בית בכפר שבתיו נהרסו בהתפרצות האחרונה של הר הגעש פוגו | צילומים: שאטרסטוק

במאה ה-15 התגברו ספנים פורטוגזים אמיצים על האמונות התפלות והאוקיינוס הסוער והפליגו דרומה מן הידוע להם, עד שנחתו על איים ריקים מאדם מול חופי אפריקה. הם קראו להם איי קאבו ורדה, ובכך התחילו את העידן הקולוניאלי של מאות השנים הבאות. בשנת 1462 הקימו הפורטוגזים את העיר הקולוניאלית הראשונה מחוץ לאירופה, ריברה גראנדה (Ribeira Grande), הושיבו שם את בני עמם באחוזות נרחבות, והביאו עבדים מאפריקה שיעשו עבורם את העבודה השחורה.

הנמל של ריברה גראנדה היה תחנת המסחר העיקרית בעבדים בין אפריקה לאמריקה

בסוף אותה מאה, בשנת 1500, גילו הפורטוגזים את חוף ברזיל, והנמל של ריברה גראנדה הפך לתחנת המסחר העיקרית בעבדים בדרכם אל ברזיל ושאר מדינות אמריקה, שתבעו כוח עבודה שחור, והרבה ממנו. כך התפתחה וצמחה קאבו ורדה בחטא העבדות שנים רבות, ותושביה נוצקו בכור ההיתוך של אדונים ושפחות, לבני תערובת מולאטים, שתרבותם מערבת פורטוגזית, השפעה ברזילאית ומסורות אפריקאיות.

האי פוגו אינו יכול שלא להיות הר געש. הוא קונוס חרוטי שמתרומם היישר מן האוקיינוס לפסגה גבוהה ומחודדת, שנושקת לשלושת אלפים מטרים כמעט. בשיא האי התפתחה קלדרה נרחבת, עדות להר הגעש הקדום, ושם, על אדמת הבזלת הפורייה, בחר לפני כמאה וחמישים שנה אריסטוקרט צרפתי בשם מונטרונד (מבטאים את שמו מונרון) לנטוע מספר גפני יין ולהקים את היקב הראשון והיחיד של כף ורדה.

מספרים, כך אמר מאורו, שאותו צרפתי חובב יין היה גם חובב נשים גדול, והיום כמחצית (בהגזמה) מתושבי האי נושאים את השם מונרו בגאווה, כולל מאורו, והם מאופיינים בצבע העור המולאטי (חום כהה), בשערות המקורזלות כברגים, ובכל רחבי כף ורדה מזהים מיד מי מוצאו מן האי פוגו, על פי סממנים חיצוניים אלו.

בני האי פוגו עברו תקופה היסטורית ארוכה וקשה של אדונים אירופאים ועבדים אפריקאים, עד ביטול העבדות, ועד היום זרועה העיר המרכזית, סאו פליפה (São Filipe), בבתי מעדנות קולוניאליים במורד העיר, הנפרדים מבתי האנשים הפשוטים הגרים בשכונות העליונות. למרות המורשת הקשה, האנשים מגלים קשר חזק לאי שלהם, שמחת חיים ואהבה גדולה למוסיקה, ובין המורנות המלנכוליות והקולאדיירות הקלילות, אפילו התפתח באי פוגו סגנון מוזיקלי עליז ותוסס במיוחד שנקרא טאלאייבשו, ובו מתחרים זמרים שונים באמירות שנונות זה בזה, אבל ברוח טובה.

חמש שנים עברו מאז ההתפרצות האחרונה (בינתיים) של הר פוגו, שמאז 1680 יש לנו עדויות על שש התפרצויות מאסיביות שלו, ושוב חזרו תושבי הכפר אל שולי הר הגעש, לאותו מקום בו קבורים בתיהם, ובונים אותם מחדש. למה? תהה הפזמונאי דן אלמגור, ודני ליטני וחווה אלברשטיין, כל אחד לחוד, שרו את מילותיו. למה חוזרים הכפריים אל שולי ההר הזה, שמאיים על ביתם ועל חייהם, ומתעקשים שוב ושוב, דווקא שם, לבנות את בתיהם.

דוד חזר אל הבית בו גר, שהלבה חדרה אליו בקילוחים דרך החלונות. הוא החליט להשאיר את קילוחי הבזלת ומארח מטיילים לארוחת צהרים בביתו סביב הבזלת. אחיו רמון חילץ במכושים את הבזלת מביתו, והוא ובניו יושבים מול הפסגה המשולשת ומנגנים את המוזיקה המשתפכת הנפלאה של כף ורדה. גפני היין שוב נטעו בכיסי האפר הגעשי ויקב חדש הוקם בעקשנות בשולי הקלדרה. למה? אולי כי בסופו של דבר זהו ביתם, ויש לבית כוח משיכה גדול לבניו, מהול בתקווה שפעם ההר יירגע והם יוכלו לחיות בצילו בשלווה.

