מבצר טימפו והעמק הירוק שמסביבו. עקרונות אושר לאומי גולמי מכתיבים אושר לטבע, ולא רק לאדם

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לבהוטן
• מידע מעשי על בהוטן
• ביקור בממלכת בהוטן
• המפתח לאושר: בהוטן

הבודהיזם הבהוטני (וואג'ריאנה) מיוחס לפדמסמבהאווה, או גורו רינפוצ’ה, מורה רוחני שהגיע לבהוטן (ולטיבט) במאה השמינית, והטמיע עקרונות רוחניים ייחודיים. תפיסות העולם שהתפתחו מאז בבהוטן כוללות נתינה ועזרה לזולת, אכפתיות לטבע על כל אופניו, שמחה וגאווה במורשת העתיקה ובחירה בהבאת טוב לעולם. אלו ארוגים ומורגשים היטב במנהגי היום יום, בתרבות, בערכים, באירועים, בחוקה ובעקרון האושר הלאומי הגולמי (אל"ג) הייחודי לבהוטן.

בית ספר יסודי בפארו. הילדים הבהוטנים מחויכים במיוחד ומרביתם דוברי אנגלית

גורו רינפוצ'ה

ההיסטוריה של בהוטן עשירה באינספור מיתולוגיות, אגדות עם ומעשי כשפים, וגורו רינפוצ'ה מככב ברבים מהם. את סיפור הגעתו של גורו רינפוצ'ה לבהוטן סיפר לי ידידי קרמה נאמגיי, חבר ועד ארגון סוכני התיירות, והמארח הראשי שלי במדינה (קרמה הוא כנראה השם הנפוץ ביותר בבהוטן, ומוענק גם לבנים וגם לבנות). הסיפור לוקח אותנו למאה השמינית לספירה, כשלעמק בומטאנג (במרכז בהוטן) הוגלה נסיך הודי, שהשתקע והפך לשליט ידוע בשם סינדו ראג'ה. בגלל מאבקי שליטה, שהיו אופייניים אז לאזור, נוצרו עימותים בינו ובין מושל מקומי נוסף. מתוך דאגה ללוחמים שלו, ובמיוחד לבנו, פנה סינדו ראג'ה לעזרת האלות המקומיות (לפני הבודהיזם). כאשר למרות זאת בנו נהרג, הוא פקד על חייליו לנפץ ולהרוס אתרים מקודשים, ועורר את כעס האלות. בתגובת נקם, מספרת המיתולוגיה, האלה הראשית שלגינג קרפו תלשה ממנו את "נשמת החיים", והוא חלה, נחלש ונטה למות.

גורו רינפוצ'ה מונצח על סלע, אחד מיני כמה בבהוטן

כמוצא אחרון של ריפוי, יצא שליח אל גורו רינפוצ'ה, שהיה ידוע אז ברחבי ההימלאיה כמאסטר רוחני בעל כוחות על-טבעיים. גורו רינפוצ'ה הגיע לעמק בומטאנג, אגר כוחות במדיטציות ארוכות, יצא בריקודים טקסיים, המיר עצמו לגרודה (ציפור מיתולוגית), שחרר את הנשמה הגנובה, הכניע את שלגינג קרפו, והושיע את השליט הגוסס. האגדה מספרת שלפני שעבר למחוז פארו שבמערב בהוטן על גב נמרה מעופפת, לאתר שהוא כיום מנזר קן הנמר המפורסם, גורו רינפוצ'ה בחר במקדש קטן בעמק בומטאנג, ג'אמביי לאקאן שמו, כמעונו האישי. לשם היו מועדות פני במסע זה.

דמותו של גורו רינפוצ'ה במופע בפסטיבל בהוטני טיפוסי

מחוז ועמק בומטאנג

מחוז בומטאנג שבמרכז בהוטן הנו אחד מעשרים מחוזות המדינה. הוא מכיל ארבעה עמקים, שאחד מהם, עמק אורה, כיכב בסרט הבהוטני "הנזיר והרובה". עמק נוסף קרוי בומטאנג, והוא תרם את שמו לשם המחוז כולו. מחוז בומטאנג נחשב ל"לב הרוחני של בהוטן", ומקושרים אליו עשרות סיפורי פולקלור ואגדות עם. העמק מנוקד במאות מנזרים, מקדשים, סטופות (מבנים רוחניים), אתרים מקודשים, ומבצר ענק אחד. לכאן הוזמן והגיע, במאה השמינית, המורה הרוחני גורו רינפוצ'ה, שהנחיל למדינה כולה את המסורת הבודהיסטית.

למרות ייחודו של המחוז, מספר המטיילים בו נמוך באופן משמעותי ממספרם במערב בהוטן (בעמקי טימפו, פארו ופונאקה), בעיקר בגלל הנסיעה הארוכה שנדרשת כדי להגיע אליו. המרחק מפארו (עיר שדה התעופה) הוא כ-300 ק"מ, אך משך הנסיעה עלול להגיע לתשע שעות בגלל מאות פיתולי דרך, משאיות, מהמורות, מעברי הרים ומהירות נסיעה מוגבלת (המהירות המקסימלית המותרת בכביש "המהיר" היא 60 קמ"ש). הפעם בחרתי להגיע לבומטאנג בטיסה פנימית של כ-30 דקות, עם מטוס פרופלור של חברת דרוק-אייר הבהוטנית.

חברת דרוק-אייר הבהוטנית מפעילה טיסות פנים, שחוסכות הרבה שעות נסיעה ברכב

פסטיבל ג'אמביי לאקאן

הבהוטנים אוהבים לחגוג, ולוח השנה שלהם (שהוא ירחי, וכולל שנה מעוברת) כולל מעל למאתיים ימי חג, טקסים ופסטיבלים רוחניים, לפעמים בחמישה מקומות שונים בו זמנית. הפסטיבל במקדש ג'אמביי לאקאן נחשב לאחד מהמיוחדים שבהם.

המיתולוגיה מספרת כי הקמת המקדש הייתה יוזמה של שליט טיבטי מהמאה השביעית, שהורה על בניית 108 מקדשים (בטיבט ובהוטן), כדי למסמר ולמגר שד ענקי שחסם ומנע את התפשטות הבודהיזם. המקדש הוא אחד משניים ששרדו בבהוטן, וממוקם (לפי הפולקלור המקומי) על ברך שמאל של הדמון. כשגורו רינפוצ'ה הגיע לעמק במאה ה-8, הוא בחר בו כמעון אישי.

עשרות מסכות מיתולוגיות מאפיינות את הפסטיבלים בבהוטן

במאה ה-14 המבנה עבר תהליך שיקום, וטקס חנוכתו המחודשת הפך לחג שנתי, שנחגג מאז ועד היום. אירועי הטקס מתחילים בליל ירח מלא, באמצע החודש התשיעי בלוח השנה הירחי הבהוטני (לרוב באוקטובר או נובמבר). ליל הפתיחה, ושלושת הימים הנוספים, משמרים אירועים היסטוריים, מוטיבים בודהיסטיים ומיתולוגיות עתיקות, וממלאים תפקיד חשוב כאירוע קהילתי, חברתי ורוחני.

המקדש אינו רק מרכז רוחני, אלא משמש גם כמרכז קהילתי

ההכנות לפסטיבל

הפסטיבל מנוהל מזה מאות שנים על ידי ראש טקס מקומי, במינוי שהחל במאה ה-14 ומועבר מאז בירושה מאב לבנו. ראש הטקס נקרא "שאקאר לאמה", ומעונו הוא גם מקדש קטן שנקרא שאקאר לאקאנג (מקדש שאקאר), שנבנה על חורבות ארמונו של סינדו ראג'ה.

בבוקר יום הפסטיבל אני מוזמן לביתו של ראש הטקס (קשרים עוזרים, גם בבהוטן), ומוצא בחצר הפנימית את אביו, השאקאר לאמה הקודם, כיום בן 98, דור 16 בשושלת. למרות גילו המופלג, הוא מודע (להפתעתי) למצב המורכב  בו נמצאת מדינת ישראל, ומתעקש להעניק לי ברכת העצמה בודהיסטית. לפני כשלושים שנה הוא העביר את התפקיד לבנו (השאקאר לאמה הנוכחי), שעסוק כעת בהכנות לתהלוכת פתיחה. התהלוכה, אני למד, תוביל חפצי ערך עתיקים ונדירים, שמאוחסנים בביתם, ותעביר אותם למקדש הפסטיבל. חלק מהחפצים הללו, הוא מסביר, הוטמנו בכוונה תחילה על ידי גורו רינפוצ'ה עצמו, כדי שיתגלו מאות שנים מאוחר יותר על ידי "חושפי אוצרות" בודהיסטיים ידועים. החפצים נשמרים בארכיון הבית, ומוציאים אותם לציבור רק פעם בשנה, לרגל הפסטיבל.

שאקאר לאמה הזקן, בן 98, מודע לקיום מדינת ישראל ואתגריה, ומעניק לי ברכה בודהיסטית

אני מקבל רשות להיכנס לחדר האכסון הפנימי, ומגלה בו אוצר משגע של מסכות עתיקות, שיילקחו מכאן עוד מעט. בחוץ, בהמתנה לאות הפתיחה, אני מנצל את הזמן ומתיידד עם נזירים חייכניים ועם קבוצת מקומיות בלבוש בהוטני צבעוני, שהגיעו כדי לקחת חלק בטקס ההעברה.

"בוא תצטרף לפוג'ה" (טקס תפילה בודהיסטי) אומרים לי הנזירים הצעירים, ואני עולה אתם למקדש שבקומה השנייה. החדר מלא בנזירים מקומיים שמקריאים ושרים בו מנטרות ותפילות. סיום הפוג'ה הוא גם אות הפתיחה ליציאת התהלוכה.

נזירים עם כלי נגינה וחפצי קדושה, מתארגנים ליציאת התהלוכה

בחוץ מוכנה כבר ערימה בוערת של ענפי עץ ברוש מקומי, וענן של עשן ריחני מציף את המרחב (קטורות בוקר וערב הן ריטואל "הכרחי" בבהוטן). רעם תופים, מצלתיים וחלילים מסמנים את ההתארגנות לתהלוכה. המבט שלי (ושל המצלמה) נתון כעת לנזירים בגלימות חגיגיות, חלקם עם כלי נגינה מסורתיים, וחלקם נושאי חפצים מקודשים. הצעירות בלבוש המסורתי מצטרפות לקבוצה, יחד עם ראש הטקס עצמו.

בשורה ארוכה, בהליכה איטית, לצלילי מצלתיים ותופים, הנזירים נושאים ומעבירים כעת את האוצרות הנדירים שמשויכים לגורו רינפוצ'ה וממשיכיו. משני צידי הדרך, לאורך כקילומטר, מחכים מקומיים שהגיעו במיוחד כדי לצפות באירוע וכדי לקרב את ראשם לאנרגיות הקדושה. לפי האמונה הבהוטנית, הקירבה לחפצים כאלו, או אפילו ראייתם בלבד, מקנים העצמה רוחנית. אחרי שהחפצים המקודשים ממוקמים בתוך המקדש, מתחיל טקס פוג'ה נוסף. אני יוצא החוצה כדי לצפות שם בחזרות של רקדני האירוע, כעת ללא מסכות ותלבושות, שמתאמנים לקראת טקס הלילה ושלושת הימים הבאים.

