טיפים והמלצות

בכניסה למוזיאונים של הוותיקן משתרכים בדרך כלל תורים ארוכים מאוד, שמצריכים להשכים קום על מנת ליהנות מכל היצירות שמוצגות בהם. לינה במלון Alimandi Vaticano תאפשר לכם להשיג מקום טוב בראש התור, שכן המלון פונה לכניסה של המוזיאונים ונמצא ממש מחוץ לחומות הוותיקן. גם לולא המיקום האידיאלי, המלון הוא מקום מצוין לשהות בו. במלון יש 21 חדרים ושלוש סוויטות מפנקות, לכולם מקלחת ושירותים צמודים. החדרים מרווחים ומעוצבים בטוב טעם, עם כל הפינוקים: חיבור לאינטרנט, טלוויזיה, כפסת, מיני בר מצויד ומיטות שהוכרתו על ידי כמה מהמבקרים כ"מיטות הטובות ביותר ברומא". בנוסף מציע המלון לאורחיו בר, חדר כושר, שירות הסעות חינמי לשדה התעופה ושירות שמרטפות בתוספת תשלום.

ברומא לא חסרים מלונות קטנים, נעימים ומרכזיים. אחד המוצלחים שבהם הוא מלון Lancelot, מלון משפחתי ששוכן בשכונת מגורים שקטה במרחק הליכה מהקולוסאום. החדרים מרווחים וממוזגים עם רצפות עץ או שיש, וכוללים מקלחת צמודה, טלוויזיה, כספת ואינטרנט אלחוטי. בחלקם יש מרפסות מקסימות. שניים מהחדרים מתאימים לנים בכיסאות גלגלים. הצוות אדיב במיוחד ודובר אנגלית, וזה לל לא מובן מאליו באיטליה. בנוסף לארוחת הבוקר המוצלחת אפשר ליהנות במקום גם מארוחת ערב ומבר חמים ואלגנטי. בקיץ אפשר ליהנות ממשקה בפטיו המוצל.

במקום להידחק בחדרי מלון קטנים וישנים, מלאי קסם ככל שיהיו, תמיד ישנה האפשרות לישון כמו בני אצולה רומאיים בווילה איטלקית אמיתית. Villa Spalletti Trivelli היא ווילה אלגנטית ומלאת אווירה, השוכנת בלבה ההיסטורי של רומא, במרחק חמש דקות הליכה ממזרקת טרווי. למרות מיקומה המרכזי, הווילה היא אי של שקט ושלווה בלב העיר. היא ממוקמת בשכונה מקסימה וגן איטלקי יפהפה מקיף אותה ומהווה מקום מצוין לנוח בו עם ספר ומשקה קר אחרי יום של שיטוט ברחובות העיר. במקום 12 חדרים וסוויטות, כולם מרווחים, עם ריהוט עתיק וציורים מקוריים על הקירות . תשומת הלב לפרטים הקטנים ניכרת בכל, החל מהמיני בר החופשי שבחדר, דרך המיטות האורטופדיות ועד לחלוקי הרחצה והתמרוקים המשובחים בחדר הרחצה. השירות, כך מעידים האורחים, מצוין ומקצועי. המחיר, למרבה הצער, בהתאם.

טרסטוורה היא אחת מהשכונות הטרנדיות של רומא. כאן אפשר למצוא שפע של מסעדות משובחות, ברים, חנויות אופנתיות ובילויים ליליים. אחד המקומות המוצלחים ביותר למי שרוצה להיות קרוב למרכז הבילויים הוא בית ההארחה WRH Trastevere. אל תיתנו לסביבת המלון המעט מוזנחת להטעות אתכם. פנים בית ההארחה מזמין, מואר, חמים, נקי ומודרני. לכל החדרים יש אמבטיה ושירותים צמודים, מזגן, מיני בר, טלפון, כספת, מסך אל.סי.די ואינטרנט אלחוטי. לכל אלה יש להוסיף את הצוות הנחמד להפליא, שתמיד שמח לעזור. מכל אלה אפשר ליהנות במחיר ממש מצחיק.

מקסימיליאן קולבה הוכרז כקדוש לאחר שהקריב את חייו למען הצלת אסיר באושוויץ. המנזר המוקדש לקולבה הוסב למלון נעים, מוקף גנים יפים. כל דרי המלון משופצים ומחלקם נשקף הפורום. 

מנזר נוסטרה סיניורה די לורד (Nostra Signora di Lourdes) מציע לינה זולה במקום מעולה. המקום נמצא במרום המדרגות הספרדיות. הנזירות מדברות אנגלית קלושה והמקום נסגר בין 22:30 ל-7:30. שירותים משותפים.

