טיפים והמלצות

 מלון דן אילת הוא אחד המלונות הטובים, המפנקים והיוקרתיים בישראל, וסוד ההצלחה שלו הוא בכך שהוא מתאים לכולם – גם לזוגות בחופשה רומנטית וגם למשפחות. המלון הוא גן עדן לילדים, אבל מצליח לשמור על אווירה רגועה ושלווה ומציע המון פינוקים שקוסמים גם לזוגות. השירות אדיב ומקצועי, השטחים הציבוריים מרשימים, החדרים נעימים, מרווחים ומשקיפים למפרץ אילת, ארוחת הבוקר נחשבת לאחת הטובות בארץ ומציעה שפע ומגוון יוצאי דופן, ונראה שהכל מתקתק ועובד כמו שצריך.

במלון יש שלושה מועדונים מעוצבים ומושקעים שמיועדים לפעוטות, לילדים ולנוער, והם מציעים ג'ימבורי, משחקים, פעילויות יצירה, מחשבים עם משחקי מגע, קונסולות משחק ועוד. בריכת המלון יפהפייה, עם מערה ומפלי מים וגם שתי אטרקציות לילדים: מגלשת מים ומערבולת. סביב הבריכה יש עצי דקל, שמשיות ומיטות שיזוף. יש גם בריכה נוספת, שקטה, שלידה לא מתקיימות הפעלות, בריכת ילדים, וג'קוזי חיצוני גדול. בחוף הים הצמוד נהנים האורחים ממיטות שיזוף ושמשיות.

מי שמחפש רומנטיקה קרוב לבית יוכל למצוא אותה, ובגדול, בירדן. שם אפשר למצוא רומנטיקה לעשירים ולמפונקים, ורומנטיקה אמיתית שאם רק תתנו לה, תוביל אתכם למקורות סוד הקסם המזרחי.
אמרתי לנהג המונית שייסע מהר, חיוורת מציפייה ומהתרגשות נכנסתי למלון Moevenpick שבצפון ים המלח. אחרי הכל, לא כל יום יש לך מאהב שמגיע מבגדד. כשנכנסתי ללובי מ' היה רכון על המחשב הנייד שלו. איך שראיתי את העיניים שלו רציתי למות, כי בחורה לא נוסעת כל הדרך לירדן בשביל לפגוש גבר שרוצה רק לישון. אולי זה היה המזל שלי כי במקום להסתגר איתו בבקתה הנבטית (חדר במלון) ולבלות כמקובל במקרים של פרידה ממושכת, הסתובבתי בין מסעדות הפאר עד שהגעתי ל-Zara Spa. מבחוץ כלום, אבל מבפנים רבותי – מדובר בגן עדן אמיתי. יש במקום בריכות מקורות בתקרות זכוכית צבעונית ובריכות תחת כיפת השמים, מסעדת גורמה ומסאז'ים מכל סוג ומין, אבל גולת הכותרת היא כורסאות שיש טובלות בבריכה שטעות אופטית מחברת אותה לים המלח. ברגע שמתיישבים בכורסה מתחיל הג'קוזי לפעול, ואת יושבת, מביטה בנוף המדהים וחושבת, האמת שלא חשבתי על כלום כשמ' הגיע. וככה, כשהסנטר שלי מתחכך בשפת השיש, ראינו את השמש שוקעת בהרים של ארץ ישראל.
בפעם הבאה קבעתי איתו קצת יותר דרומה. אאודה או ריבחי יחכו לך בגבול, הוא אמר.
חציתי את הגבול ליד אילת ובצד השני חיכה לי איש גבוה ושחום לבוש לבן. נכנסנו ל- 4X4 ודהרנו באוטוסטרדת המלכים. הוא סטה מהדרך והפסקתי לנשום – מרחבים אדומים וסגולים נפרשו לפני. זה ואדי רם שלנו, שמעתי אותו לוחש. קניונים ענקיים רובצים למרגלות צוקים והרים שהגבוה שבהם הוא ג'בל רם. השקיעה והזריחה מדגישות את צבעי האדום-סגול ואבן החול הנובית יוצרת תצורות פנטסטיות במרחב. אין בתי מלון, אין אורות ניאון, אין תעשיית תיירות, ומה עם מ'? גם הוא איננו? שביל החלב נראה בבירור בשמים והרכב נעצר. עשרות לפידים דלקו בין הצוקים, שמעתי מתופפים, שביל של לפידים נדלק ומ' בא מולי וחיבק אותי. הובלתי למרכז המחנה, שם היו הריקודים בעיצומם, המוזיקה ענטזה בין מזרח למערב, ובין לבין אחז מישהו במיקרופון ודקלם שירה ערבית שהסתלסלה ישר לתוך הלב. היקר מחיי/ היפה מחלומותי/ קחני מהמציאות והרחיקני/ הרחק הרחק אני ואתה לבדנו… הקהל נמס, והריקודים התלקחו ביתר עוצמה. שלושה צעדים מהמחנה ואנחנו מתגלגלים בדיונות השותקות האינסופיות. התעוררנו בזריחה למדבר סגול-ורדרד.

