טיפים והמלצות

אחרי חריש עמוק בצימרים היפים של עין כרם הגעתי סוף סוף למנוחה ולנחלה בצימר הנפלא היין 9 שנקרא על שם הכתובת בה הוא שוכן. מאחר שהגעתי אליו כדי לכתוב – נזקקתי לכמה תנאים בסיסיים – שקט, שלווה, מרחב, גינה ואם אפשר גם בעלי בית נחמדים. קיבלתי את הכל ואף יותר מכך. נתחיל עם ויטיה שהיא אישה מאוד נעימה ומסבירת פנים, שהולכת לקראת האורחים שלה במה שרק אפשר (בהסברים על טיולים באזור, אפשרות ליציאה מאוחרת אם אין אורחים אחריכם, עוגיות נפלאות מעשה ידיה ועוד).

פינת ישיבה בחצר הפנימית

שני הצימרים של ויטיה שוכנים בסמטה שקטה המשקיפה על עין כרם, כך שאינכם נמצאים בלב ההמולה, אך קרובים אל כל שכיות החמדה של עין כרם במרחק הליכה קצרצר. יש להם חצר פנימית משותפת עם שולחנות וכיסאות נוחים ושלל צמחי תבלין שהאורחים מוזמנים להשתמש בהם לתה, שמסתיימת במרפסת יפה המשקיפה אל הנוף הפתוח. באחד מהם משתכנים זוגות ובסוויטה המשפחתית – אנשים כמוני שזקוקים למרחב, או משפחה על טפיה. כמובן שאפשר לשכור את שני הצימרים ולהגיע בהרכב מורחב, ויש רבים שעושים זאת.

חדר השינה הנעים. מרגיש כמו בבית

בסוויטה שהתארחתי בה שני חדרים – סלון רחב ידיים הכולל גם מטבח מצויד, וחדר שינה נעים. בשניהם, אגב, תיהנו מטלוויזיה בכבלים עם כל ערוצי הוט. הצימר היה נקי מאוד, וריח הניקיון לא התנדף ממנו גם אחרי שלושה ימי שהייה. והיתה בו, הפלא ופלא, גם אמבטיה רגילה – מצרך נדיר ברוב הצימרים, שיש בהם מקלחת או ג'קוזי או שניהם, רק לא את האמבטיה הישנה והטובה. בשני הצימרים יש גם חימום תת רצפתי ומזגנים יעילים, כך שאתם מסודרים בכל עונות השנה. סמוך אליהם תמצאו שפע חניה קרובה, ולא רחוק מהם – מכולת וחנות הפתוחה כל ימות השבוע, שאפשר לקנות בה שלל מאפים, ממולאים, חומוס ועוד.

נוף עין כרם הנשקף מהצימרים

אולי זה יישמע כקלישאה, אבל בצימר של ויטיה הרגשתי כמו בבית (חוץ מהבלגן), וגם בני הקטן, אוריין, שהוא אמנם רק בן חמש אך כבר צבר שעות צימר לא מעטות, אישר ש"הצימר מקסים" בעודו שועט אנא ואנא במרחבי החצר המקסימה. בשל מיקומו הנוח – ניתן לצאת ממנו לטיול רגלי או רכבי באגם השכן, במעיינות, בעין כרם עצמה, וכמובן בירושלים. מתאים לחופשה בכל ההרכבים (לבד, בזוג או כמשפחה), לציון ימי הולדת וימי נישואין, ואפשר גם לקיים בו מסיבת קוקטייל לעד 25 אנשים.

המחירים – נעים בין 550 ל800 שקלים (תלוי ביום, בעונה, בצימר ובהרכב).

 רציתי לשתף אתכם בחוויה ייחודית ונוחה: התארחתי בבית הארחה בית וגן בירושלים, בית ההארחה שוכן במקום נהדר לטיולים – הר הרצל, יד ושם ועין כרם בסביבות בית ההארחה.  ומאחר והוא שוכן ליד התחנה הסופית של הרכבת הקלה קל וזול להגיע לכל מקום בירושלים.  החדרים ברמה גבוהה והסעדה מיוחדת וטעימה. כדאי.  

מלון ממילא הירושלמי זכה לשבחים בינלאומיים, בין השאר במוסף הסגנון של הניו יורק טיימס, במגזין ווג ובטיים מגזין. אין ספק שחלק מההצלחה של המלון היפה הזה נובעת ממיקומו הדרמטי, ממש מול חומות העיר העתיקה, בלב מתחם קניות חדש ואקסקלוסיבי. אבל גם תוכו מספק סיבות רבות להתפעלות – החל בלובי המרהיב ובחדרים המעוצבים להפליא, דרך מסעדת הגג שמשקיפה אל נופים עוצרי נשימה וכלה ברמת השירות הגבוהה. כל אלה חוברים להפוך את ממילא למלון בוטיק ברמה שקשה למצוא כמותה בארץ. אין ספק שנחמד להיות אור לגויים, לפחות בתחום המלונאות.

מאותה משפחה של בית קטן בבקעה, פעם ראשונה שאני מזמינה מלון דרך אתר אינטרנט ופשוט מה שראיתי באתר זה מה שהיה בפועל. זוהי מלונית קטנה וחמימה יחס אישי עם סבר פנים יפות במקום רק ארוחת בוקר אבל יש בה הכל.
מקום מרכזי מאוד. התארחנו שם אני ומשפחתי(זוג +3 ילדים) מאוד נהננו, ממולץ מאוד!!!

שכונת בַּקעה בירושלים היא אזור מגורים שבו בתי אבן, חלקם ארמונות. בית קטן בבקעה הוא אחד מהם שהוסב לפני כחמש שנים למלון קטן – ארבעים חדרים, חלקם לזוגות וחלקם ליחידים, ובהם כמה סוויטות. החדר שראיתי קצת צפוף אבל נקי, ויש בו אמבטיה ושירותים וחלונות גדולים מחופים וילונות, עם אדנים עמוקים. למטה בגינה יש בית קפה. נכים: אין גישה. (איור: יוחנן לקיצביץ)

אין עוד מקום כזה בעולם. אתה מסתכל מבעד לחלון החדר ורואה לפניך מקרוב את חומת העיר העתיקה, ממגדל דוד עד הר ציון. כמה יפה, כמה קדוש, כמה רווי היסטוריה, מלחמות, חלומות. אפשר לישון בשקט בחדר כזה? מתברר שכן. מלכים ישנים טוב בלילה כנראה, וזאת ההרגשה במלון הר ציון בירושלים. גדול מדי בשביל להיות מלון בוטיק, אבל האווירה והיופי והמיקום מתאימים לתואר.
המלון הוקם במבנה מהמאה ה־19 ששימש בית חולים לעיניים. באביב האחרון שופץ האגף החדש, וחלק מהמלון רוהט בריהוט מרוקאי מוקפד ומופלא. בחצר נמצאת הווילה, שהיא סוויטה מהאגדות עם סיפור מיתולוגי על הרופא שחי כאן. עכשיו היא מושכרת ב־1,300 דולר ללילה, ולא כדאי לכם להציץ פנימה (חדר זוגי רגיל עולה כ־800 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר). עוד בחצר בריכה וחמאם תורכי. אפשר ללכת ברגל לעיר העתיקה, ובסמוך נמצא הסינמטק עם בית הקפה־מסעדה קקאו. יש תוכניות להרחיב את המלון, אבל אנחנו לא ממליצים, הוא גדול מספיק, וזה עלול לפגוע בגיא בן הינום ובסיכויי האזור להיות אתר מורשת עולמית. 

(צילום: גיל אל-עמי)

בראש נבי סמואל, אחד המקומות היפים בארץ, הוקם מרכז המבקרים ניות ברמה.
במרכז: חיזיון אור קולי, מרפסת תצפית משגעת, שירותי הדרכה, חנות מזכרות ואולם לכנסים ואירועים.
מומלץ!

 הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים הוא פינת חמד מקסימה וירוקה ממש באמצע העיר. המקום מציע מפלט שלו מהמולת העיר שמסביב, וזה ניכר כבר בכניסה לגן, כשאגם מלאכותי עם צמחי מים, בו שטים בנחת ברבורים שחורים, מקדם את פני הבאים.

כדי ליהנות באמת מיופיו של המקום יש לתת לרגליים להוביל אתכם בשבילי הגן רחב הידיים (ואם תתעייפו, יש רכבת שיוצאת לסיור ברחבי הגן בכל שעה עגולה). בגן גדלים כ-10,000 מיני צמחים מהארץ והעולם, והם מוצגים בשש חלקות שמוקדשות לאזורים שונים בעולם ומדמות את הנוף הטבעי שלהם. בחלקת אמריקה הצפונית יש יער מחטני; עצים נשירים כמו דולב ואדר; עצים ירוקי עד וגם מפל מים, מדשאות ופינות שבהן אפשר לעשות פיקניק רומנטי. בחלקת אפריקה הדרומית יש הרבה צמחי נוי מרהיבים ביופיים, צמחים מדבריים, עצים רחבי עלים ועוד. לצד אלה יש בחלקה גם מערות קבורה מימי בית שני. בחלקת אירופה יש עצים רחבי עלים כמו צפצפה ואלון ולצד עצים מחטניים כמו אורנים, עצים נשירים, צמחים אלפיניים ועוד. חלקות נוספות מוקדשות לאוסטרליה, עם צמחייה טרופית, איקליפטוסים וצמחים מדבריים; הים התיכון, שבה עצים גדולים ומצלים, אוסף גדול של אלונים, ארזי לבנון ועוד, לצד פריחה מרהיבה; ומרכז אסיה, שבה עצי פרי נשירים, אלונים, צמחי ערבות וכן חלקת צמחי מרפא ותבלין. רוב השטח בחלקה זו אינו מושקה והתנאים של ירושלים מאוד מתאימים לצמחים. בנוסף, יש חממה טרופית קטנה שבה אוסף גדול של סחלבים, שרכים, צמחים תלויים באוויר, צמחים טורפים ועוד.

ברחבי הגן יש פריחה עונתית נהדרת. בביקור בתחילת מרץ ראינו המוני נרקיסים ורקפות ומרבדים של כלניות. כדאי להגיע בעונות השנה השונות כדי ליהנות ממה שיש לגן להציע – פריחה נפלאה החורף ובאביב, שלכת יפהפייה בסתיו וצמחי מים בקיץ. בגן מתקיימות לאורך השנה, ובעיקר בחגים ובחופשות, פעילויות שונות שמקנות ערך מוסף לביקור במקום. בחג פורים, למשל, התקיימו במקום חגיגות פריחת הדובדבן במהלכן התקיים טקס תה יפני מסורתי, סדנאות אוריגמי, בניית עפיפונים והדגמה של אומנויות לחימה.

צילום: הדס בן ששון

כדאי לערוך טיול רומנטי לעת ערב על הטיילת של הר הצופים וביקור בכנסיית המורמונים הסמוכה, שמהמרפסת שלה ניבטים נופי העיר העתיקה והחדשה.

ירושלים היא עיר מבלבלת. לא רק למי שנוהג ברחובותיה המשופצים אלא גם למי שמנסה להתחקות אחרי ההיסטוריה שלה. סמטאות האבנים של העיר הזאת מגוללות 3,000 שנה של כיבושים ומלחמות, טקסים של שלוש דתות, מלכים, קיסרים, כוהנים, נביאים ומי לא. מלבד כל הטיפוסים שהסתובבו בעיר, יש מאות פרטים היסטוריים שקשה מאוד להרכיב מהם את התמונה הכוללת, ולא אחת מתערבבים השמות והשנים.
כדי להבין מה-קדם-למה-קדם-למי תוכלו לצלול לתוך תהליך ארוך ומייגע של סיורים וקריאת ספרי היסטוריה, אבל יש דרך קצרה ונעימה יותר: מעלית הזמן. המעלית הירושלמית מפשטת את התהליך, והיא מבוא נהדר לכל סיור בבירה. בפחות משעה מטפס הצופה שלב אחרי שלב בהיסטוריה של העיר ונחשף לסיפורים, לדמויות ולאתרים ההיסטוריים, החל בעקדת יצחק וכלה במלחמת ששת הימים.
הביקור במעלית הזמן הוא חוויה מסעירה ומטלטלת (תרתי משמע): אולם קולנוע קטן מאכלס מושבים שנעים על שישה צירי תנועה בתיאום עם המסכים שיוצרים אשליית תלת ממד. באוזניות תשמעו את השחקן חיים טופול בעברית ובחמש שפות נוספות. הכל יחד יוצר חוויה לונה פארקית בת ארבעים דקות שבצדה שיעור חשוב בגלגוליה ההיסטוריים של העיר. 

שעות: א'-ה' 17:00-10:00, ו' 14:00-10:00, שבת 18:00-12:00; בחגים מתארכות שעות הפעילות 
מחיר: 49 שקל לאדם; הכניסה מגיל 5 ומעלה

כשאריה גילאי היה ילד הוא אהב לטפס על סורגי החלון של מחסן גדול ואפל מול ביתה של סבתו בשכונת אבו אל-בסל בירושלים. הסבתא היתה גוערת בנכדה: "לא יפה להציץ!", אבל גם סיפרה לו שהמחסן שייך לאחים שמחה העשירים וששמורה בו סחורה משובחת שמקורה בדמשק ובתורכיה.
השנים חלפו, ואריה בגר ושכח את החלון ואת המחסן. ב-1958, בתום שירותו הצבאי, טייל ברחוב יפו, ואת עינו צד חלון ראווה שבו נדחסו בערבוביה גרוטאות ועתיקות. החנות משכה אותו בחבלי קסם, וכשנאמר לו שזוהי חנותם של האחים שמחה, נזכר מיד במחסן. האחים שמחה, אחד שמן והשני רזה, סקרו את הלקוח החדש. "מה אתה רוצה, בחור?" שאלו ומיהרו להציע לאריה שברייה יפה. אריה פשפש בכיסיו והעלה שתי לירות. בסכום זה, הציע האח הרזה, יוכל לקנות מקל מיוחד מעץ חזרן מקונסטנטינופול. אריה שילם ויצא מהחנות עם מקל ביד אחת ועם ראשיתה של אהבה גדולה למקלות הליכה בלב.
לימים סיים אריה לימודי רפואה, ועדיין הלכו ונאספו בביתו מקלות הליכה דקורטיביים. איסוף מקלות הליכה הוא משנה סדורה, ואריה שותף לאספנים אחרים שיש שם לשיגעון שלהם: אמבוליסטים.
כשפרש אריה לגמלאות, חששה רותי רעייתו שמא ישתלט התחביב על חללי הבית שעדיין נותרו פנויים ממקלות. למען שלום בית יזם אריה את הקמתו של "גילאי – המרכז לאספנות". בחנות הציורית, מלאת ההפתעות והתגליות, אוספים ומוכרים אריה וילדיו דן ומירב פריטים לאוספים מסוגים שונים, ואפשר למצוא בה גם מידע על אוספים ואספנות. אספנים יכולים להציץ, לבחון ובעיקר לחוש שהם בסביבה מבינה ואוהדת. בחנות תמצאו בין היתר כלי ניתוח ישנים, משקפות אופרה מעוטרות, בובות פורצלן, וכמובן חלק מאוסף המקלות. 

שעות: א'-ו' 13:00-09:00. הכניסה חופשית.

את שירת הכמרים הסורים-אורתודוקסים בארמית, אותה שומעים במנזר במרדין שבמזרח תורכיה אפשר גם לשמוע בכנסיית המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם מרקוס הקדוש בירושלים העתיקה, מרחק ארבע דקות משער יפו (וגם בכנסייה הסורית-אורתודוקסית בבית לחם). האזנה לשירה זו היא חוויה מיוחדת לדוברי עברית משום שהם יכולים ללקט מילים מוכרות מתוכה. הכמרים בירושלים למדו את מסורת השירה הארמית בעיר מוסול שבעיראק, באותו הסמינר התיאולוגי שבו למדו הכמרים של המנזר במרדין, והם שוקדים על שימור המסורת הזאת באותה המידה. ערכתי הקלטות רבות של טקסי תפילה בארמית בכנסיות הללו, והן מופקדות בפונותיקה הלאומית, בספרייה הלאומית של האוניברסיטה בגבעת רם, ירושלים, ובסרטייה של קול ישראל בירושלים. לקט מהקלטות אלה נערך ועומד לצאת לאור בתקליטור בחברת התקליטים "Largo" בקלן שבגרמניה.

על הקירות יש מעין מוזיאון קטן

בארוד נותן כבוד לבלקן, ובעיקר בגלל זה לקחתי אתי את אמי הבולגרייה וחדת העין והלשון, שתטעם מאכלים מבית אמה, והיא התמוגגה. אכלנו שם בויקוס נהדר עם ארבעה סוגי גבינות וסלטה קוצ'ה (עגבניות ופלפלים) (30 ₪ בלבד), מנה מדהימה של שרימפס עם אוזו (קריצה לכיוון יוון, 45 ₪) ופלאפל דגים ברוטב טחינה. במנות העיקריות חלקנו את המוסקה (65 ₪) – מהטובות שאכלנו, קדירת בשר בגינס – מנה מעולה, קריספית ונימוחה בפה עם פירה וירקות (85 ₪) ובקר עם שעועית לבנה ומנגולד (85 ₪). את המנות ליוו סלט ירוק מרענן עם חסה, מלפפון, סלרי ונענע וכמה שוטים של וודקה ביתית מעניינת. וקינחנו עם מנות אחרונות מגוונות ומצוינות (מתומחרות כולן סביב ה-30 ₪ וקצת) – פרפה חלבה מאוד עדין ולא מתוק מדי, סוטלאץ' עם טחינה, סילאן, חלבה ופיסטוקים וקרמה קטלנה.

אוכל משובח בבארוד

התפריט בבארוד דינמי – לצד המנות הקבועות אפשר למצוא מאכלים משתנים, ולצד האוכל הספרדי-ספניולי מבית אמא ניתן למצוא גם מאכלים בולגרים, תורכיים ויוונים, ובימים אלה שוקדת דניאלה על מנות בר חדשות ביחד עם פיני לוי (מפיני בחצר). בדומה לתפריט, גם המוזיקה מגוונת, וכוללת הופעות חיות של רוק, ג'אז, קאנטרי ומוסיקה אירית.

הבר של בארוד

ביקור בבארוד הוא חוויה מהנה במיוחד למבקר. מלבד המוסיקה והאוכל – הקירות ממש מדברים אליו. בארוד – מעין מוזיאון אמנות והיסטוריה קטן – מציג על הקירות אוסף פותחני בקבוקים ושטרות כסף, ציורים של הצייר יוחנן לקיצביץ, כרזות מקום המדינה ועוד.

בארוד היתה קריאת האזהרה של עובדי הבניין הערבים בילדותי לפני שפוצצו סלעים. בארוד, אנחנו מזהירים כעת, היא מסעדה שאפשר בהחלט להתמכר אליה. תמחור מנות סביר מאוד, תפריט מגוון ומעניין שלא נמאס אף פעם, טעמים מתמזגים היטב בחיך, מוסיקה נעימה ואווירה מיוחדת. קשה לבקש יותר.

מחניודה היא מסעדה שוק עונתית וטרנדית בשוק מחנה יהודה. העיצוב מיוחד ונעים והאווירה שמחה והמטבח פתוח. על התפריט אחראים שלושה שפים: אסף גרניט, אורי נבון ויוסי אלעד והם מוציאים מהמטבח מנות כמו פולנטה רכה עם אפסרגוס, ראגו פטריות ופרמז'ן; דג לברק עם יוגורט בפאלו, בצלים ועגבניות צלויות; מרק פירות ים ומלבי עם קולי מנגו לקינוח.

