טיפים והמלצות

מעט מאוד מבנים שגילם עולה על מאה שנה נראים טוב כמו הטירה הויקטוריאנית הזו, שנבנתה כמועדון חברתי פרטי לגולים גרמנים. זהו מלון עם היסטוריה: המקום שרד את הכיבוש היפני במהלך מלחמת העולם השנייה ושימש כבית משפט לפשעי מלחמה אחרי הכניעה היפנית. היום מדובר באחד המלונות המפורסמים בסינגפור. האגף הישן של המלון מפואר ומשמר את קסם העולם הישן, בעוד שהאגף החדש מקסים אך מעט ספרטני (הכל יחסי, כמובן).

מלון גלרי, המעוצב בסגנון פוסט מודרני, הוא לא רק מקום לישון בו בביקור בסינגפור כי אם יעד לביקור בפני עצמו. המגדל בן 223 החדרים שוכן על גדות נהר סינגפור, מה שמבטיח נוף נפלא מן החדרים. הבריכה האינסופית שווה ביקור, כמו גם גלריות הצילום והאמנות.

 מלון הפאר הרומנטי בעל האווירה הקולוניאלית, שנפתח ב-1887, עדיין שומר על מעמדו  כמלון המפורסם בעיר. המלון מדורג ברשימות שונות כאחד מהטובים בעולם ומפורסמים רבים נמנים על רשימת האורחים שלו.

הוסטל שקט עם אווירה ביתית ונעימה בפרבר וודלנדס. במקום בסה"כ 10 מיטות באולם שינה משותף וחדר זוגי אחד. החדרים נקיים ומעוטרים בשלל פריטים מחומרים ממוחזרים, מה שתורם לאופי הייחודי של המקום. יאנג, הבעלים (שמשמש גם כפקיד הקבלה והשרברב…) נותן שירות ידידותי במיוחד.  מחיר הלינה כולל שימוש במכבסה, גישה לאינטרנט, קפה ותה, שימוש בספרייה ואפילו טיולים מודרכים לשמורות הטבע שבסביבה.  

במלון 30 חדרים, כל אחד מעוצב בצורה שונה על ידי אמנים עכשוויים מסינגפור. עם החדרים המיוחדים נמנים חדר המראה, חדר האקווריום ועוד. העיצוב המיוחד ניכר לא רק בחדרים אלא גם בלובי השחור-לבן של המלון ואפילו בבריכת השחייה, שאשנבים עגולים בתחתיתה מאפשרים לסועדי המסעדה שמתחת לצפות בשחיינים שמעל. בנוסף למסעדה יש גם בר אופנתי.           

אם אתם רוצים ללכת למקום בו בוחרים תושבי תאילנד לבלות את חופשותיהם, לכו ל Katiliya- Mountain Resort & Spa שבאזור צי'אנג ראי (אם לדייק, במרחק של כ-45 דקות נסיעה). זהו מלון יפהפה, הממוקם בלב ההרים ומוקף יערות ירוקים. הסוויטות במקום (כל חדרי המלון הם סוויטות) מרווחות ומפוארות במיוחד, מעוצבות בסגנון תאילנדי מסורתי ויש בהן רצפת טיק, חדרי רחצה מרווחים ומפנקים במיוחד ומרפסות גדולות שמשקיפות לנוף המדהים של ההרים והיערות. בכל סוויטה יש מיטה ענקית, טלוויזיה גדולה עם מסך שטוח, נגן די.וי.די ואינטרנט מהיר. המלון מבודד מאוד, מה שהופך אותו לאידיאלי לחופשה אמיתית, כזה בה לא רוצים לצאת מפתח למלון. ואכן, יש במלון כל מה שצריך בחופשה: בריכה גדולה ויפהפייה שסביבה מיטות שיזוף, ג'קוזי גדול, ספרייה עם מבחר ספרים וגם מחשבים למי שלא יכול להתנתק באמת, מועדון ילדים עם בריכה נפרדת וספא שמכל חדרי הטיפולים שבו ומהג'קוזי החיצוני הגדול שבו נשקף נוף האגמים התאומים. מסעדה שמגישה אוכל בינאלומי, מסעדה שמגישה אוכל תאילנדי ושני ברים יספקו את הצרכים הקולינאריים שלכם. אם בכל זאת תחליטו לצאת מהמלון, פעילויות כמו טרקים בג'ונגל, רכיבה על פילים, רפטינג, ביקור בכפרים של שבטי ההרים ורכיבה על אופניים מחכות לכם בחוץ, ולכולן אפשר לצאת בסיורים מאורגנים של המלון.
 

