הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

לא לנבהלים בקלות: 110 מ' מעל התהום, ממש מעל מפלי ויקטוריה, נמצאת בריכה שכינויה מעיד על האימה שהיא מעוררת. בריכת השטן (Devil's pool) נוצרת במקום בו נהר הזמבזי נעצר בקיר סלעי ויוצר בריכה רדודה בראשם של המפלים. מכורים לריגושים יכולים לקפוץ אל המים ולהתקרב לקצה הבריכה. הצצה למטה מאפשרת לראות את המפלים האדירים מזווית לא שגרתית. רגע לפני שעושים את הצעד האחרון ומזנקים אל המים, כדאי מאוד להקשיב להוראות המדריך המקומי, גם אם הוא עצמו קופץ לבריכה בסלטה הפוכה…

בסרטון הבא אפשר לראות חבורה של נשים צעירות וחסרות מורא שוחות בנהר אל עבר המפלים ואז קופצות ללא היסוס אל הבריכה. אם המראה הזה עושה לכם חשק לארוז בגד ים ולטוס לאפריקה, כדאי שתדעו שהכניסה לבריכה אפשרית רק בעונה היבשה, בין ספטמבר לדצמבר. ואם הסרטון גרם לכם לסחרחורת קלה, דעו שאתם לא לבד…

הפוסט סרטון: בריכת השטן במפלי ויקטוריה הופיע ראשון במסע אחר

חמש שעות נסיעה מעיר הבירה של זמביה, לוסקה, בפארק הלאומי קסאנקה (Kasanka National Park) מתרחשת תופעת נדידה נדירה – מיליוני עטלפים גודשים את שמי השמורה ואת עציה. נדידת העטלפים מתרחשת בימים אלה בפארק הלאומי קסאנקה שבזמביה, והיא הגדולה ביותר ביבשת אפריקה.

מדי שנה, בראשית נובמבר, ולמשך שבועות אחדים, המוני עטלפי פירות מתכנסים בשטח מצומצם של הפארק, בקרבת יער הביצות מושיטו (Mushitu), סמוך לנקודת המפגש של נהרות קסאנקה ומוסולה (Musola). בכל יום, בשעות בין הערביים, למשך זמן קצר מאוד, כ-20 דקות בסך הכל, מיליוני עטלפים ממלאים את השמים, אוספים פירות, בעיקר של עצי המנגו המבשילים בתקופה זו של השנה. ברי המזל שזוכים לראות את המחזה הזה, לא יישכחו אותו במהרה.

הפארק הלאומי קסאנקה, ששטחו 450 קמ"ר, ממוקם במחוז המרכזי של זמביה ונמצא בניהול פרטי של קרן הצדקה של קסאנקה. הפארק הוא חלק מאגן קונגו ומבחינה אקולוגית הוא נחשב לאחד מאזורי הספארי היבשים בדרום-מזרח אפריקה. הנה כמה תמונות המדגימות כיצד נראה הפארק כשהמוני העטלפים מגיעים.


בשעת הדמדומים העטלפים מתעופפים ומחפשים פירות למאכל | צילום: Robin Pope Safaris

מיליוני עטלפים מתרכזים באזור קטן של הפארק בזמן הנדידה | צילום: Kathy Richardson, Robin Pope Safaris

תלויים הפוך: עטלפי פירות בשמורת קסאנקה | צילום: Robin Pope Safaris

פחות מחודשיים נמשכת נדידת העטלפים באזור השמורה | צילום: Kathy Richardson, Robin Pope Safaris

הכתבה באדיבות ספארי קומפני

הפוסט נדידת העטלפים הגדולה בזמביה הופיע ראשון במסע אחר

זמביה, המדינה המסתורית השוכנת בדרום-מזרח יבשת אפריקה, המדינה שממנה התחיל מסע החיפוש אחר מקורות הנילוס של ד"ר ליווינגסטון בשנת 1855, המדינה שבה נמצא פלא הטבע מהמרהיבים בעולם – מפלי ויקטוריה. המדינה שבה טיול הספארי הוא למתקדמים ולאנשים אוהבי חיות פרא והרפתקאות, המדינה המכונה גם הסוד השמור של אפריקה.

רפובליקת זמביה (Republic of Zambia) נמצאת בלב יבשת אפריקה, עיר בירתה היא לוסקה (Lusaka). ניתן לחוות דרך זמביה את העושר של היבשת. בזמביה יש שמורות טבע ופארקים רבים. בניגוד לטיולי הספארי הקלאסיים, זמביה מציעה ספארי לבוגרים בצורות שונות ומיוחדות, דוגמת שייט בנהר הזמבזי בין היפופוטמים ותנינים, ספארי הליכה או ספארי פילים במרחבים הירוקים האינסופיים, ספארי דיג או ספארי טרקטורונים, פעילויות אקסטרים בהן טיסת מיקרולייט מעל המפלים, רפטינג, קפיצת באנג'י מגובה של 111 מטר (מהקפיצות הגבוהות בעולם) ועוד.

