טיפים והמלצות

 אם הילדים שלכם מעריצים את דורה, דייגו, בוב ספוג וצבי הנינג'ה, מלון Nickelodeon Suites Resort יכול להיות בחירה מצוינת עבורכם. המלון, ששוכן בקרבת דיסני וורלד, מכוון קודם כל לילדים, כך שאם אתם מעוניינים בשקט ושלווה, לא בטוח שזה המקום הנכון, אבל הנאת הילדים מובטחת. יש במלון המון אטרקציות לילדים: שני פארקי מים, מופעים עם הדמויות המפורסמות מערוץ ניקולודיאון, הפעלות (כולל פעילות לילית מיוחדת), קניון מיוחד לילדים, מופעי 4D ואפילו ספא מיוחד לילדים עם טיפולים שמותאמים עבורם. למותר לציין שמסעדות המלון ידידותיות לילדים, ותמורת תוספת תשלום אפשר לאכול את ארוחת הבוקר בחברתם של דורה, דייגו או בוב ספוג. הסוויטות מרווחות ומצוידות במטבחון, מה שעשוי להתגלות כמשתלם כשמגיעים בהרכב משפחתי. 

 במהלך החופשה המשפחתית באורלנדו התארחנו, זוג הורים ושני ילדים, במלון מריוט. זהו מלון ענקי (2,000 חדרים!) ומרשים מאוד, עם המון אטרקציות, שהיה כיף לחזור אליו בכל ערב וגם לעשות בו יום אחד של מנוחה במהלך השבוע שבילינו באורלנדו, כשרצינו יום יותר שקט ורגוע. יש בו שש בריכות יפהפיות והילדים נהנו במיוחד ממגלשות המים, שכדי לגלוש בהן יש לטפס על מגדל גבוה. הקטנה (4) נהנתה ממועדון הילדים המושקע, וממעין פארק מים קטן שמיועד לפעוטות. המלון קרוב לדיסני וורלד והכי כיף אפשר לראות את מופע הזיקוקים בערב ממרפסת החדר. 

מלון טוב, מפנק ויקר, מאוד נוח למי שרוצה להתמקד בעיקר בפארקים של יוניברסל. זהו מלון ענק, שמעוצב בסגנון טרופי מאוד מרשים. יש אפילו בריכה יפה עם חוף מלאכותי של חול ים ודקלים. יש המון פעילויות לילדים (וגם למבוגרים), כמו סדנאות יצירה, תחרויות ספורט ומופעים. אנחנו נהנינו מארוחת ערב ומופע בסגנון הוואי, עם מזנון אכול כפי יכולתך, מוזיקה וריקודים. לילדים יש ארוחות עם הדמויות של יוניברסל, אבל שלנו כבר גדולים מדי בשביל זה. אנחנו בחרנו ללון במקום בעיקר בגלל כל ההטבות בפארקים של יוניברסל  – שאטל חינמי לפארקים, כניסה מוקדמת לפני שעת הפתיחה לפארק הארי פוטר, והעיקר – פס שמקנה אפשרות לדלג על התורים ולהספיק המון מתקנים ביום אחד. יש גם תחבורה לעולם הים ולפארקי המים ווט אנד ויילד ואקווטיקה, כך שאם אתם לא מתכננים לבקר בדיסני לא תצטרכו לשכור רכב. 

אם אתם רוצים ליהנות מחווית דיסני עד הסוף, כדאי ללון באחד מהמלונות של דיסני, שמעניקים חוויה מיוחדת (למרות שהמחירים יקרים מאוד). אנחנו מאוד ממליצים על Disney's Wilderness Lodge. המלון מעוצב כמו הלודג'ים שבפארקים הגדולים של מערב ארה"ב, וממש לא כמו עוד מלון טיפוסי. בשטח של המלון יש חורשות, מפלים והרגשה של טבע, ובפנים יש הרבה עץ שמעניק תחושה חמימה. הבריכה נהדרת, עם מפלי מים, סלעים גדולים ומגלשת מים, והרבה צמחייה ירוקה מסביב. יש גם בריכת ילדים ובריכה שקטה עם ג'קוזי. מה שהכי נחמד במלון זה שהוא נותן מנוחה אמיתית מכל ההמולה של הפארקים – אפשר לשכור אופניים ולטייל בשבלים המיוערים של המלון, לשכור סירות ולשוט במרינה ואפילו לדוג. לילדים יש מועדון ילדים מושקע וגן שעשועים גדול.