ענפי ברוש בוערים יוצרים את עשן ענן הקטורת, ביציאת התהלוכה

הטקס הלילי

אני נוסע לטקס הלילי עם המלווה הראשי שלי כאן, קנפו (נזיר מורה) ממנזר מקומי גדול, וידיד מזה מספר שנים. במעלה השמיים ירח מלא, ומשני צידי הכביש, בחשיכה, צועדות לאירוע מאות דמויות. אנחנו מצטרפים לאלפי בהוטנים (וגם אורחים מחו"ל), שמצטופפים במגרש גדול בסמוך למקדש. לאור הירח ניתן להבחין כי במרכז המתחם הוקם שער עץ ענקי, בגובה של כעשרה מטרים, מוקף ועטוף בענפים ושיחים יבשים.

בחשיכה נראית אבוקת אש שמתקרבת, וההמונים מריעים בהתרגשות. נושאי האבוקה, שמגיעים מכיוון המקדש, מפלסים את דרכם בקהל הצפוף, מתקרבים לערמת העצים הענקית, ומציתים אותה. תוך שניות מתרוממת מדורת ענק, והקהל מתחיל להידחק בהתלהבות לכיוונה. קנפו לופת ומרחיק אותי מזרם אנושי צפוף, שכמעט וגורף אותי לכיוון השער הבוער. המוני בהוטנים נדחפים לכיוון הלהבות, כדי לעבור דרכן בריצה, לפעמים שוב ושוב. הטקס נקרא "מוואנג", והמעבר בשער הבוער נועד לטהר מ"קרמה שלילית" ולהעניק ברכות מגינות לשנה שלמה. אני מתלבט באם להצטרף לטקס הטיהור, ומחליט להמתין עד שיקטנו הלהבות.

נושא הלפיד מגיע מהמקדש, מביא איתו את אש הטיהור והברכה

אני עובר דרך השער רק לקראת סיום הבעירה (מה שבטוח, בטוח), וחוזר עם קנפו לחצר הפנימית של המקדש. החצר מוארת כעת למחצה בעזרת כמה זרקורים צדדיים ומדורה מרכזית שטוחה. מאות מקומיים ממוקמים שם כבר בישיבה על הקרקע. סביב המדורה נעה קבוצת רקדנים, בתנועות קצובות ומהפנטות, לקצב מצלתיים של נגן מקומי. פני הרקדנים מכוסות במסכות המדמות חיות מיתולוגיות, על גופם גלימות צבעוניות, בידיהם מקל או תוף, והם נעים ברגליים יחפות. מטרת הריקודים אינה אמנותית או בידורית, אלא רוחנית. חלק גדול מהם מתכתב עם מיגור "השדים שבתודעה", מנתב לצמצום תגובתיות וטיפשות, או ממחיש לצופים את תהליכי המוות ולאחר המוות, על-פי התפיסה הבודהיסטית. הריקודים ממשיכים אל תוך הלילה, עם שינויים במספר הרוקדים, בלבוש, במסכות, ובתנועות.

באחת וחצי אחרי חצות כבים כל האורות. התאורה היחידה כעת היא של המדורה השטוחה במרכז הרחבה, שעדיין בוערת. כרוז מכריז (בבהוטנית) על איסור מוחלט של צילום, ושוטרים נעמדים סביב במעגל מפקח. מצלתיים ותופים רועמים, ולאור הלהבות נראים גברים ערומים שיוצאים ומדלגים לרחבה, ראשם עטוף בבד לבן עם פתחים קטנים לעיניים, לאף ולפה. מעגל הרוקדים חג סביב המדורה בתנועות קצובות, שמזכירות טקסים של שבטים קדומים. תנועות הריקוד מונוטוניות, וצללים ארוכים מלווים כל רוקד. מדי פעם אחד מהרוקדים מגיח ומתקרב למעגל הקהל, ומעניק ברכה לאחת מהיושבות.

הלפיד מצית את מרכז מצבור הענפים היבשים, והלהבות יוצרות פתח מעבר במרכזו

החברה הבהוטנית היא חברה מסורתית, ועירום או חשיפת גוף בפומבי הם אירוע חריג. הסבר למופע החריג קיבלתי ממנהל המוזיאון הלאומי, שטוען כי הריקוד נועד לערער את התפיסות המקובעות של הקהל. מטרת העל, לפי התזה הזו, היא להזכיר קיום תודעתי שהוא מעבר לדעות, תפיסות, אמונות והתניות. השאקאר לאמה הזקן סיפר בעבר כי הכוריאוגרפיה המקורית נוצרה על ידי גורו רינפוצ'ה (במאה שמינית), שהפעיל את "המופע" בכפר נאבג'י, דרומית מכאן, כדי לנטרל השפעות שליליות של דמונים קדומים. הריקוד "הועתק" במאה ה-14 למקדש ג'אמביי לאקאן על ידי משקם המקדש (דורג'י לינגפה), שהיה גם "מגלה אוצרות" ידוע. ובכלל, למסורת הבהוטנית ישנו "רומן" מיוחד עם איבר הפאלוס הגברי, שמצויר על בתים, מגולף על שערים, ומופיע בפסטיבלים שונים כמנטרל "כוחות רעים" (נושא בפני עצמו, למאמר נוסף). הפאלוס הוא "אוצר", מסביר הגאקאר לאמה הזקן, שהרי הוא מקור כל בני האדם.

מאות בהוטנים נדחפים בהתרגשות כדי לחלוף בריצה דרך השער הבוער

ימי הפסטיבל

שלושה ימים של מופעים ממשיכים את טקס הלילה. התוכנייה כוללת שלושה סוגי אירועים, שאופייניים לפסטיבלים רוחניים מסוג זה: ריקודים מקודשים בתלבושות ומסכות מיתולוגיות, להקות שירה ומחול מקומיות, ומופעי אטצרה (מוקיונים בהוטנים). רוב המופעים מתייחסים לתכנים הייחודיים של מסורת הואג'ריאנה: החיים כהזדמנות ייקרת ערך, הסופיות של הקיום, טיפוח סבלנות ונדיבות, המאבקים בשדים (החיצוניים והפנימיים), חשיבות עשיית טוב בעולם, תהליכי המוות ולאחר המוות, שכר ועונש והגלגול הבא ועוד.

קבוצות נשים בריקודים עממיים מופיעות לסירוגין במהלך שלושת ימי הפסטיבל

כל המופיעים בפסטיבל ג'אמביי לאקאן הם מקומיים ומקומיות, לקט נבחר מכפרים באזור. לשמחתי, הם קבלו בלבביות את נוכחותי אתם בחדר ההלבשה. נהניתי להתבונן בהם (ולצלם אותם) כשהם מתארגנים, מתלבשים, יוצאים, חוזרים, נחים, מחליפים תלבושות, ונעזרים זה בזה או בילדיהם הקטנים. הם מצדם דאגו לעודד אותי בעליזות לשתות איתם עוד ועוד יין אורז מקומי, וחייבו אותי לשלוח להם "צילומים טובים".

המסכות מיועדות להפחיד ולערער את השדים הרעים, כך שהן בעצם מיטיבות

לפנות ערב שוקעת השמש ואתה גם הטמפרטורה. בטקס הסיום עומדים שאקאר לאמה ואנשיו, נפרדים מהקהל, מברכים אותו, ומוסיפים גם איחולים מיוחדים לשלום אנשי כל העולם. אני מצידי הולך להיפרד מהמקום בהדלקת מנורות חמאה, במתחם בו אלפי מנורות פתילה כאלו.

תפילת סוף יום, בהובלת השאקאר לאמה (במרכז, במסכה הכהה) ונציגים נבחרים

מידע מעשי על בהוטן

לבהוטן ניתן להגיע בקבוצה או בטיול עצמאי (אפשר גם דרכי). נוח לטוס אליה (מהודו, תאילנד, נפאל, או דובאי) אך אפשרית גם כניסה קרקעית (דרך מעברי גבול בצפון הודו). בהוטן מחייבת הסדרת כניסה מראש דרך סוכן בהוטני מוסמך, שדואג גם למדריך או מדריכה ולנהג צמוד (הכרחיים). לכניסה נדרשת ויזה חד פעמית (40 דולר), ותשלום של מס תיירות יומי (מאה דולר לכל יום שהייה).

———
ד"ר נמרוד שיינמן הוא מייסד המרכז לרפואת גוף-נפש ומבכירי מיינדפולנס בחינוך בארץ ובעולם. בעל קשרים ענפים עם בהוטן ואנשיה, והיכרות עדכנית עם מסורתה, מוסדותיה ואתריה. הוא מתמחה בארגון והנחיית מסעות בממלכת בהוטן, חוזר אליה שוב ושוב, ומעורב בה במיזמים שונים.
לאתר של נמרוד
לדף הפייסבוק של נמרוד

הפוסט מיתולוגיות ואש – הפסטיבל של ג'אמביי לאקאן בבהוטן הופיע ראשון במסע אחר

יצאנו למסע צילום בבהוטן. מסע שאפשר לנו להסיר בעדינות את המעטה הבלתי נגיש שלה ולגלות סוג של ללה-לנד אוטופי ייחודי.

ברגע שכף רגלנו דרכה כאן, משהו בנו כמו נכנס למימד אחר. אהבה, עיני עגל וחיוך נמרחו עלינו באופן תמידי ולא תואם.

יוצאים לדרך…

צ'ורטנים (מבנים מקודשים, סטופות) בודהיסטים במעבר ההרים דו'צו-לה בגובה 3100 מטר

דגלי תפילה בודהיסטים טיבטים צבעוניים נעזרים ברוח על מנת לפזר את המנטרות הכתובות עליהם

דגלי תפילה לבנים ננעצים בנקודות אסטרטגיות כחלק מטקסי אבלות

הדזונג של פונאקה: שני צילומים מאותו לוקיישן – צילום לילי בחשיפה ארוכה ובמהלך היום. דזונג הוא סוג של מבצר ומנזר בעל עיצוב ארכיטקטוני ייחודי. מבצרי הדזונג משמשים כמרכזי דת, צבא, מנהלה וחברה עבור המחוז בו הם שוכנים בבהוטן. הם משמשים לרוב כאתרים המרכזיים לפסטיבלים בודהיסטים

תושבי בהוטן נדרשים על פי החוק ללבוש במהלך ימי העבודה את הלבוש המסורתי

גברים לובשים גו – שמלה, חפתים לבנים וגרביים עד לברכיים, ונשים בקירה – בד המלופף על הגוף כחצאית וחולצת מעטפת

לו ידעתם כי נותר לכם זמן קצר בלבד לחיות, האם המשאלה שלכם היתה דומה לזו של מלך בהוטן?
כאשר הכתה במלך בהוטן השני ההבנה כי הוא עומד למות בגיל צעיר מדי, המשאלה שלו היתה להתמסר לספורט הלאומי – משחק החץ וקשת.
חיצים וקשתות שימשו בבהוטן לגירוש שדים ורוחות רעות ולציד טורפים.
מזה מאות שנים בליבה של טימפו, בירת בהוטן, מתקיימים באיצטדיון משחקי חץ וקשת בסופי שבוע.
נחתנו אל שאגות השמחה והתסכול של השחקנים. אל ריקודי הניצחון כל אימת שחץ שנורה על ידם, ממרחק של מאה ארבעים מטר, הצליח להינעץ ולקלוע במטרה.

תה טיבטי מלוח וגבינת יאק בלתי לעיסה: במהלך הטיול דלתות נפתחו בפנינו בחיוך והכנסת אורחים לבבית. תושבי בהוטן לימדו אותנו להתרגל לתה הטיבטי המלוח, לתוכו מכניסים חמאת יאק ולהמתין בסבלנות עד שגבינת היאק הקשה, תתחיל להתרכך לנו בפה ותהפוך ללעיסה. מדי ערב אכלנו בבתי התושבים. ישבנו על מזרונים שהונחו על הרצפה סביב קמין ופגשנו את שלושת הדורות החיים יחדיו בבית אחד בבהוטן. הדבר איפשר מפגשים אנושיים מרגשים.