בזמן שאנשים מתחמקים משלוליות ומחפשים גג יבש להתחבא מתחתיו, יש אחרים שמשתמשים בקירות ובתקרה כמדרכה. טיפוס מקצועי על קירות, ולא משעמום, מתבצע בארץ באתרים פתוחים, על קירות טבעיים ועל קירות מלאכותיים (טיפוס ספורטיבי) חיצוניים ומקורים.
קיר איילת שבקריית אונו הוא אתר מקצועי ומקורה עם יותר מאלף מטר רבוע של קירות טיפוס (כולל קירות בולדרינג המאפשרים תרגול טכניקות ללא חבלים ואבטחה). ובצד טיפוס חופשי של מקצוענים וחובבנים מתנהלים במקום חוגים והרצאות בנושא.
לרשות טיפוסים חובבי טיפוס עומדים לא מעט אתרים דומים שמפעיל המרכז הישראלי לטיפוס ספורטיבי, בהם קיר הטיפוס המקורה בקיבוץ העוגן ומרכז הטיפוס באשדוד. 

שעות: א'-ד' 22:30-16:30, ה' 24:00-16:30, ו' 17:00-11:30, שבת 23:30-20:30

אם יש לכם בבית ילד הרפתקן שהימים הגשומים מחרפנים אותו, סעו לבית הספר לקרקס בכפר יהושע. ודאי תיהנו גם מהדרך, עמק יזרעאל תמיד יפה, ובעונה הזאת במיוחד, עם השדות הירוקים והעננים הכבדים שמונחים על העמק כמו פרוות זאב. כדאי שהשעמום יתקוף דווקא בימי ראשון ורביעי, אז מתקיימים בבית הספר שיעורים מגוונים, ויש הרבה מה לראות.
ב-2002 עברה העמותה לקידום אמנויות הקרקס לבניין קולנוע ישן בכפר יהושע. הבניין שנבנה בסגנון באוהאוס ידע ימי זוהר משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה שעברה, ומאז ננטש ואכלס בעיקר יונים, חתולים ורוחות רפאים. המקום מעט מוזנח, אבל ההוד הישן עוד ניכר בו. בחזית חצר גדולה, ובכניסה אולם עמודים מרשים שבקצהו במת עץ חדשה ויפה שעליה מתרחשת רוב הפעילות הלוליינית.
ילדים בכל הגילים מאתגרים את עצמם בתליות מסובכות ובלהטוטים מורכבים, מקפצים על טרמפולינות, מתגלגלים על כדורים גדולים, מג'אגלגים, מצחיקים ומה לא. מנהל בית הספר דייוויד בארי מסכם את העניין: מקום רציני שבו הילדים יכולים להשתעשע.
שימו לב, כשמגיעים שלא במסגרת סדנה או שיעור, מדובר בהתבוננות בלבד שגם אותה צריך לתאם מראש (הצפייה בחינם). 

הגעה: בכניסה לכפר יהושע פונים שמאלה, במזלג לוקחים את הדרך השמאלית, ובכיכר פונים שוב שמאלה וממשיכים עד הבניין עם העמודים 
שעות: א'-ה' 18:30-16:30, ו' 14:00-10:00, שבת 20:00-17:00. יש לתאם מראש.

