גן לאומי חוף השרון

במרחק נסיעה קצרה מגוש דן הדחוס והצפוף, מאחורי מגרשי החנייה העמוסים של מתחמי הקניות של שפיים וגעש מסתתרת פנינת טבע אמיתית. גן לאומי חוף השרון נמצא באזור מרהיב ביופיו, בעיקר בזכות רכס הכורכר הנמצא בתחומו ואשר מתנשא עשרות מטרים מעל הים ומאפשר תצפיות נוף עוצרות נשימה ממש. אפשר ללכת פה בכמה מסלולי הליכה המסומנים היטב. כל המסלולים מעגליים ואפשר להתחיל באחד והצטלבות דרכים להמשיך במסלול שני וכן הלאה. אל תחמיצו את המסלול המסומן באדום. זהו שביל המצוק, והוא עובר לאורך מצוק הכורכר, ומאפשר תצפיות נרחבות על רצועת החוף הצרה והים הכחול ורחב הידיים – קשה לחשוב על נופים יפים מאלה. מסלול אחר עובר בלב הגן הלאומי, ויש גם מסלול בצדו המזרחי, שמשקיף על השדות הירוקים של הקיבוצים בסביבה. במרכז השמורה יש מחצבת חול ישנה שמשמשת כמקום נפלא לגלגולים וקפיצות בחול הרך. ברחבי הגן תיתקלו בצמחייה טיפוסית לאזור, בסתיו אפשר ליהנות מפריחת חבצלות החוף ובחורף מאירוס הארגמן היפהפה. בשנים האחרונות רשות הטבע והגנים השיבה לכאן צבאים, ועם קצת מזל אולי תזכו לראות "במבי" עדין ויפה עיניים. מסיבה זאת אסור בתכלית האיסור להכניס כלבים או בעלי חיים אחרים לשטח השמורה, ורכיבה על אופניים מותרת רק בשביל השחור. בחורשת האיקליפטוסים בפינה הדרומית-מזרחית של השמורה יש אזור עם שולחנות פיקניק, אבל אסור להבעיר אש.

איך מגיעים? גן לאומי חוף השרון נמצא סמוך למתחם הקניות באזור געש-שפיים, הכניסה כ-800 מטר דרומית למגרש החנייה של חוף געש. הכניסה אינה כרוכה בתשלום.

פארק הרצליה ובריכת החורף

פארק הרצליה הוא דוגמה מצוינת לפארק עירוני שמשלב פנינת טבע עירונית ממש בתוך העיר. חלקו האחד נראה כמו פארק עירוני לכל דבר, עם מתקני משחק לילדים, מדשאות ואגם מלאכותי קטנטן. בגבול הצפוני-מערבי של הפארק נמצא אזור הבאסה – בריכת החורף של הרצליה. בבאסה יש שלושה גופי מים וצמחיית מים עניפה. הבריכה מתמלאת מדי חורף ומושכת אליה בעלי חיים רבים, בעיקר עופות מים כמו אנפות, ברווזים ומגלנים. לאחרונה, לאחר מאבק סביבתי ארוך, הוחלט על שימורה של הבאסה ושילובה בפארק העירוני הצמוד. התוצאה מלבבת – שבילי הליכה הוסדרו בין הבריכות, הוקמו בקתות מסתור מהן ניתן לצפות על הציפורים, ויש גם תצפית יפה ומסודרת בראש גבעה ממנה ניתן להשקיף על הפארק כולו. ניתן גם לשכור משקפות כדי לצפות בציפורים. באזור הבאסה נחנך אזור משחקים מקסים, שכולל מתקני טיפוס וכושר מעץ ומסלולי מכשולים מחומרים טבעיים כמו עץ ואבן. אחרי טיול קצר בפארק אפשר להמשיך לחלקו הדרומי  ולתת לילדים לפרוק מרץ בשלל מתקני הטיפוס, הגשרים התלויים והאומגה.

איך מגיעים? פארק הרצליה נמצא סמוך למחלף שבעת הכוכבים, בין הרחובות: יוסף נבו במזרח, שדרות בן-ציון מיכאלי מדרום, שדרות בגין בצפון ונתיבי איילון במערב.