פאפוס מציעה מגוון גדול של מקומות לינה – ממלונות מפנקים על חוף הים (שלחלקם יש חוף פרטי), דרך כפרי נופש המתאימים למשפחות ועד מלונות כפריים למי שמעדיף שלווה ורגיעה ולא אכפת לו להיות מעט מרוחק ממרכז העניינים.

בחאן השיירות, הממוקם בסמוך לעין עבדת, תזכו לאירוח בדואי משודרג בהתאם לנטייה ולתקציב. אפשר ללון באוהל בדואי על מזרנים ומחצלות, או ללון באחד מחדרי האירוח שבמקום שהם צימרים לכל דבר, כולל מיטות נוחות, מזגן וארוחת בוקר. אפשרות נוספת היא מתחם קמפינג שבו תוכלו להקים את האוהל שלכם.
במקום מוגשות גם ארוחות חפלה בדואיות – על מגשים גדולים תקבלו עוף ממולא (המכונה "מדפונה"), אורז, תפוחי אדמה, קבב וסלטים. אוכלים תוך השתרעות על מזרנים וכמובן, בידיים. מהחאן אפשר לצאת לטיולי גמלים, טיולי אופניים, טיולי ספארי ברכב שטח ענק וסנפלינג. הכל בתיאום מראש. 

מיקום: על כביש 40, בין שדה בוקר לעבדת מחיר: 350-290 שקל לחדרי אירוח, כולל ארוחת בוקר; 170 שקל למבוגר באוהל, 120 שקל לילד באוהל, על בסיס חצי פנסיון; 40 שקל למבוגר בקמפינג

בחרו מלון בתבונה. איה נאפה מושכת אליה תיירים משני סוגים שונים לחלוטין – בליינים צעירים שגודשים את המועדונים והפאבים לאורך כל הלילה ומשפחות עם ילדים שנהנים מהחופים החוליים היפים ומרמת השירותים הגבוהה של העיירה. אם באתם עם ילדים קטנים או אם אתם מעדיפים לילות שקטים ורגועים, התמקמו במלון שמרוחק מריכוז המועדונים במרכז העיירה.

פנינה, בהחלט, ולא רק בגלל שמה של בעלת המקום. ב"פנינת המדבר" במושב צופר קיימות שתי שורות של בקתות, ארבע בכל צד, וביניהן מדרכה מלוחות עץ. ערסלים תלויים בין הבקתות, ובקדמת כל אחת מהן מרפסת עם שולחן וכיסאות. צמחייה הגיונית – מדברית ומגוונת. שש מהבקתות משפחתיות ושתיים זוגיות. מבפנים – סוכרייה, יפה ונוח. בחוץ יש ג'קוזי גדול, בנוסף על אלה שבחדרים, ומנגלים. ובניצב לשורות הבתים – בקתת חדר האוכל, הגדולה יותר. גם כאן אפשר לשבת בפנים, במיזוג, או על המרפסת. הכניסה לבריכת המושב חופשית, ואפשר להזמין ארוחות בוקר וטיפולים אלטרנטיביים.
(צילום: פרדי נפתלי, באדיבות מחלקת תיירות לב הערבה)

 נכים: אין גישה.

הטיול הקלאסי בירדן חוצה אותה לאורכה מצפון לדרום. במקרה כזה נכנסים לירדן במעבר הגבול שליד בית שאן, ויוצאים ממנה במעבר עברונה שליד אילת.

