הכניסה לפארק מעוטרת באריחי קרמיקה ומשני עבריה ניצבים שני בתים הנראים כאילו נלקחו מעולם האגדות. ברחבי הפארק שבילים המעוטרים במגוון יצירותיו של גאודי ובמרכז הפארק בית ורוד ומקסים בו התגורר גאודי עד ליום מותו. בית זה משמש כמוזיאון ובו מוצגים חפציו של גאודי וגם כמה מעבודותיו. 

גולת הכותרת של הפארק היא רחבת עמודי האבן הנקראת Sala Hipostila ומעליה הכיכר הגדולה, סביבה ספסל ארוך ומפותל הנקרא Banc de Trancadis ומעוטר באריחי קרמיקה ("trencadis") בשלל צבעים וצורות. ממרומי הכיכר תצפית מדהימה על כל העיר ואפילו על הים.

כתובת: Carrer d'Olot.
מידע נוסף בטלפון: 93-4132400(34).

הפוסט פארק גואל, ברצלונה הופיע ראשון במסע אחר

הייחוד של ברצלונה טמון בכך שגם מי שאינו חובב מושבע של אדריכלות, או של בניינים בני מאה שנה, מוצא עצמו מתפעל ואפילו מתרגש מול האוסף העצום הזה של אתרים מרתקים, רבים מהם מוזרים, חלקם משעשעים להפליא. קל להבחין בהם, כדאי להשוות ביניהם. יש כאן סגנון מובחן, שגם הדיוטות מזהים בקלות ושואבים מן הזיהוי סיפוק והשראה.

מידע נוסף, כתבות והמלצות על ברצלונה, קטלוניה, ספרד

"דרך המודרניזם", יוזמה משותפת של העירייה ואגודת שימור ואדריכלות בעיר, תוכננה וסומנה לפני 11 שנים. בכל שנה ב-25 ביוני, כאשר חוגגים בברצלונה את יום הולדתו של אנטוני גאודי, נערכת צעדה חגיגית לאורכה של הדרך, אבל סיורים מודרכים ועצמאיים נערכים לאורכה מדי יום. כל שצריך הוא להצטייד במפת דרך המודרניזם (מודפסת בארבע שפות – קטלונית, ספרדית, אנגלית וצרפתית ומחולקת חינם בלשכות התיירות בעיר). קל לעקוב אחריה כיוון שהדרך מסומנת גם על המדרכות בעזרת סמל דמוי פרח אדום בעל ארבעה עלים מוקף בעיגול. חובבי מודרניסטה יכולים לרכוש ספר הדרכה שמעניק גם הנחות משמעותיות על כל מחירי הכניסה לבתים השונים לאורך הנתיב. מוכרים אותו בחנויות ספרים, בלשכת התיירות בכיכר קטלוניה ובקאסה אמלייר ברחוב גראסיה.

יש הכל לאורך ה"רוטה דל מודרניזם" – מן הכנסייה הענקית הסגרדה פמיליה, אחד הסמלים הנודעים של העיר, ועד ספסל צבעוני בפארק גואל, פנס רחוב או קרוסלה מסוגננת בפארק טיבידאבו. מהר מאוד מסתבר שגאודי הוא אמנם הנודע מבין האדריכלים המודרניסטים ששינו את פני העיר, אבל הענקים האחרים כלואיס דומנק אי מונטאנר, או פוג' אי קאדפאלק תרמו לא פחות לאוסף.

כיכר קטלוניה היא נקודת מוצא נוחה. עשרים וארבעה אתרי מודרניסטה מסומנים מדרום לכיכר. חמישים אתרים נוספים, הריכוז הגדול ביותר, פזורים במרחב הלא גדול של רובע אשאמפלה, מצפון לכיכר קטלוניה, לאורך רחוב גראסיה ושדרת הדיאגונל. למרות שמסמני הדרך טוענים בתוקף שאפשר לצעוד לאורכה במהלך יום אחד, כדאי לחלק את הביקור לפחות ליומיים. מי שרוצה לצמצם יכול להתרכז ברדיוס כמה מאות מטרים מכיכר קטלוניה.

