טיפים והמלצות

כמעט כל התושבים במושב גורן עוסקים גם באירוח – כך אפשר להסיק מהשלטים הפיוטיים: אהבה על הגורן, בקתה בכחול, רגעי קסם ועוד. הרוח הגלילית נמצאת בפאתי הכפר, למרגלות ביתם של בני הזוג עדי ועמוס כהן. שמונה בקתות בגדלים שונים, חלקן קרובות זו לזו (אך לא צמודות) ויש מרוחקות מעט, באחת מהן ספא. בחצר בריכה בצורת מתומן (6X6 מטרים) לילדי כל הבקתות. מקום מטופח ונעים עם נוף משגע ויחס חם של המארחים. בכל בקתה מזגן, לפחות ג'קוזי אחד (לעתים עוד אחד על המרפסת הצופה לנוף), מטבחון מצויד וכל השאר, אפילו נרות מסביב לג'קוזי.
נכים: גישה נוחה לרוב הבקתות.

היינו בגרמניה 11 יום, מהם חמישה ימים בברלין. נעזרנו בגליון ברלין של "מסע אחר" וגם בחוברת "מטיילים". לא פחות מכך נעזרנו בשלוחת משרד התיירות הגרמני שנמצאת ברחוב שארית ישראל 37 ביפו.
בעזרת המידע הרב שקיבלנו מהם הצלחנו מאוד בבחירת המלון בברלין, ואנו ממליצים עליו בחום: Tagungszentrum Katholische Akademie. זהו מרכז של הכנסייה הקתולית, והמלון הוא חלק ממנו. זהו מלון חדש ובו ארבעים חדרים מרווחים, מוארים ומאווררים. נכון, יש צלב קטן על הקיר מעל השולחן. מי שזה מפריע לו, לא יבוא לשם. מי שכן יבוא, ייהנה מארוחת בוקר מזנונית, פירות באופן חופשי ויחס נעים.
הדבר שהרשים אותנו אולי יותר מכל דבר אחר בברלין היה השינוי האנתרופולוגי שעברה העיר מאז מלחמת העולם השנייה. רק לפני שישים שנה הסתובבו ברחובותיה באופן כמעט בלעדי בלונדינים עם עיניים כחולות. היום יש בה מכל המינים, מכל הצבעים ובכל התערובות האפשריות, וזה בהחלט מדהים.
היינו גם בדרזדן ובלייפציג, שתי ערים יפות ומעניינות שהיו שייכות בעבר למזרח גרמניה. בהחלט מומלץ לבקר.

מלון הארט נובו Uhland (שלושה כוכבים) ניצב בלב גן פרטי ומציע 25 חדרים מאובזרים ומודרניים. במלון יש חניה פרטית, אופניים לשימוש האורחים ואפילו מיטת מים למי שמעוניין.

מלון Admiral הוא מלון ארבעה כוכבים במרכז מינכן, סמוך למוזיאון הגרמני. במלון 33 חדרים אלגנטיים ומאובזרים בטלוויזיה, מיניבר, כספת ומייבש שיער.

אחת העצות הטובות ביותר שקיבלנו לקראת הנסיעה המשפחתית לאירלנד היתה לא להזמין מלון. מוסד ה־Bed and Breafast באירלנד מצדיק שמץ של הרפתקנות, וזו התבררה כמשתלמת ביותר. 

בכל אירלנד פזורים שלטים מסבירי פנים הקוראים לתייר לבוא ולהתארח בבתיהם הפרטיים של תושבי המקום. יותר מכל כבשו את לבנו "הסבא והסבתא" בליסטוויל . ה"סבא והסבתא" הם שני קשישים מקסימים, ניל וקתלין. ניל, שפתח את הבית והכניס אותנו פנימה, הוא איש רזה כבן שמונים, מעונב ובעל הליכות מעודנות וחוש הומור. הוא הבעיר אש באח בסלון והודיע לנו חגיגית שאם נסדר שמחר לא ירד גשם, הוא ייתן לנו את החדר בחינם. בעודנו מתחממים מול האש הגיעה קתלין עם מגש כסף ועליו קנקן תה חם וסקונס עם חמאה וריבה.

מהחדר בקומה השנייה נשקפו נחל שזרם מאחורי הבית, עצים בשלכת, כר דשא. בחדר היתה פינה, מעין גומחה עם חלון גדול וכיסא, שאפשר לשבת בו, לשתות את התה ולהתבונן בנחל. שקט ושלווה. בבוקר ירדנו לחדר האוכל שהיה ערוך לביקור המלכה האנגלית לפחות. כלי כסף וחרסינה שפחדנו לאכול מהם שמא נשבור וארוחה מופלאה של טוסטים, מיץ טרי, כל סוגי הדגנים, ביצים על פי הזמנה, והשיא: דייסת קווקר שמאז ילדותי לא טעמתי כמוה. 

(צילום: נלי שפר)

מקום נחמד מאד. ביתנים ביתנים בתוך גינה עם עצים ודשא ופינות מנגל (רק צריך להביא את המנגל). חדרים נוחים מאד עם מטבחון וכל השאר. אנשים נחמדים ולא יקר. קרוב מאד לים ולפרק הלאומי למרינה ולאשקלונה.