגשו מגוון סלטים פשוטים, טריים וטעימים: סלט עגבניות עם נענע, סלט ירקות עם כרובית, טחינה, חומוס חם שהוכן סמוך להגשה, והכל לווה בלחמי שאור מלאים, כבדים וטעימים להפליא.
המנה העיקרית הורכבה ממבחר ממולאים, קציצות ירק ותבשיל עדשים ובורגול. את הארוחה סיימנו בסלט פירות ובחליטת צמחים ממבחר העשבים שבגינה.
אבל המסעדה של כרמלי לא מתחילה ונגמרת רק באוכל. האווירה ביתית ונעימה, והמקום יוצר תחושה של קן עם מחצלות על הרצפה ותחושת חמימות.
השארנו במקום 200 שקל ויצאנו מרוצים. אפשר גם להזמין מנות יחידות ולא ללכת על ארוחה מלאה ומתגלגלת, אבל מומלץ לזרום עם הטבח וליהנות מכל רגע.

הזמנת מקומות בטלפון בתיאום מראש