סרט - מסע אחר https://www.masa.co.il/masa_tags/סרט/ Sun, 21 Aug 2022 08:12:18 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.4 מלח הארץ – לתעד את המתעדhttps://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%259c%25d7%2597-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25a8%25d7%25a5-%25d7%259c%25d7%25aa%25d7%25a2%25d7%2593-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%25a2%25d7%2593 https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93/#respond Thu, 12 Mar 2015 11:15:40 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93/"מלח הארץ", סרט תיעודי של הבמאי וים ונדרס, עוקב אחר עבודתו של סבסטיאו סלגדו, מחשובי הצלמים בעולם. התוצאה עוצמתית ומרגשת

הפוסט מלח הארץ – לתעד את המתעד הופיע ראשון במסע אחר

]]>

סבסטיאו סלגדו, צלם ברזילאי מהחשובים בעולם, החל את דרכו המקצועית בתחום שונה לגמרי. אחרי שסיים תואר שני בכלכלה, הוא החל לעבוד בחברת קפה בינלאומית ולאחר מכן בבנק העולמי. במסגרת תפקידו נסע פעמים לאפריקה, שם החל לתעד במצלמה את שראו עיניו: העוני, העבודה הקשה, המחלות והסבל, לצד רגעים משפחתיים אינטימיים, שמחות קטנות ועוד. בראשית שנות השבעים נטש סלגדו את תחום הכלכלה והחל להתמקד בצילום תיעודי ומאז לא הניח את המצלמה ולא הפסיק לצלם.

סלגדו הוא לא מסוג הצלמים שיושבים בבית ומצלמים את ילדי השכנים או את הפרחים והפרפרים בגינה. חמש יבשות ויותר ממאה מדינות הוא חצה במהלך השנים, כשהוא מתעד את רוב האירועים הבולטים והסכסוכים הגדולים של העשורים האחרונים. בשנים האחרונות הוא עובד על פרויקט אדיר ממדים, "בראשית", שבו הוא מתעד שבטים ונופים פראיים, שטרם נחשפו בפני האדם המערבי.

תיעוד של נופים ושבטים שאינם מוכרים לאדם המערבי

הבמאי האגדי וים ונדרס ("מלאכים בשמי ברלין", "פריז טקסס", "פינה") יצא בעקבותיו של סלגדו, בחברת בנו ג'וליאנו ריברו סלגדו, כדי לתעד את עבודתו על פרויקט "בראשית". וכך אנחנו מקבלים תיעוד כפול – סלגדו מצלם ומצולם בעת ובעונה אחת. התוצאה – "מלח הארץ", סרט עוצר נשימה, שמשלב מראות מדהימים של טבע ואנשים, מהסוג שישאיר אתכם פעורי פה.

הסרט "מלח הארץ" זכה בפרס חבר השופטים בתחרות מבט מסוים בפסטיבל קאן 2014 והיה מועמד לפרס האוסקר 2015 בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "למי שלא מכיר את יצירתו של סלגדו, וגם למי שכן – הסרט הזה הוא בגדר תגלית. למרות היופי השמימי של הצילומים, אלו דווקא המילים של סלגדו והמרואיינים שחודרות עמוק ללב", כך כתב על "מלח הארץ" קנת טוראן מהלוס אנג'לס טיימס.


סלגדו. לא מהצלמים שיושבים בבית ומתעדים את הפרחים בגינה

מלח הארץ. בימוי: וים ונדרס, ג'וליאנו ריברו סלגדו; צרפת, 2014. 100 דקות. דובר צרפתית, מתורגם לעברית. מופץ על ידי סרטי יונייטד קינג. הסרט עולה לאקרנים בישראל ב-19 במרץ 2015.

טריילר של הסרט מלח הארץ:

 

הפוסט מלח הארץ – לתעד את המתעד הופיע ראשון במסע אחר

]]>
https://www.masa.co.il/article/%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%93/feed/ 0
פסטיבל הסרטים בברליןhttps://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a4%25d7%25a1%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2591%25d7%259c-%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259f https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f/#respond Mon, 22 Dec 2014 10:06:58 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f/בכל שנה בחודש פברואר מתקיים בברלין אחד מפסטיבלי הסרטים החשובים בעולם, במסגרתו מוצגים לציבור הרחב מאות סרטים, בהם סרטים עצמאיים ופורצי דרך. בין ההקרנות החגיגיות, כדאי לשוטט בעיר שלא מפסיקה להתחדש ולהפתיע

הפוסט פסטיבל הסרטים בברלין הופיע ראשון במסע אחר

]]>

מה משותף ל"מציצים", "החיים על פי אגפא", "שחור" ו"בופור", מלבד העובדה שכולם סרטים ישראלים שזכו לשבחי הביקורת ולאהדת הקהל? התשובה אולי תפתיע אתכם: כולם היו מועמדים לפרס דב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין, אחד מפסטיבלי הסרטים הנחשבים בעולם. ואם כבר הזכרנו את "בופור", אי אפשר שלא להזכיר את במאי הסרט, יוסי סידר, שזכה בפרס דב הכסף, שניתן לבמאי הטוב ביותר.


