טיפים והמלצות

נרשמתי לטיול של החברה לבוסטון, הטיול יוצא מניו יורק כל יום שישי. בהגיע המדריך גבי ( שהגיע ואסף אותי מהמלון בו לנתי , למרות שצויין שיש נקדות איסוף אחרת) הסתבר שכל שאר המטיילים ביטלו השתתפותם, ובכל זאת למרות שהייתי לבד , יצא הטיול, כך שזכיתי בעצם לטיול פרטי של יומיים.

עופר גלמונד הוא מדריך באלסקה שחי רוב השנה בארץ, וגם עוסק בייעוץ ותכנון טיול לאלסקה. אנחנו הגענו אליו דרך המלצות ונהנינו מכל רגע איתו: החל בתכנון הטיול שהוא התאים לנו במיוחד לצרכים שלנו (בפגישות בארץ בסוף החורף), הזמנת מלונות באלסקה, אטרקציות מיוחדות (דובים כמובן אבל גם טיסה זולה מדהימה מעל קרחונים וטרק לא ייאמן ולא מאוד ידוע…), היינו צריכים רק להגיע – הוא אפילו דאג לנו לספר מפות וצידנית עם ציוד שסייע לנו בטיול.
בקיצור: הבחור מבריק, משעשע, יצירתי ונהנינו מכל רגע – אני ממליץ בחום רב! גם הצצה בתמונות שצילם באתר שלו עושה חשק (צירפתי תמונה של הזוהר הצפוני, לצערי לא זכיתי לראות אותו)… ואין מה לדבר על אלסקה עצמה, ששום יעד שביקרתי בו לא השתווה לה.

לא לקנות בארץ GPS אם אתם רוצים להשתמש בו בחו"ל. אני קנייתי בארץ עם מפות של ארה"ב וברגע שיכולתי לבדוק את המוצר בארה"ב, התברר שיש כל הזמן הודעות שגיאה ולא ניתן להשתמש בו.
עדיף לקנות בוולמרט מכשיר עם מפה יעלה בין 100-150$ ויוכל לשמש גם בארץ וגם בחו"ל.
כאשר פניתי בתלונה לחב' רונלייט דיגיטל בע"מ שמכרה לי את המפות, הם אמרו שהם יכולים רק לבדוק ולתקן (מה יעזור לי התיקון עכשיו אחרי שכבר חזרתי לארץ) והם לא מוכנים להחזיר את הכסף. בקיצור, שירות של חברה ישראלית. לא לפחד ולקנות בחו"ל.הרבה אנשים חוששים שלא יתמצאו בחו"ל ומעדיפים לרכוש מראש מכשיר בארץ (כמוני). זו טעות, אין ממה לחשוש. מי שיקנה בארץ יתאכזב וישלם יותר.

 בתי שימוש ציבוריים הם בעיה אמיתית בניו יורק – כמעט אין כאלה. הפתרון למשוטטים בעיר הוא התגנבות לסניפי חנות הספרים בארנס אנד נובל, מקדונלדס או בתי הכלבו השונים. 

 הדרך הטובה ביותר להגיע ממקום למקום בניו יורק היא באמצעות הרכבת התחתית (סאבוויי), אמצעי התשלום הנוח לצורך העניין הוא המטרוקארד (מתאים גם לאוטובוסים). מפות העיר ניתנות חינם בתחנת הסאבוויי. 

 להעשרת אוסף המגנטים שלכם, גשו אל חנות Magnetron בדאון טאון דיסני. יש כאן יותר מעשרים אלף מגנטים מכל סוג ומין – זוהרים בחושך, מדברים, משנים צורה, דמוי פירות, ירקות והמבורגרים שנראים אכילים לגמרי, ועוד ועוד.