בקצה העולם שמאלה, בנופי לס שמבתר נחל הבשור, נמצא החמאם של קיבוץ צאלים. החמאם בנוי מבריכה ומג'קוזי של מים תרמו-מינרליים בטמפרטורה שבין 37 ל-40 מעלות ומחדר סאונה יבשה, ששלושתם נמצאים בבריכת המים ההיסטורית של הקיבוץ שעוצבה כבית מרחץ לכל דבר. התקרה המקומרת והגבוהה יוצרת הד שמאפיין חמאם תורכי, והאווירה בהתאם: ידידותית וחמימה.
בחדר הטיפולים שליד החמאם אפשר להזמין עיסוי שוודי וטיפול אינדיאני באבנים חמות, אך גולת הכותרת היא טיפול בשיטת "עוצמת הרכות" שמעבירה רותי טנר, שנחשבת המומחית בארץ. המטופל מנוענע בכל אברי גופו בקצב פעימות לב של עובר עד להרפיית שרירים מוחלטת וקבלת תחושה של זרימה ואיזון. נשמר כאן גם האיזון העדין בין גוף לתרבות ונערכות סדנאות מספרי סיפורים ותיאטרון (בהזמנה מראש). 

הגעה: נוסעים מבאר שבע עד צומת גילת, פונים שמאלה לעבר אופקים ואורים (כביש 241) ובצומת אורים שמאלה לצאלים (כביש 234) 
שעות: א'-ד' בתיאום מראש, ה' 22:00-13:00, ו' ושבת 19:00-10:00 
מחיר: 45 שקל למבוגר, 35 שקל לילד; 170-120 שקל עבור טיפול

היציאה מן המיטה בחורף עלולה להיות חוויה מטרידה, אבל אם תדמיינו את עצמכם מתפנקים בבריכות מים נעימים כשעל גבכם אבנים חמות או ידיים נעימות, זה הופך להיות קל. עכשיו תפסיקו לדמיין וצאו אל הנגב, לביקור במרחצאות המים החמים שפזורים בו.
בעומק של כקילומטר וחצי מתחת לפני הקרקע זורמים מים הכלואים שם כבר עידנים. בגלל העומק הם חמים תמיד ועשירים במינרלים ובגופרית שנספחים מהסלעים שדרכם הם עוברים. בעבר השתמשו במים התרמו-מינרליים להשקיית שדות, ורק חקלאים אחדים רדופי תענוג וסוד נהגו להשתכשך בבריכות קטנות שחפרו במקומות שבהם נשאבו המים.
היום זו כבר נחלת הכלל, ובמרחצאות חמי יואב תוכלו להתרשם מהדרך הארוכה שעשו המים מבריכות מאולתרות לכדי מרחצאות מעוצבים ומפנקים. מה שהחל כקידוח למציאת נפט התפתח לאתר עם בריכות גופרית, ג'קוזי, מפלי מים ועיסוי מימי. לצד המרחצאות פועל ספא מפואר, ובאווירה רגועה ומבושמת תוכלו לקבל בכל אחד מ-15 החדרים עיסוי אינדיאני באבנים חמות, שיאצו, טיפול רפלקסולוגי, עיסוי שמנים ובוץ ועוד. כמו במרחצאות של העולם העתיק, גם בחמי יואב משולבות פעילויות תרבות (פרטים אצל שרון). 

הגעה: על כביש 35 
שעות: א' וד' 17:00-07:30, ב' 22:00-07:30, ג' 23:00-07:30, ה' 07:30-חצות, ו' 16:00-07:30, שבת 18:00-07:30 מחיר: 77-65 שקל למבוגר, 59-69 שקל לילד ולגמלאי; תשלום נוסף עבור העיסויים