שייט על נהר הזמבזי בשקיעה | צילום: רונית הרשקוביץ, ספארי קומפני

העיירה הקרובה ביותר למפלים, ונקודת ביקור חובה בזמביה היא העיר ליווינגסטון (Livingstone). מעטים יודעים שבליווינגסטון הייתה פעם קהילה יהודית גדולה מאוד, שהגיעה לכאן מדרום אפריקה התיישבה בעיר והקימה בית ספר יהודי, מקווה, בית כנסת ובית קברות יהודי. עד היום משמשים המבנים את התושבים המקומיים, ובית הכנסת, שבחזיתו מתנוסס מגן דוד גדול, משמש כיום ככנסייה.

מתי לבקר?
מזג האוויר בזמביה טרופי והשנה מתחלקת לשתי עונות עיקריות: העונה הרטובה והעונה היבשה. העונה היבשה נמשכת מחודש מאי עד אמצע נובמבר, העונה הגשומה נמשכת מאמצע נובמבר ועד סוף מרץ. בין החודשים אפריל-יוני מפלי ויקטוריה בשיא זרימת המים, ואילו בנובמבר ניתן לעשות פעילויות אקסטרים, שאי אפשר לעשות כשנהר הזמבזי מלא. לכל עונה יש את הייחוד שלה ואת הפעילויות המתאימות לה.

קפיצת בנג'י מגובה 111 מ', אחת הקפיצות הגבוהות בעולם | צילום: רונית הרשקוביץ, ספארי קומפני

מה לראות?
מפלי ויקטוריה
האטרקציה העיקרית בזמביה היא מפלי ויקטוריה המרהיבים, שבהם ביקר לראשונה החוקר הבריטי המפורסם ד"ר דוויד ליווינגסטון בשנת 1855, כחלק ממסע חיפוש אחר מקורות הנילוס באפריקה. הוא האדם הלבן הראשון אשר חזה במפלים ונתן להם את שמה של מלכת אנגליה דאז, ויקטוריה. שמם המקומי של המפלים, מוסי-אואה-טוניה (Mosi-oa-tunya), שפירושו "העשן הרועם" מתייחס לרעש החזק שמי נהר הזמבזי יוצרים בעת הנפילה והרסס הרב שהם מתיזים.

קשת צבעונית במפלי ויקטוריה | צילום: שאטרסטוק

המפלים, אתר מורשת עולמית טבעי של אונסק"ו, משתרעים לרוחב של שני קילומטרים ונופלים מגובה של 108 מטר. הם נמצאים בשטחם של שני פארקים לאומיים בשתי מדינות הגובלות זו בזו – הפארק הלאומי מוסי-אואה-טוניה בזמביה והפארק הלאומי מפלי ויקטוריה בזימבבואה. ברחבי הפארק אפשר לראות בעלי חיים רבים בסביבתם הטבעית, בהם היפופוטמים, זברות, ג'ירפות, פילים, קרנפים לבנים (שהובאו לכאן במיוחד על מנת לשמר אותם) ותאואים. מחזה מיוחד במינו הוא הפילים השוחים בנהר וחוצים את הגבול לזימבבואה השכנה. בנוסף, הפארק נחשב לאחד מאזורי הצפרות המפותחים והחשובים ביבשת וחיים בו יותר מ-400 זנים של ציפורים.

בריכת השטן
בין החודשים ספטמבר-דצמבר, הנחשבים חודשי העונה היבשה, כאשר אין משקעים רבים, נוצרת בריכה טבעית הנמצאת ממש על שפת המפלים, רגע אחד לפני נפילת המים יותר ממאה מטרים למטה. הכניסה לבריכה מותרת רק בחודשים אלו – בהשגחת מדריכים מקומיים אפשר לקפוץ לבריכה, להשתכשך במימיה, ממש בלב המפלים, ולהרגיש אותם ואת עוצמתם. הפעילות מיועדת למטיילים האמיצים ולאוהבי אקסטרים.

קפיצה לתוך בריכת השטן, שנוצרת בעונה היבשה מעל המפלים. לאמיצים בלבד | צילום: רונית הרשקוביץ, ספארי קומפני

הפארק הלאומי דרום לואנגווה
הפארק הלאומי דרום לואנגווה (South Luangwa National Park) נחשב לאחד מאזורי השימור היפים בעולם. השמורה נמצאת סביב נהר לואנגווה, השוכן במזרח המדינה. בפארק אפשר לצאת לספארי הליכה, אחת מפעילויות הספארי המעניינות ביותר שניתן למצוא בכל יבשת אפריקה. הפארק משתרע על פני 9,050 קמ"ר ויש בו חיות בר רבות, בהן תנינים, אנטילופות, היפופוטמים, פילים, שימפנזים, אריות, נמרים, תאואים וזברות.

הפארק הלאומי זמבזי התחתון
הפארק הלאומי זמבזי התחתון (Lower Zambezi National Park) משתרע על פני 4,092 קמ"ר ונמצא מזרחית לעיר הבירה לוסקה, בקרבת מפגש הגבולות עם מוזמביק וזימבבואה. מומלץ מאוד לשוט בנהר הזמבזי ולחוות את עושרו על ידי צפייה בבעלי החיים. ניתן גם לעשות טיול ספארי בג'יפ פתוח במהלך היום ובמהלך הלילה. ספארי לילה היא פעילות מיוחדת במינה שבה אפשר לצפות בהתנהגות של בעלי החיים בלילה ולחוש את הקסם של החושך והשמיים הפתוחים ומלאי הכוכבים של אפריקה.

