קמ"ה – קבוץ הרדוף

בכביש הנופי העולה לקיבוץ הרדוף שבגליל התחתון אין רמז ליופי הפנימי שמתגלה באנשי הקהילה שחיה על פי התורה האנתרופוסופית. לצד תושבי הקיבוץ, עמותת קמ"ה (קהילה מרפאת בהרדוף) מהווה בית לכמאה ועשרים ילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים ופנימייה טיפולית לנוער בסיכון, ומממשת מודל ייחודי לשילוב בצוותא בקהילה מחבקת. את חלקם ניתן לפגוש בעת עבודתם במאפייה ובבית הקפה הקסום המגיש ארוחות בוקר עשירות לצד משקאות חורף ומרקים מתחלפים המחממים את הגוף והנפש. קרמיקה, אריגה ומוצרי מאפייה מיוצרים על ידי החניכים ומוצעים למכירה. בחנוכה גולת הכותרת היא תערוכת חנוכיות מרהיבה, אותה יצרו חניכי סדנת הכפיים במקום. החנוכיות מיועדות למכירה.

טלפון: 072-3971199

קפה קמה. אוכל משובח, אמנות ואנשים טובים | צילום: עומר הרפז

חוות רום, הר כמון

להתעורר באוהל גלאמפינג מפנק ולצפות בנופים מרחיבי הנפש  של בקעת בית הכרם, לטייל בין השבילים ובגן הירק ולהמשיך לארוחת הבוקר כשעל השולחן מתגלים מחדש הירקות ועשבי התיבול ששאפתם את ניחוחותיהם בין הערוגות.  חוויה מרפאת זו החלה להתגבש  כשהוקמה החווה לפני מספר עשורים על ידי עמית רום ועמו חמישים עיזים. מאז זרם הרבה חלב בחווה והוקם מרכז שיקום  נפשי לצד גלמאפינג מפנק.

גולת הכותרת הן הגבינות הנפלאות של מחלבת GVINAGE  שפועלת במקום, מעשה ידיה של מסטרית הגבינות נעמי ריצ'רד שטיין,  שמשלבת את מורשתה הצרפתית עם מוצרים מקומיים כמו לבאנה וכנאפה.  מעבר לחלון הזכוכית אפשר לצפות במגבנת שוטפת את הגבינות ומטפלת בגלגלי הגבינות המתיישנות. טעמן של הגבינות מתחיל במרעה הטבעי של העיזים השאמיות וחיי דיר נוחים.

העיזים בחוות רום נהנות מחיי דיר נוחים, מה שניכר בטעמן של הגבינות | צילום: עומר הרפז

הגבינות משתלבות בתפריט החדש של המסעדה שנפתחה שוב לאחרונה בניהולו של השף רונן וולדמן. המסעדה מתבססת על גן ירק הגדל על פי תורת הפארמה קאלצ'ר כחקלאות אחראית ומקיימת, וכך מגשימה המסעדה את גישת  FARM TO TABLE  כהלכתה. בחווה פועל מרכז שיקום למתמודדי נפש וחיילים הלומי קרב בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הבטחון שמשתלבים בענפי החווה.

טבילה באמבט קרח, סדנת כנאפה או הכנת גבינה, סדנת ליקוט עונתית ויצירת סוקולנטים בקוביות עץ ממוחזרות, הן רק חלק מההיצע המסקרן של הפעילויות המוצעות במסע האין סופי בין שבילי חוות רום. קשה להיפרד מהמקום המרפא הזה ולכן מומלץ להישאר ללון באווירת גלאמפינג באחד אוהלי ספארי המעוצבים בחן ומאובזרים לפינוק מושלם, להתנסות בטיפולי הספא ולהמשיך ליהנות מחוויית הטבע הבלתי נגמרת.

פרטים נוספים ותיאום ביקור בטלפון 072-3971468, במייל או באתר האינטרנט.

עיד ואח'לאס באוהל אל עין | צילום: דן בר דב

אוהל אל עין, אירוח בדואי גלילי, כשר, כמאנה

במרומי הר כמון, חצי דקה נסיעה מחוות רום, עיד המארח מקבל את פנינו בזרועות פתוחות ובמאור פנים שניכרים בהם געגועים לאורחים. בחצר המתחם המטופח, בוער טאבון חרס המוסק בגזירי עצים והג'זווה – קנקני הקפה – ממתינים כבר לאורחים. אבל לפני הקפה, באוהל האירוח המרווח הבולט בגוני האדום של שטיחי הדריכה והקירות, אח'לאס, אשת עיד, פותחת שולחן מפואר עשיר במטעמים מהמטבח הבדואי המסורתי, האפוף בניחוחות שעושים לנו מצב רוח טוב ובעיקר מעוררים תיאבון.

קשה למנות את כל המנות ובכל טעימה יש מעט תסכול מההכרה שלא יהיה ניתן לטעום מכולם: תבשילים וסלטים מצמחי ליקוט עונתיים ישר מן הטבע, כמו חובייזה, לוף ועדשים בשומר בר שידועים בערכיהם התזונתיים, מבחר ירקות ממולאים באורז – ממלפוף, פלפלים צבעוניים, בצלים וקישואים ועד חצילים זעירים, פריקה, סלטים טריים אופייניים לגליל ולמורשת הבדואית ומלך התבשילים  – המנסף הבדואי של אורז בבשר כבש או אורז עם עוף.

מידי חודש מתקיים אירוע בהרשמה מראש, ערוך לארוחות ולאירועים, סיורי טבע ומורשת בכפר וסביבתו.

פרטים נוספים בטלפון: 3941094 072

שולחן מפואר עשיר במטעמים מהמטבח הבדואי המסורתי באוהל אל עין | צילום: עומר הרפז

סלון מלכה, תפן – מלכה עם כתר איכות

לפני שנים בקרתי במבשלת בירה מלכה ששכנה במבצר יחיעם והיתה בתחילת דרכה. בין שקי הכשות שיובאו מגרמניה, פגשתי את אסף לביא, טייס קרב לשעבר שהכיר את חיי הלילה של לונדון ותל אביב ולבסוף בחר לחיות בכפר אקולוגי גלילי ולהתנסות בבישול בירה אישי כיזם פורץ דרך. בתחילת דרכו, כשייצר שלוש בירות (אדמונית, בהירה וכהה), נהג להעמיס את הסחורה שהאמין באיכותה ולעבור בין בעלי הברים ומסעדות היוקרה ולהציע בירה ייחודית שהוא מאמין בה. מאז, המבשלה גדלה והעתיקה את מושבה לאזור התעשייה תפן. לבר נוספה מסעדה המעוצבת ברוח סלון ביתי ונוסטלגי. מכאן ניתן לצפות על המבשלה החדשה שמייצרת שש בירות שונות בשותפות עם חברת "הכרם" שמפיקים במבשלה בירות גם למותגים "נגב" ו"הרצל".  לרפרטואר מלכה נוסף לאחרונה גם משקה אלכוהולי מזוקק, שילוב טעמים של בירה וויסקי. בין ימי הקורונה והמלחמה המבשלה נאלצה לסגור שעריה ועם הפתיחה מחדש צובא על הדלתות  קהל צמא לבירה וחברה.

מתי? ימי חמישי מ-24:00-18:00. HAPPY HOUR בין 20:00-18:00

טלפון: 072-3971214

בירה איכותית וייחודית בסלון מלכה | צילום: עומר הרפז

מעיליא

רחבת הכנסיה

מעיליה ופסוטה הם שני הכפרים היחידים בישראל שכל תושביהם, יווניים במקור, אימצו את הדת הנוצרית קתולית עוד בכפרי מוצאם בהרי הלבנון. צלילי פעמון המופעל ידנית, מזמינים את התושבים למיסה בכנסייה האורתודוקסית השוכנת בגרעין הישן של הכפר הציורי מעיליא. משחקי אורות מרהיבים מבשרים על החזרה לחיים וכל הכפר מואר בחגיגיות. גם טקס הדלקת עץ האשוח התחדש. המלחמה קטעה את חגיגות הכריסטמס בשנה שעברה ולכן השנה השמחה מתפרצת בעוצמה וגם העסקים נפתחים מחדש כולל סיור בשכיות החמדה, הנופים והעסקים המסקרנים.

הכפר מעיליא מואר ומקושט | צילום: יעל עופר

שאטו דו רואה CHATEAU DU ROI– מבצר המלך

המבצר צלבני מהמאה ה-12 ששרד את מסע  ההרס של הממלוכים, עבר, בחסות החוק, לבעלות משפחת עסאף. סלמה ובעלה המנוח לביב  שפצו את המתחם במשך כעשרים שנה. סלמה היא אשה כובשת ששוזרת את הספור ההיסטורי והמשפחתי של המקום. בעת השיפוצים התגלו שרידים ארכיאולוגים ושתי גתות יין שניתן לצפות בהם מהרצפה השקופה. היום היא ומשפחתה מנהלים את מתחם האירוח הכולל תשעה חדרים שמעוצבים בסגנון צלבני אך מציעים נוחות מודרנית. במקום נפתחה מסעדת שף איטלקית של השף אליאן ליוס שחזר משלושים ושמונה שנות שהות באיטליה. בערבים, ניתן לשבת בבר היין ולהתענג על יינות מקומיים.

מתי? המסעדה פתוחה בימים רביעי-שישי 23:00-17:00, שבת 23:00-12:00

לפרטים והזמנות: 072-3971618

מסעדת שאטו דה רואה מקושטת ברוח החג | צילום: יעל עופר

פסטיבל חורף גלילי יתקיים בתיאטרון גבעתיים בשיתוף עמותת "זמן גליל מערבי" בתאריכים  4-1בינואר 2025. הפסטיבל יתקיים השנה בתיאטרון גבעתיים במטרה לחבק את עסקי הגליל ולהתוודע מחדש לתוצרת ותרבות לאחר הפסקה של 14 חודשים. ביריד איכרים ססגוני ימכרו תוצרת גלילית מקורית ממיטב המסעדות, יקבי בוטיק, מחלבות ועוד ממעשה ידיהם של אמני אוכל, טקס קפה בדואי, סדנאות יצירה וכן תוכנית אמנותית מגוונת. זו כוללת בין היתר מופע של להקת המחול הקיבוצית,  וגם מופע יחיד של מורת הדרך כרמית ארבל שליוותה אותנו בסיור הגלילי בחן ובהומור ועוררה בנו תשוקה מיידית לחזור אל הגליל.

פרטים והרשמה באתר הפסטיבל

הפוסט חורף בגליל – כמה טוב לחזור הופיע ראשון במסע אחר

צעדים ספורים מובילים מבית הקרוואן שלי בחצרה של עדינה אל המצפור של הר כמון, הגבוה בהרי הגליל התחתון. במבט דרומה אני צופה אל בקעת סכנין. נוף ירוק של חורש ים תיכוני עוטף את הבקעה ואת הגבעות התמירות שבה. כפרים ערביים מכסים שטחים נרחבים בשלל צבעי בטון ואבן, ומעוטרים במגדלי מסגדים וכנסיות עתיקות. סכנין עראבה ודיר חנא זה בצד זה, כמעט מתחברים לגוש אחד גדול. הכפר הבדואי סלאמה נמתח לאורכו של נחל צלמון ויובליו. בראשי הגבעות נחבאים בין העצים ישובים יהודים אדומי גגות.

אני קורא בכתובים על שליטים מקומיים שעלו לגדולה, ונפלו לכלייה בזה אחר זה בזמן השלטון העות'מני. סיפורי מתח, אלף לילה ולילה. איש לא למד מרעהו. תאוות הכוח והשררה הניעה את כולם שוב ושוב לאחוז בחרב, וליפול. כל האירועים האלו קרו כאן, בליבו של הגליל, בין עכו לטבריה.

מפגשים בעראבה

במאות ה- 16 וה-17 היה זה פאחר א-דין אל מעני, אמיר דרוזי ששלט בלבנון, הגיח מהרי השוף, כבש את הגליל והגיע עד עמק יזרעאל. כאשר צבר כוח רב מידי החלו העות'מנים לחשוש מפניו, שלחו אליו צבא גדול, הביסו אותו בקרב, והוציאו אותו ואת כל בני משפחתו להורג למען יראו וייראו. הכפרים חורבת צלמון וחורבת ממלח שהיו כפרי הדרוזים הגדולים בארץ ישראל נהרסו עד עפר בידי כוח עולה בגליל, משפחת אל זידאני מהכפר הסמוך עראבה. שמתי את פעמיי אל תילי הכפרים אך כל מה שמצאתי הוא פזורת אבנים ועצי זית ותיקים שאחזו בהם.

הגרעין העתיק של הכפר הגדול עראבה שוכן בראש גבעה. למעלה, מול המסגד הישן, נמצא הבית שבנה עומר אל זידאני, אביו של דאהר אל עומר. מבעד לשיני הזמן וההזנחה ניתן להבחין באדריכלות הייחודית של התקופה, ובסימני הפאר של בית עשיר. מספרים שעמוד תליה עדיין שריר וקיים באחד מחדרי הבית. נקשתי על הדלת אך לא היתה תשובה. היום הבית נמצא בבעלות משפחת יאסין, החמולה הגדולה ביותר בעראבה.

דאהר אל עומר בילה את ימי ילדותו בחירבת מסלחית, הכפר החקלאי של עראבה, מעבר לרכס יודפת בואכה בקעת בית נטופה. בבגרותו נטל את ההובלה המשפחתית למרות היותו צעיר הבנים. הוא בנה צבא חזק והשתלט על שטחים נרחבים בגליל, מעכו וחיפה דרך שפרעם ועד טבריה וצפת. מספרים על תככים בקרב בני משפחת אל זידאני. דאהר שלח את אחד מבניו להרוג את אחיו שבנה מצודה מפוארת בראש העיירה דיר חנא. שלושת בניו דרשו ממנו ללא הרף להפריש להם נתחים מן הממלכה שהקים. כאשר סירב להם הכריזו על מרד נגדו, כל אחד בזמנו. הוא ניצח אותם בכל הקרבות, אבל אז התגלה ליבו הרחום של אב, והוא נענה למבוקשם.

דאהר היה שליט חזק שרדף צדק בדרכו שלו. בתקופת שלטונו חזרו הביטחון והשקט אל חיי הכפריים. הוא התיר ליהודים להתיישב בטבריה ובשפרעם ולבנות בתי כנסת, ועודד את הנוצרים לשפץ את הכנסיות החרבות. הוא סילק מתפקידם את הממונים על טחנות הקמח בנחל צלמון, כי היו מתנכלים לבנות הצעירות שהיו מגיעות לטחון חיטה. בדרך זו זכה באמון התושבים, אך גם קנה לו אויבים שהוציאו דיבתו רעה בקרב השלטון העות'מני.

