דומה כי ללדאק (Ladakh) אין ולא כלום עם הודו. אמנם חבל הארץ הזה שייך רשמית לתת היבשת הענקית, כחלק ממדינת ג'מו וקשמיר (Jammu and Kashmir), אבל נופיה המזכירים את פני הירח, וגם מראה אנשיה, דתם ותרבותם, קרובים הרבה יותר לשכנה הגדולה מצפון-מזרח: טיבט.
ההגעה ללדאק לא קלה, אבל המאמץ משתלם שכן חבל לדאק מציע נופים יפים טיולים רגליים בטבע, תרבות ייחודית ולימודים רוחניים.
הנופים הייחודיים של לדאק נובעים ממיקומה: מצפון להרי ההימלאיה ומדרום לרכס הרי קאראקורם (Karakoram). רכס ההימלאיה, המחסום הטופוגרפי הגדול בעולם, חוסם את ענני המונסון ומונע את ירידת הגשמים מצפון לו. התוצאה היא שכמות המשקעים הרב שנתית הממוצעת בלדאק דומה לכמות המשקעים באילת. אבל בניגוד אלינו, הלדאקים אינם מתפללים לגשם, אלא לשמש. זו ממיסה את הקרחונים בפסגות, ומימיהם הצוננים זורמים מטה, אל העמקים. משום כך רוב היישובים בלדאק שוכנים בעמקים הפוריים, כגון עמק נהר אינדוס (Indus), זנסקר (Zanskar), מרקה (Marka) ונוברה (Nubra, שאליו מוביל מעבר קהארדונג, Khardung La, שהוא מעבר כלי הרכב הגבוה בתבל – כ-5,600 מטר מעל פני הים גובהו).
במשך כמה חודשים בשנה, מנובמבר ועד מאי, בלתי אפשרי להגיע ללדאק בשל תנאי מזג האוויר הקשים, וחבל לדאק נותר מנותק מהעולם. גם בקיץ ההגעה לאזור מערבת חצייה של כמה ממעברי ההרים הגבוהים בעולם. בשל הבידוד תושבי האזור מצליחים לשמור כבר שנים על אורח החיים המסורתי, למרות שבשנים האחרונות השפעת המערב מתחילה לחלחל גם לפה.
אתרים
מרבית תושבי לדאק משתייכים לבודהיזם הטיבטי, וכמעט בכל כפר יש מנזר שמהווה חלק מרכזי בחיי הכפר. המנזרים המקומיים מכונים גומפות. תיירים רבים מגיעים ללדאק כדי ללמוד במרכזים הבודהיסטים. מנזרים מעניינים במיוחד הם מנזר טיקסה שבו פסל מרשים במיוחד של בודהה. גם במנזר ליקיר יש פסל עצום ומרשים של בודהה.
בירת לדאק היא לה (Leh), ששוכנת בגובה 3,200 מטר. זהו המקום התיירותי ביותר בלדאק, עם עיר עתיקה וציורית, שווקים מסורתיים, בתי הארחה, מסעדות ואפילו חנויות מזכרות.
בלדאק אפשר גם לעשות טרקים נפלאים, כמו הטרק מהכפר ספיטוק אל הכפר סטוק, שמציע נופים דרמטיים וכפרים מבודדים.