זהו מלון זול מאוד ופשוט אבל עושה את העבודה ונמצא צעדים מעטים מטיימס סקוור. לא צריך לעמוד בתור לכרטיסים, אפשר לראות מחדר המלון…

Tribeca Grand Hotel שבמנהטן, ניו יורק, הוא מלון בוטיק מענג, לא גדול מדי, במיקום מקסים בסוהו, עם אווירה ניו יורקית קלאסית. ארוחות הבראנץ' המוגשות בימי ראשון הן חוויה קולינרית כשלעצמה, והטיפוסים הניו יורקים שמגיעים אליהן כמו לקוחים מהסרטים של וודי אלן. 

על מפות קדומות מצוינים מקומות מסוכנים או לא נודעים באזהרה: "כאן יש דרקונים". גם רובע ברונקס זכה לאזהרה כזו מזמן. מאז שנות השבעים נתפס כל השטח שמצפון לנהר הארלם כמקום שאין מבקרים בו. אוהבי תרבות יודעים שאין דרך טובה מזאת לשמר ייחוד תרבותי. באין מבקרים, מתעכבות השכונות המגוונות והיפות של הברונקס מלהשתנות, ומשהו מאווירת ניו יורק הישנה חי ונושם פה.

השכונה המעניינת ביותר בברונקס היא אכן המבודדת ביותר. הרכבת התחתית מתנכרת לבלמונט (Belmont) האיטלקית הוותיקה שבלב הרובע. מי שייסע אליה ברכב פרטי או במונית מתחנת הרכבת Fordham יגיע לניו יורק של נעורי פרנק סינטרה: בערב מזומרות נעימות נפוליטאניות בחזית טרטוריות קטנות, וביום מגולגלים סיגרים בתוככי שוק מקורה שמציע גם פרושוטו לא רע בכלל. לאחר הביקור בבלמונט תיראה לכם ליטל איטלי שבמנהטן כמלכודת תיירים ממוסחרת.

שכונה מיוחדת אחרת בברונקס היא סיטי איילנד (City Island), אי של ממש באגן לונג איילנד (Long Island), שאפשר להגיע אליו במעין גשר. אין בו חופים לבנים עם עצי קוקוס, זה בכל זאת הברונקס, אבל מסעדות הדייגים של האי מלאות אווירה, בעיקר בסופי השבוע, ועצם הביקור בפינה כה חריגה ובלתי מתוירת של עיר שנדמתה מוכרת שווה את כל תלאות המסע.

אל תטעו, יש בברונקס גם שכונת פאר: ריברדייל (Riverdale) שלגדות ההדסון היא נווה רוגע שחומות אבן ישנות מתפתלות בין בתי הפרברים הנאים שלו, הד לעברו החקלאי של האזור. מצד שני, אפשר ליהנות מהברונקס גם בלי לנסות להתחמק מהסטיגמות שדבקו בו. דרום הרובע עודו מחוספס למדי ואינו מומלץ לשוטטות, אבל אזור דרך פורדהאם (Fordham Road) שבלבו הומה אדם, נוח למדי ורוח שורשי ההיפ הופ בהחלט מורגשת בו. שדרת גראנד קונקורס (Grand Concourse) המתפתלת בסמוך מעניינת מבחינת אדריכלות ותכנון עירוני. היא משתרכת בלבו של יער בתי המגורים ומשקפת יותר מכל דבר אחר את רובע ברונקס, או Boogiedown, כפי שהוא מכונה בפי תושביו. לדעתי, אין סביבה עירונית יותר מזו בניו יורק ובעולם כולו. לאוהבי האורבניות מומלץ שלא לוותר על החוויה.

