טיפים והמלצות

יד השמונה הוא יישוב קטן של יוצאי פינלנד, הנקרא על שם שמונה יהודים פינים שנרצחו בשואה. המלון הוא צריפים שוודיים ארוכים על צלע ההר, מחולקים לחדרים קטנים ומתוקים, בכל אחד טלוויזיה ומרפסת. מרוב המרפסות נשקף נוף, אבל אם זה חשוב, כדאי לוודא כשמזמינים. באולם האירועים שליד חדר האוכל נערכים אירועי תרבות, בעיקר קונצרטים, בימים שלישי ושישי. ביום שישי ברנץ' פתוח גם לקהל מבחוץ.
נגישות לנכים: נוחה למסעדה, בלתי אפשרית לחדרים.
כשרות: כשר עם תעודה.

על צלע ההר, מאחורי המלון הוותיק של שורש, נמצא "ירוק בהר" – ביתנים קטנים ויפים לנופש זוגי או משפחתי. בין הביתנים דשא וערוגות עשבי תה, ולכל בית רחבה קטנה עם ריהוט גן ומקום למנגל בחוץ, ובפנים שני חדרים (אחד לזוג ואחד סלון שיכול להפוך לחדר ילדים), מטבחון, טלוויזיה ונוף מהחלונות. החניה קרובה וכך גם בריכת השחייה (חצי אולימפית) והספא הקטן של המלון, העומדים גם לרשותם של אורחי הצימרים. הג'קוזי, הנמצא בחדר עם חלונות גדולים הפונים אל הנוף, נראה כבילוי מוצלח לליל חורף קר. נגישות לנכים: יש. כשרות: כשר עם תעודה.

אם לדרג לרגע, אז במקום הראשון, מעל כולם, נמצא רוז אוף קסטל. חמש דקות מירושלים, ארבעים דקות מתל אביב, והרחק מכל אלה, בעולם אחר, כאן ולא כאן. מקום ממש מרגש, שאליו באים רק עם מי שאוהבים – אהבה מהסוג הרומנטי ו/או הילדים. זהו בית של שתי קומות, מוקף עצים, שהוסב למלון קטנטן, ארבעה חדרים בלבד, סוכריות אחד-אחד. ארוחת הבוקר (מזנון חופשי) מוגשת בחדר האוכל הקטן שבחזית וכוללת בין השאר קפה פיני ועוגה ביתית. בעלי המלון הם קבוצת אנשים מפינלנד המטפחים את הבית עד לפרט האחרון (ספלי הקפה מתוקים). יש סאונה פינית לשימוש פרטי, לשימושם של אורחים מחדר אחד בלבד בכל פעם, ואפשר לקבל טלוויזיה לחדר אם מבקשים. לילדים מחכים המון צעצועים בחדר המשחקים שבקומה התחתונה ובבריכה לפעוטות בחצר, לצד בריכה פעוטה למבוגרים. בחצר אפשר גם לעשות מנגל.
נגישות לנכים: יש גישה נוחה רק לחדר אחד שיש לו כניסה נפרדת. (צילום: ברוך גיאן)

אחר הצהריים, כשחומות העיר העתיקה בירושלים נצבעות בזהב ובוורוד, הבית הסקוטי נראה המקום השלם והשלו ביותר בעולם. זהו בניין אבן יפהפה בן שמונים הנמצא מעל גיא בן הינום, ובו כנסייה ובית הארחה עם 17 חדרים, חלקם פונים אל העיר העתיקה וחלקם אל הגן המתוק שבמרכזו אזדרכת, ויש ביניהם חדרים ליחיד, לזוג או סוויטה. בית הקפה שבקומת הקרקע (כורסאות קש, קישוטי קרמיקה ארמנית, חלונות אל חומת העיר) פתוח גם למי שלא מתאכסן במקום (ב'-ו' 22:00-12:30, שבת מ-10:30, א' סגור).
חנות המזכרות שווה ביקור מיוחד: יש בה רקמות יד של נשים פלסטיניות ובדואיות הפועלות במסגרת פרויקט של אונר"א לשימור מלאכות היד המסורתיות. מתברר שלכל אזור יש סגנון רקמה משלו, ובחנות מיוצגים כל הסגנונות. מפות, מפיות, כיסויי כרים ועוד, הכל צבעוני, יפה ובמחירים סבירים.

ימק"א הוא עולם בפני עצמו. נמצא בירושלים במבנה היסטורי, ובו מסדרונות תת קרקעיים שמובילים לבריכת שחייה פעילה עם קירות מצופים בפסיפס, או למכון כושר מצויד היטב בכל המכשירים וכולל חדרי סקווש. המבנה משגע ביופיו, קירות בעובי מטר, קשתות, רצפת אבן ושיש ותקרות מעוצבות. חדרי ההסבה עם כורסאות נוחות ושולחנות גדולים. אווירת ירושלים של בני כל העמים והדתות, ולא במקרה. הבניין, שנחנך ב-1933, תוכנן בידי ארתור לומיס הרמון, אדריכל בניין אמפייר סטייט בניו יורק, מתוך מטרה לתת ייצוג לשלוש הדתות המונותאיסטיות. ביטוי פיזי לכך אפשר למצוא לדוגמה בחזית, שם חקוקות שלוש כתובות: עברית ("ה' אלוקינו ה' אחד"), ארמית ("אני הדרך") וערבית ("אין אלוהים מבלעדי אללה"). יש גם מסעדה ממש בסדר, עם תפריט גדול מדי אבל בלי נפילות. נכים: אין נגישות. (צילום: עפרה ריזנפלד)

אל תיבהלו מההגדרה הוספיס, ב"סנט צ'רלס הוספיס" היא במובן אכסניה. זהו מנזר במושבה הגרמנית, ובו חדרים גדולים עם תקרה גבוהה וחלונות ענקיים. מאחורי הבניין מתגלה גן בגודל כפר, ובו חורש קטן, עצים ושבילים וגם כמה ספסלים, וכרם ובוסתן וקצת פרחים ושיחי יסמין פורחים בשקט לקול ציוצי הציפורים, ובקצהו בית קברות קטן לנזירות. הקסם בהתגלמותו. כנהוג במנזרים, אוספים את מי הגשמים מהגג בבור אבן, ואלה מי השתייה כל השנה. בכל קומה מתוך השלוש יש חדר הסבה מרווח ובו ספות וכורסאות נוחות וטלוויזיה, ובאחד מהם גם פסנתר. שקט מאוד במקום.
נכים: גישה לא נוחה. (צילום: עפרה ריזנפלד)