טיפים והמלצות

ברצוני להמליץ על מדריכים ברומא – צמד מדהים העונה לשם חני את נתי מ ROMA ROADS
המדריך נתי שעומדת מאחורין בחורה מדהימה לא פחות (מאחורי הקלעים) חני .
נסענו לרומא בת ואמא טיול לפני גיוס , מצאנו את ROMA ROADS מהאינטרנט וברומא פגשנו מדריך מדהים מלך הארץ …. בשם נתי .
כל שהותינו ברומא נתי ליווה אותנו , בין עם זה פיזית ,סיורים ,במיילים והודעות .
הסיורים שלו היו כייפים ,מצחיקים ,מעמיקים ובהחלט לא מכבידים זהו כיף שלא בא לך שיגמר לעולם .

שאפו נתי אנחנו עוד נפגש בקרוב!
אורה וזיו

נסענו כמה זוגות לכמה ערים באיטליה- כולל ברומא, את כל ההסעות שכרנו מ"רומא אחרת". הכל היה מאורגן למופת, הנהגים הגיעו בזמן והמתינו עם שלט ענק- איתרנו אותם בקלות, והיו אדיבים מאוד. ללא ספק, כל זאת וההמלצות שקבלנו תרמו רבות להצלחת הטיול שלנו ועל כך אנו רוצים להודות לניר ואהוד!
שפרה הורביץ, מרץ 2015

 כל מי שנוסע לרומא ומעוניין ביותר מסתם טיול מוזמן ליצור קשר עם נתן מ-Rome's Roads. 
זכינו להכיר איש מקסים אשר הפך את הטיול שלנו לחוויה ,זה לא סתם סיור מודרך ,איש נדיר עם הרבה שמחת חיים וידע נרחב אשר מועבר בצורה מעניינת וכיפית,כל דבר שתרצו לשאול לדעת תמיד שם בשבילך ,והמחירים לכל כיס.

 מטיילים יקרים,
אני ובן זוגי הכנו אתר מקסים על טיול שעשינו לצפון איטליה – שבעה ימים מלאים בנופים מרהיבים, אוכל מעולה וכל הטוב שיש לחלקה הצפוני של איטליה להציע.

הטיול כולו מתואר בפרטיםף וכולל טיפים ומידע כללי חשוב, כמו גם המלצות על מסעדות, מלונות ועוד.

בקרו אותנו – http://sophiegersh.wix.com/trippin-in-italy

 היי.
כשאני הייתי ברומא השתמשתי בשירותי הסעות בתוך העיר של חברת רומא בסט. הגיעו בזמן, מחיר סביר, אדיבות. זה כל מה שחשוב לא?

איך להימנע מהתור הארוך בכניסה לקולוסיאום? זה הופך להיות קריטי בייחוד בשעות אחר הצהריים, מכיוון שהכניסה למבקרים היא עד השעה 18:15. כרטיס הכניסה לקולוסיאום כולל כניסה גם לגבעת פלטינו (Palatino) המקסימה שנמצאת בפורום הרומי, במרחק מטרים אחדים מהקולוסיאום. אם קונים את כרטיס הכניסה בקופות שליד הגבעה נהנים פעמיים: הן מביקור בגנים הקסומים שעל הגבעה והן מכניסה מהירה לקולוסיאום בלי לעמוד בתור.

התארחנו בחווה בחג פסח שני– 2 זוגות ופעוטה. ל4 לילות. במקרה נתקלתי במקום בשיטוטי ברשת וגיליתי שהם יכולים לספק לנו ארוחה כשרה בפסח! את המקום מנהלים רחל, ישראלית דוברת עברית יחד עם בעלה פיליפה – רוזן ממשפחת אצולה איטלקית.
האחוזה מהמאה ה18, יפהיפה ואותנטית, מוקפת בעשרות דונמים של גבעות טוסקניות, מכילה 4 סוויטות גדולות בשתי קומות נפרדות, ווילה במבנה נפרד.
שהינו בשתי סוויטות , האחת בקומה העליונה – נשקף מהחלונות נוף טוסקני יפהיפה, השנייה, בקומת הקרקע, הייתה עם יציאה לגינה ענקית ומטופחת, שהכילה מתקני שעשועים שסיפקו הנאה רבה לבתנו הפעוטה.
שתיהן יפות, מרווחות ומעוצבות בטעם טוב עם מטבח מאובזר לחלוטין, כולל שולחן עץ ארוך עליו סעדנו ארוחות חג ושבת. יש מדיח, וכל כלי בישול שתרצו, כסא תינוק.
בחלל המשותף יש שולחן אוכל גדול שהאורחים יכולים להשתמש בו, פסנתר, גיטרה, פאטיו עם ברביקיו, אורגן, טניס שולחן. יש שערי כדורגל, כדורעף, איזור בריכה מרווחת ונקייה, יש אופניים להשאלה, אפשר ללכת לטיולים רגליים ולטפס על הגבעות הירוקות, יש אורוות סוסים, יש שיעורי בישול (לא עשינו, אבל רוצים לעשות בפעם הבאה).