הגעה: קו 4 של הרכבת התחתית מגיע לדרך פורדהאם (תחנת Fordham Road/Jerome Avenue). אפשר להישאר לחוות את השכונה או להמשיך ב-Car Service (מוניות לא צהובות שפעילות ברבעים החיצוניים) לבלמונט. התחנה הסופית של קו 6, Pelham Bay Park, היא הסמוכה ביותר לסיטי איילנד, ואילו תחנתו הצפונית ביותר של קו 1, Van Cortlandt Park/242 Street, היא השער לריברדייל.

בניין הספרייה הציבורית של ניו יורק (The New York Public Library), עם שני פסלי האריות שלצדי המדרגות (הנושאים את השמות סבלנות וגבורה), נבנה ב-1911 בסגנון רנסנס איטלקי במקום שבו עמד בעבר ארמון הבדולח הניו יורקי. רצפות ועמודים משיש, תקרות גבוהות מעץ מגולף וגרמי מדרגות אדירים יוצרים פאר קלאסי שנדיר לראות במבני ציבור. כל הפרטים הקלאסיים משרים אווירה של כבוד לעולם הרוח ופותחים צוהר לאדריכלות שאינה קיימת עוד. על פני יותר מ-120 קילומטר של מדפים ניצבים 43 מיליון פריטים, בהם כתבי יד נדירים ועתיקים בצד חוברות קומיקס, מפות בצד מגילות, ומיליוני ספרים. רוב הפריטים נגישים לכל, ויש גם מחשבים רבים עם אינטרנט חינם (לפעמים צריך לחכות קצת בתור עד שתתפנה עמדה). באולם המרכזי מוצגת מדי פעם תערוכה של כתבי יד ואוצרות של המוזיאון, וזוהי הזדמנות בלעדית לראותם.

סיפור הספרייה, שנוסדה ממיזוג של כמה ספריות פרטיות, מגולף באבן בחזית הבניין. בעיר שבה כה רבים המבנים הפונקציונליים, היעילים, הטכניים, הספרייה היא אבן חן ארכיטקטונית, וזאת מלבד הפעילות התרבותית המקיפה הנערכת בין כתליה. כדאי לצפות בחזית הבניין מעבר לכביש ואז להיכנס פנימה ולעלות לאולמות העיון שבקומה השלישית, לבה הפועם של הספרייה המרשימה.

לעתים מתקיימות בקומה הראשונה תערוכות בנושאים מיוחדים, וכן אפשר להצטרף לסיור מודרך של שעה וחצי בבניין. פסלי האריות הפכו כבר מזמן לנקודות ציון לפגישות, כי קל כל כך לקבוע לצדם: "ניפגש ליד האריה הימני, או השמאלי…". שימו לב בעת ההליכה באזור הספרייה כי במדרכות של הרחובות הצדדיים הוטבעו בברונזה מעוטרת ציטטות מכתביהם של סופרים ומשוררים. כך אפשר לספוג תרבות גם דרך הרגליים.

מיקום: 5th Ave. & 42nd St.
הגעה: בכל אוטובוס שיורד לאורך השדרה החמישית או בכל רכבת שמגיעה לרחוב 42 (השדרה השישית) או לתחנת Grand Central.

בדרום ברוקלין, על חוף האוקיינוס האטלנטי, שוכן קוני איילנד (Coney Island), שכבר מזמן אינו אי. תור הזהב של פארק השעשועים העתיק של קוני איילנד היה בשנים 1945-1880, אז היה הגדול ביותר בארצות הברית. אבל בעוד שמאז נבנו פארקים גדולים ומשוכללים הרבה יותר, הלונה פארק המקומי כאילו קפא בזמן, וזהו סוד קסמו. הליכה לאורך הטיילת, בקיץ או בחורף, מעלה זיכרונות מסרטים רבים שצולמו בה.
קוני איילנד הצטיין תמיד במגוון טיפוסים אקסצנטריים שחלקם מאכלסים את המופעים המוזרים בלונה פארק. כל אלו מתגמדים מול הנבחרת שמעמידה חברת הנקניקיות Nathan's Famous Hot Dogs: מדי 4 ביולי מפיקה החברה את האירוע האקסצנטרי ביותר בניו יורק ואולי בארצות הברית כולה – תחרות אכילת הנקניקיות המפורסמת.
בקיץ תוכלו ליהנות בכל יום שישי ב-21:00 ממופע זיקוקין מרשים.
הגעה: לקחת את קווי הרכבת התחתית D, Q או N עד לתחנת Coney Island – Stillwell/Surf Avenue, שהיא האחרונה בברוקלין.