הגשת תה טיבטי מלוח בבתי הכפריים

תושבי בהוטן

שעטנז בין פרה לעז: על מנת לצבוט את עצמנו עוד יותר ולהעצים את המפגש עם השונה והאחר של בהוטן, טיילנו בין בהמות הטאקין – החיה הלאומית של בהוטן.
על פי האגדה המקומית, נזיר טיבטי ביקש שיביאו לו לארוחת הצהריים פרה ועז שלמים. לאחר שאכל אותם, לקח את גולגולת העז, הניחה על השלד של הפרה והשמיע מילת קסם שגרמה לשלד לקום לתחייה. במעשיו הוא יצר בעל חיים עם ראש של עז וגוף של פרה שהחל להתפשט ברחבי בהוטן.

טאקין – החיה הלאומית של בהוטן

עדרי יאקים חיים בבהוטן בגבהים שמעל ל-3000 מטר. באמצעות גללי הצואה המיובשים שלהם, ניתן לחמם את הבתים ולבשל, שכן בגבהים אין עצים

להקות נשרים בבהוטן

טימפו, בירת בהוטן. המבנים עם הגג הירוק הם מבני ממשלה – משרדים ובתי מלון. המבנים בעלי הגגות האדומים – הם מבנים פרטיים. על פי החוק לא ניתן לבנות מעל לשש קומות ויש לשמור על צביון האדריכלות המסורתי

טיגריסים בבהוטן? רק כמנזר: לפני למעלה מאלף שנה, על גבה של טיגריסית מעופפת, הגיע הגורו רינפוצ'ה מטיבט לבהוטן.

הטיגריסית הובילה אותו היישר למערה בתוך קרביו של מצוק אימתני בגובה תשע מאות מטרים.

ממערה זו, עולמה של בהוטן השתנה לעד, שכן גורו רינפוצ'ה הביא אתו לבהוטן את הבודהיזם הטיבטי.

אל המערה הזו ואל מנזר "קן הטיגריסית", טיפסנו תחילה רכובים על פרדות ובהמשך ברגל. טיפוס תלול ולא פשוט לגובה 3100 מטר.

גן עדן לחובבי "ז'אנר הפאלוסים": רבים מהבתים בבהוטן, מציירים על קירות הבתים פאלוסים גדולים. מטרתם לגרש את השדים הרעים מהכפר ומהבתים בערים, באמצעות האון שלהם. למעשה ניתן לראות בהם, סוג של מזוזה. אמצעי כנגד עין הרע.

בנוסף, זוגות המבקשים להיכנס להריון מגיעים למקדש "הנזיר המשוגע". שם תחזיק האישה בידה פין מעץ בגודל של למעלה מחצי מטר. היא תערסל אותו בידיה כפי שמחבקים תינוק ותקיף אתו את המקדש שלוש פעמים.

המקדש גדוש באלבומים עם צילומי תינוקות המוכיחים שהטקס הזה עובד…

בכפרים הסובבים את "מקדש הנזיר המשוגע", "מגלפי פינים" מעץ, יושבים ברחובות והחנויות גדושות בהם. ניתן למצוא כאן פינים בצבעים, בגדלים ובצורות רבות, אפילו כמטוסים.

פסטיבל מסיכות הטסה-צ'ו: יום הולדתו של רינפוצ'ה האהוב, הנחשב בבהוטן לבודהא השני אחרי בודהא שאקיימוני, נחגג במקדשים ברחבי בהוטן בפסטיבל המסכות.

בימי הפסטיבל, הכפרים מתרוקנים מתושביהם. בתי הספר והגנים נסגרים ושיירות צבעוניות של משפחות בלבוש מסורתי חגיגי, מטפסות ברגל במעלה ההרים – אל חצרות המקדשים שם מתרחשים הפסטיבלים.

המשפחות סוחבות איתן סלי קש צבעוניים עמוסי תבשילים ושתייה ומתכוננות לשהייה ארוכה בחצר המקדש.

אנחנו בחרנו להשתתף בפסטיבל קטן יותר, בדיוק כמו שאני אוהבת. כך יכולנו להתקרב אל רחבת הריקודים ולהפוך לשותפים בהתרחשות.

הפסטיבלים נחגגים במשך חמישה ימים, במהלכם שרים ורוקדים ריקודים המייצגים את מלחמת הטוב ברע. הרקדנים הם נזירים או להקה מיוחדת, המגיעה כחודש לפני הפסטיבל לגור בסביבת המקדש ולהתאמן.

בין הריקודים, מופיעים גם ליצנים, שהם תושבים מן השורה, שבשגרת יומם הם איכרים או בעלי מלאכה. הליצנים מנסים להקליל את האווירה על ידי שירים גסים כשהם מנופפים בידיהם באיברי מין זכריים גדולים מעץ ובכאלה העשויים מבד התלויים על ראשיהם.

פשוטי העם יושבים תחת תמונת משפחת המלוכה הנוכחית בבהוטן

כבודהיסטים, תושבי בהוטן מאמינים בגלגול נשמות. ילדים מוכרים כגלגול נשמה של נזירים בכירים וחשובים שנפטרו. באם הוכח שילד הוא גלגול נשמה של נזיר חשוב, מעבירים אותו לתוך המנזר. תהליך המתרחש בין גיל שלוש לחמש. לעתים המשפחות מקבלות אדמה ובית בסביבת המקדש כדי שיוכלו לקיים קשר רציף עם הילד ולעתים הילד יזכה לראות את הוריו רק אחת לשנה.

הכנת אורז על ידי הנזירים בסבב תורנות המטבח שלהם הנמשך כשבוע

הטיסה לבהוטן חולפת לאורך רכס ההימלאיה. בצילום – פסגת האוורסט בגובה 8850 מטר

עוד מידע וכתבות על בהוטן

——————–

לימור שדה-חן צדוק – פוטותרפיסטית, פסיכואנליטיקאית לאקאניאנית ותרפיסטית בתנועה, הבעה ויצירה. מרצה. צלמת ומדריכת טיולים ותיקה ומוסמכת בעולם. התמחות בהדרכת טיולים בדרום מזרח אסיה החל משנת 1991.
האתר של לימור טיולים קרובים
פייסבוק
אינסטגרם – zadoklimor

הפוסט מסע צילום בבהוטן: להסיר בעדינות את המעטה הבלתי נגיש הופיע ראשון במסע אחר

קן הנמר: מנזר קסום בממלכה מהאגדות | הצילומים בכתבה: אביב שווקי

אתה מלך נחמד ואהוב. אתה עושה כמיטב יכולתך כדי לשפר את חייהם של הנתינים שלך. רפואה חינם לכולם, חינוך, דרכי גישה לכל כפר ובית. במקום תוצר לאומי גולמי, אתה מודד את הצלחתה של המדינה באושר הלאומי ולא רק בעושר חומרני, והנתינים מחזירים לך אהבה אמיתית והערצה.

אנשים יפים – יופי ושקט פנימיים הקורנים כלפי חוץ

כמו מלך אמיתי, נצר רביעי לשושלת מלכים בת כמאה שנים, דמיין שיש לך ארמון, עם מלכה אמיתית, יפה, חכמה ואהובה על כולם, עם נסיכים ונסיכות קטנות. ולא רק ארמון אחד ומלכה אחת, יש לך ארבעה ארמונות וארבע מלכות, כולן אחיות, כולן יפות ומקסימות וכולם חיים בהרמוניה ובאושר.

דת בודהיסטית ומדינה השזורים יחדיו

המלך שלא רצה למלוך יותר

אבל יום אחד, אתה מחליט שאתה לא רוצה להיות מלך חזק יותר. כי אתה מאמין שלא צריכים להיות יותר מלכים חזקים. אתה מאמין שהממלכה צריכה להתקדם באופן מדוד ולהשתלב בין שאר אומות העולם, תוך שמירת התרבות המיוחדת ופיתוח בצורה מדודה.

"דמוקרטיה?", הנתינים שלך מקוננים. "חוקה? מה זה לעזאזל? אנחנו מאושרים, אנחנו לא רוצים לבחור ולהצביע, אנחנו רוצים שאתה תדאג לנו כי אתה חכם יותר מאיתנו, אתה אדיב יותר מאיתנו, אתה יודע מה אנחנו צריכים כדי להישאר מאושרים לנצח!"

אתה המלך. מה אתה עושה? איזו חברה אתה בונה?

טבע אין סופי, צח ונקי, ששמירתו טבועה בחוקת המדינה

רק שזו לא אגדה. זה הסיפור של ממלכת בהוטן ואלה הן השאלות ששאל את עצמו מלך בהוטן הרביעי, ג'יגמה סינגיי וונצ'וק, כי בעוד אמריקה נאבקת עם דמוקרטיה במשך 240 שנה, בממלכה הקטנה הזו הדחוקה בין הודו לסין למדו להצביע רק בשנת 2008.

ואז בתזמון מופלא ירד המלך הנערץ מכס הזהב ונתן את כתר העורב לבנו הבכור ואת כוחו לעם.

כמו תומס ג'פרסון, האב המייסד של בהוטן המודרנית הדגיש את המרדף אחר האושר כזכות שניתנה בידי אלוהים.

ממלכה קטנה, מאושרת ומנותקת החבויה גבוה בין הרי ההימליה הגבוהים בעולם

בודהיזם כאורח חיים

אבל כמו הממלכה הבודהיסטית העצמאית האחרונה על כדור הארץ, או כפי שנוהגים לכנותה "השנגרי לה האחרונה" (the last Shangri La), הדרך שבה הם רודפים אחרי האושר שונה מאוד מהדרך המערבית. כדי לשמר את התרבות הייחודית שלהם ואת הטבע הטהור, הם יצרו חברה, כללים, נימוסים ושימור הפולקלור והתרבות, שיבטיחו את האושר בשונה מכל העמים האחרים.

אושר בסיסי וטבעי בכל תחומי החיים

וכאשר מדובר באושר, מה הם יודעים שאנחנו לא? ההרים מכוסים במריחואנה הגדלה פראית בכל מקום, אבל אין עישון. מאכילים אותה לחזירים כדי לשפר את התיאבון שלהם ולהעשיר את בשרם. שקיות ניילון אסורות כי הן מזהמות, העישון בכלל אסור כי זה לא בריא, יש קוד לבוש לאומי ויש שר בממשלה של אושר לאומי גולמי. דת הבודהיזם שלטת באדיקותה, אך הם לא מגדירים אותה "דת", אלא כאורח חיים.

דת הבודהיזם השלטת, איננה "דת" אלא אורח חיים

זה מקום שכאילו הזמן עמד מלכת למשך מאות בשנים. זוהי ממלכת הימלאיה ייחודית שגבולותיה מעולם לא נפרצו, לא על ידי הטיבטים שניסו לפלוש מצפון לפני 400 שנים ונכשלו, לא המונגולים שניסו ולא הבריטים ששלטו בתת היבשת ההודית ונמנעו מכיבוש לאחר שקיבלו לשליטתם רק את החלק הדרומי של מישורי הדואר של צפון הודו. למעשה הגבולות נפתחו רק לפני כ -40 שנה, בזמן שהמלך הצעיר החליט לפתוח את גבולות המדינה במשורה לזרים, כדי שלא "יקלקלו" את העם, את התרבות המיוחדת ואת הממלכה. מדיניות אשר נשמרה עד היום ואשר דוגלת בחשיפה מדודה של ההמלכה וחוסמת חדירה מאסיבית של תיירים בתקציב נמוך – High Value Low Volume.