כדי לעורר חשק להמשך הסיור כדאי להתחיל דווקא מאחד השיאים ולצעוד מכיכר קטלוניה לכיוון דרום מזרח, לרחוב סנט פרנצ'סק דה פאולה 2. כאן ניצב הפלאו דה לה מוזיקה קטלנה (ארמון המוזיקה הקטלונית), אולם קונצרטים שנחשב לפנינה אדריכלית. האדריכל דומנק אי מונטאנר בנה את יצירת המופת הזו בשנים הראשונות של המאה העשרים. הוא כינה את המקום "גן של מוזיקה", טשטש כמיטב יכולתו את ההבדלים בין חוץ לפנים, עשה שימוש רב בקרמיקה, זכוכית, פיסול ומתכת והתוצאה מרהיבה. מונטאנר אמנם זעם על שלא שילמו לו בזמן והחרים את הפתיחה החגיגית ב-1908 אבל זכה למונומנט נצחי. הביקור בסיורים מודרכים בלבד. באולם הכניסה יש קפה נעים, שמאפשר ליהנות בשקט מן האדריכלות ומן הויטראז'ים היפים.

המשך המסלול מוביל לשדרת הראמבלס המפורסמת. לאורכה פזורים כעשרים אתרים של הדרך המודרניסטית. דוגמא נאה לאחד מהם הוא בית דוקטור ג'נובה (רמבלה 77, צמוד לתחנת הרכבת ליצ'יאו) שבנה האדריכל אנריק סאנייה ב-1911. ממערב לרמבלה, בסמטת סנט פאו מספר 11 ניצב מלון אספנייה. בחדרים אין אמנם זכר לפאר של האר-נובו אבל באולם הכניסה ובמסעדה נותר האורח משתאה. האדריכל מונטאנר עיצב ב-1911 את אולמות הכניסה וחדרי האוכל בעזרת כמה מטובי האומנים של התקופה. כמה צעדים הלאה משם בסנט פאו 36 ניצב מלון פנינסולאר, בו יש חצר פנימית מקורה בזכוכית וגלריות יפות מתחילת המאה העשרים.

החזית המעוגלת של בית באליו מזכירה לדברי המדריכים דרקון

הליכה קצרה מובילה אל פלאו גואל (נואו דה לה רמבלה 3), יצירתו החשובה הראשונה של גאודי. הבניין נבנה עבור פטרונו של האדריכל, אוסבי גואל והוא מעיד על ההתפתחות העתידית של הסגנון כולו. הביקור בסיור מודרך בלבד והחלק המרתק ביותר הוא גג הבניין, שם ניצב יער ארובות משעשעות, מעוטרות בפסיפסים.

שיאי האדריכלות של סגנון המודרניסטה ניצבים מצפון לכיכר קטלוניה, לאורך פסאיג דה גראסיה. בקטע אחד מן הרחוב, בין מספר 35 למספר 43 אפשר לראות דוגמאות נהדרות לבניינים שהקימו שלושת האדריכלים הגדולים של התקופה. במספר 35 ניצב קאסה ליאו מוררה, המבנה המפואר ביותר שתכנן דומנק אי מונטאנר. חלק מן הקומה הראשונה אמנם נהרסה לפני שבעים שנה, בשיפוץ מטומטם וחסר התחשבות בערך הבניין, אבל גם עתה אפשר עוד לראות בלובי ובקומות העליונות את הפאר המסוגנן.

שלושה בתים משם ניצב קאסה אמאלייר שתכנן פוג' אי קאדפאלק. כאן בולטים אולם הכניסה המעוטר בעמודים וגרם מדרגות מואר מלמעלה בויטראז' גדול. צמוד אליו ניצב קאסה באליו (Casa Batllo) שגאודי תכנן מחדש ובנה ב-1906. החזית המעוגלת מזכירה לדברי המדריכים דרקון. החלונות מעידים כבר מבחוץ על התדהמה שמצפה בפנים. קשה למצוא קיר אחד ישר במבנה כולו. התחושה היא של ביקור בטירה אגדית, שתוכננה בחלומותיו של גאון. בשנה שעברה, כאשר חגגו מאה שנים להקמתו של בית באליו, הסתיימה עבודת שיפוץ רבת היקף וכיום הוא פתוח לביקורים. לא כדאי להחמיץ את ההזדמנות. שיאו של הביקור על הגג. יש מכאן נוף נהדר של העיר, עשרות ארובות וכמה מבנים מעוגלים ומכוסים קרמיקה שאי אפשר להתבונן בהם מבלי לחייך באושר.