מומלץ לצאת לטיול רומנטי רגלי לאורך הנמל הישן ובין סמטאות העיר העתיקה, שבהן בתים עותמאניים עתיקים לצד חנויות מזכרות קטנות וידידותיות.

חופי קוניאאלטי (Konyaalti) ולארה (Lara) הם אמנם המוכרים ביותר, אך ישנם חופים מומלצים נוספים, כמו אלה שבסידה, בפטארה או באלאניה.

אין דבר מרגיע יותר מלטבול במים חמימים אחרי טיול מדברי מיוזע. ההנאה מתחילה כבר כשמפנטזים על חילוץ העצמות והשרירים. הגענו לנווה מדבר בצהרי יום שישי סתווי, המקום היה ריק יחסית וחוויית השכשוך היתה מחיית גוף ונפש. 

בהיכל רחב ידיים יש שתי בריכות תרמו-מינרליות שבנויות במפלסים, ובחוץ, תחת כיפת השמים, תמצאו מרגוע בבריכה שלישית. כדי להשלים את הבילוי, כדאי להתפנק בעיסוי. במקום יש גם מסעדה חלבית ומסעדה בשרית.
 
פתוח: א', ב', ד' ושבת 18:00-9:00, ג' וה' 22:00-9:00, ו' 16:00-9:00 
מחיר: כניסה 69-59 שקל; עיסוי בתשלום נוסף 
כשר: המסעדה החלבית כשרה אך פועלת בשבת, המסעדה הבשרית כשרה וסגורה בשבת 
נכים: גישה נוחה 

היום יצא מבצע מצוין בספא מול הים.
מבצע של עיסויים וחבילות של 70 דקות במחירים ממש מעולים וזולים חוץ מזה שהייתי שם והמקום מדהים.
אגב יש חבילות נוספות עם ארוחות צהריים וערב .
ממולץ מאוד!!

בצפת נמצא בית הכנסת אבוהב, מגדולי החכמים בספרד. אחד הגבאים, שלמה חדד שמו, שימש שנים עיתונאי וגם פייטן וחזן, לכן התחברתי דווקא לבית הכנסת הזה. במקום קיים ספר תורה שאת כתיבתו מייחסים לאבוהב, ובו קוראים רק בראש השנה וביום הכיפורים. בכלל, סמטאות צפת העתיקה הן מקום מדהים. מי שמשוטט בהן, גם אם הוא חילוני גמור, מרגיש שהוא נמצא במקום קדוש. (צילום: ברוך גיאן)

Alexis היא אחת הטברנות העתיקות באי עם מבחר גדול של מזדס, כמו פירות ים וצדפות, ודגים על הגריל. מומלץ לטעום את מנת הדיונון בגריל והסרטנים (Simiako Garidaki).

מסעדת הדגים Fotis Melathron שוכנת מתחת לעץ דולב ענק בתוך מבנה צלבני בלב העיר העתיקה של רודוס. במסעדה ישנן פינות ישיבה על הגג, חדרי אוכל פרטיים בקומה השלישית ואולם אבן.

משבוע המילואים חזר הלוחם עם גב תפוס וכמיהה בלתי נשלטת לנתח בשר שיפצה על הרמה הקולינרית הנהוגה בצה"ל. כדי להשביע את רעבונו שמנו פעמינו לעבר המקום שמתהדר בתואר המסקרן "בר בשר אפריקאי". עיצוב המסעדה משלב בחינניות מוטיבים אפריקאיים עם בטון בסגנון אורבני ובמרכזו בר תל אביבי טיפוסי. בכניסה תלויה תצוגת תכלית של סירי פויקה במגוון גדלים, העשויים ברזל יצוק, משמשים לבישול קדרות וחביבים במיוחד על ג'יפאים. כדי להיזכר בטעמים שליוו אותנו בקומזיץ האחרון בחרנו לנסות את מנת הפויקה הקלאסית (74 ש"ח) שכללה אסאדו וירקות שורש שבושלו ארוכות ביין אדום. הבשר היה נימוח ומלא טעם והצליח לגרום לנו לתכנן את הקומזיץ הבא. מנת הראמפ סטייק (78 ש"ח) הוגשה בליווי צ'אטני מנגו פיקנטי, שילוב מעניין וטעים. נתח האנטריקוט (94 ש"ח) היה מעושן קלות ולווה ברוטב יין אדום. הטעם המעושן של הבשר השתלב להפליא עם מתקתקות הרוטב. הבשר בשתי המנות היה עסיסי ומשובח, אך הוגש עם תוספות לא מאוד יצירתיות של תפוחי אדמה ואפונה סינית. לקינוח חלקנו עוגת שוקולד חמה בציפוי שוקולד לבן (36 ש"ח) שהוגשה בפויקה קטן, והיתה סיום מענג לארוחה.
היא: המקום לחובבי בשר. הוא: פיצוי מושלם על שבוע של לוף.
כשרות: לא כשר, נכים: יש נגישות ושירותי נכים ללא ידית
שעות פתיחה: א-ו 1:00-20:00,  שבת 1:00-13:00