הפוסט סיפורים מאפריקה: חוזרים הביתה להר הגעש פוגו הופיע ראשון במסע אחר

מוזמנים להרפתקה ייחודית ומפתיעה, באיים בעלי נופים פראיים ומגוונים, תרבות עשירה אקזוטית ומרתקת ומוזיקה שנכנסת לנשמה.

איי קייפ-ורדה השוכנים בסמוך לאפריקה, אי שם באוקיאנוס האטלנטי מול חופי סנגל, הם יעד בלתי מתוייר לקהל הישראלי. המעטים שמגיעים יגלו הרים נישאים, הרי געש, חופים בתוליים ולחילופין שטחי מדבר מדוללי צמחיה, המנוקדים בהרים שעוצבו בהתפרצויות וולקניות. הוסיפו לזה אוכלוסייה מגוונת עם מסורת עשירה בעלת מאפיינים אירופאים ואפריקאים גם יחד, סיפור היסטורי מרתק שהשפעותיו ניכרות עד היום ,תושבים מסבירי פנים ומעריצי ישראל ותקבלו מקום מזן הולך ונעלם. את כל אלו ניתן לגלות בשייט מרתק המשלב טיול עומק באיי קייפ-ורדה.

קבוצת האיים הגעשיים התגלו לראשונה במאה ה 15 ע"י הפורטוגזים במסעותיהם דרומה לאורך חופיה המערביים והמסתוריים של אפריקה במטרה לגלות את הדרך להודו.
הפורטוגזים יישבו את האיים וייבאו אליהם עבדים ממערב אפריקה. בעקבות גילוי יבשת אמריקה התפתח מאוד המסחר הימי באוקיינוס האטלנטי; איי כף ורדה נמצאו על נתיבי השייט בין אירופה, אפריקה ודרום אמריקה, והדבר הביא לשגשוג כלכלי. גם הפיראטים לטשו עיניהם אל העושר והתקיפו את האיים פעמים רבות.

תושבים רבים הגרו אל האיים ונוצרה אוכלוסייה מגוונת עם מסורת עשירה בעלת מאפיינים אירופאים, דרום אמריקאים ואפריקאים גם יחד. הזמרת הידועה סזאריה אבורה הייתה ילידת האיים ושילבה בשיריה את המקצבים הדרום אמריקאים, השפה הפורטוגזית והאופי האפריקאי של האיים. בשירתה המופלאה והמרגשת עוררה בנו סקרנות גדולה להכיר ולפגוש את הארץ על נופיה הייחודיים אנשיה ותרבותם.
טיול שייט באיי כף ורדה הינו טיול המשלב היכרות חווייתית עם האוכלוסייה והמוזיקה המקומית, טיולי טבע בין נופים מרתקים ומפגש עם האנשים, תרבותם ואורח חייהם הייחודי .

הפוסט שייט וטיול עומק באיי כף ורדה הופיע ראשון במסע אחר

פיקו דה פוגו. ההתפרצות ב-2014 פלטה אפר ועשן לגובה של קילומטר מעל האי פוגו | צילום: שמחה רז

בית שכוסה בלבה בהתפרצות הר הגעש פיקו דה פוגו | צילום: שמחה רז

איי כף ורדה הזעירים, או בשמם המקומי קאבו ורדה, התגלו לפורטוגזים בשלהי המאה ה- 15 בעת שהחלו לערוך מסעות נועזים באוקיינוס המאיים ששכן לחופה של פורטוגל, וחיפשו אחר דרך שתקיף את אפריקה ותוביל אותם אל אוצרותיה של יבשת אסיה. האיים הללו התגלו שוב במאה ה- 20 לעולם כולו דרך שירתה המופלאה של הזמרת סזאריה אבורה, שחיתה בעיר הקטנה מינדלו באי סאו ויסנטה, ושרה על ארץ קטנה, וגעגועים אינסופיים אליה. שירתה המרגשת עוררה ברבים וגם בי סקרנות גדולה להכיר ולפגוש את הארץ על נופיה הייחודיים אנשיה ותרבותם.