 מקום מקסים!!! בעל הB&B הוא אדם נהדר, מקשיב, מסביר פנים וקשוב לצרכי האורחים. הוא ממש ישב איתנו על המפה של העיר עד שהבנו הכל. שיגענו אותו בשאלות והוא ענה בסבלנות רבה. המלון מאוד נקי ונעים. יש הסקה שתמיד פועלת והיה קפוא בחוץ כשבפנים הסתובבנו בביגוד דק. יש וואי פיי. קרוב מאוד לפיאצה בולוניה – אזור שגרים בו יהודים ויש מסעדות כשרות. יש מטרו שמגיע לעיר ולמיקומים מרכזיים. פשוט נהדר!
הוא גם ידע לייעץ לנו על מקומות כשרים וכשרויות. שעות פתיחה ותחבורה ומחירים. בקיצור – פנטסטי!

מלון כפרי מקסים הממוקם בליבו של הפארק הלאומי גראן פרדיסו ובמרחק שני קילומטרים מהכפר קון. המלון הוא למעשה מקבץ של בתי הרים ישנים ששופצו תוך שמירה על המאפיינים האותנטיים של עץ ואבן. הבתים משתלבים היטב בסביבה ונשקף מהם נוף נהדר של ההרים והעמק. במלון 15 חדרים חמימים וביתיים, המצויידים בטלוויזיה, די.וי.די וטלפון. במקום יש מסעדה שמגישה אוכל מקומי מצוין ולידה גן קטן. אחר יום של טיולים אפשר להירגע בספא שכולל ג'קוזי, סאונה ומגוון טיפולים. בפארק הלאומי גראן פרדיסו יש מגוון מסלולי הליכה ברמות שונות, ובמלון ניתן לשכור אופניים לטיול בסביבה. באזורניתן גם לטפס על הרים, לרכב על סוסים ולדוג. המלון ידידותי במיוחד לילדים ומציע לאורחים הצעירים ארוחות לתינוקות, צעצועים, עגלות, מנשאים, מגרש משחקים, כסא תינוק לאופניים ואפילו סרטי די.וי.די מצויירים.
 

אם כבר הגעתם לונציה. הטיפ שלי הוא לקחת שיט קצרצר לאי הזכוכית מוראנו. שם מחכה לכם מופע ניפוח זכוכית בחינם. ובסיום מופע נפחות אומנותי במיוחד, יכניסו אתכם לחנות המפעל בתקווה שתרכשו לעצמכם איזו מזכרת קטנה לארץ. לא חובה לקנות שום דבר, אך תזכרו שזו גם חלק החוויה. (וזה המקור! והוא אפילו יותר זול מחנויות המזכרות הפזורות ברחבי ונציה עצמה). בקישור המצורף, תמצאו רשימה של כל מפעלי הזכוכית באי מוראנו – לבחירתכם.

למידע נוסף>>

פלינר גל: בנסיעת רכבת מהסנטרל כ- 40 דקות ממילאנו צפונה, ישנה עיירה בשם סטרזה STERSA ממוקמת על לגו מזורה LAGO MAGGIORE ליד הירידה לאגם ישנו רכבל שמעלה אתכם לנוף עוצר נשימה 1300 מטר משם ניתן לראות את 7 האגמים של איטליה הצפונית ואת שוויץ- ממש גן עדן ץ מומלץ בחום לרומנטיקנים שבינכם ולרווקים שרוצים לשנות סטטוס… הנשים לא ישכחו את זה בחיים!