בשונה מהפסטיבלים בקאן ובוונציה, בברלין כל סרטי הפסטיבל מוצגים בפני הקהל הרחב

פסטיבל הסרטים של ברלין, המכונה ברלינאלה (Berlinale), מתקיים בכל שנה בחודש פברואר במשך כעשרה ימים. הפסטיבל, שהשנה חוגג 65, נחשב לאחד משלושת פסטיבלי הקולנוע התחרותיים החשובים בעולם, ביחד עם פסטיבל קאן ופסטיבל ונציה, והוא הגדול מסוגו בעולם. בדומה לפסטיבלי סרטים בינלאומיים אחרים, גם בברלין יש שטיחים אדומים וכוכבים בינלאומיים שמצטלמים בשמלות נשף נוצצות ובחליפות טוקסידו מהודרות, אבל יש גם הבדלים בינו לבין הפסטיבלים האחרים. ראשית, כמות הסרטים המוקרנים במהלך פסטיבל ברלין והעובדה שהם פתוחים לקהל הרחב, לעומת ונציה וקאן שם ההקרנות נערכות אך ורק בפני מוזמנים, ומי שלא זכה בהזמנה הנחשקת יכול רק לחכות בפתח האולם בתקווה שיצליח לקבל או לרכוש הזמנה של מישהו שנאלץ לוותר. בברלין, לעומת זאת, הכניסה לכל אחד מכ-400 סרטים פתוחה לכל – צריך רק להירשם מראש ולרכוש כרטיס.


הדב הברלינאי מתנוסס מעל אולם הפסטיבל

נחום מוכיח, עורך תרבות ומבקר קולנוע, מצביע על עוד הבדל בין הפסטיבל בברלין לפסטיבלים בוונציה ובקאן. לדבריו, הפסטיבל הברלינאי נותן יותר ביטוי ליוצרים צעירים וחדשים, בעוד שהפסטיבלים האחרים "הולכים על בטוח, מציגים סרטים של במאים ותיקים עם קבלות", הוא אומר. לצד תחרות דב הזהב על הסרט הטוב ביותר, יש בפסטיבל בברלין מסגרות נוספות, דוגמת פנורמה – לסרטים עצמאיים בעלי סגנון ייחודי או כאלה שעוסקים בנושאים מעוררי מחלוקת; פורום – לסרטים תיעודיים, בעיקר של יוצרים צעירים; וג'נריישן, לסרטי ילדים ונוער.


שרון סטון בפסטיבל הסרטים בברלין

מגוון הסרטים בפסטיבל ברלין עצום: במהלך הפסטיבל מוצגים סרטים בינלאומיים בכיכובם של הכוכבים הגדולים ביותר לצד מספר מרשים במיוחד של סרטים עצמאיים, אמנותיים וקלאסיים. השנה במהלך הפסטיבל יוענק פרס דב הזהב של כבוד לבמאי הגרמני, יליד דיסלדורף, וים ונדרס, שבין סרטיו "מלאכים בשמי ברלין", "פריז, טקסס", "בואנה ויסטה סושיאל קלאב" ורבים אחרים.

מעבר לחוויה הקולנועית עצמה, נוסף הייחוד של השתתפות בפסטיבל סרטים בינלאומי על כל הכרוך בכך – פרמיירות חגיגיות, קוד לבוש מוקפד, הצהרות של במאים לפני או אחרי ההקרנה. כל אלה מעניקים לאירוע חשיבות וחגיגיות שלא תמצאו בצפייה שגרתית בסרט, או במילים אחרות: סרט בלי פופקורן ושתייה תוססת…


ציור של גיבורת הסרט "ראן לולה ראן" על קיר בברלין, שברחובותיה הוא צולם

יש משהו מרתק ומושך במיוחד בפסטיבל סרטים בינלאומי גדול וחשוב כל כך המוצג בעיר כמו ברלין – עיר חדשנית, מרגשת, מתחדשת, שלא מפסיקה להפתיע את המבקרים בה, ועם זאת, לא מתכחשת לעברה או שוכחת אותו, גם את חלקיו האפלים. לפני, אחרי ובין הצפייה בסרטי הפסטיבל אפשר לטייל ברחובות העיר, לבקר באתרים המרכזיים, להתרשם מההבדלים באדריכלות של מערב העיר ומזרחה, לנוח בטירגארטן, אחד הפארקים העירוניים המוצלחים באירופה, לטפס לנקודת תצפית גבוהה כדי להשקיף על העיר. וכיוון שברלין שימשה רקע לסרטים שונים, זאת הזדמנות מצוינת לבקר גם באתרים המופיעים בסרטים הללו, בהם הקשתות של גשר אוברבאום, שהצטלם ל"ראן לולה ראן", סרטו של טום טיקוור מ-1998, שער ברנדנבורג, שהצטלם בין היתר לסרטו של בילי וויילדר "אחת, שתיים, שלוש", מראשית שנות ה-60, ועמוד הניצחון, בו ניתן לחזות ב"מלאכים בשמי ברלין", סרטו של וים ונדרס, מ-1987.