זמי מנגן בכלים רבים, אבל זה לא קונצרט. זמי מדבר במשך יותר משעה, ולא מדובר בהרצאה. ההומור והרצינות שלו שובים את הלב, ומרגע שנכנסים לביתו, שהוא גם מוזיאון, אין סיכוי להשתעמם. זמי רביד הוא פסנתרן בעל שם עולמי שהגיע לפני 25 שנה למטולה ובנה את ביתו מול נופי עמק החולה. ב-15 השנים האחרונות הוא אסף יותר ממאתיים כלי נגינה משמונים ארצות והקים את מוזיאון כלי הנגינה הפרטי שלו. מי שביקר במוזיאונים דומים בארץ ובעולם מכיר את חלונות התצוגה שבהם חנוטים בדומיית מוות כינורות סטראדיווריוס יקרי ערך שאיש אינו מנגן בהם מפאת ערכם. אצל זמי במטולה אין דבר כזה: מנגנים על כל הכלים, והערך הכספי של כלי הנגינה משני, כי כמו שזמי אומר: "כלי נגינה צריך לנגן".
כשנכנסים מסובב זמי מנואלה עתיקה ומפיק צלילים רכים שמעלים תמונות של תיאטרון רחוב אירופי מתוך תיבת נגינה עתיקה. בחדר הגדול שמאכלס את האוסף המיוחד עומד פסנתר כנף גדול ולצדו צ'מבלו, קלאויקורד והרמוניום (אם מעולם לא שמעתם על כלי הנגינה האלה, סעו למטולה). על מדפים בפינה מונח אוסף כלי נשיפה מרשים, וזמי מסביר ומדגים, צוחק ומצחיק, מבקש לשאול שאלות ולרמוז להפסיק כשנמאס. אחת לכמה דקות נעצר שטף המילים, ואת החדר ממלאים צלילי מוזיקה. לרגע או שניים אנחנו לא במטולה של המאה ה-21 אלא בבודפשט, ברלין, בלגיה, יפן או טיבט של המאה ה-19.
לאורך המפגש מתוודעים המבקרים דרך הצלילים הנפלאים להיסטוריה של המוזיקה, לכלי נגינה מתקופות שונות וממקומות שונים בעולם ולסיפורים מרתקים על הדרכים שבהן הצליח זמי להוסיף פריטים נדירים לאוסף. את המפגש מסיים זמי בנגינה וירטואוזית בעוגב. 

מחיר: 70-30 שקל למשתתף, תלוי בגודל הקבוצה ובאורך המפגש. הביקור בתיאום מראש.

כשאריה גילאי היה ילד הוא אהב לטפס על סורגי החלון של מחסן גדול ואפל מול ביתה של סבתו בשכונת אבו אל-בסל בירושלים. הסבתא היתה גוערת בנכדה: "לא יפה להציץ!", אבל גם סיפרה לו שהמחסן שייך לאחים שמחה העשירים וששמורה בו סחורה משובחת שמקורה בדמשק ובתורכיה.
השנים חלפו, ואריה בגר ושכח את החלון ואת המחסן. ב-1958, בתום שירותו הצבאי, טייל ברחוב יפו, ואת עינו צד חלון ראווה שבו נדחסו בערבוביה גרוטאות ועתיקות. החנות משכה אותו בחבלי קסם, וכשנאמר לו שזוהי חנותם של האחים שמחה, נזכר מיד במחסן. האחים שמחה, אחד שמן והשני רזה, סקרו את הלקוח החדש. "מה אתה רוצה, בחור?" שאלו ומיהרו להציע לאריה שברייה יפה. אריה פשפש בכיסיו והעלה שתי לירות. בסכום זה, הציע האח הרזה, יוכל לקנות מקל מיוחד מעץ חזרן מקונסטנטינופול. אריה שילם ויצא מהחנות עם מקל ביד אחת ועם ראשיתה של אהבה גדולה למקלות הליכה בלב.
לימים סיים אריה לימודי רפואה, ועדיין הלכו ונאספו בביתו מקלות הליכה דקורטיביים. איסוף מקלות הליכה הוא משנה סדורה, ואריה שותף לאספנים אחרים שיש שם לשיגעון שלהם: אמבוליסטים.
כשפרש אריה לגמלאות, חששה רותי רעייתו שמא ישתלט התחביב על חללי הבית שעדיין נותרו פנויים ממקלות. למען שלום בית יזם אריה את הקמתו של "גילאי – המרכז לאספנות". בחנות הציורית, מלאת ההפתעות והתגליות, אוספים ומוכרים אריה וילדיו דן ומירב פריטים לאוספים מסוגים שונים, ואפשר למצוא בה גם מידע על אוספים ואספנות. אספנים יכולים להציץ, לבחון ובעיקר לחוש שהם בסביבה מבינה ואוהדת. בחנות תמצאו בין היתר כלי ניתוח ישנים, משקפות אופרה מעוטרות, בובות פורצלן, וכמובן חלק מאוסף המקלות. 

