אל צ'לטן - מסע אחר

אל צ'אלטן ואיזור פיץ רוי – המדריך לתרמילאי

גיל אל עמי — Mon, 02 Apr 2018 11:05:28 +0000

אם ניסיתם לדמיין פעם איך נראית עיירת טיולים אמיתית – זה המקום. אל צ'אלטן היא עיירה קטנה בדרום ארגנטינה עם 600 איש, הממוקמת בין הרים גבוהים ומושלגים בהם נמצא הר הפיץ רוי המפורסם מתנשא לגובה של 3,405 מטרים וביום טוב אפשר לראות אותו מכל מקום בעיירה. באל צ'אלטן יש רחוב ראשי אחד המלא במסעדות, ברים, מאפיות וחנויות טיולים. המקום גם מפוצץ בהוסטלים, מלונות, דירות, ואתרי קמפינג בהם אפשר לישון.

מסלולים

כל המסלולים האפשריים באל צ'אלטן יוצאים ממקומות שונים בעיר, כך שאין צורך באוטובוסים/הסעות. נפרט כאן על המסלולים שאנחנו עשינו:

מפות ומדריכים מודפסים ליעד פטגוניה,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

1. פיץ רוי – זריחה ולגונה torre, יום וחצי (עם שינה בשטח)

היום הראשון: יוצאים לדרך מהקצה הצפוני של הרחוב הראשי סאן מרטין (אי אפשר לפספס), רואים שלט של השמורה ופיצול שבילים, ימינה למפלים (40 דק' לכל כיוון – לא היינו) ושמאלה ל-lago de los tres (הלגונה של הפיץ רוי).

הליכה לא קשה שאורכת כ-3 שעות עד לבייס קאמפ (poincenot), בדרך יש תצפית נחמדה על ההרים הסובבים ונקודת מבט יפה על הפיץ רוי מלגונה קאפרי. הגענו לחניון הלילה, התמקמנו, בישלנו והלכנו לישון (אם מגיעים מוקדם לחניון הלילה יש אפשרות ללכת לתצפית קרחון piedras blancas).

הר הפיץ רוי המפורסם מתנשא לגובה של 3,405 מטרים

היום השני: התעוררנו בחשכה והתחלנו לטפס בשעה 5:30, העלייה לוקחת בין שעה לשעה וחצי עד ללגונה. מהרגע שהגענו ועד שהחלטנו לרדת, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. השמש התחילה לעלות, השמיים התבהרו ואכן עמוד הפיץ רוי נצבע בכתום, מחזה מטורף!

משמאל ללגונה הגדולה יש עוד נקודת תצפית שווה על לגונה סוסיה (susia). לאחר הרבה צילומים למעלה ירדנו לבייס קאמפ, קיפלנו את הציוד ויצאנו לדרך בשעה 11:00.

חוזרים כ-10 דק' באותה הדרך שממנה באנו אתמול, ורואים פיצול שבילים, שמאלה חזרה לאל צ'אלטן ולגונה קאפרי וימינה ללגונה טורה (torre). לוקחים ימינה ומשם עד לפיצול שבילים הבא יש כ-8 קילומטרים בהליכה מישורית ונחמדה. כמה דקות לפני הפיצול תראו מצד ימין את הר טורה שהוא לא פחות יפה מהפיץ רוי ודומה לו מאוד. בפיצול שבילים יהיה רשום ימינה ללגונה טורה ושמאלה לאל צאלטן, השארנו את התיקים בשיחים והלכנו במהרה ללגונה (3.5 קילומטר לכיוון).

הלגונה מרשימה, עם קרחון בקצה שלה ומבט קרוב על ההר. לאחר הפסקת קפה בלגונה, חזרנו אל הפיצול, לקחנו את התיקים והמשכנו ישר לאל צ'אלטן (9 קילומטרים).

הגענו להוסטל בשעה 18:30. בסך הכל יצא כ-25 קילומטר ליום.

אופציות נוספות למסלול:

טיול יום לפיץ רוי הלוך חזור (24 ק"מ)
טיול יום ללגונה torre הלוך חזור (18 ק"מ)
טרק לילי יציאה ב-3 לפנות בוקר (תלוי בשעת הזריחה) מאל צ'אלטן והגעה לפיץ רוי בזריחה.