צילומים בכתבה: Sparkle Motion, Maharepa, Blogging Dagger, Siebbi

הפוסט פסטיבל הסרטים בברלין הופיע ראשון במסע אחר

]]>
https://www.masa.co.il/article/%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f/feed/ 0
טיולים בעקבות סרטיםhttps://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%25a2%25d7%25a7%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2599%25d7%259d https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d/#respond Fri, 07 Feb 2014 07:26:08 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d/יש מקומות, כמו ניו יורק למשל, שכיכבו בכל כך הרבה סרטים, שכמעט כל פינה בהם נראית מוכרת, גם אם מעולם לא ביקרתם פה קודם. מסע ברחבי הגלובוס - מפריז ועד ניו זילנד - בעקבות סצינות מפורסמות מהסרטים

הפוסט טיולים בעקבות סרטים הופיע ראשון במסע אחר

]]>

יש סרטים שהמקום בו צולמו חשוב כמעט כמו העלילה עצמה. כך, למשל, בסרטיו המוקדמים של וודי אלן, כשניו יורק היא הגיבורה הבלתי מעורערת. אבל לא רק ניו יורק אהובה על במאי קולנוע, גם פריז, רומא ואפילו הנופים הירוקים של ניו זילנד כיכבו פעמים רבות על המסך. הנה הצעה לטיולים בכמה יעדים בעולם ששימשו תפאורה נפלאה לסרטים:

ניו יורק: התפאורה המושלמת

רשימת הסרטים שצולמו בניו יורק כל כך ארוכה, עד שקשה מאוד לטייל באתרים המרכזיים של העיר בלי להגיע למקום שצולם בו סרט. אפשר לטייל בכמה מאתרי התיירות הבולטים של העיר, ולהיזכר בסרטים שצולמו בהם בעבר. בניין האמפייר סטייט בילדינג כיכב  בלא מעט סרטים, ובהם הסרט "נדודי שינה בסיאטל", כשבמרפסת התצפית שלו פוגשת אני ריד (מג ראיין) את סם בולדווין (טום הנקס). בסרט "קינג קונג", בגרסתו הראשונה מ-1933, רואים את הגורילה הענקית מטפסת לראש הבניין כשהיא נושאת את אן דארו.

גם מוזיאון המטרופולין שימש כתפאורה לכמה סרטים, כמו הסרט "לבוש לרצח" של בריאן דה פלמה, כשקייט לילר (אנג'י דיקנסון) משחקת משחק של חתול ועכבר עם איש מסתורי בין הגלריות של המוזיאון; והסרט "השוד המושלם", בו יצירה יקרה של מונה נגנבה מהמוזיאון.


בניין האמפייר סטייד בילדינג. כוכב קולנוע

תחנת הרכבת גרנד סנטרל הופיעה בסרט מרדף חצות, שם רואים את ג'ק וולש (רוברט דה נירו) והדוכס (צ'רלס גרודין) הולכים באולם המרכזי בדרכם לתפוס רכבת. אותו אולם הופיע גם בסרט ארמגדון, שם הוא נהרס מפגיעת אסטרואיד.

ולסיום, אחת הסצנות המרגשות בסרט "ימי הרדיו" של וודי אלן, הבמאי שמהוהה יותר מכל עם ניו יורק, מתרחשת כשהדודה בי ובן זוגה לוקחים את ג'ו (שמגלם את וודי אלן בילדותו) לאולם המוזיקה המפורסם רדיו סיטי מיוזיק הול, והוא נפעם אל מול גודלו ויופיו של האולם, שהיה באותה תקופה הגדול בעולם.

אם מתעורר בכם הרעב, אפשר לצאת לסיור קולינרי קולנועי בעקבות סצנות שצולמו במסעדות העיר. כך, למשל, אפשר לאכול כריך קורנביף ב-Katz's Delicatessen ב-205 East Houston, ממש כמו שעשתה מג ראיין בסרט כשהארי פגש את סאלי (מה שהביא אותה לזייף אורגזמה קולנית במיוחד). לארוחת ערב אפשר לגשת למסעדה האיטלקית הוותיקה Lanza's שבאיסט ווילג', בה ישבו וודי אלן, דיאן קיטון, אלן אלדה ואנג'ליקה יוסטון לארוחה לילית וניהלו ויכוח סוער על תאוריות רצח. ולסיום, אפשר לצאת לבילוי בקלאב 21 האקסקלוסיבי (21 W. 52nd St), שבו צולמו יותר סצנות קולנועיות מבכל מסעדה ניו יורקית אחרת. המועדון, נוסד ב-1930 ובתקופת היובש הוגשו משקאות בקומת המרתף שלו. מאז אירח המועדון על בסיס קבוע לא מעט מפורסמים, ובהם ארנסט המינגווי, המפרי בוגראט, הנרי קיסינג'ר, פרנק סינטרה, ג'ורג' קלוני ועוד. רשימת הסרטים (החלקית בלבד) שצולמו בו כוללת את "הכל אודות חווה", "כתוב ברוח", "וול סטריט" "תעלומת רצח במנהטן" ו"סקס והעיר הגדולה".


המעדנייה של כץ. כאן צולמה סצנת האורגזמה המזויפת של מג ראיין

פריז: רומנטיות כובשת
סרטו של וודי אלן "חצות בפריז" הוא שיר אהבה לעיר היפה והרומנטית הזו. גיל (אוון וילסון) הוא תסריטאי הוליוודי שמגיע לפריז ומתאהב בעיר, ועלילת הסרט לוקחת אותנו לפינות שונות של העיר, ובהן המדרגות של כנסיית סט. אטיין דה מונט, עליהן יושב גיל לנוח לאחר שיטוט לילי בעיר, עד שפעמוני הכנסייה ומונית ישנה עוצרת ליד גיל כשנוסעיה מזמינים אותו להצטרף למסיבה, שמתגלה כהתחלה של מסע לילי בפריז של שנות העשרים. במהלך הסרט אפשר לראות עוד הרבה פינות מוכרות של פריז – גדות הסן, שוק הפשפשים סט וואן, הגן של מוזיאון רודן, החדר האליפסי עם ציורי חבצלות המים של קלוד מונה במוזיאון האורנז'רי, גשר אלכסנדר השלישי האלגנטי ועוד.