פיל בשמורה בזמביה. מלבד ספארי בג'יפ פתוח, אפשר לצאת גם לספארי הליכה, ספארי דיג, ספארי לילי ועוד | צילום: רונית הרשקוביץ, ספארי קומפני

פארק מוקוני
פארק מוקוני (Mukuni Big Five Safaris) נמצא סמוך למפלי ויקטוריה, במרחק נסיעה קצרצרה מהעיר ליווינגסטון. בפארק מתקיימות פעילויות רבות הקשורות בבעלי חיים אפריקאים מרשימים דוגמת אריות, ברדלסים (צ'יטות) ונמרים. מומלץ להעביר בפארק לפחות חצי יום ולחוות את שפע הפעילויות המוצעות, בהן ליטוף אריות, הליכה עם ברדלסים, רכיבה על פילים ופעילות התנדבותית.

ליטופים למלך החיות… אריה לבן בפארק מוקוני | | צילום: רונית הרשקוביץ, ספארי קומפני

איפה לישון?
Royal Chundu Lodge – לודג' המעניק תחושה של שקט ושלווה, המקום המושלם למנוחה אחרי ימי טיול ארוכים ועמוסים. החדרים ממוקמים בלבו של הטבע היפהפה, שיד אדם לא נגעה בו. הלודג' מחולק למעשה לשני לודג'ים שונים -Island Lodge ו-River Lodge (ראו פירוט בהמשך), שיש להם רצועת נהר פרטית באורך 15 ק"מ. הלודג' ממוקם למרגלות נהר הזמבזי הרחב, כ-30 ק"מ ממפלי ויקטוריה והפארק הלאומי צ'ובה שנמצא בגבול זמביה-בוצוואנה. הלודג' אמנם קרוב לאטרקציות ולאתרים המרכזיים, אך הוא ממוקם באזור שקט, רחוק מלחצי העולם המודרני.

פינוקים ב-Royal Chundu Lodge. להירגע אחרי יום עמוס בפעילויות | צילום royal chundu Zambezi river lodge

המקום נוצר בהרמוניה מושלמת עם הטבע, מבלי לפגוע בסביבה או בבעלי החיים באזור, בהם היפופוטמים, תנינים, זברות, ג'ירפות ופילים. מי הנהר מהווים את מקור המים העיקרי עבור בעלי החיים ועוזרים לשמר את הטבע הפראי. פרטים נוספים באתר האינטרנט.

River Lodge – הלודג' הגדול מבין השניים, עם עשר סוויטות גדולות הצופות כולן לנהר הזמבזי הרחב. בקרבת החדרים יש שמורה פרטית המשמשת לטיולי ספארי הרפתקניים. כל סוויטה מעוצבת בסגנון מוקפד ואיכותי, עם שתי מקלחות, מזגן ומאוורר, מיטה זוגית ענקית ומרפסת עץ עם נוף שאין מילים לתאר את יופיו. רמת האירוח והשירות הם מהטובים בזמביה.

אמבט קצף על מרפסת התלויה מעל הנהר ב-Island Lodge | צילום royal chundu Zambezi river lodge

Island Lodge – הלודג' היותר אקסקלוסיבי, עם ארבע וילות גדולות ומפנקות במיוחד. הלודג' מוקף בפלגי מים זורמים המוקפים בעצי באובב גדולים ועתיקים. הווילות מרוהטות בעיצוב קפדני ובטוב טעם ויש בהן את כל התוספות האפשריות – אמבט בחיק הטבע, סלון ענקי, בריכת אינפיניטי, לאונג' ופינות זולה מעוצבות, מרפסת עץ מפנקת הצופה לנהר ועוד.

רונית הרשקוביץ – מנהלת ספארי קומפני

הפוסט זמביה – הסוד השמור של אפריקה הופיע ראשון במסע אחר

המפגש הראשון שלנו עם נהר הזמבזי היה בחציית הגבול בין בוצוואנה לזמביה. הנהר זורם בנקודה זו על מי מנוחות ולא נראה מאיים. התור הארוך של המשאיות במעבר הגבול נראה מאיים פי כמה. המשאיות, שמסיעות סחורה על הכביש הטרנס-אפריקאי, מתנקזות אל הנהר וממתינות בחוסר סדר מוחלט כדי לחצות אותו במעבורת. כשהגענו סוף סוף לראש התור הסתבר שהמעבורת המיוחלת שאמורה להעביר אותנו אל זמביה ששוכנת על גדתו השנייה של נהר הזמבזי היא בסך הכל משטח צף גדול עליו מעמיסים בכל הפלגה שתיים או שלוש משאיות. המעבורת צפה בעזרת חביות ומונעת במנוע שנראה עלוב למדי. לאחר שצלחנו את הנהר בשלום יצאנו אל עבר העיירה ליווינגסטון ואל מפלי ויקטוריה.

