הקיץ הגיע והחום כבר כאן, איפה הבריזה אתם שואלים – ברמת הגולן. אין כמו לקחת אוויר, להתנתק מהשגרה ולהגיע למקום בו אפשר לאכול דובדבנים ישר מהעץ. רק שעתיים וחצי מתל אביב דרך כביש 6 הביאו אותנו לדובדבן שבקצפת: כפר הנופש עין זיוון. לפני הכל, יש סיבה להתרגשות: זהו הנופש הראשון שיצאנו אליו בזוג, בלי דין, בנינו בן שמונת החודשים. כפר הנופש עין זיוון ענה בדיוק על מה שחיפשנו: רוגע, שקט, ציוץ ציפורים ונוף מרהיב.

רוגע, שקט, ציוץ ציפורים ונוף פסטורלי. בקתה בכפר הנופש עין זיוון | צילומים בכתבה: ניצן אסף

הסלון והמטבחון בבקתה

אז מה היה לנו שם? בקתות חדשות בעיצוב נקי ועדכני, עם מיטה זוגית מפנקת, מרפסת נעימה, מיני-סלון עם ספה נפתחת, אח חמים ללילות הקרים, מטבח מאובזר הכולל מכונת אספרסו (מושלם!), מקלחת עם רצפה מצוירת ומדרגות ספירלה שמובילות לחדר נוסף לילדים בעליית הגג. בקיצור – שווה. למשפחות שמחפשות חווית לינה משותפת, עין זיוון מציע את החאן – מתחם המחולק לארבעה מבנים, שבכל אחד מהם יש חדר גדול עם שמונה מיטות, ובמרכז חצר משותפת, המאפשרת מרחב התרוצצות לילדים.

מתחם החאן בעין זיוון

רגע רומנטי: כפר הנופש בלילה

אז נרים עוד כוס של יין
אחרי הרבה זמן שלא ישבנו על בקבוק יין טוב, ביקרנו ביקב בהט בקיבוץ, שם עופר ובנו איתמר פינקו אותנו בטעימות של יין משובח וליקרים נהדרים – יש ליקרים בטעמי דובדבן, אוכמניות, שוקולד, ריבת חלב ועוד. את האלכוהול ליווינו בפיצה טובה מעשה ידיהם (באמת אחת הטובות שטעמנו, עם בצק נהדר). כשדין יגדל קצת, הוא וחבריו יוכלו ליהנות מסדנת ביקבוק לילדים, הכוללת סיור ביקב והיכרות עם תהליך יצירת היין, מילוי בקבוק (ביין לא אלכוהולי כמובן) וסגירתו בפקק שעם וציור של תווית אישית שאותה מדביקים על הבקבוק. בסוף הסדנה כל ילד מקבל במתנה בקבוק אישי וטעימת תירוש.

יקב בהט. יינות משובחים וליקרים מפתים

תוויות אישיות בסדנת ביקבוק

אם לא התפנקנו מספיק, כמה צעדים מהיקב לא היתה שום אופציה שנדלג על בוטיק השוקולד של דה קרינה. יש שלושה דברים שתשמחו לדעת על השוקולטיירית קרינה צ’פלינסקי: היא דור שלישי למשפחת שוקולטיירים מארגנטינה, סבא שלה הגיע לארגנטינה מאירופה לפני 100 שנה ופתח שם מפעל שוקולד קטן, פתיחת דה קרינה בעין זיוון היתה בגדר הגשמת חלום עבורה. הרגשנו קצת כמו עמי ותמי מול בית הממתקים: מגוון של שוקולדים הקיפו אותנו – מכל הסוגים, הצורות והמרקמים. היינו חייבים לטעום משהו ולאחר הרבה התלבטויות, החלטנו ללכת על מילקשייק שוקולד איכותי ומדהים, שחוסל בלא פחות מדקה.

סנדרה וניצן מגשימים חלום מתוק בבוטיק השוקולד דה קרינה

כדי להרגיש קצת שוקולטיירים בעצמנו, הצטרפנו לסדנת השוקולד של דה קרינה. אחרי שראינו מבעד לחלון הזכוכית איך מכינים שוקולד מקופלת איכותי במיומנות רבה ותוך שתי דקות, התנסינו בהכנה בעצמנו (כולל טעימות אינסופיות), ויצרנו מזכרת עם שבלונת שוקולד ושלושה פרלינים משגעים.