הפורטוגזים גילו את איי כף ורדה הזעירים במאה ה-15, אז הם היו ריקים מאדם | צילום: רונן רז

עשרת האיים של כף ורדה שוכנים אי שם באוקיאנוס האטלנטי מול חופי סנגל. הפורטוגזים יישבו את האיים הריקים וייבאו אליהם עבדים ממערב אפריקה. מדינה שנולדה בחטא של אדונים ושפחות, שגשגה לראשונה ממשלוח יד מהבזויים בעולמנו, סחר העבדים, ותוך מאות שנים בודדות מעז יצא מתוק. כור היתוך אנושי יצק תערובת של תושבים מולאטים שנושאים בגופם את דם המיישבים ועבדיהם גם יחד.

כור היתוך אנושי יצק תערובת של תושבים הנושאים בגופם את דם המיישבים ועבדיהם | צילום: נעם זיילר

האי הגדול מכולם סנטיאגו מכיל בתוכו את עיר הבירה פראייה, ואת מחצית מתושבי האיים המונים בסך הכל חצי מיליון איש. מספר גדול יותר של כפוורדיאנים חיים מחוץ לארכיפלג ברחבי העולם עם מרכזים משמעותיים ביותר בבוסטון, ליסבון, פריז ואמסטרדם. מדהים היה לי לגלות עד כמה אנשי האיים קשורים אל מולדתם שרק לפני זמן קצר התגלתה יושבה ויצקה אותם. מסתבר שלא צריך אלפיים שנה ויותר כדי שנפש כפוורדיאני תהמה אל אדמתה. אולי זו התערובת המולאטית שאין לה מקום בפורטוגל וגם לא באפריקה, שקושרת אותם למקום היחיד שלו הם קוראים בית, מקום המפגש בין אדונים ועבדים שכולם היו אבותיהם.

בית שקירותיו צבועים כדגל כף ורדה. אנשי האיים קשורים למולדתם הצעירה בכל נימי נפשם | צילום: רונן רז

האי היפה סנטו אנטאו חרוש כולו שרשראות הרים מרשימים וקניונים עמוקים שחורצים את ההרים עד לים. מעיינות שופעים מפכים בנחלים ומשקים טראסות חקלאיות ירוקות המצמיחות שלל פירות טרופיים וירקות, ובעיקר קנה סוכר. באי הזה התפתחה תעשייה נרחבת של רום, המשקה האלכוהולי החזק המשכר שריחו נישא באוויר ברחבי האי. לכאן גם הגיעו יהודים ממרוקו לפני יותר ממאה שנים, בנו מזקקות ועסקו במסחר של אלכוהול. באי נמצא כפר בשם סינגוגה, שני בתי קברות קטנים עם שמות נפטרים כמו פינטו כהן ועוד. בעיירה פאול ביקרנו במזקקה מסורתית פעילה ביותר. בעל המקום שמו בנאוש (בן הרוש?) והוא מאשר שהשמועה מספרת שהסבא שלו היה יהודי. הוא כבר לא, ואין גם יהודים בנמצא בכף וורדה, אבל מורשתם נשמרה ומסופרת באהדה רבה.

כפר באי סנטו אנטאו | צילום: נעם זיילר

יהודים ממרוקו הגיעו לסנטו אנטאו לפני כמאה שנה. כיום לא נותרו כאן יהודים | צילום: נעם זיילר

האי סאו ויסנטה הוא מרכז התרבות והמוזיקה של כף ורדה. אי קטן סחוף רוחות עם דיונות חול לבנות שמקורן בסהרה האפריקאית והן טרחו ועברו מאות מילין באוויר ובים כדי להשתרע על סלעי הבזלת השחורים. באי הזה נולדה המוזיקה הנפלאה של כף ורדה. כאן גם נולדה וחיתה הזמרת המופלאה סזאריה אבורה שהלכה לעולמה לפני שנים ספורות. אבל מסתבר שהיא לא היחידה שנתנה קולה בשיר. העיר הגדולה קטנה מינדלו מונה לא יותר משבעים אלף תושבים, אבל ברים קטנים עם מוזיקה חיה יש בה בכל פינה, וקרנבל שנתי עם השפעה ברזילאית (לא מפתיע, גם שם היו פורטוגזים ועבדים שייצרו מולאטים ומולאטיות לתפארת) יש כאן פעם בשנה עם מוזיקה, תחפושות וריקודים שלא נופלים מהקרנבל המפורסם ההוא בריו דה ז'ניירו, ועוד אפשר להביט בו בגובה העיניים ולא ממרומי איצטדיון.