באזור פזורים עוד עשרות אתרי מודרניסטה יפים. כאשר ממשיכים מעט צפונה, במספר 92 ברחוב גראסיה ניצב קאסה מילה, המוכר יותר בכינויו לה פדררה (המחצבה). גאודי בנה את בית הדירות הזה במשך חמש שנים (1905-1910). אין בבניין שתי דירות זהות. אפשר לבקר בעליית הגג ועל הגג עצמו. המשך ההליכה צפונה מוביל לרחוב דיאגונל ובו קאסה דל לס פונצ'ס, בית היתדות המוזר שתכנן פוג' אי קאדפאלק.

הרוצים להמשיך בחיפוש גם באזורים אחרים של העיר מוזמנים לעשות שני דילוגים בעזרת תחבורה ציבורית: האחד לפארק גואל, הגן המופלא שתכנן גאודי ב-1900, או לחלק המערבי של העיר, כאן, לא רחוק מן האצטדיון של ברצלונה קמפ נואו ניצב "הפאביליון של גואל" (רחוב פדראלבס 7). זה אחד האתרים הפחות מוכרים שעיצב גאודי. פטרונו יזם ב-1883 עיצוב מחודש של אחוזה שרכשה המשפחה. גאודי תכנן את השערים, הגן וחלק מן האורוות. הבית שימש את משפחת גואל כמעון קיץ ושייך כיום לאוניברסיטה של ברצלונה.

• למידע נוסף על דרך המודרניזם לחצו כאן »