שמורת בני ציון (רכס חרוצים)
לפעמים אנחנו חושבים שבשביל ליהנות מטבע, פריחה ונוף פתוח צריך להרחיק, ושוכחים שהטבע נמצא ממש מתחת לאף. זהו בדיוק המקרה של שמורת בני ציון. בין רעננה למתחמי הקניות הגדולים של שפיים וגעש מסתתרת השמורה הקטנה שמציע נוף פתוח של גבעות, שדות והרבה צמחייה ובעונת האביב והחורף גם פריחה נפלאה. בשמורה גדלים כ-300 מיני צמחים. אפשר ליהנות ממרבדים נפלאים של כלניות וסביונים לצד קורנית מקורקפת, צבעוני, אירוס הארגמן, לוטם מרווני ועוד. לצד אלה יש מעט עצים, כמו אלון התבור, חרוב ושיזף. כל אלה הופכים את השמורה למקום מצוין לטיולון ופיקניק של שבת בבוקר, או טוב מכך, של אמצע השבוע. שימו לב שהשמורה מותרת להליכה רגלית בלבד ואת האופניים יש להשאיר בבית.

איך מגיעים? מכביש החוף פונים לכיוון חוות רונית, חוצים את מסילת הרכבת ופונים ימינה. השמורה נמצאת מצד שמאל מעט לפני הכניסה לבני ציון.

פריחה חורפית בשמורת בני ציון | צילום: MathKnight, ויקיפדיה העברית, GFDL

יער חדרה ובריכת יער
מוזר ולא צפוי למצוא בלבה של עיר גדולה מין יער עבות מהאגדות, גם אם עציו אינם מחטניים אלא דווקא איקליפטוסים שהובאו לכאן כחלק מהמאמץ לייבש את הביצות. בעבר, כל האזור היה מוצף בביצות והצבע הירוק שלט פה, עובדה שבאה לידי ביטוי בשמה של העיר חדרה, שבא מהמילה הערבית "חדר", שפירושו ירוק. היער משתרע על 1,400 דונם, והתקופה היפה ביותר לבקר בו היא בחורף ובאביב, אחרי שהגשמים ממלאים את בריכת יער, שריד לביצות הגדולות של חדרה. בחורף מוצפת הבריכה במים ומתמלאות בחיים – עופות וציפורים, צפרדעים וכל מיני יצורים קטנים משמחי לבב. ביום חורף שמשי נפלא במיוחד לטייל פה ולהתפעל מהגבעות הירוקות שמנוקדות בפריחה, להסתכל על הברווזים והאגמיות באגם העונתי, להקשיב לקרקור הצפרדעים, לנשום את הריח הרענן שאחרי הגשם ולהרגיש, לפחות לזמן מה, כאילו מעולם לא היה פה מחסור במים.

איך מגיעים? יער חדרה נמצא ליד תחנת הרכבת בעיר. במחלף אולגה פונים מכביש החוף לכיוון חדרה, יורדים במחלף חדרה ונוסעים לפי השילוט אל תחנת הרכבת.

פארק השלולית (בריכת דורה)
עוד מקום שהחורף משנה אותו מן הקצה אל הקצה: פארק השלולית, שנמצא בכניסה הדרומית של נתניה, הוקם מסביב לבריכת חורף טבעית. הפארק הוקם על ידי קק"ל בעלות של שלושה מיליון שקלים, והוא עדות משמחת להצלחת המאמץ של פעילי סביבה לשמר את האזור במצבו הטבעי במקום לבנות עליו עוד ועוד בנייני מגורים. בריכת החורף היפה מהווה בית גידול למיני דו חיים כמו סלמנדרות, צפרדעים וטריטונים, והיא מושכת עופות מים רבים. מסביבה יש צמחייה מטופחת וכן מתקני משחקים, מגרש החלקה לסקייטבורד ומסלולי מכשולים מעץ. נחמד לעשות פיקניק ליד המים, ואחר כך להקיף את הבריכה בהליכה או ברכיבה על אופניים.

איך מגיעים? מכביש החוף יורדים לנתניה במחלף השלום ונוסעים מערבה על רחוב שלום עליכם עד שמגיעים לצומת T. בצומת פונים ימינה אל שדרות בן גוריון, ומצד ימין רואים את החניון לפארק.

בריכת יער, מתמלאת חיים בחורף  | צילום: יוחאי גוטווין, ויקיפדיה העברית, GFDL

שמורת אירוס הארגמן
מצפון לשלולית החורף נמצאת שמורת אירוס הארגמן, שמורה בגודל של כמאה דונם בה פורחים בפברואר – מרץ עשרות אלפי אירוסים בצבע ארגמן. במרכז השמורה יש דיונות חול, מה שהופך את הביקור בה למהנה במיוחד עבור ילדים קטנים.