הקרנבל בכף ורדה לא נופל מזה של ריו ואפשר להביט בו מהרחוב, לא ממרומי איצטדיון | צילום: רונן רז

באחד הברים שמעתי זמר אלמוני בשם קאפה, עם נוכחות של כוכב, קול של זמיר צרוד כמו שאני אוהב, ומקצבים שקטים ומהירים שהוא נע ביניהם בוירטואוזיות. לאחר שהופיע ירד לשתות בירה עם הקהל הקטן. אמרתי לו שאני מישראל, והוא שמח לספר שהוא בכלל היה כדורגלן מקצועני ושיחק בליסבון לצידו של אלי אוחנה. שאלתי על דיסקים, על יוטיוב ומסתבר שאין כלום. הקול הנפלא הזה בוקע ממנו עוטף את אוויר הבר הקטן ונגוז אי שם בחלל. איזה בזבוז, זעקתי. היום אני גאה לספר שכבר יש. מתוך מצלמת הסמארטפון שלי נולדו 3 שירים אל היוטיוב. הנה אחד מהם:

הגיטריסט המדהים המלווה את קאפה נקרא אריקסון. הקשיבו ותיהנו ותזכרו שאני הייתי הראשון שגילה לכם (בעצם אולי השני, אחרי דובי לנץ שהוביל איתי את הטיול לקרנבל כף ורדה).

היום, כמעט שלוש שנים לאחר ההתפרצות האחרונה שכיסתה את ביתו של רומרו שבה האופטימיות לשרור אצל תושבי הכפר שעל הר פוגו. רומרו ובניו ניתצו במכושים את סלעי הבזלת שהתקשו בתוך ביתם, פינו אותם מחללי החדרים וצבעו מחדש את הקירות. בחדר האורחים נותרו שני שפכי לבה שקפאה כשחדרה מן החלונות. הם מארחים מטיילים לארוחת צהרים ללא דיבורים, כשהמראה בלבד מספיק כדי לספר את תולדות הבית והכפר כולו. הם רק מלווים את הארוחה בשירי מורנה עצובים שמתחלפים אט אט במוזיקת קולדיירה אופטימית ושמחה. עצב ושמחה משמשים בערבוביה ושרים את עוצמתם של איי כף ורדה.

סרטון על כף ורדה (בחסות אקו טיולי שטח):

רונן רז – בונה מסלולים ומדריך טיולים מזה 25 שנה, בעלים ומנהל של חברת אקו טיולי שטח

צילום תמונה פותחת: נעם זיילר

הפוסט כף ורדה: כשפורטוגל פוגשת את אפריקה הופיע ראשון במסע אחר

קבוצת האיים הגעשיים התגלו לראשונה במאה ה 15 ע"י הפורטוגזים, שיצאו למסעות לאורך חופיה המערביים והמסתוריים של אפריקה במטרה לגלות את הדרך להודו.
הפורטוגזים יישבו את האיים וייבאו אליהם עבדים ממערב אפריקה. בעקבות גילוי יבשת אמריקה התפתח מאוד המסחר הימי (בעיקר של עבדים) באוקיינוס האטלנטי, ואיי קייפ-ורדה הנמצאים על נתיבי השייט בין אירופה, אפריקה ודרום אמריקה, זכו לשגשוג כלכלי. גם הפיראטים לטשו עיניהם אל העושר והתקיפו את האיים פעמים רבות.תושבי האיים הם מיזוג של הפורטוגזים עם צאצאי העבדים. נוצרה אוכלוסייה מגוונת עם מסורת עשירה בעלת מאפיינים אירופאים ואפריקאים גם יחד. הזמרת הידועה סזאריה אבורה נולדה כאן ושילבה בשיריה את המקצבים הדרום אמריקאים, השפה הפורטוגזית והאופי האפריקאי של האיים. שירתה המופלאה והמרגשת מעוררת בנו סקרנות גדולה להכיר ולפגוש את הארץ על נופיה הייחודיים אנשיה ותרבותם.
טיול שייט באיי קייפ-ורדה הינו טיול המשלב היכרות חווייתית עם האוכלוסייה והמוזיקה המקומית, טיולי טבע בין נופים מרתקים ומפגש עם האנשים, תרבותם ואורח חייהם הייחודי .

יום 1 – יום ראשון 19.11.17
תל אביב- איסטנבול- ליסבון
בשעת בוקר מוקדמת נטוס דרך איסטנבול לליסבון, בירת פורטוגל.
ננחת בשעות אחה"צ המוקדמות ונועבר למלון בדרגת תיירות טובה.

יום 2 – יום שני 20.11.17
ליסבון- פראיה, סנטיאגו
טיסת בוקר לפראיה (Praia) בירת קייפ-ורדה, שנמצאת באי סנטיאגו (San Tiago), הגדול והמאוכלס מכל האיים בארכיפלג.
לאחר הנחיתה בשעות הצהריים, ניסע לנמל ונתמקם על היאכטה שלנו, ביתנו לשבוע הקרוב.לינה בנמל.

