לקריאה נוספת:

• ונציה – מדריך מסע אחר
• רומא – מדריך מסע אחר
• צפון איטליה – מדריך מסע אחר
• איטליה – מדריך מסע אחר
• דרום איטליה – מדריך מסע אחר
• מקומות רומנטיים באיטליה
• סדנאות בישול באיטליה
• מידע, כתבות וטיפים על נאפולי

אוצר הביאנלה 2019 הוא ראלף רוגוף, וכותרתה "May You Live In Interesting Times", כותרת שמקורה בפתגם סיני עתיק ובהקשר החדש יש בה ספק קביעה, ספק משאלה. כותרת זו משתמעת לא פעם כאירונית, במיוחד לנוכח מוצגים מטלטלים, דוגמת "הסירה שלנו" (Barca Nostra), שהציב האמן השוויצרי-איסלנדי כריסטוף בושל (Büchel) בארסנלה. זוהי ספינת פליטים שנמשתה מחופי איטליה ב-2015 לאחר שטבעה, אירוע בו נספו מאות פליטים אפריקניים.

"הסירה שלנו" של כריסטוף בושל | הצילומים בכתבה: ד"ר דליה בכר

לדברי רוגוף, תפקידה החברתי של האמנות לאמץ הנאה וחשיבה ביקורתית כאחד. התערוכות המגוונות פותחות נקודות תצפית חדשות על תופעות בעולם ובוחנות את קשרי הגומלין ביניהן. משום כך, הפקיד את התצוגה בביאנלה בידי אמנים צעירים בלבד, בתקווה שייטיבו לאתגר את השיח העכשווי. ואכן, נמצא בביאנלה התייחסויות לסוגיות הבוערות שמעסיקות את השיח העולמי. בין השאר יש ביטוי לגזענות, בעיית הפליטים, אלימות, זהות, מגדר, עוולת חברתיות ועוד. אחת הסוגיות הבולטות היא משבר האקלים. ההיסטוריון יובל נח הררי חוזה כי בעשורים הקרובים נתמודד עם "קריסה אקולוגית". אמנים מודאגים בכל העולם דנים בשאלות הרות גורל אלה. בחרתי להתייחס לכמה דימויים שהוצגו בביאנלה הנוכחית.

מיצבי זיהום הים

בביתן הצרפתי האמנית לורה פרוווסט הקדישה חלק מהמיצב שנושא את הכותרת האניגמטית "Deep See Blue Surrounding You" לזיהום מי הים. שלטים בהם נכתב "We'll show you the way" מובילים את הקהל לביתן ומייצרים אירוניה בקריצה לקריאה בעלת אופי דתי, שמתחזקת כאשר בכניסה לביתן מקבל את פני הבאים ענן ערפל סמיך, שמתייחס ככל הנראה לערפיח. כבר בכניסה הצופה חש שנקלע לזירה מטלטלת. על רצפת זכוכית מבריקה בצבע תכול – שמדמה פני ים צלולים, מפוזרים טלפונים ניידים, שאריות מזון, קליפות, אצות יבשות, עופות ויצורים ימיים, שהזיהום הביא לכלייתם. חלקם עשויים מזכוכית (אולי מתוצרת האי מוראנו). המראה מוכר, והזרתו הופכת אותו למטריד. המיצב ממחיש את שבריריותם הכפולה של המושאים ומציג את השלכות הזיהום וההרס שבני האדם מותירים בחופים.

המיצג של לורה פרוווסט מציג את השלכות הזיהום שבני האדם יוצרים בחופים

עבודה נוספת העוסקת בזיהום מי הים, שכותרתה "Crochet Coral Reef", מוצגת בארסנלה בביצוען וביוזמתן של האמניות האוסטרליות התאומות כריסטין ומרגרט וורט'היים, המגיעות מתחום המדע. התערוכה מעוצבת כחיקוי מדויק (כולל תאורה עמומה ורכה וכאילו-מבוקרת) של תצוגת אקווריומים ובהם מוצגים אלמוגים ויצורי ים מרהיבים. התבוננות מקרוב מגלה שעולם הדממה שיצרו האמניות עשוי כמעט כולו בסריגת "קרוֹשֶה" וחלקו מחומרים ממוחזרים. הדימויים מעוררי ההתפעלות קושרים בין מלאכת הסריגה הנבנית לאט לבין תהליך התגבשות האלמוגים האיטי. ראוי לציין שהשתיים הרחיבו את מלאכת בניית האלמוגים לפרויקט קולקטיבי-עולמי – שמשתתפים בו  מעל 10,000 איש. הפרויקט רומז במובלע לדמיון שמתקיים בין תהליכי בניית קבוצות אנושיות ובין בניית מושבות של אלמוגים.

מושבות האלמוגים של כריסטין ומרגרט ורטהיים

הבלטת יופיים של האלמוגים שולחת חץ ביקורתי לסכנת הכחדתם של שוניות האלמוגים עקב פגיעה מתגברת של צוללנים, דייג לא מבוקר, זיהום תעשייתי של מי הים וזיהום כתוצאה מפעילות בני אדם פרטיים (בין השאר על ידי האוקסיבנזון – מרכיב המצוי בקרם הגנה מפני קרינת השמש); כמו גם לסכנת הלבנתם עקב עליית טמפרטורת מי הים ועקב הפגיעה באצות המזינות אותם. לפי תחזיתו של חוקר התרבויות ג'ארד דיימונד, בספרו התמוטטות (2015) המשך מגמת הפגיעה יגרום לאבדן של כמחצית מהשוניות בעולם עד שנת 2030. אפקט ההפתעה וההזרה שיוצרים הדימויים הסרוגים מעלה הרהורים אודות יחסי הגומלין והזיקות בין יצירת האדם ויצירת הטבע. בשדה המחקר, תחת הכותרת  "אקולוגיה תרבותית" (Cultural Ecology), מבקשים החוקרים לבחון את מערכת הקשרים בין חברה נתונה לסביבה הטבעית בתחומי דעת שונים, במטרה למצוא דרכים להתאמת התרבות למציאות האקולוגית המשתנה.

הביתן הנורדי והביתן השוודי

הביתן הנורדי מוקדש כולו לסוגיות אקולוגיות ונושא את הכותרת "Weather Report: Forecasting Future" ("דו"ח מזג אוויר: תחזית לעתיד") האמנית הנורווגית אן גראף בחרה להציג במיצב  "States of Inflammation" ("מצבי דלקת") תאי זכוכית בצבעים מתקתקים (ורוד-פוקסיה, סגול-לבנדר). באחד התאים צומחת לתפארת חיטה בעציץ. החיטה שמסמלת לחם, קמח – מזון בסיסי, נתונה בתא – "בית גידול" – אסתטי ומנוכר להפליא, אלא שקירותיו נמסים בתחתית ויוצרים "שלוליות אסתטיות" על הרצפה. האנלוגיה להתחממות הגלובלית ולהחמרת הרעב העולמי בשל שינויי האקלים הקיצוני ברורה. עם זאת, מצאתי בעבודות גם ביקורת על התרחקות האדם מהטבע והפרת האיזון הקיים בעולם, בין היתר, על ידי הנדסה גנטית, שהמתנגדים לה צופים סכנות ונזק לבריאות האדם בעתיד.

המיצב "מצבי דלקת" של האמנית אן גראף. אנלוגיה להתחממות הגלובלית ולהחמרת הרעב העולמי

האמנית השוודית אינגלה אירמן מציגה מקבצי אובייקטים תלויים המורכבים מגלילי בד ירוקים. הם מזכירים מערכת  צינורות גופנית פנימית מפותלת (מעי?) וצבעם נקשר לאצות. בגלל צבעם, אפשר שהאובייקטים מתייחסים לרעילות של מקורות מים ומזון ואולי האמנית מפנה זרקור לפגיעה באצות, הידועות בתרומתן לצמצום אפקט החממה. במיצב אחר תלתה אירמן יריעות עור על חבל, הנראות כמונחות לייבוש. חלקן דקיקות ומחוררות. נשלח רמז עבה לתעשיית העורות ולתרומתה לזיהום סביבתי ולפליטת גזי חממה מזיקים, הגורמים להתחממות גלובלית.