המצפור של הר כמון, הגבוה בהרי הגליל התחתון. במבט דרומה אני צופה אל בקעת סכנין. נוף ירוק של חורש ים תיכוני עוטף את הבקעה ואת הגבעות התמירות שבה. כפרים ערביים מכסים שטחים נרחבים בשלל צבעי בטון ואבן, ומעוטרים במגדלי מסגדים וכנסיות עתיקות. סכנין עראבה ודיר חנא זה בצד זה, כמעט מתחברים לגוש אחד גדול.

כפרים ערביים בשלל צבעי בטון ואבן

הגרעין העתיק של הכפר הגדול עראבה שוכן בראש גבעה. למעלה, מול המסגד הישן, נמצא הבית שבנה עומר אל זידאני, אביו של דאהר אל עומר. מבעד לשיני הזמן וההזנחה ניתן להבחין באדריכלות הייחודית של התקופה, ובסימני הפאר של בית עשיר

דאהר אל עומר בילה את ימי ילדותו בחירבת מסלחית, הכפר החקלאי של עראבה, מעבר לרכס יודפת בואכה בקעת בית נטופה

מטיילים בנחל צלמון ובנחל חילזון

נחל צלמון, או בשמו הערבי סלאמה, היווה את מרכז התעשייה של הגליל התחתון, שפע של מי מעיינות מפכים בו כל השנה, והפעילו טחנות קמח לכל אורכו. בראשית המאה העשרים, לפני מאה שנים, עדיין פעלו בנחל ארבע עשרה טחנות, וההמולה היתה רבה.

מידי כמה ימים אני יורד אל הנחל, עובר בין שרידי טחנות הקמח הישנות, טובל ומתרענן בבריכות המים הזכים, ובדרכי פוגש תלמידי בתי ספר יהודים וערבים, אנשי היישובים הסמוכים, וגם זוגות בפינות רומנטיות תחת העצים ושיחי הפטל.

ממלכת הגליל של דאהר אל עומר התקיימה במאה ה-18 במשך כמעט חמישים שנה. היא שרדה ניסיונות חוזרים ונשנים של העות'מנים להפיל אותו מכיסאו. עד שהגיע אחמד אל ג'זאר 'הקצב האלבני' שהעות'מנים גייסו נגד דאהר. התורכים נהגו לגייס לוחמים מבני עמים אחרים מכל רחבי האימפריה כדי להילחם עבורם. כך הגיעו לארץ גם הצ'רקסים, התורכמנים והבוסנים. בגיל 85 הצליחו לבסוף הכוחות העות'מנים ואל ג'זאר להביס אותו, ערפו את ראשו ושלחו אותו אל הסולטן כמנהג אותם ימים. פלסטינאים רבים רואים בדאהר אל עומר גיבור לאומי ומבשר היישות הפלסטינאית.

במורד הכפר תחת בית אל זידאני, פגשתי את מחמוד יאסין בפתחו של בית עתיק. קשת אבנים הובילה לחדר עם קמרונות, ובו שטיחים וספות אירוח. מחמוד הבחין במבטי, הזמין אותי פנימה, ושתינו קפה ביחד. הוא הבעלים של חברת הסעות ונראה שהוא מצליח במעשיו, וגאה בעצמו. הוא לא יודע מה היה פה פעם, הוא חי עכשיו. הוא לא ידע לספר לי על משפחת עומר, אלא על אבי סבו, הוואלי המכובד מוסטפה יאסין. אולי כאשר ירדה קרנה של חמולת עומר אל זידאני, עבר הרכוש לנאמני השלטון אחריו, משפחת יאסין. אולי אל ג'זאר, האיש שהביס את דאהר האגדי, לקח מזידאני ונתן למוסטפא.

נחל חילזון מתפתל ומתעקל במערב בקעת סכנין ולמרגלות פסגות רכס שגור, ומתחרה בנחל צלמון הזורם מזרחה, על ניקוז הבקעה. השכונות הגבוהות של כרמיאל מציצות מעבר לקו הרכס אל אפיק הנחל. עצי חרוב ותיקים מלווים את דרך הג'יפים ומציעים עוד ועוד פינות חמד מוצלות לקפה, אבל כמה קפה כבר אפשר לשתות. לרגעים אני והג'יפ נותרים לבד עם הנחל, ללא טבעות הביוב, ללא בתים, רק חורש טבעי בגווני ירוק, חרובים אלות ואלונים מכל המינים, כמו שהיה פעם, כמו שהיה תמיד.

במעלה הנחל הגעתי אל מטע עשיר ומגוון ופגשתי שם את סלאח בפינה פסטורלית. הוא טיפח מערה עתיקה והפך אותה לבית חלומות קטן, עם מיטה ומטבח ואפילו מקלחת. הוא מקבל חברים ואורחים בגינה תחת סוכת הגפן המשתרגת מעל. גומחות במצוק הסלע הפכו תחת ידיו האמונות לכלובי גידול לציפורים, האחת לתרנגולות, השניה לשלווים והשלישית ליונים. עצרתי אצלו למנוחה ושיחה קלה בדרכי לכפר הגדול סכנין.

הכפר הבדואי סלאמה נמתח לאורכו של נחל צלמון ויובליו

נחל צלמון, או בשמו הערבי סלאמה, היווה את מרכז התעשייה של הגליל התחתון, שפע של מי מעיינות מפכים בו כל השנה, והפעילו טחנות קמח לכל אורכו. בראשית המאה העשרים, לפני מאה שנים, עדיין פעלו בנחל ארבע עשרה טחנות, וההמולה היתה רבה

במעלה הנחל הגעתי אל מטע עשיר ומגוון ופגשתי שם את סלאח בפינה פסטורלית

פגשתי את מחמוד יאסין בפתחו של בית עתיק. קשת אבנים הובילה לחדר עם קמרונות, ובו שטיחים וספות אירוח. מחמוד הבחין במבטי, הזמין אותי פנימה, ושתינו קפה ביחד

מידי כמה ימים אני יורד אל הנחל, עובר בין שרידי טחנות הקמח הישנות, טובל ומתרענן בבריכות המים הזכים, ובדרכי פוגש תלמידי בתי ספר יהודים וערבים, אנשי היישובים הסמוכים

גם זוגות בפינות רומנטיות תחת העצים ושיחי הפטל

עשרות ראשני סלמנדרות מתבגרים לאיטם במעיין, מעוטרים בזימים סביב הראש וצבועים בפסים

הסטוריה בסכנין

אמין אבו ריא הוא איש אשכולות, היוזם והמנהל של המוזיאון למורשת ערבית פלסטינית בסכנין. הוא סיפר לי על הסבא החמישי שלו, הווה אומר עשרה דורות אחורנית או לפני כמאתיים שנים. חאג' מוסא אבו ריא, התמנה על ידי אל ג'זאר למושל המחוז ותפקידו היה לגבות מיסים עבור השלטון העות'מני מ-13 כפרים בגליל התחתון מחוקוק ועד רכס שגור. כיוון שעשה היטב את מלאכתו קיבל תחתיו מחוז נוסף עם עוד 13 כפרים בגליל העליון עד סאסא.

בימיו של חאג' מוסא נבנה הסראייה, בית המושל בסכנין, שבו נמצא המוזיאון. זה היה בשנת 1227 לספירת ההיג'רה, לפני כמעט מאתיים שנה. הבית מנה שלושה חדרי מפקדה, חדר מוכסים וגובי מיסים, ומחסנים של ה'מעשרים', כך קוראים לזה הן בעברית והן בערבית. מגורי המשפחה היו בקומה השניה.

חאג' מוסא היה במהותו איש דת ופילוסוף. בניו נפטרו עוד בחייו, ויורשו היה סולימן שהיה בן אחיו וחתנו. סולימן היה איש צבא מוכשר וחזק, והוא ירש את תוארו ורכושו. בין שאר פעולותיו להשכין סדר ושלום בגליל, סולימן הביא את השבט הבדואי סואעד מבקעת החולה כדי לשמור עליהם מפני שבט קדייראת שנישלו אותם מאדמותיהם והתעללו בהם. הם קיבלו אדמות בבקעת סכנין ובהר כמון והיום הם חיים בכפרים סלאמה לאורך נחל צלמון, וכמאנה על ההר. גדר הכפר כמאנה גובלת בישוב כמון ובחצרה של עדינה, המארחת שלי בכפר.

אמין אבו ריא הוא איש אשכולות, היוזם והמנהל של המוזיאון למורשת ערבית פלסטינית בסכנין. הוא סיפר לי על הסבא החמישי שלו

דאהר היה שליט חזק שרדף צדק בדרכו שלו. בתקופת שלטונו חזרו הביטחון והשקט אל חיי הכפריים. הוא התיר ליהודים להתיישב בטבריה ובשפרעם ולבנות בתי כנסת, ועודד את הנוצרים לשפץ את הכנסיות החרבות

בימיו של חאג' מוסא נבנה הסראייה, בית המושל בסכנין, שבו נמצא המוזיאון. זה היה בשנת 1227 לספירת ההיג'רה, לפני כמעט מאתיים שנה

מציירים בדיר חנא

ביום שישי בבוקר הזמין אותי אמין אבו ריא למפגש של החוג לציור ערבי יהודי למרגלות הכפר דיר חנא. הגעתי עם מריאנה חברתי אל המקום. שם, בכרם ענבים מטופח, ליד בריכת מים טבעית ותחת גבעת הכפר נשקף נוף שלרגל האירוע אקרא לו נוף ציורי.

היה יום חם ועשרות כני ציור נפתחו במקומות המוצלים בכרם. פגשתי שם את עודד מכפר ורדים שמצייר באצבעותיו, פשוטן כמשמען. הכרתי את אימאן עודה, בעלת גלריה בנצרת, שמגיעה לחוג לאחוז במכחול. אורית ממעלות מתמידה כבר שלוש שנים להגיע למפגשים, והפעם בחרה לצייר דווקא שיח קישואים. התרשמתי מציורו המדויק של האמן מבדא יאסין מהכפר טמרה. ביומיום הוא בונה תקרות גבס, ומעצב קישוטי תקרה. תראא אבו יאסין היא מורה לציור המגיעה לחוג מעמק חפר עם מכונית מלאה בתלמידות שלה, תמיד יש כאלו שנשארות בבית וכועסות עליה, והיא מבטיחה בצחוק שבקרוב תקנה מיניבוס. היא מציירת נופים וכאן ציירה שדה חיטה וכרם זיתים והתעלמה מבתי הכפר. אסף מהר חלוץ הוא היועץ המקצועי של החוג, והוא מסתובב בין כני הציור ומשיא עצות. על כל היופי הזה מנצח אמין מהמוזיאון בסכנין.

לקראת צהרים, כטוב ליבם ביצירה, התאספו כולם לארוחה משותפת. כל אחד הביא משהו טעים מהבית והפעם אמין דאג לקנות שיפודי בשר על האש לרגל סיום השנה ויציאה לחופשת קיץ. מישהו שם מוזיקה ערבית ברמקולים והחבר'ה התחילו לרקוד. כתאם וסמירה היו הראשונות, קמו וחוללו בתנועות ידיים חינניות ועודדו את האחרים להצטרף. אורית ומריאנה הצטרפו אליהן, ואחריהן קמו גם הגברים עבדאללה ואיימן ושעשעו אותנו בתנועות ריקוד היתוליות. שם בכרם, בין כני הציור הצבעוניים, צלילי המוזיקה וניחוחות האוכל, בליווי חיוכים של עונג ושמחת היצירה, ראיתי יהודים וערבים רוקדים יחדיו וחזון קם לתחיה.

פגשתי שם את עודד מכפר ורדים שמצייר באצבעותיו, פשוטן כמשמען

ביום שישי בבוקר הזמין אותי אמין אבו ריא למפגש של החוג לציור ערבי יהודי למרגלות הכפר דיר חנא

רוקדים בכמאנה

עזבתי את נקודת התצפית בהר וירדתי דרך הכפר הבדואי כמאנה אל נחל כמון. מדרגות חצובות בסלע הגיר הובילו אל עין כמון. המעיין שימש את תושבי הכפר כמאנה שהתיישבו על ההר לפני כמאתיים שנה. סדק צר מוביל אל תוך רחם המעיין, שם מפכים מים צלולים וקרירים. בצד הפתח צומח מן הסלע שתיל תאנה שמסרב להתבגר. עשרות ראשני סלמנדרות מתבגרים לאיטם במעיין, מעוטרים בזימים סביב הראש וצבועים בפסים. תהיתי היכן מסתתרים הבוגרים השחורים צהובים באין גבב אבנים עם סביבה לחה בקירבתם. חזירת בר ושבעת גורים מפוספסים הגיעו אל המעיין. כולנו הופתענו באותה מידה מן המפגש, הם התעשתו ראשונים וברחו אחר נחירת האם בעודי מפשפש אחר כפתורי המצלמה.

בשלהי חודש יוני נערכה החתונה של עלי סואעד מהכפר כמאנה עם בחירת ליבו. כמו כל החתונות בגליל האירוע התפרש על פני שלושה ימים, ביום הראשון נערך טקס החנה של הכלה "כמו אצלכם" אומר לי ראאף סואעד, דודו של החתן. ביום השני נערך טקס החנה של החתן אליו הגעתי עם מריאנה, כאשר הלכנו בעקבות רעש המוזיקה. "תבואו גם מחר" הציע לנו ראאף, "זאת תהיה החתונה עצמה, עם זמר מפורסם ולהקה וריקודים. המשפחה קנתה אלף קילו של בשר כבש בשביל להאכיל את כל האורחים".

באנו למחרת והתקבלנו כמו מכרים ותיקים. הראשון שהבחין בנו כשעלינו מן החנייה הוביל אותנו לשולחן האוכל ודאג שיעמיסו לנו על מגש נתח גדול של בשר כבש בתנור, אורז מתובל עם שקדים, תבשיל בורגול, ושפע של פירות לקינוח. החתן נישא על משטח עץ גבוה מעל כולם בין זיקוקי אש ותמרות עשן. הזמר סילסל בקולו, החליל והתופים השתלבו עם הביטים של המוזיקה האלקטרונית, והגברים קמו לרקוד בשורות ארוכות את ריקודי החתונה. "עוד מעט ירקדו דבקה" הבטיח לי ראאף.