בסדנת השוקולד של דה קרינה – שלושה פרילינים מעשה ידיהם של השוקולטיירים המתחילים

ואם כבר הזכרנו אוכל, אי אפשר לדלג על ארוחת הערב העשירה שאכלנו בעין זיוון, בחדר האוכל של כפר הנופש. על השולחן הוגשו מגוון של סלטים, פסטות, דג סלמון, תפוחי אדמה קריספיים, חצילים ומה לא? למחרת, התפנקנו באותו מקום בארוחת בוקר מגוונת.

אחרי היין, הליקרים, הפיצה והשוקולד – שנוותר על גבינות משובחות בארוחת בוקר? ממש לא!

הדובדבן שבקצפת והעיניים של המדינה
עכשיו הגיע הזמן לדובדבן האמיתי – בוסתן עין זיוון. עלינו על עגלה רתומה לטרקטור ונסענו בתוך נוף של מטעים ומרחבי הגולן. כל אחד קיבל קופסה שבה אפשר למלא את הדובדבנים שנקטפו. התקשינו למלא את הקופסה כי רוב הדובדבנים הגיעו ישר לבטן… וכמובן לא שכחנו להצטלם איתם – אין על סלפי דובדבנים.

דובדבנים על העץ. לקטוף, לאכול, לעשות סלפי

בוסתן עין זיוון. שלווה כפרית, מטעים ונופים פתוחים

לצד חווית הקטיף, אפשר ליהנות כאן משפע של פעילויות, חלקן בתשלום נוסף: פינת חי, עולם האגדות, פינת יצירה, בית קפה ועוד.

החרמון בקיץ. קשה לחשוב על נוף יפה יותר

אמנם כפר הנופש והקיבוץ סיפקו לנו את כל מה שהיה צריך לחופשה קצרה ומהנה, אבל אם כבר הגענו לרמת הגולן, לא נקפוץ לפסגה הכי גבוהה באזור? מי אמר שאפשר להגיע לחרמון רק בחורף – מסתבר שגם בקיץ אפשר למצוא שם לא מעט פעילויות. אמנם היה משעשע לראות את בולי, איש השלג, ב-30 מעלות, אבל הגלישה באבוב מים, המזחלות והעלייה ברכבל לתחנה האחרונה גרמו לנו להרגיש את הבריזה, ועוד איך.

מרגישים את הבריזה: צילום פרידה מהחופשה הזוגית הקצרה | צילום: אורלי ורשבסקי

רוצים גם? הנה הפרטים:
• כפר הנופש עין זיוון, טלפון: 04-6993610/4, אתר אינטרנט
• יקב בהט: שעות פעילות: א’-ה’ 17:00-10:00, ו’ וערבי חג 14:30-10:00. סדנת ביקבוק – 35 שקל לילד. פרטים נוספים בטלפון 04-6993710, אתר אינטרנט
• בוטיק שוקולד דה קרינה: שעות פעילות: ימים א’-ה’ 9:00- 17:00, ימים ו’ וערבי חג 9:00- 15:00. לסיור וסדנה: 55 שקל לילד, 65 שקל למבוגר. פרטים נוספים בטלפון 04-6993622, אתר אינטרנט
• בוסתן עין זיוון: הבוסתן פתוח כל יום מ09:00 עד 16:00 מסוף מאי (תלוי בהבשלת הפירות) ועד סוף אוגוסט ובחגי תשרי. כרטיס כניסה כולל סיור בעגלה רתומה לטרקטור לכל המשפחה, המבוגרים יכולים ליהנות מתה צמחים ולילדים יש סדנה להכנת פאי פירות אישי והפרחת בועות סבון. מחיר: 33 שקל למבקר. ניתן לקנות פרי ולקחת הביתה, המחירים ייקבעו בתחילת העונה של כל פרי. פרטים נוספים בטלפון 04-6993610/4 ובאתר
• אתר החרמון: שעות פתיחה בקיץ, 8:00 עד 16:00, כניסת רכבים עד השעה 15:00. ימי הפעילות משתנים בהתאם לחודשים, מומלץ להתעדכן באתר האינטרנט

הפוסט זמן דובדבן: ביקור בעין זיוון הופיע ראשון במסע אחר

• עונה מומלצת: כל השנה, בפרט באביב המאוחר.

• התאמת המסלול: לכל המשפחה.

• קושי המסלול: מסלול אופניים בדרגת קושי בינונית.

• אורך המסלול: כחמישה קילומטרים.

• משך המסלול: כשלוש שעות.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל", או עמוד ענן.