גם הסרט אמלי, בכיכובה של אודרי טוטו, מתרחש כמעט כולו בפריז, ובעיקר בגבעת המונמרטר, שם אפשר לבקר בכנסיית סאקרה קר, לראות את הבית בו התגוררה אמלי ברחוב 56 Rue des Trois Freres ולשבת בבית הקפה בו אמלי מילצרה (Café des Deux Moulins), שבפינת הרחובות Rue Lepic ו-Rue CauChios.

ואם לא די לכם בכך, פריז מספקת הזדמנות מצוינת לטייל בעקבות שלל סצנות קולנועיות נוספות – תוכלו לבלות במועדון המולן רוז', בו צולם הלהיט הקולנועי שנושא את אותם שם בכיכובם של יואן מקגרגור וניקול קידמן; לצעוד על גשר ביר חכים (Bir Hakeim) הסמוך למגדל אייפל ממש כפי שעושה מרלון ברנדו בסצנה הפותחת של "הטנגו האחרון בפריז"; לבקר במוזיאון הלובר שהופיע בסרט "צופן דה וינצ'י", ולשוט על נהר הסיין כמו שעושים ג'ס (אית'ן הוק) וסלין (ג'ולי דלפי) בסרט "לפני השקיעה".


Café des Deux Moulins, בית הקפה בו מילצרה אמלי

רומא: איך אפשר בלי פיאצה נבונה?
רומא היפה והרומנטית היא עיר פוטוגנית להפליא, וזו הסיבה לכך שהיא כיכבה בסרטים רבים. יש כמה סרטים שמזוהים במיוחד עם העיר, כמו "חופשה ברומא" בכיכובם של אודרי הפבורן וגרגורי פק, כשטיול בעקבות הסצנות המפורסמות של הסרט הוא גם טיול בכמה מאתריה הבולטים של העיר. אפשר ללקק גלידה במדרגות הספרדיות ממש כמו אודרי הפבורן, לבקר בפנתיאון, בפיאצה נבונה, בקולוסאום ובמזרקת טרווי כמו שעשו אודרי הפבורן וגרגורי פק, אבל רצוי מאוד לא לשחזר את הסצנה בה התעלפה אודרי הפבורן על ספסל בויה דיי פורי אימפריאלי באחת מהסצנות הראשונות בסרט.


מזרקת טרווי. את הסצנות המפורסמות בלה דולצ'ה ויטה

מזרקת טרווי שימשה גם כאתר ההתרחשות של אחת מהסצנות הקולנועיות המפורסמות ביותר ברומא, בסרטו של פדריקו פליני, לה דולצ'ה ויטה, כשסילביה (אניטה אקברג) משתכשכת במימי המזרקה ומזמינה את מרצ'לו (מרצ'לו מסטרויאני) להצטרף אליה.

סרט חדש יותר שרבות מהסצנות בו צולמו ברומא הוא "מלאכים ושדים", על פי ספרו של דן בראון. חוקר הסמלים רוברט לנגדון מנסה לחקור את היעלמותם המסתורית של ארבעה קרדינלים תוך פענוח סמלים ורמזים שונים במקומות שונים ברחבי העיר, ובהם פיאצה דל פופולו, הפנתיאון ופיאצה נבונה.


גרגורי פק ואודרי הפבורן על המדרגות הספרדיות ב"חופשה ברומא"

לונדון: בין בריג'יט ג'ונס להארי פוטר
אחד הסרטים שהכי מזוהים עם לונדון הוא נוטינג היל, הסרט שהפך את שכונת המהגרים הרב-תרבותית עם הבתים הויקטוריאניים הצבעוניים לאתר תיירות פופולרי. כשמטיילים בעקבות הסרט אסור לפסוח על הבית עם הדלת הכחולה, בו התגורר וויליאם ת'אקר (יו גרנט) ברחוב 280 Westbourne Park Road. חנות ספרי המסע בה עבד ת'אקר מעולה לא שימשה כחנות ספרים – בעבר היתה במקום חנות עתיקות, מאוחר יותר חנות רהיטים והיום מוכרים בחנות שברחוב 42 Portobello Road, שנקראת בפשטות Notting Hill, נעליים. אפשר להמשיך ולטייל בעקבות אנה וויליאם גם מחוץ לשכונה המפורסמת – לאכול במסעדת היוקרה היפנית Nobu בה יצאו אנה וויליאם לדייט (Metropolitan Hotel, Old Park Lane), להתרשם מהחזית המפוארת של מלון Ritz בו שהתה אנה סקוט (150 Piccadilly), לנסות להתגנב למלון Savoy, ממש כמו שעשה וויליאם כשהציע לאנה נישואין במהלך מסיבת העיתונאים שהתקיימה במקום, ולסיום, להירגע בגן הזן היפה של מלון The Hempel (כתובת: 31-35 Craven Hill Gardens), שם נערכה קבלת הפנים בחתונתם של וויליאם ואנה.


