טיפים והמלצות

נשות הכפרים באזור אורגות את השטיחים התורכיים המפורסמים ושטיחי הקיר המכונים "קילים" ו"ג'יג'ים". האריגה נעשית בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור מאז המאה ה-12. אפשר לרכוש אותם, בין היתר, בגלריה טופקאפי (Topkapi) שבעיירה קמר.

במרמריס וסביבתה מתמחים בייצור דבש מסוגים שונים. המפורסם שבהם הוא דבש כהה בניחוח אורנים הנקרא Cam Bali. לצדו יש כאן עוד שפע סוגי דבש, חלקם עדינים ובהירים, חלקם כבדים ועשירים, וכולם טובים מאוד. אפשר להשיג אותם בחנויות Nurbal ו-Hobim, שברחוב Fevzi Pasa.

מומלץ לצאת לשיט זוגי רומנטי באזור בודרום. מסלול הפלגה יפה היוצא מבודרום: ראשית מגיעים לקאראאדה (האי השחור) – אתר עם מעיינות חמים ובוץ בריאותי, ומשם ממשיכים לחוף אורטאקנט יאליסי במפרץ קטן ויפה. באחת ממסעדות החוף אפשר לאכול ארוחת צהריים, ואחר כך להמשיך למפרץ ה"אקווריום" ובחזרה לעיר.

הדילים הכוללים הפלגה ממרמריס לאי רודוס ושהייה באי במשך יום אחד אינם מומלצים במיוחד. קשה למצות את רודוס ביום אחד, וכדאי להקדיש לו יותר.

בבודרום ישנן סוכנויות שבאמצעותן אפשר להזמין שירותים שונים כמו שיט, טיולים, מועדוני לילה. כדאי להביא בחשבון שלא כל הסוכנים הללו אמינים. אחת הסוכנויות המומלצות היא Otan Tours.

במרמריס כדאי להגיע ממקום למקום בדולמושים (המיניבוסים המקומיים), ולא במוניות, שיעלו הרבה יותר.

מומלץ לצאת לטיול רומנטי רגלי לאורך הנמל הישן ובין סמטאות העיר העתיקה, שבהן בתים עותמאניים עתיקים לצד חנויות מזכרות קטנות וידידותיות.

חופי קוניאאלטי (Konyaalti) ולארה (Lara) הם אמנם המוכרים ביותר, אך ישנם חופים מומלצים נוספים, כמו אלה שבסידה, בפטארה או באלאניה.

רציתי לחלוק אתכם חוויה מוצלחת שהיתה לנו בחופשה בתורכיה. יצאנו עם שני ילדים קטנים לשבוע נופש באנטליה. רוב הנופשים האחרים שפגשנו העדיפו להישאר בתחום המלון וליהנות מהבריכות הרבות ומשלל הארוחות והחטיפים שהוגשו בכל שעות היום. אנחנו דווקא רצינו לראות נופים ולחוות ולו במעט ממה שהאזור מציע. בחרנו לצאת לרפטינג בנהר קופרולו. שעה נסיעה מאזור המלונות והגענו לעולם אחר. נהר רחב, על הגדות צומחים עצים גדולים ומשני הצדדים נישאים הרים ירוקים. בסירה שלנו היתה עוד משפחה מספרד עם שני בנים בגיל הילדים שלנו. הילדים הצעירים ישבו במרכז הסירה, הגדולים יותר מקדימה, כל מבוגר קיבל משוט וכך יצאנו לדרך. בחודשי הקיץ הנהר עמוס מאוד, אבל למדנו לתמרן די בהצלחה,ובכל פעם שהגענו למפלון והמים הקרים ניתזו עלינו צווחנו בשמחה. 

אני ממליצה לכל מי שמתכנן לנסוע לאנטליה לבדוק במלון אם מתארגנת קבוצה שיוצאת לרפטינג. רק אל תשכחו לקחת קרם הגנה (שמונה שעות בשמש הקופחת!) ובגדים יבשים להחלפה.