באזור מפלי ויקטוריה יש אפשרויות לינה רבות, מלודג'ים מפוארים ויקרים, דרך מלונות בעיירה ליווינגסטון ועד לאתרי קמפינג. התמקמנו באתר הקמפינג הנהדר Waterfront, על גדת הנהר, כ-4 קילומטרים במעלה הזרם מהמפלים. ממרפסת הבר אפשר אפילו לראות את עננת הרסס העולה מהמפלים. אחרי שהקמנו את האוהלים הוזמנו אל האודיטוריום (בקתה גדולה במרכזה ניצב מסך טלוויזיה) כדי לצפות בסרטון המציג את כל אפשרויות הבילוי והפעילויות שניתן לעשות באזור: טיסה מעל המפלים, קפיצת בנג'י, גלישה באומגה, טיולי ספארי, שיט ורפטינג. ללא היסוס נרשמתי לרפטינג שנמשך יום שלם על נהר הזמבזי.

נהר הזמבזי, שבאזור מרובע הגבולות בין נמיביה, בוצוואנה, זמביה וזימבבווה מגיע לרוחב של כ-2 קילומטרים, נופל במפלי ויקטוריה נפילה חופשית של כ-100 מטר אל קניון צר שהופך את הנהר, הרחב והשקט בדרך כלל, לזרם גועש ושוצף שמספק לחובבי הרפטינג את אחד ממגרשי המשחקים הטובים בעולם.

בבוקרו של יום רביעי יצאנו עם הרבה ציפיות לרפטינג על הזמבזי. היום נפתח בארוחת בוקר ולאחריה הסברים על לוח הזמנים ועל כללי הבטיחות ברפטינג. בתום ההסברים קיבל כל אחד מהמשתתפים קסדה, חגורת הצלה ומשוט וכך עלינו לאוטובוס שהוביל אותנו אל הכניסה לשמורה של מפלי ויקטוריה. היינו שבעה שייטים בקבוצה והוצגנו בפני אינוק (Enock), מדריך הרפטינג שלנו. צעדנו במסלול הליכה די מאתגר, שירד מטה מטה אל שפת הנהר, ולבסוף עלינו על הסירה ויצאנו לדרך.

עוד לפני שהספקנו להתרגל למצבנו החדש הגענו אל האשדות הראשונים והאדרנלין החל לטפס לגבהים. צלחנו בהצלחה את האשד הראשון, Morning Glory (תהילת הבוקר) וגם את אלה שאחריו, שהגיעו בזה אחר זה במהירות. לאחר שצלחנו בהצלחה את האשד הראשון בדרגה 5 (האשדות מדורגים מדרגה 1 עד 6, כשדרגה 6 נחשבת למסוכנת במיוחד ולא עבירה לחובבים), Devil's Toilet Bowl (האסלה של השטן), התחלפה הדאגה שמא נתהפך בתחושת ביטחון ששום דבר לא יקרה לנו. באפריקה מאמינים שהגאוותנות מביאה לתוצאות שליליות. צייד שמצליח לצוד חיה גדולה לא חוזר בתשואות וריקודים אל הכפר, אלא נוהג לשבת בצד בשקט וכשבאים לשאול אותו – מה צדת היום? הוא אומר בענווה – לא כל כך הצלחתי. צדתי חיה קטנה. גם אנחנו גילינו מהר מאוד את מחירה של הגאוותנות. באשד הבא, Gulliver Travels, גם הוא בדרגה 5, התהפכנו. מדובר באשד ארוך, כ-300 מטר שנחשב למאתגר מאוד מבחינה טכנית ומורכב משלושה חלקים. התהפכנו מיד בהתחלה ואני, שמצאתי עצמי לכודה מתחת לסירה ניסיתי בכל הכוח לא להיכנס לפאניקה, בלא הצלחה מרובה. אחרי חלקו השני של האשד שעבר עלי גם הוא מתחת לסירה הצלחתי סוף סוף לצאת לחופשי. בשלב זה התחלתי להיסחף במורד הזרם עד שהגיע לעזרתי אחד הקיאקים שליוו אותנו בדיוק למטרה הזו וחילץ אותי מהזוועה. הקיאק הביא אותי לסירה הקרובה שבתורה השיבה אותי לסירה שלנו.

לפני האשד הבא נדרשנו להחליט החלטה קשה: לעבור אותו מהצד בדרגה 4 או מהאמצע בדרגה 5. בתום התלבטויות קשות הוחלט פה אחד לעבור באמצע. לא קשה לנחש מה קרה. התהפכנו שוב בהתהפכות שזכתה מיד בתואר "האקשן הטוב ביותר של היום". פעם נוספת מצאתי עצמי משוטטת ללא שום שליטה ברחבי הנהר וממתינה בחוסר אונים לקיאק. אחרי האשד העשירי עצרנו על הגדה לארוחת צהרים.