כאן שכנה בסרט נוטינג היל חנות ספרי המסע של וויליאם ת'אקר

קומדיה רומנטית שנוספת שמתרחשת בלונדון היא יומנה של בריג'יט ג'ונס. הדירה בה בריג'יט (רנה זלווגר) התגוררה נמצאת בכתובת 8 Bedale Street, מעל פאב הגלוב. אפשר לטייל גם בשוק האוכל בורו (Borough), ממש כמו שעשתה בריג'יט, לאכול במסעדה האיטלקית Cantina del Ponte (כתובת: 36c Shad Thames)בה יצאו בריג'יט והבוס שלה דניאל קלוור (יו גרנט) לדייט ולראות את הפינה באותו רחוב הסמוך לגשר הטאוור בה בריג'יט ודניאל התנשקו לראשונה.

ולסיום, אי אפשר להתעלם מסדרת סרטי הארי פוטר שחלקים ממנה צולמו בלונדון. האתר הכי מפורסם הוא רציף 9ו-3/4 בתחנת הרכבת קינגס קרוס, ממנו יצאה רכבת ההוגוורטס אקספרס (למעשה, מדובר ברציפים 4 ו-5 באותה תחנה), אבל יש בעיר נקודות נוספות בהן ניתן להתחקות אחרי עלילותיו של הארי פוטר, כמו ביתן הזוחלים בגן החיות של לונדון, בו שוחח הארי עם נחש בואה ענקי וגילה לראשונה את כישורי הקוסמות שלו בסרט הארי פוטר ואבן החכמים; דרך צ'רינג קרוס,המכה של אוהבי הספרים המשומשים, שם נמצא פונדק הקוסמים הקלחת הרותחת שמהווה את אחת הכניסות לסמטת דיאגון המכושפת; או גשר המילניום, גשר הפלדה שחוצה את נהר התמזה וקורס בסרט הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם. המעריצים הגדולים של סדרת הסרטים יבקרו גם באולפני וורנר ברוס בהם אפשר להציץ אל מאחורי הקלעים של סדרת הסרטים ולראות את הסטים שנבנו במיוחד עבור הסרטים.


הנופים הגעשיים של הפארק הלאומי טונגרירו שימשו כתפאורה לשר הטבעות

ניו זילנד: קפיצה לארץ התיכונה
ניו זילנד היא דוגמה מצוינת למדינה שהפופולאריות שלה נמצאת בעלייה מתמדת מאז שצולמה בה טרילוגיית סרטי שר הטבעות שעשתה לנופים של המדינה הזו יחסי ציבור מצוינים. התיירים לא מגיעים לכאן רק בשביל להתחקות אחר עקבותיהם של פרודו, גנדלף וכל השאר; אלא בעיקר כדי לחזות במו עיניהם בנופים עוצרי הנשימה ששימשו כתפאורה לסדרת הסרטים. הסרט צולם בכמה מהאתרים היפים ביותר בניו זילנד, שקשה למצוא בה פינות שאי אפשר להגדירן כמרהיבות ביופיין.

נופיו הגעשיים של הפארק הלאומי טונגרירו (Tongariro) שבאי הצפוני שימשו כתפאורה לממלכת מורדור, ארצו של סאורון, שר האופל, ובו צולמו כמה מסצנות הקרב הבולטות בסרט. העיירה קווינסטאון שבאי הדרומי, שמפורסמת כבירת הספורט האתגרי של ניו זילנד, היא בסיס מצוין ליציאה לטיול בנופים של הארץ התיכונה. הכפר גלנורקי שעל שפת אגם וואקאטיפו (Lake Wakatipu) הוא ביתה של גלדריאל מלכת האלפים, גבירת ממלכת לות'לוריין, ואפשר ליהנות בו מנופים מרהיבים של האגם ומטיול ביער פרדייז, הוא יער לות'לוריין. ארץ הפיורדים שבאי הדרומי, שנחשבת בעיני רבים לאחד המקומות היפים בעולם בשל נופים מרהיבים של פיורדים, קרחונים, יערות גשם ומפלים, כיכבה בסצנת רבות בטרילוגיה.


בית בכפר הוביטון, שנבנה לצורך צילומי הטרילוגיה

כפר ההוביטים ההוביטון (Hobbiton), ששוכן בחווה מבודדת בסמוך לכפר החקלאי מטמטה (Matamata) שבאי הצפוני של ניו זילנד, נבנה לצורך צילומי טרילוגיית שר הטבעות, פורק ונבנה מחדש לצורך צילומי טרילוגיית ההוביט. היום מדובר באתר תיירות לכל דבר, בו ניתן לטייל בין בתי ההוביטים הזערוריים עם הדלתות העגולות והגגות המכוסים צמחייה ירוקה.