רדיפת אושר תמידית והשגתו כיעד לחיים הפרטיים ולמדינה

השר לענייני אושר

היה זה אותו מלך צעיר ונערץ, אשר בשנת 1979 תפס את הדמיון של העולם כאשר אמר בראיון "אנחנו לא מאמינים בתוצר הלאומי הגולמי (GDP – Gross Domestic Product), אושר לאומי גולמי (GNH – Gross National Happiness) יותר חשוב".

בכלל, נושא האושר הוא עניין רציני מאוד בבהוטן. רציני כל כך, שהם אפילו הקימו נציבות אושר לאומית גולמי (Gross National Happiness Commission), שבראשה עומד נציב ברמת שר בממשלה, שמבטיחה שכל מה שהמדינה עושה זה לתרומה, לרווחה הכללית ולאושר של אנשיה.

פסגות ההרים – מקום משכנם של האלים. אסור לטפס ולהתקרב אליהםרדיפתו של האושר הלאומי הגולמי (GNH) מעוגנת גם בחוקה של המדינה וכאשר אתה שואל אנשים בבהוטן אם הם באמת מאושרים, כולם אומרים שכן, אפילו מאוד מאושרים.

נהרות האב והאם מתלכדים בעמק פונקהה

ברוכים הבאים אל הממלכה המאושרת

מטוס הנוסעים מנמיך מבעד לעננים אשר מכסים את פסגות הרי ההימליה, מתמרן חדות בין ההרים ונוחת בעמק הפורה של העיירה פארו (Paro), מרחק של כשעה נסיעה בדרכי ההרים המתעקלות לכיוון הבירה טימפהו (Thimphu). הממלכה כל כך הררית שרק בעמק זה במערב המדינה הצליחו להקים שדה תעופה שמאפשר נחיתת מטוסי נוסעים.

האוורסט ופסגות הִהימלאיה המושלגות מבעד לחלון המטוס בדרך לבהוטן

עם פתיחת דלתות המטוס משב אויר קריר וזך הולם בעוצמה. שלט ענק מציין: Happiness is a place – Welcome to Bhutan. לאחר ביקורים חוזרים ונשנים בבהוטן מאז שנת 2000, שנה בה בעצם בהוטן נפתחה לעולם החיצון באמצעות הטלוויזיה והאינטרנט שהוכנסו אליה באיחור רב, מה שלמדתי על אושר בבהוטן הוא שזה לא מטרה סופית. זהו המסע והמרדף אחרי האושר שמוביל להגשמה בחייו של אחד, ותורם לשקט נפשי.  קצרה היריעה ועל כך עוד נמשיך ונספר.

כמעט מחצית מתושבי ההמלכה הם צעירים, מחוברים למסכים, שולטים היטב ברשתות החברתיות

אבל העולם החיצון סוגר על בהוטן והפערים מצמצמים. ההרים העצומים כבר לא מספיקים כדי לחסום את העולם החיצון מלחדור למלכה. כמעט מחצית מתושבי ההמלכה הם צעירים, מחוברים למסכים, שולטים היטב ברשתות החברתיות ובערוצי המידע העולמיים ופתוחים אל העולם הגדול.

עוד כמה זמן תוכל בהוטן לצעוד קדימה בזהירות ולשמר את התרבות הייחודית?

אז כמה זמן עוד יכול "המקום האחרון האותנטי על פני כדור הארץ" לצעוד קדימה בזהירות ולשמר את התרבות הייחודית המפוארת ואת העבר? ימים יגידו.

_____

אביב שווקי – פועל שנים רבות בבהוטן, בעל חברת למה-בהוטן – LamaBhutan לטיולים מיוחדים בבהוטן. אתר אינטרנט

הפוסט המפתח לאושר: בהוטן הופיע ראשון במסע אחר

נפגש בשעות הבוקר בנתב"ג ונמריא בטיסה לניו-דלהי. משם לאחר חניית ביניים מינימלית בשדה התעופה נמשיך בטיסה לפארו – בהוטן.
החוויה מתחילה כבר בטיסה עוצרת הנשימה לנמל התעופה פארו. מחלון המטוס נשקפות הפסגות הגבוהות ביותר בהימלאיה וביום עם ראות טובה ניתן להבחין בברור באוורסט הגבוה מכולם. הגישה האווירית למסלול הנחיתה החבוי בעמק בין פסגות מרהיבות ייחודית במינה. עם הנחיתה מתקבלת המתנה הראשונה מהממלכה הקסומה של בהוטן – שאיפה עמוקה של אוויר הרים צלול שכמוהו טרם טעמתם.

יום 2 – הגעה וסיור בפארו

עם הנחיתה בפארו נעלה על הרכבים וניסע לכיוון המלון שלנו , מלון מיוחד הנמצא במעלה ההר, בין עצי חורש אורנים ומשקיף על פסגות ההרים ממול. לאחר התארגנות קצרה וצ'ק אין , נצא לסיור ראשון בעמק ובעיירה. נטפס עם רכבי השטח בדרך מתעקלת למנזר מיוחד הממוקם גבוה במעלה ההר, נפגוש את הנזירים ונכיר את דרך חייהם במנזר המבודד. נרד במורד הגבעה לביקור במבצר פארוDzong Rinpung שנבנה ב 1646 המבצר מארח את Tsechu, פסטיבל האביב המפורסם של פארו.
ארוחת צהריים בפארו במסעדה מקומית. לאחר מכן נבקר במוזיאון הלאומי של פארוTa Dzong אשר בעבר שימש כמגדל שמירה. מוזיאון הדזונג מחזיק באוסף מגוון וייחודי של אומנות הכולל ציורים, פסלים, טקסטיל ופריטים מהטבע הייחודי של בהוטן הביקור במוזיאון יכניס אותנו אל העבר המפואר של המדינה הקטנה והסגורה, משם נמשיך למרכז העיירה, נסייר בשוק, ונקנח בארוחת ערב מקומית וחזרה למלון.

יום 3 – טרק באזור פארו

נצא בבוקר לטרק של כ 4-5 שעות לאחד המנזרים המיוחדים בעולם – "קן הנמר" .השקם בבוקר נטפס למנזר טקטסאנג, המכונה ״קן הנמר״ על שמו של גורו רינפוצ׳ה. האזור סביב המנזר מספק נופים עוצרי נשימה של הרים קסומים, יערות מחטניים ועמקי אזמרגד. בנוסף, תהיה לנו הזדמנות ייחודית לתלות דגלי תפילה בסביבה הקרובה של המנזר, דגלים המסמלים אושר, חיים ארוכים, שגשוג, מזל ומציעים תגמול אלוהי לכל היצורים החיים. את ארוחת הצהריים נעשה מול תצפית מרהיבה על קניון הנמר. לאחר מכן נמשיך בירידה לכיוון העיירה פארו. נבקר במקדש Kyichu Lhakhang שנוסד במאה השביעית. זהו אחד משני המקדשים העתיקים בממלכה מהגעתו של הבודהיזם לבהוטן. המקדש נבנה ע"י המלך סונגטסן גאמפו, המבקרים במקדש חשים שלווה ושלום ומתארים תחושות שלא חוו מעולם.
בסמוך למקדש נמצא המוזיאון המוקדש ל Dilgo Khyentse Rinpoche. אפשרות להרפות את השרירים באמבטיית אבנים חמות מסורתית, הסמוכה למלון. לינה בפארו. ביום זה טיפוס מצטבר של 520 מטר

יום 4 – נסיעה לפונקה

נשקים קום לאחר ארוחת הבוקר, נצא בנסיעה עם רכבי השטח שלנו בדרכים צדדיות לכיוון פונקה, בירת החורף הקדומה של בהוטן. נעבור דרך נוף כפרי אידילי, עם שדות אורז משני צדי הכביש ולאורך נהר צלול ואדיר.
נמשיך בנסיעה לפונקה דרך מעבר דוצו'לה (3088 מ') המציע נופים מדהימים. הנקודה הגבוהה ביותר על הכביש מסומנת על ידי סטופת זיכרון גדולה ודגלי תפילה המתנופפים מעל הגבעה. מכאן נשקף נוף עוצר נשימה של הרי ההימליה. פונקה שימשה כעיר הבירה של בהוטן עד ל 1955, וכיום משמשת כמושב החורף של נזירי בהוטן. נעצור לארוחת צהרים ליד מעבר דוצו'לה במסעדה מקומית.
לאחר מכן נמשיך בדרכינו אל עבר מקדש Chimi Lhakhang (מקדש הפוריות), שנבנה במאה ה-15 על ידי "הקדוש המטורף" Lama Drukpa Kuenley. המקדש אינו נגיש באמצעות כביש ולכן נטייל אליו רגלית דרך שדות האורז. הליכה של כשעה. משם חזרה רגלית אל המלון שלנו בפונקה.

יום 5 – פסטיבל פונקה דרובן Punakha Drubchen

יום שמוקדש כולו לפטסטיבל הייחודי Punakha Drubchen . פסטיבל זה מסמל את נצחון הבהוטנים על הטיבטים. זהו הפסטיבל השנתי המרכזי של כל מחוז פונקה. בפסטיבל זה מופעים דרמטיים של סצנות מן הקרב של המאה ה -17 עם הצבא הטיבטי.
אנשי ה"פזאפס" או אנשי המיליציה המקומית, מתלבשים בציוד קרב מסורתי ומשחזרים את סצנת הקרב העתיקה. שחזור זה חוזר אל הזמן שבו בהיעדר צבא קבע, גברים מ 8 המחוזות או גושי הכפר הגדולים של טימפהו, הצליחו לגרש את הכוחות הפולשים אל ארצם. ניצחונם הוביל לתקופה של שלום פנימי ויציבות בין המחזות השונים ובעצם להיווצרותה של בהוטן כישות עצמאית עד היום. ארוחת צהריים בעיירה פונקה. נמשיך בטיול עם הרכבים , נטפס בדרכי שטח צרות לכיוון פסגת הרים השולטת על עמק פונקה. נצפה בשקיעה המרהיבה ממקדש קטן ומבודד בפסגת הרכס. נלון בפונה. ארוחת ערב במלון

יום 6 – פונקה- גאסה

עם בוקר נצא לטיול רגלי אל המקדש המרתק Khamsum Yule Namgyel Chortenאשר נבנה על ידי המלכה האם של המלך החמישי במטרה להביא שלום עולמי. מבצר גאסה הינו בעל צורה מעגלית ובו שלושה מגדלי תצפית הממוקמים בנקודות אסטרטגיות. מיטב היצירות הרוחניות צוירו על הקירות הפנימיים.
משם נצא בנסיעה צפונה בדרכי עפר לכיוון מחוז GASA. בדרך נעצור לארוחת צהריים בטבע. אל הכפר GASA מוליכות דרכי עפר המאפשרות הגעה באמצעות רכב שטח, טיפוס רגלי או על רכיבה על גבי פרדות בלבד. גאסה הינו המחוז הצפוני ביותר של המדינה. חבל ארץ יפיפה זה נמצא בגבהים של 1,500 -4,500, האזור מיושב ברובו על ידי רועים נוודים בעלי תרבות ייחודית העוסקת בעיקר במסחר מוצרים העשויים מיאקים, כגון אריגים משיער יאק, גבינות, חמאה ובשר.
לקראת סוף היום נגיע למעיינות החמים הייחודים של המקום, נבקר בכפר המקומי ונתארח בבית כפר מקומי. לקראת חשכה נתארגן ללינה וארוחת ערב באוהלי קמפינג ייחודיים ומפוארים.