2. טרק מעבר הרוחות – 4 ימים לא קלים
המסלול כולל שני פסים המתצפתים על שדה הקרח, הליכה על קרחון, חציית שני נהרות על ידי זיפ ליין ומעבר בלגונות יפות. לטרק הזה יש לצאת רק במזג אוויר טוב ועם הציוד הנדרש, הוא מעגלי, ויש מקומות למלא מים בכל פינה, כך שליטר מים מספיק. אין מקומות לזרוק את האשפה בטרק, כך שהכול נסחב אתכם.

ביום היציאה יש לעבור במרכז המבקרים (שם גם מתחיל המסלול) ולהירשם למסלול + בדיקה של אנשי הפארק לגבי הציוד הנדרש. בכנות – כל ההליך הוא שכונה אחת גדולה, לנו בדקו רק לאדם אחד וגם זה בקושי, בכל מקרה אין מה להתגנב פנימה כי כסף זה לא עולה, ובמידה שקורה לך משהו הם ידעו לחפש אותך אם נרשמת.

טרק מעבר הרוחות

הציוד הנדרש להראות לאנשי הפארק:

• חבל דק 35 מטר (כל הקבוצה)

• מפה טופוגרפית של המסלול (כל הקבוצה)

• גזייה עם בלון מלא (כל הקבוצה)

• רתמה + חבל ביטחון + שאקל ברזל + שאקל אלומיניום (אישי לכל אחד)

היום הראשון: חניון לילה – טורו , 16 ק"מ

יוצאים ממרכז המבקרים לאחר כל הרישומים, מגיעים לפיצול לאחר 10 דקות הליכה, לוקחים ימינה ומשם הדרך עד לחניון לא מסובכת. היום מתחיל בעלייה בתוך היער, לאחר מכן במגמת ירידה ואז מישורי עד לחניון הלילה, יום קליל ולא ארוך במיוחד. חניון הלילה נמצא בתוך יער, יש מגני רוח הבנויים מעצים ונהר כ-5 דקות הליכה למילוי מים.

היום השני: חניון לילה פאסו דל וינטו (11 ק"מ)

יום קצר מבחינת קילומטרים, אבל עמוס באטרקציות וגם שיפועים קשים. יצאנו מחניון הלילה בשעה 9 בבוקר, בקצה לגונה טורה נצמדנו לימין וחיפשנו אחר רוג'ומים (מבנים קטנים מאבנים לסימון הדרך) העולים לכיוון הזיפ ליין. מגיעים לזיפ ליין הראשון (הייתה אופציה לחצות בסנדלים את מי הקרח – תלוי בעונה), הגענו ראשונים כך שעברנו במהרה בזיפ ליין (שווה להגיע מוקדם).

לאחר הזיפ ליין השביל מתחיל לטפס לכיוון הפס, אפשר כבר לראות את הקרחון מרחוק. העלייה עד לפס עצמו לוקחת 4 שעות, היא כוללת הליכה מגניבה ואיטית על הקרחון, כשמגיעים לפס נחשפים לתצפית מטורפת על שדה הקרח השלישי בגודלו בעולם (כיפת הקרח הפטגונית הדרומית).

לאחר הפס יש ירידה של 4 קילומטרים עד לחניון הלילה. יש נהר צמוד לחניון.

היום השלישי: חניון לילה bahia de hornos (כ-16 ק"מ)

בחצי הראשון של היום הולכים לצד שדה הקרח, עליות וירידות קטנות, לא משהו רציני. לקראת אמצע היום מטפסים לפס השני של הטיול (עלייה יותר קלה מהפס הראשון) ושם הרוח חזקה במיוחד. זוהי התצפית האחרונה על הקרחון מלמעלה, כשאתם מגיעים למעלה שימו לב להיצמד לשמאל – הירידה משם.

מנקודה זו מתחיל הסיוט של המסלול, לא בצחוק – זה באמת סיוט! 3 קילומטרים של ירידה חדה ותלולה, דרדרת מעצבנת והליכה מרובה בתוך שיחים.

אחריי שתסיימו עם זה, נשאר להחליט איפה ישנים. יש חניון לילה קטן על שפת האגם שהיה נראה מקסים, אבל כבר לא היה מקום, אז המשכנו לחניון לילה השני (עוד 2 קילומטרים). נחל ואגם צמודים לחניון.