בשלהי חודש יוני נערכה החתונה של עלי סואעד מהכפר כמאנה עם בחירת ליבו. כמו כל החתונות בגליל האירוע התפרש על פני שלושה ימים

חשבתי שהכרתי 'דבקה' אבל דבר לא הכין אותי למה שראו עיני. שורה ארוכה של גברים צועדים בקצב הביטים והתוף הגדול, אוחזים יד ביד. המוביל הולך ראשון עם מקל סבא בידו, מנפנף בו, צועד בצעדי ריקוד בסיסיים שעוברים לקפיצות ורקיעות רגליים, והמהדרין מגיעים לצעדי לוליינות לשמה, תחרות בונה של גבריות בדואית. ריקוד אחד נגמר ומקל ההובלה עובר למישהו אחר. כמה יפה, כמה מרשים. בא לי גם… ללמוד לרקוד איתם דבקה כמו שצריך… כמו שעושים את זה בכמאנה.

מפת בקעת סחנין

/h4>

הפוסט מבוא לנדודים 47: ערבים רוקדים הופיע ראשון במסע אחר

בשלהי האביב הגעתי עם הג'יפ והקרוואן אל היישוב כמון השוכן על הפסגה הגבוהה ביותר של רכסי הגליל התחתון. עדינה איסטון הסכימה מבעוד מועד לארח אותי בחצר ביתה, קיבלה את פני וכיוונה אותי בהילוך אחורי בדרך הצרה. עץ חרוב רחב צמרת חסם את דרכי. עדינה שלפה מזמרת ענפים ועיצבה את העץ עד שהקרוואן נדחק וחסה בצילו.

הגעתי עם כוונה להכיר את הגליל התחתון על הרכסים והבקעות שביניהם. "אני מעדיפה לקרוא לו לב הגליל, תרתיי משמע" אמרה לי עדי זרחי, מדריכה ותיקה ותושבת כמון שפגשתי שנה לפני כן על שפת הכנרת. מצפון לעמק יזרעאל מתרומם רכס נצרת, ראשון בשורה של רכסים מקבילים בין הים התיכון לימת הכנרת. בקעת רימון הצרה נמתחת למרגלות רכס נצרת, ורכס תורען הקצר ברכסים מתנשא מעליה. צפונה משם משתרעת לרווחה בקעת בית נטופה היפה, משובצת כולה בחלקות חקלאיות. מעליה מתרומם רכס יודפת. מעברו הצפוני נמצאת בקעת סכנין. שלוש עיירות ערביות ממלאות אותה זו בצד זו, סכנין, עראבה ודיר חנא. נחל חילזון מנקז אותה אל הים התיכון ונחל צלמון זורם ממול אל הכנרת. רכס הרי שגור תוחם את הבקעה מצפון ומתחלק לשלושה הרים, הר חזון, הר כמון והר גילון. מצפון לו עוברת בקעת בית הכרם, חבל ארץ שכולו כרמי זיתים ובהם עצים רחבי גזע בני מאות רבות של שנים. מעל בקעת בית הכרם מתרוממים בתלילות הרי הגליל העליון.

בשלהי האביב הגעתי עם הג'יפ והקרוואן אל היישוב כמון השוכן על הפסגה הגבוהה ביותר של רכסי הגליל התחתון.

הגעתי עם כוונה להכיר את הגליל התחתון על הרכסים והבקעות שביניהם. "אני מעדיפה לקרוא לו לב הגליל, תרתיי משמע" אמרה לי עדי זרחי

שלוש עיירות ערביות ממלאות את בקעת סכנין זו בצד זו, סכנין, עראבה ודיר חנא

אני שב דרומה. הכפר הגדול טורען מטפס מבקעת רימון במדרון הרכס הנושא את שמו. שתי כנסיות אבן ותיקות, האחת קתולית והשניה אורתודוקסית, נמצאות במרחק קצר זו מזו במרכז העתיק של הכפר. אבנים מסותתות בצד יציקות בטון משמשות כאן בערבוביה. מסגד חדש גדול מימדים וזקוף מגדלים שולט בנוף הכפר.

כשהייתי סטודנט שנה ראשונה באוניברסיטת בן גוריון לפני כמעט ארבעים שנה, התיידדתי עם סטודנט ערבי מטורען בשם נעמן, שהיה שכן שלי באותו בניין. זו הייתה חברות מינורית אבל ניכרה לעין באווירת ההתעלמות ההדדית שהייתה נהוגה אז באוניברסיטה. יום אחד ביקש ממני נעמן להשתמש בתנור האפיה בדירתי. קבעתי איתו יום למחרת בשעה ארבע אחר הצהרים. למחרת נסעתי באופניים לחברים בקצה השני של באר שבע ורק כשהגעתי נזכרתי בהבטחה שלי. במצב רגיל הייתי מתנצל ושוכח מן העניין, אבל כאן חשתי שיחסי יהודים וערבים בארץ ישראל עומדים למבחן. עליתי שוב על האופניים ודיוושתי בחזרה בעליה עד הבית. הגעתי מזיע באיחור מה, דפקתי על דלת הדירה של נעמן וחבריו ומסרתי את המפתח. החברות עמדה במבחן לאור ההשתאות של חבריו שכבר הקניטו את נעמן על החבר היהודי שלא מוכן שערבי יכנס אליו הביתה. בשנה השניה עברתי ללמוד ברחובות והקשר נותק, אבל הזיכרון נשאר. הוא צריך להיות בן שישים בערך עכשיו. עצרתי ושאלתי אזרחים ותיקים. נעמן הוא לא שם שכיח. במהירה ידעו לספר לי שהוא מורה, אולי מנהל, אבל עבר לגור בנצרת. נתתי את מספר הטלפון שלי… אולי עוד ניפגש בהמשך.

מסגד חדש גדול מימדים וזקוף מגדלים שולט בנוף הכפר טורען

שתי כנסיות אבן ותיקות, האחת קתולית והשניה אורתודוקסית, נמצאות במרחק קצר זו מזו במרכז העתיק של הכפר טורען. אבנים מסותתות בצד יציקות בטון משמשות כאן בערבוביה

הכפר רומאנה נמצא על תל רם בקצה המערבי של רכס תורען בין בקעת בית נטופה לבקעת רימון, פינה אסטרטגית

במעלה הוואדי מעל העיירה, כרם זיתים ותיק מוביל למערה בה נובע המעיין השופע עין תורען. המעיין ממלא במים צלולים את חלל המערה המעוטר בקישוטי שרך שערות שולמית. סורגים חדשים סוגרים את הכניסה, ולא מאפשרים לטבול בבריכה כחום היום. במקום זה צינור וברז נשלחים אל מחוץ למערה. תושבי הכפר באים לכאן למלא בקבוקי מי מעיין זכים, או לחגוג על מנגל מתחת לעצי התאנה.

חבל ארץ שכולו כרמי זיתים ובהם עצים רחבי גזע בני מאות רבות של שנים

דרך צרה וסלולה מטפסת מן הכפר דרך חלקות חקלאיות ושטחי מרעה עד לחורשת קק"ל בפסגת הרכס, מעל היישוב מצפה נטופה. אני צופה בנוף הפנורמי המרהיב, מבקעת בית נטופה במערב ועד הר הגעש הקדום קרני חיטין במזרח. למרגלותיו התחולל קרב היסטורי חשוב בין הצלבנים בראשות גי דה ליזיניאן לממלוכים ובראשם צלאח א-דין. בעקבות תבוסת הצלבנים הם נסוגו מן הגליל ונעלמו מנוף הארץ. ארץ ישראל נשלטה מאז תחת ממלכות מוסלמיות, הממלוכים והעות'מנים במשך שבע מאות שנים ועד המאה העשרים.

כביש צר גולש במדרון הצפוני של רכס תורען אל הכפר בעיינה נוג'ידאת, וממנו ממשיך מערבה אל הכפרים רומאנה ועוזייר בהם גרים בדואים משבט ערב אל הב. הכפר רומאנה נמצא על תל רם בקצה המערבי של רכס תורען בין בקעת בית נטופה לבקעת רימון, פינה אסטרטגית.  עצרתי להפסקה במסעדה בדואית 'הפיתה של אמא'. אווירה משפחתית, פינות ישיבה מפוזרות בחצר הבית, שטיחים צבעוניים ודשא סינתטי, אוכל טרי וטעים ונוף מרהיב בין בקעה להר.

בשדות בקעת בית נטופה, בין בעיינה נוג'ידאת ובין חרבת מסלחית, מגדלים פקוס – מלפפון ערבי, בעז'יר – מלון ערבי, במיה, מלפפונים ועגבניות. כמעט כל אדמות הבקעה שייכות לחקלאים מן העיירה עראבה שמעבר לרכס. מעט אדמות נותרו לבעיינה ועוזייר שעל מדרון רכס תורען. בחורף הבקעה מוצפת מים, אגם גדול ורדוד מכסה אותה ורק איים סלעיים בולטים מעל המים. אחרי תום ההצפות שותלים ירקות וקוטפים לקראת הקיץ. אז הבקעה מתעוררת לחיים. רבים נשארים ללון בשומרות, מציבים דוכנים בשטח והנשים מוכרות את התוצרת. תמונה ציורית מתחלפת של חורף אביב וקיץ. תמיד יפה פה.

מעל הבקעה, בשיפולי רכס יודפת, נמצאת חירבת מסלחית, כפר קטן ונטוש. בתים ספורים בלבד חידשו ימיהם כקדם וצופים למטה אל השדות החקלאים. פגשתי כאן את נור סעיד, אב בית בבית ספר בעראבה, ואחר הצהרים מגדל ירקות. "זה בשביל לימודי הרפואה של הבן שלי בגאורגיה" הוא מסביר לי. "עוד שנה הוא מסיים ואני אפסיק עם החקלאות ואמשיך לעבוד רק אב בית". הוא מתיישב על הספה תחת כיפת השמיים, מעשן סיגריה ומוצא בי אוזן קשובה. הוא מתלונן על הקיצוניים בכנסת משני הצדדים, ומגחך בעצב על חבר כנסת שאמר "תחכו לנאכבה שניה". אחר כך הוא אומר "חבל שבאת דווקא ביום שאני ממהר לחתונה, היינו יושבים שעות ומדברים, אחי". הוא לוחץ את ידי בחום, קוטף עבורי כמה מלפפונים "תטעם, אלו מתוקים הכי טובים בגליל" ונוסע לעראבה להתכונן לחתונה.

רכס תורען הקצר ברכסים מתנשא מעליה. צפונה משם משתרעת לרווחה בקעת בית נטופה היפה, משובצת כולה בחלקות חקלאיות

בקעת בית נטופה היפה, משובצת כולה בחלקות חקלאיות

מעל הבקעה, בשיפולי רכס יודפת, נמצאת חירבת מסלחית, כפר קטן ונטוש. בתים ספורים בלבד חידשו ימיהם כקדם וצופים למטה אל השדות החקלאים

פגשתי כאן את נור סעיד, אב בית בבית ספר בעראבה, ואחר הצהרים מגדל ירקות. "חבל שבאת דווקא ביום שאני ממהר לחתונה, היינו יושבים שעות ומדברים, אחי". הוא לוחץ את ידי בחום, קוטף עבורי כמה מלפפונים "תטעם, אלו מתוקים הכי טובים בגליל" ונוסע לעראבה להתכונן לחתונה

עצרתי להפסקה במסעדה בדואית 'הפיתה של אמא'. אווירה משפחתית, פינות ישיבה מפוזרות בחצר הבית, שטיחים צבעוניים ודשא סינתטי, אוכל טרי וטעים ונוף מרהיב בין בקעה להר

דרך עפר צרה וזרועת סלעים מטפסת באיטיות מבקעת בית נטופה דרך נחל יודפת אל יודפת העתיקה. אני נוסע בג'יפ במעבה חורש ארץ ישראלי סבוך ופרחים של קיץ מלווים אותי, קיפודן סגול ובוצין צהוב. פרות מדושנות מלחכות עשב במדרון התלול עליו צרו הרומאים. יודפת היתה בירת המרד הגדול בגליל לפני אלפיים שנה. אני מטייל בגבעה ההיסטורית החשופה. לא הרבה נותר מאותם ימים. כמה מערות פעורות פה, שרידי עמודים, טיח עבה סימן למאגר מים, חריצי חציבה בקירות. גבעה רמה אחת בין פסגות נישאות של היישוב יודפת בן ימינו, ושל הר עצמון הגבוה בפסגות הרכס.

אני נושא עימי בקרוואן מבחר זעיר של ספרים היסטוריים, אחד מהם הוא "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" מאת יוספוס פלביוס, היסטוריון יהודי בשירות הרומאים, שהיה שר צבא המרד הגדול בגליל ומפקד המרד ביודפת. אז קראו לו יוסף בן מתתיהו. הוא דאג לבצר את כפרי המורדים מגמלא שבגולן, דרך טבריה, מגדל, ומערות הארבל סביב הכנרת, וכמובן ערי הגליל ובראשם העיר יודפת. המורדים שמו בו את מבטחם.

ארבעים ושבעה ימים החזיקה יודפת הקטנה מול הלגיונות שהקיפו אותה ונלחמו בה. הרומאים היו חמושים במיטב אסטרטגיות הלחימה של אותם ימים, בניית סוללות עפר, ניגוח חומות באייל ברזל. המורדים ענו בשפיכת שמן רותח, בפשיטות לילה, בהגבהת החומה. גבורתו של יוסף ניכרה בפני כולם, הרומאים והמורדים כאחד, אולם בבוא הרגע קרסו החומות ונכבשה העיר. יוסף התחבא במערה עם עוד לוחמים עד אשר גמלה ההחלטה בליבו… להיכנע. ויכוח מר פרץ בינו לבין שאר המורדים. הם קראו לו לבחור במוות ולמות מות גיבורים, ואם לאו יוקיעו אותו כבוגד. יוסף, לדברי יוספוס, ענה להם "הן בשלחנו יד בנפשנו נעבור על חוקי הטבע…וגם נחטא לאלהים… חוק הטבע הנאמן גוזר על כולם לבחור בחיים". חבריו סירבו לשמוע לדבריו ואיימו להרגו. בייאושו קרא להם להטיל גורלות ולהרוג זה את זה עד האחרון. לזה הסכימו כולם. יוסף נשאר אחרון עם אחד המורדים ואז שכנע אותו לבחור בחיים ולהיכנע יחד עמו לרומאים.

סופו של סיפור הוא שיוסף בן מתתיהו החל בחיים חדשים כהיסטוריון רומאי לענייני היהודים לתקופותיהם. הוא שינה את שמו ואת חייו, ונותר לעולמים שנוי במחלוקת, בה מתנגשים ערכים אוניברסליים של נאמנות ולאומנות מול כניעה, איבוד הזהות הלאומית ובחירה בחיים. היום, אלפיים שנים אחרי, אנו עדים לסיפוריו ההיסטוריים של יוספוס הסופר הרומאי על יוסף המפקד היהודי, ולרגעים שוכחים שהוא בעצם אותו אדם.