יום 7 – מעמק גאסה – פונקה , רפטינג על נהר המוצ'ו

לאחר ארוחת הבוקר ,נעזוב את מחוז גאסה אל עמק פונקה. ניסע בדרכי עפר צדדיות אל עבר העמק הבא – פובז'יקה. נבקר בכפרים ציוריים לאורך הדרכים. נעשה רפטינג רגוע של שעה וחצי על נהר המו-צ'ו, עד למבצר פונקה.
פונקה נבנה במאה ה-17 כדי לשמש מושב דתי ומנהלי של האזור, ונמצא בצומת הנהרות פו צ'ו ומו צ'ו. המבצר מאפשר למבקרים הצצה לסטנדרטים גבוהים ביותר של עבודת עץ מדהימה. בתוך המבצר לא נחמיץ את Kuenray המסיבי, מסדרון ההכתרה של מלכי בהוטן.
ארוחת צהריים בעיירה פונקה. את הלילה נעשה במלון בפונקה.

יום 8 – פונקה- פובז'יקה

לפנינו יום של נסיעה בדרכי שטח דרך יערות יפהפיים, ודרכי עפר צדדיות אל עבר העמק הבא – פובז'יקה. בדרך נחצה שלושה מעברי הרים מרהיבים ונבקר בכפרים מבודדים. את ארוחת הצהריים נעשה בחיק הטבע. בשעות אחה"צ נגיע לפובז׳יקה, שהוא ללא ספק אחד העמקים הגבוהים והיפים בבהוטן, עמק הקרחונים ובית החורף של העגור שחור הצוואר הנדיר.
נחקור את עמק פובז׳יקה ונבקר במנזרGantey Gompa, מנזר הניינגמאפה היחידי במערב בהוטן ואחד העתיקים שעבר לאחרונה שיפוץ נרחב. נחקור את העמק בו הכפריים ממשיכים לנהל אורח חיים מסורתי וכפרי.
לינה במלון מקומי וייחודי בעיירה Gantey.

יום 9 – פובז'יקה- טימפהו

לפנינו יום ארוך ומרתק. נצא בנסיעה עם רכבי השטח שלנו בדרכים צדדיות לכיוון בירת בהוטן, טימפהו. במעלה כביש הררי ומתפתל בתוך יער של עצי אלון ועצי רודודנדרון נעבור דרך Wangduephodrang, נבקר במקדש הניצב בנקודת המפגש של שני נהרות. מיקום מדהים \ה של המקדש מאפשר תצפית אל נוף מרהיב אל מעלה ובמורד העמק.
מחוז Wangdue מפורסם בזכות עבודות הבמבוק, גילופי אבן ומכרות צפחה הנמצאים במעלה העמק במרחק כמה קילומטרים מחוץ לעיר. נבקר בקולג׳ בודהיסטי Dalay Goemba, נצטרף לנזירים לטקס תפילה ונשוחח איתם על רוחניות ומשמעות הבודהיזם. משם נמשיך למנזר טאלו. ארוחת צהריים ליד העיירה פונקה.
נחצה דרך מעבר ההרים ד׳וצו לה. בשעות אחר הצהריים נטפס בדרך הררית צרה לכוון פסגה הצופה מגבוה על כל עמק טימפהו. הליכה רגלית קצרה לנקודות תצפית מרהיבות.
לפנות ערב נבקר במבצר Tashichhodzong המרהיב. אשר שמו הוא "המבצר של הדת המהוללת". נבקר גם בסטופת הזיכרון הלאומית (National Memorial Chorten) שנבנתה ב 1974 ומשמשת כמרכז דתי וחברתי. נבקר בחנות עבודות יד, המציגה מגוון רחב של עבודות יד מסורתיות האופייניות לבהוטן ואולי נזכה לראות משחק חץ וקשת המתרחש במתחם הספורט. במנזר Cherri נצטרף לנזירים לפעילות משותפת ושיעור מדיטציה.
בערב נסייר בטימפהו המאפשרת מגוון רחב של פעילויות ונוף אנושי ססגוני. את ארוחת הערב נסעד עם נציג בכיר לשיחה על בהוטן ועל מדד האושר הלאומי. את הלילה נעשה במלון בטימפהו.

יום 10 – טימפהו – האא – פארו

נתחיל את היום בנסיעת בוקר לאורך הנופים הקסומים של עמק האא. האא הוא המחוז הקטן ביותר בבהוטן ונחשב לאחד האזורים היפים והחשובים ביותר בממלכה המבודדת, המחוז מעוטר ביערות אלפיניים ופסגות הרים מושלגים.
האא הוא ביתם הקדום של הסבתא המלכה ומשפחת דורג׳י המהוללת. העמק שהיה סגור למטיילים עד לפני מספר שנים נותר לא מתוייר והוא בתולי ובראשיתי. גבעות העמק מספקים מיקום אידיאלי עבור טיולים רגליים וטיולי שטח. ברחבי העמק נבקר בתריסר מקדשים מקומיים.
לאחר ארוחת הצהריים נמשיך בנסיעת שטח למעבר צ׳ללה הנמצא בגובה 3988מ׳ . נעצור לתצפית מרהיבה לשני צדי עמק פארו ועמק האא. נטייל ברגל כברת דרך ונמשיך בנסיעה במורד הכביש אל פארו. ארוחת ערב ולינה במלון מיוחד ביותר בפארו. את סיום הטיול נחגוג במסעדה מקומית.

יום 11 – פארו – טיסה חזרה לניו-דלהי

לאחר ארוחת הבוקר נצא בנסיעה למעלה ההר אל עבר מנזר מבודד לתצפית מרהיבה על הזריחה. ניפרד מהממלכה הקסומה ונסיים את הטיול. נצא לכיוון שדה התעופה לטיסה חזרה לארץ דרך ניו-דלהי.נ חיתה בניו-דלהי בשעות הצהריים המאוחרת. נצא לסיור בניו-דלהי, נאכל ארוחת ערב הודית מסורתית.

יום 12 – טיסה חזרה מניו-דלהי לארץ

טיסת לילה מניו-דלהי חזרה לארץ, אליה נגיע בשעות הבוקר המאוחרות.

תאריכי יציאה ומחירים

תוספת לחדר יחיד: 650$
תוספת לאדם בשלושה בג'יפ :200$
תוספת לאדם בשניים בג'יפ: 300$
הנחת מזומן :95 $

תנאי תשלום:
עם ההרשמה מקדמה של 500 $ (דמי רישום) שלא יוחזרו במקרה של ביטול.
את יתרת התשלום ניתן לשלם ב- 3 תשלומים שווים ללא ריבית, החיוב יתבצע בתחילת החודש שלפני הטיול. החיוב יתבצע ללא הודעה נוספת.
פריסה באשראי ב 10 תשלומים ללא ריבית והצמדה- התשלום יתבצע עד 30 ימי עסקים ממועד הרישום.
תשלום במזומן יכול להתבצע על ידי העברה בנקאית או תשלום במזומן עד 30 ימי עסקים לפני הטיול.

המחיר כולל:

• טיסה טיסות בינלאומיות מתל אביב-(ניו דלהי) – תל אביב
• טיסות פנימיות אל/מ ניו דלהי לפארו.
• בתי מלון ייחודיים ברמה טובה על בסיס 2 נוסעים בחדר זוגי
• מסי נמל ודמי אבטחה.
• העברות משדה התעופה ביום הראשון והאחרון.
• השכרת ג'יפים מעולים מסוג טויוטה פראדו לנד קרוזר או רכב באותה הרמה
• דלק ברכבים לכל הטיול
• פנסיון מלא (3 ארוחות) לכל התקופה.
• מים מינרליים
• דמי כניסה לאתרים
• מדריך ג'יפים ישראלי מצוות GO ADVENTURE
• מדריך מקומי דובר אנגלית
• רכב ליווי ולוגיסטיקה
• צוות סיוע מקומי
• דמי ההרשמה בסה"כ 500 $, לא יוחזרו במקרה של ביטול.
• המחיר אינו כולל
• ביטוח נסיעות וחפצים אישיים בהתאם לסוג הפעילות.
• השתתפות עצמית במקרה ביטוח לרכב (USD $ 2,000).
• הוצאות אישיות (משקאות קלים במהלך הארוחות, משקאות אלכוהוליים, מזכרות, וכו' ').
• טיפ למדריך המקומי.

הערות

• • המסע בנהיגה עצמית לבהוטן הוא מסע ייחודי והראשון מסוגו. הדרך כרוכה בימי מסע ארוכים. חלק מהימים יכללו בסביבות 100-150 קילומטר בשטח קשה, וחלקם פחות מ -100 קילומטרים.
  • המסלול עשוי להשתנות בשל תנאי מזג אוויר, הוראות השלטונות המקומיים, תקלות טכניות או החלטת המדריך המקומי.
  • רק נהגים מעל גיל 25 מורשים לנהוג בג'יפ.
  • הנסיעה מבוססת על מינימום 16 משתתפים.
  • מספר ארוחות צהריים במהלך הטיול תהיינה " ארוחת צהריים ארוזות" או פיקניקים.
  • טיסה רגילה עם חברות התעופה הבהוטניות (דרוק אייר / בהוטן איירליינס) לפארו (בהוטן). במקרה של שינויים בלוח זמני הטיסות, שינוי המסלול יתעדכן בהתאם.
  • ייתכנו שינויים ביום הראשון והאחרון עקב שינויי הטיסות. לא יינתן החזר עבור ארוחות שלא מומשו בשל שינויים בזמני ההגעה או החזרה לישראל עקב שינויים בטיסה.
  • ייתכנו שינויים בסדר ימי המסלול בבהוטן.
  • ג'יפים המשמשים לשלל הנסיעות מושכרים מחברות השכרה מקומית ומבוטחים על ידי חברות ביטוח מקומיות. כמקובל ברחבי העולם חוזה השכירות נחתם ישירות בין הנוסעים לבין חברת ההשכרה.
  • על הנהגים מוטלת החובה לציית לכללי הנהיגה והוראות הבטיחות המקומיים ובהתאם להנחיות המדריכים בשטח. אם הנהגים לא יפעלו בהתאם לנהלים, אנו שומרים לעצמנו את הזכות למנוע מהנוסע לנהוג במהלך הטיול
  • ביטוח רכב אינה מכסה נזק שמשות, צמיגים ומרכב תחתון.
  • החברה אינה אחראית לפציעות ונזקים העלולים להיגרם כתוצאה משימוש ברכבים השכורים.

הפוסט מסע בנהיגה עצמית לבהוטן – ראשון מסוגו הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט הרצאת וידאו: בהוטן – הממלכה הסודית הופיע ראשון במסע אחר

עוד קודם לכן, ובמשך שנים, זוהתה בהוטן כממלכת שנגרילה האגדית, אותו מקום קסום ומבודד, פרי דמיונו של הסופר ג'יימס הילטון בספרו  משנת The Lost Horizon 1933. אמנם כמה מקומות נוספים זוהו עם שנגרילה במשך השנים, אולם לבהוטן שמור מקום מרכזי בקסם ששנגרילה האגדית פיזרה בקרב תיירים מערביים.

מנופי בהוטן. במשך שנים הממלכה הקטנה לא היתה נגישה לתיירים, וגם כיום השלטונות מגבילים את מספר הנכנסים

במשך שנים היתה בהוטן ("ארץ דרקון הרעם") לא נגישה לתיירים, וגם כיום ראשיה שולטים בכמות הנכנסים למדינה, במטרה לשמור על האיזון בין ההכנסות שתיירים מביאים איתם לבין שמירה על קסמה הבודהיסטי המיוחד (הטיול בבהוטן אפשרי עם מדריך מקומי צמוד בלבד).