האשדות בזמבזי מדורגים מ-1 עד 6, כשהאחרון מתאים רק למקצוענים

חלקו השני של היום היה רגוע הרבה יותר עם אשדות ברמה 3 ומטה עם שמות משעשעים כמו 'מכונת הכביסה' ו'אבדון'. בין האשדות בחלק הזה של הנהר המים שקטים וקטעי החתירה ארוכים. למרות שהם מעייפים יתרונם בכך שעכשיו יכולנו לפטפט, להסתכל על הנוף ואפילו למדנו שיר בשפה המקומית שאחר כך שרנו בכל פעם שהגענו לאשד.

לאחר מסע שיט שנמשך על פני 31 קילומטרים ו-25 אשדות הגענו לתחנת הסיום. את הדרך חזרה במעלה הקניון עשינו ברכבל ולמעלה חיכתה לנו המשאית שתיקח אותנו לבסיס היציאה. חברנו לבגדים היבשים ולנעליים שהשארנו מאחור בתחילת היום, קיבלנו בירה מקומית ונסענו חזרה לקמפינג. שם חיכתה לנו עוד ארוחה ואחריה צפינו בסרט הווידאו ובתמונות שצולמו במהלך היום. קיבלנו גם תעודה שמאשרת שהשלמנו בהצלחה את הרפטינג. כמובן שלא שכחו לציין עליה בגדול – Two Flips.

הפוסט זמבזי: רפטינג על הנהר הופיע ראשון במסע אחר

נהר הצ'ובה הוא האתר והנתיב המרכזי והחשוב ביותר במהלך כל ביקור בשמורה. בתקופות מרובות מים הוא רחב מאוד ומשתרע על פני כמה מאות מטרים מגדה לגדה. בתקופות שחונות הוא צר ורוחבו רק כמה עשרות מטרים. ניהול השמורה מתחלק לפארק לאומי ולשמורת יער.

שמורת צ'ובה מפורסמת בעיקר בזכות אוכלוסיית הפילים שלה. לעתים קרובות ניתן לצפות בעדרי פילים המונים מאות פרטים. מלבד הפילים, ניתן למצוא בשמורה שפע של יונקים, זברות, אימפלות, אריות, צ'יטות, סייבל ורואן אנטילופ, איילנד, קודו ועוד. בנהר ניתן למצוא היפופוטמים, תנינים, לטאות כח הנילוס וכו'. מלבדם יש כאן המון בעלי כנף, מעיט קולני ועד שרקרקים צבעוניים שמקננים בגדת הנהר.

כדי להכיר את השמורה ולהתרשם מבעלי החיים כדאי להקדיש לביקור יומיים עד שלושה. דרך אחת אורכית, בין נגומה (Neguma) לקסנה (Kasane) , חוצה את השמורה. מלבדה, כל הדרכים האחרות מתאימות לרכב בעל הנעה קדמית והעבירות בהן קשה. מסיבות אלה ומסיבות נוחות אחרות בוחרים רוב המבקרים להפליג בנהר. ההמלצה היא להקדיש לנהר לפחות שליש מזמן הביקור. השיט מאפשר גישה לבעלי החיים ותצפית קלה עליהם.

הדרך הקלה ביותר להגיע לשמורה היא ברכב מזימבבווה. בין מפלי ויקטוריה וקסנה מפרידים כשישים קילומטר של דרך סלולה. בשמורה עצמה חייבים לנסוע ברכב בעל הנעה קדמית. ניתן להגיע לצ'ובה גם בטיסה, במטוס קל עד לקסנה, ומשם ברכב (שלושה קילומטרים עד שער השמורה), לתוך השמורה.

הצ'ובה ריבר לודג' (Chobe River Lodge), הוא המלון הוותיק והעיקרי בשמורה. פרט לו, ישנם מספר בתי מלון מחוץ לגבולות השמורה בקסנה. הלינה בצ'ובה יקרה למדי, אבל כוללת את כל הסיורים, כולל הפלגות בנהר ללא הגבלה. בשמורה גם כמה מחנות קמפינג, כשהמסודר והפופולרי שביניהם הוא מחנה סרונדלה (Serondela).

הפוסט שמורת צ'ובה הופיע ראשון במסע אחר

אל מפלי וויקטוריה אפשר להגיע משני כיוונים: מזימבבווה (Zimbabwe, שנקראה בעבר רודזיה) או מזמביה. לזימבבווה לא בטוח להיכנס, וכך אני מוצא את עצמי בזמביה, בדרכי לליוויגנסטון (Livingstone), העיירה הקרובה ביותר למפלים. יורדים מהמטוס הקטן והולכים ברגל לטרמינל, אם כך אפשר לקרוא לו. בכניסה המולה קטנה, אנשים רצים אנה ואנה, מסדרים דגלים וכמה כסאות. אני מבחין בשלט המברך את באי קונגרס שבט המאטיסט. איני יודע מה מטרת הקונגרס אבל אני יכול לתאר את הבאים אליו: גברים עבי בשר לבושים בחצאיות קפלים אדומות המגיעות מתחת לברכיים, חולצות לבנות, וסטים אדומים ועל ראשיהם כובע אדום הנראה ככובע פלסטיק ששומר על השיער בעת מקלחת.

