מרוקו מציעה קסם מיוחד למטיילים בה. בין אם משוטטים בשוק אקזוטי בלבה של עיר עתיקה, מטיילים בלבם של הרי האטלס המרשימים או מטפסים לראשה של דיונת חול ענקית בשעת השקיעה, אין ספק שגם אתם תישבו בקסם הזה. הנה עשרה אתרים נבחרים, שלא כדאי להחמיץ במהלך טיול במרוקו:

מדריך מסע אחר למרוקו

קזבלנקה

עבור מרבית המטיילים מאירופה קזבלנקה היא שער הכניסה למרוקו. הגדולה בערי מרוקו היא עיר מודרנית שמציעה אווירה שונה, קצת פחות מסורתית ויותר קוסמופוליטית. כאן אפשר ליהנות מאדריכלות מעניינת (בעיקר מבני אר-דקו מרשימים), משדרות רחבות, מטיילת שוקקת ואפילו מחיי לילה סוערים. אסור להחמיץ את מסגד חסן השני, שהוא אחד המסגדים הגדולים והמפוארים בעולם, וגם אחד המסגדים היחידים במרוקו שהכניסה אליו מותרת גם למי שאינו מוסלמי. בשנות הארבעים של המאה ה-20 היתה הקהילה היהודית של קזבלנקה הגדולה ביותר במרוקו וליהודים שמבקרים בעיר כדי להגיע לבית הכנסת הראשי.

מסגד חסן השני בקזבלנקה, אחד מהגדולים בעולם המוסלמי

רבאט

רבאט בירת מרוקו שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג. זוהי עיר צעירה יחסית לערים אחרות במרוקו, והיא מציעה שילוב נהדר של ישן וחדש. זוהי הזדמנות נהדרת לגלות פן אחר של מרוקו ולראות עיר עם בנייה מודרנית, חיי תרבות ואמנות עשירים וסצנה צעירה ותוססת. יש פה כמה מבנים שלא כדאי להחמיץ, כמו ארמון המלוכה, המאוזוליאום בו קבורים מוחמד החמישי ובנו המלך חסן, מגדל חסן – צריח של מסגד מ-1195 שבנייתו לא הושלמה, ובית הפרלמנט. כדי ליהנות מן הקסם של פעם, כדאי להגיע לקסבת אודייה הציורית מהמאה ה-12, שבנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת על הנהר.

רחוב בקסבת אודייה ברבאט

מקנס

מקנס, ששוכנת בצפון מרוקו, היא אחת מארבע הערים הקיסריות של מרוקו, והיא מפורסמת בארמון המלכותי שלה, המוקף בגנים מפוארים. ימי הזוהר שלה היה בתקופתו של איסמעיל מלך מרוקו, בשנים 1727-1672, אז שימשה כבירת מרוקו. בתקופה זו הוקמו בעיר מבנים מונומנטליים רבים וכן הארמון המלכותי, והיא הוקפה בחומות עם שערים מפוארים. גולת הכותרת של מקנס היא העיר העתיקה, שכוללת את המדינה, את המלאח (השכונה היהודית) ואת העיר הקיסרית והארמון המלכותי. בעבר התגוררה בעיר קהילה יהודית ענפה. כיום חיים בעיר רק כ-200 יהודים, ולמטיילים בעיר מומלץ לבקר גם בבית הכנסת הגדול.

אחד מהשערים המפוארים בחומה שמקיפה את המדינה של מקנס

וולוביליס

כ-33 קילומטר ממערב למקנס נמצאת וולוביליס, אחת הערים הרומיות החשובות ביותר במרוקו, שאתר העתיקות הרומיות שבה השתמר יותר טוב מכל אתר עתיקות רומיות אחר במדינה. העיר מוקפת באדמות פוריות, ובימים עברו התוצרת החקלאית של האזור, כמו חיטה ושמן זית, יוצאה לרומא והעיר שגשגה. וולובוליס היוותה גם מרכז מסחרי חשוב ודרכה עברו סחורות מאזור דרום הסהרה לנמלי הים התיכון ולרומא. העיר היתה בשיאה במאה השלישית לספירה, אבל היא המשיכה להתקיים עד המאה ה-18. היום ניתן להתרשם מהרחוב הראשי של וולוביליס, ובו מבני קשתות ושרידים של בזיליקה ביזנטית, לצד פסיפסים מרהיבים עם אלמנטים מהמיתולוגיה היוונית-רומית.