דרך עפר צרה וזרועת סלעים מטפסת באיטיות מבקעת בית נטופה דרך נחל יודפת אל יודפת העתיקה. אני נוסע בג'יפ במעבה חורש ארץ ישראלי סבוך ופרחים של קיץ מלווים אותי, קיפודן סגול ובוצין צהוב

גבעה רמה אחת בין פסגות נישאות של היישוב יודפת בן ימינו, ושל הר עצמון הגבוה בפסגות הרכס

יודפת היתה בירת המרד הגדול בגליל לפני אלפיים שנה. אני מטייל בגבעה ההיסטורית החשופה. לא הרבה נותר מאותם ימים. כמה מערות פעורות פה, שרידי עמודים, טיח עבה סימן למאגר מים, חריצי חציבה בקירות. גבעה רמה אחת בין פסגות נישאות

אני נושא עימי בקרוואן מבחר זעיר של ספרים היסטוריים, אחד מהם הוא "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" מאת יוספוס פלביוס, היסטוריון יהודי בשירות הרומאים, שהיה שר צבא המרד הגדול בגליל ומפקד המרד ביודפת

בקצה המזרחי של רכס יודפת ניצבת פסגה הצופה אל הנופים המרגשים של הרי הגליל, ימת כנרת, כרמי הזיתים של נחל צלמון ושדות בקעת בית נטופה. היישוב הררית ומבדד נטופה שוכנים על ההר זה בצד זה וחולקים את כל היופי הזה ביניהם. בשנות השישים הגיעו אל ההר שני נזירים קתולים, אבונה יעקב ואבונה תומה, עם חזון לחצוב מערת כנסייה כדרכם של נזירי מדבר יהודה בתקופה הביזנטית. ממשיכי דרכם חיים במקום, מטפחים בוסתנים ונושאים תפילות הבוקעות מן האדמה. בשנות השמונים עלו לקרקע לצידם חבורה של מודטים שדגלו במדיטציה טרנסצנדנטלית של המהרישי מהש יוגי. סיפרו עליהם שהם יושבים בישיבת לוטוס ומרחפים על פני האדמה. היום היישוב הררית וקיבוץ יחד לצידו, הם יישובים כפריים יפים הפתוחים לכל אדם, אבל ההילה עדיין סובבת אותם.

הגעתי בשעת אחר צהרים מאוחרת להררית. יצאתי לטיול רגלי בשבילי היער אל מערת המנזר, היא מבדד נטופה. נהניתי להביט בכרמי הזיתים, בבוסתני עצי הפרי, ובנופים הנשקפים אל מצוקי הארבל והכנרת. להפתעתי הכניסה למבדד היתה עדיין פתוחה. כאשר התקרבתי אל המערה שמעתי שירת תפילה. הלכתי בעקבות הקולות וירדתי חרש במדרגות. התיישבתי בפינה צדדית, צפיתי בכומר שניהל את התפילה ובנזירות שהנעימו בשירה שמיימית של מלאכים. "אם יש גן עדן" מלמלתי לעצמי.

בשנות השישים הגיעו אל ההר שני נזירים קתולים, אבונה יעקב ואבונה תומה, עם חזון לחצוב מערת כנסייה כדרכם של נזירי מדבר יהודה בתקופה הביזנטית

בסרטון: תפילה במבדד נטופה

בערב ישבתי במרפסת ביתה של עדי זרחי הצופה אל בקעת בית הכרם. שאון החיים נשב מן הבקעה ההומה אל פסגת הר כמון. החושך ירד לאיטו ואורות הכפרים למטה ריצדו כמו היה זה ליבו הפועם של הגליל.

מעל בקעת בית הכרם מתרוממים בתלילות הרי הגליל העליון

בערב ישבתי במרפסת ביתה של עדי זרחי הצופה אל בקעת בית הכרם. שאון החיים נשב מן הבקעה ההומה אל פסגת הר כמון. החושך ירד לאיטו ואורות הכפרים למטה ריצדו כמו היה זה ליבו הפועם של הגליל

הפוסט מבוא לנדודים 46: גליל תחתון – חלק ראשון הופיע ראשון במסע אחר

אנחנו טובלות רגליים במעיין, אטי משמיעה את "בלדה על מעיין וים" בביצוע יהורם גאון, איילה מוציאה חלה קלועה ענקית, שאפתה ויקי, שעוד אפגוש גם אותה – בתוך החלה מושקעים כלים קטנים עם שמן זית אורגני, מבית הבד של איילה. מעיין, חלה, שמן זית – היש מושלם מזה?

מעיין ציפורי. אין כמו לטבול רגליים במי מעיין צוננים | הצילומים בכתבה: רותם בר כהן

אל ציפורי ואנשיה עוד נחזור, בינתיים אני ממשיכה לנצרת הסמוכה. במשך יומיים וחצי טיילתי בנצרת, שמעתי סיפורים, טעמתי מאכלים מופלאים, העיניים לא שבעו מהמראות והלב התמלא באהבה. באמת שלא צריך להרחיק לקצות תבל, אפילו לא לקצות הארץ, כדי לפגוש אנשים טובים, להכיר חיים אחרים ולהתבשם בנופים יפהפיים. שעה ורבע מגוש דן, ואתם שם.

מעוז פותח את פאוזי

ב-2004 מעוז ינון חזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה. במהלך הטיול הוא ושלומית, בת זוגו, לנו בבתי הארחה כפריים וגילו עד כמה המקומות הללו, המארחים מטיילים מרחבי העולם, תורמים  לקהילה המקומית. המטיילים קונים מצרכים במכולת שבכפר, יושבים בבית הקפה הקטן, רוכשים  עבודות יד בשוק, שוכרים נהג שייקח אותם למקומות יפים במיוחד. כל הכפר יוצא נשכר ומסורות מקומיות מקבלות זריקת הבראה.

מעוז ידע שזה מה שהוא רוצה לעשות כשיחזור לארץ: לפתוח מקום אירוח ייחודי, במחירים הוגנים, כזה שיהיה חלק מהקהילה. מקום שבו האורחים לא יישארו בבר או ליד הבריכה, אלא ייצאו החוצה, יבקרו בחנויות ובגלריות, יאכלו במסעדות ובבתי קפה מקומיים, יפגשו את התושבים וישמעו את הסיפורים שלהם.

בסמטאות העיר העתיקה של נצרת

וזה בדיוק מה שקרה. ב-2005 הוא פתח את פאוזי עזאר אין בלב העיר העתיקה של נצרת. האכסנייה הייחודית הזאת, אז הראשונה מסוגה בארץ, נקראת על שמו בעל הבית המקורי, פאוזי עזאר. זהו בית מידות מרשים, מעין מצודה, עם חצרות פנימיות, חלונות מקושתים ותקרות מצוירות. במשך שנים הבניין עמד שומם ומוזנח, עד שבתו של פאוזי הסכימה לאפשר למעוז להגשים את החלום שלו כאן, בתנאי שיקרא למקום על שם אביה.

כנסיית הבשורה

היום פאוזי עזאר כבר לא לבד. מעל 20 בתי הארחה נוספים נפתחו בנצרת, כל אחד וייחודו, כל אחד וסיפורו. ביליתי לילה אחד בפאוזי ולילה שני בחכים גסטהאוס, שלאחרונה עבר שיפוץ ושדרוג והפך למלון בוטיק מקסים. וגם אליו עוד נחזור.

קפה, תבלינים וכנאפה – גן עדן קולינרי

אם אתם חובבי קולינריה, נצרת היא המקום בשבילכם. היא מציעה אוקיינוס של טעמים נפלאים, שורשיים, מענגים מאין כמוהם. בסיור "יזמות, חזון והשראה בנצרת", שמעוז ינון מוביל, אנחנו עוברים דרך בתי קפה קטנים, מאפיות, חנות תבלינים, דוכן ירקות, גלריות ועוד, פוגשים את בעלי העסקים, שומעים את סיפוריהם ולא מפסיקים לטעום (לפרטים על הסיור ולהרשמה – לחצו על הקישור הבא).

חנות בעיר העתיקה, אחת מהחנויות העיצוב והגלריות החדשות שפתחו נשים יזמיות מעוררות השראה

במהלך הסיור, וגם בשיטוט עצמאי בעיר העתיקה, תגלו ערבוביה משמחת של מקומות שקיימים עשרות שנים לצד כאלה ששופצו ונפתחו לא מזמן. הנה כמה תחנות שכדאי לעצור בהן במהלך טיול בנצרת:

הפינה של מאהה שחאדי. את המקום הזעיר הזה, שלא מופיע במפה, קל לזהות: במפגש בין שתי סמטאות, במקום שבו פעלה בעבר מספרה קטנטנה, מאהה הניחה כמה שולחנות צבעוניים, עציצים פורחים וערסל. בהזמנה מראש היא מבשלת ארוחות בוקר ותבשילים מיוחדים. וגם אם לא הזמנתם מראש, פשוט עצרו כאן לכוס של מיץ סחוט טבעי או פינג'ן זעיר של קפה עם הל. איפה? בפינת הרחובות 6089 ו-6090.

מאהה שחאדי בפינה הצבעונית ומלאת החן שפתחה

מאפיית אלמשהדאוי. קל להתמכר לפטאייר תרד שזה עתה יצאו מהתנור, אבל תשאירו מקום בבטן, כי במאפייה המשפחתית הזאת יש עוד סוגים רבים של מאפים מסורתיים, כולל מנקיש (פיתה עם זעתר) וקאק עג'ואה (עוגיות תמרים). איפה? רחוב אל בישארה 49, סגור בימי ראשון.

פיתות עם זעתר ופאטייר במאפיית אלמשהדאוי

טחנת הגליל אלבאבור. חנות תבלינים אגדית הממוקמת בבניין היסטורי, שבעבר שימש כטחנת קמח שפעלה על קיטור (באבור בערבית פירושו "קיטור"). כמו במערה של אלאדין, גם כאן תגלו אינספור אוצרות: תבלינים לסלטים, לבשר ולעוף, למרקים, לאורז ולתפוחי אדמה, לקינוחים ולממתקים. בקומת המרתף אפשר להתרשם ממטחנות התבלינים העתיקות. איפה? רחוב אל בישארה, אתר

כמה תבלינים באלבאבור. מערת אלאדין מלאת אוצרות מפתיעים

קפה אמאני. לרגע אולי תטעו ותחשבו שאתם בבית קפה תל אביבי טיפוסי, אבל האווירה והשיח בבית הקפה של אמאני, בחורה צעירה ומרשימה, הם חלק בלתי נפרד מנצרת הצעירה, התוססת, העכשווית. צמוד לקפה יש כמה גלריות וחנויות עיצוב חדשות, שפתחו נשים יזמיות מעוררות הערכה, ומומלץ בחום להיכנס גם אליהן. איפה? רחוב 6112, מס' 22.

האווירה והשיח בבית הקפה של אמאני הם לב לבה של נצרת הצעירה, התוססת והעכשווית

הפינה של ראדה. ראדה בולס, אישה מרתקת ורבת פעלים, פתחה בשוק של נצרת מקום מפגש לשיחה ותרבות. הפינה שלה משלבת חנות לעבודות יד ובית קפה קטן, שבו תוכלו לטעום ממתקים מסורתיים, כמו בסיסה – כדורים של מולסה חרובים, או עוגיות אניס ושומשום. איפה? רחוב 6132.

הפינה של ראדה. מקום מפגש לשיחה ותרבות

כנאפה אם עלי. אם אתם אוהבים כנאפה, תאמינו לי – כל מילה נוספת מיותרת. טעים, טעים, טעים. איפה? רחוב 6098, בשוק.

הצצה לכנאפה אם עלי

אבו אשרף. איש מיוחד, אוהב אדם ושיח, שכיף לשבת אצלו במרפסת הקטנה או בחלל הפנימי המקושט בהמוני פריטים מעניינים, ולהתענג על קטאייף. את כיסוני הבצק הממולאים שאוכלים בתקופת הרמדאן, אבו אשרף מכין ומגיש כל השנה. יש קטאייף  ממולאים באגוזים וכאלה בגבינת עזים, שני הסוגים נוטפים סירופ מתוק. והטעם? גן עדן עלי אדמות. איפה? רחוב 6134, ליד כיכר המסגד הלבן.

אבו אשרף מכין קטאייף. והטעם? גן עדן

קפה אבו סאלם. את הקפה הוותיק בעיר, שנפתח בשנת 1914, מנהל הנכד של המייסד. השולחנות וקופסאות השש-בש נותרו כשהיו לפני יותר ממאה שנים, מהתקרה משתלשלת נברשת ענקית ובפינה אחת יש בימה קטנה, שבימים כתיקונם משמשת להופעות. כנהוג במקומות מהסוג הזה, אין פה אוכל, רק שתייה. המלצה אישית: תה איינר (עם קינמון ואגוזים) בכוס זכוכית. איפה? רחוב 6143, מס' 7.

קפה אבו סאלם פועל בשוק יותר ממאה שנה

ועוד קצת אוכל, למי שלא שבע

אחרי אכילה לא מרוסנת של מיני מאפים ומתוקים בשוק, מתחשק ארוחה של ממש, במסעדה. מסעדת תשרין, בכיכר המעיין, נקראת על שם החודש שבו נפתחה בשנת 2004 – תשרין בערבית הוא תשרי.

מנות במסעדת תשרין: בתמונה העליונה סלט טבולה, בתחתונה – מוחמר

בכניסה עומד טאבון אבן גדול, שהאש הפתוחה שבו מוזנת בעצי הדר, המעניקים למאכלים ניחוח מיוחד. המסעדה מורכבת מכמה חללים אינטימיים, עם קירות אבן ותקרת עץ יפהפה. התפריט הוא פיוז'ן בין מטבח ערבי קלאסי ומטבח מערבי עכשווי. בין המנות המצוינות שאכלתי פה: סלט שנקליש – עגבניות, בצל, נענע עם גבינת שנקליש מפוררת מעל; מוחמר – פרגיות עם בצל, סומק וצנוברים על פיתה מהטאבון; סינייה – כופתאות כבש שנאפו בתוך מחבת בטאבון, כך שכל הטעמים הטובים והשומן נשארים בתחתית, ומעל טחינה נהדרת ועגבניות. בקינוחים – כנאפה מצוינת וגלידת וניל עם שערות חלבה מעל. מקום נהדר לסיים בו יום טיול בנצרת.

