טיפים והמלצות

Tryp Cibeles Hotel הוא מלון ארבעה כוכבים נחמד, ממש קרוב לפוארטה דל סול פלאזה מאיור ופלאזה אספניה. ממש ליד המלון יש תנת מטרו ותחנת אוטובוס. המלון עצמו לא משהו מיוחד, החדרים בסדר אבל לא מרשימים, אבל העובדים מאוד נחמדים. 

 הוסטל ידידותי בלב העיר, במרחק של פחות מעשר דקות הליכה לפוארטה דה סול ופלאזה מאיור. במלון יש חדרים ליחיד, לזוג, לשלושה ולארבעה, כשכל החדרים מאובזרים בחדר רחצה, טלוויזיה, טלפון ומיני-בר. ההוסטל נקי, נעים ובטוח, אבל העיקר הוא הצוות הידידותי עד מאוד ששמח לעזור בכל בעיה ולתת טיפים נהדרים למבקרים בעיר.

 פנסיון קטן שמציע את אחת העסקאות המשתלמות במדריד: חדרים נעימים וממוזגים במיקום מנצח ובמחירים זולים להפליא. בפחות מחמישים אירו ללילה מקבלים חדר נקי ונעים עם שירותים ואמבטיה (יש גם חדרים עם מקלחת אך ללא שירותים במחירים זולים יותר) ואינטרנט אלחוטי בחינם, במרכז מדריד, קרוב לפלאזה סנטה אנה ופלאזה מאיור ובמרחק הליכה מהמוזיאונים הגדולים.

 ארמון קטן מהמאה ה-19 שהוסב למלון בוטיק יפהפה ששייך לרשת רילה שאטו היוקרתית. המלון שוכן בשכונת מגורים יוקרתית במרכז מדריד, במרחק הליכה מהמוזיאונים הגדולים ופארק רטירו. כל 32 חדרי המלון שונים זה מזה, אבל הם מרוהטים בריהוט עתיק ומעוטרים ביצירות אמנות. מסעדת המלון מציעה מטבח משובח ויצירתי ובקיץ אפשר לאכול בגן היפה של המלון.

 כשמגיעים למדריד בהרכב משפחתי, הרבה יותר נוח לשכור דירה מאשר מלון. דירה מספקת מרחב לכל בני המשפחה, מעניקה תחושת ביתיות, ומאפשרת לבשל ולחסוך הרבה כסף על מסעדות יקרות.  Madrid Central Suites הוא מתחם סוויטות ששוכן בבניין ניאו קלאסי במרחק עשר דקות הליכה או שתי תחנות מטרו מפוארטו דל סול . מרבית האטרקציות הגדולות של מדריד נמצאות במרחק הליכה. בכל הדירות יש 2-1 חדרי שינה וסלון גדול, והן יכולות לאכלס עד שישה אורחים. בנוסף, יש בכל דירה מטבח מאובזר עם מקרר ומקפיא, טוסטר אובן, מיקרוגל, מדיח כלים, קומקום חשמלי, כיריים, ובקיצור – כל מה שצריך כדי לבשל ולאכול בדירה. הדיירים לא צריכים להביא דבר מהבית ויש גם מצעים, מגבות ותמרוקים, מה שלא תמיד מקובל בדירות מהסוג הזה. לכל דירה יש מרפסת גדולה שפונה לרחוב.

 כמה גורמים הופכים את Abracadabra B&B למקום מנצח. קודם כל, המיקום. הוא שוכן בקומה הראשונה של בניין משוחזר מ-1870, באותו רחוב של הארמון המלכותי, ובמרחק הליכה קצרה מפלאזה מאיור, פוארטה דל סול ואטרקציות בולטות נוספות. שנית, העיצוב. החדרים מעוצבים בסגנון כפרי-קולוניאלי ומשרים חמימות רבות, עם קירות צבעוניים, מצעים בשלל צבעים ופריטי נוי שמשמרים הרבה חמימות. שלישית, המחירים הזולים ולבסוף, המארחים הלבביים, ששמחים לעזור בכל בעיה וגם מכינים ארוחת בוקר נהדרת. כל אלה נותנים תחושה של בית גם כשנמצאים בחופשה. למתקשים בהליכה כדאי לדעת שאין מעלית.

מומלץ טיול לאיים הקנריים בספרד – לא להחמיץ את האי לנסרוטה – 400 הרי געש כבויים ואחד שעוד פעיל, שלועו משמש גריל של מסעדה.

ביוון מומלץ לבקר בחצי האי פיליון. להעפיל מהעיר ווֹלוּס אל הרי פיליון וללון בכפר מקריניצה. מקום מדהים ונפלא בקיץ, ועוד יותר בחורף, עם אתר סקי משגע. מומלץ גם לאכול שם. בנוסף, מומלץ לעלות לזגורוחוריה מעל יואנינה, בירת חבל אפירוס שבצפון, ופשוט לנסוע בין ההרים המתנשאים, עם נוף משגע וכפרים ציוריים.

