טיפים והמלצות

כיכר המעיין, בלב הרובע העתיק של נצרת, היא מקום מלבב שנראה כאילו יצא ממקום אחר ומזמן אחר. הכיכר נקראת על שם המעיין, שעל פי המסורת היוונית אורתודוכסית, מרים שאבה ממימיו בעת שהמלאך בישר לה כי היא עומדת ללדת את בן האלוהים. מעל המעיין נבנתה כנסייה קטנה המעוטרת בנברשות וציורי קיר. קשת צלבנית מפרידה בין החלל המרכזי למפלס התחתון, שבו מתנקזים מי המעיין.


כיכר המעיין היא מקום נהדר להתחיל בו טיול ברחבי נצרת. מכאן אפשר ללכת לאורך רחוב אלבישארה (הבשורה) שמקשר בין הכיכר לכנסיית הבשורה הקתולית, לשוטט בשוק על דוכניו הססגוניים ולקנח באחת המסעדות המצוינות של העיר, בין אם אתם מעדיפים את המטבח הערבי הקלאסי או את הגרסאות העדכניות שמציגים השפים הצעירים והמוכשרים שצצו כאן בשנים האחרונות. אם תצליחו להתאפק ולדלג על קינוח במסעדה, תוכלו למלא את החסר בדברי מתיקה, בכנאפה חמימה או בסוגים שונים של בקלאווה שנמכרים במעדניות ובמאפיות.

צילומים: אלברט אדוט


כדאי להקדיש לנצרת יותר מכמה שעות, והדרך הטובה ביותר לעשות זה היא ללון כאן בלילה. מלון גולדן קראון אולד סיטי הממוקם בכיכר המעיין הוא אופציה מצוינת במיקום נהדר. במלון 100 חדרים המצוידים במיטות נוחות ורחבות, שולחן עבודה, טלוויזיית LCD וחדרי אמבטיה מאובזרים. והעיקר – נוף פנורמי אל העיר. לרשות האורחים יש חדר אוכל (לא כשר) ופיאנו בר שבו אפשר להתענג על יין מאחד מיקבי הבוטיק הגליליים. זהו המלון השני בנצרת של רשת גולדן קראון – הראשון נמצא בפתח העיר, על פסגת הר הצופה על הר הפסגה. לרשת יש גם מלון בעיר התחתית של חיפה, אזור מתפתח ומלא אפשרויות בילוי וטיולים.

בעקבות הכתבה "טיול ערבית" שהתפרסמה במסע ישראלי החלטתי לסייר עם בעלי בנצרת לאחר כשלושים שנה שלא הייתי בעיר. לפי הכתבה עשינו את הסיבוב המומלץ בעיר העתיקה, ואין מילים בפינו להודות לכם על החשיפה הנפלאה לטיול זה. אנשי העיר הדהימו בנכונות לעזור ובמאור הפנים. התחלנו בהר הקפיצה, שהוא הנוף המומלץ ביותר להתחלה של ביקור באזור. בטעות נכנסנו אל מרכז המשפחה הקדושה לחינוך מיוחד על שם דון גואנללה, שהוא בית ספר איטלקי לילדים עם מוגבלויות. זהו מבנה מדהים ביופיו, עם שטח נקי ומטופח באופן יוצא מן הכלל. משם הגענו לכנסיית הבשורה היפהפייה ולכנסיית יוסף הקדוש. היינו אצל טוני ואחיו, מנהלי אל־באבור, שהם אנשים מסבירי פנים וחמים המשפצים את טחנת הקמח, קיבלנו הסברים על המקום והרחנו ריחות נפלאים של תבלינים. נכנסנו לגלריית קקטוס והחלטנו לבקר בבית המרחץ עם עוד כמה זוגות (בגלל המחיר הגבוה; מחיר לסיור לשני אנשים שווה למחיר לקבוצה). קיבלנו הסבר נפלא ממר אליאס והרגשנו כמה כואב לו שלא משמרים היטב עתיקות בכיכר מעיין מרים – והוא צודק. הוא הראה לנו איך שברו מרזב אבן עתיק בכיכר! חייבים לשמור על המקום ההיסטורי הזה, שהוא פנינה שאין כמוה בעולם.
במרכז הרב־תרבותי לאמנויות הבמה דיוואן אל־לאג'ון פגשנו את השחקן גסאן עבאס שהסביר פנים והצטערנו שלא תכננו להישאר ללון בנצרת, כי אז יכולנו לראות את ההצגה בתיאטרון באותו הערב. כשניגשנו לבית ההארחה פאוזי עאזר אין, פגשנו במעוז ינון לפני הכניסה, וכשראה שאני מחזיקה במסע ישראלי אמר מיד: זה כאן! הבחור מקסים, ואף אצלו לא היה מקום ללון, על כן מומלץ בחום להזמין מראש.
אצל אל־מוכתר קנינו כנאפה, ובעלת הבית אף היא אישה מדהימה עם כנאפה יוצאת מן הכלל.
הבטחנו לעצמנו שנחזור לנצרת, ובקרוב, כדי להתרשם מכל מה שעדיין לא ראינו ולחזור ולהתענג על מה שכבר ראינו.