טיפים והמלצות

ממש במרכז וושינגטון, מול מלון מריוט שמארח את הוועידות הגדולות הנערכות בעיר, נמצא בית ההארחה וודלי פארק (woodley park guest house) – אי קטן של שלווה וחמימות משפחתית באמצע ההמולה העירונית. האכסניה, המנוהלת על ידי משפחה אחת במשך שנים, מציעה סטנדרטים גבוהים ויחס אישי לכל אורח. כל חדר מעוצב באופן שונה וייחודי. המקום קרוב לתחנת התחתית וודלי פארק, לגן החיות ולשכונת אדמס-מורגן.

לצורך עבודתו שהה בעלי בחצי השנה האחרונה בניו יורק, ואני ובנותינו הצטרפנו אליו לחודש מוצלח במיוחד. אחרי ששבענו מהעיר הגדולה ומכל מה שיש לה להציע, החלטנו לבקר בוושינגטון הבירה. רצינו להראות לבנות שלנו שארצות הברית היא לא רק גורדי שחקים, חנויות ענקיות, כבישים מהירים ומסעדות של מזון מהיר. היה חשוב לנו שהן תלמדנה קצת היסטוריה אמריקאית, ואכן וושינגטון לא אכזבה: המונומנטים המוכרים – הבית הלבן, קפיטול היל ועוד – מרשימים יותר במציאות מאשר בטלוויזיה ובסרטים; המוזיאונים נפלאים (הכניסה לרבים מהם בחינם!); גן החיות מקסים, אפילו הרכבת התחתית היתה הפתעה נעימה אחרי זו הרועשת והמלוכלכת שהתרגלנו אליה בניו יורק. ביום האחרון לשהותנו בוושינגטון גילינו במקרה סוד קטן, שהייתי רוצה לחלוק אותו אתכם: בכל יום, פרט ליום שני, בשעה שש בערב יוצא מוושינגטון מונומנט (Washington Monument) סיור רגלי בחינם לאתרים ההיסטוריים של העיר. את הסיור מדריכים בחן רב סטודנטים מקומיים, והוא כולל הסברים מרתקים וגם סיפורים פיקנטיים על הנשיאים. כך למשל למדנו שג'ורג' וושינגטון היה חובב כלבים נלהב. פרטים על הסיור תוכלו למצוא באתר: www.dcbyfoot.com/dcbyfoot.html.
בקיצור, אני ממליצה על ביקור בבירה האמריקאית, ובייחוד על הסיור החביב והמהנה, ומחכה בכיליון עיניים לביקור הבא בעיר – הפעם באביב לקראת פריחת עצי הדובדבן!

טיול בוושינגטון פירושו חובת ביקור בבית הלבן, בינות למבנים ההיסטוריים בהם דרכה כף רגלם של שועי עולם. מעבר לכך יש ביקור חובה נוסף: במוזיאון השואה. על עצם הקמתו של המוזיאון ראויה ארצות הברית לשבחים רבים, והיא מצדיקה בכך את האמירה כי היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל. לאורך מבנה עצום בגודלו, המשתרע על פני קומות אחדות, מתגלות זוועות השואה באמצעות תמונות, מיצגים ומופעים אור-קוליים. איש מהנוכחים במקום (שרבים מהם אינם יהודים) לא נותר אדיש לנוכח המראות הקשים הנחרתים בזיכרון. ייחודו של המוזיאון בייצוג הפן האישי של השואה. על קירות שלמים תלויות תמונות של נשים, גברים, ילדים ומשפחות, הזועקים בשתיקתם ומתוך מבט עיניהם את הסבל הנוראי שעבר עליהם. בכניסה למוזיאון מקבל כל מבקר את תמונתו של אחד הנספים בשואה, בצירוף כל הפרטים הידועים עליו. התמונה הופכת לבת לוויה, ומעניקה למבקר תחושה כאילו הוא עצמו ניצל מהזוועות. בעיני, ביקור במוזיאון השואה הוא חובה לא רק כאשר מגיעים לוושינגטון, אלא בכלל לארצות הברית.

מוזיאון הריגול הבינלאומי בוושינגטון די.סי הוא חוויה לכל מי שאוהב את עולם החשאיות. המוזיאון מתעד את ההיסטוריה של הריגול מימי התנ"ך ועד ימינו, והעובדה שהוא אמריקאי מבטיחה הרבה "צעצועים" מדליקים, כמו מצלמות מתוחכמות, יוד בלתי נראה וטכניקות הסוואה שהומצאו בהוליווד (!) עבור ה-CIA. מעבר לזה, המוזיאון נותן מידע מרתק על האופן שבו ריגול משפיע על מדיניות חוץ ועל תהליכים היסטוריים, וכולל – איך לא – גם אזכורים לא מעטים של המוסד. במקום יש מצגות אינטראקטיביות שעוסקות בהסוואה, בהישרדות ועוד, וגם אפשרות ל"בחן את עצמך" – האם אתה מתאים להיות מרגל. לאלה שנוסעים, וגם לאלה שלא, מומלץ להיכנס לאתר האינטרנט של המוזיאון, ולא לדלג על הפתיחה הכיפית.
שעות פתיחה: אפריל-אוקטובר 20:00-10:00, נובמבר-מרץ 18:00-10:00. סגור בחג המולד, בחג ההודיה ובערב ראש השנה האזרחי.

ביליתי עם משפחתי בחוף המזרחי של ארצות הברית, ובמהלך הטיול ביקרנו גם בבירת ארצות הברית, וושינגטון די.סי. עברנו בכל האנדרטאות המרשימות ונהנינו מהסנאים הרבים המסתובבים שם. כששבנו לארץ קיבלנו את גיליון מטיילים של חודש יולי 2003, שנושאו היה וושינגטון די.סי. שמחתי מאוד לקרוא בו ולרענן את רשמי מן המסע. במהלך הקריאה נתקלתי בהערה במסגרת לגבי התוכניות להקמת פסל של הנשיא רוזוולט בתוך קומפלקס האנדרטה הנהדרת שעל שמו, עם כיסא הגלגלים, ורציתי לומר שיש פסל כזה. אינני יודעת ממתי הוא מוצב שם, אבל הוא בהחלט קיים ובגודל טבעי. זו בהחלט אחת האנדרטאות היפות בוושינגטון ומומלץ לבקר שם.

בעל הבית הצרפתי במסעדת Bread-line בוושינגטון מתמחה בהכנת לחם, ובמקום מציעים סוגי לחם נפלאים ממדינות שונות בעולם. יש גם סנדוויצ'ים מצוינים וארוחות קלות, ובזול. מלא שם בצהריים, ובגלל הקרבה לבית הלבן סועדים שם רבים מעובדיו.

הביסטרו ביס (Bistro Bis) בוושינגטון מגיש בשר, דגים וארוחות קלות. הכי כדאי: בראנץ' ביום ראשון.