שעות: א'-ו' 13:00-09:00. הכניסה חופשית.

 אווירה טובה, יש אוכל הודי נחמד וגם פיצות מצוינות, בערבים יש הופעות וג'אם סשנים. 

 המסעדה, ששוכנת על הגג של מלון Pearl Palace, מציעה אווירה רומנטית ותצפית נהדרת על העיר. לצד מנות הודיות קלאסיות (כדאי לנסות את מנות הטאלי המעולות והמשתלמות) יש גם אוכל סיני ואפילו פיצות, למי שמתגעגע לאוכל מערבי. במקום מגישים גם בירות. 

 אם התקציב שלכם לא מוגבל, מומלץ ללכת למסעדה עטורת השבחים הזו, שנחשבת שלאחת מהמסעדות ההודיות הטובות בעיר (ויש הטוענים שאף בהודו כולה). הקבבים של המסעדה מפורסמים בכל העיר ויש גם תבשילים צמחוניים נהדרים כמו דאל עדשים שחורות בבישול איטי עם עגבניות, ג'ינג'ר ושום. 

 מסעדה הודית רומנטית עם מראות, שנדלירים, כיפת זכוכית, וילונות קטיפה אדומים ונרות בכל מקום. התפריט כולל מנות של כבש, עוף, דגים והרבה מנות צמחוניות, וכדאי לנסות את שוק הכבש, קארי עוף ודאל עדשים. 

בלב ניו-דלהי, ליד קונאוט פלייס (ברחוב Kasturba Gandhi Marg), צפון הודו, נמצאת מסעדת פאריקרמה (Parikrama), שתשביע לא רק את רעבונכם, אלא גם את עיניכם. המסעדה הזאת מסתובבת לאיטה על מגדל, והסועדים בה סופגים במהלך הארוחה את כל מראות העיר. זוהי אחת המסעדות היקרות בדלהי. במלים אחרות, ארוחה ממוצעת כאן תעלה כמו ארוחה עסקית ממוצעת בתל אביב – בסביבות העשרים דולר. האוכל המוצע במסעדה מערבי כביכול, אבל תוכלו ליהנות כאן גם מבישול הודי משובח ומשירות מלכותי. יש מסעדות טובות ממנה לחובבי המזון ההודי, אבל אין טובה ממנה לשילוב בין ארוחה טובה לבין מבט על דלהי בשקיעה.

 Above and Beyond, ששוכנת בקומה ה-28 של מלון אייקון המעוצב, היא אחת המסעדות הרומנטיות בעיר, לא מעט בזכות הנוף המרהיב של נמל ויקטוריה וקו הרקיע של הונג קונג שנשקף מן החלונות הגדולים שלה. גם האוכל היצירתי והמעודן משחק כאן תפקיד חשוב והעניק למסעדה לא מעט תארים ושבחים. התפריט הקנטונזי כולל דמפלינגס שרימפס מאודים נפלאים, דמפלינגס פטריות כמהין, צדפות מוקפצות בווק עם קייל והליבוט מיובש, ועוד מנות נהדרות. התפריט מלווה ביינות וינטג' מצוינים.