איפה? אל בישארה 56, כיכר המעיין (יש סניף נוסף בנוף הגליל, במרכז עופר), אתר

ליל מנוחה: איפה ישנים?

בנצרת יש כמה מלונות גדולים ומודרניים, אבל אני ממליצה בחום לוותר על ג'קוזי או בריכה לטובת לינה במבנה מסורתי, בן מאות שנים, וליהנות מחוויית אירוח שלא תמצאו כדוגמתה במלונות סטנדרטיים. מתוך יותר מ-20 בתי הארחה בעיר העתיקה, קבלו המלצה אישית על שניים:

פאוזי עזאר

הסנונית הראשונה, שהקים מעוז ינון בנצרת, הפכה עם השנים לחלק מאברהם הוסטל (עם סניפים בירושלים, תל אביב ולאחרונה – באילת). זהו מקום שובה לב עם קסם מיוחד. החדרים בנויים סביב חצרות פנימיות, שבהן ספות ססגוניות, מושלמות לישיבה נינוחה. גרמי מדרגות צרים ותלולים מובילים לחדרים, שנמצאים בגבהים שונים. יש חדרים זוגיים וחדרי משפחה, עם או בלי שירותים צמודים, וחדרי מעונות למטיילים שרק רוצים מיטה ללילה ולא זקוקים לחדר פרטי. ארוחת הבוקר כלולה במחיר החדר, ובהתאם לנהלים העכשוויים היא מוגשת על מגש אישי נפרד לכל סועד. על המגש תמצאו חביתה, סלטים טריים, פירות עונתיים וקנקן קטן של קפה. יש גם מטבח משותף שבו אפשר להכין אוכל מתוצרת שקניתם בשוק הסמוך. בסמטה הקטנה, ממש מול פאוזי, תמצאו את בית הקפה של אמאני (ראו למעלה) וכמה חנויות עיצוב מקסימות, וגם שאר המקומות המוזכרים למעלה נמצאים במרחק הליכה קצר מכאן.

פינות חמד בפאוזי עזאר אין, למטה – ארוחת הבוקר

האווירה המיוחדת, הצוות מסביר הפנים, המחירים הנוחים מאוד (חדר משפחתי עם מקלחת משותפת – מ-250 שקל ללילה, חדר זוגי עם מקלחת פרטית – מ-370 שקל ללילה) והסדנאות והסיורים המרתקים שמוצעים לאורחים (גם מי שאינם לנים כאן יכולים להצטרף) – כל אלה הופכים את השהות פה לחוויה נהדרת ומיוחדת במינה.

איפה? רחוב 6112 מס' 9, העיר העתיקה, נצרת. טלפון: 04-6020469, אתר

מלון בוטיק אל חכים

משפחת חכים ניצלה את תקופת הקורונה כדי לשדרג את בית הארחה המשפחתי לרמה של מלון בוטיק. זהו מקום מקסים, עם היסטוריה ארוכת שנים. חדר האוכל בקומה התחתונה והחדרים בקומה הראשונה נמצאים בחלק שנבנה בתקופה הצלבנית, עם קירות של אבנים חשופות, קשתות ופתחים נסתרים. בקומה השנייה, החדרים בנויים סביב פטיו נעים במיוחד, ויש להם חן רב. כל חדר מעוצב באופן ייחודי, וכולם מתקשרים להיסטוריה המשפחתית ונקראים בשמות של בני המשפחה – סבים, דודים, אחים ועוד.

מלון בוטיק אל חכים. הנגרייה של סבא, ששכנה במבנה מתקופת הצלבנים, הפכה למלון בוטיק מקסים

"כאן היתה הנגרייה של סבא שלי", מספר באסם חכים, שביחד עם הוריו, ראיק ועביר, מנהל את המקום במאור פנים ובחמימות. בשנות ה-60, לצד הנגרייה של סבא, שהיתה חלק משוק הנגרים ששגשג כאן בעבר, נפתח אולם תצוגה לממכר רהיטים. בספר "לחיות עם יהודים" שכתב אליהו אלישר, שהיה חבר כנסת וסגן ראש עיריית ירושלים, הוא מספר על חדר ששכר בבית משפחת חכים בשנת 1918: "…קיבלתי גם אני מנת מזון יבשה אותה הבאתי למשפחת חכים שראתה בי אחד מבניה".

ארוחת הבוקר שמכינה עביר חכים (למעלה) ובאסם בפתח מלון הבוטיק המשפחתי

במלון הבוטיק יש 11 חדרים, בימים כתיקונם הלינה כוללת ארוחת בוקר ערבית אותנטית שמכינה עביר חכים, עם מנות שלא תמצאו בשום מסעדה, כמו סרסירה – בורגול טחון דק עם נענע, מיץ לימון ושמן זית, עולש בטחינה ועוד. לצד המאכלים האותנטיים מוגשת  גם חלווה של אל ארז, שמיוצרת רק לייצוא וזאת הזדמנות פז לטעום ממנה. עביר מעבירה סדנאות בישול (בתיאום מראש), בהן תלמדו להכין אוכל מקומי, טרי ובריא, בלוויית סיפורים מרתקים על העיר ועל עברה. בתיאום מראש, תוכלו לצאת לסיור מודרך עם באסם, שמכיר את נצרת ואת סמטאותיה כאת כף ידו והוא שופע סיפורים מרתקים על אדריכלות, תרבות והיסטוריה. מומלץ בחום!

איפה? כיכר הבישופ בעיר העתיקה של נצרת, טלפון: 04-654-599, אתר

קפיצה קטנה לציפורי

נצרת מציעה עולם ומלואו, ואם יש לכם רק יום אחד בעיר תמצאו הרבה מה לעשות, לראות ולאכול. אבל אם החלטתם להישאר ליומיים-שלושה (מומלץ ביותר!), כדאי לשלב טיולים מחוץ לעיר. במרחק כרבע שעה נסיעה מנצרת (תלוי בשעה ובמצב הפקקים) נמצא מושב ציפורי. אם אתם מכירים רק את הגן הלאומי והפסיפסים המרהיבים, כדאי מאוד להרחיב את ההיכרות.

כנסיית סנטה אנה והנוף של בקעת בית נטופה הנשקף מהגבעה הסמוכה לה

הנה כמה מקומות שכדאי לבקר בהם בציפורי:

אחרי שטבלתם רגליים במעיין שבכניסה לישוב (מיד אחרי הכיכר הראשונה), בקרו במרכז לצמחי מרפא על עלים. פרץ גן מגדל בשדות שלו מינים רבים של צמחי מרפא ותבלין, והביקור כולל סיור מודרך בשדות, עם הסברים על הצמחים ושימושיהם, וביקור במרכז המבקרים, שם תוכלו להתרשם מהמוצרים וגם לרכוש מהם. אתר

פרץ גן בחלקה האורגנית וכמה מוצרים של על עלים

התחנה הבאה היא בית הבד האורגני ריש לקיש של משפחת נוי מאיר. כרמי הזיתים של ריש לקיש משלבים עצים בני מאות שנים ויותר עם נטיעות חדשות. הזיתים גדלים בשיטה אורגנית (יש גם חלקות ביו דינמיות), ללא שימוש בחומרי ריסוס או דשנים כימיים. השמן מופק בכבישה קרה בשילוב של טכניקות מודרניות ואבני ריחיים. התוצאה: שמני זית מעולים, ממבחר זנים – סורי, ברנע, פיקואל, קורנייקי ואחרים. משפחות המגיעות לבית הבד יכולות להתנסות בעבודה חקלאית, עבודות יצירה וטעימת שמנים. אתר

מיכה נוי מאיר במרכז המבקרים של ריש לקיש

אחרי טעימות של שמני זית אני פוגשת את ויקי גורשטיין, שאפתה את החלה שאכלנו ליד המעיין. ויקי, שחיה שלוש שנים בצ'ילה, התאהבה במטבח הלטיני ופתחה בלוג אוכל טעמים מקצה העולם.  היא מעבירה סדנאות בישול לטיני ובהזמנה מראש מכינה סלסילות פיקניק מושקעות. סל הפיקניק  מכיל סלטים, בהם סלט קינואה פרואני (עם אפונה וזיתים), אמפנדס עם תירס ועם גבינה, זיתים מתוצרת בית, ממרחים שונים, קרקרים מקמח כוסמין מלא, תה היביסקוס קר ועוגת גזר לקינוח. כל הטוב הזה, שישביע בנקל זוג רעב במיוחד, עולה בסביבות 200 שקל.

חלק מתכולתה של סלסילת הפיקניק שמכינה ויקי גורשטיין.

ואחרי האוכל, לא נרים כוסית יין? ודאי שכן. יקב ציפורי, של משפחת גוירצמן, מייצר כ-3,000 בקבוקים לשנה מענבים הגדלים באזור – שלושה זנים אדומים וזן לבן אחד. אני יושבת עם עמוס ועופרה גוירצמן במרפסת מרכז המבקרים המקסים שפתחו לפני שנה. עמוס, איש הייטק שהגשים חלום ופתח יקב בוטיק, מוזג לנו גוורצטרמינר, יין מושלם ליום קיץ חם. ממול – הכרמים של היקב, ומעבר להם גבעות ירוקות. יופי גלילי שאין לו סוף. מרכז המבקרים פתוח בסופי שבוע, ואת היין אפשר ללוות בפלטת גבינות או קישים. פייסבוק

יקב ציפורי. בקבוק יין על מרפסת מרכז המבקרים והכרמים של היקב

אכלנו, שתינו, צריך לשרוף קצת קלוריות… חוות רנצו של משפחת מניס קיימת כבר 40 שנה והיא מציעה, בנוסף לשיעורי רכיבה וטיולי סוסים, שלל פעילויות שמתאימות למשפחות, זוגות וקבוצות. הסוסים, כ-70 במספר, רועים בשטח. "הם חיים וישנים בחוץ", מספר דורון מניס, "יש להם חיים מאוד בריאים ושמחים". בחווה המטופחת מציעים פעילויות מגוונות, מהאכלת הסוסים והכנתם לטיול, דרך טיולי שקיעה רומנטיים ועד מופע קפיצות במגרש. אתר

דורון מניס בחוות הסוסים. הסוסים רועים בשטח הפתוח, חופשיים ושמחים

בחוות גוג'י אני פוגשת פרי שלא הכרתי – גוג'י ברי. הפירות הזעירים האדומים, כך מספרת ציפי דקל, שביחד עם בנה ניצן מפעילה את החווה, הם מזון על המכיל כמויות גדולות של נוגדי חימצון, ויטמין סי, ברזל וסיבים תזונתיים. משפחות המבקרות כאן לומדות על הצמח ועל סגולותיו והילדים מכינים עציץ משלהם, שאפשר לקחת הביתה. טעמו של הפרי חמצמץ ודי בחופן קטן ליום כדי ליהנות מיתרונותיו הבריאותיים. דרך טעימה במיוחד להכיר את הגוג'י היא בארטיקים קטנטנים שאפשר לקנות פה, המכילים גוג'י ברי, בננה, חלב קוקוס ומייפל. אתר

שיח של גוג'י וצלוחית עם התוצרת. לפירות הקטנטנים יש סגולות בריאותיות רבות

בימים שבהם אנחנו נמצאים יותר בבית, סטון ביי סטון של ארז פרידמן מציעה תעסוקה מושלמת: ערכות של אבני פסיפס צבעוניות, שאפשר להרכיב מהן יצירות מקסימות – כדים, קערות, תחתיות לכוסות, פסיפסים ססגוניים ועוד. בסדנה, הצמודה לגינה המטופחת של משפחת פרידמן, העובדים (חלקם בעלי צרכים מיוחדים) מייצרים ואורזים אינספור אבני פסיפס, שמיוצרות בטכניקה מיוחדת שארז פיתח. אבני הפסיפס הופכות לערכות יצירה הנמכרות לאנשים פרטיים, לקבוצות ולבתי ספר, בארץ ובחו"ל. אתר

דוגמאות לדברים שתוכלו להרכיב מאבני הפסיפס הקטנות של סטון ביי סטון

ברפת המשפחתית לשעבר, פתחה מאירה צור את בחצר האחורית, מקום קסום של חפצי וינטג' ויד שנייה: ספרים, בגדים, כלי אוכל וכלי בית, רהיטים, צעצועים, תכשיטים ומה לא. נראה שהמוטו של מאירה – "לשחרר כדי לתת לשפע להיכנס", עובד. מה שאחד לא צריך, ישמח את האחר, ולהפך. פייסבוק

מאירה צור בחצר האחורית. מה שהאחד לא צריך יותר, ישמח את האחר

לסיום, המלצה לסיור נהדר בשבילי ציפורי, עם צביקה סגל, מורה דרך ותושב המקום. צביקה מוביל את המטיילים לפינות חמד לא מוכרות ונקודות תצפית נהדרות, כשהוא מתבל את הטיול בסיפורים מהעבר ופורש גם תכניות עתידיות. טלפון: 050-7208710.

____

• תודה ענקית למעוז ינון, איילה נוי מאיר, משפחת חכים – ראיק, עביר ובאסם, לאחסאן גנים ולשאר האנשים מאירי הפנים בנצרת ובציפורי, שפתחו בפני את ביתם ואת לבם. נעמתם לי מאוד!

הפוסט נצרת וציפורי – טיול גלילי רב קסם הופיע ראשון במסע אחר

עוד יקבים כאן

טיולים בישראל כאן

התנשמת, שכיכבה בקמפיין החביב "למי קראת ינשוף", מעוררת אהדה ומושכת תשומת לב, אבל מה שבאמת גורם להתרגשות זה טעימה מהיינות של יקב תבור, הממוקם בכפר תבור מול נופו המהפנט של הר תבור.

חביות עץ אלון ביקב תבור

את היקב הקימו ארבע משפחות של כורמים מכפר תבור בסוף שנות התשעים, מאז היקב גדל והתפתח להיות היקבים המובילים בתעשיית היין הישראלית, אבל זה לא שינה דבר מהאווירה האינטימית, ההקפדה על איכות הכרמים ורמת היינות המיוצרים כאן. גם העובדה שהיינות האיכותיים נמכרים במחירים נגישים עוזרת לקרב את היינות לכל חובב יין, שכן אין צורך לשבור תכנית חיסכון כדי לרכוש אותם ובהחלט אפשר ואפילו רצוי לפתוח בקבוק ללוות ארוחה יום יומית. את היקב מנהל גם היום אורן סלע, ממייסדי היקב, ואיתו עובדים היינן הוותיק והמוערך אריה נשר והאגרונומית מיכל אקרמן, האחראית על ניהול הכרמים.