כמטייל מנוסה, יועץ מסלולים ומנוי ותיק על "מסע אחר", ברצוני לשתף אתכם בחוויית ביקורי האחרון בצרפת, בחבל ארץ קסום מאין כמוהו לחוף האוקיינוס האטלנטי, באזור העיר המיוחדת לה רושל (La Rochelle). בעיר עצמה יש שפע מוזיאונים ואקווריום מדהים, ובסביבתה -שמורת טבע ייחודית שכולה ביצות, שבה עורכים שיט בסירה (ממש "ונציה הירוקה"), וכן איים קטנים, שלאחדים מהם אסור להיכנס בכלי רכב.
הצביון הוא ים תיכוני, ימי השוק חלומיים, ותופעת הגיאות והשפל בולטת ומרשימה יותר מהמון סן מישל (Mont Saint Michel). יש להדגיש גם את חופי רויאן (Royan) – ממש מקבילה של סן טרופז, רק יותר עממית ופחות מנוכרת; את חבל קוניאק לחובבי המשקה; ואת גן החיות הגדול בצרפת, פלמיר (Palmyre), שהוא בגדר חובה. לסיכום, חבל ארץ בתולי עדיין, בייחוד בקרב הישראלים. מומלץ.

החלטנו לשים פעמינו אל דרומה המופלא של איטליה. יותר מכל נחרטה בזיכרוננו ובנפשנו לעד העיירה פוזיטאנו (Positano). פוזיטאנו, על בתיה היפים והצבעוניים, הבנויים על מצוקים הצונחים אל הים העמוק והאינסופי, היא עיירה נעימה ומענגת- סמטאות צרות וגרמי מדרגות המובילים אל חופי שלווה ורוגע צלולים, קטנים ומבודדים, שהטמפרטורה בהם אידיאלית, מסעדות מקומיות עם אוכל מושלם ושבילי הליכה תלולים שמהם ניבטים נופים נהדרים. פוזיטאנו היא גן עדן לשוהים בה, ולזוג מאוהב- הזדמנות מצוינת לנצור את אהבתם הגדולה והייחודית. על מרפסת קסומה בחדר בפוזיטאנו הצעתי לאשתי היקרה והאהובה מכל להיות עמי לעד.

אחד המקומות המדהימים ביותר בפורטוגל הוא יער בוסקו. זהו יער מוקף חומה שטופח במשך מאות שנים על ידי נזירים, והוא מבטיח שעות של הנאה צרופה בין השבילים החבויים והצמחים הנדירים.

באוקטובר 2000 נסענו לבולגריה יחד עם חברים בולגרים, עולים חדשים. טיילנו איתם בסופיה ובהרי רילה ופירין, והמראות שראינו היו מהממים. אני לא נוטה להשוות בין נופים של מדינות שונות, אבל השלכת המכונה בבולגריה "הקיץ הצועני" היא מראה מרהיב שאי אפשר לתאר: הרים בצבעי שלכת מגוונים, ושדרות ארוכות של שלכת זהובה. בדרך להרים יש אתרי סקי, והמלונות והמסעדות באזור זולים מאוד. גם מחירי הטיסה לבולגריה – הנמשכת רק כשעתיים – זולים.

מסעדת Adler’s Swiss Chuchi בציריך, שווייץ מציעה אוכל שוויצרי טיפוסי. המסעדה בוהקת בנקיונה, מעוצבת בסגנון עכשווי ומגישה אוכל ביתי עממי. "הפונדו הטוב בציריך", כך אומרים השווייצרים. ואני אומר: הפונדו מצוין (לצערי לא טעמתי את כל הפונדו בציריך). דיל מצוין. 

במסעדת Della Casa בברן שבשווייץ קיימים מאכלים שווייצריים מסורתיים המוגשים במקום כמאה שנה! פלטות נדיבות מאוד של תבשיל זנב שור מצוין, פסטות מטוגנות נוסח שווייץ, והמנה המומלצת במיוחד: כבד עגל עם עשבי תיבול. כל מי שהוא משהו בשווייץ סועד במקום. אם אתם בברן, אסור לפסוח על המקום הזה עם האוכל המצוין. ממש מומלץ. סגור בימי ראשון.

 היינו מספר פעמים בבית הקפה של מלון זאכר וכל פעם נהנינו מחדש ובמיוחד מטורט הזאכר. לאחרונה ביקרנו שם בחודש מאי 2013 וניתן לכנות את הביקור שם פשוט ב "על הפנים". טורט הזאכר המפורסם היה בטעם של העוגות המוכנות שקונים בסופר מרקט ובמחיר של כל מדף העוגות בסופר. השירות היה מחפיר וגס.

מסעדת Steirereck הוותיקה והאינטימית יושבת על גדת הדנובה בווינה, בין התחנה המרכזית לפארטר. התפריט משלב בין מטבח אוסטרי מסורתי למודרני. במקום מרתף יינות עשיר עם יותר מ-35 אלף בקבוקים. יש להזמין מקום מראש.

Das Schreiberhous היא מסעדה מסורתית ב- Heurige, אזורים בפאתי וינה שהיו בעבר כפריים והיום הפכו לחלק מהעיר אך שמרו על אופיים הכפרי. יש כאן אוכל וינאי אמיתי וטוב כמו שניצל וגולש. למנה אחרונה אפשר לאכול בלינצ'ס ממולא בריבה כמיטב המסורת או את המנה האחרונה שהיא גולת הכותרת: Kaiserschmarn – מעין גושי חביתיות אווריריים עם אבקת סוכר מלמעלה. ללקק את האצבעות!

קפה האוולקה הוא מקדש מקומי עם הווי ומיתוסים שנקשרו סביבו. במשך יותר משבעים שנה נכח בו ליאופולד האוולקה עצמו. כיום מנוהל המקום בידי בנו. רוב אמני העיר ישבו כאן באווירה האפלולית. עיון קצר בספר האורחים המקומי מוביל לשמות דגולים כאנדי וורהול, אליאס קאנטי, טוני בלייר ואחרים. האוכל מסורתי ואף פעם לא עמד בראש מעייני הלקוחות.