היום הרביעי: חזרה לאל צ'אלטן (13 / 22 ק"מ)

יום זה מוקדש לחזרה לאל צ'אלטן, ברובו הולכים ליד האגם או בגבעות שמעליו. יום יחסית קליל אך גם די משעמם, מסומן במקלות אדומים או צהובים, הם לא החליטו על הצבע… לסוף המסלול יש הליכה של כ-13 קילומטר עד לנמל קטן. משם – אוטובוס שעובר ארבע פעמים ביום ועולה 150 פסו או טרמפ או הליכה של עוד 8 קילומטרים לאל צ'אלטן.

לא לשכוח להחזיר את הפתקים עם השמות שלכם שנתנו לכם באינפורמיישן לתיבה. יש אפשרות גם לשלוח מייל שהגעתם. אחרת יוציאו צוות לחפש אחריכם.

לא קל – אבל שווה

המלצות וטיפים על העיר עצמה

אוכל

• b&b – המבורגר מעולה

• el viejo nando – עוד המבורגר טעים

• la wafleria – ופלריה מדהימה

• que rika – מאפייה קטנה וגם אמפנדס מעולה

• la cervecria – מבשלת בירה טעימה, מגישים גם אוכל

• chocolateria בית קפה עם עוגות ושוקולדים עבודת יד

טיפים חשובים

כשאתם מגיעים לעיירה, מרכז המבקרים נמצא בכניסה. שאלו את כל השאלות מזג אוויר שם, יחסוך לכם ללכת לשם שוב.
סופר – יש באל צ'אלטן שני סופרים גדולים (בגודל של מכולת…) ויש שם רק דברים בסיסיים, בנוסף הכול שם יקר מאוד, לכן אם יש לכם זמן וקצת מחשבה על התכנון לאל צ'אלטן, תעשו קניות באל קלפאטה.
טיפ זהב: אם הגעתם לאל צ'אלטן ואין עננים בשמים, קחו תיק קטן ותצאו לאחד הטיולים באזור – ימי שמש נדירים באל צ'אלטן ושווה לנצל אותם.

המדריך לתרמילאי בדרום אמריקה

הפוסט אל צ'אלטן ואיזור פיץ רוי – המדריך לתרמילאי הופיע ראשון במסע אחר

פטגוניה בסכנה? תכנית לסכרים ענקיים

Fri, 23 Jan 2009 19:15:32 +0000

הנהרות בייקר ופסקואה נחשבים בין היפים ביותר בפטגוניה. אם יוקמו הסכרים יוצפו אזורים גדולים של יערות גשם וחיות בר נדירות עלולות להיכחד.
הפרויקט אמור לספק 2355 מגהוואט חשמל ועלותו ארבעה מיליארד דולר. הכינוי של פרויקט הפיתוח הוא "הידרו-אייסן", על שם האזור בו זורמים הנהרות.
עיקר הדאגה כיום נובע מן העובדה ששר האנרגיה של צ'ילה, מרצ'לו טוקמן, הביע תמיכה בפיתוח.
כתזכורת לחשיבות וליופי של הנופים הפטגוניים אנו מביאים כאן את כתבתו של גילי חסקין על האזור.

פארק הקרחונים הוא המיטב של פטגוניה, ואין טוב ממנו להמחיש את העימות הדרמטי בין ההרים למדבר. זהו אחד המחוזות המסעירים בתבל. חבל ארץ שבו מדבר ענקי ומצהיב נושק להרים מושלגים, לצוקים ולקרחונים. בחבל זה נפגשים הקצוות של הנופים המופלאים ביותר עם המשמימים ביותר: גושי קרח כחלחלים וצוקי גרניט מזדקרים בתלילות מעל ישימון חדגוני. לא מדויק. אפשר למצוא המון קסם גם בישימון.

מפות ומדריכים מודפסים ליעד פטגוניה,
בהנחה לגולשי מסע אחר!

המדבר הפטגוני הוא הגדול באמריקה, והוא משתרע מקו רוחב 37 ועד קו רוחב 51 דרום. בעבר התייחס הכינוי פטגוניה למדבר לבדו, אך כיום נוהגים לכנות כך את כל האזור שמדרום לנהר קולורדו (Río Colorado), כולל האנדים והצד הצ'יליאני של היבשת, עד נהר קואיג (Río Coig) בדרום. רוב הגיאוגרפים כוללים בפטגוניה גם את הקצה הדרומי של היבשת, טיירה דל פואגו (Tierra del Fuego, ארץ האש).