עבודתה של האמנית השוודית אינגלה אירמן. ביקורת על תעשיית העורות

מיחזור כאמנות

סוגיה אקולוגית אחרת שיש לה ביטוי אסתטי בביאנלה היא השימוש החוזר בפסולת כחומר גלם אמנותי. כמו ברדי-מייד הפסולת שומרת על אופייה המקורי, בניגוד למיחזור שבו החומר מפורק ועובר טרנספורמציה. האמן אל אנאטסווי, יליד גאנה, שאינו אמן צעיר (יליד 1944) הוזמן להשתתף כנציג הדור הוותיק של גאנה, שמשתתפת לראשונה בביאנלה. יריעות הענק שיצר מרהיבות בצבעוניותן (חלקן עשויות כרשת) ומעוררות השתאות. זו מתעצמת כאשר מגלים ששטיחי קיר אלה עשויים מפקקי אלומיניום משוטחים של בקבוקי אלכוהול. גודלן העצום של היריעות מסב את תשומת הלב לייצור הפסולת הנרחב ולשגשוג תעשיית האלכוהול ולהשלכותיה. כמו כן קשה שלא לחשוב על הסיזיפיות שבעבודות ההשטחה והחיבור, הנקשרות לעבְדות ולניצול במדינות העולם השלישי. אנאטסווי מציע את הפסולת כחומר גלם אמנותי טעון בהקשרים אישיים, לאומיים ורב-תרבותיים.

יריעות הענק של אל אנאטסווי עשויות מפקקי אלומיניום משוטחים של בקבוקי אלכוהול

ביתן הבית של ונציה (Venice Pavilion) אותו אוצרת ג'ובאנה זבוטי, כורך כמה עניינים אקולוגיים. המבקרים מתבקשים לחלוץ נעלים, להיכנס לתוך שרוול פלסטיק לבן ולהתהלך על גבי מצע פלסטיק שחור שנפרש על גבי מים. להבנתי, ההליכה הבלתי יציבה באה להמחיש באופן חווייתי את תחושת אי-יציבות של  מרקם החיים בוונציה, שמאוים תדיר בהצפות ובשקיעה אטית של האי. מיקום הביאנלה לאמנות בוונציה (בה מתקיימות ביאנלות נוספות ונערך קרנבל מסכות) מעלה שאלות רבות בהקשר להשלכות העומס התיירותי על העיר ("תיירות יתר"), שיוצר אף הוא איום אקולוגי. 20 מיליון תיירים פוקדים את ונציה בכל שנה, מותירים גלי אשפה עצומים ופוגעים בסביבה. אמנם כניסת כלי רכב אסורה לעיר, אך אניות הנופש העוגנות בעיר שמספרן כ-600 בשנה ושאר כלי השייט הפועלים בשירות התיירות, מייצרים זיהום רב.

בביתן הבית של ונציה המבקרים מתבקשים לחלוץ נעליים וללכת על מצע פלסטיק שחור שנפרש על המים | צילום: הדס בכר

הפשיטה על ונציה

ובנימה אישית אומר שבביקורי בוונציה הרגשתי, רוב הזמן, שאני מצויה בעיצומה של פשיטה המונית על העיר, שהחריפה בסוף השבוע. תחושה זו העלתה בי מחשבה עגומה, שדומני שכבר הזהירו מפניה. נראה, שלא ירחק היום וההגירה השלילית המתגברת תותיר את ונציה כעיר רפאים ללא תושבים, על כל ההשלכות ההרסניות שמשתמעות מכך: עיר תיירותית נטולת נשמה. כאן עולה השאלה עד כמה אנו כתיירים נוכל לעכב ואפילו למנוע זאת. התחזית של המדענים משרטטת תמונת מצב פסימית ביותר, הצופה את היעלמותה של ונציה כתוצאה מתהליכי סחיפה שנגרמים משינויי האקלים.

כיכר סן מרקו המוצפת, נובמבר 2019. ההצפה הגדולה ביותר מזה חמישים שנה | צילום: Ihor Serdyukov / Shutterstock.com

כדי לסיים את הכתבה באקורד אופטימי אציע להתבונן ביצירתו המונומנטלית והמרשימה של לורנצו קווין, "Building Bridges", המתכתבת עם הפיסול הרומי הקולוסאלי ומציעה מסר שאפתני של אחדות. קווין הציב על אחת התעלות בנמל ליד הארסנלה גשר העשוי משלושה זוגות ידיים הלוחצות זו את זו. הידיים שייכות לאנשים בגילאים שונים ומקומות שונים ומייצגים את הרב-תרבותיות (גם בביאנלה הקודמת הציג זוג ידיים צומחות מהתעלה ותומכות במבנה). לדבריו, כל יד מייצגת ערך הומניסטי אחר: חוכמה, אהבה אמון, תקווה, חברות, עזרה. לתקוותו, שילוב ידיים יביא להתגברות על ההבדלים ועשוי להביא לכינון עולם טוב יותר. אולי הפסל  נראה אילוסטרטיבי והמסר נשמע פשטני, אך יש בדימוי הידיים, במיוחד בבואם לגשר על מים – יסוד החיים – כדי להזכיר לנו ש"זה בנפשנו" והמלאכה רבה, וכשמשלבים כוחות (בין פרטים ובין מדינות) סיכויי ההצלחה גוברים.

בסיום כתיבת הכתבה נודע לי שוונציה הוצפה בגלים בגובה של כמעט שני מטרים. זוהי ההצפה הגדולה ביותר מזה חמישים שנה. לדברי ראש עיריית ונציה לואיג'י ברוניירו העיר מצויה במצב של הרס אפוקליפטי" כתוצאה שינוי האקלים.

___

ד"ר דליה בכר היא אמנית וחוקרת אמנות. הציגה בתערוכות וכתבה מאמרים, פרסמה את הספר לפרק את המיתוס בהוצאת רסלינג.

הפוסט על אמנות ואקולוגיה בביאנלה של ונציה הופיע ראשון במסע אחר

כולם צילמו סרטים בוונציה, מפליני ועד וודי אלן. כולם מכירים את הקסם של העיר. ואם התמזל מזלכם אז נחשפתם לתופעה הזאת גם במציאות. אין כמו סיור רגלי בין הסמטאות והגשרים של ונציה. ובכל רגע נתון הגונדולות חולפות להן ולעתים גם נזכה לתפוס את אותו רגע קסום של האהבה הפורחת לצלילי סרנדה כזאת או אריה אחרת.

מוזיקאים בכיכר סן מרקו. בכל פינה, מכל תעלה וכל כיכר שומעים מוסיקה

עיר האהבה, התעלות והמוסיקה

מאז ומתמיד ונציה היתה עיר שכולה מוסיקה, מוסיקה על כל סוגיה. מוסיקה קלאסית שבוצעה בכנסיות ובאולמות קונצרטים, מוסיקה עממית שנשמעה ללא הרף בבתי הקפה של העיר, מוסיקת ג'אז סוערת שנשמעה במועדונים, ושירי אהבה שנשמעים ללא הרף בוקעים מהגונדולות בתעלות העיר. מלחינים רבים מצאו בוונציה את ביתם, כשהמפורסם ביניהם היה אנטוניו ויוולדי שגר בעיר ועסק גם בהלחנה וגם בהוראה – הוא לימד באופן קבוע בבתי היתומות היוקרתיים שבעיר, עבורם הלחין רבות מיצירותיו. מונטוורדי לפניו היה גם הוא בן בית בוונציה ועוד אינספור מלחינים הגיעו לעיר הקסומה ליהנות מיופייה ולבצע שם את המוסיקה שכתבו.

גונדולות בתעלה הגדולה

אבל מעבר לקונצרטים הרבים שבוצעו ומבוצעים בעיר ללא הפסקה בכל אולם אפשרי ובכל ארמון חבוי בין הסמטאות, מרכז העשייה המוסיקלי של ונציה היה תמיד האופרה. לכאן הגיעו גדולי המלחינים לבצע את האופרות שלהם, כי בית האופרה לה פניצ'ה (הפניקס) נחשב מאז ומתמיד לאחד מבתי האופרה המושלמים בעולם בכלל ובאיטליה בפרט. ואין זה פלא. המקום הוא שכיית חמדה יוצאת מן הכלל, אשר שווה לבקר בה בכל סיור בעיר, שלא לדבר על לצפות בה בהופעת אופרה.