• הגעה מקריית-שמונה: ממשיכים לנסוע צפונה ברחוב הראשי (כביש מס' 90). חולפים על פני צומת המצודות צפונה, ישר לכיוון מטולה. עם ההגעה למטולה ממשיכים ישר בעקבות השילוט אל הגדר הטובה. תחילת מסלול האופניים נמצאת בפניה הראשונה שמאלה, במעלה הר הצפייה, המשולטת בשלט "מצפה דדו".

• מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

הפעם נשים פעמינו אל מטולה. המסלול נפתח בעליה תלולה לעבר הר הצפייה (אל דאגה, בהמשך הוא מתמתן). העלייה התלולה מתגלה כמשתלמת כבר בהגיענו אל מצפה דדו, רחבת תצפית קטנה משמאל לדרך. כל עוד הראות טובה, בעיקר בשעות אחר הצהריים ולקראת שקיעה, נשקף מכאן נוף מרהיב על מטולה הפרוסה תחתנו, ערוץ נחל עיון, צפון עמק החולה, הגבול עם לבנון, הר דוב, מורדות החרמון וצפון רמת הגולן. מבט שמאלה, כלומר צפונה, יזכה אותנו בתצפית נאה אל מעבר לגבול. העמק המישורי הוא מארג' עיון ובקצהו הרחוק נמצאת העיירה המפורסמת הנושאת אותו שם. מולה, במרומי הרכס התוחם את העמק ממזרח, נמצא מבנה בטון גדול – זהו כלא אל-חיאם. כשהראות טובה ניתן לראות מכאן גם את דרום הרי הלבנון.

ממצפה דדו ממשיכה הדרך ישר דרומה, תוך התעלמות מפניות ימינה. היא מקיפה את פסגת הר הצפייה לעבר מורדותיה הדרומיים. כאן, בקצה הדרך ישנה תצפית נוספת הפונה דרומה. מתחתינו פרוס עמק מעובד העשוי ברובו שורות שורות של עצי פרי בשיא פריחתם וביניהם שדות בור מוריקים. מעבר לכביש הגישה למטולה מתנשא התל המוארך הקרוי אבל בית מעכה, ומעבר לו קריית שמונה. בימים שבהם הראות טובה אפשר לראות מכאן גם את אגם החולה. מעלינו מתנשא צפון רכס רמים. בין עצי האורן מציצים בתי קיבוץ משגב עם ומתחתיו בתיו הקיצוניים, של הכפר אל-עדיסה, הנמצא מעבר לגבול, בלבנון.

מנקודת התצפית אין לנו ברירה אלא לשוב כברת דרך קצרה על עקבותינו. בפניה הראשונה שמאלה (המסומנת גם בסימון שבילים אדום), נפנה אל תוך שטח המטעים שבימים אלו שופע פריחה וניחוחות. כדאי לשים לב לטרשי סלע הגיר הנראים כלקוחים מתוך גן סיני. הדרך חולפת בין שורות עצים פורחים ומתעקלת עיקול גדול לכיוון דרום בטרם שבה ונפגשת עם דרך אחרת. פניה שמאלה תוביל אותנו אל מחסום שעליו תלוי שלט "שטח פרטי". פה נפנה ימינה ונחזור עם הדרך המפותלת, שבשלב מסוימת חולפת קרוב מאוד לגבול ולבתיו הקיצוניים של כפר קילה, מעליהם מתאפשרת הצצה לעבר הבופור – הר מצוקי וסלעי שברומו מבצר חרב. נגיע חזרה אל כביש ונפנה בו שמאלה, במורד הר הצפייה. כעבור מרחק קצר נגיע אל הכביש הראשי, נפנה ימינה וכעבור כמה מאות מטרים נשוב אל נקודת ההתחלה.

בכל צורך בהכוונה או אי בהירויות לגבי המסלול, ניתן לפנות אל מרים וחיים, בעלי ומנהלי "בית שלום", צימרים נהדרים בגן מטופח ברחוב הראשונים 28 במטולה. לא חייבים ללון אצלם כדי להתכבד בארוחת בוקר נהדרת הכוללת שפע גבינות מעשה ידיהם. טלפון: 04-6940767, 050-7707845.