הפארק הלאומי לוס גלסייארס (Parque Nacional Los Glaciares, פארק הקרחונים), הנושק למדבר ממערב, הוא בעצם קצהו של שדה קרח ענקי שרובו נמצא בצ'ילה. הוא הוכרז ב-1937 והוכר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1981. לרגלי ההרים המקורחנים נחים האגמים הגדולים ויידמה (Viedma) וארחנטינו (Argentino), ובין שניהם זורם נהר סנטה קרוס (Río Santa Cruz) שמנקז את אגם ויידמה אל אגם ארחנטינו ושוצף מזרחה אל האוקיינוס האטלנטי.

תחת שמים כתומים
מצפון לאגם ויידמה מזדקר אל צ'לטן (EL Chaltén), הר גרניט ענקי מלא הוד. בעבר נקרא המקום הר פיצרוי (Cerro Fitzroy), על שם רב החובל שהביא את דרווין אל היבשת באונייה בִּיגְל. בימים ההם היה האזור נידח, ורק אכסניה אחת קיבלה את פני המטיילים המעטים. אנחנו הגענו אז מחלקו הדרומי של הפארק בנסיעה לא קלה, בטרמפים קמצניים שהובילונו קטעים קטעים במדבר המתעתע ולאורך חופו הצפוני של אגם ויידמה. את הר פיצרוי דמוי הדבשת לא יכולנו לפספס, והשעמום הפך באחת לציפייה מורטת עצבים. התארגנו בזריזות ומיהרנו להיענות לקריאת התגר ששלחו ראשי ההרים. זו היתה הליכה לא קלה, ודאי שלא עם מוצ'ילה כבד, אך לאחר כמה טיפוסים מצאנו את עצמנו על קצה של מורנה. לכאן הגיע פעם הקרחון שהאגם הכחול שלפנינו הוא מצבתו. מתוך הקרחון היושב לחוף האגם התרומם צוק אימתני לגובה של אלפיים מטר. במרומיו, במקום שבו הוא נושק לשמים, נח לו עוד קרחון קטן. מֶכָּה של מטפסי ההרים.

כעבור כמה ימים, אחרי שהלכנו ברגל לכל אגם ולכל קרחון בסביבה, ארזנו את הציוד והמתנו לטרמפ שייקח אותנו חזרה לאל קלפאטה (El Calafate), עיירת התיירות הקרובה ביותר לפיצרוי. אוטובוס מפתה חימם את מנועו, ובפינו כבר עמדו הטעמים המופלאים של מסעדות אל קלפאטה. אבל בעלת האכסניה שבה התארחנו ניגשה אלינו וביקשה בלחש:No Salgas , אל תצאו. התקשינו להבין מדוע. הם לא תמיד בנויים להסביר, הפטגונים. Mala Suerte, מלמלה, מזל רע, והצביעה לעבר הצוקים שבערו בכתום זוהר: Color de Salmon, אמרה. נדרשו עוד כמה תנועות ידיים עד שהבנו: לפני שהגיע לכאן קפטן פיצרוי והרבה לפני שכתב דרווין על מסעו, ישבו כאן בני שבט טֶהוּאֵלְצֶ'ה שראו בהר משכן לאלים ואולי אפילו אלוהות של ממש. בבוקר כמו זה, שבו זיכו האלים את השמים בצבע כתום קסום כל כך, הם היו חדלים מכל מלאכה, עוזבים הכל והולכים אל ההרים. כך נוהגים גם יורשיהם הלבנים. לא רצינו להתחכם לרוחות הרעות שוכנות האנדים, ולכן יצאנו שוב אל ההרים. אחרי חמש שעות של הליכה קשה וטיפוס מעיק על מורנה תלולה, ישבנו על שפת האגם הכחול, מעל הירוק העכור של לגונה סוסייה (Laguna Sucia). ואף שעברו כבר שעות אחדות מאז הנץ השחר, עדיין היו שולי השמים רקומים בכתום של זריחה.

