את הכינוי "טוסקנה של ישראל" קיבלה שפלת יהודה בזכות נופי הגבעות הרכות, שמעניקות לאזור חן מיוחד. הפארקים והיערות הרבים הפזורים כאן מתאימים מאוד לטיולי הליכה או רכיבה על אופניים, ואפשר פשוט לשבת לארוחת פיקניק בלווית בקבוק של יין מאחד מיקבי האזור. 

שמורת גבעת גד
שמורה בדרום שפלת יהודה בסמוך למושב אמציה. השמורה, כמשתמע משמה, מורכבת בעיקר מנוף גבעות מסלעי קירטון, והיא מכוסה ברובה בחורש נמוך, בו צומחים אלת מסטיק, אשחר, עצי חרוב, לבנה רפואי ובר זית. בדרומה נטועים יערות אורן. הנקודה הגבועה ביותר היא גבעת גד (412 מטר מעל פני הים) ובה קבר שיח' ותצפית נוף פנורמית. בשמורה שרידי עתיקות שונים, כגון חורבת גבר, רסם א-רסום, חורבת מסד, חורבת זיתא ועוד. כמו כן עוברת בה מערכת מערות חזן, הסגורות למבקרים. שימו לב כי חלקה הדרום-מערבי של השמורה הינו שטח אש.

שמורת פורה
שמורה בת כ-12 אלף דונם המקיפה את אפיק נחל פורה ואת חורבת פורה. השמורה מצטיינת בפריחה יפהפייה, ובעונת החורף והאביב (במיוחד בין פברואר לאפריל) ניתן לראות בה דבורניות, נוריות, כלניות, רותם מצוי, פרג, לשון הפר, דמומית, עכנאי יהודה, עירית, מרווה ריחנית, אירוס מצוי, וינקה ועוד. הנחל הינו יובל של נחל שקמה. בחורף נוצר בו אגם קטן.

שמורת פורה. בחורף נוצר כאן אגם קטן ופריחה מקסימה מכסה את האזור | צילום: אורן פלס, פיקיוויקי

גן לאומי תל גזר
תל קדום סמוך לכרמי יוסף, במקום משכנה של אחת הערים החשובות ביותר בישראל המקראית. מיקומה של גזר העתיקה היה אסטרטגי – בסמוך למעיינות עין ירד ועין תנור ולאדמות סחף פוריות, ועל מפגש דרך ירושלים עם דרך הים. באתר במת פולחן ובו מצבות מאבנים מונוליטיות, שער שלמה הושער העיר הכנענית, ביצורים כנענים ומפעל מים מתקופת הברונזה.

יער חולדה (הרצל) ובית הרצל
יער זה שממזרח לקיבוץ חולדה הוא מראשוני היערות שנטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל. לאחר מותו של חוזה המדינה החליטה הקרן הקיימת לישראל לנטוע במקום עצי זית לזכרו של הרצל ובנתה את בית הרצל המפואר בן הקומותיים. כיום שוכנת בו מסעדה ומוזיאון קטן על ההתיישבות במקום. היער נטוע בעצי אורן, שקמה, אשל, חרוב, זית, ברוש ועצי בוסתן. כיום משתרע היער על פני יותר ממאתיים דונם, הכוללים חניונים ושולחנות פיקניק, בריכת מים, אנדרטה וחורשה לזכרה של המשוררת רחל.

מערות לוזית | צילום: שאטרסטוק

פארק בריטניה
פארק מיוער רחב ידיים באזור גבעות בלב שפלת יהודה, המשתרע על פני כארבעים אלף דונם. חלקו יער נטוע (באזור יער משואה, בעיקר עצי אורן) וחלקו חורש טבעי, ובו אלון מצוי, אלה ארצישראלית, קטלב מצוי, לבנה רפואי, בר זית, אלת המסטיק, אשל ועצי בוסתן ופרי. בחורף ובאביב פורחים באזור הלוטם השעיר והמרווני, רקפות, צבעוני הרים ועוד. תצפית יפה על הרי יהודה ומישור החוף נשקפת ממצפה משואה. שרידים ארכיאולוגים ניתן לראות בחורבת שקלון, תל עזקה, תל גודד, וחורבת עקבה. אתר מעניין במיוחד הוא מערות לוזית.

נאות קדומים
שמורה מצפון-מערב למכבים-רעות, ליד יער בן שמן. היא מוגדרת כשמורה לאומית של טבע הארץ במקורות ישראל וכוללת גנים המורכבים מצמחים שנזכרו בתנ"ך, במשנה, בגמרא ובמדרשים, ושחזורים של נופי העבר של ארץ ישראל. המקום הוקם על פי רעיון של חנה ואפריים ראובני, שבוצע על ידי בנם נגה ראובני. המקום מציע סיורים ליליים, ערבי פולקלור וסיורים ברוח התנ"ך. הכניסה בתשלום.