שרידים רומיים בוולוביליס, מול הנופים החקלאיים של האזור

פס

העיר פס, העיר השנייה בגודלה במרוקו, נושאת כתרים רבים: זוהי בירתה הדתית והתרבותית של המדינה, אחת הערים הקדושות לאסלאם והעתיקה מבין ארבע הערים הקיסריות של מרוקו. פס הצליחה מצד אחד לשמור על צביון דתי ומסורתי, ובעיר העתיקה שלה נדמה שהזמן עצר מלכת, כשכלי התחבורה העיקריים הם חמורים ופרדות ובעלי המלאכה עוסקים במלאכות מסורתיות. מצד שני, תושבי העיר נחשבים למשכילים ביותר במרוקו והעיר חולשת על עמדות הכוח במדינה. אסור להחמיץ טיול רגלי בעיר העתיקה של פס, המדינה, בין הסמטאות הצרות והמתפתלות, השווקים הצבעוניים, המסגדים והארמונות.

שוק טיפוסי במדינה של פס

קניון טודרה

קניון טודרה, מאתרי הטבע היפים של מרוקו, שוכן באזור המזרחי המבודד של הרי האטלס הגבוה. זהו קניון מרשים שקירותיו זקופים ואדמדמים. גולת הכותרת של הקניון היא 700 המטרים האחרונים שלו, בהם הוא הופך לצר במיוחד וקירותיו תלולים באופן מרשים. זהו אזור נהדר לחובבי ההליכה.

נוף בקניון טודרה

ווארזאזאת וקסבת איית בן חידו

העיר ווארזאזאת, ששוכנת בגובה 1,160 מטר מדרום להרי האטלס, מכונה גם "השער למדבר", משום שהיא גובלת במדבר הסהרה. קשה להאמין, אבל בעיר המדברית הזו נמצא אחד מאולפני הקולנוע הגדולים בעולם, אטלס סטודיוס. הנופים המדבריים שבסביבת העיר מושכים אליה במאים הוליוודיים רבים, והרבה סרטים מפורסמים, כמו לורנס איש ערב, בבל, גלדיאטור והמומיה צולמו כאן. חלק ניכר מהסרטים צולמו בקסבת איית בן חידו שבקרבת העיר, שנחשבת לקסבה השמורה והיפה ביותר במרוקו ואף הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

קסבת איית בן חידו. השמורה והיפה ביותר במרוקו

אסווירה

נופים מסוג אחר אפשר למצוא באסווירה, עיר נמל שלווה ששוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, לא רחוק ממרקש, ומוגנת על ידי מפרץ טבעי. בשנות השישים של המאה הקודמת היה אפשר לפגוש את בוב מרלי וג'ימי הנדריקס בחופים של אסווירה. היום מדובר במרכז חשוב לגלישת רוח וגלישת עפיפונים. המדינה של אסווירה, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היא עיר מבוצרת ומלאת אווירה, עןם רחובות צרים, בתים שצבועים בכחול ואדום והרבה גלריות, חנויות קטנות של אמנים ומגלפי עץ. כדאי לבקר גם בנמל, שהוא אחד מנמלי הדיג העיקריים במרוקו.

אסאווירה. עיר נמל שלווה על חוף האוקיינוס האטלנטי

מרזוגה ודיונות ארג צ'בי

מרזוגה הוא כפר מדברי קטן בדרום-מזרח מרוקו שהסיבה העיקרית להגיע אליו היא העובדה שהוא מהווה בסיס מצוין לטיול בדיונות ארג צ'בי השוכנות בסמוך. אלו הן דיונות חול עצומות, הגדולות ביותר במרוקו, שמגיעות לגובה של 150 מטר ונראות כאילו נלקחו מתוך ציור. אסור להחמיץ את הזריחות במקום, וגם השקיעות מרהיבות, כשהחול משנה את צבעיו מזהוב לאדום. זהו אחד מהאזורים הפופולריים ביותר במרוקו לטיולי גמלים ושאר פעילויות מדבריות.

דיונות החול בארג צ'בי. השקיעות כאן יפות במיוחד

מרקש

מרקש, העיר המדברית ששוכנת בדרום-מערב מרוקו, והיתה בעבר בירת האימפריה, היא, לדעת רבים, העיר המרגשת ביותר במרוקו. רבים זוקפים זאת לזכות כיכר השוק הססגונית ג'מע אל פנה, שהפכה לסמלה של מרוקו כולה. הכיכר, שגובלת בשוק, היא הלב הפועם של העיר, והיא רוחשת חיים בכל שעות היום והלילה, עם מוזיקאים, להטוטנים, מאלפי נחשים, מגידי עתיקות, מספרי סיפורים, מרפאים עממיים, קוסמים ועוד ועוד. הכיכר מוקפת במסעדות ובתי קפה, והרחובות שיוצאים מן הכיכר מובילים לשווקים הצבעוניים של מרקש, שבהם מוכרים בדים, עורות, תבלינים, כלי נחושת, בשמים, תכשיטים ועוד, מכל וכל.

מאלף נחשים בכיכר ג'מע אל פנה במרקש

מלבד הכיכר והשווקים, יש במרקש אתרים נוספים שאסור להחמיץ, כמו מסגד קוטוביה המרשים והשמור היטב, שהוקם במאה ה-12 ונראה למרחוק הודות למגדל שלו שמתנשא לגובה של 70 מטר; המלאח היהודי, בו גרו יהודי העיר במשך מאות שנים; וגני מז'ורל היפהפיים, שמהווים אי של שלווה בלב העיר.

צילומים: אייסטוק, פליקר – Peter Jan Haas, Remi de Valenciennes, Martin and Kathy Dady

הפוסט האתרים שאסור להחמיץ במרוקו הופיע ראשון במסע אחר

רבות כבר נכתב ונאמר על כיכר ג'מע אל פנה (Djema El-Fna) במרקש. הכיכר הפכה לסמלה של העיר, ואולי אף של מרוקו כולה, ולא במקרה נאמר שמרקש ללא כיכר ג'מע אל פנה היתה פשוט עוד עיר מרוקאית.

משמעות שמה של הכיכר היא "כיכר התכנסות המתים", שכן בכיכר זו הוצגו בעבר לראווה ראשיהם הכרותים של פושעים, מורדים, ואנשים אחרים שסטו מדרך הישר. הכיכר, המוקפת במסעדות ובתי קפה, גובלת בשוק של מרקש, וסמטאות צרות מובילות מן הכיכר אל השוק שבו מוכרים הכל מכל: בדים, עורות, תבלינים, בשמים, כלי נחושת, תכשיטים, כלי קרמיקה, צמר, וגם פירות וירקות.

מאלף נחשים בכיכר ג'מע אל פנה

הכיכר עצמה רוחשת חיים בכל שעות היממה. בבוקר הכיכר מלאה בדוכנים בהם מוכרים מיץ תפוזים שנסחט במקום, דוכני פירות יבשים ואגוזים, מוכרי מים שלבושים בתלבושות ססגוניות ומאלפי נחשים שששים להצטלם עם תיירים תמורת תגמול כספי הולם. ככל שמתקדם היום, משנה הכיכר את פניה. בשעות בין הערביים, שרבים מחשיבים כשעותיה היפות ביותר של הכיכר, בתי הקפה שמסביב מדליקים אורות והכיכר מוארת בפנסים ובוארה של השקיעה. המוני אדם, מקומיים ותיירים, זורמים אל הכיכר מכל עבר. חלקם באים להתבונן מהצד וחלקם מהווים חלק בלתי נפרד מהצגת הקרקס שמתקיימת בכיכר מדי ערב: מספרי סיפורים (שמספרים את סיפוריהם בדרמטיות בערבית או בברברית); רקדנים; קוסמים; מרפאים עממיים; מוזיקאים שהצלילים של כלי הנגינה שלהם, מתופים ועד כינורות, ממלאים את הכיכר; מאלפי נחשים וקופים; מגידי עתידות; רוכלים וגם קבצנים.

לבליל הקולות והצבעים יש להוסיף את ריחות האוכל שממלאים את האוויר. בשעות אלה נראית הכיכר כמסעדת רחוב ענקית. על פני הכיכר פרושים דוכנים של קוסקוס, נקניקיות חריפות, מוח כבש, טאג'ין (תבשיל קדרה) של כבש, עוף או דגים, מרק חרירה ושאר מטעמים. החגיגה נמשכת אל תוך שעות הערב והלילה, ורק לפנות בוקר אפשר לחוש את השקט בכיכר, רגע לפני שמתחיל יום חדש.

אוכלים בכיכר. גמסעדת רחוב ענקית

כיכר ג'מע אל פנה הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כ"יצירת מופת של מסורת אנושית בעל פה", בשל הפעילות האנושית והתרבותית שמתקיימת בה מדי יום; בשל המסורות העתיקות שממשיכות להתקיים בכיכר (כמו רפואה עממית וסיפור סיפורים בעל פה); ומפני שההתרחשות התרבותית בכיכר – הקולות, הצלילים, הקהל שמשתתף ומקשיב, הריחות והטעמים – הכל משתנה מדי יום ביומו.

האווירה האקזוטית והמסתורית ששוררת בכיכר הופכת אותה לאתר מועדף לצילומים, ולא מעט במאים בחרו לצלם בכיכר. בין היתר הכיכר כיכבה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "האיש שידע יותר מדי", המוזיקאים ג'ימי פייג' ורוברט פלנט הקליטו בכיכר כמה שירים וגם צילמו בה את הדי.וי.די "No Quarter", וגם בסדרת הריאליטי האמריקאית "הטופ מודל הבאה של אמריקה" צילמו את המשתתפות על רקע הכיכר הקסומה.

צלילים ומראות מכיכר ג'מע אל פנה במרקש

הפוסט כיכר ג'מע אל פנה במרקש: פנטזיה מרוקאית הופיע ראשון במסע אחר