מיום שצפינו במחזה המרהיב הזה עברו כבר יותר מעשרים שנה. מאז נתבעו ההר וסביבתו על ידי ממשלת צ'ילה, וארגנטינה מיהרה להקים במקום יישוב, שנקרא אף הוא אל צ'לטן, כדי לחזק את בעלותה על השטח. כעבור זמן צצו בסביבתו אכסניות ומסעדות רבות, וכעת האזור הוא מרכז תיירותי ובסיס לטיולים בחלק הצפוני של פארק הקרחונים.
אחד החסרונות של המקום המופלא הזה הוא מזג האוויר שפעמים רבות אינו מסביר פנים. בחורף הגישה חסומה בשל שלגים כבדים, ובקיץ הצוקים מכוסים תכופות בעננים. אם חיכה לכם מזג אוויר יפה כשהגעתם – אל תבזבזו זמן ואל תדחו למחר, צאו לדרך. כשמעונן, לעומת זאת, אין כלל טעם לצאת אל ההרים ומוטב לטייל לרגליהם, אפשר על גבי סוסים. כמעט כל אכסניה באל צ'לטן תוכל לסייע בשכירת סוס. ואפשר כמובן לשבת ליד האח עם ספר טוב ולהמתין ליום בהיר.

בעיה נוספת היא הריחוק של אל צ'לטן מכל מקום אחר. שדה התעופה הקרוב ביותר נמצא באל קלפאטה, במרחק של ארבע שעות נסיעה במכונית, חמש באוטובוס.

המפץ הגדול
אל קלפאטה, הקרויה על שם שיח מקומי שגרגיריו הכחלחלים ראויים למאכל, אינה נהנית מסביבה מרשימה, אך ניכר בה קסמה המרוחק של פטגוניה, ויש בה חנויות יפות, מסעדות טובות, ובשנים האחרונות הוקמו בה גם כמה מלונות טובים, מקצתם מפוארים. מלבד זאת, אפשר לשוטט שעה קלה על חוף אגם ארחנטינו הסמוך אליה ולצפות בעופות המים.

אבל יותר מכל, אל קלפאטה מוכרת כבסיס יציאה לחלקו הדרומי של פארק הקרחונים, שבו נמצא גם הקרחון המפורסם מכולם: פריטו מורנו (Perito Moreno). קרחון ענקי זה היה למוקד משיכה לתיירים בעיקר בזכות תהליך מחזורי שמתרחש כבר כמעט מאה שנה. בכל כמה שנים, מראשית המאה העשרים ועד היום, מתקדם הקרחון לעבר אגם ארחנטינו וסוכר את אחת מזרועותיו, עד שהמים הגואים ממוטטים אותו בקולות נפץ אדירים, וחוזר חלילה. המראה של צוק הקרח המתרומם מעל המים לגובה של כשישים מטרים הוא חיזיון יפהפה כשלעצמו, וקריסתו, שנמשכת לעתים כמה ימים, היא אחת מתופעות הטבע המדהימות שיש. בין קריסה לקריסה הקרחון נסדק באיטיות, וגושי קרח ענקיים צונחים מראשו אל האגם. תיירים רבים עומדים מולו בדממה שעות ארוכות, מטים אוזן לקולות הביקוע וממתינים בסבלנות לנפילה האדירה. סיבה נוספת שבזכותה התפרסם פריטו מורנו היא נגישותו היחסית לעומת קרחונים אחרים בפארק. אפשר לצפות בו מזוויות שונות, לשוט לרגליו ואף לצעוד עליו.

מלון ומסעדות באל קלפאטה

בשנים האחרונות נפתחו כמה וכמה בתי מלון חדשים באל קלפאטה.
לדעתי המלון הטוב בעיר, המשלב מיקום נוח, איכות ומחיר סביר הוא Posada Los Alamos (כתובת: פינתGobernador Moyano ו-Bustillo).

המסעדות הטובות בעיר הן מסעדת המלון הזה שנקראת La Posta, וכן המסעדות La Tablita (כתובת: Coronel Rosales 28) ו-Michelangelo (כתובת: Gobernador Moyano 1020).

פָרִיז'ה שמציעה דיל של אכול כפי יכולתך היא Estilo Campo (כתובת: פינת 9 de Julio ו-Gobernador Gregores).

הפיצה הטובה בעיר היאLa Lechuza (כתובת: פינת Avenida Libertador ו-1 de Mayo).

מסלולים וסיורים בפארק הקרחונים

טיולים מאל צ'לטן
מאל צ'לטן יוצאים עצמאית לטרקים קצרים או ארוכים, רובם פשוטים לביצוע. אפשר לצאת לטרקים מאורגנים דרך סוכנויות נסיעות או אכסניות (כ-40 דולר ליום).

1. הר טורה
הר טורה (Cerro Torre) הוא צוק אנכי המזדקר מעל אגם וקרחון בשם זה. הסיור כולל חציית נחל, טיפוס על מורנה והליכה אל הצוק. טיול לא קל האורך כארבע שעות לכל כיוון.