עוף החול קם לתחייה

שמו של בית האופרה הוא סמלי ביותר. כמו הפניקס, עוף החול האגדי שקם כל פעם לתחייה. בית האופרה הזה נשרף שלוש פעמים לאורך השנים, אך כל פעם נבנה מחדש, כי לה פניצ'ה הוא אחד מסימני ההיכר החשובים של העיר. ונציה לא יכולה להיות ונציה ללא לה פניצ'ה. את זה כולם מבינים.

לה פניצ'ה, בית האופרה האגדי של ונציה

בשנת 1774 נשרף בית האופרה לראשונה ונבנה מחדש. בית האופרה נשרף שוב בשנת 1836. והמזל הרע היכה בשלישית בשנת 1996, אז נשרף בית האופרה כתוצאה מפעולת חבלה. בשנת 2003 הוא קם לתחייה מחדש ועומד על תילו מאז בגאון רב. כל כוכבי האופרה הבינלאומיים – מנצחים, במאים וזמרים מגיעים לשיר בלה פניצ'ה. כולם לא מוכנים לוותר על החוויה לנשום אופרה בעיר שבה הועלו לראשונה כמה מהאופרות החשובות והאהובות ביותר בעולם.

ביקור בלה פניצ'ה מגלה את היופי והעושר של המקום. צפייה באופרה בלה פניצ'ה היא חוויה מעולם אחר. האקוסטיקה פשוט מופלאה והידיעה שאנו נמצאים במקום בו הועלתה לראשונה, למשל, האופרה לה טרוויאטה מאת ורדי, מעצימה את החוויה.

חוויה לעין ולאוזן

ונציה היא עיר שכולה מוסיקה. את המוסיקה שומעים בכל קרן סמטה ובכל תעלה. ונציה היא עיר שכמות הופעות המוסיקה בה היא ממש מעבר לכל פרופורציה לכמות התושבים ואפילו התיירים בעיר. קונצרטים בכנסיות. מועדוני ג'אז. בתי קפה בסמטאות חשוכות מחד ובכיכרות המוארות מאידך. מוסיקה חיה ונושמת בכל פינה בעיר. ולא צריך לחכות לקרנבל המסכות בפברואר שהופך את ונציה ליעד מתוייר ומרתק וצבעוני מאין כמוהו. כל ביקור בוונציה הוא חוויה לעין, לחיך וגם לאוזן. ונציה היא עיר מוסיקלית בהא הידיעה. ונציה היא המקום לחובבי המוסיקה בכל עת. ונציה היא חוויה מוסיקלית שאף אחד לא יוכל לשכוח.

___

הפוסט טיול מוסיקלי בוונציה: אופרה בין התעלות הופיע ראשון במסע אחר

קאנרג'יו והגטו היהודי

רובע קארנרג'יו (Cannaregio) שבצפון העיר,  אחד מששת הרבעים המרכזיים של ונציה, הוא אחד מהרבעים הנעימים והמזמינים בעיר. בלבו של הרובע זורמת תעלת קאנרג'יו, השנייה בגודלה בעיר, ומשני צדדיה יש בתים צבעוניים מקסימים. יש פה כמה כנסיות יפות שווה להציץ בהן כמו כנסיית Santa Maria dei Miracoli וכנסיית Madonna dell'Orto.  ברובע אפשר להבחין באחד הגשרים המיוחדים בעיר, גשר צ'יודו (Ponte de Chiodo), אשר ייחודו נובע לא רק בשל מיקומו הציורי אלא בעיקר משום שאין לו מעקה!

גשר צ'יודו (ללא מעקה) ברובע קאנרג'יו | צילומים: שאטרסטוק

אם מאסתם במלכודות התיירים של אזור כיכר סן מרקו, תמצאו ברובע קאנרג'יו פיצוי הולם, עם הרבה מסעדות טובות וזולות וברים שבהם אפשר לפגוש מקומיים. ברובע זה נמצא גם הגטו היהודי, בו אולצו יהודי העיר לגור בשנים 1797-1516. למרות ההגבלות הרבות שהוטלו על היהודים שחיו פה, הקהילה היהודית בגטו פרחה ושגשגה, ובגטו הוקמו בתי כנסת מפוארים ומוסדות חינוך. כדאי לטייל בין הסמטאות הצרות ולאורך התעלות ולדמיין את החיים היהודיים שהיו פה פעם, ואפשר גם לבקר במוזיאון היהודי שבמקום שמספר על החיים היהודיים בגטו.

מראה טיפוסי בגטו היהודי ברובע קאנרג'יו

הגנים המלכותיים

ונציה היא אמנם לא עיר ירוקה במיוחד, אבל גם פה יש פארקים וגנים ירוקים שבהם אפשר למצוא מפלט מהמולת העיר. אחד המקומות המוצלחים במרכז העיר, במרחק הליכה קצרה מכיכר סן מרקו, הוא הגנים המלכותיים ( Giardinetti Reali). הגנים הוקמו במאה ה-19 על ידי נפוליאון שרצה לראות קצת ירוק ממשרדו. הגנים אינם גדולים אבל הם מהווים פינת חמד קטנה וירוקה עם שבילים מתפתלים, ספסלים, עצי אשור ודפנה מצלים, בריכת מים ומזרקות.

הגנים המלכותיים של ונציה, פינת חמד ירוקה בלב העיר | צילום: Jaione_Garcia / Shutterstock.com

המוזיאונים הסודיים

לצד מוזיאונים גדולים יש בוונציה גם מוזיאונים מיוחדים שנמצאים מחוץ למסלול הרגיל. מוזיאון אחד ששווה לבקר בו לא רק בגלל תכולתו אלא גם הודות למבנה המרשים בו הוא ממוקם הוא ארמון מוצ'ניגו (Palazzo Mocenigo), מוזיאון המוקדש לאריגים, תלבושות ואופנה  וממוקם בארמון גותי מרהיב מראשית המאה ה-17. לצד התצוגות שמציגות אופנה תקופתית יש פה שישה חדרים המוקדשים לבושם ולהיסטוריה שלו. פנים הארמון מעוטר בציורי תקרה מרשימים, והריהוט המקורי ויצירות האמנות שעל קירות מהווים חלק בלתי נפרד מהתצוגות ומספקים הצצה לחיי האצולה בוונציה של המאה ה-18. כתובת: Santa Croce 1992, אתר

תצוגת לבוש תקופתי בארמון מוצ'ניגו | צילום: Uta Scholl / Shutterstock.com

מוזיאון תקופתי נוסף הוא  קה רזוניקו (Cà Rezzonico) המוקדש לחיים הוונציאניים במאה ה-18. המוזיאון ממוקם בארמון בארוקי שבנייתו החלה ב-1649 ברובע דורסודרו. בקומה הראשונה אפשר להתרשם מאולם הנשפים של הארמון ומחדרים נוספים בהם מוצגים ציורים, פסלים, שטיחי קיר, ריהוט תקופתי ועוד. בקומה השנייה יש יצירות אמנות של קאנאלטו, פרסקאות של ג'ובאני בטיסטה טייפולו ועוד. אל תוותרו על הקומה השלישית שבה מסכות וונציאניות, בובות תיאטרון, תחפושות וגם העתק של בית מרקחת מהמאה ה-18. כתובת: Dorsoduro 3136, אתר

אתר נוסף שלא כדאי לוותר עליו הוא סקואולה גראנדה די סן רוקו ( Scuola Grande di San Rocco), בניין מרשים מהמאה ה-15 אשר  בו מוצגות כמה מיצירותיו החשובות ביותר של טינטורטו. גולת הכותרת היא ציור תקרה שהשתמר היטב שטינטורטו צייר ביחד עם בנו וכמה עוזרים בין השנים 1587-1564. לצד הציור שלא ניתן להישאר אדיש אליו מוצגים בבניין המפואר עוד כשישים ציורים של טינטורטו. היציאות של טינטורטו הן לא הסיבה היחידה להגיע לפה – מוצגות פה גם יצירות של אמנים נוספים כמו טיטיאןכתובת: Campo San Rocco טייפולו והפסל פרנסקו פיאנטה. יש פה גם אוסף מרשים של כלי קרמיקה וגרם מדרגות מרשים המעוטר גם הוא ביצירות אמנות. כתובת: Campo San Rocco