אופציות הלינה הזולות בניו יורק מועטות ביותר, ואחד הפתרונות האפשריים למי שמגיע לטווח ארוך הוא לינה בבתי דירות שבהם המחירים סבירים יחסית. Chelsmore Apartments הוא מלון דירות בבעלות ישראלית באזור צ'לסי שמספק לאורחיו דירות מרוהטות בכמה גדלים, מדירות סטודיו ועד לדירת שני חדרים. הדירות מצוידות במטבח מאובזר, טלוויזיה בכבלים, מיזוג אוויר, חיבור לאינטרנט, טלפון ועוד. במקום משכירים דירות לחודש ומעלה. 

מלון יקר, מרשים ומפואר, שממוקם בלב המידטאון, במרחק קצר ממוקדי תיירות נבחרים.  במלון, שאירח לא מעט אורחים מפורסמים, בהם הנשיא ג'ון קנדי, יש כ-860 חדרים שנחלקים לכמה רמות. 
כדאי לעקוב אחרי המבצעים באתר שמציעים מפעם לפעם חדרים במחירים מוזלים.

 בד אנד ברקפסט נהדר בבית היסטורי בסמוך לפארק Mount Morris, במרחק הליכה מהסנטרל פארק. החדרים מרווחים ומלאי אופי, עם הרבה תשומת לב לפרטים הקטנים. המארחים מקסימים ושמחים לתת טיפים והמלצות על האזור. 

מלון בוטיק מעניין ולא שגרתי ברחוב 118, על גבול הארלם. 
המלון מציע במחירים מפתיעים נוחות ופאר לא שגרתיים למנהטן. ברוב החדרים יש מטבח מאובזר, ג'קוזי, מיטות ענקיות ומכשירי אלקטרוניקה משוכללים.
ההגעה קלה: נוסעים ברכבת התחתית בקווים 2 או 3 עד רחוב 116 ומשם הולכים ברחוב לנוקס ופונים לרחוב 118. 
אחת האפשרויות המעניינות במקום היא להצטרף לאחד מסיורי ההיכרות בהארלם שיוצאים מפתח המלון. 

אל הדירה של נמרוד הגענו דרך האתר. לא הכרנו אותו לפני כן אבל הפכנו ידידים טובים אחרי כן, זה עניין של אישיות חיובית.אנחנו משפחה של אמא, אבא וארבעה ילדים מלאי מרץ. הדירה ממוקמת בווילג', מרכז החיים השוקק של הצעירים במנהטן, מלא בתי קפה, מסעדות ומרכולים זולים.
שהינו בדירה שבוע מלא. הדירה מספקת כל מה שצריך בבית נורמלי. לא בדיוק ארמון בקינגהם, אבל מספיק בכדי שכולנו נישן, נתרחץ ונאכל בצורה נוחה ונעימה. לזוגות ומשפחות יהיה ממש נוח. הדירה נקייה, יש מנקה קבועה, מצעים חדשים ובעיקר מיטה מפנקת להורים. במטבח ניתן להכין בקלות ארוחה משביעה וטעימה.
והכי חשוב, נכון שנמאס לנו מבעלי בתים שרואים הכול דרך החור שבגרוש? אז הנה אחד, שיודע גם להתקשר באמצע השבוע, ככה סתם לשאול אם צריך משהו ואיך אפשר לסייע.

ציון 5 (מתוך 5)

 בלב בוורלי הילס הנוצצת, בין בתי האחוזה המפוארים של שחקני הוליווד, נמצא מלון The Beverly Hills Hotel, שמעניק לאורחים בו את התחושה שהם כוכבים, ולו לתקופה הקצרה בה הם שוהים במלון. המלון המפואר מוקף בגנים טרופיים מטופחים שבהם שבילי הליכה ופינות נסתרות. יש כמה סוגים של חדרים במלון, אך גם הפשוטים שבחדרים מפנקים מאוד וכוללים מיטות נוחות, ריהוט עץ קלאסי, אמבטיות שיש מרווחות ונוף לעיר. בחלק מהחדרים יש מרפסת או פטיו. במלון יש כמה בתי קפה, מסעדות וברים, חלקם פזורים בגן היפה של המלון. ארוחת הבוקר מוגשת ב-Polo Lounge, שם אפשר להתחכך בסלבריטאי העיר, שאוהבים במיוחד את הבראנץ' של יום ראשון שמלווה במוזיקת ג'אז חיה. בזמן שהאורחים לא עושים קניות בחנויות המעצבים היוקרתיות של רחוב רודאו דרייב הסמוך, הם מבלים בבריכה היפהפייה ומוקפת הדקלים של המלון. בבריכה מושמעת מוזיקה תת מימית וצוות הבריכה דואג לספק את כל צרכי האורחים – מניקוי משקפי השמש ועד לחלוקה של מגבות צוננות או סורבטים.