בכרך הסואן שאינו נח לרגע שולבו בכל פינה אפשרית גינות קטנות, כתמי ירק וצבע שנועדו לצמצם את ההשפעה המנכרת של רצף בטון ואספלט. בשל גודלן הן זכו לכינוי גינות כיס (Vest Pocket Gardens). יש בניו יורק כ-750 כאלה, ובכמה מהן מגדלים התושבים ירקות. אחת הגינות היא פארק גרינאייקר (Greenacre) שברחוב 51, בין השדרה השלישית לשנייה. עם הכניסה אליה מרגישים בעולם אחר: בגינה קטנטונת, בינות לגורדי השחקים, יושבים דיירי האזור, קוראים ספר או עיתון, פותרים תשבץ, משוחחים, לוגמים משקה. כמו נעצר הזמן. אין כאן ולא כלום מהקצב המטורף של ניו יורק, והצליל השולט הוא פכפוך מפל המים שברקע. פה מסוגל הניו יורקר הממוצע, שבמקום אחר חושש אפילו ליצור קשר עין, לחייך ולפתוח בשיחה. עיתונאי אחד כינה את המקום נווה מדבר. ממש לידו נמצא בית הכנסת שאליו מגיעים יהודים שעובדים באו"ם (Sutton Place Synagogue). הגן פתוח בכל ימות השבוע ונסגר עם רדת החשכה. הכניסה חופשית. הגעה: קו 6 לתחנת Street/Lexington Avenue st51 ומשם מזרחה כ-350 מטר ברגל, או באוטובוס של השדרה השנייה (downtown) או השלישית (uptown), או ברגל מהשדרה החמישית מזרחה לאורך רחוב 51 (הביקור יכול להשתלב בסיור בבניין האו"ם, בתחנת Grand Central ועוד).

גינות כיס נוספות: בפינת רחוב 42 והשדרה הראשונה נמצאת גינה שקטה אחרת שמתאימה למנוחה לאחר סיור בבניין האו"ם. הגינה פתוחה בכל שעות היממה, והכניסה אליה חופשית. גן דאג המרשלד פלאזה (Dag Hammarskjold Plaza) נמצא ברחוב 47, בין השדרה הראשונה לשנייה, כ-300 מטר מהכניסה לבניין האו"ם. בימי הקיץ מתקיים כאן שוק ירקות ופירות ססגוני. יש כאן מזרקה מוארת בלילה, ספסלי ישיבה וגינה קטנה על שם קתרין הפבורן שגרה באזור בעבר. הגעה: באוטובוס היורד בשדרה השנייה או בזה העולה בראשונה או בשלישית. ברכבת התחתית: לכו מזרחה מתחנת Street/Lexington Avenue st51.

באותו אזור תמצאו את פארק ג'יימס גרנט פלאזה (James Grant Plaza) שברחוב 44, בין השדרה הראשונה לשנייה. הגעה: באוטובוס כנ"ל או ברכבת תחתית עד Grand Central ומשם ברגל שני רחובות צפונה ושלוש שדרות מזרחה. 

הגן המזרחי ביותר באזור זה הוא פארק פיטר דטמולד (Peter Detmold), שנמצא בקצה המזרחי של רחוב 51, על גדת הנהר המזרחי. לאזור הזה היסטוריה ארוכה, כי כאן הוקמה בשנת 1693 חווה חקלאית שנקראה מפרץ הצב (Turtle Bay), שם שמשתמשים בו כאן עד היום.