הנוף שנשקף מחלונות מסעדת לבן בסינמטק הוא מהסוג שמעטר גלויות קיטשיות שנמכרות לתיירים. חומות ירושלים העתיקה, מגדל דוד, כנסיית דורמציון – קשה לחשוב על תפאורה דרמטית מזו ללוות את הסלט או הפיצה שהזמנתם. המסעדה, שעברה כמה גלגולים במשך השנים, הפכה בגלגול הנוכחי למסעדה איטלקית. בשעות הבוקר אפשר ליהנות ממגוון ארוחות בוקר וממיני מאפים, בהמשך היום התפריט מציע סלטים, פיצות ומנות עיקריות כמו רביולי בטטה, פסטה ברוטב פסטו וריזוטו. למרות המיקום שאין לטעות בו, המחירים תל אביביים – סלט עולה כמעט 50 שקל – והאיכות לא מדהימה. אבל שווה להגיע בשביל הנוף, וכמובן גם בשביל הסרטים.

קיוסק נחמד שתמצא פה הכל ,ארוחות מהירות ,עוגיות ,גלידות , שתיה קרה וחמה , אחלה שירות ,צופים בטלוויזיה , על הכביש מומלץ מאוד

בלב רחביה, ממש ליד מרכז העיר, יכול כל ירושלמי חילוני להרגיש בבית. את רסטובר גודשים סטודנטים, אנשי תקשורת, בוהמה, משפחות וצעירים משעות הבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. במשך היום הוא מתפקד כבית קפה, בערב – כמסעדה, ובלילה – המקום הנעים והמעוצב הופך לבר מזמין ואפלולי. הבון טון של המקום – החצר המשקיפה על בית ראש הממשלה, התחלופה הגבוהה של הקליינטים לצד הוותיקים שמגיעים לשם מדי יום, והאווירה המיוחדת שמזכירה את ירושלים של פעם. המטבח – ישראלי, מנות גדולות, טעימות וטריות של בשר, דגים, פירות ים, פסטות וסלטים עם דגש על פרודוקטים טריים, פשטות ומחיר אטרקטיבי. מומלצים: שרימפס ביין לבן, שום ועשבי תיבול (52 ₪), חציל בלאדי קלוי בגריל עם עגבניות וטחינה גולמית (35 ₪), קרפצ'יו פילה בקר, המבורגר בקר עם צ'יפס (45 ₪) וטבעות פילה ברוטב שמנת, חרדל ופלפל. מחיר ממוצע לסועד: 60-100 ₪. פתוח: א'-ו' 7:30-02:30, שבת: 9:30-02:30. לא כשר. גישה חלקית לנכים. אין חניה. אין קייטרינג. יש TA. יש איזור עישון. עסקית צהריים: 58/68 ₪. בעלים: שחר לוי ואביגיל אליאור.

במורד שלומציון המלכה, קרוב לממילא, בבניין פינתי מעוגל, נמצא המקום השוקק ביותר בירושלים. צ'אקרה הוא גם בר וגם מסעדה בשתי קומות. המיקום והאווירה עושים את הירושלמיות המבורכת, התפריט בינלאומי מצוין: ריזוטו פירות ים (88 שקל), ספריבס לבן בזיגוג קרמל, אנטריקוט 350 גרם (84 שקל) ועוד הרבה, ובמיוחדים: צ'יפס ברבוניה, תבשיל ארטישוק ירושלמי וקציצות טלה או מעדן שטעמתי, שרימפס על לבבות ארטישוק. להזמין מקום, כי תמיד מלא. פתוח: כל יום 3:00-18:00. נכים: גישה נוחה לקומה הראשונה, אבל השירותים בקומה השנייה. (צילום: עפרה ריזנפלד)