 הייתי בביקור בניו יורק וחבר המליץ לי לעשות סיור מודרך בגלריות של צ׳לסי. הלכתי ביחד עם זוג חברים ופגשנו את מאיה המדריכה שהיא אמנית שגרה בניו יורק ועושה סיורי גלריות בעברית.
היא לקחה אותנו לגלריות מטורפות והסבירה לנו בצורה ממש מעניינת על התערוכות, האמנים והגלריות עצמם. הסיור היה בסביבות השעתיים ונהננו מכל רגע. מאיה המדריכה הייתה ממש מגניבה ומעניינת. חוויה מעולה שאני ממליץ עליה בחום לכל מי שרוצה לחוות לעומק איזור מרתק של ניו יורק.

מומלץ להגיע לפארק בריינט (Bryant) שמאחורי הספרייה הציבורית, שממלא גוש עירוני שלם בין השדרה החמישית לשישית ובין רחוב 41 ל-42. פעם היה כאן מאגר מי השתייה של ניו יורק ולצדו ארמון הבדולח שעלה בלהבות ב-1858. אלפי אנשים נוהרים לכאן מדי יום בהפסקת הצהריים שלהם, ואז המקום נראה כאילו נערך בו פיקניק המוני. בקיץ מציבים כאן קונכייה אקוסטית, ואפשר ליהנות מקונצרטים פתוחים, מהופעות רוק ומהקרנות סרטים חינם. בפארק פסלי סופרים ומשוררים. מתחתיו קילומטרים רבים של מדפי ספרים של הספרייה העירונית. הכניסה לפארק חופשית. הגעה: סעו ברכבת התחתית בקווים D, B, V, F עד לתחנת 42th Street/Bryant Park, או לכו מזרחה מתחנת הרכבת התחתית בטיימס סקוור לאורך רחוב 42

תיירים שמבקשים לגלות את הצד המערבי של ניו יורק נעצרים בדרך כלל מדרום לרחוב 100 מתוך תשישות או מתוך חרדה שהנה הנה הם מגיעים לשכונות שבהם ייאלצו להתפשר על ביטחונם האישי. אבל הסוכרייה האמיתית של האזור, ואולי של העיר כולה, נמצאת מעט מצפון לשם. הכוונה היא לשכונת מורנינגסייד הייטס (Morningside Heights), שהיא בעינַי השכונה הטובה בניו יורק.
מורנינגסייד הייטס היא אידיליה ניו יורקית. זו ניו יורק אמידה שאינה חיה רק את חיי הממון, ניו יורק אינטלקטואלית אבל גם ססגונית, סואנת ונינוחה, יפהפייה אך לא בנלית. זוהי ניו יורק של חיים נוחים אבל לא מסנוורים, של פנאי מקומי ולא תיירותי, ניו יורק כעיר אמיתית. 
במעלה שדרת ברודוויי ובמורדה מצויים בתי קפה, מאפיות ומסעדות מהנחמדים במנהטן. החיים הסטודנטיאליים של אוניברסיטת קולומביה ניכרים בכל פינה, שעה שהקמפוס עצמו מציע חצר מפוארת עטורת אדריכלות מרשימה, פעילות תרבותית ואווירה משכילה ונעימה.
מורנינגסייד הייטס היא גם בסיס מצוין לחקירת הארלם הסמוכה. הצד המערבי של הארלם היסטורי ומעניין מהמזרחי, ומומלץ לצאת לטיול רגלי בעקבות בתיו הנאים, התיאטראות שבהם גובשה המוזיקה האמריקאית השחורה ותרבות הרחוב המיוחדת. המוזיקה המתנגנת במועדוני ג'אז כמו St. Nicks, על רחוב 149 ושדרת סנט ניקולאס (St. Nicholas), נשמעת טוב במיוחד אחרי ארוחת ערב על ברודוויי בסביבות הקמפוס, ובכלל, השילוב בין הטיפוח של מורנינגסייד הייטס לחספוס של שכנתה הוא המפתח האמיתי ליום אדיר.
הגעה: תחנת Cathedral Parkway (110th Street) /Broadway Avenue על קו 1 מנחיתה את המבקר היישר בלבה של השכונה, אף שלמיטיבי לכת מומלץ לטפס אליה במעלה ברודוויי.
 