נאות קדומים. פעילויות ברוח התנ"ך

פארק איילון (קנדה)
שמורה בת כ-7,000 דונם בשולי עמק איילון בגן הלאומי הרי יהודה. הפארק מכיל עצי בוסתן, מעיינות, תלים, עתיקות, אתרים היסטוריים ועוד. עיינות איילון הוא שטח בוסתנים שופע עצי פרי, ובהם תאנה, רימון, שקד, תות ועוד. בעמק המעיינות נמצאים שרידים של מערכת מים רומית וקבר רומי. בתל איילון כדאי לבקר בשרידי מבצר צלבני מהמאה ה-12. בחורבת עקד יש שרידים של מצודה ומחילת מסתור מהתקופה החשמונאית, ואילו בגבעה 312 נמצא מבנה קבר שיח' אבן ג'בל מהמאה ה-13.

פארק קנדה.בוסתנים, מעיינות ואתרים היסטוריים | צילום: יובל מנדלסון, פיקיוויקי

יער בן שמן
מהיערות הגדולים ביותר במדינה, המשתרע בין מחלף בן שמן למודיעין. כאן החל מפעל הייעור של הקרן הקיימת לישראל, בשנת 1908. יער בן שמן משתרע כיום על פני כ-21 אלף דונם והינו אתר פיקניקים פופולרי, ובו חניוני נופש פעיל, דרכים נופיות, מגדלי תצפית, קברי מכבים, אתרי עתיקות כביר א-שמי ותל גמזו ועוד. מסלול הליכה ייחודי באורך של כ-500 מטר על שם מוריס קאופמן מיועד לעיוורים, ומכיל צמחים ריחניים ושילוט בכתב ברייל.

יער בן שמן – קרני השמש בין עצי היער | צילום: ערן פלדמן, פיקיוויקי

יער המלאכים (שחריה)
יער עצי אורן המשתרע על פני כ-7,000 דונם ממזרח לקריית גת. שמו ניתן לו על שם תרומות מיהודי "עיר המלאכים" לוס אנג'לס. דרכים נופיות ושבילי אופניים עוברות ביער, ויש בו חניון נופש פעיל ופינות נוחות לפיקניק בחיק הטבע. בתחומו של היער נמצא שרידי חירבת כרוע (הגישה בדרך קדם המסומנת באדום). במדרון הצפוני יש שרידי בית בד קדום. לאורך דרך ערוגות הבושם העוברת ביער נטעו צמחי תבלין ריחניים, בהם זוטה לבנה, מרווה ורוזמרין.

תל לכיש
תל זה במערב השפלה ליד היישוב לכיש הינו מהחשובים בישראל. המקום יושב בשלהי האלף הרביעי לפני הספירה, ובתקופת הברונזה היתה לכיש לעיר חשובה ומרכזית באזור. העיר נהרסה ונבנתה מחדש שוב ושוב במרוצת השנים. בביקור במקום ניתן לראות ממצאים מתקופות שונות – משרידי סוללה אשורית משנת 701 לפני הספירה ועד מזבחות מהתקופה הפרסית. במרכז התל ניצבים שרידי ארמון מצודה מתקופת מלכי יהודה, ממנו נשקפת תצפית יפה של האזור. בסמוך לו שוכנים שרידי מקדש כנעני מהמאות ה-12 וה-13 לפני הספירה.

יקב ברקן – מרכז מבקרים
ולקינוח, קצת יין. מרכז המבקרים החווייתי של יקב ברקן, היקב השני בגודלו בישראל, נמצא סמוך ליקב – בלב הכרמים של קיבוץ חולדה, בין לטרון לרחובות. המרכז החדש והמפואר מציע סיורים מודרכים לקבוצות וליחידים, הרצאות, מפגשים עם יינן, סדנאות יין ועוד. הביקור כולל צפייה בתהליכים של עשיית היין וכלל טעימות מיינות היקב. אתר אינטרנט

הפוסט שפלת יהודה – אתרים ואטרקציות הופיע ראשון במסע אחר

• עונה מומלצת: כל השנה.

• התאמה: לכל המשפחה.

• קושי מסלול: קל.

• אורך מסלול: כ-4 ק"מ

• משך מסלול: כשעתיים וחצי

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים", או עמוד ענן

• הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש ירושלים- תל-אביב לכיוון ירושלים עד מחלף לוד. במחלף פונים ימינה, לעבר רמלה לוד בכביש מס' 40. במחלף תעבורה פונים אל עבר כביש 44, המוביל לצומת נחשון. כעבור כ- 12 ק"מ פונים שמאלה אל כרמי יוסף. נוסעים עד הצומת הראשון ובו פונים שמאלה. הרחוב הופך בסופו לדרך עפר. כאן ניתן לחנות ולצעוד ברגל אל התל שמולנו השבילים באתר אינם מסומנים בצבע, אך הם ברורים מאד.