ברצלונה – למידע נוסף

הפוסט ברצלונה דרך המודרניזם הופיע ראשון במסע אחר

1. הגנים הבהאים, חיפה כאשר מביטים אל הגנים הבאהים ממרומי ההר, והמבט ממשיך ונודד אל כיפת הזהב ואל המפרץ והאוניות ששטות בו קשה שלא לחשוב – אם זו היתה עיר אחרת בעולם, לא חיפה, הרי היינו משקיעים מאמצים גדולים במיוחד כדי לפקוד אותה. 19 הטראסות של המקדש הבהאי גולשות במורד ההר אל לב העיר ומעניקות על פי דברי ההסבר של מקימי הגנים "מפלט ומקלט של שלווה ושקט בלב העיר הסואנת". צריך לומר מילת תודה לבהאים. קשה להוציא מהם הסבר ממשי לגבי הדת. הכל נשמע טוב, נעים, ועגול. הם בעד שלום עולמי, גנים ירוקים, שלווה והרמוניה. גם אנחנו. צריך לומר מילת תודה כי הם מעניקים לחיפה ולישראל משהו בקנה מידה, ברמת עיצוב וגימור וברמת תחזוקה בסטנדרטים שאנחנו לא מכירים. זה נשמע אולי מוגזם, אבל מפת התיירות של ישראל השתנתה בזכותם במידה לא מעטה. הבהאים יזמו, שילמו ודאגו לעשות את זה הכי נכון וטוב לפי תפיסתם. אפשר לא לאהוב את העיצוב הסימטרי מאוד, את ההתערבות הגדולה מאוד בנוף הטבעי, את הנופך הדתי שהם מעניקים לנוף הכרמל, אבל אי אפשר שלא להתבונן בהערצה בהשקעה ובשלמות של המוצר הסופי. לא קל לנו אולי לשמוע את זה אבל אם מסתכלים לאחור על מאה השנים האחרונות, הבהאים, כדת, בנו כאן משהו מרשים יותר ובר קיימא יותר מבני כל הדתות האחרות. נבנו כאן לא מעט דברים, חלקם מרשימים, אבל לא אתרי דת. רק הבהאים התעקשו והשלימו מפעל ענק כזה. מפות ומדריכים מודפסים ליעד ליעד, בהנחה לגולשי מסע אחר! כמה // הגנים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. סיורים מודרכים בגנים יוצאים מדי יום, מלבד ימי רביעי. פרטים נוספים ומידע על מועדי הסיורים באתר האינטרנט. 2. גני בובולי, פירנצה, איטליה כאן מדובר על מסורת של כמעט 500 שנים. הגנים המופלאים האלה, מאחורי ארמון פיטי בפירנצה, הוקמו בידי משפחת מדיצ'י כבר ב-1549. יש כאן פסל של מיכלאנג'לו (ארבעת העבדים), יצירות אמנות מרשימות, מזרקות שופעות וצל נעים בעיר שהיא לפעמים חמה ורועשת מאוד. התחושה בבובולי היא של רומנסה איטלקית מתקופת הרנסנס. למרות שהשמלות שלנו כבר לא עמוסות במלמלה, כמה חבל, אין מקום רומנטי יותר בכל איטליה. כמה // הכניסה חופשית 3. גני האלהמברה והג'נרליפה, גרנדה, ספרד המדריכים מכתירים אותם כגני המצודה היפים ביותר באירופה. השילוב המופלא של האדריכלות המורית – מוסלמית עם הגנים הסבוכים, שחלקם מעוצבים כמבוכים, יוצר את התפאורה המושלמת לסרטי האבירים שחלמתם לככב בהם. מיליון פינות שקטות, נחבאות ומזמינות פזורות ברחבי הגנים האלה. יום שלם של ביקור בכל המכלול הזה חולף במהירות הבזק. אפילו החיוכים של התיירות היפניות נראו כאן לרגע, על רקע גני האלהמברה, כמו הזמנה רומנטית. אין ספק שהאשמה היא במקום. אפשר, לא בזול, אפילו לישון בבית המלון שממוקם בלב הגנים. כמה // 12 אירו (כולל ביקור בארמונות) פרטים // האתר הרשמי של האלהמברה גני ג'יברני. מקום עם קסם אדיר שמעורר השראה 4. הסנטרל פארק, ניו יורק מכנים אותו הפארק העירוני הגדול ביותר בעולם ולמבקר בניו יורק בפעם הראשונה הוא נראה כמו פלא אמיתי וכמו המקלט הכי נעים בעיר. המחשבה על כך שגם בעיר הכי סואנת ומהירה בעולם אפשר, בדרך כלל בהליכה של כמה דקות, להימלט למקום ירוק, שקט ולא אורבני לחלוטין הופכת את הביקור בעיר לרגוע הרבה יותר. התבוננות קצרה בסנאים הרבים שמשוטטים בפארק מהווה ניקוי ראש מצוין. כמה // הכניסה חופשית פרטים // האתר הרשמי של הפארק מעניק המון מידע על אירועים ופעילויות ספורט בתחומו. 