לערוץ בעקבות סרטי הקולנוע >>

הצילומים בכתבה – אייסטוק, פליקר – Hayden Opie Damiano Menegon ,jj walsh,

הפוסט טיולים בעקבות סרטים הופיע ראשון במסע אחר

]]>
https://www.masa.co.il/article/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d/feed/ 0
לבן זה יפה – יופי בקולנוע ההודיhttps://www.masa.co.il/article/%d7%9c%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259c%25d7%2591%25d7%259f-%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2594-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%2599-%25d7%2591%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a2-%25d7%2594%25d7%2594%25d7%2595%25d7%2593%25d7%2599 https://www.masa.co.il/article/%d7%9c%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99/#respond Sun, 07 Dec 2008 16:22:56 +0000 https://www.masa.co.il/article/%d7%9c%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99/משיער כהה, גבות שחורות, שדיים מלאים וחמוקיים דשנים לשיער שטני, עור בהיר וגוף שברירי - הקולנוע הפופולרי בהודו מבשר שינוי במודל היופי של תת היבשת. על יופיים של כוכבות וכוכבי קולנוע כביטוי לתהליך ההתמערבות המהיר העובר על הודו

הפוסט לבן זה יפה – יופי בקולנוע ההודי הופיע ראשון במסע אחר

]]>
להריתיק רוֹשָן יש עיניים ירוקות־ירוקות, שיער שטני שנצרב בשמש, עור שזוף (לא שחום מלידה) וגוף דקיק שמתפאר בשרירים מפותחים להפליא. כשדרך כוכבו בן לילה, לפני כשלוש שנים, הוא סימן עידן חדש של כוֹכבוּת בשמיה של בּוֹליווּד – תעשיית הקולנוע הפופולרי ההודי המרוכזת במומביי (בומביי לשעבר), שזכתה לכינוי זה בשל הדיאלוגים הסמויים שהיא מנהלת עם תעשיית הקולנוע האמריקאית בהוליווד.
רושן, יחד עם קָרישמָה קָפּוּר, שעיניה כחולות, עורה לבן כשלג וגופה החטוב מעיד על שעות של בילוי במכון הכושר, ואיישווריה ראי, בעלת עיני האיזמרגד, העור הלבן הבתולי והגוף הגבעולי־שברירי, חלשו מעתה על השמים הגדולים הפרושים מעל תת היבשת ההודית והיו למודלים עבור מיליוני צופים שנעצו בהם עיניים עורגות בחשכת אולמות הקולנוע.
נסיקה זו של רושן, קפור וראי היא לא רק חלק מן התחלופה שכל תעשיית קולנוע הנשענת על שיטת כוכבים מרגילה בה את צרכניה. זר אולי לא יבין זאת, אבל מדובר במהפכה, בשינוי של ממש במודלים של היופי בתרבות הודו בעשורים האחרונים. והיופי אינו, כפי שלעתים נאמר, בעיני המתבונן: היופי, במקרה זה, הוא פוליטיקה. הוא קשור באופן ישיר לתהליך ההתמערבות המהיר העובר על הודו מאז עצמאותה.

רזה זה מפחיד
התרבות האנושית קושרת על פי רוב את היופי עם תובנות על בריאות, פוריות, הרמוניה וערכים נוספים שאותם מבקשת התרבות לעודד. בדומה לתרבויות רבות, גם תרבות הודו מדגישה את תפקיד היופי במאורעות מיתיים, למשל בסיפור פגישתם הראשונה של האל שיווה ופרווטי כלילת המעלות, העתידה, מקץ טלטלות רבות, להיות אשתו.
וכך מתוארת דמותה של פרווטי מנקודת מבטו של שיווה: "ראה שיווה את הנערה המלבלבת בפריחת נעוריה כפרח לוטוס הנפתח באור השמש. הוא ראה שפניה קורנות כירח המלא, צווארה חלק כקונכייה, עיניה ארוכות ואוזניה מקסימות. הוא ראה שזרועותיה עדינות כגבעולי לוטוס ארוכים ורכים, שדיה מלאים ומוצקים כניצני לוטוס כהה, ושלושה קפלים על בטנה מעצימים את יופיה. הוא ראה את כפות רגליה, והן כעלי כותרת הצומחים על האדמה. הוא ראה את מכלול הקסם הנשי מקובץ כולו בנערה האחת שלפניו". (מתוך "יוגים, מלכים ונשים שמימיות", ערכה ותרגמה אופירה גמליאל, הוצאת כתר 2001).
אז איך נראית האשה שהיא התגלמות היופי? צעירה בעלת פנים עגולים וקורנים כ"ירח", זרועות רכות, שדיים מלאים ושלושה קפלים, לא פחות, בבטן. על כך תעיד גם האמנות הקלאסית בהודו – פיסול בעיקר – שעשויה להוות מקור לא רע להבנת מושג היפה בהודו הקלאסית. אחד האמצעים, שדרכם ניתן לשער כיצד תרבות מתארת יופי, קשור בתיאור מצבים הרמוניים או בתיאור אלים ואלות שנוכחותם מקדמת מזל, שפע וברכה.
דוגמה אופיינית לכך היא סצנה משפחתית אידיאלית המציגה את שיווה ופרווטי יושבים יחד: פניהם של השניים מעוגלים וסימטריים, גופם מלא, ואצלה המותניים צרים, השדיים מלאים ומוצקים מאוד והירכיים דשנות ועסיסיות. גם בפסלים אחרים, למשל בפסלי ברונזה האופייניים לתקופת הצ'ולה (בין המאה העשירית ל־11) שבהם מוצגת פרווטי לבדה, ניתן דגש למותניה הצרים, לשדיה המעוגלים ולחמוקיה הנשיים והדשנים. כמוה נראות גם אלות אחרות, אהובות אנושיות (דוגמת רדהא, אהובתו האנושית של האל קרישנה) ואפסארות (נימפות) המאכלסות ללא די את המיתולוגיה ואת התודעה ההודיות.
לעומתן, ייצוגי ההיבטים הזועמים והאלימים ביותר של האלות מלווים בתיאור פיזי אחר. קשה להסיק בוודאות שהם מבקשים לייצג כיעור, מפני שהם עשויים לתאר עוצמה אדירה שהיא, כשלעצמה, היבט חיובי, אבל חלקם ודאי מזוהה עם מה שמנוגד לאידיאל היופי. קאלי, היבט זועם של האלה, מאופיינת במראה אפל מאוד וברזון: לשונה האדומה המשורבבת ונוטפת הדם מסתירה את שדיה, שאולי אינם קיימים. צ'מונדה, אחד ההיבטים הנוראיים ביותר של האלה, מיוצגת לרוב כשלד מחריד: צלעותיה בולטות, שדיה מרוקנים, בטנה שקועה, עיניה, עצמות הלחיים והלסת שלה בולטות, והיא שרויה בחברת גופות מתים. רזון, בהודו הקלאסית, ודאי שאינו מתקשר עם מושגי השפע והבריאות – ועל כן גם היופי – בנשים ובגברים כאחד.
מקור נוסף שממנו ניתן להסיק משהו על אידיאלי היופי בהודו של ימי הביניים הוא המיניאטורות המוגהוליות – אמנות הציור המעודנת וגדושת העיטורים שחדרה בעיקר לצפונה של הודו עם הכיבוש המוגהולי. הפירוט שאִפשר הציור עשה את הדמויות המצוירות קרובות יותר למראה אנושי ואפילו – באמירה גסה – לאלמנטים במראם הכהה האופייני של תושבי הודו: שיער כהה, גבות כהות, ארוכות ודקות המתוות קו ארוך וחושני מעל העיניים; פרופיל עדין, שבו המצח והאף הישר כמו מחוברים זה לזה. דבר זה הופיע בדיוקנאות גברים ונשים כאחד, ובדומה למה שתואר במסורות הפיסול, גם כאן הדמויות היו מלאות (סימן לשפע ובריאות) והנשים ניחנו במותניים צרים ובשדיים עגולים ומלאים להלל.