יינות של יקב תבור

מהו כרם אקלוגי?

זהו פרויקט ייחודי בעולם כולו, אשר נערך בשיתוף פעולה של יקב תבור עם החברה להגנת הטבע ובליווי של אוניברסיטת חיפה והטכניון. מטרת הפרויקט היא להחזיר את האיזון האקולוגי הטבעי לסביבת הכרם, מתוך תפיסה שזה יאפשר גפנים בריאות יותר, אשר יניבו ענבים טובים יותר לאורך שנים, מהם יכינו את היינות האיכותיים של תבור. איך מחזירים את האיזון האקולוגי? על ידי זה שנותנים לצמחייה הטבעית לצמוח בין שורות הגפנים, בונים מסלעות זוחלים ופורצים גדרות כדי לאפשר תנועת בעלי חיים בצורה חופשית וטבעית. ומה קשורה התנשמת? כאשר הופיעה התנשמת, הבינו ביקב כי האיזון הוחזר והדורס הלילי חזר לשמור על הכרמים בלילות.

אז מה נשתה?

אדמה – סדרה המהווה את כל הטוב של היקב, עם יינות זניים מענבים המותאמים במיוחד לאדמות בגליל ובאזור התבור. חפשו את הסוביניון בלאן המהמם או את הרוסאן המאוד ייחודי. באדומים שתינו את הקברנה סוביניון והשיראז, שהיו חלקים ונעימים מאוד לשתייה.

אדמה פרימיום – שני יינות בסדרה זו, סופה ורעם, עם שמות שבהחלט משקפים את חווית השתייה הייחודית. אלו בלנדים ייחודיים מענבים הגדלים בחלקות המובחרות ביותר. לכל יין בסדרה יש אופי משלו וכל אחד מעניק חווית שתייה שונה וייחודית.

מלכיה – יין הדגל של היקב, קברנה סוביניון מחלקה מיוחדת בכרם מלכיה, בגליל העליון. היין, שמיושן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון, הוא בעל טעם עוצמתי ומאוד מרשים.

Tipsy – מחפשים דווקא יין צעיר ונגיש לשתייה יומיומית ? סדרת TIPSY מציעה יינות צעירים ומרעננים לשתות עם חברים.

מרכז המבקרים של היקב

אפשר כמובן ליהנות מהיינות של יקב תבור בבית או במסעדה באזור מגוריכם, אבל להעצמת החוויה, מומלץ להגיע למרכז המבקרים של היקב, לשבת במרפסת עם בני משפה או חברים אל מול ההר היפה שהעניק את שמו ליקב, ללגום יין טוב, לאכול גבינות ולהאזין למוזיקה. היש טוב מזה?

• יקב תבור – שדרות קק"ל, כפר תבור, טלפון: 04-6760444. מרכז המבקרים פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00 ל-17:00, בשישי בין 9:00 ל-14:00. סיורים וטעימות בתיאום מראש.

הפוסט יקב תבור: נרים כוסית הופיע ראשון במסע אחר

מסלול משפחתי: שמורת אלוני אבא

נקודת התחלה וסיום: מגרש החניה של שמורת אלוני אבא (מסלול מעגלי)

אורך מסלול: כ-1.5 ק"מ

רמת קושי: קלה מאוד

למי מתאים? משפחות עם ילדים (אך לא לעגלות)

מתי? כל השנה, ובעיקר בחורף ובאביב

איך מגיעים? מכביש 75 (חיפה – נצרת) פונים בצומת אלונים לכביש 7513, כביש הגישה לאלוני אבא ובית לחם הגלילית. כ-200 מטר לפני הכניסה ליישוב אלוני אבא, רואים מצד שמאל את שלט הכניסה לשמורה.

יער אלוני אבא. מושלם לטיול משפחתי חורפי | צילום: יעקב שקולניק

שמורת אלוני אבא, הסמוכה לבית לחם הגלילית, היא יעד נהדר לטיול משפחתי כל השנה, ובמיוחד בין ינואר למאי, כשהשמורה מתכסה במרבדי פריחה. בין השאר תוכלו לראות פה פריחה של רקפות, כלניות, נוריות, עיריות, נרקיסים, סביונים, צבעונים ועוד. על גבעות הקירטון המעוגלות צומח יער אלונים טבעי, שריד ליערות האלונים שכיסו בעבר את האזור כולו ואשר נכרתו בתקופת השלטון התורכי. לצד אלוני התבור אפשר לראות עצים נוספים, בהם אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, כליל החורש, ליבנה רפואי וחרוב מצוי. הנופים היפים, העשב הירוק והרענן אחרי הגשם, הפריחה העונתית והמפגש האקראי עם פרות וציפורים – היש מושלם מזה לטיול משפחתי?

המסלול, שאורכו כקילומטר וחצי, מתחיל במגרש החניה של השמורה, סמוך לשלט. השביל לא מסומן אבל הוא תחום באבנים משני צידיו, ועל הסלעים מופיע מפעם לפעם חץ המורה את המשך הדרך. אחרי הליכה קצרה ביער, מגיעים לקרחת יער נהדרת, המוקפת בעצי אלון תבור מרשימים. אם אתם רוצים לעצור לפיקניק, זה המקום. אחרי קרחת היער נכנסים שוב לאזור מיוער וסבוך יותר. אחרי הגשם יש סיכוי טוב לראות הרבה פטריות. מכאן השביל מתעקל בחדות ימינה ומוביל לתצפית יפה על מושב אלוני אבא ועמק יזרעאל. המשכו של השביל מוביל לאחו ירוק, שבחורף ובאביב מכוסה במרבדי פריחה. לא נדיר לפגוש כאן פרות המלחכות עשב. מהאחו ממשיכים בשביל לכיוון שלולית החורף, מקום נוסף שכדאי לעצור בו. מהשלולית ממשיכים במורד השביל דרך ואדי קטן עד שחוזרים בחזרה לחניון.

במהלך הטיול בשמורת אלוני אבא יש סיכוי טוב לפגוש פרה או שתיים… | צילום: שאטרסטוק

מסלול אופניים: סינגל יער בית קשת

נקודת התחלה וסיום: רחבת הכורכר בכניסה לדרך נוף יער בית קשת, כ-300 מטר לפני שער הכניסה ליישוב.

אורך מסלול: 22 ק"מ

רמת קושי: בינוני

למי מתאים? רוכבים מנוסים

מתי? כל השנה, ובמיוחד בחורף ובאביב (אך לא מיד אחרי גשם)

איך מגיעים? מכביש 65, בין כפר תבור לצומת גולני, פונים לכיוון קיבוץ בית קשת. לאחר כ-1,200 מטר פונים בעקבות השילוט לדרך נוף יער בית קשת וחונים ברחבת החנייה מצד ימין.

סינגל יער בית קשת הוא הסינגל הראשון של קק"ל בצפון, ולא במקרה דווקא לו ניתנה זכות הבכורה. זהו מסלול יפהפה ומאתגר, המציע נופים נפלאים לכל אורכו, בין אם רוכבים ביער אלונים או אורנים אפוף מסתורין, בשטח פתוח המכוסה במרבדים של פריחה, מעל נופי השדות והמטעים של הגליל התחתון או מול פסגתו העגולה של התבור. בחורף ובאביב האזור מתכסה בפריחה של רקפות, כלניות, אירוסים, סחלבים ועוד. אורכו של השביל כ-22 ק"מ, מתוכם כ-12 בסינגלים. גובה הטיפוס המצטבר הוא 500 מ'. הרכיבה בסינגל היא בכיוון אחד, נגד כיוון השעון, והמסלול מסומן על הסלעים על ידי איור של טיפות שבתוכן רוכב אופניים – הצד הצר של הטיפה מצביע על כיוון הרכיבה.

המסלול מתחיל ברכיבה בעלייה מתונה בכביש לאורך כקילומטר וחצי עד שמגיעים לסינגל עצמו. הרכיבה נמשכת במגמת עלייה, כשעל המאמץ מפצים הנוף הפתוח ומרבדי הפריחה היפים בעונה. לאחר רכיבה של כ-4.2 ק"מ חוצים את דרך הנוף ונכנסים למקטע רכיבה ביער ולאחריה הרכיבה ממשיכה בעלייה בשטח פתוח. בסוף העלייה אפשר לעצור וליהנות מתצפית על הנוף. מכאן מצפה לכם רכיבה של כקילומטר בדאבל (שביל רחב שמתאים לשני רוכבים או יותר), עד שפונים שמאלה להמשך הסינגל לרכיבה ארוכה, נופית ומגוונת, הכוללת רכיבה ביער ובשטח פתוח. לקראת סיומו של הסינגל הזה מצפה עלייה מאתגרת נוספת עם הרבה סלעים, בסיומה מחכה לרוכבים דאבל באורך כשלושה קילומטרים אשר בסופו של דבר הוא מתחבר אל דרך הנוף.

פריחה ביער בית קשת | צילום: שאטרסטוק

בדרך הנוף פונים שמאלה וממשיכים כ-300 מטר עד שמגיעים למצפור הר תבור. אם עוד לא עשיתם שימוש בתרמוס ובכריכים שהבאתם אתכם, התצפית הנהדרת הזו היא הזדמנות מצוינת לעשות זאת. כדאי לאגור כוחות כי מיד לאחר מכן הסינגל פונה ימינה לקראת ירידה מאתגרת ומידרדרת בשטח טרשי. בסופה של הירידה מגיעים לדאבל המוביל לערוץ נחל דבורה, לאחר מכן פונים שמאלה לסינגל נוסף בעלייה. כדאי לנשום עמוק: מדובר בעלייה איטית של כקילומטר, אשר בסיומה מצפה ירידה מהנה ומתגמלת במורד הסינגל. הירידה כוללת מפגש עם דרך רחבה, בה פונים שמאלה ואז ימינה בהמשך הסינגל, לרכיבה של 900 מטרים נוספים בירידה מסחררת עד שמגיעים לדרך כורכר. בדרך הכורכר פונים שמאלה ואז ימינה להמשך הסינגל, שמהווה חגיגה לכל רוכב מנוסה – ירידה תלולה, עמוסה בשיפועים, סלעים וצמחייה צפופה. בסיום הירידה הסינגל נפגש שוב עם דרך כורכר, בה פונים שמאלה ורוכבים עד לנקודת ההתחלה.

שימו לב: הכביש חוצה כמה פעמים את דרך נוף יער בית קשת, הקפידו לעצור לפני נקודות החצייה כדי לוודא שהדרך פנויה.

מסלול למיטיבי לכת: נחל תבור

נקודת התחלה וסיום: חניית העפר שליד קיבוץ גזית

אורך מסלול: 8 ק"מ

רמת קושי: בינוני

למי מתאים? משפחות מיטיבות לכת

מתי? בחורף ובאביב, אך לא בימות גשם מחשש לשיטפונות

איך מגיעים? מכביש 65 פונים בצומת גזית מזרחה לכביש 7276 ונכנסים לקיבוץ גזית. חוצים את הקיבוץ ויוצאים מהשער האחורי בדרך עפר כ-800 מטר עד לפנייה ימינה לדרך עפר המסומנת אדום, שם נמצאת נקודת ההתחלה של המסלול.

תצפית על נחל תבור ממצפור אורן ליפשיץ | צילום: יעקב שקולניק

נחל תבור, המתחיל בהרי נצרת וזורם לכיוון דרום-מזרח עד שהוא נפגש עם הירדן, הוא אחת מפינות החמד היפות של הגליל התחתון, במיוחד בסוף החורף ובראשית האביב, כשהנחל נמצא בשיא זרימתו וסביבתו מתכסה בפריחה סגולה של תורמוסים. ההליכה ברובה ברמת קושי בינונית ומתאימה למשפחות מיטיבות לכת, כאשר בסיומו של המסלול יש עלייה תלולה.

המסלול מתחיל בירידה תלולה של כשניים וחצי קילומטרים בדרך שטח, שבסיומה מגיעים אל ערוץ הנחל, שם פונים שמאלה ומתחילים ללכת במעלה הנחל בעקבות סימון השבילים הכחול. לאורך השביל יש עצי אשל, ערבה ושיזף וצמחיית נחלים, בחורף ובאביב מצטרפת פריחה נהדרת של כלניות, עיריות, פרגים ונוריות, והכוכב הגדול של נחל תבור – תורמוס ההרים, שמכסה את גדות בנחל במרבדים כחולים-סגולים. גולת הכותרת של המסלול היא קניון הבזלת, נקיק צר באורך כקילומטר וחצי עם קירות בזלת זקופים. בחורף יש בקניון זרימה יפה עם מפלים קטנים שנופלים לבריכות מים. מומלץ לא לרחוץ במים, אבל אפשר לשכשך רגליים. ההליכה בקניון דורשת טיפוס קל עם תמיכה של ידיות אחיזה. עם קצת מזל, אפשר לראות באזור הנחל צבי ארץ ישראלי.

מטיילים בבריכת נחל תבור | צילום: אריה טננבאום, אתר פיקיוויקי

אחרי היציאה מהקניון ממשיכים באפיק הנחל. בסמוך ניתן לראות את תל רכש, תל מרשים המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה – ארכאולוגים מזהים את התל עם העיר המקראית אנחרת שנזכרת בספר יהושע. מכאן ממשיכים צפונה עד שמגיעים לפיצול שבילים: פונים שמאלה עם השביל המסומן כחול. כאן מצפה עלייה תלולה, אשר בסיומה נמצאת נקודת תצפית על שם אורן ליפשיץ, בן קיבוץ גזית שנהרג במלחמת לבנון השנייה. זהו מקום נהדר לנוח בו אחרי העלייה המאומצת, עם נוף מרהיב על הנחל, הר תבור וכוכב הירדן. מהמצפור ממשיכים ללכת במסלול הכחול, אשר מתחלף בהמשך לדרך עפר המסומנת שחור ולשביל המסומן באדום עד שחוזרים לנקודת ההתחלה.

הפוסט מסלולי טיול בגליל התחתון הופיע ראשון במסע אחר

תותי, דבוריה

אחת ההפתעות הנעימות ביותר ברשימה הזו היא מסעדת תותי (Toti) שבכפר דבוריה, למרגלות הר תבור. את המסעדה הקים השף חמודי אברהים ביחד עם אשתו, אימאן. אחרי שנים של עבודה במסעדות נחשבות הם החליטו לפתוח את המקום שלהם. הם עיצבו בעצמם את המקום החמים והלא גדול, עם אדניות פורחות, תצפית לשדות ומטבח פתוח שבלבו טאבון.  חמודי משלב במסעדה את שני המטבחים האהובים עליו – האיטלקי והערבי, ונותן להם טוויסט ייחודי.  במקום בזיליקום הוא משתמש בזעתר ונענע, גבינת הלבנה מככבת והבצקים האיטלקיים המופלאים משמשים כמצע למנות ערביות מסורתיות כמו מסחן וספיחה. תפריט ארוחת הבוקר כולל בוקר בלדי, עם גבינה ערבית, כדורי לבנה, סלט חציל קלוי מופלא, מסבחה, לחם, ירקות חתוכים, ביצים לבחירה, שתייה חמה ומיץ טבעי.