יום 3 – יום שלישי 21.11.17
פראיה, סנטיאגו Santiago
סנטיאגו הוא האי הראשון שהתגלה על ידי הפורטוגלים במאה ה-15. היום נטייל במספר אתרים: בעיר הבירה המודרנית, פראיה (Praia), בה נשוטט ברובע הקולוניאלי המרשים שבנוי על רמה מתנשאת (ה-Plateau), ונסייר רגלית בשוק הירקות ופירות (Sukupira) שבעיר התחתית.

נסיעה קצרה תוביל אותנו אל העיר העתיקה (Velha Cidade), נקודת ההתיישבות הראשונה של הפורטוגלים באיים, במאה ה- 15. המצודה והבתים הסמוכים לה היו בעבר מרכז לסחר משגשג בעבדים. העיר שמורה היטב והוכרזה כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. נסייר בין בתים בעלי ארכיטקטורה קולוניאלית מקורית, נבקר בכנסייה הקולוניאלית העתיקה ביותר בעולם ונראה עדויות לסחר העבדים.
לאחר ארוחת הערב ביאכטה, נפליג לעבר האי פוגו (Fogo). לינה בים.

יום 4 – יום רביעי 22.11.17
האי פוגו (Fogo)– "אי האש"
האי פוגו זכה לשמו זה ( Fogo = אש) היות והוא בנוי מהר געש פעיל, המתנשא הישר מהים לגובה של מעל 3,000 מטרים מעל פני הים.

נצא לטיול של יום שלם במהלכו נעפיל ברכב אל ליבו של הלוע העתיק של הר הגעש. ההתפרצות האחרונה של ההר, בנובמבר 2014, שהתרחשה בתוך הקלדרה עצמה, כיסתה שני כפרים.
נטייל אליהם, ניגע בלבה 'טרייה' ונתפעל מהנוף השחור המזכיר נופי ירח.
לסיום היום נסייר בעיר המרכזית שבאי, סאו פליפה (São Felipe).
עם ערב נשוב ליאכטה ונפליג לאי סאו ניקולאו (São Nikolau). לינה בים.

יום 5 – יום חמישי 23.11.17
האי סאו ניקולאו (São Nicolau) – יפהפייה לא מוכרת
היום נגלה יפהפייה לא מוכרת, האי סאו ניקולאו (São Nicolau). אי שליו עם מטעי קפה ותושבים חביבים וידידותיים. סירתנו תעגון בכפר טאראפל (Tarrafal) ממנו נצא לטיול יום שלם, הכולל קטעי הליכה בקרבת הר הגעש מונטה גורדו (Monte Gordo).

עמק פאז'ה (Faja) יעניק לנו הזדמנות להליכת טבע נוספת והנאה צרופה מהנוף מרהיב העין של האי.
לאחר טיולי הטבע, נרד אל הכפר ההיסטורי הקטן ריביירה בראבה (Ribeira Brava), נשוטט ברחובותיו ונתרשם מכנסיית "גבירתנו של מחרוזת התפילה" (Nossa Senhora do Rosario), מהספרייה העתיקה (Terreiro) ומה"סמינאריו" (Seminario) שהיה בית הספר התיכון הראשון בקייפ-ורדה.
ארוחת צהרים ממיטב המטבח של סאו-ניקולאו תוגש לנו במסעדה טיפוסית.
בשעת ערב מאוחרת נפליג לסנטו אנטאו (Santo Antão). לינה בים.

יום 6 – יום שישי 24.11.17
האי סנטו אנטאו (Santo Antão)
סנטו אנטאו הוא אי מפתיע בנופיו הדרמטיים. פסגותיו המתנשאות יוצרות תופעה של 'צל גשם': צידו האחד מדברי למחצה בעוד צידו הפונה לרוח וללחות, ירוק.
נעפיל אל פרשת המים בכביש הישן, צר ומתפתל. כל פיתול יחשוף בפנינו נוף מרהיב. בסיום הנסיעה נגלוש אל העיירה ריביירה גרנדה (Ribeira Grande). לאחר ארוחת הצהרים נצא לטיול בעמק הירוק פאול (Paul) שישלים את סיורינו באי.
דרך החוף, ה'חדשה' והמרהיבה, תחזיר אותנו חזרה אל הנמל, בו נעלה על היאכטה ובשיט קצר נפליג אל (Mindelo), העיר השנייה בגודלה באיי קייפ-ורדה שנמצאת באי סאו ויסנטה (São Vicente). לינה בנמל.