אם יש בניו יורק אתר מופלא שאינו מוכר למבקרים בה, זהו דגם העיר במוזיאון קווינס (Queens). העיר כולה, על בתיה, עציה, סמטאותיה, מזחיה, גשריה, מדרכותיה ומה לא, פרושה על רצפתו של המוזיאון, בין תערוכות מינוריות שילדים מבתי הספר של הרובע מובאים לראותן. בעצם, אין מקום טוב מזה לקחת אליו אורח המבקר בעיר לראשונה. רק פה אפשר אולי לתפוס את ממדיו של הכרך.
הקמת הפנורמה, כפי שמכנים אותה אנשי המוזיאון, החלה לקראת היריד העולמי של 1964. הדגם עודכן שוב ב-1970 וב-1992. סרט בצבעי דגל ארצות הברית נכרך סביב מגדלי התאומים לאחר נפילתם, וכיום מושלמות עבודות עדכון נוספות, בהתאם לשינויים בעיר. לאחר 1992 כלל הדגם לא פחות מ-895,000 מבנים קטנטנים. מטוסים זעירים נראים כשהם נוחתים בשדות התעופה מן התקרה החשוכה, אוניות יוצאות את הנמל ושבות אליו. מחזה עוצר נשימה ומבדח בעת ובעונה אחת.
מיקום: הפארק נמצא צמוד לשכונות קורונה (Corona) ופלאשינג (Flushing) בקווינס. הדגם נמצא במערב הפארק, בסמוך ליונוספרה 

brother jimmys -בר עם אוכל דרומי מתמחה בצלעות בסגנון צפון קרולינה . בימים שני – שישי בשעות 16:00-19:00 יש חצי מחיר על המנות הראשונות ובירות ומרגריטות בחצי דולר- המנות ענקיות. מקום מדליק שאפשר להעביר בו אחלה ערב.יש להם 5 סניפים בניו-יורק.amsterdam av. between 80-81 uppper west side,ny,nyבימי שלישי יש קריוקיבימי ראשון ושני יש אכול ככל יכולתך במחירים שאין להם מתחרים.

למידע נוסף>>

למרות שהגלידריה הנפלאה הזו נפתחה רק ב-2012, מדובר בגלידריה נוסטלגית עם אווירה, עיצוב ומוזיקה של שנות החמישים. מלבד העובדה שמדובר בכיף של מקום, הסיבה העיקרית להגיע לכאן היא הגלידה המצוינת שמגיעה במגוון רחב של טעמים, ולצד הטעמים השגרתיים אפשר לפגוש פה גם גלידת דלעת, גלידת זנגוויל וגלידת תה ירוק. הגביעים המשובחים מיוצרים במקום. מעל הגלידה אפשר לשים מגוון עצום של ציפויים ותוספות. 

 מיין נחשבת לבירת הלובסטרים העולמית, אבל גם במיין לא מדובר בעניין לכל כיס. The Traveling Lobster מציעים פתרון טוב לעניין הזה. לא מדובר במסעדה, אלא בעסק משפחתי שמציע טייק אווי של מנות לובסטרים טריים וטעימים להפליא, לצד פירות ים נוספים, במחירים שווים לכל נפש. אפשר לבוא ולקחת למקום האירוח, או לעשות פיקניק של פירות יין בליווי יין ביקב הצמוד. פתוח רק בעונת הקיץ, מיוני ועד אוקטובר. 

 בית הארחה עם מסעדה מצוינת בעיר ניופורט, קרוב מאוד לנמל. המסעדה אלגנטית, יוקרתית ויקרה. התפריט צרפתי – מנה של ביף טנדרלוין היתה לא פחות מעילאית. לא מארחים ילדים מתחת לגיל 7, מה שתורם לאווירה השקטה. 

 הבראסרי הזה, שמגיש מנות קלאסיות מהמטבח הצרפתי, נחשב לאחת מן המסעדות הפופולריות ביותר בניו הייבן, הודות לאווירה קלילה ונעימה, שירות מקצועי, תפריט יינות רחב ובעיקר – אוכל מצוין. 

 סטייקהאוס עטור שבחים שמציע, לדעת רבים, את הסטייקים הטובים בניו המפשייר. לצד סטייקים וצלעות אפשר ליהנות פה גם ממנות של דגים ופירות ים. תפריט היינות עשיר וכולל למעלה מ-200 יינות.