ארוחת בוקר שלא תרצו להחמיץ ב-Toti | צילום: Imsy

לצד אלה תפריט ארוחות הבוקר כולל מנות ייחודיות, כמו מנקאיש עם זעתר, גבינה ערבית או לבנה, ומנה נהדרת של ביצים עם תפוח אדמה – כל כך פשוט וכל כך טעים – שמוגשת עם סלט ירקות ולבנה עם שמן זית. בבוקר אפשר ליהנות גם ממנות אחרות ונפלאות שמוגדות לאורך כל היום, כמו פוקצ'ה קפרזה – עם עגבניות שרי צבעוניות, ארטישוק, בייבי מוצרלה ופסטו.  וגולת הכותרת – סלט פריקי שכולל כדורי לבנה מטוגנים, עגבניות, נענע, בצל, חומוס ושקדים. יש גם קינוחים נהדרים, כמו קלצונה נוטלה וחלוואית אל ג'יבן, קינוח ערבי מסורתי של בצק סולת, שכאן הוא ממולא בגבינת מסקרפונה ומוגש עם גלידת פיסטוק נהדרת. האווירה ידידותית ונעימה וילדים מתקבלים בשמחה (ומקבלים דפי צביעה וצבעים).

איפה? דבוריה, טלפון: 04-9999212

אחרי האוכל: הר תבור, יער בית קשת, נצרת

מחלבת אלטו, שמרת

מחלבת הבוטיק המשפחתית שבקיבוץ שמרת מייצרת גבינות עזים משובחות, שמהוות את אחד הרכיבים העיקריים בארוחות הבוקר שמוגשות במקום. אפשר להסתפק בפלטת גבינות המלווה בקרקרים, חמאה, קונפיטורה ופרי העונה, ואפשר גם לבחור בארוחת בוקר "מתעוררים בגליל" שכוללת מבחר גבינות עזים, אנטיפסטי, לחמי מחמצת, סלט, זיתים, לבאנה, גבינת שמנת, טחינה, חמאה, פסטו עם אגוזים, קונפיטורת הבית וביצים לבחירה עם תוספות. יש גם מנות מיוחדות כמו קרואסון עם שמנת, בצל מקורמל, תרד וביצה עלומה או כנאפה מלוחה של קדאיף, גבינות עזים, תרד, עגבניות מיובשות,יוגורט עזים, נענע ואגוזי מלך. מי שפחות מתחבר לגבינות ימצא ייהנה משקשוקה ומסלטים.

קרואסון שמנת, תרד וביצה עלומה במחלבות אלטו | צילום: אנטולי מיכאלו

האווירה הפסטורלית תורמת גם היא לחוויה. המחלבה ממוקמת בלב בוסתן עצי פרי, ואת ארוחת הבוקר אפשר לאכול בצל העצים, במדשאה או במרפסת הגדולה שמשקיפה לבוסתן. אם תעדיפו לשבת בפנים תוכלו להשקיף דרך החלון הגדול על אולם ייצור הגבינות ולצפות בתהליך הייצור.

איפה? קיבוץ שמרת, 04-9854802

אחרי האוכל: הגנים הבהאים של עכו, עכו העתיקה, שמורת נחל כזיב

מבחר גבינות במחלבת אלטו | צילום: אנטולי מיכאלו

נור – מסעדה דרוזית גלילית

בכפר הדרוזי ג'וליס, נמצא בית הקפה של בסמה, בשלנית בחסד, שמגישה מנות מופלאות מהמטבח הדרוזי. ארוחת הבוקר הדרוזית שמוגשת במקום מדי יום בין 14-9 כוללת, בין היתר, סלט פטוש, חומוס משובח, כדורי פלאפל, כדורי לבנה, מנקיש (פיתות עם זעתר וגבינה), באבא ענוג' – סלט חצילים הנקלים על אש גלויה ועוד פינוקים.

איפה? ג'וליס, טלפון: 04-6293460, 050-6522280

אחרי האוכל: גני אלמונא, עין אפק, עכו

שולחן ארוחת בוקר עמוס מטעמים אצל נור בג'וליס | צילום: אפיק גבאי

קפה יודפת

קפה יודפת אמנם ממוקם במרכז מסחרי, אבל זהו מרכז מסחרי מיוחד, כצפוי ממקום כמו יודפת. את המספרה, הבנק והמינימרקט מחליפים כאן עסקים ייחודיים, כמו שטיחים ומוצרי טקסטיל ארוגים ביד, של תכשיטים בעבודת יד, חנויות של תוצרת מקומית ועוד. גם הנוף שונה – המרכז המסחרי של יודפת משקיף לנוף גלילי פסטורלי. מהנוף הזה נהנה מי שיושב במרפסת היפה של קפה יודפת. את המקום הקימה שרון פרז, שחלמה (וגם הגשימה) על בית קפה, מזמין ונעים, כזה שאפשר לשבת בו לפגישה עסקית או לשתות קפה עם חברה בזמן שהילדים משחקים בחוץ. האהבה ותשומת הלב ניכרות בכל פרט – מכלי ההגשה והעציצים, דרך המוזיקה ועד היחסים ההרמוניים בין העובדים.

ביצה עלומה עם סלמון כבוש על לחם בריוש, ארוחת הבוקר האהובה על שרון מקפה יודפת | צילום: שני הלוי

האהבה ניכרת גם באוכל המוגש במקום. תפריט ארוחת הובקר גדול ויצירתי, וכולל, לצד ארוחת בוקר קלאסית, מוזלי או שקשוקה, גם פריטטה עם פטריות, מנגולד, בצל מקורמל וגבינת עזים; ארוחת בוקר טבעונית של שקשוקה טופו; קרפ כוסמין במילוי מנגולד, בצל מקורמל וגבינה הולנדית או פנקייק דלעת עם קרם פרש. המנה האהובה על שרון היא אגז בנדיקט – ביצה עלומה עם סלמון טרי שנכבש במקום, המוגשת על לחם בריוש משובח.

מול הנוף הזה תוכלו לפתוח את היום בקפה יודפת | צילום: שני הלוי

איפה? מרכז בואכה יודפת, יודפת, טלפון: 04-8225860

אחרי האוכל: יער הקופים (צמוד למרכז המסחרי), שמורת הר עצמון, שמורת יער הסוללים

תושה בייקרי, אכזיב

את הטוב ביותר שמרנו לסוף. האם יש פתיחה טובה יותר ליום מארוחת בוקר מענגת ועתירת פחמימות מול הנוף של אחת מרצועות החוף היפות בארץ? זוהי בדיוק החוויה שתזכו לה בתושה בייקרי, הקונדיטוריה של שחף אברהם ותומר סוויסה בחוף אכזיב. את הקונדיטוריה הקימו השניים לפני מספר שנים בקיבוץ ראש הנקרה והיא הפכה מהר מאוד לסיפור הצלחה עם הרבה מבקרים שהגיעו מרחוק כדי לטעום את הקרואסונים ועוגות המוס של השניים. בסתיו האחרון הקונדיטוריה עברה לאכזיב, שם היא ממשיכה להגיש מאפים מענגים שיסדרו לכם את הבוקר.

מה שמייחד את המקום הוא איכות חומרי הגלם, שניתן היה לצפות לה בפטיסרי פריזאי ולא בקונדיטוריה בקיבוץ בשפיץ של הפריפריה. הכל, אבל הכל, נעשה במקום. תומר ושחף מייצרים לבד את בצק העלים, את מחיות האגוזים ואת מחיות הפרי, וזה מסביר למה הם נמצאים כמה רמות מעל השאר.

מאפי בוקר מושלמים בחוף היפה בארץ. ככה צריך להתחיל את היום | צילום: שקד דגן

אז מה תמצאו כאן? מה שהראש היצירתי של תומר ושחף העלה באותו יום. למשל,  קרואסון כרוב צלוי עם לבנה, כרוב צלוי וגבינת עזים מתובלת, קררואסון גבינת גאודה ומנצ'גו, בורקס פינוקים עם אריסה וחצילים, לביבות זוקיני או בייגל גבינת אמנטל וריבת שרי. יש גם מאפים מתוקים מצוינים, כמו קרואסון פטל, מאפה שוקולד וחמאת בוטנים, קראק פאי ושלל עוגות מוס מפתות. גם המאפים הקלאסיים, כמו קרואסונים, עוגות שמרים ובורקסים, ישאירו אתכם עם טעם של עוד.

מאפי בוקר מפתים בתושה. הבחירה קשה

איפה? חוף אכזיב, טלפון: 050-4712761

אחרי האוכל: גן לאומי אכזיב, ראש הנקרה, מערת קשת

הפוסט ליד הצימר: ארוחות הבוקר הכי טובות בצפון הופיע ראשון במסע אחר

להגדלה ודפדוף לחצו על התמונות

הקודם

1בתוך5

הבא

החוויה האתיופית

המקום הוקם על ידי חוה אלמו  שעלתה לארץ ללא הוריה בגיל עשר, לאחר שחלמה להגיע כמו אחיה לירושלים, ועברה תלאות במסע הארוך דרך סודן. אלמו, פעילה חברתית, אשת חינוך, ממקימות תיאטרון שורשים ויזמית, הקימה את המרכז (ששכן בעבר בחצר ביתה בבית שאן) במטרה להכיר לישראלים, בהם צאצאים של עולי אתיופיה, את המסורת עתיקת היומין והעשירה של יהדות אתיופיה. היא עושה זאת באמצעות סיפורים מרתקים, אוכל טעים וצלילי מוזיקה אתיופית. הביקור במרכז מתאים ליחידים ולקבוצות בתיאום מראש, ולבני כל הגילים.

מה כולל הביקור במקום

אלמו משתפת את המבקרים בסיפור העלייה לארץ והקליטה בה, והסברים מרתקים על המסורות השונות – מנהגי החתונה, הכנסת אורחים, תרופות עממיות ועוד. כמו כן הביקור במקום כולל פעילויות שונות בהן – לבישת לבוש אתיופי, טעימת אינג'רה והשתתפות בטקס הבונה – טקס הקפה האתיופי שיש לו חשיבות מרכזית בתרבות האתיופית, ולסיום מתנסים בריקודים אתיופיים. בתיאום מראש אפשר גם לקבל ארוחת טעימות מהמטבח האתיופי ולהשתתף בפעילויות נוספות כמו קליעת סלים, הכנת בובות אתיופיות, הכנת "דבו" או "אינג'רה", פיסול בחימר, קליעת צמות ועוד. עוד אפשר לשלב בביקור במקום תוכניות העשרה חינוכיות בנושאים שונים כגון – העצמה נשית, התמודדות עם צרכים מיוחדים, הכרת האחר והשונה ועוד.

איפה: בסמוך לצומת גני חוגה

פייסבוק: www.facebook.com/germachin

הפוסט החוויה האתיופית הופיע ראשון במסע אחר

רמת הגולן

אתר החרמון
החרמון, ההר הגבוה במדינה (פסגתו בשטח ישראל מתנשאת לגובה 2,236 מטר), זוכה לפופולריות עצומה בחורף. יש בו שישה מסלולי גלישת סקי וסנובורד, 45 ק"מ בסך הכל, ובית ספר לסקי. גם מי שלא גולש ייהנה להשתעשע בשלג, לעלות ברכבל ולגלוש במזחלות. יש באתר מסלול של מזחלות אקסטרים שנעות על מסילות במהירות של עד 45 קמ"ש ואבובי שלג שמתאימים לגיל חמש ומעלה.

ריגושי קיץ בחרמון. סקיי ריידר, האטרקציה החדשה באתר החרמון | צילום: סטודיו גולן

לא רק בחורף החרמון יפה, טיול קיץ בחרמון הוא בהחלט חוויה מומלצת. תוכלו לטפס ברכבל עד התחנה העליונה, בגובה 2,040 מטר, משם יש תצפית נהדרת על כל הסביבה, לגלוש במזחלות אקסטרים ובאבובי קיץ במורד ההר ולנסוע ברכב קרטינג תלת גלגלי לא ממונע לאורך מסלול של 850 מטר (מגיל 15 ומעלה). האטרקציה החדשה ביותר שפועלת בחרמון בקיץ נקראת סקיי ריידר – מתקן מסילה מעגלי מעל הקרקע, שהנסיעה בו אורכת כשתי דקות. בקיץ נערכים גם סיורים מודרכים רגליים בפסגת החרמון, שבמהלכם מכירים את החי והצומח הייחודיים לאזור. פרטים נוספים באתר החרמון

חמת גדר
גולת הכותרת של חמת גדר, מאתרי המרחצאות והנופש הפופולריים בארץ, היא המעיינות התרמו-מינרליים שנובעים מהאדמה בטמפרטורה של 42 מעלות ועשירים בגופרית ומינרלים שונים בעלי סגולות מרפא. במתחם המעיינות תמצאו בריכות עם מפלים קטנים וכיסאות ג'קוזי מיוחדים. ואם התחממתם יותר מדי, יש בריכה קרה עם מגלשה ומזרקות מים.