בין מסורת לשינוי

כ-750 אלף בני אדם חיים במדינה ההררית הקטנה – כ-38 אלף קמ"ר שטחה – שנמצאת בין טיבט מצפון, והודו – בשאר עבריה. הדת הרשמית היא בודהיזם מזרם הווג'ריאנה. השפה הרשמית היא דזונגקה, שמקורה בטיבט. הכתב זהה לכתב הטיבטי. שפה רשמית נוספת היא האנגלית, תוצאה של השלטון הבריטי ששלט במרחב.

נערה בהוטנית. בעוד שבמערב מודדים את כמות העושר, בבהוטן המדד הקובע הוא ממד האושר | צילום: fritz16 / Shutterstock.com

בראש המדינה עומד מלך – ה"דרוק גיאלפו" (Druk Gyalpo), כיום זהו ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק (יליד 1980), בנו של המלך שקבע את מדד האושר עוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת. המלך הנוכחי, שהתחנך במוסדות אקדמיים בארצות הברית ובאוקספורד שבאנגליה, החל בתהליך מעבר הדרגתי לשלטון דמוקרטי, ומאז עלייתו לשלטון בשנת 2008, נערכו במדינה שתי מערכות בחירות לפרלמנט – בשנת 2008 ובשנת 2013, מערכת הבחירות הבאה צפויה להתקיים בשנת 2018. הטלוויזיה, שהגיעה לבהוטן בשנת 1999, היוותה אבן דרך משמעותית בתהליך השינוי שעוברת המדינה. כיום לרבים מאזרחיה יש טלפונים חכמים וחיבור לאינטרנט. חלק מתהליך השדרוג הטכנולוגי הגיע במקביל לתהליך הדמוקרטי – במהלך מערכת הבחירות האחרונה נעשה שימוש בטכנולוגיה.

נשים בלבוש מסורתי. למרות שסממנים מערביים החלו לחדור, המסורת עדיין מורגשת בכל פינה | fritz16 / Shutterstock.com

ועדיין, המבקרים במדינה יכולים לחוש את המסורת המקומית בכל פינה. דוגמה אחת לכך היא התלבושת המסורתית שתושביה מחוייבים ללבוש במקומות רשמיים, דוגמה אחרת היא הספורט הלאומי – חץ וקשת (למרות שענפי ספורט נוספים קיימים אף הם במדינה. למשל כדורגל – נבחרת הכדורגל של בהוטן הוקמה בשנת 1982. הנבחרת הנחשבת לאחת הגרועות בעולם, לא ניצחה באף משחק רשמי).

כלכלתה של המדינה מתבססת על חקלאות ומכירת חשמל שמופק מתחנות הידרו-אלקטריות. עיקר קשרי הסחר של בהוטן מתקיימים עם עם הודו שכנתה. אגב, תיירים יכולים להשתמש בתחומיה במטבע הרופי ההודי (לנוסעים לבהוטן כדאי לדעת – אסור לעשן בפומבי ואסור למכור טבק). הבתים בממלכה עשויים עץ ואבן וגגות צפחה, והם מעוטרים בגילופי עץ עם אלמנטים מהמיתולוגיה המקומית, וצבועים בצבעים מרשימים. דגלי הבד הטיבטים אף הם נוכחים בנוף ההררי המקומי.

הדזונג של פונאקה. דזונג הוא שילוב של מבצר ומרכז רוחני

אלמנט מרכזי בתרבות המקומית הוא הדזונג, מעין מבצר ומרכז רוחני, הבנויים במקומות אסטרטגיים, ומחולקים לחצרות המשמשות לשימושים שונים. בעיירות שונות בבהוטאן יש מבני דזונג החולשים על הדרכים. בסמוך לסימטוקה (Simtoka), נמצא הדזונג העתיק ביותר במדינה, שנבנה בראשית המאה ה-17.

אתרים ופסטיבלים

טהימפהו (Thimphu) משמשת כבירת בהוטן מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. העיר שוכנת במערב המדינה, בעמק מוקף יערות. כאן נמצאים משרדי הממשלה וכאן גם מתקיים פסטיבל טהימפהו (Thimphu Tsechu)  שנחגג בחודש ספטמבר או אוקטובר ונחשב לאחד החשובים במדינה. במהלך הפסטיבל נאספים המקומיים ברחבת המנזר וצופים בנזירים רוקדים ריקודי מסכות מלווים בהלמות תופים ונגינת כלי נשיפה. בטהימפהו נמצא גן החיות של בהוטן, המציג בין היתר את ה"טאקין" שילוב של אנטילופת-עז החיה במזרח ההימלאיה, ונחשבת לבעל החיים הלאומי. בבירה נמצאים גם בתי ספר למלאכות יד מקומיות.

הפסטיבל בטהימפהו, אחד הפסטיבלים החשובים בממלכה | צילום: Pema Gyamtsho / Shutterstock.com

ממזרח לבירה ממשיך הכביש דרך מעבר ההרים של דוצ'ו לה (3,150 מטר מעל פני הים) ויורד אל עמק פונאקה. הדזונג של פונאקה משמש את הממסד הנזירי בעונת החורף, וכאן נערך נערך פונאקה טסצ'ו (Phunaka Tsechu), הפסטיבל מתקיים בחודש ינואר או פברואר, בסמוך ליום העצמאות של בהוטן.

העיירה פארו (Paro), שוכנת במערב המדינה, ובסמוך אליה נמצא אחד האתרים החושבים לביקור – מנזר קן הנמרים. על פי האגדה, גורו רינפוצ'ה (שהביא את הבודהיזם לבהוטן וטיבט במאה השמינית) הגיע למנזר, השוכן על מצוק, כשהוא רכוב על גבי נמרה מעופפת. בפארו נמצא המוזיאון הלאומי של הממלכה (דזונג טה), המציג אוסף אומנות מעניין. הפסטיבל של פארו, פארו טסצ'ו (Paro Tsechu), נחגג בחודשים אפריל או מאי. בסמוך לעיירה, נמצא שדה התעופה של בהוטאן.

דגלי תפילה מתנופפים ליד מנזר קן הנמרים

אזור בומטנג כולל ארבעה עמקים: צ'ומה, צ'וקור, טנג ואורה, המשתרעים בגובה 4,000-2,600 מטר מעל פני הים. זהו הלב הבודהיסטי של בהוטאן, ויש כאן מקדשים ומנזרים מעניינים. בג'קר מתקיים בחודש אוקטובר פסטיבל הכולל ריקודים והמחזת סיפורים מהמיתולוגיה הבהוטנית.

בטרונגסה יש מוזיאון מעניין שמשקף את האומנות הדתית של בהוטן. מבצר טרונגסה נבנה בשנת 1648 על ידי שבדרונג, שאיחד את כל בהוטן, והפך אותה למה שהיא היום – ממלכה בודהיסטית, עם תפיסת אושר ייחודית.

מפת בהוטן:

הפוסט הדרך אל האושר עוברת בבהוטן הופיע ראשון במסע אחר

המסלול:
מרבית חברות הטיולים שבוחרות לצאת לבהוטן משיקולים כלכליים בוחרות להשקיע מספר ימים קטן בבהוטן ולהשקיע את שארית הביקור באחת המדינות השכנות. טיול זה מתמקד בבהוטן.

טיול עומק גיאוגרפי

מסלול הטיול לבהוטן, הכולל פסטיבלים בפונקה ובטימפו:

יום 1: מתל אביב לדלהי
בצהריים טיסה דרך יעד ביניים לדלהי

יום 2: לגווהאטי (הודו) ולבהוטן: סמדרופ ג'ונקר (3.5 שעות נסיעה)
מוקדם בבוקר ננחת בדלהי, ונעבור לטיסה פנימית לגווהאטי בירת מדינת אסאם שנמצאת במזרח הודו. נכנס לרכבי טויוטה וניסע צפונה. אחר הצהריים נגיע לגבול בהוטן. נתעכב שעה ארוכה לבדיקת דרכונים ואשרת כניסה ולבסוף ניכנס לעיירת הגבול הטרופית סמדרופ ג'ונקר. ניכרת פה השפעה חזקה של השכנה הודו ומזג האויר אינו טיפוסי לבהוטן כלל- חם וטרופי, עם צמחיה טרופית טיפוסית. לינה בסמדרופ ג'ונקר (350 מ').

יום 3: מסמדרופ ג'ונקר לטשיגנג (8 שעות נסיעה)
לאחר ארוחת בוקר נצא צפונה ונתחיל לעלות בהרים לטשיגנג. הדרך עוברת בין יערות עבותים של תיק, במבוק ושרכים. נחצה את כפר דאוטה, בו עצרו כוחותיו של צבא בהוטן את הכוחות הבריטים, ואחר הצהריים נגיע לטשיגנג, אשר הינה העיירה הכי מזרחית בבהוטן ובעלת קסם ייחודי. לינה בטשיגנג.

יום 4: מטשיגנג למונגר (4 שעות נסיעה)
לאחר ארוחת בוקר נבקר ברנג'ונג בבית של משפחה מקומית, בו נוכל להתוודע להכנת משקה אלכוהולי ייחודיים למקום ואריגת משי איכותית. נצא לטיול רגלי לכיוון הנהר ואז נצא בנסיעה מערבה. הדרך עוברת בהרים תלולים מכוסי עשב לימון- מקור ההכנסה העיקרי של האזור. לינה במונגר (6001, מ').

יום 5: ממונגר לעמק אורה- בומטנג (8 שעות נסיעה)
לאחר ארוחת בוקר אנחנו יוצאים לכיוון צפון מערב, עולים להרים הגבוהים וחוצים את מעבר ההרים טרומסנגלה (3,554 מ'). נמשיך עד בומטנג – שם כולל לארבעה עמקים: צ'ומה, צ'וקור, טנג ואורה, המשתרעים מגובה 2,600 מטר עד 4,000 מטר. זהו מרכז למקדשים ומנזרים חשובים ורבים ולב ליבו של העולם הבודהיסטי של בהוטן. נעצור לטיול בכפר ציורי בעמק אורה, ונבקר בבריכת האש הבוערת. נמשיך למלון שלנו בבומטנג, מעל העיירה ג'קר (2,600 מ').

יום 6: בומטנג
לאחר ארוחת הבוקר נבקר במקדש קורג'ה, המקום בו גורו רינפוצ'ה (פדמה סמבבה) שיכנע שד מקומי והשאיר את חותמת גופו על סלע ונמשיך למקדש טמשינג, אחד המקדשים הייחודיים, בו נוכל למצוא ציורי קיר אורגינלים מהמאה ה-15. משם נצא לטיול בטבע ובין כפרים עד הגיענו לגשר תלוי מעל נהר שוצף. לינה בג'קר (2,600 מ') (ב,צ,ע)

יום 7: לטרונגסה (2-3 שעות נסיעה)
לאחר ארוחת בוקר נמשיך בנסיעה מערבה לטרונגסה. הכביש עולה בצורה חדה עד מעבר הרים יוטונג לה (3,425 מטר) ומשם יורד מעט לטרונגסה. נבקר במוזיאון יפה מאוד שמשקף את האומנות הדתית של בהוטן. נמשיך ברגל במורד ההר למבצר טרונגסה אשר נבנה ב1648 על ידי שבדרונג, שאיחד את כל בהוטן והפך אתה למה שהיא היום. מבצר זה היווה את מרכז השליטה על מרכז ומזרח בהוטן. המלך הראשון והשני ישבו כאן, וכל ארבעת המלכים שלטו מפה כמושלים לפני שהוכתרו כמלכים. לינה בטרונגסה.