איך מגיעים? פונים במחלף פולג לכיוןן נתניה, ואחרי הכניסה לרמת פולג (על שדרות בן גוריון) מחנים את הרכב בצד שמאל של הכביש.

יער אילנות ויער קדימה
שני מקומות נוספים בהם אפשר ליהנות מפריחתו של אירוס הארגמן הם יער אילנות ויער קדימה. יער אילנות נמצא משני צידיו של כביש 4, ויש בו הרבה יותר מאירוסים. היער שימש משנות החמישים ועד שנות התשעים כמעין מעבדה ניסויית בה נבדקה הסתגלותם של עצים שונים שהובאו מרחבי העולם לאקלים ולתנאים בארץ. בסוף החורף ובאביב פורחים ביער שפע של פרחי בר. המפורסם מכולם הוא, כאמור, אירוס הארגמן, אבל אפשר לפגוש ביער גם תורמוסים, צבעוני השרון, קידה שעירה, אזוביון דגול ומינים נוספים. ביער יש מסלול טיול קצר שנקרא "שביל האירוסים", מסלול משולט שאורכו כשלושה קילומטרים. המסלול עובר, בין היתר, בגבעת האירוסים, בה יש יער של אלוני תבור צעירים ומראשה נשקף נוף הסביבה. בהמשך עובר המסלול ביער אקליפטוסים, ולאורך כל הדרך יש פריחה נהדרת. הכניסה ליער נסגרת ביום שישי בצהריים ונשארת סגורה במהלך השבת.

יער קדימה הוא יער קטן וחביב, השוכן צפונית מזרחית לישוב קדימה. ביער נטועים בעיקר עצי אקליפטוס אך אפשר למצוא בו מינים נוספים כמו שיטה כחלחלה, ברושים, אלון התבור ואורן הצנובר. בחורף אפשר ליהנות מפריחתו של אירוס הארגמן ובאביב מפריחתו של בן חצב יקינתוני. ביער יש חניון מסודר עם שולחנות ומתקני שעשועים לילדים.

איך מגיעים? יער אילנות שוכן לצד כביש מס' 4 בין קדימה לפרדסיה, כקילומטר מצפון לצומת הדסים. על הבאים מכיוון תל אביב לפנות ימינה בכניסה ליער אילנות ולחנות את הרכב ברחבת החניה שביער האיקליפטוס.
יער קדימה שוכן בין היישובים קדימה וצורן, משני צידי כביש אזורי 652. מהכביש המוביל ליישוב הקהילתי צורן (652) עוברים את הכניסה לאזור התעשייה של קדימה, ואחרי בית הקברות יש שלט שמאלה לכיוון היער. הדרך הופכת סלולה, ממשיכים שמאלה על האספלט עד החניון המרכזי של היער.

יער חורשים
יער חורשים הוא דוגמה טובה לכך שלא צריך לנסוע רחוק בשביל לבלות ביער ירוק ועשיר בצמחייה ונוף. היער, המשתרע של שטח של כ-2,000 דונם, שוכן על גבעה בשיפולי השומרון. לצד עצי אורן וברוש גדלה ביער צמחיית בר עשירה. בעונת החורף אפשר ליהנות מפריחת כלניות ורקפות, ובאביב פורחים ביער צבעונים. ביער יש כמה נקודות תצפית שמהן אפשר להשקיף אל הרי ויישובי השומרון.  היער מטופח, נקי ונעים, ויש בו כמה חניונים ובהם שולחנות פיקניק, מתקני משחק, מנגלים ועוד.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 444 עד צומת חורשים. פונים מזרחה לכביש 5333. בכיכר הראשונה פונים ישר אל שערי קיבוץ חורשים. פונים שמאלה במעלה כביש (לפני מבנה התעשייה הקיים) ונוסעים כ- 800 מטר עד לשלט הכניסה אל היער. אפשרות נוספת היא לנסוע לכיוון היישוב נירית, לעבור את שער הכניסה ליישוב ולהמשיך בנסיעה עד שמגיעים לחניון שנמצא מצד ימין.