ציור של טינטורטו על תקרת הסקואולה גרנד די סן רוקו | צילום: vvoe / Shutterstock.com

הכנסיות הלא מוכרות

בזיליקת סן מרקו היא הכנסייה המפורסמת ביותר בעיר, אבל מלבדה יש בעיר עוד כמה וכמה כנסיות שכדאי לבקר בהן, גם אם אינן נמצאות במסלול התיירים הקלאסי. כנסייה אחת יפה במיוחד היא כנסיית סן זכריה (Chiesa di San Zaccaria) הממוקמת לא רחוק מכיכר סן מרקו. הכנסייה, המוקדשת לאביב של יוחנן המטביל, נבנתה ביו השנים 1515-1444 בסגנון המשלב גותי ורנסאנס. הכנסייה מרשימה לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים, הודות לציורים של ואן אייק, טינטורטו, גו'באני בליני ואמנים נוספים, המעטרים את קירותיה.

כנסיית סן זכריה. בנויה בסגנון המשלב גותי ורנסאנס

כנסייה אחרת שהביקור בה הוא חגיגה לחובבי האמנות, היא בזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי (Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari) הבנויה בסגנון גותי ברובע סן פולו ומתהדרת במגדל הפעמונים השני בגובהו בעיר. הכנסייה הפרנציסקנית מעוטרת ביצירות אמנות רבות, ובהן "המדונה והילד" של ג'ובאני בליני, "יוחנן המטביל" של דונאטלו, "עלייתה של הבתולה השמימה" של טיציאן ועוד ועוד. טיציאן, אגב, גם קבור בכנסייה, לצד כמה  מדוכסי ונציה.

בוונציה יש עוד הרבה כנסיות נהדרות שלא מופיעות במדריכי התיירים, וחלק מהכיף הוא פשוט לטייל בעיר ולגלות את הכנסיות האלו אגב שיטוט אקראי.

כנסיית סנטה מריה גלוריוזה די פארארי מעוטרת ביצירות אמנות רבות | צילום: Renata Sedmakova / Shutterstock.com

האי הסודי: סן ג'ורג'ו מג'ורה

מלבד ונציה, בלגונת ונציה יש עוד כמה איים שמרבית התיירים בעיר לא פוסחים עליהם כמו מוראנו ובוראנו. דווקא האי סן ג'ורג'ו מג'ורה (San Giorgio Maggiore) נותר מחוץ למסלול, למרות שהוא משתייך לרובע סן מרקו ואף נראה היטב מהכיכר המפורסמת של העיר. כשמשקיפים על האי מרחוק, קשה לפספס את כנסיית סן ג'ורגו מג'ורה אשר הוקמה במאה ה-16 ומפורסמת בחזית השיש הלבנה שלה. בתוך הכנסייה המוארת היטב יש כמה יצירות של טינטורטו. מומלץ גם לטפס לראש מגדל הפעמונים ולזכות לתצפית נהדרת ולא שגרתית לא רק אל האי אלא גם על כיכר סן מרקו. ניתן להגיע לאי בשייט בוואפרטו שמהווה חוויה בפני עצמה.

האי סן ג'ורגיו מג'ורה נראה היטב מכיכר סן מרקו

חנות קטנה ומטריפה: Libreria Acqua Alta

וונציה היא אמנם לא היעד הקלאסי לאוהבי הקניות, אבל למרות שחובבי האופנה אולי לא ימצאו פה מציאות גדולות, מי שאוהב חנויות מיוחדות ימצא מהן בשפע. אחת החנויות המיוחדות בעיר היא Libreria Acqua Alta, חנות ספרי יד שנייה יוצאת דופן שממוקמת ממש על קו המים. אלפי הספרים לא מסודרים במדפים, כמקובל, אלא פזורים בין גונדולות ישנות, סירות קאנו, אמבטיות וחביות. הכי כיף לקחת ספר, לתפוס כיסא ממש על קו המים ולהתחיל לקרוא. כשמוסיפים לאלה את בעל החנות האקסנצטרי ואת החתולים שמרגישים פה בבית ותופסים תנומה על הספרים מתקבלת חוויה סוריאליסטית. כתובת:  5167 Castello

חנות הספרים Libreria Acqua Alta. חלק מהספרים מאוחסנים בתוך גונדולות | צילום: tichr / Shutterstock.com

מחוץ לעיר: קיוג'ה

גם אוהדיה המושבעים של ונציה יסכימו שוונציה היתה יכולה להיות מושלמת אלמלא המוני התיירים שמציפים אותה. אחת הדרכים לברוח מהמוני התיירים ועדיין להרגיש ונציה היא לנסוע לקיוג'ה (Chioggia). עיר החוף ההיסטורית, המרוחקת כ-25 ק"מ מדרום לוונציה, נראית כמו דגם מוקטן של ונציה, עם תעלות צרות החוצות אותה, גשרי אבן מקושתים, סמטאות מתפתלות וכנסיות ימי בינימיות. כאן גם נמצא מגדל הפעמונים העתיק בעולם, אשר שייך לכנסיית אנדרו הקדוש ונבנה במאות ה-11 וה-12. מקום נהדר לבילוי של חצי יום הרחק מהמוני התיירים.

גשר בקיוג'ה. כמו ונציה, רק ללא התיירים | צילום: Buffy1982 / Shutterstock.com

עוד על טיול באיטליה כאן

בתמונה הפותחת: בתים צבעוניים ברובע קאנרגיו | צילום: mikecphoto / Shutterstock.com

הפוסט ונציה מחוץ למסלול הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט למה דווקא ונציה? הופיע ראשון במסע אחר

חבילות לנוסע העצמאי

צפון איטליה – הרים, אגמים והאוויר שביניהם
7 ימים של הרפתקאות וריגושים

צפון איטליה ידועה בנופים הירוקים, הקסומים והשלווים, באגמים השקופים והנינוחים, בעיירות ימי ביניימיות פסטורליות, בקולינריה איטלקית משובחת ומגוונת.
אתם מוזמנים לטיול גדוש בהרפתקאות המשתלבות בנופים הפראיים של הרי הדולומיטים. לטיול של טעמים איטלקיים שהשתבחו ושופרו עם השנים לצד פינוקים מודרניים מעולמות אחרים כגון יין איטלקי משובח, שייט באגמים, נסיעה על מסלול מרוצים עם פרארי, שופינג ועוד יין.

על קצה המזלג:
רפטינג או מצנחי רחיפה בדולומיטים
מסלול טרק ייחודי ויה פראטה כולל מדריך מקומי מנוסה
קולינריה איטלקית משובחת
סירת מרוץ בסירמיונה
ביקור וטעימות בחוות בלסמי מסורתי עתיק
נסיעת מבחן על מסלול בפרארי
נופים ואתרים קסומים כולל ונציה, דולומיטים, בולוניה, ורונה, האגמים ומילאנו
עונות מומלצות: חודשים יוני – אוגוסט
עונות אפשריות: חודשים אפריל עד ספטמבר
ניתן לבצע את המסע ללא תנועה בשבת יציאה שישי בבוקר חזרה שישי לפנות בוקר

לפרטים נוספים והרשמה>>

מסלול המסע

יום 1, הגעה לונציה – ביקור ראשוני באי ונציה
לאחר הנחיתה והיציאה מהטרמינל של שדה התעופה מרקו פולו שעל המים ימתין לנו המלווה שיוביל אותנו בשיט עם אוטובוס ימי עד לאי ונציה היישר לכיכר סן מרקו.
נגיע למלוננו במרכז ונתארגן בחדרים. ניפגש עם המדריך המקומי שלנו (דובר אנגלית) ונצא לסייר בסמטאות העיר והנקודות המרכזיות של מרכז האי, נבקר גם בבארים טיפוסיים ונציאנים בהם נשתה ונאכל ממטעמים שמכינים בונציה באופן מסורתי. האי הוכרז כאתר מורשת לשימור ע״י אונסקו״. נבקר בבזיליקת סאן מרקוס הקדוש ובארמון הדוג'ים. נהנה מהשקט של התעלות ונסייר בסמטאות לבחון את המסכות הרבות, עדות לקרנבל הססגוני המתרחש באי בתקופה שלפני הפסחא. ארוחת ערב במסעדת דגים טובה או טראטוריה מקומית.
לינה: ונציה (באי עצמו)