שקיעה על נהר הזמבזי

אחרי שדרכוני מוחתם אני עוזב מאחורי את כל תיירי הספארי, עומס את תרמילי על כתפי ויוצא לרחוב. בעל קיוסק סמוך ממליץ על אכסניה ללילה, ומצויד בכתובת אני נכנס למונית. נהג המונית מופתע מאוד לשמוע שאין לי הזמנה – לא למלון, לא לספארי, לא לכלום, וקיבל בשמחה את הצעתי שישמש לי מדריך לאותו היום. שמו פרנק והוא בן לשבט טאמארה, המוכר בשפתו – שפת הקליקים. בני הטאמארה מצקצקים בלשונם ולאוזן זרה הם נשמעים כקול קסטנייטות. בזמן שאנחנו נוסעים ברחובות העיירה, פרנק מספר שרוב תושביה מתפרנסים מתיירות המגיעה למפלי ויקטוריה המפורסמים. רחוב אחד ראשי סלול, וממנו מתפצלים רחובות רחבים המעלים אבק, שוק מקומי קטן שבו ניתן למצוא מסכות מגולפות, לוחות שחמט, פסלים ובדים, מעט חנויות מרופטות וכבר הגענו לאכסניה.

הופתעתי לגלות שהגענו למלון פיירמונט, היחיד בעיר. מבנה ישן מאוד, אורו עמום, מאוורר רועש, כמה כסאות שבורים ופקידת קבלה שלא מדברת אנגלית. פרנק מסביר לה שאני רוצה חדר ללילה, ומציע שאכלול גם ארוחת ערב כי אין איפה לאכול בעיירה. אני מקבל מפתח קשור לחתיכת דיקט והסבר איך להגיע לחדר. המלון משתרע על שטח גדול המחולק לסמטאות קטנות, שנראות כולן אותו הדבר. בכל פעם שאני מנסה להגיע אל החדר או לצאת ממנו אני טועה בסמטה… החדר עצמו חשוך, ישן, הטלוויזיה לא פועלת, המזגן לקישוט בלבד והמים במקלחת זורמים בצבע חום.

דוכן טלפונים בלווינסטון. עיירה אפריקאית טיפוסית, שרק רחובה הראשי סלול

מלבדי, כל אורחי המלון הם בני המאטיסט שהגיעו לוועידה. וכך אני מסתובב בסמטאות, שכולן דומות זו לזו, פוגש בדרכי אנשים הלבושים בדיוק באותם בגדים, אין פלא שחטפתי כאב ראש. למרות שאני מטלטל בדרכים כבר שלושה ימים, הרצון בער בי להתחיל לטייל. אני זורק את התרמיל בחדר וממהר לחזור לפרנק שמחכה לי בחוץ. אנחנו נוסעים למפלי וויקטוריה המרוחקים כ-12 ק"מ מהעיירה.

מפלי ויקטוריה: העשן שעושה רעמים
מפלי ויקטוריה נחשבים לבין המרשימים במפלי העולם. הם נמצאים בגבול בין זמביה לזימבבווה, על נהר הזמבזי האדיר. רוחבם המרבי כ-1.7 ק"מ ועומק נפליתם כ-108 מ' – נפילת המים מגובה כה רב יוצרת ענן נתזים שמגיע לגובה של כמה קילומטרים ואפשר להבחין בו ממרחק רב. המפלים התגלו על ידי דיוויד ליווינגסטון, שקרא אותם על שמה של מלכת בריטניה, ויקטוריה. בשפת בני המקום הם נקראים מוסי אואה טוניה, שפירושו, בתרגום חופשי, "העשן שעושה רעמים".

פרנק מזהיר אותי להיצמד לשבילים באזור המפלים כדי שלא אעבור בטעות את הגבול. בחניה יש שוק מקומי וכמה מיניבוסים שעליהם מתנוססים שמות של מלונות מפוארים. אני היחיד שמגיע בגפי, ללא מדריך וללא תכנון. אני קונה כרטיס  כניסה ומתחיל לרדת בשביל. במשך דקות ארוכות אני לא פוגש איש, רק שני בבונים גדולים מלווים אותי כברת דרך. מרחוק אני רואה את המפלים, אבל להפתעתי אני מגלה שאני מתקרב אל הגשר שעליו עומדות משאיות בדרכן אל מעבר לגבול. אין את מי לשאול ואין שילוט. הייתי כל כך מרוכז ברצון להגיע למפלים שלא שמתי לב שטעיתי בכיוון. אני מסתובב ורואה מרחוק את נתזי המים העולים, חוזר לשער הכניסה ופוסע בשביל השני.

רסס מים וקשת מושלמת במפלי ויקטוריה

אני מבין שהפעם בחרתי בכיוון הנכון, שכן תיירים רטובים חולפים על פני. לצד השביל ילדים מקומיים משכירים שכמיות צהובות מפלסטיק. אני לא פוחד מקצת מים ומחליט לוותר על השכמייה. הכל מסביבי הופך רטוב – השביל, האוויר, אני. הרעש אדיר והמפלים נראים כאינסופיים. על גשר תלוי בין שמים לארץ אני מרגיש כגרגיר זעיר בתוך עולם שכולו מים. מים מעל, מתחת, מימין, משמאל. קשת כפולה ואף משולשת נראית כשער בסוף הגשר. תחילתה של הקשת מצד אחד של הגיא וסופה בצדו השני. למעשה, אי אפשר לקרוא לה קשת, שכן היא כמעט משלימה מעגל מלא.