יום 7 – יום שבת 25.11.17
האי סאו ויסנטה (São Vicente)
סאו ויסנטה, אי שבו התנהלה בעבר פעילות מסחרית תוססת, הפך בימינו למרכז תרבותי. מינדלו היא אחת הערים הקולוניאליות שהשתמרו בצורה הטובה ביותר בקייפ-ורדה.

תושבי האי הם צאצאיהם של אפריקנים ואירופאים והדבר ניכר בהחלט במוזיקה הנשמעת במינדלו, בחיי התרבות שלה וב"מוראבסה" (Morabeza), מילה המציינת את אופיים הפתוח, הנינוח ומקבל הפנים של התושבים. נטייל רגלית ברחובותיה ונבקר בשווקיה התוססים. נראה בניינים רבים מהתקופה הקולוניאליסטית ונשמע על חשיבותו הרבה של המפרץ בתחילת המאה ה-19.
בשעות אחר הצהריים, נצא לסיור רכוב באי לעבר מונטה ורדה (Monte Verde), ההר הגבוה באי, ממנו, במזג אוויר מתאים, תצפיות על 3 איים! נתרשם מהיישובים הכפריים של האי, ומחופיו החוליים.
בשעות הערב נשוב ליאכטה. לינה בים, בדרך למאיו (Maio).

יום 8 – יום ראשון 26.11.17
האי מאיו (Maio)
בצהריים נגיע לאי מאיו (Maio), אחד האיים הפחות מתויירים.

באי יש כ 5,000 תושבים, רובם דייגים. המדבר השומם והחופים הנרחבים עם החול הלבן הם מה שהופך את האי לייחודי כל כך.
נבקר במצודה העתיקה מהמאה ה-18 ובמחלבה קטנה לייצור גבינת עזים שבה נטעם גבינת עזים טרייה.
לא נפסח על הכפר וילה דו מאיו (Vila do Maio) בו שוכנת כנסיית Nossa Senhora da Luz.
לינה בנמל.

יום 9 – יום שני 27.11.17
האי סנטיאגו (Santiago)
לאחר שהשלמנו טיול חווייתי באיי קייפ-ורדה, נשוב בבוקר אל נמל המוצא שלנו בעיר פראייה שבאי סאנטייגו. ניפרד מצוות היאכטה ונצא לטיול יום בחלקו הצפוני של האי.
נגיע לעיירה אסומאדה (Assomada) שבלב ההרים, בה חי בעבר אמילקאר קבראל (Amilcar Cabral) המנוח, לוחם החופש של קייפ-ורדה.
ניסע דרך פארק הלאומי סרה מאלאגטה (Serra Malagueta) לעיירת החוף טאראפל, ובשעות אחר הצהרים ניסע בחזרה לעיר פראייה דרך חופו המזרחי של האי.
נחגוג את סיום הטיול במסעדה טובה, ומשם היישר לנמל התעופה, לקראת טיסת הלילה לליסבון.

יום 10- יום שלישי 28.11.17
טיסה חזרה ארצה מפראיה- ליסבון- איסטנבול- תל אביב

טיסת לילה לליסבון, ומשם המשך דרך איסטנבול לתל אביב.
ננחת בתל אביב סביב עשר בלילה.

הנחת הרשמה מוקדמת: לנרשמים עד 13.8.17 הנחת הרשמה מוקדמת בסך 100 יורו לאדם.

המחיר כולל:
 טיסות בינלאומיות כמפורט במסלול הטיול.
 לילה במלון בליסבון, העברות וארוחת בוקר.
 שייט ביאכטה בתא בהתאם לנבחר.
 כלכלה: כלכה מלאה מיום 2 בערב ועד יום 9 בערב. כל הארוחות מוגשות ביאכטה, למעט בימי סיור מלאים, בהם ארוחת הצהרים תוגש במסעדות מקומיות.
 כל סיורי החוף והסיורים שמפורטים במסלול הטיול, לרבות כניסה לאתרים למוזיאונים ולשמורות הטבע כמפורט.
 כל הפעילויות במהלך הטיול כמפורט בתוכנית.
 ויזה לכף ורדה.
 דמי רישום וטיפול.
 העברות משדה התעופה ליאכטה ובחזרה.

המחיר לא כולל:
 מסי נמל בסך 220 יורו לאדם.
 הוצאות אישיות, תשר לצוות היאכטה, משקאות קלים ואלכוהוליים, ביטוחים אישיים, אינטרנט ביאכטה בתשלום וכו'.
 כל הוצאה שאיננה כלולה ב"מחיר כולל".

