טיפים והמלצות

ב-15 השנים מאז הקים רוני לוי את אתר הקמפינג בשעל הוא לא מפסיק לעבוד. בסיור במקום הוא מצביע על פינה לא מנוצלת, כדבריו, של כמה מטרים מרובעים ליד שער הבוסתן, ומפנטז על שכונת חושות חדשה. מצד שני, המדיניות היא שלא לקלוט יותר ממאה אורחים בבת אחת, אף שכבר עכשיו יש מקומות לינה ליותר, בחושות הקיימות ובאוהלים. פינות מנגלים לרוב פזורות בשטח הנקי והנעים, מעל שולחנות האוכל תלויים אשכולות ענבים שחורים, רק להושיט את היד, ובלול התרנגולות מתגוררות גם ארנבות, קביות וחיות נוספות, וכולן אוכלות תפוחים אדומים. ליד המקלחות והשירותים (הכל נקי וסימפטי) ניצב עציץ של אלוורה, על תקן ארון תרופות. כל אורח חדש מקבל מזרן ומדף במקרר ויכול להכין לעצמו את ארוחותיו. הגעה: מצומת מחניים עולים על כביש 91 לעין זיוון, ובצומת השריון פונים שמאלה לכביש 978 לכיוון מסעדה ומושב אודם. 
פתוח: העונה נמשכת כל עוד אין גשם. 
נכים: הגישה נוחה, יש שירותים ומקלחות מותאמים לנכים.

סיבוב בנווה אטי"ב בחיפוש אחר נוף. הבניין של רחל ומשה אלעזר מתנשא לגובה, יחסית, ונמצא בשיפולי היישוב. דרינג דרינג, שלום, אפשר לראות את המקום שלכם? בבקשה, למה לא. ובכן, המון פרחים בכניסה וגינה אחורית חמודה ועמוסת צמחייה, כולל סוכת גפנים. ב"אלעזר חדרי אירוח" שבעה חדרי אירוח ובהם חלונות לא מספיק גדולים, מהם ארבעה משפחתיים עם גלריות, וחדר אוכל מאובזר. ממרפסת חדר האוכל מראה מרחיב לב של מרגלות החרמון, עמק החולה ואחריו הרי נפתלי, ומשמאל הכפר הסמוך עין קיניה ומטעי פירות. יופי. ארוחת הבוקר מושקעת, ובערב, מספר משה, נפתח בחצר שולחן גדול, והאורחים פוצחים במנגל. החדרים מרווחים, פשוטים יחסית, והידד – בלי ג'קוזי. (צילום: עפרה ריזנפלד)

כשרות: ארוחות הבוקר חלביות, אך אין תעודת כשרות.
 נכים: אין גישה.

במלון רימונים חרמון בנווה אטי"ב קיימות 44 בקתות על צלע ההר, ונראה שמאף אחת מהן אין נוף. כדי ליהנות ממנו יש לצאת לשטחים הציבוריים, ואולי זה בכוונה, כדי לעודד חברותא. זה כנראה מצליח, כי בעונה המתה שבמהלכה ביקרנו היה המלון מלא עד אפס מקום. בבניין המרכזי יש בריכה, חדר כושר ושתי מסעדות, אחת מהן בסגנון דרוזי. לאורחים יש הנחות בכניסה לאתר החרמון. גם אתרי הרפטינג לא רחוקים. הבקתות קטנות, אך יש בהן 13 משפחתיות. 
כשרות: כשר עם תעודה. 
נכים: אין גישה נוחה, אין שירותים מותאמים לנכים.

במלון הציידים בנווה אטי"ב כר דשא גדול מוקף ברושים לפני בניין של שתי קומות, לאורך חזיתו מרפסת בקומה השנייה, והכל מעוטר בערמות של גרניום ורוד ואדום עם עלים ירוקים וורדים לבנים מטפסים. וואו. המראה חגיגי כל כך, שחתנים וכלות נוהגים להגיע כדי להצטלם שם לסרט החתונה, רוקדים וממתיקים עפעופים בסלואו מושן.
ערסל בין העצים, מנגלים בחוץ, ג'קוזי בחלק מהחדרים, נוחות ונעימות. ארוחת בוקר ישראלית עשירה, הכוללת ריבות ביתיות שבאחת מהן מתפצפצים בפה דובדבנים, מוגשת בביתם של רחל ודוד בראל, מהלך כמה דקות ברגל. שני אנשים לבביים עם אור בעיניים (טוב, ברור, רחל היא ילידת טבריה). (צילום: עפרה ריזנפלד)

 נכים: יש חדרים עם נגישות ושירותים מותאמים לנכים. 
כשרות: ארוחת הבוקר חלבית, אך אין תעודה.

הסגנון בחאן אבירן במושב פארן הוא זוּלה. רצפת עץ, שטיחים ומזרנים בסוכות סגורות מוארכות ומצוננות בדזרט קולר. כלומר, מקום טוב לקבוצות. יש גם שני חדרים, ובהם שתיים-ארבע מיטות לפי הצורך, אבל לכאן לא באים לחופשת זוג יונים אלא יותר לטיולים בשטח. עמוס אבירן הוא מדריך טיולים, ושולי אבירן מכינה בחדר האוכל החמוד ארוחות בוקר, צהריים וערב לפי הזמנה. האווירה באתר נעימה מאוד: דשא, דקלים שאשכולות תמרים תלויים עליהם, תאורה יפה וטיפוחים נוספים. המנגלים שבחצר האחורית הם לשימוש האורחים, וגם הג'קוזי הגדול. אפשר להזמין טיפולים אלטרנטיביים כגון רפלקסולוגיה. בחגים נערכות פעילויות לילדים. 
(צילום: פרדי נפתלי, באדיבות מחלקת תיירות לב הערבה)

נכים: יש נגישות לזולות. 
לישנים בזולות יש שירותים ומקלחות המותאמים לנכים.

ב"מקום בלב" בעין יהב יש שלוש בקתות קטנות, חמישה חדרים למשפחות ושלושה חדרים גדולים יותר לקבוצות – זה המקום. סימפטי, נקי, פונקציונלי, לא רומנטי. הג'קוזי הגדול שבחוץ מותקן בתוך האנגר, ויש גם מטבח ציבורי. אפשר להזמין ארוחות בוקר או קייטרינג. בחצר יש דשא ועצים גדולים מצלים, ואפשר ליהנות גם מבריכת המושב. נכים: חדר אחד מותאם לנכים.