לימים קיבלתי הסבר מדעי על מהות התופעה. לעתים מופיעה קשת שנייה, עמומה יותר, מחוץ לקשת הראשית. קשת זו נוצרת באמצעות החזרה כפולה בתוך הטיפה, והצבעים שלה מופיעים בזווית של כ-50 מעלות, הזווית המינימלית של האור המוחזר פעמיים, והזווית בה מתרכז רוב רובו של האור הזה. כתוצאה מן ההחזרה השנייה, צבעי הקשת המשנית מהופכים בסדרם ביחס לצבעי הקשת הראשית: כחול בחוץ ואדום בפנים. האזור הכהה של השמים הבלתי מוארים בין הקשת הראשונית והמשנית נקרא רצועת אלכסנדר, על שם אלכסנדר מאפרודיזיאק, שהיה הראשון לתאר את התופעה. כאמור, הזווית של הקשת השנייה היא הזווית המינימלית של האור שמוחזר פעמיים, ולכן חלק השמים שמחוץ לקשת השנייה מואר על ידי תערובת של כל הצבעים, כלומר אור לבן. גם דיספרסיה, גם החזרה כפולה מתחת לרצועת אלכסנדר – וכל זה מעל לראשך. תופעת טבע מיוחדת ורגע נדיר.

מפלי ויקטוריה במלוא הדרם (מתוך סדרה של BBC על אפריקה)

איני יכול שלא להוסיף כמה מילים על תחושותיי האישיות. אני רטוב עד לשד עצמותיי, מרגיש כמו מכונית שנמצאת בתוך מכונת שטיפה. איזו עוצמה! בדרכי בשביל החלקלק אני משווה את המראה עם זה של מפלי איגואסו על גבול ברזיל וארגנטינה, ונזכר בתמונות של מפלי ניאגרה בגבול בין קנדה וארצות הברית. אבל דבר כמו שמתגלה לפני לא ראיתי מעודי! אני יודע בוודאות ש"קולות מים אדירים" מהמקורות, הם כאן. באותם רגעים הרגשתי עד כמה קטן אני מול כמויות המים, מול רעש המים, מול תפארת אלוהים, עומד לרגע ונותן לשאגה לפרוץ מחזי, שאגה משחררת, שאגת השאגות! אני לא רוצה לעזוב, אבל פרנק מחכה ליד השער כדי לקחת אותי למקום השני שכה רציתי להגיע אליו. כך אני מטייל – מגיע, רואה, טועם, קולט ועוזב.

נהר הזמבזי: בעקבות טרזן
לשמו של הנהר התוודעתי לפני 55 שנים, בחוברות טרזן שהיו פופולריות בקרב בני גילי: טרזן נגד התמסחים, נגד סוסי היאור ונגד שאר שוכני הנהר. נהר הזמבזי זורם בדרום-מזרח אפריקה, והוא הרביעי באורכו ביבשת – 2,574 ק"מ. אנחנו נוסעים לכיוון הנהר, ממהרים להספיק להפלגה היוצאת לעת השקיעה. בהפלגה אפשר לשתות כמה אלכוהול שרוצים, הכל כלול במחיר, ולכן קיבלה את הכינוי booze trip (נסיעת שתייה). הכרטיס אינו זול, 70 דולר, אבל אין ברירה. הגעתי לכאן כדי למלא שתי משאלות, את הראשונה כבר מילאתי בביקור במפלי ויקטוריה ועתה אני עומד למלא את השנייה, לצאת לשייט בזמבזי.

היפופוטם מציץ ממי נהר הזמבזי

אני עולה על סיפונה של הנסיכה האפריקאית (African Princess), ספינה בעלת כמה קומות, כולה צבועה בלבן, וגם אנשי הצוות הספינה לבושים כולם בלבן צחור. עוד לפני שאני מספיק להתיישב על הכורסה בסיפון העליון והמשקה הראשון כבר צונח בידי. מים אחריו מגיע זרם בלתי פוסק של כוסות בירה מלווה בפיצוחים ודברי מאפה קטנים ממולאים בבשר וירקות. הנהר רחב ורגוע, ולאורכו נראים היפופוטמים שקועים במים הרדודים, עדר בופלו היורד לנהר לשתות, ציפורים במגוון צבעים וגדלים, תנין עצלן השוכב על הגדה ומתמזג עם החול. השקיעה הצובעת את השמים בגוונים של כתום, אפור, כסף וזהב. כמה נפלאות הן דרכי הבורא!