האי הקסום קוס שביוון מומלץ לכל המטיילים שמחפשים ים כחול וצלול, חופים משגעים, שקט ושלווה, אוויר נקי ואווירה כפרית, בתי קפה, טברנות ופאבים, ותיירים מכל רחבי אירופה, שממלאים את החופים מהבוקר ועד שקיעת החמה בתנוחות שיזוף "בטן-גב".
הלינה באי זולה יחסית ומחירי האוכל במסעדות שווים לכל כיס. במיוחד רצינו להמליץ על מסעדה שנקראת "Something Else" – "משהו אחר", הנמצאת במרכז העיר קוס. ביקרנו פעמיים במסעדה זו ונהנינו מאוד. הכל מיוחד בה: האוכל מצוין וזול מאוד, בתפריט יש גם דף בעברית, בעל המסעדה והמלצר מדברים קצת עברית ומקבלים ישראלים בחמימות, השירות מעולה והמנות טריות וטעימות.

לאורך החוף המערבי באי רודוס, ליד העיירה אפולקיה (Apolakkia), שוכנת מסעדת Chrisama, מסעדה קטנה וצנועה על קצה צוק הצופה לים. בעלי המסעדה גרים במבנה צמוד למסעדה, הממוקמת סמוך לכביש ומבודדת מהיישוב עצמו. המסעדה נפתחת בכל יום ב- 10:30 ומגישה שלוש ארוחות ביום. ביקרנו פעמיים במסעדה: פעם אחת בשעות הערב המוקדמות, ולמחרת, כשחזרנו לארוחת בוקר נעימה, טעימה וטרייה. מרי, בעלת הבית, יוונייה שגדלה בקנדה, משרה אווירה מיוחדת במקום. היא בעלת אופי מיוחד ומרתקת בחריפותה, בחוש ההומור שלה ובאנגלית הקולחת מפיה. שווה בגלל הנוף, השקיעה, האוויר, האווירה, האוכל והמפגש עם מרי.

כבר שנים שומרת המסעדה יועזר בר יין על אותו אופי מיוחד. בעיני רבים מדובר במסעדה הטובה בתל אביב – מסעדה שמצד אחד שומרת על סטנדרטים קולינריים בלתי מתפשרים ומצד שני מספקת אוירה נינוחה ואף מעט מרושלת. את אוסף הסופרלטיבים שבאמת מגיעים ליועזר חייבים לסייג: זוהי לא מסעדה שמתאימה לכל אחד. היא לא מתחנפת לטעם הישראלי, והיא לא זולה. מנות מומלצות: פטה דה קמפן – פטה כפרי מחוספס שאוהב מאוד חרדל, ביף בורגיניון – בקר וירקות שמבושלים שעות ביין אדום, זנב שור עם פירה סלרי , אטריות "40 חלמונים" עם חמאה פרמזן וכמהין, ניוקי של תפ"א ופטריות פורצ'יני, קלמרי קטנים וטריים שמבושלים בדיו של עצמם (מוגש בעונה), טרטר סלמון שמוגש עם ביצת שליו חיה ומולים או אוייסטרים טריים שטסו כל הדרך מצרפת. 
פתוח: א'-ה' 12:30-01:00, ו'-ש' 11:00-01:00.