2. לגונה דה לוס טרס
טיול למיטיבי לכת. הולכים כארבע שעות למורנה, מטפסים כשעה טיפוס קשה עד לגונה דה לוס טרס (Laguna de Los Tres), ומשם יש תצפית על אל צ'לטן ועל הלגונה הירוקה סוסייה.

3. המסלול המשולב
לדעתי מוטב לשוב ללינה באכסניה בכל לילה ולא לשאת ציוד על הגב, אבל אפשר לצאת לטרק של שלושה-חמישה ימים שמשלב את שני המסלולים הקודמים, כולל לגונת פיידראס בלנקאס
(Laguna Piedras Blancas). יום 1: חציית הנחל כמו במסלול 1, ירידה לרגלי המורנה עד לאתר המחנאות פוינסנוט (Campamento Poincenot) שלרגלי הר אל צ'לטן. יום 2: הליכה אל לגונת פיידראס בלאנקס שאליה גולש קרחון יפה. חזרה ללינה במחנה. יום 3: הליכה אל לגונה טורה ולכיוון הר טורה. לינה בשטח או חזרה לאל צ'לטן.

4. אִייֶלו פטגוניקו קונטיננטל (Hielo Patagónico Continental)
טיול רגלי קשה האורך שבוע ימים וכולל טיפוס בקרח וחציית נהרות. הטיול מחייב ציוד מיוחד ומדריך שמכיר את השטח, לכן יש לצאת לסיור מאורגן שמחירו כ-100 דולר ליום.

5. קרחון ויידמה
קרחון ויידמה (Ventisquiero Viedma) הוא הקרחון הגולש אל אגם ויידמה. הטיול אליו מאל צ'לטן אינו קל, נמשך יומיים ומחייב לינה בשטח. אפשר לצאת גם ברכיבה על סוסים ששוכרים באל צ'לטן תמורת כ-20 דולר ליום (המחירים משתנים תדירות).

טיולים מאל קלפאטה

1. פריטו מורנו
המרחק מאל קלפאטה עד לקרחון הוא כשמונים קילומטר, אך יש לחשב שעתיים ורבע נסיעה עד לנקודת התצפית הראשית שעל הקרחון, בגלל העצירה במרכז המבקרים שבכניסה לפארק (שם יש מפה גדולה להמחשת התופעה המחזורית ושירותים) והעצירה בתצפית. אוטובוסים יוצאים מדי יום ב-9:00 מהתחנה המרכזית באל קלפאטה וחוזרים אחרי הצהריים. כדאי לפנות לחברות El Chalten או Caltur שנמצאות בתחנת האוטובוסים המרכזית באל קלפאטה, משום שהן מספקות כרטיסי נסיעה משולבים לפריטו מורנו ולאל צ'לטן (המחיר המשולב הוא 130 פסוס לאדם במקום 150 פסוס לנסיעות נפרדות).

מומלץ ללכת במסלול של שעה ורבע היוצא ממלון Hostería Los Notros שממזרח לקרחון (מגיעים אליו במונית או בטרמפים) ומגיע לנקודת התצפית הראשית.

משרדי הנסיעות באל קלפאטה מציעים מיני-טרקינג: סיור הכולל שיט אל צדו השני של אגם ארחנטינו ומסלול הליכה של כשעתיים המאפשר תצפית על הקרחון מזוויות מיוחדות ומסתיים בשתיית וויסקי. המטיילים מקבלים קרמפונים (נעלי קרח ממוסמרות) להליכה על הקרחון. הסיור יוצא בבוקר ואחר הצהריים, ומומלץ לצאת לסיור השני דווקא, אחרי שכבר עיכלתם את חוויית הקרחון, אחרת התצפית על הקרח מאבדת מקסמה. מחיר המיני-טרקינג כ-60 דולר, והוא קל. סוכנות הנסיעות תדאג לאסוף אתכם ממלונכם.