5. ארמון שננסו, עמק הלואר, צרפת במרחק 35 קילומטר ממזרח לעיר טור שוכנת אחת הטירות המרשימות ביותר של עמק הלואר. הגן הוקם במאה ה-16 על פי הזמנתה של דיאן דה פואטייה, אחת מפילגשי המלך הנרי השני. קשה קצת לעקוב היום מה נותר מן התכנון המקורי, אבל הצירוף של גן מטופח וטירה רומנטית מאוד על גדת הנהר, נראים כמו איור מתוך היפהפייה הנרדמת. כמה // 10.5 אירו לגן ולארמון פרטים // אתר הארמון 6. פארק גואל, ברצלונה אנטוניו גאודי היה המתכנן של הפארק הזה וזה אומר כבר כמעט הכל. הצורות המוזרות של גאודי, הצבעים העזים, השיבוץ של שברי ורסיסי קרמיקה צבעונית בטראסות, במזרקות, במבנים ובספסלים, כל אלה הופכים אותו מגן לפארק שעשועים. הפארק ממוקם על גבעה שצופה על ברצלונה מצפון-מערב למרכז העיר. הטראסות, המושבים והגלריות עוקבים אחר הקווים המפותלים של ההר ואפשר לבלות בהם שעות ארוכות תוך מלמול מילות שבח לגאונותו של גאודי. לפי האגדה הוא היה יושב תחת מטרייה-שמשייה גדולה ומחלק הוראות עיצוב תוך שהוא ממציא רעיונות חדשים במהלך הבנייה. זה הספיק כדי להשלים את פארק גואל ועוד כמה בניינים ברחבי העיר. זה היה רחוק מאוד מלהספיק כדי להשלים את יצירתו הגדולה – הסגראדה פאמיליה. כמה // הכניסה חופשית פרטים // אתר באנגלית עם מידע מעשי על הפארק וההגעה וונדל פארק, הסנטרל פארק של ההולנדים | צילום: Harvey Silikovitz 7. גני לוקסמבורג, פריז למרות שנבנו כבר המון גנים חדשים בעיר, גני לוקסמבורג הם עדיין אחד המקומות הכי פופולריים בפריז. בלב הרובע הלטיני, על שדרות סן מישל, לא רחוק מחנויות הספרים ומן הברים, אפשר בצעד אחד לצאת מן העיר. יש כאן קשישים שמשחקים כל יום שחמט, יש כאן צעירים שמשחקים טניס כמו היורשים האמיתיים של יאניק נואה, יש ילדים שבאים כדי להשיט מפרשיות זעירות בבריכה העגולה ויש המון זוגות שיושבים על כסאות המתכת ומאכילים את היונים בשאריות מסנדוויץ' הצהריים. הפסלים של סטנדאל, שופן, מונטסקיה, בודלר ואחרים מזכירים כל הזמן שאנחנו עדיין בפריז. כמה // הכניסה חופשית 8. קיו גרדנס, לונדון הגנים הבוטניים האלה, לא רחוק ממרכז העיר, נחרתים בזיכרון בעיקר בזכות בתי הזכוכיות הענקיים והמדהימים שבמרכזם. היום כבר לא בונים חממות כאלה, אבל במאה ה-19 זה נחשב לחלק הכרחי מגן בוטני. מדובר במבני ענק, עם מסגרת מתכת מעוצבת, שתי קומות עם גלריה שאפשר לטייל בה ולראות, בלב לונדון, צמחייה טרופית ואגוזי קוקוס ענקיים. יש כאן את האוסף הגדול ביותר בעולם של צמחים, אבל רוב המבקרים באים לקיו כדי לראות את הפארק הגדול ואת בתי הזכוכית הויקטוריאניים. מינים נדירים של צמחים ממזרח אסיה מעניינים רק מעטים. כמה // 13.90 ליש"ט, ילדים בחינם פרטים // האתר הרשמי של הגנים 9. גני ג'יברני, בביתו של הצייר מונה ליד פריז הגנים של הצייר מונה בג'יברני צנועים מאוד בהשוואה לגני ורסאי המפוארים, ששוכנים לא רחוק משם. והכל זאת, הגן בג'יברני עולה מאה מונים על אחיו השונה מאוד בוורסאי. הצייר מונה פרש לכאן בשלב מוקדם יחסית בחייו. הוא המשיך לצייר ובריכת הנימפאות עם שני הגשרים היפניים זכתה להנצחה בכמה מעשרות הציורים שהשאיר במקום. כיום זהו אחד האתרים הפופולריים לטיול בן יום אחד מפריז. אפשר לסייר בבית ובעיקר ליהנות מערוגות הפרחים, מעצי הפרי, מן הסוכות השלוות. שביל שיורד ועובר מתחת לכביש מוביל אל גן נוסף בו נמצאת הבריכה המפורסמת. כדאי לתכנן ביקור מוקדם בבוקר או בערב. זהו עונג אדיר לשהות כאן כמעט בבדידות, ללא המוני התיירים. מקום עם קסם אדיר שמעורר השראה. כמה // 8 אירו פרטים // האתר של ג'יברני 10. וונדל פארק, אמסטרדם אחד הדברים הכי נעימים באמסטרדם הוא לשכור אופניים ולדווש בהם הלוך ושוב ברחבי הוונדל פארק. קרוב מאוד למרכז העיר זהו הסנטרל פארק של ההולנדים. יש כאן המון דוכני גלידה, המון כלבים, אופניים ובעיקר הופעות מוזיקה נהדרות בכל יום אחר הצהריים במשך כל הקיץ. כמה // הכניסה חופשית פרטים // אתר הפארק

הפוסט גנים אביביים הופיע ראשון במסע אחר