טיפים והמלצות

. אנחנו נעזרנו באורנא ובעלה לתכנון חלק מהטיול ובהזמנת מקומות לינה במסלול הטיול המתכנן. נידרשות כ-40 דקות נסיעה ברכב מהצימר למרכז אוסלו או לשדה התעופה. בסוף הטיול חזרנו לצימר של אורנא וממנו יצאנו לסיורים באוסלו ובסיבת הצימר. ליד הבית של אורנא יש תצפיתנהדרת, מאד מומלץ. בעלה של אורנא עשה לנו סיור מקיף ומאד מרשים בסביבה.

דירות להשכרה לתקופות קצרות ששוכנות בחמישה בניינים מודרניים במרכז אוסלו. במקום יש דירות של חדר אחד או שניים, בכולן יש רצפות פרקט, מטבח מצויד (כולל מדיח כלים), מגהץ וקרש גיהוץ, גישה לאינטרנט, טלוויזיה בכבלים עם מסך שטוח ומרפסת עם נוף לעיר.

מלון היוקרה הוותיק שנוסד ב-1900 נחשב לאחד מהמלונות המוצלחים ביותר באוסלו. למרות גודלו (155 חדרים) זהו מלון משפחתי שנמצא בבעלות אותה משפחה כבר ארבעה דורות. המלון שוכן בשלושה מבנים, אחד מהם בנוי בסגנון האר-נובו, השני בסגנון פונקציונאלי והשלישי בסגנון מודרניסטי. בשונה מהמלונות שמשתייכים לרשתות הגדולות, כאן כל חדר שונה ממשנהו, אך גם החדרים הבסיסיים ביותר נעימים ומספקים. השטחים הציבוריים של המלון מעטרים ביצירות אמנות, כמו אוסף מרשים של ציורים מקוריים של מונק ופסלים בלובי המלון. המיקום נהדר, ממש בלב העיר, בסמוך לארמון המלכותי, לתיאטרון הלאומי ולבית הפרלמנט.

 באוסלו בחרנו ללון שלושה לילות, כאשר ביום שבו נחתנו לקחנו אוטובוס לאזור המלון, ומאחר והיינו עייפים מאד מההשכמה לפנות בוקר ומהטיסה עם הוקנקשן הסתפקנו בארוחת ערב ובהתארגנות ללינה ארוכה. בעיר עצמה טיילנו יומיים, ללא רכב. כמובן שתמיד אפשר לראות עוד מוזיאון או שניים, אבל בסך הכל אפשר להסתפק בשני ימים מלאים של טיול בעיר הזו. בחרנו במלון בשם ‏SAGA‏ שזכה לציונים מעולים באתר ‏booking‏ וב-‏tripadvisor‏. המלון בסדר, אבל ‏נראה שציוניו באתרים היו קצת גבוהים מדיי. העיר עצמה נאה ומעניינת ליום או יומיים. אתרים ‏מומלצים: פארק הפסלים הפתוח; המוזיאונים המובילים. אנחנו רכשנו בבוקר השני שלנו, במלון, ‏את ה-‏oslo pass‏ ליומיים: יקר אבל מחזיר את ההשקעה ויותר מזה (נסיעה חינם בצחבורה ‏הציבורית, כולל המעבורת הציבורית לחצי-האי של המוזיאונים החשובים, וכניסה חינם למוזיאונים ‏ואתרים רבים – מקבלים את כל המידע כתוב עם הכרטיס).‏

מטיילים רבים בנורווגיהמ מתאכזבים מהדרך האטלנטית, כביש בן כ-8 ק"מ לאורך החוף האטלנטי בין Molde ל-Kristiansund. אני ואשתי טיילנו ביולי השנה בנורווגיה ובהמלצתה של אורנא (ישראלית לשעבר החיה בנורווגיה ובעלת צימר ליד אוסלו) בחרנו מסלול המהווה תחליף מעניין יותר לדרך האטלנטית, מ-Alesund לחצי האי Selje. למרות הגשם שירד כל אותו יום, התרשמנו ממראה הגשרים ה"מתוחים" בין איים על פני האוקיינוס וממראה הגלים המתנפצים על החוף. השיא הוא ה-West Kap, ההר המערבי הגבוה ביותר הממוקם בקצה הצפון-מערבי של חצי האי Selje. מגיעים לשם בדרך מפותלת מהעיירה Selje, השילוט טוב למדי. אנחנו נסענו ל- West Kap למרות הגשם והערפל ולא התאכזבנו: כשהגענו לפיסגה הערפל התפזר לזמן מה ונגלה לפנינו מראה מרהיב ביופיו.

חלומם הרטוב של אוהבי פירות הים נערך פעם בשנה בעיר מאנדאל (Mandal) שבדרום נורווגיה, מאתיים קילומטר דרומית־מערבית לאוסלו. ברחובות האבן הצרים נערך שולחן כמעט אינסופי באורך של כ־700 מטר, ועליו מוגשים צדפות, שרימפס, סרטנים ופירות ים רבים אחרים, כולם טריים להפליא, כיאה לעיר דיג שמכבדת את עצמה. תמורת תשלום נמוך יחסית (כ־15 אירו) מקבל כל אחד מן המשתתפים את הזכות לאכול מן המוגש על השולחן ככל שיעלה על דעתו (או ככל שיצליח). תזמורות, הופעות, להקות בידור ומחול מלוות את האירוע, אך לרוב לא מצליחות להסיח את דעתם של הסועדים מן האוכל. האירוע אינו מיועד לבעלי קיבה חלשה, אבל אוהבי פירות הים ירוו כאן נחת. (צילום: אירית זילברמן)