מפת אזור השרון

הפוסט טיול טבע בשרון הופיע ראשון במסע אחר

"חדרה" פירושה בערבית "ירוקה". ובמקרה הזה – הכוונה לירקרקותן של הביצות שהיו כאן בעבר. המתיישבים הראשונים שהגיעו לאזור מצאו אותו מוצף ביצות ומוכה קדחת ופנו לברון רוטשילד בבקשת עזרה. הברון, שניחן בחשיבה כלכלית, אכן נחלץ לעזרתם בשנת 1896 ודאג לנטוע במקום עצי איקליפטוס רבים, בתמורה לאדמה שעליה ניטעו. כך הוא קיווה לסייע למתיישבים להיפטר מהביצות, אך גם להפיק רווח מכך שייצר מן האיקליפטוסים שייכרתו עצה (עץ לרהיטים ולמוצרים אחרים).

העצים החלוצים
אלפי עצי איקליפטוס היכו במקום שורש, אך הביצה המשיכה לרחוש. לימים התברר כי על אף גובהו ומהירות צמיחתו (20 מ' בשש שנים!) האיקליפטוס אינו מייבש את הביצות טוב יותר מאורן, נניח, או מברוש. בינתיים, עם השנים, התייבשו הביצות, בעיקר בזכות תעלות שנחפרו ביער וניקזו את המים לים ולנחלי האזור, וירוק הביצות הוחלף בירוק העצים.

יער חדרה. אלו הם צאצאיהם של העצים שנטע כאן הברון רוטשילד

עצי איקליפטוס המקור הניצבים כאן כיום הם צאצאיהם של העצים הראשונים ההם.
במהלך השנים הם נכרתו פעמים אינספור, הסיקו קטרי רכבת, סייעו בבניית אדני מסילה ושימשו לבעירה. למזלם של העצים הללו הם מחדשים את גזעיהם הרבים במהירות עצומה, וככל שיכרתו בהם כן ירבו וכן יפרצו.

צילו של היער העבות נעים וקריר. למרבה הצער חלק מן העצים הללו אינם נעימים
ומזמינים ומתחת להם עולה היום סבך קוצני של צמחי אספרג. העצים המצויים בחלקים הפתוחים יותר של היער דווקא מתאימים מאוד לפיקניק, על מרבדי העשבוניים הנפלאים ומשטחי החמציצים הנפרשים לרגליהם.

איקליפטוס בטעם דבש
הפריחה העיקרית ביער היא כמובן פריחת עצי האיקליפטוס. השם איקליפטוס – שפירושו ביוונית מכוסה או חבוי היטב – מתייחס לכיסויו של ניצן הפרח, הנושר בדיוק ברגע המתאים כדי לאפשר לפרח ללבלב. אמנם פריחתו של איקליפטוס המקור אינה מרשימה, אך היא משמשת מרעה נאה לדבורים. בעשורים האחרונים חלה ירידה במקורות הצוף לדבורים כתוצאה מעקירת פרדסים ומצמצום השטחים של פרחי הבר. האיקליפטוס, הפורח בסתיו, משמש את הדבורים דווקא בעונה הקשה ביותר שלהן מבחינת מצאי הצוף. הדבש המופק מפרחי האיקליפטוס ניחן בארומה מיוחדת.

צעד אחד מחוץ ליער ולפנינו מקום קסום נוסף, פארק השרון. הפארק משתרע על פני שטח רחב ידיים וגדלים בו בתפזורת עצי אלון וחרוב העומדים על מכונם כבר שנים רבות. באביב המקום מוריק, הפריחה ססגונית וניחוח הפרדסים הנטושים מציף את האוויר. זהו מרחב נהדר לתפוס בו שלווה, לפרוש סלסלת פיקניק, לשחק בכדור ולהשתולל בדשא.

הטבע לא ממהר להיכנע, והמים ממשיכים להיקוות עד היום ביער ובסביבתו. בריכת סמר ובריכת יער, המצויות בשטחו של יער חדרה, הופכות בשנים גשומות למקווי מים שוקקי חיים, בעלי צומח ייחודי, עופות מים וצפרדעים מקרקרות. נמלאות במים גם תעלות ניקוז הפזורות ברחבי היער עוד מהתקופה שבה ניטע. למרבה הצער, גם יער חדרה, כיערות רבים אחרים, הולך ונדחק כיום מפני העיר. בחלקו הצפוני עתיד להיסלל כביש, וגם השטחים הפתוחים שסביבו הולכים ומצטמצמים ומשנים את אופיים. אך בינתיים, למרות הכל, המקום עודו מופלא וייחודי.