יופיו של הקפל הדשן
בקפיצה גסה של מאות שנים, עד לא מזמן ניתן היה לאתר עקבות ברורים של אידיאלי היופי של התרבות הקלאסית בזירה תזזיתית המייצרת אלים ואלות חדשות לבקרים בהודו המודרנית: הקולנוע. קשה שלא לראות את הדמיון בין המיניאטורות המוגהוליות לדיוקנה של השחקנית טאבו, וקשה שלא לזהות בין מאפייניה הקלאסיים של פרווטי, למשל, והשחקנית האהובה ויג'יאנטימאלה, זו שגילמה את תפקיד רדהא, האהובה שמיטלטלת בין שני גברים בלהיט הענק של ראג' קפור, "סנגם", משנת 1964.
איך נראתה ויג'יאנטימאלה וכיצד נראו שני האוהבים שהתחרו ביניהם על אהבתה? נכון, דשנים למדי. כפרווטי, גם ויג'יאנטימאלה ניחנה בפני ירח קורנים, ירכיים דשנות, זרועות רכות, שדיים מלאים ומותניים צרים, שהבגד הודק אליהם בקפידה על מנת שקווי המתאר של גופה המושלם יוצגו לראווה במלוא תפארתם. גם שני עלמי החמד שאיתה, רג'נדרה קומאר בעל פני הירח הרכים וראג' קפור האגדי, לא סבלו מרזון חלילה, וכך יתר אלילי המסך, הקולנוע והטלוויזיה.
דבר זה השתמר ברובו עד השנים האחרונות: אחד הכוכבים האהובים ביותר בשנות התשעים (ועד היום), שאה־רוק קהאן, הוא בעל פנים עגולים, המתעגלים עוד יותר בשעה שהוא מחייך את אחד מחיוכיו השובבים הממיסים לב אמהות, בנות וסבתות. גם ארווינד סוואמי, כוכב רומנטי ענק מתעשיית הקולנוע של צ'נאי (מדרס לשעבר), ניחן ברכות ובעגלגלות, וכמוהו הכוכבים אניל קפור וסאני דאול.
מהצד הנשי, המצלמה שעקבה אחרי מדהורי דיקשיט, אחת הכוכבות שהלהיטו את המסך במידות שערורייתיות של סקס בשנות התשעים המוקדמות, מעולם לא החמיצה את הקפל הדשן במותניה כאשר עיכסה בעת ריקוד. היא ורבות אחרות נדרשו להפגין אותו, כלומר את יופיין, בעוד הפסקול מהלל אותו, ואת עיניה הכהות של האהובה ושיערה השחור משחור.