יום 8: מטרונגסה לפונקה (5 שעות נסיעה)
נצא מהעיירה טרונגסה, אנחנו עולים יותר גבוה, הצמחייה הופכת מחורש לבמבוק ננסי הטיפוסי לאזורים גבוהים (מאכל אהוב על הפנדה האדומה), עד חציית מעבר פה לה (3,390 מטר), המסמלת את המעבר ממרכז בהוטן למערב בהוטן. פה נראה את הסטופה ודגלי התפילה הטיפוסיים. לקראת סיום הנסיעה נרד בגובה, הצמחייה הופכת לסמי טרופית ואנו ניסע במעלה נהר הפונצ'נצ'ו עד פונקה, שהייתה בירת בהוטן עד שנת 1955 ועדיין משמשת בחורף למגורי הנזירים החשובים. נבקר במבצר פונקה, מבצר ענק הבנוי על מפגש שני נהרות. המלך הראשון- אוגיין וואנגצ'וק- הוכתר פה בשנת 1907. המבצר, שנבנה על ידי שבדרונג במאה ה 17, החזיק מעמד במספר אסונות טבע ושריפות אבל ההצפה בשנת 1994 גרמה לנזק רב. באופן מפתיע פסל הבודהה ג'וג'מפה (המסמל חמלה) לא ניזוק. לינה בפונקה. (2,200 מטר)

יום 9: פסטיבל בפונקה, צ'ימי להקן – טימפו (3 שעות נסיעה)
לאחר ארוחת בוקר נבקר בפסטיבל אשר יתקיים במבצר פונקה. פה נוכל לראות את ריקודי הנזירים, עטויים בבגדי משי, מקושטים במחרוזות עשויות עצם. חלק מהריקודים יהיו ריקודי המסכות, אשר נשתמרו לאורך מסורת ארוכת שנים. נצא לכפר קטן, מפה נלך ברגל למקדש צ'ימי להקן של "הקדוש המשוגע". הדרך עוברת בין שדות אורז וכפרים עד לראש הגבעה. נעזוב את פונקה לעבר טימפו, כאשר בדרך נעבור במעבר ההרים דוצ'ו-לה (3,088 מטר), בו נעצור לראות את את הסטופה, קיר המנטרות והדגלים המקשטים את המקום הגבוה ביותר בדרך. אם השמיים בהירים אפשר לראות את הפסגות: מסגנג (7,194 מטר), גנגצ'נדג (6,794 מטרגנגלה קרצ'וג (6,395 מטר), ג'איקנגפוגנג (7,194 מטר), קנגבום, והפסגה הגבוהה ביותר-גנגקר פונסום בגובה 7,561 מטר. לינה בטימפו. (2,400 מטר)

יום 10: טימפו, מנזר צ'רי
נתחיל את היום בביקור בבית הספר לאומנויות של בהוטן. נסתובב בין הסדנאות ונראה את התלמידים המתמחים 6 שנים באומנויות כגון פיסול, ציור, אריגה, גילוף ועוד. נבקר במוזיאון הטקסטיל המרשים, המציג טקסטילים ארוגים ביד ומסביר את כל תהליך האריגה. מפה ניסע למנזר צ'רי, אשר יושב על הר מעל נחל יפה. המנזר נבנה לאחר ששבדרונג (הנזיר שאיחד את בהוטן במאה ה -16) ישב שם 3 שנים ועשה מדיטציה מיד כשהגיע מטיבט. העלייה למנזר אורכת כשעתיים וחצי כולל ירידה. כשנרד נערוך פיקניק נחמד של תה ליד הנחל. במידה והזמן יאפשר נעלה לתצפית מרשימה מפסל הבודהה הגדול. נבקר מבצר טשיצ'ו היפה היושב על גדות נהר, אשר מאכלס את רוב משרדי הממשלה, משרדו של המלך, נזירים ובית הקיץ של ג'ה קנפו- הנזיר הראשי בהוטן. לינה בטימפו. (2,400 מטר).

יום 11: פסטיבל בטימפו- לפרו
את כל החצי הראשון של היום נקדיש לפסטיבל טימפו, אחד החשובים ביותר בכל בהוטן. האנשים מגיעים במיטב מחלפותיהם, בגדיהם עשויים אריגת יד צבעונית, עונדים תכשיטי זהב משובצי אבנים, וכולם נהנים לשבת ברחבת המנזר ולצפות בנזירים הרוקדים ריקודי מסכות מלווים בהלמות תופים. לאחר הפסטיבל נעלה לגן החיות המקומי די להתוודע לחייה הלאומית- הטאקין- חיה מוזרה שנראית כמו שילוב של פרה ועז. ניסע לפרו ונערוך שיעור ירייה בחץ וקשת, הספורט הלאומי של בהוטן. נהלך בין שדות עד הגיענו לבית כפרי מקומי, ונכנס להתרשם מהמבנה וצורת החיים. נמשיך לביקור במקדש העתיק קיצ'ו להקן, אשר נבנה במאה ה-7 על ידי מלך טיבטי,. לינה בפרו. (2,200 מטר).

יום 12: פרו: מנזר קן הנמרים
מוקדם בבוקר נצא למרגלות הצוק האדיר המתנשא מעל פרו. פה ונעלה על גב פרדות וסוסים, כשעתיים וחצי, (מיטיבי הלכת יוכלו לנסות את כוחם בהליכה) למנזר המפורסם ביותר בבהוטן- קן הנמרים. המנזר יושב על צוק גבוה והסיפור אומר שגורו רינפוצ'ה (שהביא את הבודהיזם לבהוטן וטיבט במאה ה 8) הגיע לפה רכוב על גבי נמרה ועשה כאן מדיטציה. ארוחת צהריים במסעדה שעל ההר. נחזור למלון אחר הצהריים ונסיים במופע פולקלור. לינה בפרו. (2,200 מטר).

יום 13: מפרו לדלהי
עם בוקר ניפרד ממארחינו בבהוטן ונצא בטיסה לדלהי, אליה נגיע אחר הצהריים. לינה בדלהי.
* ייתכן ונטוס עוד באותו לילה לישראל

טיסה מדלהי לתל אביב
מוקדם בבוקר נצא לישראל דרך יעד ביניים
*** ייתכנו שינויים בהתאם לטיסות, מזג האוויר, הוראות השלטונות ושיקולי המדריך
המחיר מבוסס על מחירי הטיסות ומחירי המיסים הידועים כיום. יתכנו שינויים של חברות התעופה.

פסטיבל בבהוטן
אחד הפסטיבלים בבהוטן – הוא משיאיו של טיול לבהוטן, חוויה ססגונית ומלאת שמחה. האנשים מגיעים במיטב מחלפותיהם, בגדיהם עשויים אריגת יד צבעונית, עונדים תכשיטי זהב משובצי אבנים, וכולם נהנים לשבת ברחבת המנזר ולצפות בנזירים הרוקדים ריקודי מסכות מלווים בהלמות תופים.

לאחר הטיול תופיע במסע אחר אונליין גלריה מיוחדת עם הצילומים הטובים ביותר של המשתתפים

הפוסט משלחת לבהוטן – הדרך אל האושר הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט שימושון הופיע ראשון במסע אחר

 אקו טיולי שטח 

טיול לבהוטן סיקים ודרג'ילינג – 14 יום

אל הממלכות הבודהיסטיות שבהימלאיה הקסומה
בנופים שאין כמותם, בחיק הרי ההימלאיה, בין הרמה הטיבטית מצפון ובין מישורי הודו מדרום, שוכנות תרבויות עתיקות המקיימות אורח חיים מסורתי ייחודי. ממלכת בהוטן היא הממלכה הטיבטית העצמאית האחרונה השומרת על אורח חיים בודהיסטי למאיסטי. גם מדינת סיקים, למרות השתייכותה להודו, ממשיכה לקיים אורח חיים ומסורת טיבטית לצד מסורות עתיקות נוספות.
זהו מסע אל עולמן הקסום והמסתורי של התרבויות הטיבטיות, המקדשים, המנזרים ואורח חייהם המתקיים לרגלי הפסגות הגבוהות בעולם, בנופים של קרחונים, יערות וכפרים שלווים. מפגש אנושי ותרבותי מרתק עם קבוצות אתניות שונות המאכלסות את חבלי הארצות האלה. לפני שנטייל בבהוטן, נרחיב את המסע לאזור המערבי והפחות מתוייר של סיקים, המאופיין בנופי הרים מרהיבים וירוקים לאורך השנה, אתרי טבע יפהפיים ומסלולי טיולים.

ייחודי לאקו בטיול לבהוטן וסיקים
•מחיר המבוסס על קבוצה קטנה של 10 מטיילים
•פנסיון מלא לאורך הטיול
•מסלול ייחודי במערב סיקים המבקר באתרי טבע והיסטוריה סביב
פלינג ויוקסום
•סיור באתרי נמצ'י (דרום סיקים)
• מפגש עם נציגים מקומיים בבהוטן
• מופע ריקוד ושירה מסורתית בבהוטן
• וותק וניסיון בהוצאת טיולים ליעד זה

לפרטים נוספים והרשמה>>

ימים 1-2 | מתל אביב אל דרג'ילינג
נצא בטיסת לילה לדלהי, אליה נגיע ביום למחרת. לאחר הנחיתה בדלהי, נצא להתרעננות וארוחת בוקר במלון סמוך לשדה"ת, ולאחר מכן נמריא בטיסת פנים אל בגדוגרה שבצפון מדינת מערב בנגל. משם ניסע לדרג'ילינג. לינה בדרג'ילינג.

יום 3 | דרג'ילינג
דרג'ילינג שוכנת בגובה 2134 מ' בצפונה של מדינת מערב בנגל. העיירה הייתה תחנת הרים בריטית, שנודעה בזכות אקלימה הנוח ומטעי התה סביב לה. העיירה משתרעת משני צדדיו של רכס ומאחוריה נוף מרהיב של פסגות ההימלאיה. לאחר השכמה מוקדמת נצא ל"גבעת הנמר". במידה ומזג האוויר יאפשר, נוכל לצפות שם בזריחה מעל פסגת ההר האדיר הקנצ'נצ'ונגה (8589 מ'). נמשיך לביקור במחנה פליטים טיבטי ובתחנת הרכבת, בה נוכל לראות את רכבת הקיטור הצרה שעדיין פעילה. בערב נסייר במדרחוב הפעיל ובשווקים הססגוניים. לינה בדרג'ילינג.

יום 4 | המעבר אל סיקים וההגעה אל פלינג
לאחר ארוחת בוקר מוקדמת נבקר במרכז לחקר ההימלאיה וטיפוס הרים ובגן החיות המקומי המאכלס את חיות הבר של הרי ההימלאיה. לאחר מכן נצא בנסיעה יפהפייה מדרג'ילינג צפונה אל מדינת סיקים הקטנה, שהיתה בעבר ממלכה בודהיסטית בהימלאיה הגבוהה על גבול טיבט. נחצה את נהר הטיסטה, עורק המים הראשי של המדינה ונעצור לתצפיות נוף לאורך הדרך. בשעות הערב נגיע אל העיירה הקטנה פלינג במערב סיקים, ממנה נשקפים נופים עוצרי נשימה של ההימלאיה. לינה בפלינג.

יום 5 | פלינג ויוקסום
נקדיש את היום לטבע ולנופים הירוקים והמשופעים של אזור פלינג. נבקר במפלים גבוהים, נטייל בכפרים הנידחים של צפון מערב סיקים, ונבקר באגם קהצ'יפלרי המקודש עבור ההינדואיסטיים והבודהיסטים כאחד. לפי האמונה לאגם יש כוח בהגשמת משאלות. בגלל קדושתו, אסור שעלים יצופו על מימיו, והאגם מנוקה על ידי ציפורים האוספות את העלים. ניסע ליוקסום, בירת סיקים הראשונה, עיירה השוכנת בין ההרים הגבוהים של מערב סיקים, ונצא לטיול רגלי נופי לעבר כס ההכתרה של מלך סיקים הראשון. לינה בפלינג.