הערות חשובות – טיול לאיי קייפ ורדה:

• לתשומת ליבכם: התכנית בפועל תיקבע ע"י קברניט היאכטה ומנהל ההפלגה בהתאם לתנאי מזג האויר.
• אופי הטיול: טיול חלוצי אל איי כף ורדה, המקפל בתוכו את סיפור העבדות והתפתחות איי האוקיינוס האטלנטי, עם ההתיישבות בעולם החדש של אמריקה. זהו טיול שייט בתנאים נוחים. הביקור באיים כולל נסיעות ברכב מסוג קוסטר ו/או וואנים קטנים (הערה: ברוב האיים אין תיירות ואין רכבי תיירות מפנקים. אנו משתמשים בהיצע המקומי), משלב הליכות רגליות ומפגשים עם אנשי האיים.
• קבוצה וצוות: 14 – 24 מטיילים, מדריכה מצוות אקו – אתי דיין, כמו כן נהגים ומדריכים מקומיים דוברי אנגלית. הטיול מותנה במינימום 14 נרשמים.
• חיסונים – יש לפנות ללשכת הבריאות המחוזית או מרפאות מטיילים לקבלת ייעוץ. אנו ממליצים לפנות למרפאתו של פרופסור שוורץ בבית חולים תל השומר.
• התוכנית מתארת את האתרים בהם נבקר, אך לא בהכרח את סדר הביקורים לאורך הימים.
• דרכון: דרכון תקף לחצי שנה לפחות ובו שני דפים ריקים לפחות.
• התמונות להמחשה בלבד.

הפוסט שייט וטיול עומק באיי כף ורדה הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