• בשטח התל בורות רבים. יש להקפיד על הליכה בשבילים המסומנים בלבד ולהשגיח על הקטנים.

• המסלול מעגלי, לא נדרשת בהקפצת רכבים.

• ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע.

טיול בגזר

למרות שתל גזר מוכר כגן לאומי אין בו כל פיקוח ולכן הכניסה אינה כרוכה בתשלום. בשיפולי התל נוכל לעצור בצילו של עץ שיזף עב גזע ולהשקיף דרומה אל עבר כרמי יוסף, אותו חצינו בדרכנו לכאן. מקורות הצל במהלך המסלול הם מועטים מאד ולכן עלינו להעריך את הימצאו של העץ. באזור זה של שיפולי התל התקיים עד מלחמת השחרור הכפר הערבי אבו שושה. כיום נותרו ממנו שרידים בודדים בלבד.

סביר להניח שכולנו חלפנו על פני תל גזר עשרות פעמים מבלי שכלל נשים לב לכך. הוא נמצא בקרבת כביש ירושלים תל אביב, אך בדרך כלל נבלעת הגבעה שעליו הוא בנוי בין יתר הגבעות והאפרוריות העוטפת את הנוף. רק עתה, כשאנו ניצבים במרומיו של התל נוכל להבין עד כמה מיקומו אסטרטגי. מקרבת חורבותיו של קבר השיח' ההרוס, הנמצא בראש התל (וכל הנראה על שרידיו של ארמון קדום), נשקפים מראות מישור החוף וגוש דן, השפלה ומורדות הרי יהודה.

עשר מצבות האבן הענקיות הן מהממצאים המרשימים ביותר שנותרו בתל. צילום: יותם יעקובסון

בעבר חלשה העיר, מהגדולות שהיו בארץ, על הדרך הראשית שהובילה אל פנים הארץ. העיר זוהתה בשמה על ידי החוקר קלרמון גאנו ב- 1871 כשגילה סביב האתר עשר כתובות (ולימים התגלתה אחת נוספת) חקוקות בסלע שעליהן כתובות המילים העבריות "תחום גזר", כציון לתחום השבת. שתיים מהן נותרו באתרן. האחת ביער נחשון והשנייה בכרמי יוסף. מקור שמה של העיר לא ברור לחלוטין אך הוא לא קשור כלל לשורש הכתום שאנו מכירים כיום. יש הסבורים שהעיר נקראה כך בשל היותה "גזורה", כלומר מופרדת מסביבתה.
במרכזו של התל, בסמוך לצומת שבילים שבה נפנה ימינה, מוצג העתק מוגדל של לוח גזר (המקור, שמידותיו ככף יד, נמצא במוזיאון באיסטנבול). בכתובת, הכתובה בכתב עברי קדום, מוזכרות פעולות חקלאיות שונות בהתייחס לחודשי השנה.

מנהרת מפעל המים בגזר. בינתיים נבנו מדרגות. צילום כאן ולמעלה: שאטרסטוק

השביל הפונה ימינה (דרומה) יוליך אותנו אל עבר הקצה הדרומי של התל. כאן, בסמיכות רבה נמצאים מפעל המים הקדום (עם גרם של כ-175 מדרגות המאפשר להתרשם ממימדיו) וגם שער העיר שממנו נותרו רק הנדבכים התחתונים של הביצורים ושל חדרי המשמר שנבנו משני עבריו. לא אחת ניתן לראות כאן כחל, עוף שגונו טורקיז עז, המקנן בחורים במצוק העפר שנוצר במהלך החפירות. השביל ממשיך לאורך החומות עד לקצה המזרחי של התל. מנקודה זו, שבה הוצב באופן מתמיה פסל של קסילופון ענק, ישנה התצפית הטובה ביותר לעבר פתחת השפלה ושיפולי ההר.

מנקודה זו מתחיל השביל לחזור מערבה, אל עבר נקודת המוצא. בדרך הוא חולף על פני אחד האתרים המרשימים ביותר בתל – האתר הפולחני שבו נמצאות עשר מצבות אבן ענקיות שרובן עודן ניצבות על עומדן. בחפירות במקום התגלו כדי חרס רבים שבהם נמצאו עצמותיהם של ילדים ותינוקות. יש הסבורים שמדובר בקורבנות. חלק מהדעות גורסות שאתר זה נועד לשמש כמקום חידוש של בריתות שבטיות, מנהג שהיה רווח באותם ימים. מהאתר הפולחני הדרך אל קבר השיח' וחזרה אל הרכבים קלה ופשוטה.

באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי

הפוסט תל גזר הופיע ראשון במסע אחר