מסלול טיול ביער חדרה
נקודת מוצא וסיום: תחנת הרכבת חדרה מערב
איך מגיעים: במחלף אולגה שבכביש 2 פונים מזרחה אל רחוב אהרון אהרונסון. חוצים את מסילת הרכבת, ומיד אחריה פונים ימינה לרחוב הרכבת ונוסעים עד לתחנת הרכבת עצמה (1 על המפה).
סוג המסלול: מעגלי. כאן מתואר מסלול נסיעה ברכב פרטי עם קטעי הליכה קצרים, אבל אפשר לעשות את המסלול גם ברגל, באופניים או ברכב שטח. כאשר האדמה יבשה הדרך עבירה במלואה לרכב פרטי, אולם לאחר ימים של גשם היא עבירה רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים. הדרך העוקפת את היער ממזרח לכיוון דרום עבירה לרכב רגיל לאורך כל השנה.
משך הטיול: כ-4 שעות, ברכב וברגל
עונה מומלצת: חורף ואביב

מפת המסלול

המסלול עובר בין היער לבין השדות המקיפים אותו מכל עבר. הנוף הנפרש ירוק
להפליא, האוויר צלול והריחות מענגים. מרבדי הפרחים המשתרעים מסביב נותנים
תחושה שאירופה זה כאן. האזור רוחש יצורים מיצורים שונים, החל בפרפרים וכלה בכבשים. מקווי מים קטנים וגדולים מציפים את הדרך. קשה להאמין שפעם נאבקו כאן בביצות ובקדחת.

חולפים על פני תחנת הרכבת חדרה מערב (1 במפה). 150 מטרים אחריה פונים שמאלה (מזרחה) ונוסעים בכביש הסלול המוליך לתוך היער. אחרי 100 מטרים רואים מימין חניון נופש פעיל (2), שבו מתקני משחק מיושנים. כשמגיעים לקצה היער (3) פונים דרומה כדי להקיף אותו ממזרח. ביציאה מן היער נגלים משמאל שדות חרושים ירקרקים, ומימין נפרש היער עצמו, על מרבדי החמציצים והאספרג שבו. בשלב מסוים מתחלפים השדות המעובדים באחו מופלא של סביונים וכלניות, וגם כוורות רבות שמפיקות מתוכן דבש איקליפטוס. לאחר שחולפים משמאל על פני עץ אלון תבור בודד (4) כדאי לעצור, לרדת מן המכונית וליהנות משפע הפירות הקטנטנים והמתוקים שנותנים עדיין פרדסי השרון הזנוחים.

שבים לרכב. הדרך ממשיכה לתוך היער ולאחר מכן שבה וחולפת בשוליו, עד לחניון האלונים (5). זהו מקום מצוין לחניה ולגיחה אל גבעות הכורכר של פארק השרון.

נפלא לשבת לפיקניק על מרבדי העשב

בשלוליות החורף
במקום זה ניצל פעם מכריתה יער קדום של אלון תבור. אפשר לשוטט נטולי מטרה בשבילים החוצים את הפארק, ואפשר גם ללכת בשביל ישראל היוצא מן החניון, ולחלוף על פני עדרי עיזים וכבשים, אנפות בקר לבנות ואלות מסטיק, שבצילן חוסות רקפות. מדרום לחממת פרחים נטושה מצויה שמורת בריכת יער (בריכת עתא, 6 במפה). הבריכה ממוקמת ליד חורשת איקליפטוס, ממערב לתחנת הדלק, והיא משולטת. זהו שטח שקערורי המוצף בחורף במי גשם, שריד לביצות העבר. בחורפים האחרונים, בשל מיעוט הגשמים, לא התמלאה שלולית החורף הזאת במים, אבל בשנים גשומות, כשהיא מוצפת, מגיעות לכאן שפע של ציפורי מים, ובהן ברכיות, אגמיות, שחפים, שרשירים ועוד. נוריות המים ממלאות את הבריכה במרבד לבן מרהיב. מקום נפלא לבקר בו ביום שמש חורפי.