בהירה, נאווה ומאושרת
הרבה מים זרמו בגנגס בזמן קצר ואידיאלי היופי בהודו השתנו במהירות. את מסכי שנות האלפיים ממלא עתה גופם השדוף של שחקנים ושחקניות בהירי עור, רצוי גם בהירי עיניים, דוגמת רושן, קפור וראי, שלאט־לאט מסמנים את המראה המערבי כמודל היופי הנחשק.
אידיאל הרזון המופלג, שפשט בעשורים האחרונים במערב, הוטמע באדיקות, ועיתוני הרכילות הגועשים עוקבים בלהט אחר כל קילוגרם בגופם המתעבה של כוכבים החוטאים בלהיטות אחר תבשילי המטבח ההודי – או המערבי. "אם היא תעלה עוד קילו, היא שמה במו ידיה קץ לקריירה שלה", נכתב על הכוכבת מנישה קויראלה. כולן וכולם נדרשים עכשיו לרזות, להתחטב ולהפוך את עורם. כי מכשול נוסף ניצב כרגע בין מרבית בני הודו ובין המראה הנכסף: עורם הכהה של תושבי תת היבשת.
למען הדיוק ייאמר כי נושא זה הוא סבוך למדי ואינו קשור אך ורק לתופעת ההתמערבות המתעצמת בהודו של העשורים האחרונים. נושא זה עשוי להתקשר לדימויים של המעמדות השונים, באופן שקושר מראה בהיר עם מעמד גבוה ועור כהה עם מעמד נמוך, וכן במה שלעתים נראה כיריבות בין חלקיה השונים של תת היבשת – כאשר הצפוניים יותר נחשבים בהירים יחסית לתושבי הדרום, ונהנים לעתים להתנגח בהם על רקע זה.
כך או כך, נושא גון העור התעצם ללא די עם גבור ההשפעות המערביות בחברה העירונית, בעיקר במעמדות הבינוניים ומעלה בהודו המודרנית. בני מעמדות אלה, המעוניינים להיחשב יפים, עמלים עתה גם להבהיר את עורם. "שישה שבועות ואת בהירה כפי שלא היית מעודך", זו הכותרת של פרסומת למשחת ההבהרה Fair and Lovely ("בהירה ונאווה") שנפרשה על שני עמודים פותחים במגזיני נשים פופולריים בשפה האנגלית, נחלת נשים עירוניות, משכילות ופרו־מערביות ממעמדות גבוהים. שש תמונות של אשה אחת, תחילה בפנים כהים יחסית ומודאגים, ולאחר מכן בפנים מתבהרים ובחיוך גדל והולך, הבהירו לקוראת כי נמצאה הדרך להבהיר אחת ולתמיד את העור. בסיוע שרטוטים כמו מדעיים הסבירה הפרסומת כיצד קרם הפנים שתרכוש הצרכנית יעצור את פעולת המלנין, אותו פיגמנט טבעי שגורם להתכהות; כיצד גם היא תוכל להיות בהירה ונאווה, ולכן מאושרת.
ובחברה ההודית המסורתית אי אפשר לזכות באושר מחוץ למסגרת הנישואים. אלה נערכים, לרוב, בשידוך – אם בסיוע המשפחה ואם בעזרת זירות מגוונות בעיתונות ובאינטרנט. בזירות אלה גון העור הוא אחד הקריטריונים שמציינים מועמדים ומועמדות פוטנציאלים בפרופיל המצומצם שהם מוסרים. למשל: "היי, אני בת 32 (אך נראית כבת 25), בהירת עור, גובהי "4'5 (1.62 מטרים) גוג'ארטית… עושה תואר שני באמנויות המופע ההודיות ובמיוחד בריקוד קלאסי. צברתי הופעות במדינות אירופה והמפרץ. מחפשת דומה ממוצא גוג'ארטי בהודו או מחוצה לה". או: "הלו, אני ברהמינית בת 24, גובה "3'5 (1.60 מטרים), משקל 50 קילוגרם, עור בהיר ותווים חדים… מחפשת דומה".
גם לשותפים הפוטנציאלים לחיים יש דרישות, והנה, לדוגמה, רשימת הציפיות של ו.מ ראו מבת זוגו: "עליה להיות בהירת עור, יפה, בעלת תואר ראשון לפחות, בעלת יכולת שיחה וסקסית". ומה מעיד חתן פוטנציאלי על עצמו? שהוא "הינדו, ברהמין, בן תרבות דרום הודו ודובר את שפת הטלוגו". הוא אינו מציין את מזלו האסטרולוגי (אחד מן האלמנטים הקובעים והמשמעותיים בהתאמת השידוך על פי אמות מידה מסורתיות), אך מציין כי הוא "בהיר וטוב מראה".
על אף ההיבט הפוליטי והאופנתי הקושר עור בהיר עם יופי, לא לגמרי נכון לקשר את המראה הכהה עם כיעור: קרישנה, אחד האלים האהובים ביותר, שמסורות רבות קידמו את הסגידה אליו בדרכים של אהבה אירוטית, הוא כהה ושמנמן, ואחד מכינוייו, "שאם" (בעברית: עֶרֶב), רומז להיבט הרומנטי־אירוטי הנקשר לצבעו. ואולי בשל כך כלל הסרט הנפלא מ־1978 בשם "”Satyam Shivam Sundaram, העוסק במושגי היופי והאמת, שיר שאינו מתייחס ישירות להשפעה המערבית על האידיאלים של היופי, אך עמל לקשור מחדש בין היופי והאירוטיקה ובין המראה הכהה:

"פנתה ישומטי למאיה ואמרה לה,
מדוע רדהא צחה ובהירה,
ואילו אני כהה?
במתיקות ענתה לה מאיה:
כאשר יורדת החשכה הכהה,
הלוא יורד גם הליל,
ועימו המתיקות של האהבה.
ועל כן כהה את,
כשחור המבזיק בעיני האהובות,
ועל כן כהה את,
כברק האהבה הניצת בעינן". A

הפוסט לבן זה יפה – יופי בקולנוע ההודי הופיע ראשון במסע אחר

]]>
https://www.masa.co.il/article/%d7%9c%d7%91%d7%9f-%d7%96%d7%94-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99/feed/ 0