2. שיט לקרחון אופסלה ולאגם אונלי
קרחון אופסלה (Upsala) הוא הגדול ביותר בדרום אמריקה. אפשר להגיע אליו רק בשיט יקר וממוסחר להפליא, אך מרהיב ועובר בין גושי הקרח – טֵמְפָאנוֹס – הצפים באגם. השיט יוצא מדי יום מנמל פונטה בנדרה (Punta Bandera, כחמישים קילומטר מאל קלפאטה). בדרך עוצרים מול קרחון אופסלה, ממשיכים אל מפרץ אונלי (Bahía Onelli), עוגנים והולכים ברגל כעשרים דקות (הליכה קלה מאוד) אל אגם אונלי, שאליו גולשים שלושה קרחונים ופניו מכוסים גושי קרח. על שפת האגם יש מסעדה, אך לדעתי לא כדאי לבזבז את השעתיים היקרות הללו על ארוחה. מוטב לאכול כריך על שפת האגם. מאונלי ממשיכים לשוט אל קרחון ספגסיני (Spegazzini), שהוא הגבוה ביותר בפארק (כ-135 מטר), ומשם חוזרים. מחיר השיט כמאה דולר לאדם ומשכו כעשר שעות. סוכנות הנסיעות תדאג שיאספו אתכם ממלונכם ב-6:00 בבוקר לערך.

3. שיט אל חוות כריסטינה
שיט שיוצא אף הוא מפונטה בנדרה שלוש-ארבע פעמים בשבוע, בימים לא קבועים. גם השיט הזה עוצר מול קרחון אופסלה, אך אינו עוגן במפרץ אונלי אלא ממשיך אל צדו הצפוני של אגם ארחנטינו ועוגן בחוות כריסטינה (Estancia Cristina). המטיילים יוצאים לטיול ברכב שטח, מטפסים על הרכס, ומשם צועדים ברגל כארבעים דקות במסלול קל עד לתצפית על קרחון אופסלה. הסיור מסתיים בסיבוב בחווה ובארוחה. מחיר הסיור כ-100 דולר לאדם, והוא אורך יום שלם. בנוסף לשיט הזה, יש באזור החווה מסלולי הליכה המוכרים רק ליודעי דבר. כדאי להתעניין במשרדים באל קלפאטה או להגיע לחווה ולשאול.

4. Estancia Helsingfors
מכביש 40 שיורד ממזרח לאגמים יוצא מערבה כביש 21 שעובר מדרום לאגם ויידמה ומגיע למפרץ פראי עם מלון מפנק ששמו Estancia Helsingfors. שוכרים חדר דרך משרדי הנסיעות באל קלפאטה, והאירוח כולל תחבורה מהעיירה ואליה. אפשר להגיע גם ברכב שכור (רצוי רכב שטח). המלון מציע שיט על אגם ויידמה, והוא בסיס טוב למסלולי הליכה באזור. מסלול יפה של שלוש שעות מגיע ללגונה אסול (Laguna Azul).

קרח מכאן ומכאן

לפני מיליוני שנים נדדה אנטרקטיקה אל הקוטב הדרומי ושם הלכה והתכסתה בקרח. הקור התפשט צפונה, חָבַר לגובהם הרב של הרי האנדים ולמשקעים המרובים שיורדים באזור, וכך החל השלג להצטבר על הקרקע שכבות שכבות. שלג זה הוא שלג עולמים, כלומר אינו נמס בקיץ, וכשהוא מגיע לגובה של כ-130 מטר, הלחץ הרב דוחס אותו והופך אותו לקרח, שהוא קשה וצפוף יותר. כך נוצרו בפטגוניה שני שדות קרח: הצפוני והדרומי. הקרחונים העצומים שבפארק לוס גלסייארס הם בעצם קצה קצהו של שדה הקרח הדרומי, אשר רובו נמצא בשטח צ'ילה.
בגלל כובדו נע הקרח הבונה את הקרחונים על פני הקרקע, ובדרכו הוא חותר בנוף שקעים ועמקים. יש קרחונים מהירים שנעים אפילו 17 מטר ביום, ויש אטיים יותר שנעים רק כמה סנטימטרים. אבל אלה גם אלה הולכים ונמסים. כמו במקומות רבים בעולם, התחממות כדור הארץ וזיהומים שונים גורמים להמסתם של קרחוני פטגוניה. ההמסה בשני שדות הקרח מהירה כל כך עד שאפשר ממש לזהות את תרומתה לעליית מפלס האוקיינוס. אבל נראה שפטגוניה לא תאבד את כוחה התיירותי, כי אחרי שיימַסו הקרחונים עתיד להיחשף הנוף היפהפה שפיסלו במשך שנים ארוכות.

תודה לפרופ' עודד נבון ולד"ר צבי רון

הפוסט פטגוניה בסכנה? תכנית לסכרים ענקיים הופיע ראשון במסע אחר