כדאי לבקר ביום ראשון בכיכר סן פייטרו שבותיקן. בשעה שתיים עשרה וחצי בדיוק מוציא האפיפיור (אני ראיתי את האפיפיור הקודם כמה ימים לאחר חג המולד) את ראשו מהחלון ונושא דרשה, רובה בלטינית. מה שהיה מעניין במיוחד זה הקהל הרב שהגיע ונשא שלטים. פתאום האפיפיור נראה כמו כוכב רוק.
שימו לב: הקפלה הסיסטינית סגורה בימי ראשון. כך שצריך לבחור או אפיפיור או קפלה.

                                                                        {FORM=712}

 טיולנו האחרון לבירתה של איטליה וערש התרבות הקלאסית – רומא – הפך למיוחד מאוד לשנינו. שם, בין מאות המזרקות המהממות של וילה ד'אסטה (Villa d’Este) שבגני טיבולי (Tivoli) , הציע לי בן זוגי נישואין. הייתי ממליצה בחום לבקר בפינה הרומנטית הזאת לכל מי שמגיע לרומא. היא נמצאת רק כשעה נסיעה באוטובוס ממרכז העיר, ושווה לבלות בה לפחות חצי יום.

לאלו מכם שמגיעים לאזור פיזה באיטליה מומלץ להרחיב ביקורכם לשמורה הסמוכה: סן רוסורה (בשמה המלא: Massaciuccoli Parco regionale di Migliarino San Rossore). הפארק משתרע על אדמות שהיו שייכות למשפחת מדיצ'י במאה ה־14, וכולל אזור חוף, ליבה ביצתית ויער ייחודי. יש בו בעלי חיים רבים, ובהם צבאים, סוסים מזן מקומי וציפורים. אפשר לרכוב כאן על סוסים או להלך ברגל בין עצי אלון ואורן ענקיים, ויש אף שביל ארוך נגיש למוגבלים.

בטיול שלנו לצפון איטליה הגענו אל העיר וארזה (Varese). העיר עצמה היתה משעממת, ודי מהר יצאנו ממנה לצפון־מערב. ביציאה מהעיר היה הר ירוק שבפסגתו ישב כפר קטן, עוד אחד מהכפרים האיטלקיים שמרחוק נראים כאילו לא השתנה בהם כלום מאז ימי הביניים, ושמו סאקרו מונטה די וארזה (Sacro Monte di Varese). הכביש התחיל לעלות על ההר, וממול ראינו שער גדול מאבן שממנו מטפסת דרך מרוצפת באבנים שדשא צומח ביניהן. בסוף העלייה, בתוך יער, עמדה כנסייה קטנה ויפה. עצרנו את הרכב והתחלנו לטפס ברגל. הכנסייה היתה סגורה, וכשהצצנו פנימה ראינו פסלים שמתארים איזו סצנה. גילינו שהשביל מתפתל ימינה וממשיך לעלות בתוך היער לעוד כנסייה, שונה במקצת. שכנעתי את אשתי שעוד כנסייה אחת וחוזרים. גם שם היו אותם פסלים אבל בסצנה אחרת, וגם שם השביל התפתל, ובסופו עמד עוד שער יפה ואחריו מזרקה. ככה, אחרי כל פיתול, כשכבר חשבנו שהגענו לסוף השביל, חיכתה עוד הפתעה. לאט לאט הבנו שהסוף יהיה רק למעלה, בכפר היפה. במשך שעתיים טיפסנו ביער, הכנסיות הולכות ונהיות יפות יותר, השערים גדולים יותר והנוף מרשים יותר. בסוף חיכה לנו הכפר המדהים הזה, שגם מקרוב נראה כמו ב"שם הוורד". בתים יפים וסמטאות צרות, ריקות מאדם. בראש הכפר עמדה כנסייה עם צריח מרובע ומרשים, כמו שיש בכל כפר, ופסל גדול שמשקיף על הבקעה הגדולה של וארזה.
ליד הכנסייה היתה מסעדה קטנה וריקה עם מרפסת אל הנוף. מלמעלה ראינו את השביל שטיפסנו בו, ובין העצים הציצו גגותיהן של הכנסיות שבדרך. ישבנו במסעדה במשך שעה נוספת וטעמנו את הקפה והקינוחים הטובים ביותר שטעמנו באיטליה. אולי כי הטיפוס היה קשה כל כך, אולי כי הנוף היה יפה כל כך, ואולי כי הם היו פשוט מצוינים.