בבודפשט שבהונגריה יש מסלולי אופניים באורך כולל של כ-140 קילומטר. רוב המסלולים מובילים לאזורי הנופש הירוקים שבשולי העיר. אופניים ניתן לשכור בחלק מבתי המלון, ובכמה מקומות נוספים. אלה מצוינים במפה מיוחדת, שאותה ניתן להשיג במשרדי קבוצת חובבי הנהיגה על אופניים. בשל התנועה הממונעת הסואנת בעיר, האתר המומלץ ביותר לרכיבה על אופניים הוא האי מארגיט, שהנהיגה במכוניות אסורה בו לחלוטין. בבודשפט נערכים בכל שנה כמה מירוצי אופניים. הגדול שבהם יוצא ממצודת בודה ומגיע לכפר ויזגראד (Visegrád), השוכן במרחק של כארבעים קילומטר מהעיר.

בקיץ נסעתי לאומן, ככה סתם. חברה שתכננה לנסוע עם בני משפחתה למסע התוועדות על קברו של רבי נחמן מברסלב הציעה לי להצטרף. הסתקרנתי והחלטתי להפוך ליומיים לבת משפחתה ולהיות שותפה למסע. להפתעתי, רוב המטוס היה מלא בנשים שאימצו את ט"ו באב כתאריך עלייה לקבר הצדיק. במטוס היו נשים חרדיות, חוזרות בתשובה, מסורתיות ואחרות. רובן באו בגפן או עם חברה, אחדות לקחו איתן תינוק או ילד שגילו צעיר משבע שנים. נחתנו בשעת לילה גשומה בקייב, ומשם המשכנו לאומן. התנאים במקום בסיסיים למדי: מלון פשוט ונקי, ארוחות המוניות שנערכות באוהל בחצר. השתכנתי בדירת המלון עם חבורת נשים שלא הכרתי לפני כן. העובדה שלא היו גברים בסביבה אפשרה לנשים להיפתח וליצור חברויות חדשות. רוב הנשים מיהרו למקום ציון הקבר ובילו את עיקר זמנן בתפילות, בבקשת עזרה ובמתן צדקה. מכיוון שהיתה הפרדה מושלמת מהאזור הגברי, הרשו לעצמן הנשים לשיר ולרקוד, לנגן ולזעוק תוך כדי תפילה רגשית. בתוך כל זאת היו נשים שניסו לנצל את פתיחות חברותיהן ולהבטיח ישועה בעזרת קמעות וטקסים שנראו לי ביזאריים. נשים אחרות אזרו אומץ ושללו תופעות של האלהה מיותרת ועשיית המקום לאתר פולחני, זאת בלי לגמד את צדיקותו של רבי נחמן. ביום המחרת התארגנו לנסיעה לקברי צדיקים אחרים באוקראינה. בנסיעה זו הצטרפתי לקבוצת חסידי ברסלב. היה מעניין לשבת מהצד, בלי להשתתף בשיחת החסידים, ולשמוע מהם מדוע הגיעו למקום. בתי הקברות הנטושים נמצאים בכרי דשא ירוקים, סמוך לכפרים ולנחלים. כפריים המוליכים חזיר, עדת אווזים הפוסעת בסך, עצים גבוהים עם עלים כסופים על גדות הנחל – כל אלה הזכירו לי את שירי ביאליק, את הגעגועים בשירת לאה גולדברג, סיפורים של אהרון אפלפלד ושאר סיפורי חסידים שקראתי בצעירותי. אם מורידים את משקפי הציניות, אפשר למצוא קרוב מאוד אנשים שמחפשים דרך ומתנהלים בה אחרת מהמקובל. גם זה מסע אחר. (צילום: אסתר במברגר)

בחודש ינואר 2005 יצאנו לטיול שיט מרתק של 18 יום באיי פוקלנד, באיי ג'ורג'יה הדרומיים ובאנטארקטיקה. השיט על גבי אוניית המחקר  Akademik Shokalskiy היה חוויה אדירה ובלתי נשכחת. בסך הכל היינו 49 מטיילים ממקומות שונים בעולם, וארבעים אנשי צוות. בצוות היו מדריכים מקצועיים מהשורה הראשונה, והם הנעימו את זמננו בהרצאות מאלפות ובהסברים מרתקים בשטח. נהנינו מכל דקה בטיול הזה – חוויה מומלצת לכל חובב טבע אמיתי.
בין היתר בילינו ארבעה ימים מופלאים בקבוצת האיים הסוב־אנטארקטים של איי ג'ורג'יה הדרומיים, ובאמצעות סירות זודיאק נחתנו כמה פעמים ביום במקומות שונים באיים. (צילום: נורית פרח)

את הנסיעה לחבל הבאסקים דרך קנטבריה מומלץ לעשות על כביש החוף (CA-131) ולא על הכביש הפנימי הקצר יותר (E-70). סעו צפונה עד לעיירת הנמל העתיקה סן וינסנט דה לה ברקוארה (San Vincent de la Barquera) וחצו את המפרץ על גבי גשר עתיק אל דה אוימברה (De Oyambre), שמורת טבע קטנה עם חופים מבודדים וצוקים תלולים. 