יום 2, ונציה – שוק הדגים – גשר הריאלטו – האי בוראנו
היום יתחיל בשוק הדגים והירקות של ונציה, פנינה ונציאנית הפועלת כבר מאות שנים באותו מקום ואופיו המיוחד נשמר עד ימינו. השפע המפתיע שיוצא מהים מרגש וצעקות הרוכלים ובעלי הדוכנים מרתק כל פעם מחדש. נשוב לגשר הריאלטו לחזות ממעלה הגשר בתעלה הגדולה והעמוסה סירות וכלי שייט ימיים מכל הסוגים, ממש ״כביש סואן״ בסגנון ונציאני. משני צידי הגשר שפע של דוכני רחוב, בתי קפה, מסעדות וחנויות מכל הסוגים שיובילו אותנו חזרה לכיכר סאן מרקו. מהכיכר נעלה עם ואפורטו (אוטובוס ונציאני ימי) ונשוט לאי התחרה בוראנו. האי הקטן והפסטורלי אשר בו כל בית צבוע בצבע צבעוני אחר ובו התעלות והאווירה האינטימית והכי שקטה בלגונה. נשוט חזרה לונציה למלוננו ולהתארגנות לארוחת הערב.
לינה ונציה

יום 3, חוות בלסמי מסורתי – פרארי – בולוניה
בבוקר נסע דרומה לחבל אמיליה רומאניה. המחוז ידוע בטיב, באיכות ובעושר המטבח הקולינרי שלה… הטורטולוני, הראגו בולונזי, הפסטה פרסקה, גבינת הפרמיז'אנו ועוד הפתעות. נסע בדרכים המתפתלות, בנופים הקסומים בין כרמים ועצי הזית עד לחוות אגריטוריסמו המייצרת חומץ בלסמי מסורתי שטעמו ייחודי ובלתי נשכח. החווה גם מייצרת יין למברוסקו איטלקי משובח. נסעד צהריים אל מול נוף משכר. ועכשיו לאדרנלין באדום… נצא למסלול מרוצים ליד מודנה לבדוק את כישורי הנהיגה שלנו – נהיגה בפרארי! להתניע… לשמוע את נהמת המנוע… ללחוץ על הגז… לעוף!
לאחר מכן נגיע לבולוניה ונצא לסיור קצר בעיר ובהתאם לזמן נסתובב ונטעם ממעדני השוק המקומי בין שפע המעדניות, ברי היינות ופינות החמד אשר התשוקה לאוכל, יין והחיים הטובים מתפרץ מכל עבר. משם לארוחת הערב בטראטוריה מקומית ולאחריה למלוננו באזור.
לינה בבולוניה.

יום 4, סרמיונה – סירת מירוץ – ורונה – דולומיטים מערביים
הבוקר נחזור צפונה לכיוון חבל ונטו בדרכנו נעצור בעיירה קסומה הממוקמת על לשונית צרה הנכנסת לתוך דרום אגם גארדה. משני צדנו מים ומולנו מבצר עתיק מימי הביניים, זכר לתקופות סוערות יותר. נאכל מגלידת תוצרת הבית הטובה ביותר בצפון ונטייל בין הסמטאות באווירת הרוגע והשפע. נצא לשייט קצר ונקיף את חצי האי בסירת מירוץ גדולה. נמשיך לעיר האוהבים הידועה בעולם, הלוא היא ורונה, עירם של רומיאו וג'ולייט. נראה את המרפסת המפורסמת ממנה שר רומיאו סרנדות לאהובתו, נסייר בכיכר ברה ונצפה באמפיתאטרון הרומאי העתיק, נמשיך לרחוב הקניות המהודר והאסטטי ויה מאציני, ונסייר בין דוכני הרוכלים בפיאצה דלה ארבה. נצא בנסיעה צפונה אל הדולומיטים ובערב נגיע אל מלוננו להתארגנות ולארוחת הערב.
לינה דולומיטים

יום 5, דולומיטים – רפטינג או מצנחי רחיפה לבחירה – נופים פראיים
הבוקר יתחיל ברפטינג מרגש בדולומיטים. לאחר חווית הרפטינג וארוחת צהריים קלה נגיע לנקודת ההמראה שלנו לקראת תעופה בלתי נשכחת!! נמריא במצנחי רחיפה לגבהים של כ-2000 מ' כאשר הדולומיטים המערביים למרגלותינו, חווית הריחוף והשהייה באוויר מלאת אדרנלין מצד אחד ומשרה שלווה ורוגע מצד שני, שילוב מנצח לסיום של יום פעיל במיוחד. המשך לארוחת ערב וחזרה למלוננו לשינה מתוקה.
לינה דולומיטים

יום 6, ויה פראטה Ferrate – מלצ'סינה – סרמיונה
הבוקר נצא להרגיש מקרוב את ההרים בטיפוס אקסטרים מרתק במסלול המכונה ״דרכי הברזל״, מסלולים שנבנו ממש על שבילי הדולומיטים ע״י עגינת כבלים מברזל לצלע ההרים במלחמת העולם הראשונה כדי לאפשר מעבר כוחות רגליים בדולומיטים מצפון אירופה לדרומה. כיום ממשיכים לבנות מסלולים חדשים ויש יותר מ 1000 מסלולים שכאלו בהרי האלפים והדולומיטים. אתם תמצאו את עצמכם נאחזים בסלע ורתומים בביטיחות מירבית לכבלים בגבהים מטריפים. אל דאגה נהיה עם מדריכים מנוסים והפעילות מיועדת לחסרי ניסיון קודם (רק עם לב חזק), החוויה החד פעמית והנופים הייחודיים שווים את המאמץ. משם ניסע חזרה דרומה לאורך אגם גארדה ונעצור בעיירת אגם פסטורלית, נטייל בסמטאות ונוכל להגיע עד המזח. נמשיך לכיוון סירמיונה למלוננו.
לינה: אזור סרמיונה

יום 7, אגם מאג'ורה – מילאנו – שופינג – ת״א
לאחר ארוחת הבוקר נשים פעמינו ל״אגם הגדולעיקרי״, אגם מאג'ורה ונגיע לעיירת הקיט סטרזה לסיור וליהנות מיופיו של האגם. נמשיך לבירת האופנה מילאנו לאדרנלין מסוג אחר, שופינג באחת הערים התוססות והמעודכנות באירופה. נחזה בקתדרלה הנחשבת מהיפות בעולם, נצפה בבית האופרה לה סקאלה המפורסם וגלריית ויטוריו עמנואל המאכלס את השמות הגדולים בעיצוב ואופנה תחת קורת הגג. נותיר זמן לשופינג ברחובות המרכזיים של מילאנו ולעת הערב ניפגש לארוחת הערב בעיר שלאחריו למי שירצה נצא לבילוי בבירת האופנה של אירופה. לעת ערב נגיע לשדה לטיסתנו חזרה משדה התעופה מילאנו מלפנסה MXP.

טיסות

– ניתן להזמין טיסות עצמאית בהתאם להנחיות שלנו.
– למעוניינים בהצעת מחיר נשמח לסייע
– מחירי טיסות בודדים משתנים בהתאם למחלקות הפנויות ביום הטיסה הרלוונטי.

מסלול המסע נבנה בהתאם לשעות הגעת הטיסות המתאימות למסלול זה.
הזמנות יעשו ע"פ התאריכים שייבחרו על ידכם
מסלול המסע עשוי להשתנות בשל אילוצי זמנים, שעות אור, מזג אוויר, תקלות מכאניות והחלטות בשטח.
הסטנדרטים של חברת Xtrip מחייבים אותנו לשמור על כללים שיבטיחו חוויה מושלמת ובטוחה, כרוכות בכך עלויות רבות המשפיעות על מחיר המסע.