כמאתיים מטר ממזרח לשדרה החמישית, לאורך רחוב 42, נמצא טרמינל Grand Central. זהו עוד מבנה בסגנון האמנויות היפות (בוזאר) שנבנה ב-1913. המבנה הוא שכיית חמדה אדריכלית, בייחוד לאחר השיפוץ שנעשה בו לקראת תחילת המילניום. קשה להאמין, אבל כרישי הנדל"ן כמעט הביאו להריסתו, ורק מאבק עיקש של רבים וטובים, בהם ז'קלין קנדי-אונאסיס, הצילו אותו.
כדאי להתבונן במבנה מבחוץ, בייחוד בחזיתו הדרומית. שימו לב לפסלים שעל הגג שמתארים דמויות מהמיתולוגיה היוונית. מומלץ להיכנס פנימה לאולם המרכזי, שם ניצב השעון המפורסם. אפשר להצטרף לסיור מודרך שנמשך כשעה.
אם נתקפתם רעב תוכלו לרדת לאזור המסעדות בקומה התחתונה, שם יש מכל וכל: ממזון כשר למהדרין ועד מסעדת מאכלי ים כמו The Oyster Bar. 

בלב שכונת מורנינגסייד הייטס (Morningside Heights), בצמידות לאוניברסיטת קולומביה ועל גבול הארלם, נמצאת אחת הקתדרלות הגדולות בעולם: סנט ג'ון האלוהי (Saint John the Divine). בניית הקתדרלה מעולם לא הושלמה, ושני המגדלים שאמורים לסוכך על הכניסה עדיין אינם במקומם, אולם גם כך מדובר באחד המבנים המרשימים ביותר שתראו אי פעם.
מי שמבקר בקדתרלה  יוכל להתרשם ללא הפרעה מהמזבח של הבישוף, מהספסלים של נערי המקהלה, מההיכל המרכזי ומהוויטראז'ים הענקיים. יהיה זה חטא להגיע לכנסייה ולא להתהלך בגן הפסלים הצמוד אליה ולפגוש את הטווסים שמסתובבים בו חופשיים.

קלויסטרז (Cloisters) הוא מנזר שהוא בעצם מוזיאון, שלוחה של המטרופוליטן. הבניין נבנה בסגנון ימי הביניים מחומרים שנלקחו ממנזרים צרפתיים מהמאות התשיעית עד ה-15. בבניין יש כמה אולמות, ובהם כ-5,000 פריטים מתחילת המאה התשיעית לספירה ואילך: פסלים, שטיחים, פריטי אמנות כנסייתית, ויטראז'ים ועוד. בייחוד מפורסמים שטיחי הקיר הפלמיים העתיקים והנהדרים.
שלווה שורה בגינות שבמתחמי המוזיאון, בעיקר כשמוזיקה גרגוריאנית מושמעת ברקע אחת לשבוע. נוסף על כך, מדי כמה שבועות נערכים במתחם קונצרטים.
קלויסטרז נמצא על גבעה בפארק פורט טריון (Fort Tryon) שבקצה הצפוני של האי מנהטן, והוא מעניק למבקרים תצפית מרהיבה על נהר הדסון והסביבה.