טיפים והמלצות

המיקום הוא שם המשחק כאן. מלון זה אינו מפואר במיוחד אבל מאפשר להתגורר בתנאים טובים קרוב מאוד לשוק חאן, אחד המקומות הטובים לקניות בדלהי. מלון בניהול משפחתי ובאיכות טובה. החדרים עם מיזוג אוויר, מרפסות פרטיות, חדרי אמבטיה גדולים וניקיון טוב. 

 לנו אצל משפחה משכילה ונחמדה, דוברת אנגלית מצוינת, במשך 3 ימים בכפר שנמצא ב-backwater, מדרום לקוצ'ין. הם דאגו לנו לכל וליוו אותנו לביקורים בכפר הסמוך, במקדש החשוב בכפר (ובין החשובים בהודו) שם גם היה פסטיבל באותה עת (פברואר), לשייט (הדומה לזה של קוצ'ין – אין צורך בשניים), למלאכות מסורתיות שונות בסביבה. אבי המשפחה, בעל משרה בכירה בבומביי, בתו המקסימה ובן-זוגה עם ילדתם החמודה – כל אלה טיפלו בנו כל הזמן. אבל הכי כיף היה האוכל – אכלנו 3 ארוחות ביום שהם בישלו, ובכל פעם משהו אחר, אותנטי, אופייני לקרלה. דיברנו איתם המון ולמדנו לבשל. בקיצור, כיף!

 מקום ראשון במונאר בדירוג טריפאדווייזר. שהינו ב-homestay הזה 3 ימים. יומיים אומנם מספיקים, אלא שהיתה שביתה בכל הודו ולא היו אוטובוסים או כל רכב אחר. הכרנו משפחה מקסימה, משכילה, דוברת אנגלית מצויינת. האוכל שבישלו לנו היה אופייני לקרלה, אף כי לא מצויין. הם לא גרים במרכז העיירה – וטוב שכך! יכולנו לטייל עם המארח ברגל וללמוד על הטבע, צמחי תבלין שכל-כך אופייניים לקרלה, הכפריים, מטעי התה ועוד. ובעיקר – שוחחנו עם בני המשפחה הרבה מאוד. מומלץ!

 יער אפלולי וסבוך, כשפה ושם בין עציו תלויים להם בתי עץ גבוה מעל האדמה – מי מאיתנו לא חלם בילדותו לגור במקום שכזה? באתר הנופש ג'נגל פארק, במדינת קרלה בדרום הודו, הפנטזיה הזאת מתגשמת עד תום, ואף כוללת מיטה זוגית, חדר אמבטיה צמוד ומרפסת תלויה שמשקיפה ליער הגשם. ואם יתחשק לכם לרדת מהעץ, תוכלו לטייל בשבילי היער או לרחוץ באגמים ובנהרות הרבים שבסביבה.

 שמורת פרייאר (Periyar) שלידKumily . כמה אפשרויות של טיולים בשייט, ג'יפים וברגל. אנחנו עשינו את יום הטיול ברגל בשמורה, עם מדריכים משבטים בסביבה (מעין גששים בדוויים כאלה…). טיול יפה שרואים בו בעלי-חיים כמו איילי-בר, קופים, סנאים, תוכים, ביזון אחד ששמענו אותו שואג בקולי קולות וניסינו להתקרב אבל הוא הסתלק, ועיקר המאמץ היה למצוא פילים בטבע – שומעים אותם אבל קשה להתקרב. יש גם טייגריסים, אבל למותר לציין שלא זכינו לראות. ביום אחר ביקרנו בחוות גידולי תבלין שזה הספציאליטה של קרלה כמו קרדמום (הל), צ'ילי, טמאריק, מוסקט, פלפל שחור וכו'. ביקרנו גם בבית חרושת לתה – מאוד מומלץ. העיירה עצמה נחמדה וההוסטלים פתוחים (אף פעם לא קר), גם אם יורד גשם. אחרי החום של אזור קוצ'ין (פברואר), היה כיף להסתלבט בגינת ההוסטל בגשם השוטף שירד במשך יומיים. המסעדות המשפחתיות בעיירה מצוינות וגם בתי-קפה.

הכוונה המקורית, כמו כולם, היתה לנחות במומבאי ולהתחיל לעלות צפונה. איתרע מזלנו ונשארנו בה למעלה משבוע.
אז לא הפסקתי לטייל: משער הודו הפלגנו לאי אלפנטה שם הקופים מסתובבים חופשי. אחר הצהריים הלכתי לחוף צ'ופטי ופתאום מומבאי נראתה אחרת, כשהתגעגעתי לקפה נכסתי לסניף brista (הקפה קצת יותר זול מאשר בארץ ויש גם קרואסונים, כריכים ומגזיני נשים הודים (בשביל הפרספקטיבה). הלכתי גם לשוק קרופורד והרחובות הסמוכים אליו – יש שם מזוודות מתכת נהדרות וסארי במליון צבעים.
היה זה ד"ר מוקול, רופא הודי שהתיידדנו איתו, שלקח אותנו למסעדת Tendulkar's של ס'צין, כוכב הקרירט הצעיר של הודו. מגישים שם אוכל מערבי במחירים של תל אביב, אבל זה נותן זווית אחרת על החיים העירוניים והנהנתניים של הודו (בכלל כדאי בימי ראשון בבוקר ללכת לאורך המדשאות של מומבאי ולראות שחקני קריקט בפעולה).