המשיכו לכיוון סנטנדר (Santander). מדי פעם מומלץ לסטות מהדרך עוצרת הנשימה אל שבילים קטנים ולא משולטים המובילים לתצפיות על צוקי החוף התלולים. לאורך מישור החוף תראו בתי מגורים מפוארים במיוחד, חריגים בגודלם ובסגנון בנייתם. הם מכונים "אינדיאנוס" ונבנו בידי תושבי האזור שהיגרו במאה ה-19 אל מרכז אמריקה ודרומה, התעשרו ממסחר, חזרו למולדת ובנו בתים מפוארים כדי להפגין את הצלחתם. בעיירה קומילס (Comillas) תוכלו לראות את ארמון סוברלנו (Sobrellano), דוגמה בולטת לבתי האינדיאנוס שאפילו גאודי תרם מכישרונו לבנייתו המפוארת. 

בהמשך תוביל אתכם הדרך לסנטילנה דל מר (Santillana del Mar), עיירה עתיקה ומעט תיירותית. כאן אפשר לטייל ברחובות ולספוג אווירה קנטברית ימי-ביניימית אופיינית. כשני קילומטרים ממרכז העיר מצויה המערה אלטמירה (Altamira) שעל קירותיה ציורים בני אלפי שנים. כדי לשמור על האתר מוגבל מספר המבקרים וביקור יש לתאם שנים מראש, אך לפני כמה שנים הוקם שחזור של המערה ושל הציורים שבו אפשר לבקר ביתר קלות.

אם אתם מעבירים לילה בסנטילנה דל מר, המלון היפה ביותר הוא Parador de Santillana Gil Blas השייך לרשת Parador. מיקום: Plaza Ramon Pelayo 11, 39330 טלפון: 34-942-818391 אינטרנט: http://www.parador.es

אם אתם מבקרים באדינבורו, סקוטלנד, ועייפתם מאתרי התיירות הסטנדרטיים ואם מזג האויר מאיר לכם פנים, כדאי לכם להגיע לפארק Holyrood, ולטפס אל פסגת גבעת "כסאו של המלך ארתור". העלייה לוקחת בין שעה לשעתיים, אך הנוף המרהיב של העיר הנשקף ממרומי הגבעה שווה כל מאמץ!

פארק דל בואן רטירו (Parque del Buen Retiro) העצום שבמרכז מדריד השאיר לאשתי ולי זיכרונות יפים מארבע שנות מגורינו במדריד כסטודנטים עובדים.

הכניסה הראשית לפארק היא ליד שער אלקלה (Puerta de Alcalá), אך יש אליו עוד כמה שערי כניסה. משם נמתחות שדרות גדולות ורחבות עם עצים עתיקים שהעלים שלהם מחליפים מדי סתיו את צבעם מירוק לאדום וכתום, לצהוב וזהוב. מראה מקסים. בין העצים אפשר למצוא עצי ערמונים גדולים עם פירות יפהפיים הנושרים על השבילים ועל הדשא, ואפשר לאסוף אותם – אבל רק לנוי. מי שינסה לאפות ולאכול את הערמונים האלה, צפויה לו אכזבה מרה. 

בפינות השדרה יש כיכרות ובהם מזרקות ופסלים, כמיטב המסורת האירופית. בשטחו של הפארק מצויים גם שני מבנים גדולים – אחד ישן ואחד מבנה זכוכית מודרני. מבנים אלה הם מוזיאונים, וליתר דיוק הם האגפים החיצוניים של "המרכז לאמנויות של המלכה סופיה", והם מאכסנים בדרך כלל תערוכות מודרניות מתחלפות. 

ליד הכניסה הראשית לפארק מקבלות את פני המבקרים בובות ענק של טלטאביז או של דמויות מסרטים מצוירים של וולט דיסני. הן פונות לילדים, מנופפות להם לשלום, ואפשר להצטלם איתן (תמורת טיפ).

במרכז הפארק יש אגם גדול עם ברבורים ואווזים, ואפשר לשכור בו סירה עם משוטים. מצד אחד של האגם יש רחבה מפוארת בצורת חצי מעגל, עם מדרגות גדולות שעליהן יושבים צעירים, אוכלים ושותים כמה דברים טובים ומדי פעם פוצחים בשירה או בנגינה.