ברצוני לספר על טיול שטיילנו בתורכיה. טיול קצת אחר – "תורכיה למתקדמים" אני קוראת לו. ישראלים לא פוקדים את האזור הזה, ואפילו תיירים מארצות אחרות כמעט שלא ראינו. המסלול לא קשה, די קל להסתדר בו, והוא יפה להפליא.
נסענו מאיסטנבול ברכב שכור לכיוון צפון־מזרח לחופי הים השחור. מיד לאחר שעזבנו את האוטוסטרדה היוצאת מאיסטנבול לכיוון אנקרה ליד סקריה (Sakarya) התחלף הנוף לגבעות רכות משובצות בכפרים ציוריים בעלי אווירה פסטורלית שלווה. נפגשנו עם הים השחור ליד העיירה קרסו (Karasu) ליד שפך נהר סקריה לים. המים היו בוציים ועכורים וצבעו גם את מי הים באפור בוצי. הדרך בקטע הזה שלאורך הים השחור אינה תיירותית, ועל כן המטייל פוגש תורכיה אותנטית, כפרית, נעימה ושלווה. צוקי הרים גבוהים מגיעים במקומות רבים עד קו המים, ולכן בקטעים האלה הכביש צר, מפותל מאוד, ויש בו עליות וירידות תלולות שבהן מתרחקים מהים ומתקרבים אליו לסירוגין. כשהים מתגלה בין העצים המראה מרהיב. הדרך המתפתלת עוברת ליד שדות מעובדים, חורש סבוך, שרכים ועצי פרי ומזכירה מאוד נוף אירופי אוסטרי.
אחת העיירות הנעימות היא אמסרה (Amasra), היושבת בקצה לשון ים המתווה שני מפרצים יפים ממזרח וממערב לה. לאורך מפרץ עגול להפליא בעבר המערבי של העיר משובצים בתי מלון קטנים ויפים, מסעדות דגים ובתי תה לרוב. שדרת עצים מצלה על טיילת נעימה. שרידי מבצר מעטרים את צלע המפרץ, ואפשר לטייל על החומה העתיקה ולהשקיף ממנה על המפרץ היפהפה. בערב החומה והמבצר מוארים, והמראה מרהיב.
יש מקומות בעיר שאפשר לראות את הים מימינם ומשמאלם, שהרי העיר ממוקמת בקצה לשון ים צרה. במפרץ המזרחי, הגדול יותר, יש נמל דייגים, וכן שוכן בו החלק המסחרי של העיר. את אמסרה מקיפים מדרום הרים גבוהים, ולפני שמגיעים אליהולאחר שעוזבים אותה יש נקודות תצפיות מרהיבות שגם מסבירות את המבנה המיוחד שלה.
עוד עיר מעניינת ומיוחדת היא אמסיה (Amasya). זוהי עיר הבנויה סביב צוק דרמטי הנטוע בלב הערבה. הנהר קזלארמק (Kizilirmak) חוצה את העיר לכל אורכה ומתפתל בדרכו, ולכן בנויים עליו גשרים רבים. בתי מגורים ישנים הוסבו למסעדות ולבתי תה המשקיפים על הנהר ומושכים מבקרים לרוב (עד כמה שראינו – רק תורכים). לאורך הנהר בנו לאחרונה טיילת יפהפייה שלכל אורכה משובצים פסלי ברונזה של סולטנים.
אפשר ורצוי לטייל גם בחבל ארץ זה, שאינו בין המומלצים בספרי התיירות ובפי סוכני הנסיעות.

קייט קלאו, בריטית בת 57, יצרה דרך החוצה את חבל ליקייה (Lycia) בדרום תורכיה. הדרך, הנקראת The Lycian way, מורכבת מדרכים עתיקות שחוברו ביניהן בשבילי חמורים. הדרך מקסימה: חופים, צוקים, הרים, אתרי עתיקות ויערות, ובעונות המומלצות לטיול, בסתיו ובאביב, היא מושכת אליה חובבי הליכה, טבע ונוף מכל העולם.
בהדרכתו של מדריך תורכי עשינו קטע מהדרך במשך שבוע. הטיול כלל לינה ואירוח בדרך בבתי כפריים. הלכנו כל יום כחמש־שש שעות, הליכה בדרגת קושי בינונית, והנוף היה מגוון מאוד. בדרך פגשנו כפריים תורכים (בייחוד כפריות) מכניסי אורחים, והם כיבדו אותנו ביוגורט עזים, בתה ובדבש מקומי. 
לצעירים ברוחם: פעם בשנה קייט קלאו מסמנת מחדש את הדרך בעזרת מתנדבים מכל העולם, ואפשר להצטרף אליהם. אפשר לטייל לבד לפי מפה ולפי השביל המסומן. פרטים מופיעים באתר שלה: www.lycianway.com.
במהלך טיול באזור אפשר גם להתארח בפנסיון משפחתי נחמד ששמו Faralya, שבו יש אוכל טוב ונוף משגע, ואפשר לצאת משם לטיולים יומיים באזור. בעל הפנסיון מוכן לספק הסעה, מדריך ועצות.

(צילום: אביבה חנן)

Reina ו-Sortie הם שני דיסקוטקים, האחד ליד השני, הבנויים כל אחד על דק ענק על גדות הבוספורוס ב-Ortakoy שבאיסטנבול. כל מתחם מאכלס בתוכו כ- 1000 איש כאשר מסביבו כחמש מסעדות שונות המשקיפות על הבר הענק ורחבת הריקודים.

מסעדת בייתי (Beyti) שבאזור פלוריה, ליד שדה התעופה, היא מסעדה יקרה יותר, מרווחת ומעוצבת בסגנון מזרחי. מוגשות בה מגוון מנות מקומיות, החל משיש קבאב, צלעות כבש או קופתה, וכלה במנת החצילים המעולה אימאם באיילדי. לקינוח מומלץ להזמין כנאפה.

אחת המסעדות המתמחות בקבאב תורכי היא Develi. הארוחה נפתחת במבחר גדול של מנות קטנות ואחר כך מגיע הקבאב המצוין.

בטורקיה שותים המון תה וקפה טוב הוא מצרך נדיר למדי. והנה ב-Rosmarys Patisserie אפשר למצוא כזה, כמו גם גלידות ומאפים טובים בניחוח אירופאי.

מסעדת Hisar שבנמל הישן שוכנת באולמות האבן העתיקים בתוך שרידי חומת העיר, וצופה היישר אל הים. מעבר למיקום המעולה, ניתן ליהנות כאן מארוחה במחיר בינוני ממיטב המטבח הטורקי.

במרמריס: מסעדת Mymi שוכנת על שפת הים, ומוגשות בה ארוחות צהריים וערב על טהרת המטבח הטורקי המסורתי. אפשר לאכול במסעדה או על החוף עצמו.