חוזרים לחניון האלונים (5) וממשיכים להקיף את היער מדרום. מכאן הופכת הדרך משובשת למכוניות פרטיות, ובימים שלאחר גשמים עזים אף לרכב שטח. היא ממשיכה מערבה ומתעקלת צפונה עד שהיא מגיעה לבריכת סמר (7), שריד נוסף לביצה הגדולה בירכטאס שכיסתה את האזור. גם זו, כמו בריכת יער, לא התמלאה מים בשנים האחרונות. מי שעינו אינה מיומנת יכול לפספס בקלות את השקערורית צפופת צמחי הסמר האופייניים לביצות. יש לחפש אותה ממערב לדרך, מטרים ספורים מדרום לאנטנה הגדולה. 700 מטרים נוספים באותה הדרך ולפנינו, שוב, תחנת חדרה מערב (1).

___

מתוך "ספר היערות", מאת ענת מדמוני, מפה – מיפוי והוצאה לאור
להזמנת הספר>>

הפוסט יער חדרה – פעם היו פה ביצות הופיע ראשון במסע אחר

לנופיו של מישור החוף שלנו נוסף מדי שנה, עם בוא הגשמים, קישוט חורפי – בריכות חורף. שטחים שהיו יבשים בקיץ מתמלאים לפתע חיים: מי גשם ונגר מציפים אותם, ובבריכה שנוצרה במפתיע מתפתח ערב רב של צמחים ומגוון בעלי חיים. אלה ינוחו, יאכלו, יזדווגו ויתרבו כאן, וינצלו עד תום את העושר שמציעים מי הבריכה. עם חלוף הגשמים תתייבש הבריכה ותעמוד בצחיחותה במשך כל הקיץ, עד לחורף הבא.
נופי בריכות החורף היו שכיחים מאוד בארץ ישראל בעבר, ועשרות מקווי מים עונתיים כאלה היו מפוזרים לאורך המרזבה – העמק המוארך שבין רכסי הכורכר המתמתחים לאורך מישור החוף. אך הבריכות כמעט נכחדו בגלל בנייה מואצת וניקוז מכוון, עד כי רק בריכות ספורות נותרו. הצעה לטיול חורפי אל שלוש בריכות כאלה.

בריכת ניצנים: להחזיר את הגלגל אחורה
בקרב דיונות חול, מוקפת בעצי שקמה עתיקים, שוחזרה בריכת ניצנים, כחלק מהמאמצים להציל ולשקם את בית הגידול הפגוע בחולות מישור החוף הדרומי. בעבר היה לא הרחק מכאן שטח מוצף יפהפה שנוקז והפך למטע, והבריכה המלאכותית נועדה להחזיר את הגלגל אחורה ולהשיב לכאן את החי והצומח של פעם. היא הוכשרה על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם רשות הניקוז בשנת 2001, והיום היא חלק משמורת חולות ניצנים.
עופות מים רבים אמנם לא תראו כאן בינתיים – הם עדיין אינם מכירים את הבריכה, החדשה יחסית – אך בני המזל שיצעדו בשקט בשבילי השמורה עשויים להיתקל בקבוצת צבאים, חלק מאוכלוסייה גדולה החיה בשמורה.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד ישראל,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

בריכת דורה: טבע מוקף בניינים
הבריכה הבאה במסלולנו, בריכת דורה, מצאה את עצמה בתוך העיר נתניה, עם התפתחותה של העיר סביבה. למרות הפיתוח והבנייה סביב, הבריכה שרדה, וראוי לציין לטובה את עיריית נתניה, שהחליטה על שימורה – יחד עם "שמורת האירוסים" הסמוכה – בעקבות פנייה של תושבי העיר. כך הפכה בריכת דורה לאתר ייחודי בארץ: "שמורת טבע" בלִבה של עיר.
בריכת דורה היא פנינת נוף יוצאת מגדר הרגיל – מוקפת בטבעת של עצי אקליפטוס, עם ניגודיות יפה לעין בין השטח הטבעי לבניינים שגובלים בו. מומלץ לשלב בביקור בה גם טיול בשמורת האירוסים, הנמצאת מעבר לכביש, וליהנות מהפריחה היפהפייה של רותם המדבר (בינואר־פברואר) ואירוס הארגמן (אמצע פברואר עד אמצע אפריל).