בצדו האחר של האגם יש שדרה גדולה שלאורכה יושבים נגנים ותזמורות רחוב, ואפשר להאזין להם תוך כדי שיטוט, או לצפות במופעי תיאטרון בובות לילדים ולמבוגרים. שחקני התיאטרון רובם ככולם ארגנטינאים שבאים לספרד לכמה חודשים, או שנים, כדי להרוויח קצת כסף. כשטיילנו שם עם בתנו בת השנתיים וחצי, היא היתה פשוט מרותקת לאחד מהמופעים האלה. 

כאן גם פגשתי, בין נגני הרחוב, זמרת ממזרח גרמניה בשם סלייק, ששרה שירים מוכרים באנגלית של סיימון וגרפונקל ושירים מקוריים שלה. התפלאתי לשמוע שברפרטואר שלה יש גם שיר אחד ביידיש ואחד בעברית – "לילה לילה". 

בפארק יש שטח עצום למשחקים ולרכיבה על אופניים, ומדי חודש מאי נערך שם "שבוע הספר" – יותר מקילומטר של דוכני ספרים מכל הסוגים, בכל הנושאים ולכל הגילים (רובם ככולם בספרדית). 

ארוחת צהריים חסכונית אפשר לאכול במסעדת "ויפס" הסמוכה לפארק. המלצה שלי: סלט גדול ועשיר, שמגיע עם רוטב סויה כהה, מתוק ומלא בשומשום, שאשתי היתה צורכת בכמויות כשהיתה בהיריון. התינוקת שלנו נולדה בסופו של דבר לא בספרד אלא בצ'ילה, אבל זה באמת כבר מסע אחר.

 מסעדה רומנטית ועטורת שבחים (כולל כוכב מישלן אחד) שמעוצבת בסגנון הבל אפוק. בתפריט: ברווז צלוי; טרטר לובסטר נורווגי עם קוויאר סלמון וקרם שמנת; או תמנון בגריל עם פרוסות דקות של בייקון, צ'יפס בטטה ופירה תפוחי אדמה. מרת היינות עשיר במיוחד, עם מבחר גדול של יינות צרפתיים וספרדיים משובחים. 

 מסעדתו של השף ג'ורדי קרוז נחשבת לאחת מהטובות בעיר וגם זכתה בכוכב מישלן אחד. המסעדה האינטימית שוכנת במבנה עם חלונות גדולים בגנים של מלון ABAC. התפריט ים תיכוני, עם מנות כמו ניוקי פרמזן עם פטריות כמהין לבנות, פטריות חיות וצרובות, קונסומה פטריות חמצמץ, שברי אגוזים ועלי רוקט או דג בס צלוי עם ארטישוקים ואויסטרים בחמאה. המחירים יקרים מאוד. 

Organic היא הפתעה נהדרת לצמחונים בעיר שבה הם מתקשים למצוא מה לאכול. המסעדה מציעה סלטים מירקות טריים ותבשילים העשויים ממרכיבים אורגניים כמו לזניה ירקות, פאייה צמחונית, קארי ירקות ועוד במחירים סבירים. האווירה נעימה והשירות אדיב. 

בברצלונה שבספרד נמצאות חנויות השוקולד הכי מעניינות בעולם. זה אולי המקום הראשון שבעט במסורת של עולם השוקולד האירופאי והכניס אופנה ועיצוב לאריזה ותעוזה וחוצפה לטעם. אני ממליץ פשוט להסתובב בעיר, לוותר על כל הארוחות ולאכול רק שוקולד. אסור לוותר על Cacao Sampaka – זהו אחד הניסיונות הראשונים בעולם להקים בר שוקולד, מקום שיש בו גם חנות מדהימה וגם בר עם המון משקאות ואוכל שוקולדי.

Cinc Sentits (חמשת החושים) היא מסעדת שף אופנתית ומודרנית. תיירים רבים באים לכאן בגלל שהמלצרים מדברים אנגלית שוטפת, אבל גם בגלל האוכל המצוין שמבוסס על שימוש ברכיבים טריים ומקומיים וכולל תפריט טאפאס עשיר לצד מנות כמו פילה בקר או קלמארי בגריל. 

מסתובבים באזור הנמל של ברצלונה וחשקה נפשכם בהפסקת קפה? פנו לרחוב אביניו ושם תמצאו את הקפה-טאפאס בר נמרוט (Nemrut). זהו מקום קטן וחמוד להפליא שיש בו שולחנות ספורים בלבד. הקפה טעים מאוד והישיבה כאן נעימה מאוד. אם רעבים, אפשר להוסיף לקפה טאפאס או עוגה.