טיפים והמלצות

אהבות רבות הנצו, פרחו ולבלבו בגניה היפהפיים של פריז (Paris). שיט בסירת משוטים וסעודה על הדשא לאחר מכן, מעמד שהנציחו אוגוסט רנואר וקלוד מונה (בצניעות) ואדואר מאנה בצורה שנחשבה בזמנו שערורייתית, היו ועודם התרחשויות רומנטיות. במאה ה-19 היתה זירתן נהר המארן (Marne) שבפרברי פריז, שגדותיו שפעו אולמות ריקודים עממיים שחוללו בהם לצלילי האקורדיון, ואילו בימינו הן מתרחשות באגם של יער בולון (Boulogne) ועל המדשאות שסביב.
אבל כמעט כל גן בפריז לוחש לאוהבים. למשל, גן לוקסמבור (Luxembourg) החביב לא רק על הסטודנטים, שעוצב במצוותה של מארי דה מדיסיס במאה ה-17 כגן רומנטי בנוסח טוסקנה. יש בו פינות חמד כמעט חבויות, הרחק מהבריכה הגדולה, ומדשאה אחת שמותר לדרוך עליה (על האחרות אסור) המלאה בימי שמש בזוגות אוהבים.
יש גם גנים מוכרים הרבה פחות, כמו ביט-שומון (Buttes Chaumont) שבצפון-מזרח העיר. הוא מקסים בעיני כל המבקרים בו. "תִלי-שומון" הוא אחד הגנים הגדולים שנוצרו, לרווחת העם, בהוראת נפוליאון השלישי. זהו גן הררי ובו גשרים תלויים מעל נקיקים חבויים, מערות, חורשות ואגמים. שווייץ קטנה בתוך פריז. סוריאליסטים חיבבו מאוד את הגן המטורף הזה, שמשרה שלווה.
אני אוהב מאוד את גן פאלה רואיאל (Palais Royal), פינת חמד ורוגע בלב פריז, לצד הקומדי פראנסז (Comedie Francaise), לצד המסעדה המהוללת Le Grand-Vefour בעלת העיצוב המרהיב מהמאה ה-18. זהו גן קטן שרוחות ההיסטוריה מנשבות בו והוא מוקף באכסדראות העתיקות המקורות של ארמון רישלייה (Richelieu) ובהן חנויות יוצאות דופן במוזרותן ובתי קפה יפים.
וכעת אל גן חבוי ונעול, גן המיסיונים הזרים (Le Jardin des Missions Etrangères), השוכן ברחוב באק (Bac) פינת רחוב באבילון (Babylone) שברובע השישי. זהו מוסד קתולי העוסק בהפצת הדת באסיה. השומר בפתח הבית מרשה להיכנס אל הגן הפרטי הגדול המעוצב בסגנון צרפתי (כלומר, משורטט היטב). המשורר והסופר הרומנטיקן שאטובריאן אהב לצפות בו ממרפסת ביתו הסמוך. המדשאות מטופחות, נטועים בגן עצים וצמחים שהביאו מיסיונרים מאסיה, יש בו בית תפילה קטן, פעמון סיני ופסלים. שקט, שלווה וציוץ ציפורים. מעבר לחומות, גנים גדולים של בתים פרטיים מהמאה ה-17 (בין היתר מעונו של ראש הממשלה, שלו גן ענקי).
מוטב לטייל בגנים בסתיו, כשעלי השלכת מעופפים באוויר, נערמים על האדמה וצובעים אותה בגוון משובב נפש.