עוד טיולי אופניים בעולם ובארץ כאן

הפוסט עם אופניים למטולה והר הצפייה הופיע ראשון במסע אחר

מדי שנה מבקרים בגולן כשלושה מיליון מטיילים, ואין פלא. שטחו הגדול משובץ אתרים מרהיבים ביופיים: מפלים גבוהים, בריכות עמוקות, נחלים זורמים, מאגרי מים ומעיינות, אחו רענן, עולם עשיר של חי וצומח, בתי כנסת עתיקים, אתרי מורשת קרב ותילים געשיים הנישאים אל על. בחורף, עם ירידת הטמפרטורות ובוא הגשמים, הופך הגולן לאטרקטיבי שבעתיים. שלל גוני ירוק מכסים את האדמה ופריחה צבעונית מקשטת את השדות ואת צדי הכבישים: אירוסים, נרקיסים, עיריות ועוד, כשמעל כולם מושל החרמון עם כיפתו המושלגת.

ממראות הגולן בחורף | צילום: אתי בן שמעון

קר בחורף, אז מה? הטבע צלול וכל כך יפה. הגשם שוטף את הארץ. האוויר הכי נקי. הבזלת יותר שחורה. ולכן, במיוחד עכשיו, כשהאופציה הבטוחה היא להסתגר בבית מתחת לשמיכה, אנחנו מציעים לכם לבחור באופציה הכייפית – להגיע לגולן. לצאת לשטח. לטייל בגשם. לצפות בזרימות המדהימות, בציפורים העפות מעל, לאגור חוויות. בסיום הטיול: שוקו חם באחד מבתי הקפה הפזורים בגולן, מרק מהביל במסעדה, טיול ריינג'רים בשלג, רכיבה רומנטית זוגית על סוסים, לינה במתחמי הקמפינג המשודרגים, צימר מפנק עם ג'קוזי, ביקור בגלריה, פינוק בספא – כל שתבקשו לחופשה חורפית מפנקת. אז צאו מתחת השמיכה, כבו את המזגן ובואו לגולן.

יער אודם בשלג | צילום: רונן גלבוע

מתחילים בצפון
מקום טוב להתחיל ביקור בגולן הוא מרכז התיירות וואסט בצומת האמיר. במקום יש מתחם אמנות, תרבות ובילוי עם גלריית אמנים, חנות תבלינים, בית קפה, מסעדה, חורשת שלכת, שדרת פסלי בזלת שפוסלו על ידי מיטב אומני האבן בארץ ונוף יפהפה הצופה לחרמון ולהרי הגולן. אם הגעתם בזמן מוצלח וירד גם שלג, מרחבי האזור יהיו לבנים ונקיים, מזמינים למשחק וחוויה. כניסה חופשית, פתוח גם בשבת. מרכז תיירות וואסט, טלפון: 04-6894774 אתר אינטרנט 

לאחר שסיימתם את הסיור בוואסט כדאי לצאת לסיור בנתיב הגעשי. רמת הגולן היא רמה געשית בעלת עבר עשיר בפעילות וולקנית והתפרצויות הרי געש. בנתיב הגעשי תגלו כמה מן התופעות הוולקניות המרתקות, הייחודיות והיפות בהן מתקשט הגולן. ביניהן – אתר אביטל, הג'ובה הגדולה ביער אודם, סלע המגנטיות ההפוכה, הר בנטל ועוד. סיור באתרי הפארק הוולקני מלמד באופן חוויתי על תופעות הגעש בגולן. עוד על הפארק הוולקני תמצאו כאן >>

פארק וולקני אביטל בלילה| צילום דפנה מאיר

מחפשים מסתור מהגשם? דרך טובה, לבילוי משפחתי מהנה גם בימי החורף הקרים בגולן היא בין כותלי מרכזי המבקרים הייחודים שנמצאים כאן – שוקולד, יין, שמן זית, קוסמטיקה טבעית, אומנות, קסם הגולן, פירות בראשית ועוד. במרבית האתרים תוכלו להשתתף בפעילות מהנה, תצפו בתהליך הייצור או בסרט המלמד על התהליך ובחלק מהמקומות אף תייצרו בעצמכם. מגוון מרכזי המבקרים ואטרקציות נוספות תמצאו באתר תיירות גולן.