בריכת דורה שרדה בתוך שטח עירוני, והיום היא פיסת טבע בתחומי העיר נתניה | צילום: דובי טל

בריכת יער: שריד לביצות
נצפין מכאן לבריכת יער. הבריכה היא שריד לביצות חדרה, שהשתרעו על שטח ענקי ויובשו בסוף המאה
ה־19 (עצי האקליפטוס שניטעו כדי לייבשן מהווים את יער חדרה של היום). כיום הבריכה היא חלק מפארק השרון – גן לאומי מתוכנן שבשטחו, מלבד הבריכה, תוכלו לראות גם פארק של חרוב ואלת המסטיק וגם עצי אלון תבור מרשימים, שארית מיער אלונים רחב ידיים שכבר איננו. בפברואר־מרץ פורחים באזור פרחים רבים: נרקיסים, רקפות, כלניות ועוד.

יופי בסכנת הכחדה
כפי שברור לעין כל מי שיבקר בהן, בריכות החורף הן פניני נוף. אך מעבר לכך, חשיבותן רבה כבית גידול למגוון רחב של צמחים ובעלי חיים, המופיעים בבריכה כמעט מיד עם התמלאותה במים. בשביל כמה מבעלי החיים הרבים המאכלסים אותה, בריכת החורף מהווה בית גידול יחיד, והם אינם מתקיימים במקווי מים אחרים, כגון נהרות, נחלים או אגמים. בעלי חיים אחרים מזדמנים למקווה המים ומנצלים אותו כמקור למזון או כאתר לרבייה ולמנוחה. כך, למשל, מרבים לפקוד את הבריכות עופות מים, חלקם תושבי קבע אצלנו ואחרים רק חורפים בארץ או חולפים בה (ראו כתבה בעמוד 20).
בריכות החורף הן עולמם של הסרטנים הירודים. מאחר שמשך חייה של

בריכת יער, דרומית לחדרה. שריד לביצות של פעם | צילום: ברוך גיאן

בריכת החורף הוא קצר, והיא עשויה להתייבש בתוך שבועות ספורים, הם חייבים להשלים במהירות מחזור חיים ולהטיל ביצים לקיומם של הדורות הבאים. קצב התפתחותם המהיר הקנה למערכת חיים זו את הכינוי "מערכת מתפוצצת"; ואכן, מעטות הן המערכות האקולוגיות שבהן מתפתחים החיים בקצב מהיר כל כך.
ההתאמה האקולוגית של בעלי החיים השונים לבריכת החורף כוללת, בין השאר, יכולת לשרוד בה בעונת היובש. החפרית המצויה, למשל, הדומה לצפרדע, עוברת את תקופת היובש על ידי התחפרות במחילות אל עומק הקרקע, שם נשמרת לחות מתאימה גם בשיאו של הקיץ. הסרטנים הירודים פיתחו ביצי קיימא – ביצים בעלות קליפה עבה וקשה המגינה על העובר החבוי בהן מפני היובש והחום של הקיץ, אך מאפשרת לו לספוג מים במהירות מיד עם ההצפה בחורף.
צמחי המים המעטרים את הבריכות פורחים בדרך כלל בסוף החורף. פריחתה של נורית המים נראית כמרבד לבן פרוש על פני המים — זהו צמח מים טבול, כלומר צמח שנמצא כולו (מלבד הפרחים) בתוך המים. לעומתה, כף־צפרדע אזמלנית הוא צמח מים המזדקר מעל פני המים, והוא בולט באביב בעמודי פריחה ורודים. פריחה דומה מאפיינת גם את הבוציץ הסוככני, צמח מים רב שנתי ששמו נגזר מן הבוץ שבו הוא גדל, ושאפשר לראותו בבריכת יער ובבריכת דורה. פריחתו עשויה להימשך עד אמצע הקיץ.
כאמור, בריכות החורף מהוות בית גידול מיוחד, שהיעלמותו מהנוף תביא להכחדתם של צמחים ובעלי חיים התלויים בו. כל מיני הדו חיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, ומכולם נשקפת סכנה מיוחדת לחפרית המצויה הנזכרת כאן, שאינה מתרבה אלא בבריכות עונתיות.
גם צמחי המים האופייניים לבריכות הם נדירים ונתונים בסכנת הכחדה. שמירה על בריכות החורף, ובתוך כך הגנה על המינים הנמצאים בסכנת הכחדה, הן ממשימותיה של רשות הטבע והגנים.

הפוסט בריכות חורף בישראל: מקווה לטוב הופיע ראשון במסע אחר