המחיר כולל

• לינה בבתי מלון ברמת 3 /4 /5 כוכבים לפי בחירתכם או הטובים בנמצא
  
• כלכלה על בסיס לינה וארוחת בוקר
  
• רכב שכור בנהיגה עצמית בהתאם לגודל הקבוצה
  
• כניסות לאתרים המפורטים במסלול ונדרשת הזמנה מראש
  
• מדריךה מקומי לסיור בן 3 שעות בונציה ביום הראשון (דובר אנגלית)
  
• מסלול טרק ויה פראטה כולל מדריך מקומי מנוסה
  
• רפטינג או מצנחי רחיפה לבחירה
  
• סירת מרוץ בסירמיונה (שייט בן 30 דקות)
  
• ביקור וטעימות בחוות בלסמי מסורתי עתיק
  
• נסיעת מבחן על מסלול בפרארי (2 סיבובים)
  
• המלצות למסעדות ומקומות מיוחדים לביקור בהתאם לתוכנית

המחיר אינו כולל

• טיסות בינלאומיות
• השכרת רכב בהתאם למספר הנוסעים, סוג הרכב הרצוי והצורך ברכב בהתאם למסלול הרלוונטי
  
• תשלום: דלק לרכבים, כבישי אגרה, חניות ודוחות תנועה
  
• כל נזק לרכב במידה ויידרש
  
• ביטוח נסיעות ומטען
  
• שתייה והוצאות אישיות
  
• מס עירוני מקומי בבתי המלון בין 1-7 יורו לאדם ללילה בהתאם לחוק האיטלקי ורמת בתי המלון
  
• תשר לנותני השירותים המקומיים (מדריך מקומי, נהג, מלצרים, סבלים וכו')

ביטוח
כל משתתף מחויב בביטוח רפואי המתאים לסוג ואופי המסע כתנאי ליציאה למסע. מומלץ לרכוש את הביטוח החל מ 90 יום לפני היציאה.

הפוסט טיול לצפון איטליה – תענוגות החיים ב-7 ימים הופיע ראשון במסע אחר

האיטלקים אוהבים לחגוג, בין אם זה בארוחה טובה, במסיבה עליזה או בקרנבל תחפושות ססגוני. ובחורף, כשבחוץ סגרירי ואפור, אין כמו חגיגה איטלקית כדי לשכוח את כל הצרות… נשפי מסכות בוונציה, קרבות תפוזים באיבריאה, תהלוכת בובות בוויארג'יו – הנה שלוש סיבות מצוינות להגיע לאיטליה, ארץ המגף, דווקא בחורף:

קרנבל המסכות של ונציה: מי מסתתר מאחורי המסכה
אחד הקרנבלים המפורסמים ביותר בעולם מתרחש בכל חורף בעיר התעלות, ונציה. קרנבל המסכות, שאורך עשרה ימים בחודש פברואר (השנה הוא מתחיל לקראת סוף פברואר וגולש לתוך חודש מרץ), מושך אליו המוני תיירים מכל העולם. למרות הביקורת מצד תושבי העיר על כך שהקרנבל הפך ממוסחר מדי, ביקור בוונציה בתקופת הקרנבל הוא בהחלט חוויה מומלצת.

מקור הקרנבל בימי הביניים, כאשר השימוש במסכות נועד לטשטש בין המעמדות השונים, שכן איש לא ידע אם מאחורי המסכה מסתתר אציל נכבד או נפח עני. לאורך ההיסטוריה של העיר היו שליטים שאסרו על חבישת המסכות בטענה שהאנונימיות הקלה על התנהגות נלוזה. ב-1797, עם כיבוש העיר על ידי נפוליאון, קרנבל המסכות הופסק, והוא חזר להתקיים רק כעבור כמעט 200 שנים, בשנת 1979. מאז הוא גדל והתפתח (יש הטוענים שיותר מדי), וכמות האירועים והמופעים בו גדולה מאוד: במהלך הקרנבל נערכים ברחבי העיר מצעדים ותהלוכות, נשפי תחפושות, מופעים, חגיגות רחוב, הרבה מוזיקה ונשפי מסכות. חלק מהאירועים הם בחינם, לאחרים צריך לרכוש כרטיסים – רצוי מראש, כדי להימנע מאכזבות.

משתתפות בקרנבל המסכות של וונציה על רקע התעלה הגדולה

המסכות בקרנבל נחלקות לכמה סוגים, כשלכל סוג יש שם ומאפיינים משלו – יש מסכות שמכסות את כל הפנים, אחרות מכסות רק את איזור העיניים; יש מסכות לבנות חלקות, ויש כאלה שמעוטרות בקישוטים מורכבים בצבע זהב, לעתים בצירוף אבנים נוצצות. יש גם מסכה גרוטסקית, שנקראת "מסכת רופא הדֶבֶר", העשויה מעור ומצוידת באף ארוך הדומה למקור של ציפור – אזכור למגפת הדבר והרופאים שנלחמו בה. רוב המסכות עשויות מחומרים נוקשים והן נטולות תווי פנים וחסרות הבעה. דוכנים וחנויות ברחבי העיר מוכרים את המסכות האופייניות, אולם המהדרין מכינים אותן בבית. החוגגים, בעיקר בנשפים הרשמיים, נוהגים ללבוש בגדים הדורים ממשי, קטיפה ועיטורי נוצות. מידע על הקרנבל והזמנת כרטיסים לאירועים שונים באתר הקרנבל.

קרב תפוזים בקרנבל של איבריאה. "פשוטי העם" הולכים ברגל, "האצילים" – בכרכרות

הקרנבל של איבריאה: קרבות תפוזים בין אצילים למורדים
אחרי המסכות הקודרות משהו של של ונציה, הנה קרנבל שיאפשר לכם להשתחרר וללכלך את הידיים – ולא רק אותן. הקרנבל של איבריאה (Ivrea), עיר ימי ביניימית יפה השוכנת על גדת נהר בצפון-מערב איטליה, כולל בתוכו אירוע יוצא דופן – מלחמות תפוזים. אבל כדי להבין את עניין התפוזים (שכלל אינם גדלים באזור ומובאים במיוחד מסיציליה), יש להכיר את ההיסטוריה מאחורי הקרנבל הזה. הקרנבל מחייה אירוע – אמיתי או בדיוני – מחיי העיר: בימי הביניים שלט בעיר ברון, שהתאכזר לתושבים והביאם לידי פת לחם. בתו היפה של הטוחן החליטה לעשות מעשה והובילה את אנשי העיר למרוד כנגד הברון ולסלקו מהעיר. כאמור, הקרנבל מחייה את הסיפור הזה, ובמהלכו נערכות תהלוכות ססגוניות שבהן צועדות או רוכבות על סוסים דמויות המחופשות לבת הטוחן, לשומר ראשה, לברון, לחייליו ולפשוטי העם.

שיאו של הקרנבל, שאורך שבעה ימים, בשלושת ימיו האחרונים, שבהם נערכים קרבות תפוזים בין שתי קבוצות: הקבוצה האחת מייצגת את המוני העם, וחבריה הולכים ברגל ואינם מצוידים באמצעי הגנה, והקבוצה השנייה מייצגת את האבירים, והללו נוסעים בכרכרות רתומות לסוסים וחובשים מסכות. במהלך הקרנבל, כל מי שרוצה להביע הזדהות עם ההמונים המורדים, בין אם הוא תושב העיר או תייר מזדמן, מוזמן לחבוש כובע אדום מחודד. במהלך הקרבות המוני תפוזים מתעופפים באוויר בין הקבוצות היריבות, וגם הצופים שאינם לוקחים חלק בקרב צפויים לחטוף מטח כתום. בסופו של הקרב, רחובות העיר מכוסים בעיסה דביקה וכתומה. ביומו האחרון של הקרנבל נערכת ארוחה מסורתית של פולנטה ודג קוד מומלח בכיכר למרמורה (Piazza Lamarmora). מידע רב אפשר למצוא באתר הקרנבל.