שמעתי אותה לראשונה במועדון לילה קטן בפריז – אשה גדולת ממדים, יחפה, סיגריה בפיה וקול שקורע את הלב, כך שגם אם אינך מבין קריאולית אתה מיד נמלא געגועים, חמלה, אהבה ללא קץ למקום שאף פעם לא היית בו – כף ורדה (Cabo Verde), ארכיפלג שנמצא כ־600 קילומטר ממערב לסנגל. סזריה אבורה היא שגילתה את המוזיקה הנפלאה של מולדתה לעולם. "הדיווה היחפה" שרה את שירי הבלוז המכונים מוֹרנה שמשקפים בעצבותם את הגיאוגרפיה וההיסטוריה של האיים. מפות ומדריכים מודפסים ליעד כף ורדה, בהנחה לגולשי מסע אחר! הרפובליקה של כף ורדה היא קבוצת איים שגילו הפורטוגלים ב־1462 ועד אז לא היו מיושבים. חוץ ממתיישבים פורטוגלים הובאו לאיים גם עבדים מאפריקה ובאו אליו מלחים מרחבי האוקיינוס האטלנטי. אמנם פירוש השם בפורטוגזית הוא "הכף הירוק", אבל יש באיים הללו מעט מאוד ירק: רוב השנה מזג האוויר יבש והאזור מאובק ושטוף rוחות. בגלל חוסר ההשקעה של הפורטוגלים בימים שהאיים היו בשלטונם, חוסר המשאבים הטבעיים ותנאי האקלים הקשים והבידוד הגיאוגרפי, רבים מבני כף ורדה היגרו ממולדתם. ההערכה היא שהיום מתגוררים יותר משני שלישים מהמכונים ורדיאנים מחוץ למולדתם. הם היו הבסיס להצלחתה של אבורה באירופה ובארצות הברית, ואליהם הצטרפו אוהדי מוזיקה מלאומים שונים בכל העולם. סזריה אבורה. קול שקורע את הלב וממלא את המאזין בגעגועים, חמלה ואהבה ללא קץ למקום שמעולם לא ביקר בו – כף ורדה | צילום: Kristina Postnikova / Shutterstock.com במוזיקה של האיים ניכרת השפעה אירופית רבה, כמו הפאדו הפורטוגלי והוואלס, וגם מקצבים אפריקאיים, ברזילאיים וקריביים: המורנה נשמעת יותר אירופית, ומקצבי הפוּנאנה והבאטוּקו הקצביים יותר מושפעים השפעה ניכרת מאפריקה המערבית. המורנה בכף ורדה, כמו הטנגו בארגנטינה, הבוסה נובה בברזיל והפאדו בפורטוגל, היא מקצב המבטא את נפש תושבי המקום. שירי המורנה האיטיים הם תרכובת מיוחדת במינה של ליריות ומלודיות מלנכוליות. הם מושרים בדרך כלל בקריאולית (פורטוגזית שמעורבבות בה שפות מערב אפריקאיות) ומחוברים בסולמות מינוריים. המלים הן בסיס השיר והן מסוגלות לעמוד בזכות עצמן — הן מספרות על אהבה וגעגועים לאהוב במרחקים, על יפי האיים, על גלות וניתוק מהמולדת, וכמובן על מוות. זוהי שירת האנשים הכמהים להישאר על אדמת מולדתם אבל כדי לשרוד נאלצים לנדוד למקומות רחוקים. גם אבורה נודדת בשנים האחרונות בעקבות ההצלחה שהיא זוכה לה בעולם, אשה קשת יום שהחיים מחוץ לבמה לא האירו לה פנים. היא החלה לשיר את המורנה כבר כשהיתה בת 16 והתאהבה בגיטריסט צעיר ונאה, שכמו רוב הגברים בחייה ניצל אותה ונטש. היא זכתה להצלחה במולדתה, ושתי הקלטות שלה מהרדיו המקומי יצאו בתקליטים בהולנד ובפורטוגל בסוף שנות השישים. היא נמנעה מלעזוב את מולדתה ואף נטשה את הקריירה באמצע שנות השבעים, בעיקר משום שלא האמינה בעצמה. לאחר הפוגה של כעשר שנים הוזמנה לפורטוגל להקלטת שני שירים לאלבום אנתולוגיה של שירת נשים בכף ורדה. וכך, ב־1985, בת 45, חידשה אבורה את הקריירה שלה וזכתה להצלחה בינלאומית גדולה. בכל שנה היא נשבעת שזו השנה האחרונה שהיא עולה על הבמה ומסיירת בעולם. היא עייפה ממסעות, וגם לא בדיוק מסתגלת לעולם הבידור. מינדלו, כף ורדה. אבורה נולדה כאן ושיריה מלאים בגעגועים וכמיהה למדינת האיים הקטנה | צילום: שאטרסטוק בביקורה האחרון כאן מיד לאחר כל הופעה נכנסה אוורה ללימוזינה שחיכתה לה מאחורי הבמה, נסעה לחדרה במלון התל אביבי המפואר, ושם כיבסה בגיגית פשוטה את בגדי ההופעה, תלתה אותם על חבל במרפסת ולמחרת גיהצה אותם בעצמה. את הארוחות ביכרה להכין בעצמה כפי שהיא רגילה, עם ירקות, פירות ודגים. אשה גדולה ופשוטה. אבורה פרצה את הדרך לעשרות אמנים שהגיעו ממולדתה לאירופה. טאופילו שאנטרה, טיטו פאריס, הגיטריסט באו, להקת סימנטרה, מריה אליסת, מריה טאווארס והאחים מנדס הם רק כמה מאלה שהצליחו להרשים את העולם במקצבים העדינים של כף ורדה. גם בישראל, שהקהל בה אינו נוטה לפרגן למוזיקה מערב אפריקאית, נכבשו רבים במוזיקה הרכה והעצובה הזו. ואולי הקריאולית, על מרכיביה הפורטוגזיים, היא שפותחת את האוזן ואת הלב. הנבחרים > Miss Perfumadoh אלבום מ־1992 שמציע היכרות ראשונה עם המורנה צובטת הלב. כולל את  הלהיט הגדול ביותר של אבורה עד כה, "Sodade", שיר הגעגועים למולדתה. > Café Atlanticoh הפקה בינלאומית עשירה מ־1999 כיאה לכוכבת ענקית. חיבור טבעי בין המוזיקה של כף ורדה לפאדו, למקצבים קובניים ולניחוח ברזילאי. זהו אלבום מחווה וגעגועים לעיר מולדתה של אבורה, ולכן הוא מלא נוסטלגיה וגעגועים. > Sao Vicentah אלבום שנקרא על שם האי שאבורה באה ממנו וממשיך בדרך "קפה אטלנטיקו". מתארחים בו אמנים אורחים כצ'וצ'ו ואלדס ואורקסטה אראגון מקובה וקייטאנו ולוזו האגדי מברזיל. > The Very Best of Cesaria Evorah מומלץ למי שרוצה מועט המחזיק את המרובה. אלבום כפול שמכיל את להיטיה הגדולים ובו ביצוע חדש ומיוחד ל"Sodade" עם הזמר האנגולי בונגה, שהביצוע שלו בתחילת שנות השבעים פרסם את השיר לראשונה. סזריה אבורה בשיר Sodade צילום תמונה פותחת: Kristina Postnikova / Shutterstock.com

הפוסט סזריה אבורה: הדיווה היחפה של כף ורדה הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט הופיע ראשון במסע אחר