הנוף הנשקף מטיילת מצוקי האון | צילום: ישראל אשד

כשאתם מטיילים בגולן ודאי תפגשו בדרך אנדרטה או מצבה. ברחבי הגולן יש אנדרטאות ואתרי הנצחה רבים. תל סאקי הוא אחד התילים היותר יפים והוא צופה אל הנוף היפהפה של דרום הגולן, במקום נערך אחד הקרבות הקשים במלחמת יום כיפור והלוחמים בקרב הפגינו רעות ואחווה. באתר שלטי הסבר ועמדת שמע, שמביאים את הסיפור המרגש של המקום. למפת אתרי ההנצחה בגולן לחצו כאן >>

שלג בגולן | צילום: אפרת מוסקוביץ

נמשיך למרכז ודרומה
טיול ביום סגריר במורדות הדרומיים הירוקים של הגולן, כשהכנרת מציצה בגוונים של כחול-אפור, מזמן חוויה שונה מטיול בעונות אחרות. כל מסלול שתבחרו – יתאים. אפשר לבחור בטיול על טיילת מצוקי האון, מסלול טיול משפחתי מהנה ביותר, הצופה לנוף הנפלא של הכנרת, מורדות הגולן ויישובי עמק הירדן על כביש 98, בין מבוא חמה לכפר חרוב. או לטייל לעין פיק, פינה קסומה ליד קיבוץ אפיק, שבה עצי תאנה נושקים למי מעיין הנובעים כל השנה. זה הוא אחד מהאתרים המרשימים והיפים בגולן, הכוללים היסטוריה, ארכיאולוגיה, טבע פראי, צמחייה ייחודית ומעיין צלול. על כביש 98 סמוך לפנייה לקיבוץ מיצר, חפשו מצד מערב שלט הכוונה המפנה אל עין פיק. מסלולים נוספים תמצאו כאן. 

עין פיק, פינה קסומה ליד קיבוץ אפיק | צילום: שמוליק חזן

ביום גשום במיוחד, טיול תצפיות יעשה עבודה נהדרת: מצפה השלום, מצפור בית ציידא ומצפה אופיר הם רק חלק מהמצפים מהם נשקפים מראות נוף מהיפים שתפגשו. לנקודות תצפית נוספות בגולן לחצו כאן >>

מים בגולן יש בשפע ואם נתברך השנה במערכת מזג אוויר סוערת תוכלו ליהנות מטיולי זרימות עם שפע המים ניכר בכל מקום – מחוץ ובתוך היישובים, לצד הכבישים, וכמובן בנחלי ומפלי הגולן. חלק מהמפלים דורשים טיול של ממש, אחרים נמצאים על יד הכביש. מומלץ להתחיל בציר המפלים (כביש 808), אשר קיבל את הכינוי בשל נתיבו החוצה את מרבית נחלי הגולן בחלקם הרדוד, במקום בו הופכים הערוצים לקניונים של ממש, בסדרה של מפלים מרשימים. בין הנחלים אותם הציר חוצה נמנים נחל בזלת, נחל גמלא ונחל עיט (הסמוך ביותר לכביש). מפל נוסף וקסום, בו החניה היא ממש לצד הכביש והמפל עצמו במרחק של כשתי דקות הליכה, הוא מפל סער בצפון הגולן. אחרי גשם חזק המראה מקסים, מלבב ומרגש במיוחד. אל תוותרו!

מפל סער שוצף לאחר הגשמים | צילום: אתי בן שמעון

מחפשים מקום ללון בסוף יום הטיול? בגולן יש מגוון רב של אפשרויות: אתרי קמפינג, צימרים מפנקים, מלונות, חדרי אירוח כפרי ועוד, פזורים בצפון, במרכז ובדרום. את כל חדרי האירוח ואפשרויות הלינה ניתן למצוא בקישור הזה.

הפוסט חורף חם בגולן הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט גמלא: נשר בשמים ומפל מים באדמה הופיע ראשון במסע אחר

מפתחה האפל של המאורה ניבט לעברנו פרצוף מחודד עטור אוזניים שעירות וארוכות. האישונים המכווצים לכדי סדק הבליטו עיני פרא חומות־אפורות. היה זה גור שועלים יפהפה. מפוחד קמעה הוא הביט כה וכה, ואז, לפתע, נדחף בגסות החוצה ובפתח הופיע כפילו: גור נוסף הדומה לו להפליא. לא ארך הזמן וגם גור זה נבעט החוצה, ובעקבותיו הגיחו מן הפתח הצר אחים נוספים שפרצו החוצה מלאי אנרגיה וחיות.

מחוץ למאורה השתובבו כעת שישה גורי שועלים. בתחילה הם נראו מהוססים ומסויגים לנוכח המרחב המאיים הנשקף אליהם. כל אוושה קלה שבקלות הניסה אותם חזרה למאורה הבטוחה, אולם עם שקיעת השמש גבר בטחונם העצמי, כמו גם חקרנותם וסקרנותם לסביבה. במרץ בלתי נדלה, שכל כך אופייני לגורים, הם החלו במשחקים ובמאבקי כוח סוערים.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד גולן וחרמון,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

רחבת החול בפתח המאורה הפכה לבימת התגוששות. כאחוזי תזזית ניהלו בה הגורים משחקי קרבות, אחד נגד זנבו של אחיו, כולם נגד כולם וכולם מול אויב או טרף דמיוני. פיסת ניילון או עצם שנמצאה בקרבת מאורתם הפכו מיד מושא לחקירה ולמאבק. לעיתים נקט אחד הגורים יוזמה מקורית: הוא השתופף והסתתר מאחורי שיח, כטומן מארב מתוכנן. אחיו, שלא הבחין בו, התקרב לתומו, ואז הסתער האורב על אחיו. שניהם התרוממו על רגליהם האחוריות, דוחפים ומכים בכפותיהם הקדמיות, עד שאחד נפל על גבו, בועט ברגליו, הודף ונושך, ובסופו של דבר נמלט ביללת מצוקה. המנצח מיהר, כמובן, לחפש את הקורבן הבא להצקותיו. כל אותה עת לא נראה שועל בוגר בסביבה. השמש שקעה זה כבר, ולאחר דמדומים ארוכים התחילה להשתרר אפלולית שהקשתה על התצפית.

השועל המצוי ניזון מקשת מזונות רחבה ביותר – מכרסמים, זוחלים, ציפורים ואפילו טרף גדול יותר | צילום : יוסי אשבול

יוסי מריח שועלים

מחצבת חול נטושה, פעורה כפצע פתוח בין המדרונות המוריקים של רמת הגולן, שימשה כביתם של השועלים. זו השנה השלישית ברציפות שהורי הגורים כרו את מאורת ההמלטה שלהם בקיר החול הפריך של המחצבה, ואנו ישבנו בתצפית ממושכת, מוסתרים למדי בסבך צמחייה, במדרון הצופה לעבר המאורה. לידי ישב ידידי יוסי ביידץ. יוסי הוא מורה לטבע בעמק הירדן ואיש שדה מיומן. מעיני הנץ שלו לא נעלם דבר הקשור לחיי הבר באיזור. נסיונו הרב במחקר שדה והיכרותו הקרובה עם השטח סייעו לי רבות בעבר בצילומי באיזור עמק הירדן, וכך גם הפעם.

בבוקר יום התצפית חיפשנו את המאורה הפעילה. משפחות השועלים "מחזיקות" בנחלותיהן כמה מאורות. במהלך הגידול, מועברים הגורים ממאורה למאורה מטעמי ביטחון והיגיינה. בדקנו כמה מאורות שנראו נטושות: בפתחן לא נראו עקבות או שפכי חול טרי. יוסי הוביל את החיפוש כשהוא מנצל את שבילי הצבאים, שנכבשו במשך דורות תחת פרסות העדרים במדרונות המקיפים את המחצבה.

במדרונות הגולן קיימות מאורות רבות, עדות לחיי בר משגשגים, כמעט כמו סוואנה אפריקאית בזעיר אנפין. אל כל מאורה שלידה נראו סימני פעילות טריים התקרבנו בזהירות ובשקט, שכן התקרבות גסה למאורות גורים עלולה לגרום לנטישתן. יוסי הדהים אותי בכישוריו: בפתח המאורות הוא כרע על ברכיו, בעדינות תחב לתוכן את חוטמו ורחרח את החלל האפל בדקדקנות של כלב ציד. מאחר שהייתי עד להתנהגותו המוזרה בהזדמנויות אחרות, חשבתי לתומי שמדובר בעוד התחכמות והלצה האופייניות לעברנו המשותף. ואולם, כמו בפעמים קודמות, גם הפעם אימתה המציאות שנגלתה בערב את קביעתו הפסקנית: הגורים כאן.

הבחנו היטב בגורים ששיחקו בקרבת המאורה.
ישבנו בדממה מוחלטת, מוקסמים מהפעילות הערה
ומהחיוניות של הגורים הנלהבים

ירח מלא עלה והאיר את המדרונות והערוצים הנשפכים לכנרת. באמצעות המשקפות הבחנו היטב בגורים ששיחקו בקרבת המאורה. ישבנו בדממה מוחלטת, מוקסמים מהפעילות הערה ומהחיוניות שהפגינו הגורים הנלהבים, אולם הוריהם טרם הגיעו. ייחלנו לבואם. רצינו לצפות במפגש שבין ההורים לגוריהם ובהנקתם. הגורים היו כבני חודשיים, מסוגלים לאכול מזון מוצק, אך עדיין בשלב שבו ההנקה וטיפולה של אמם חיוניים להישרדותם.

אבא חוזר הביתה

בתנועת יד שקטה הפנה יוסי את תשומת ליבי לכיוון ערוץ צר, המתפתל מהמדרון שממול. הבטתי מבעד למשקפת לכיוון שאליו הצביע יוסי, והבחנתי בצללית כהה נעה בשקט ובהחלטיות במורד הערוץ התלול. היה זה שועל בוגר, גדול למדי, שהתקדם בשקט ובקלילות לעבר המאורה. ברגע שהגורים הבחינו בו, הם קפאו במקומם והתבוננו בו בדומייה מהולה בחשש. במרחק מה, בקצה מדרגת סלע, עצר השועל הבוגר וסקר את הגורים. לבסוף השמיע מעין שיעול חרישי. זה היה האות לגורים להסתער עליו בקפיצות שמחה: אבא חזר הביתה.

"ערמת" הגורים התגודדה בהתרגשות סביב האב. נגיעת חוטם בחוטם, רחרוח חפוז וליקוק בדומה לנשיקה חטופה היו המגע הראשוני, כאילו ביקשו לוודא בכך את תקפות הקשר המשפחתי. משנרגעו מעט, התרפקו הגורים למרגלות אביהם, ממתינים חסרי סבלנות, כל גור בתורו, לליקוק יסודי, ניקוי וכסיסת הפרווה.

ברגע שהגורים הבחינו בו, הם קפאו במקומם. בקצה מדרגת סלע עצר השועל הבוגר וסקר את הגורים. לבסוף השמיע מעין שיעול חרישי. זה היה האות לגורים להסתער עליו בקפיצות שמחה

ואז היא הופיעה בפתאומיות. כמו משום מקום. כרוח רפאים, כאילו מתוך סלע אבן החול. בפרץ של התרגשות מחודשת הקיפו ששת הגורים את אמם, ובשתי קבוצות של שלושה מכל צד ינקו בלהיטות מפטמותיה, בעוד היא עומדת זקופה במשך דקות ארוכות. קול יללה ארוך קטע את רגעי האינטימיות בין האם לגוריה. היללה העמומה נשמעה ממרומי הגולן, הדיה התגלגלו וגלשו במורד הערוצים, התנפצו אל קירות המחצבה וחזרו והתפוגגו במרחב. היתה זו יללת זאב. תגובת השועלים לאיום המרוחק היתה מיידית: ההורים פצחו בנביחות אזהרה צרודות, ואילו הגורים המבועתים מיהרו לחמוק ולהיעלם במעמקי מאורתם, והיו כלא היו.

אמא קוטפת חוגלה

השועל השוכן בגולן ובכל אזורי הארץ, מנגב ועד חרמון, הוא השועל המצוי (Vulpes vulpes), הטורף הנפוץ ביותר כמעט בכל מקומות החיוּת בארץ, ולו גם הצחיחים ביותר. בארץ קיימים שני מינים נוספים שתפוצתם מצומצמת: שועל הנגב, הקרוי גם שועל חולות (Vulpes rueppelli), שיש אומרים שאוכלוסייתו נכחדה, ושועל צוקים (Vulpes cana), שתפוצתו מוגבלת לאזורים סלעיים תלולים במדבר.
השועל המצוי הוא סתגלן מובהק, המנצל את כישוריו ואת יכולותיו במאבק הקיום שלו. הוא ניזון מקשת מזונות רחבה ביותר מן החי ומן הצומח. בקלות רגליו ובזריזותו הוא מצליח לטרוף מכרסמים, זוחלים, ציפורים ואפילו טרף גדול יותר. יוסי ביידץ מספר כי לא אחת ראה את הורי הגורים גוררים עופר צבאים אל מאורתם.

במהלך ימי הצילום הרבים שהקדשתי למשפחת השועלים, זכיתי לצפות בשועלה המסתערת מן המארב על חוגלות, דולקת בעקבותיהן כרוח סערה, ובזינוק מדויק מצליחה "לקטוף" חוגלה צעירה, שעופפה בכבדות מעל לקרקע. ההחלטה לחצות את רחבת המחצבה היתה מהלך קטלני עבור משפחת החוגלות, ולמרות זאת חזר האירוע על עצמו כמעט מדי ערב. עם הישמע קרקור חוגלות קרב, מיהרה השועלה לתפוס נקודת תצפית ונדרכה במארב מתוכנן.

הזכר, אבי הגורים, תרם אף הוא את חלקו לכלכלתם. פעמים רבות הוא נראה בדרכו חזרה למאורה, נושא בפיו פרי אבוקדו, שלל מכובד, עתיר חלבונים ושומנים, שנפל בחלקו הודות למטעים שבהם הִרבה לשוטט בסיוריו הליליים.

בשונה מטורפים אחרים, כמו הזאב, הצבוע והנמר, הצפייה בשועל המצוי קלה יותר. אוכלוסייתם בארץ צפופה יחסית, והם מסוגלים להשתלב ולחיות באיים או במובלעות מבודדות בסמוך ליישובים גם במרכז הארץ. לעיתים הם חודרים לתוך יישובים ומנהלים את חייהם בחשאי, ניזונים מפסולת המטבחים, מקדרות הבונזו ומכופתיות המזון לחתולים, שבעליהם של חיות המחמד משאירים בלילה מחוץ לדלת הבית.

אבא שועל כוסס את פרוות בנו. השועלים הם בעלי חיים טריטוריאליים, החיים בזוגות או במשפחות | צילום : יוסי אשבול

הצלם מסתתר ומקבל אהבה

לא קל לצלם חיית בר במאורתה בארץ. ישראל אינה אפריקה מבחינת יחסן של חיות הבר לאדם. יש משהו מתסכל מעט בידיעה שסדרת תמונות שהייתי מצליח לצלם בחצי יום עבודה בקניה או בטנזניה הופקה בשבועות של תצפית ועבודת צילום מאומצות. הטווח הקרוב ביותר שיכולתי להגיע אליו היה כ־50 מטרים מהמאורה. על אף שהשתמשתי במצלמה שקטה במיוחד, היה עלי לעטוף את גוף המצלמה במגבת, כדי להקטין את רעש דריכת המנוע וחבטת המראה. על שימוש במבזק (פלאש) אין מה לדבר. זה היה מפחיד מאוד את השועלים, והיה עלול להרוס הכל. בישראל, מסתבר, הכל קשה. גם לצלם חיות.

בפולקלור של עמים רבים נחשב השועל לבעל חיים פיקח ונבון במיוחד. הוא מסוגל לזהות ולהכיר אנשים השוהים בתחום מחייתו. בנחישותו להשיג מזון, הוא מוכן להסתכן, להתקרב וגם "להתיידד" עם כל מי שאפשר להפיק ממנו תועלת, ובאותה במידה הוא יכול לזהות ולהתרחק מבני אדם שעלולים להתנכל לו. משום כך, נוח לי להאמין כי דווקא יכולתם זו להבחין בין אויב לאוהב אפשרה לי לחדור עם מצלמתי לתוך פרטיותם ולהנציח מעט מהתנהגותם האינטימית בסביבת מאורתם.

המאורה היא מרכז המרחב החושי שלהם. חושי הראייה, השמיעה וההרחה המחודדים של השועל מקשים על האפשרות להערים עליו ולצלמו מקרוב ללא ידיעתו או בניגוד לרצונו. במהלך כל הימים והלילות הארוכים שבהם שהיתי במחיצתה של משפחת השועלים לא פיתיתי אותם בפתיונות מזון. הקפדתי להסתכל, לצלם ולחוות את ההתרחשויות מבלי להיות מעורב ומבלי להשפיע על המציאות הטבעית הנגלית לעיני ולעין המצלמה.

יחד עם זאת, על אף שהסתתרתי בסוכת צילום מוסווית היטב, חשתי כי אני חשוף בפניהם לחלוטין. מבטיה החודרים של השועלה, היישר לתוך עדשת המצלמה, הביעו היטב את מודעותה לנוכחותי. היו רגעים שבהם היא התקרבה עם הגורים למרחק נגיעה ממקום ישיבתי, נעמדה ושלחה לכיווני מבט ארוך ושליו. תקתוק המצלמה שנשמע מעברי לא הפריע לה ולא שינה את ארשת השלווה שהיתה נסוכה על פניה. היא רק מצמצה קלות, דבר שנראה בעיני כמעין קריצה האומרת הכל.

---

תודה ליוסי ביידץ, שחשף בפני את סוד השועלים וגם תיווך בינינו. סיועו הרב אִפשר את צילום הכתבה. תודה לסמי כנפו, מנהל השיווק ב"דלתא – פילם", על אספקת סרטי הקודאק E100VS שנזקקתי להם לצילום העונה האחרונה.

הפוסט שועלים בגולן – אלבום משפחתי מן הטבע הופיע ראשון במסע אחר