בובות ענק בקרנבל של ויארג'יו

קרנבל ויארג'יו: ידוענים כבובות
עוד קרנבל פופולרי מתרחש כל שנה בעיר ויארג'יו (Viareggio), במהלך ארבעה סופי שבוע בפברואר ובמרץ. בימים אלו המוני אנשים מתגודדים ברחובות כדי לצפות בתהלוכות המסורתיות שבמרכזן פלטפורמות הנושאות בובות ענק, שהעבודה הרבה שהושקעה בהן ניכרת בבירור. רבות מהבובות הן של דמויות מוכרות (קצת פחות מוכרות אם אינכם איטלקים) – אפשר לזהות דמויות של פוליטיקאים מקומיים ואפילו בינלאומיים (השנה, למשל, הנשיא האמריקאי אובמה יזכה לבובה בדמותו), שחקני קולנוע, מנחי טלוויזיה וזמרים מפורסמים.

מקור הקרנבל בשנת 1873, כאשר תושבים חובשי מסכות יצאו אל רחובות העיר במחאה על המיסים הגבוהים. הצעדה בתחפושת מצאה חן בעיני רבים, והוחלט להפוך אותה לאירוע שנתי עליז, בעיצומו של החורף הסגרירי. הבובות הצועדות בקרנבל נוצרות באופן מיוחד בכל שנה, והעיצוב, ההרכבה והצביעה שלהן אורכים חודשים ארוכים. בתקופת הקרנבל רחובות העיר הומים וצפופים מאוד, ומי שמעדיף לראות את התהלוכות בנחת ובלי לחץ יכול לרכוש כרטיס ישיבה ביציעים מיוחדים. מידע על הקרנבל (באיטלקית) באתר האינטרנט.

מדריך מסע אחר לאיטליה

בתמונה הפותחת: צועדים בקרנבל של איבריאה

הפוסט קרנבלי חורף באיטליה הופיע ראשון במסע אחר

בכל חורף, למשך עשרה ימים בחודש פברואר, רחובות ונציה ותעלותיה מתמלאים בחוגגים העוטים על עצמם תחפושות ססגוניות ומסכות מעוטרות. קרנבל המסכות של ונציה הוא אחד הקרנבלים המפורסמים ביותר בעולם, ובעקבותיו מגיעים לעיר המוני תיירים מכל העולם. ביקור בוונציה בתקופת הקרנבל הוא חוויה מומלצת – אחרי הכל, מי לא אוהב להתחפש ולהתחבא מאחורי מסכה מסתורית?

במהלך הקרנבל רחובות ונציה ותעלותיה מתמלאים בחוגגים מחופשים

מקור הקרנבל בימי הביניים. ככל הנראה הוא הופיע לראשונה במאה ה-10, והפך לאירוע רשמי בתקופת הרנסאנס. בשנת 1797, כאשר נפוליאון כבש את ונציה, נעלמו החגיגות לחלוטין ורק כעבור כמעט 200 שנים, בשנת 1979, הוא חזר להתקיים. מאז הוא גדל והתפתח (כאמור, יש הטוענים שהתפתח יתר על המידה) וכמות האירועים והמופעים גדלה מאוד. במהלך הקרנבל נערכים ברחבי העיר מצעדים ותהלוכות, נשפי תחפושות, מופעים, חגיגות רחוב, הרבה מוזיקה וכמובן – מסכות.

תמונות מקרנבל המסכות של ונציה

 
מידע מעשי
החגיגות נפתחות ערב לפני הפתיחה הרשמית בנשף מסכות מפואר שהכניסה אליו כרוכה בתשלום ומותנת בהזמנה זמן רב מראש. אפשר להשיג כרטיסים למופעים הקטנים בזמן הקרנבל, אך כרטיסים לאירועים הגדולים יש לרכוש מראש. מידע על רכישת כרטיסים, זמני המופעים והנשפים והמיקום שלהם באתר של לשכת התיירות של ונציה ובאתר של קרנבל המסכות.

הפוסט ונציה: קרנבל המסכות הופיע ראשון במסע אחר

מדי שנה, בחודש פברואר, מארחת ונציה יותר מ-30 אלף תיירים ביום, שמגיעים להשתתף בקרנבל המסכות המסורתי, אחד האירועים הצבעוניים ביותר באירופה. המבקרים באים מכל קצוות תבל כדי לקחת חלק במסיבות הרחוב, לצפות במצעדים ובמופעי האש והפנטומימה וליהנות מחגיגה חסרת גבולות. בלב הקרנבל נמצאות המסכות והתחפושות הדרמטיות, שממלאות את הרחובות ואת התעלות ועוטפות את העיר באווירה תיאטרלית ואפופת מסתורין.

המסורת המרתקת הזאת החלה עוד בימי הביניים, והמשמעות הסמלית מאחורי לבישת המסכות היתה טשטוש הבדלי המעמדות כדי לאחד את תושבי ונציה בעת החגיגה ולתת הזדמנות להמונים לבלות ולשמוח, ללא תחושה של אפליה. לאחר הפסקה ארוכה, הוחלט בתחילת שנות ה-80, להחיות את המסורת וכיום הקרנבל בוונציה הוא כנראה החגיגה המתוקשרת והגדולה ביותר באירופה.

במקור המסכות נועדו לטשטש את הבדלי המעמדות ולאפשר לכולם לשמוח

עיקר הפעילות מתרחשת בכיכרות המרכזיות. גלים-גלים של בני אדם שוטפים את הרחובות הקטנים, צועדים לאורך הרחוב הראשי, Lista de Spagna, ומתרכזים בכיכר המהודרת פיאצה סן מרקו. תהלוכות, תחרויות ומסיבות המוניות, שבהן עשרות אלפי משתתפים רוקדים לצלילי התזמורות המנגנות ללא הרף, וכולם עוטים מסיכות ותחפושות בכל מיני סגנונות ותקופות בהיסטוריה.

בני העיר והמבקרים מתחרים ביניהם מי הצליח להשיג את המראה הביזארי והמטורף ביותר ומי מתהדר במסכה אוונגארדית יותר, אבל האירוע הגדול ביותר הוא ללא ספק La Maschera piu bella – תחרות המסיכה היפה ביותר. מיטב מעצבי התחפושות והאופנה בעולם שופטים את המסכות המקושטות, שעליהן טרחו המשתתפים במשך חודשים רבים. רוב המסכות בפסטיבל מקושטות בנוצות ססגוניות, אבני חן ועיטורי זהב, והן מייצגות שלל דמויות – אלים מהמיתולוגיה, דמויות מעולם האגדות ומהכנסייה, אך בעיקר דמויות מתוך הקומדיה דל ארטה: ארלקינו, פיירו, פנטלון ואחרים.

המסכות והתחפושות מייצגות דמויות שונות, רבות הן מתוך הקומדיה דל ארטה

הקרנבל של ונציה שונה מאוד מקרנבלים אחרים באירופה, והוא מתנהל ללא תהלוכות רשמיות או אירועים מאורגנים. למעשה הכלל היחיד הוא שאין כללים… כך, למעשה, כל פעילות שגרתית יכולה להפוך בין רגע לחלק מהחגיגות: בזמן שאתם מחכים למעבורת יכולה לצוץ לפתע להקה שתנגן ותסחוף את כולם למסיבת ריקודים, שעשויה להימשך אל תוך הלילה; מופע תיאטרון מרתק יכול לעלות בזמן שאתם עומדים בתור לכספומט וכן הלאה. אין ספק שאת החגיגה הזאת אי אפשר להפסיק, ובטח שאסור לפספס.

בהפוגות, כאשר אתם מנסים לצבור קצת כוח למסיבה הבאה, יש לא מעט דברים שכדאי לראות ולעשות בוונציה. בעיר יש מפעלים ליצור מסכות שבהם אפשר לצפות בתהליכי הייצור וכן לרכוש מהתוצרת; אפשר לסייר בחנויות המתמחות אך ורק במסכות; לבקר בשפע הכנסיות המרהיבות של ונציה; לצפות בתהליכי הייצור של מוצרי זכוכית ותחרה באיים מוראנו ובוראנו, ולבקר במוזיאון פגי גוגנהיים הנמצא על גדת התעלה הגדולה והמכיל אוסף מרשים של אמנות מודרנית וכן גן פסלים יפהפה.