אחד מנוסעי הנסיכה האפריקאית. שטים ושותים

עם בוקר אני יוצא להסתובב ברחובה הראשי והיחיד של ליווינסטון, עיירה אפריקאית טיפוסית, עם כביש אחד סלול, שבילי עפר ושוק מקומי שבו מוכרים פסלוני עץ ומסכות. אני מתיישב וצופה בשני בחורים, אחד שחור והשני לבן, המשחקים במין דמקה משוכללת הכוללת העברת כדורים בלוח עם שקעים. חשבתי כמה טוב שהאפרטהייד נמצא עמוק בין דפי ההיסטוריה, ולא ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה באפריקה שאראה שחור ולבן נפגשים כשווים.

מפלי ויקטוריה בגוגל ארת':

הפוסט אל מפלי ויקטוריה ונהר הזמבזי הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט אפריקה שלא חיפשנו – רעב ומחלות ביבשת השחורה הופיע ראשון במסע אחר

ליווינגסטון ומפלי ויקטוריה (Livingston & Victoria Falls)
החוקר הבריטי דיוויד לווינגסטון הגיע למפלים האדירים של נהר הזמבזי בשנת 1855 וקרא להם על שם מלכת אנגליה, ויקטוריה. אך בשפה המקומית הם נקראים מוסי-אואה-טוניה (Mosi-oa Tunya), העשן הרועם (The smoke that thunders).
בשל חוסר השקט בזימבבווה השכנה, הוסתה תנועת התיירים רובה ככולה לליווינגסטון ולצד הזמבי של המפלים, דבר שהביא לפריחה באזור. בעיירה עצמה יש מבחר של מלונות, מסעדות וברים לכל רמות התקציב, ולאורך הנהר ישנו מבחר של לודג'ים ואתרי קמפינג.
הפארק הלאומי מוסי-אואה-טוניה – זהו הפארק המקיף את הצד הזמבי של מפלי ויקטוריה. מרכז המבקרים מציג את החי והצומח, הגאולוגיה והתרבות של האזור. לידו נמצא שוק של חפצע נוי ואמנות המגיעים לכאן מכל רחבי אפריקה. רשת של שבילי הליכה נעימים ולא קשים מובילה דרך הצמחייה העבותה אל מספר נקודות תצפית על המפלים המהריבים.
אחרי שראיתם את המפלים, הגיע הזמן לבחור בין מגוון רחב של פעילויות מעוררות אדרנלין המוצעות לבקרים כאן. החל מטיסה נופית מעל המפלים, דרך טיולי ספארי, קפיצת בנג'י מהגשר העובר מעל הנקיק, עליו עובר הכביש לעיירה מפלי ויקטוריה בזימבבווה, או רפטינג אתגרי בנהר הזמבזי.
 

הפארק הלאומי דרום לואנגווה (South Luangwa National Park)
הפארק הלאומי דרום לואנגווה נחשב לפארק הטוב ביותר בזמביה ואחד היפים באפריקה כולה. מגוון בעלי החיים בפארק רחב. אימפלות ובאפלו משוטטים במרחבים הפתוחים, נמרים צדים ביערות, עדרי פילים עושים את דרכם באזורי הביצות והיפופוטמים שוחים בנהר לואנגווה.
הכפר מפואה (Mfuwe) בו יש חנויות, תחנת דלק ושוק, נמצא כ-1.8 ק"מ משער מפואה, הכניסה הראשית לפארק, מעבר לגשר החוצה את נהר לואנגווה. כאן יש מבחר של לודג'ים ואתרי קמפינג במחיר שווה לכל נפש.
כדאי להגיע לפארק בין מאי לאוקטובר. בין נובמבר לאפריל רוב חלקי הפארק בלתי נגישים ורוב מקומות הלינה במקום סגורים.
 

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר

מטבע
המטבע בזמביה נקרא קוואצ'ה, אך בשל האינפלציה הגבוה בזמביה, בחלק מהמקומות מצטטים את המחירים בדולר אמריקאי. יש לשים לב לכך.
אפשר להחליף כסף בערים הגדולות בבנקים או אצל חלפנים מורשים. בסניפי בנקים גדולים ישנם כספומטים ומחזיקי כרטיס אשראי ויזה יכולים למשוך כסף.
במרבית המקומות יקבלו תשלום בדולר אמריקאי או בראנד דרום אפריקאי.
 

הפרש שעות
זמביה מאחרת את שעון ישראל בשעה אחת.
 

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של זמביה היא 260.
 

תחבורה

אוטובוס
המרחקים הגדולים בזמביה והכבישים המשובשים יכולים לעייף אפילו את המטיילים הקשוחים ביותר.
התחבורה הציבורית מקשרת בין כל היעדים הראשיים במדינה. לפני שעולים על אוטובוס או מיניבוס כדאי לבדוק האם יש לו שעת יציאה קבועה, או האם האוטובוס יוצא רק כאשר הוא מתמלא.
ישנן כמה חברות המתפעלות אוטובוס אקספרס למבחר יעדים. הם לרוב נוחים יותר ומהירים יותר. במקומות המרוחקים התחבורה הציבורית היחידה שקיימת היא במשאיות או טנדרים.

מכונית
בלוסקה ולווינגסטון פועלות מספר חברות להשכרת רכב, אך השכרת רכב בזמביה היא יקרה. אם מחליטים לשכור רכב, עדיף לשכור רכב 4X4 בשל הכבישים המשובשים.

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר