טיפים והמלצות

 דירות נוחות ומאוד משתלמות בגבעת ציריך, עם תחבורה ציבורית נוחה למרכז העיר. מתאים למשפחות שמגיעות לעיר ולא רוצות להוציא כסף על שני חדרי מלון. הדירה שהיינו בה היתה קטנה מאוד, אבל נוחה, עם מיטה זוגית וספה נפתחת לילדים, מקלחת, שירותים ומטבחון עם כל הציוד שצריך להכנת ארוחות קלות. 

 מלון בוטיק יוקרתי (ויקר) בבניין היסטורי במרכז העיר, במרחק דקות הליכה ספורות מאגם ציריך ומהעיר העתיקה. במלון יש 22 סוויטות מאובזרות ומרווחות במיוחד, עם מיטות נוחות להפליא ומיני-בר שהמשקאות הקרים בו בחינם. גולת הכותרת של הסוויטות היא חדר הרחצה הענקי שבו ג'קוזי ומקלחת עם ראש גשם. מסעדת המלון היא אחת מהטובות בעיר. השירות אישי ומקצועי. 

הוסטל מצוחצח במיקום שקט, במרחק 10 דקות הליכה מהאגם ו-20 דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית, ובקרבת תחבורה ציבורית. בניגוד להוסטלים אחרים בעולם, אין כאן מסיבות פרועות בלילה – מדובר בהוסטל שקט שמתאים גם למשפחות ולזוגות. התנאים נוחים והצוות אדיב מאוד. כמו מלון בסיסי עם מחירי הוסטל. יש חדרים לשישה, לארבעה או  לזוגות, חלקם עם שירותים ומקלחת בחדר. לרשות האורחים יש לאונג' עם טלוויזיה וביליארד, בר, מסעדה, מחסן אופניים, מכונת כביסה ועמדת אינטרנט. 

 המלון הוותיק הזה שוכן במיקום הטוב ביותר בציריך: ממול לתחנת הרכבת המרכזית של ציריך ובכניסה למדרחוב הקניות היוקרתי Bahnhofstrasse. החדרים נעימים מאוד, ומאובזרים בטלוויזיה במסך שטוח, כספת, שולחן כתיבה, וגם הרבה אקסטרות כמו פרחים, פירות, מים מינרלים, קומקום חשמלי עם קפה ותיונים, אינטרנט אלחוטי בחינם וגם חלוקי רחצה ונעלי בית. 

 The Dolder Grand הוא מלון אגדי עם היסטוריה ארוכה ששוכן על גבעה מעל ציריך, עם נוף מרהיב של העיר, אגם ציריך והרי האלפים. זהו אחד מהמלונות המפוארים ביותר בשווייץ ואף באירופה כולה. מבנה המלון מרשים במיוחד  והצריחים משווים לו מראה של טירה עתיקה. גם החללים הציבורים רבי הוד עם עמודי שיש ושנדלירים מפוארים. החדרים המרווחים והאלגנטיים דווקא מעוצבים בסגנון מודרני. המלון מוקף בגנים יפים ומציע לאורחיו המון פעילויות: ספא מעוצב, בריכת שחייה, מגרשי טניס, מגרש גולף, ואפילו זירת החלקה על הקרח. ואם כל אלה מעוררים בכם תיאבון, אל דאגה: במלון יש כמה מסעדות, אחת מהן היא מסעדת שף עטורת שבחים ותארים, עם 18 נקודות גומיו ושני כוכבי מישלן. 

 אחד הראשונים בגל מלונות הבוטיק בעיר, נפתח ב-1990 במרכז החלק המערבי של העיר, ליד גן החיות. המעצבים, יוהאנה וגרנוט נאלבאך, תכננו את 133 החדרים לפי קבוצות צבעים (קומה כחולה, קומה אדומה) ולפי מוטיבים גבריים ונשיים. בחדר 518, למשל, השטיח מחוץ לחדר כחול, החדר עצמו אדום, האמבטיה כחולה והכסאות ירוקים. רוב יצירות האמנות במלון הוזמנו אצל האמן הגרמני וולף פוסטל. המסדרונות עמוסים ביצירותיו, בעיקר מכשירים חשמליים, הפועלים תחת זכוכית. פיליפ סטארק עיצב את הכסאות, הידיות ועוד. 

מי שלא הזדמן לקינסייל (Kinsale), השוכנת בדרומה של הרפובליקה של אירלנד (Eire באירית), ביום שבו הכומר מברך את צי ספינות הדייג של העיירה, הפסיד מחזה. זה קורה אחת לשנה בתחילת הסתיו, עם פתיחת עונת הדיג בקינסייל, כשכל אנשי הכמורה, ובעקבותיהם פרנסי המקום ומאות מתושבי קינסייל, יוצאים מהכנסייה הגדולה של העיירה לבושים במיטב מחלצותיהם. הם פוסעים בתהלוכה חגיגית לעבר נמל הדיג של העיירה, ואחרי שהכומר נושא ברכה לעונת דיג פורייה ומוצלחת, נפתחים בקבוקי הבירה והוויסקי, הפאבים הציוריים של העיירה מתמלאים בתושבים צוהלים, והאלכוהול נשפך כמים.  קינסייל משמרת את עברה בגאווה ועובדה זו לא מפריעה לתושביה לחיות את ההווה. ובהווה של קינסייל יש הרבה אוכל טוב, בירה, גולף ומוזיקה. תשכחו מהאוכל האנגלי המשמים. קינסייל נחשבת בשנים האחרונות לבירה הקולינרית הלא רשמית של אירלנד, ושמם של טבחיה יצא למרחוק. שלא לדבר על הבירה. כיאה לעיירה במחוז קורק (Cork), בכל פאב כאן יציעו לכם בירה מרפי'ס (Murphy’s) המיוצרת בקורק, עיר המחוז המרוחקת 24 קילומטר מקינסייל. תוכלו להזמין כמובן גם בירה גינס
 (Guinness) המיוצרת בדבלין. שתי הבירות הן מסוג סטאוט (Stout) כהה, קטיפתי, ומריר במידה. הצבע הכהה הוא תוצאה של קלייה ממושכת של השעורה, והמרירות נובעת מתבלין הכישות. היריבות המסורתית בין קורק לדבלין מתבטאת גם בתחום האלכוהול כמובן. אם תרצו להרגיז את המוזג, תשאלו אותו מה ההבדל בין שני סוגי הבירה, זו של דאבלין וזו המיוצרת במבשלות קורק. הוא עוד עלול לספר לכם שהכל מתחיל במים, שכן את הגינס מייצרים על פי האגדה ממי נהר ליפי (Liffey) החוצה את דבלין, ואת המרפי'ס ממי הנהר לי (Lee), החוצה את קורק.
הגעה: חברת התעופה בריטיש איירווייז מקיימת טיסות ישירות מלונדון לקורק. מקורק יוצאים בכל יום כמה אוטובוסים לקינסייל, ואפשר לשכור מכונית (לנהוג בצד שמאל!) ולהגיע לקינסייל בכביש מס' R600. (צילום: אימג'בנק ישראל)

למשפחות עם ילדים, אחרי ששבעתם מהאטרקציות האחרות ברודוס (עמק הפרפרים, העיר העתיקה, לינדוס וכדומה) כדאי לבקר בפארק המים הגדול והמסודר מעל החוף של פאליראקי Faliraki. הפארק פועל ממאי עד אוקטובר ואפשר להגיע אליו באוטובוס (ללא תשלום) שיוצא מהנמל בעיר רודוס כמה פעמים ביום. המון מגלשות, אבובים, בריכת גלים ואזור לילדים קטנים יותר. חביב ביותר.

למטיילים באדינבורו שבסקוטלנד – למי שיש זמן ומעוניין לבלות כמעט יום שלם במוזיאון פתוח המציג ומדגים את החיים בבריטניה בתחילת המאה ה- 19, מומלץ לנסוע למוזיאון הפתוח בימיש (Beamish). המוזיאון נמצא בקרבת העיר דורהם (Durham), מדרום לסקוטלנד, ואפשר להגיע אליו גם ברכבת. במקום אפשר לראות כיצד התנהלו החיים בבריטניה לפני 150 שנה ויותר מבחינת החקלאות, התחבורה, המסחר, החינוך, הבריאות ועוד. האתר מרתק למבוגרים וגם לילדים, ואפשר לבלות בו שעות רבות.

המקום הטוב ביותר לראות צבעונים ופרחים אחרים בהולנד הוא פארק הפרחים הענק קיקנהוף (Keukenhof), שנמצא שעה נסיעה מאמסטרדם. בתחבורה ציבורית ניתן להגיע לשם ע"י רכבת לעיר  ליידן וממנה אוטובוס ישיר לקיקנהוף. האתר פתוח רק כחודש וחצי בשנה, בעונת הפריחה – מתחילת אפריל ועד אמצע מאי.

Robinson היא מסעדה רומנטית במיקום מדהים על אי קטן באגם בפארק העירוני. הנוף, האווירה, הופעות הגיטרה הלטינית והאוכל המשובח מושכים לכאן לא מעט אורחים מפורסמים, ובהם דייויד בואי, ארנולד שוורצנגר ורוברט רדפורד. בתפריט מרקים מצוינים (כולל מרק גולש), סטייקים ומנות כמו סטייק סלמון נורווגי עם סלסת אננס-צ'ילי או חזה ברווז צעיר ביין לבן.

קונדיטוריית Gerbeaud שבפשט נפתחה ב-1858 ומאז שומרת בעקביות על מעמדה כאחת מהקונדיטוריות הגדולות והמשובחות ביותר באירופה. במקום מבחר מסחרר של כשמונים מיני עוגות, פטיפורים, טורטים, מרציפנים ועוד ועוד. אפשר לקנות ולקחת או לשבת בבית הקפה של המקום, שמעוצב בסגנון נוסטלגי עם שולחנות שיש ושנדליירים מרשימים.

 המסעדה גונדל בפארק של בודפשט נחשבת למסעדה מובילה. אכלנו שם פעמיים בשנים האחרונות ובשתיהן התאכזבנו נורא. התפאורה יפה  אבל האוכל בינוי מינוס. המחירים בשמיים. כדאי להיזהר.

השבוע חזרתי מבודפשט ולהלם רשמי ממסעדת פתאל.
מסעדת פתאל ממוקמת ברחוב VACI UTCA.
אוכל מזעזע, מוגש כמין תערובות של שאריות מזון שנשאר להם.
יחס מזלזל,שירות גרוע,אוכל דוחה.
מי שרוצה להתאכזב שילך לשם.

El Faro היא ממסעדות הדגים המשובחות באזור קדיס כולו באנדלוסיה, ספרד. מבחוץ היא נראית כמו עוד אחד מ"הבתים הלבנים" עם אדניות פורחות, מבפנים האווירה חמה ומזמינה. כל מנה שתזמינו – לא תתאכזבו. ההמלצה היא ללכת על "דג היום" או על קדירת פירות ים טריים.

בטיילת של טורמולינוס (Torremolinos) העתיקה שבאנדלוסיה, מקום מומלץ בפני עצמו, מומלצת מאוד המסעדה Casa Juan (לא להתפתות להיכנס למקום עם שם כמעט זהה אך עם תוספת קטנה, כגון la). זוהי מסעדה קטנה על קו המים, לא מפוארת או מתוירת מדי. כדאי להזמין טאפאס לפי המלצת המלצר. ארוחה סבירה ביותר לשני אנשים, המורכבת מטאפאסים שונים, תעלה כאן 10־15 יורו, כולל בירה.