בזמן קרנבל המסכות, כל פעילות שגרתית בעיר עשויה להפוך לחגיגה ספונטנית

ביקור בוונציה בתקופת הקרנבל מהווה הזדמנות מצוינת לטיול חורפי מחמם ושובר שגרה. חשוב לציין שבתקופת הקרנבל קשה מאוד למצוא חדרים פנויים במלונות ומומלץ להזמין מקומות זמן רב מראש.

צילומים: Frank Kovalchek, flickr

הפוסט קרנבל המסיכות בוונציה – חגיגה שלא נגמרת הופיע ראשון במסע אחר

קרנבל המסכות של ונציה
כולם אוהבים להתחפש מפעם לפעם ולהתחבא מאחורי זהות חדשה. לנו יש את פורים, לאמריקאים יש את הלואין ולאיטלקים יש את קרנבל המסכות של ונציה. בכל חורף, למשך עשרה ימים בחודש פברואר (עשרת הימים שלפני הלנט), עוטה על עצמה ונציה תחפושות ומסכות בשלל צבעים וחוגגת את אחד הקרנבלים הגדולים בעולם. קרנבל המסכות התיאטרלי הוא סיבה טובה להגיע לאיטליה והמוני חוגגים מכל העולם מגיעים כדי לחוות את האווירה המשכרת של קרנבל אמיתי, המחייה את מסורת נשפי המסכות מהמאה ה-18.

החגיגות הצבעוניות כוללות מצעדים ותהלוכות עם שלל תלבושות ססגוניות, נשפי תחפושות מפוארים, מופעים, מוזיקה, חגיגות לאורך התעלות ובכיכרות העיר וכמובן – המון מסכות.

זוג מחופש בקרנבל המסכות בוונציה. מטיילים מכל העולם מגיעים כדי להשתתף בקרנבל הייחודי הזה

איך הכל התחיל?
האזכור הראשון לקרנבל שייך לתקופת ימי הביניים הרחוקה, בשני במאי 1268. באותו יום התפרסם צו האוסר על חובשי מסכות להשתתף במשחק ה-Eggs. מהמאה ה-14 ואילך הוטלו צווים נוספים במטרתם לרסן את התנהגותם של תושבי ונציה. ב-22 בפברואר 1339 נאסר להסתובב עם מסכות בשעות הלילה וב-24 בינואר 1458 נאסר על גברים שמחופשים לנשים להיכנס למנזרים ולהתוודות. ב-1603 המשיכו במדיניות הריסון הזו ואסרו להגיע עם מסכה לווידוי במנזרים. 

ב-1608 חלה תפנית במדיניות, כאשר התירו חבישת מסכה בימי הקרנבל ובמשתאות חגיגיים, אך הפרת תקנות אלו הובילה עד כדי מאסר, מלקות והגליה. מאוחר יותר נוספו תקנות האוסרות להיכנס למקומות קדושים עם מסכה, או לחבוש אותה כאשר לובשים בגדי דת. נגינה בתופים נאסרה לפני אמצע היום, וריקודים מחוץ לתקופת הקרנבל היו אסורים בהחלט. ב-1797 כאשר כבש נפוליאון את ונציה, נעלמו החגיגות לחלוטין ורק ב-1979 חזר הקרנבל להתקיים.

במהלך הקרנבל של ונציה אפשר לראות ברחובות העיר אנשים בשמלות מהודרות בסגנון הרנסנס ומסכות לבנות

למי זה מיועד?
לאוהבי מסיבות גדולות וצבעוניות, לסינדרלות שחולמות על נשף אמיתי, לכל אלו שמחפשים סיבה טובה להתחפש ולהתאפר, ולכל החולמים להחליף זהות ולו לכמה ימים.

איך מגיעים?
מישראל טסים לרומא או למילנו ומשם ממשיכים בטיסה פנימית (במקרה שנחתתם ברומא), ברכבת או ברכב שכור לוונציה.

המזכרת שכדאי להביא
בעיר ישנם יצרני מסכות ותחפושות המציעים את עבודותיהם למכירה. כדאי לקנות מסכה שתשמש אתכם בזמן הקרנבל וגם כמזכרת שתיקחו הביתה.

מזג אוויר 
בחודש פברואר הטמפרטורות נעות בין 8-2 מעלות. 

הקרנבל של ויארג'יו
פברואר ומרץ הם החודשים השמחים ביותר בטוסקנה. זהו זמן הקרנבל, הזמן לצאת ולחגוג, לדפוק עם פטישי פלסטיק על ראשי העוברים ושבים ולרסס את כולם בקצף. קרנבל ויארג'יו, אחד הקרנבלים המתוקשרים ביותר באיטליה, התפרסם במהלך השנים בתקשורת הבינלאומית בעיקר בזכות הבובות הסאטיריות והענקיות, המככבות במרכז החגיגות וגונבות את מרב תשומת הלב.

ההכנות לקראת הקרנבל, שמתקיים בסוף פברואר-תחילת מרץ, נערכות חודשים רבים בתוך האנגרים גדולים בקצה העיר, בהם עובדים במשך שעות ארוכות מעצבים ופסלים מקצועיים שתורמים את כישרונם ודמיונם ליצירת בובות ענק מעיסות נייר שמעוצבות בדמות פוליטיקאים ואישי ציבור. דמויות אלו מתוחכמות מאוד ודורשות ידיים מקצועיות. רבות מהן מזיזות את ידיהן, מגלגלות את עיניהן ומזיזות את פיהן – תוצאה של עבודה טכנית ומכניקה יוצאת דופן.

בובות סאטיריות בדמותם של פוליטיקאים וידוענים מתחומים שונים מככבות בקרנבל של ויארג'יו

במהלך הקרנבל מתקיימות בעיר כמה תהלוכות גרנדיוזיות שבמרכזן מובלות דמויות הענק ברחבי העיר על גבי פלטפורמות ממונעות. מסלול התהלוכות עובר בשתי השדרות שלאורך החוף ובסיומן מתקיים יריד גסטרונומי ומופע זיקוקי דינור מרהיב. ברחבי העיר נערכים נשפי מסכות צבעוניים, מוקמות זירות תצוגה ומתקיימים מגוון אירועי תרבות וספורט. עוד על הקרנבל בוויארג'יו תוכלו לקרוא בכתבה הבאה >>

איך הכל התחיל?
רעיון הקרנבל נולד לראשונה בשנת 1873 בבית הקפה Café Casino על ידי קבוצת צעירים תושבי העיר שהחליטו לגוון את שגרת חייהם. הם ארגנו תהלוכה צבעונית ברחובות, אליה הצטרפו מפגינים שהתנגדו למיסים המוטלים עליהם. הרעיון מצא חן בעיני התושבים, שאהבו במיוחד את השימוש באמנות להומור וסאטירה.

את המסורת השנתית קטעה מלחמת העולם הראשונה, אך ב-1921 חזר לחגוג הקרנבל במלוא תפארתו. מלחמת העולם השנייה קטעה את החגיגות בשנית, אך ב-1946 חזר הקרנבל לפעול.עם השנים השתכללו שיטות הבנייה של דמויות התהלוכה, הן גדלו לגובה, החלו להזיז את אבריהן והפכו ליצירות אמנות בעלות שם ברחבי העולם.

בובת ענק בדמותו של ג'ון לנון בקרנבל של ויארג'יו

למי זה מיועד?
לחובבי מכניקה, בובות מושקעות ומתוחכמות, תהלוכות גרנדיוזיות, קרנבלים צבעוניים, סאטירה והומור.
 
איך מגיעים?
מישראל טסים לרומא, מילאנו או ורונה. ויארג'יו נמצאת 25 קילומטר מפיזה, שאליה מגיעים ברכבת או בטיסה פנימית.

מזג האוויר
במהלך פברואר-מרץ הטמפרטורות בויארג'יו נעות בין 15-3 מעלות.

הפוסט מסכות ותחפושות באיטליה הופיע ראשון במסע אחר