יום 6 | פלינג ונמצ'י
נתחיל את היום בטיול רגלי אל חורבות רבדנטסה, שהיתה בירתה השנייה של ממלכת סיקים עד שצבא נפאלי כבש והחריב אותה בתחילת המאה ה-19. נבקר גם במנזר פמיאנגטסה, שפירוש שמו הוא "הלוטוס המושלם בפריחה". פמיאנגטסה מפורסמת בזכות המנזר היפהפה שנבנה בה, ויועד ל"נזירים הטהורים" – נזירים משושלת טיבטית החיים בהתנזרות מוחלטת. מסדר זה מקבל רק נזירים עם גוף ללא פגם או נכות. זהו המנזר הגדול והחשוב ביותר במערב סיקים. לאחר מכן נצא בנסיעה חזרה אל מדינת מערב בנגל ואל עיירת ה"היל סטיישן" קלימפונג. בדרך נעצור בנמצ'י, בירת חבל דרום סיקים, אשר משמעות שמה היא "שמיים גבוהים". נמצ'י משמשת מוקד עלייה לרגל בזכות פסל "הבודהא השני" הגדול ביותר בעולם, הניצב מול העיירה על פיסגתו של הר געש רדום. האגדה מספרת שנזירים נהגו לעלות לשם, כדי להתפלל ולמנוע את התפרצותו של הר הגעש. בנמצ'י נמצא גם פסלו הענק של האל שיווה ומתחם מקדשים מרשים, המשמש מוקד עלייה לרגל עבור בני דת ההינדו. לאחר מכן נמשיך בנסיעה לקלימפונג. לינה בקלימפונג.

יום 7 | המעבר לבהוטן – מקלימפונג אל פונטשולינג
קלימפונג היא עיירת שוק נעימה בעלת היסטוריה מעניינת, המשמשת כמרכז לקהילות האתניות המגוונות באזור. נבקר בחוות חממות לגידול קקטוסים ובדורפין גומפה, המנזר הגדול ביותר בקלימפונג. נמשיך ביום של נסיעה בו נצא מקלימפונג שבצפון מדינת מערב בנגל אל ממלכת בהוטן השוכנת ממזרח לה. לאורך הדרך נעצור בגשר ההכתרה שנבנה בשנת 1937 להנציח את הכתרתו של ג'ורג' השישי למלך אנגליה, ובמטעי תה. בשעות אחר הצהריים נחצה את הגבול ונלון באזור העיירה הסמוכה, פונטשולינג.

יום 8 | מפונטשולינג אל טהימפו
נשכים קום ונצא בנסיעה ארוכה צפונה בנוף ציורי לעבר טהימפו. לאורך הדרך נעצור לתצפיות נוף יפות. בשעות אחר הצהריים נגיע לטהימפו, בירת בהוטן החל משנות
ה-60 והמרכז הפוליטי והמנהלי שלה. העיר שוכנת בצומת נהרות ומוקפת יערות מחטניים. בשעות הערב נשמע הרצאה על כלכלת האושר מפי מומחה מקומי. לינה בטהימפו.

יום 9 | מטהימפו דרך מעבר דוצ'ולה אל פונאקהא
היום נסייר באתרי העיר טהימפו, בבית החולים המסורתי, בשמורת טבע בה חיים הטאקין – החיה הלאומית של בהוטן, ובשוק המקומי, שם מתאספים החקלאים מהכפרים כדי למכור את מוצריהם. נבקר גם בסטופת הזיכרון הלאומית המשמשת כמרכז דתי וחברתי עבור המאמינים בעיר. לאחר ארוחת הצהריים נצא בנסיעה על עמר פונאקהא ונחצה את מעבר ההרים דוצ'ולה, האפוף רוב השנה בערפל. ביום בהיר ניתן לראות מכאן נוף מרהיב של הרי ההימלאיה. נסייר בין 108 הסטופות של מעבר דוצ'ולה, ונקדיש את הזמן לאזור המיוחד הזה, שמשמעויות רוחניות והיסטוריות נקשרות בו. משם נמשיך לפונאקהא, אשר היתה בירתה של בהוטן עד 1955, ועד היום היא משמשת כמושב החורף של נזירי בהוטן. לאחר הגעתינו, נמשיך אל הקולג' הבודהיסטי שבמקום לשוחח עם נזיר מלומד על הבודהיזם. לינה בפונאקהא.

יום 10 | פונאקהא – טהימפו
נבקר במבצר פונאקהא ונסייר בסמטאות העיירה. נמשיך לסיור באחד מכפרי הסביבה, שם נראה את אורח החיים הבהוטני הכפרי ונבקר גם במקדשו של "הקדוש המשוגע" ונשמע כמה מן האגדות הרבות המסופרות אודותיו. נחזור חזרה דרך מעבר דוצ'ולה אל טהימפו הבירה. לינה בטהימפו.

יום 11 | טהימפו ופארו
את הבוקר נפתח בביקור בשוק הירקות הצבעוני של סוף השבוע בטהימפו. מטהימפו נמשיך בנסיעה לא ארוכה לעמק פארו והעיר פארו, שם נבקר במוזיאון הלאומי של בהוטן הסמוך לדזונג של פארו. נבקר במבצרי מנזרי נוספים ונערוך תצפיות על העמק היפה. לאחר מכן נבקר בבית חווה מקומי, שיתן לנו זווית אחרת על החיים הכפריים בבהוטן. לינה בפארו.

יום 12 | פארו ומנזר טקסאנג
נקדיש את היום לטיול בעמק פארו המשובץ כפרים ציוריים ושדות אורז. נטפס אל מנזר טקטסאנג, הבנוי על צדו של צוק הנישא מעל עמק פארו. המנזר קרוי גם "קן הטיגריסים" על שמו של גורו רינפוצ'ה. עפ"י האגדה, הגורו הגיע לבהוטן מטיבט כשהוא עף על גבי טיגריס, והביא לבהוטן את בשורת הבודהיזם. מאז נחשב המנזר לקדוש ביותר בממלכת בהוטן. בהתאם לשעת סיום הביקור במקום, נמשיך את סיורנו בעמק פארו ובעיירה. את הערב האחרון שלנו בבהוטן נקדיש למופע אומנותי של ריקודי המסיכות המקוריים, כפי שהם נחגגים בפסטיבלים השונים במדינה, מלווים בשירת עם מסורתית יחד עם מוסיקה חיה.
לינה באזור פארו.

יום 13 | החזרה להודו – פארו – דלהי
בשעות הבוקר העברה לשדה התעופה, ממנו נטוס לדלהי. לאחר הגעתנו לבירת הודו, העברה למלון והמשך סיור באתרי העיר. לינה בדלהי.

יום 14 | חזרה הביתה
לפנות בוקר העברה לשדה"ת והמראה בטיסת בוקר חזרה לישראל. הגעה לת"א בשעות הצהריים.

יציאה             חזרה        מחיר טיול     מיסי נמל   אשרה  סה"כ         
13/10/2016 26/10/2016 4548$         347$       –       4895$    

מדריכת הטיול: דנה מרזל

תוספת ליחיד בחדר: 750$ 

המחיר כולל:
טיסה בינלאומית מת"א לדלהי בחברת טורקיש איירליינס.
טיסת פנים (דלהי – בגדוגרה) וטיסה בינ"ל (פארו-דלהי).
תחבורה – בבהוטן – מיניבוס צמוד לנסיעות בינעירוניות ולסיורי ערים. בהודו -נסיעה ברכבי טויוטה אינובה. 2 טיסות פנים כמפורט במסלול הטיול.
כלכלה – פנסיון מלא לאורך כל הטיול.
לינה – בהודו – לינה במלון מדרגת תיירות ראשונה (מקביל ל-3-4 כוכבים). בבהוטן לינה במלונות בדרגת 3 כוכבים ובבתי הארחה טובים (יש לשים לב כי רמת בתי המלון בבהוטן נמוכה מרמת המלונות בהודו).
כניסות לכל האתרים המפורטים בתכנית הטיול.
מופע פולקלור.
הרצאה על כלכלת האושר מפי נציג מקומי.
מפגש עם נזיר ושיחה על בודהיזם
תשר לנותני השירותים המקומיים.
מיסי נמל- 347$.
אשרה לבהוטן דרך משרדינו.
המחיר אינו כולל:
ויזה להודו – ניתן להוציא דרך משרדנו בעלות של 350₪.
ביטוח רפואי וביטוח מטען.
שתייה בארוחות.
הוצאות אישיות, והיטלים שאינם ידועים מראש.
מסי נמל מקומיים שאינם נקובים בכרטיס ושמשולמים בחו"ל.
מידע נוסף והערות:
אופי הטיול:
טיול לבהוטן דרג'ילינג ומערב סיקים הוא טיול תרבות וטבע, טיול לנופי הרי ההימלאיה אל ממלכה השומרת על אורח חיים בודהיסטי למאיסטי, ואל דרג'ילינג ומדינת סיקים המקיימות אורח חיים ומסורות טיבטיות, נפאליות ומקומיות. נשלב הליכות נעימות בטבע ונבקר בכפרים קטנים, מקדשים ונופי הרים ציוריים.
מיסי הנמל והדלק, וכן עלויות הוויזה, נכונים ליום פרסום הטיול. במידה יחול שינוי, יעודכן המחיר בהתאם.
קבוצה: גודל הקבוצה 10-22 מטיילים. מדריך ישראלי מצוות "אקו" יוביל את הטיול בעזרת צוות מקומי.
חיסונים – לקבלת מידע על חיסונים יש להפנות ללשכת הבריאות באזור המגורים.
לצורך הנסיעה יש צורך למינימום של 4 עמודים ריקים בדרכון ואשרת כניסה להודו. אנא הצטיידו גם ב- 4 תמונות פספורט.
גבהים בטיול לבהוטן, סיקים ודרג'לינג – במהלך טיול זה נטפס לגבהים של
כ -3000 מ' מעל פני הים. בגבהים אלו עלולים להופיע סימפטומים של מחלת הגבהים. תנאים אלו אמורים להספיק לבעלי בריאות תקינה. בכל מקרה אנו ממליצים להיוועץ עם רופא טרם היציאה לטיול.
רמת בתי המלון בסיקים ובייחוד בבהוטן נמוכה מהרמה המערבית ואף ההודית המקובלת ויש לקחת זאת בחשבון כחלק מאופי הטיול. לחלק מהמלונות אין מיזוג, ואין בהם צורך בעונה הזו. בחלק גדול מהמלונות אין מעליות (גובהם נע בין 2-3 קומות). צוות מקומי ישמח לעזור לכם עם המזוודות. לכל התיירים בבהוטן מוקצה אוטובוס ממשלתי מאותו סוג, ללא מיזוג (אין לו צורך בעונה זו).
בהוטן וסיקים הינן מדינות אשר עדיין לא מפותחות דיה במתן שירותי תיירות, כולל תחבורה, אוטובוסים ושאר התשתיות. אף שאנחנו עובדים עם נותני שירותים מהשורה הראשונה עדיין ייתכנו בעיות שלא תמיד נדע על קיומם מראש (לדוגמא כבישים משובשים, אתרים סגורים או בשיפוצים וכיוצ"ב). מדריכנו יערוך שינויים (לטובת ורווחת הנוסעים) וזאת רק ע"מ לשפר את מסלול הטיול להביא להצלחתו המלאה.
יתכן שסדר הביקורים של האתרים בטיול ישתנה בהתאם להחלטת המדריכה בשטח.

לפרטים נוספים והרשמה>>

הפוסט טיול לבהוטן, סיקים ודרג'ילינג הופיע ראשון במסע אחר