בריכה בחמת גדר | צילום: איבגני בוטקובסקי

מלבד אטרקציות רטובות, יש לאתר עוד המון מה להציע: שרידים של בית המרחצאות הרומי המפואר שפעל במקום לפני 1,800 שנה,  אגם דייג עם סירות פדלים וקיאקים, מופע תוכים, חוות תנינים, פינת ליטוף, מיני ספארי עם איילים, בבונים ועוד, ג'ימבורי לילדים ומסעדות. לבילוי רומנטי ארוך יותר, תוכלו להישאר ללון במלון הבוטיק שבמקום וליהנות ממגוון טיפולים ועיסויים בספא. פרטים נוספים באתר האינטרנט

יער האיילים
עוד אטרקציות בצפון תוכלו למצוא ביער האיילים שבמושב אודם היא כמובן האיילים שמסתובבים חופשי ברחבי היער. בנוסף להם יש ביער גם צבאים ויעלים. את היעלים ניתן לראות במהלך סיור רגלי או סיור ברכב חשמלי בנהיגה עצמית ברחבי הפארק. ביער אודם יש עוד המון אטרקציות לכל המשפחה, חלקן קשורות בבעלי חיים, כמו פינת ליטוף או רכיבה על סוסי פוני. אטרקציות אחרות כוללות משחקייה מקורה עם מתנפחים, טרמפולינות וג'ימבורי, מסלול יבש של מגלשת אבובים, מסלול מכוניות קרטינג עם פדלים ומסלול אתגרי שבסופו ממתינה אומגה. פרטים נוספים באתר האינטרנט

מצפה לשלום
אחת מתצפיות הנוף היפות ביותר בצפון ואולי בארץ כולה היא מצפה לשלום בכפר חרוב. זוהי רחבת תצפית מסודרת ונגישה בדרום רמת הגולן, אשר ממנה יש תצפית עוצרת נשימה על הכנרת, שמורת מצוקי האון, בקעת בית צידה, הר כנען ומצוק הארבל. מי שלא מסתפק בתצפית (למרות שהיא לבדה מצדיקה את ההגעה לפה) יכול לצאת למסלול רגלי קצר בין הבוסתנים אל מעיין מצפה השלום, שמימיו נאגרים בבריכה יפה.

תצפית על הכנרת ממצפה לשלום | צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקיויקי

קסם הגולן
מרכז המבקרים קסם הגולן, שנמצא סמוך לקצרין, מאפשר ללמוד בדרך חווייתית על רמת הגולן. במתחם מוקרן סרט על מסך של 180 מעלות ומוצג מודל מדויק של רמת הגולן אשר מעביר את סיפורו של האזור באמצעות מופע אורקולי. בנוסף, פועלת במקום מבשלת הבירה "מבשלת הגולן", שבה משתמשים במי מעיינות מקומיים בייצור הבירה. במקום פועלת מסעדת בשרים. פרטים נוספים באתר האינטרנט

קטיף עצמי
הגובה והאקלים בגולן אחראים לכך שזהו אחד המקומות הבודדים בארץ בהם מגדלים דובדבנים ופירות יער אחרים, הזקוקים לקור. באביב ובקיץ, עונת פירות היער, מטעים רבים מציעים קטיף עצמי ומושכים המוני מטיילים לאזור. איך זה עובד? במרבית המקומות משלמים תשלום אחיד בכניסה ומקבלים סלסלה. כל מה שקוטפים ואוכלים במקום כלול במחיר הכניסה, אם רוצים לקחת פירות הביתה, משלמים לפי משקל. במרבית המטעים מציעים אטרקציות נוספות כמו פינת חי, מתנפחים ועוד.

קטיף דובדבנים בבוסתן בראשית | צילום: עדי פרץ

אתר הקטיף הגדול ביותר בגולן הוא בוסתן בראשית בקיבוץ עין זיון,  שם אפשר לקטוף דובדבנים, פטל ואוכמניות, אגסים, תאנים, ענבים ועוד. במתחם יש גם מדשאות וערסלים, פינת ליטוף, פארק חבלים, קיר טיפוס ואטרקציות נוספות (חלקן בתשלום נוסף). קטיף פירות יער יש גם במושב שעל, מושב אודם, קיבוץ אל רום ומקומות נוספים בגולן.

גליל עליון ועמק החולה

אגמון החולה
אגמון החולה הוא מאתרי הטבע היפים בארץ ואתר צפרות חשוב בקנה מידה עולמי. האגמון, שנוצר בעקבות הצפה מחודשת של אדמות ביצות החולה שיובשו בשנות החמישים של  המאה הקודמת, מושך בעונת הנדידה עשרות אלפי  ציפורים. הכוכבים הגדולים של האגמון הם העגורים, אשר מגיעים לכאן ברבבות מדי סתיו ונשארים במהלך החורף, עד שבאביב הם עפים בחזרה לאירופה. לא רק עגורים מגיעים לאגמון, אלא גם חסידות, אנפות, דאות, ברווזים, עיטמים ועוד. לצד אלה חיים באזור גם חתולי ביצות, תנים, לוטרות ובעלי חיים נוספים. דרך מהנה במיוחד לטייל באגמון היא באופניים או ברכבים חשמליים, שאותם ניתן לשכור באתר. לצפייה מיטבית בציפורים מומלץ להצטרף לסיור בעגלות מסתור.
פרטים נוספים באתר האגמון

עגורים באגמון החולה

צוק מנרה
צוק מנרה, הנמצא גובה של 750 מ' מעל פני הים באחד המיקומים היפים בארץ, מציע פעילויות אתגר לכל המשפחה: מגלשת הרים, קירות טיפוס, טרמפולינת בנג'י, הרכבל הארוך מסוגו בארץ, מסלולי טיול ברגל ובאופניים ועוד. הפעילויות השונות מתרכזות בשלוש תחנות של הרכבל: בתחנה התחתונה תמצאו מגלשות הרים העוברות במסלול נופי שאורכו יותר מקילומטר, בתחנה השנייה יש מצוק אקסטרים והאמיצים בחבורה יוכלו להתנסות שם בגלישת מצוקים (סנפלינג), בתחנה העליונה פועלת רכבת הצוק, קרונות רתומים לטרקטור המובילים את המבקרים לסיור מודרך באזור, כולל תצפית על גבול לבנון. באתר יש לודג' המתאים ללינת מטיילים. פרטים נוספים באתר צוק מנרה.

גלישת מצוקים (סנפלינג) בצוק מנרה | צילום: תומר פדר

שמורת תל דן
שמורת תל דן בצפון עמק החולה היא אחת מהיפות ושופעות המים בארץ. בשטחה של השמורה נמצא האתר הארכאולוגי תל דן, שמזוהה עם העיר המקראית דן. אבל גולת הכותרת היא הטבע מסביב – בשמורה זורם נחל דן ונובעים מעיינות דן הצלולים. יפה כאן כל השנה, גם בחום הקיץ נעים לטייל בין פלגי המים והבריכות, בצל העצים המצלים. בין האטרקציות הבולטות בשמורה: אפיק נחל דן, שבו יש זרימה חזקה של מים, בריכת שכשוך רדודה לאורך המסלול, "עץ פו הדוב", עץ גדול וחלול שמשמח ילדים, מרפסת תצפית על הנחל ועוד. בשמורה יש גם שביל מונגש, שאפשר לטייל בו גם בכיסאות גלגלים ועם עגלות ילדים. פרטים נוספים באתר השמורה

שמורת דן, מהיפות בארץ

שמורת הבניאס
שמורת הבניאס, הידועה גם כשמורת נחל חרמון, היא שמורה מקסימה, שבה אפשר להתרשם, בין השאר ממפל הבניאס, שעל אף שאינו גבוה במיוחד – גובהו עשרה מטרים בלבד – עצמתו גדולה במיוחד. המפל נופל לתוך בריכה יפהפייה, מוקפת בצמחייה. ניתן ליהנות ממראה המפל ממרפסת תצפית יפה. הדרך אל המפל היא חלק בלתי נפרד מהחוויה. היא עוברת דרך השביל התלוי, שביל באורך מאה מטר הבנוי מפלדה ומרוצף בלוחות עץ, העובר לאורך הנחל. בשמורה יש גם שרידים ארכאולוגיים, בהם שריד ממקדש האל פאן, וטחנת קמח ששימשה את כפרי האזור. פרטים נוספים באתר השמורה

מפל הבניאס. למרות שאינו גדול הוא נופל בשצף

שייט קיאקים
המים הזורמים בשפע בגליל העליון הפכו את האזור ליעד פופולרי לשייט קיאקים. אחת החברות הפופולריות באזור היא קיאקי כפר בלום, שמציעה שייט קיאקים אתגרי או רגוע על נהר הירדן, במסלול שופע צמחייה שבסיומו מפל קטן. חברה נוספת היא קיאקי מעין הגושרים, שמציעה שייט אתגרי או רגוע בחצבאני. בקיבוץ גדות נמצאת חברת רפטינג נהר הירדן, שמוציאה טיולי קיאקים ורפטינג בירדן וכן שייט אבובים.

קייקי כפר בלום. שייט קיאקים הוא אחת מאטרקציות הקיץ הבולטות בצפון | צילום: יוסי אלוני

יקבים
אזור הגליל העליון מציע לא רק טבע ונופים, אלא גם תנאים מצוינים לגידול גפנים וייצור יין. האזור גדוש ביקבי בוטיק לצד יקבים גדולים. בחלקם יש מרכזי מבקרים שמאפשרים להתרשם מתהליך הייצור, באחרים אפשר פשוט לטעום ולקנות. כמה יקבים מומלצים בצפון: יקב אדיר (במקום פועלת גם  מחלבה), יקב דישון, יקב דלתון, מהיקבים המצליחים בארץ, יקב הרי גליל ועוד רבים.

גליל מערבי

ראש הנקרה
בקצה הצפוני של קו החוף שלנו תמצאו את ראש הנקרה, שמורת טבע המפורסמת במצוק תלול שיורד לתוך הים ובנקרות הסלע. הנקרות נוצרו לאורך אלפי שנים – זעזועים תת קרקעיים יצרו סדקים בסלע הרך, מי הגשמים והים הרחיבו את הסדקים ויצרו מערות ימיות. באתר יש מסלול הליכה באורך של כמאתיים מטר לאורך הנקרות. הירידה אל הנקרות ברכבל הקצר והתלול בעולם מהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה. פרטים נוספים באתר ראש הנקרה

הצצה לאחת הנקרות לאורך מסלול הטיול בראש הנקרה

אולמות האבירים בעכו
במאה ה-12, לאחר מסע הצלב השלישי, עכו שימשה כבירת ממלכת ירושלים. באותה תקופה בנו בה הצלבנים מצודה מרשימה, אשר מתחת לה הסתתרו אולמות האבירים, אשר נבנו על ידי אבירי מסדר יוחנן הקדוש. האולמות שימשו גם את הצליינים שהגיעו לעיר וכללו חדר אוכל מרשים עם עמודים מפוארים, אולם ששימש כמפקדה, אולם אסירים ועוד. האולמות עברו שחזור ושימור מקיף והביקור בהם הוא כמו קפיצה לימי הביניים.

אולמות האבירים בעכו העתיקה | צילום: Ilia Torlin / Shutterstock.com

חוף אכזיב
חוף אכזיב, שמצפון לנהריה, הוא אחד החופים היפים בארץ. זהו חוף בתולי עם חול רך, רכסי כורכר, מפרצים קטנים וציוריים, אתרי הטלה של צבי ים ובריכות קטנות ורדודות שבתוכן אשר לראות סרטנים ושאר יצורים ימיים. בגן הלאומי אכזיב אפשר להתרשם, בנוסף לחוף היפהפה, מהעתיקות של העיר המקראית אכזיב. מומלץ לצאת לטיול רגלי על החוף ולהמשיך עד לראש הנקרה.

שקיעה בחוף אכזיב, אחד החופים היפים בארץ

המוזיאון הפתוח בתפן
המוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן, מייסודו של סטף ורטהיימר, מאגד ארבעה מוזיאונים: גלריה לאמנות עם תערוכות מתחלפות; מוזיאון ליהדות דוברת גרמנית שמוקדש לתרבות הייקים ותרומתם לחברה הישראלית; מוזיאון התעשייה שמציג את התפתחות הכלים ומכונות החיתוך, ותצוגה של מכוניות עתיקות. בתצוגת המכוניות תוכלו לראות כמה עשרות כלי רכב מראשית המאה העשרים ועד ימינו, בין השאר מוצגים כאן פורד מוסטאנג משנת 65, שברולט מ-57 ואפילו סברה ישראלית. במוזיאון הפתוח יש גן פסלים מרשים עם עבודות של פסלים ישראלים מובילים. פרטים נוספים באתר המוזיאון

מכוניות עתיקות במוזיאון הפתוח בתפן | צילום: יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי

גליל תחתון והעמקים

גן גורו
אחת האטרקציות המשפחתיות האהובות בצפון היא גן גורו, המוקדש לחיות אוסטרליות דוגמת קנגורו, קזואר, אמו, תוכים ועוד. גולת הכותרת במקום הם הקנגורו שמסתובבים חופשי בגן והמבקרים יכולים ללטף ולהאכיל אותם. בנוסף, יש מתחם של חיות חוות אופייניות לאוסטרליה שבו, בין היתר, יש עזים ננסיות שאפשר ללטף ולסרק. להשלמת החוויה יש במקום כמה מבוכים, בהם מבוך דינוזאורים. פרטים נוספים באתר גן גורו

גן גורו. אפשר ללטף את הקנגורו ולהאכיל אותם | צילום: אילן לורנצי

פארק המעיינות
פארק המעיינות, שלמרגלות הגלבוע, מרכז בתוכו כמה אתרי טבע מקסימים וכמה מהמעיינות הבולטים באזור עמק בית שאן. בפארק זורם נחל הקיבוצים ונמצאים בו גם מקורותיו – עין חומה ועין מגדל. עוד מעיינות בשטח הפארק שאפשר להגיע אליהם ברגל, באופניים או ברכבים חשמליים (השכרה בתשלום) – עין מודע, מעיין שמימיו נקווים לבריכה גדולה בצל עצי איקליפטוס, ועין שוקק, שמימיו נאספים לבריכה יפה המוקפת עצים, שתענוג לטבול בה. פרטים נוספים באתר.

פארק המעיינות, אזור שופע מים לא רחוק מבית שאן | צילום: אשחר בצר

גן לאומי בית שאן
אחד האתרים הארכאולוגים המרשימים בארץ, שבו שרידים של העיר הרומית המפוארת והעיר הביזנטית שהיו פה. באתר ניתן להתרשם מתיאטרון רומי שנשמר היטב, מקדש רומי, בתי מרחץ וכן מרחובות העיר העתיקה, על הכיכרות, העמודים והפסיפסים המרשימים שבהם, ואפילו מהשירותים הציבוריים של העת העתיקה. מעל העיר העתיקה מתנשא התל שבו שכנה בית שאן המקראית. בין מרץ לסוף נובמבר מתקיים במקום עם רדת החשכה מופע אורקולי מרהיב, לילות שאן. פרטים נוספים באתר הגן הלאומי

התיאטרון הרומי השמור היטב בבית שאן

יער הקופים ביודפת
במושב יודפת שבגליל התחתון, בלב חורש טבעי סבוך, נמצא יער הקופים, המשמש מקלט לקופים שניצלו מניסויים. גולת הכותרת היא חלקת קופי הסנאי, שבה הקופים מסתובבים חפשי וניתן להאכילם בזחלים שקונים במקום. ביער יש קופים ממינים נוספים, בהם מקוק, קפוצ'ין ועוד, שגם אותם ניתן להאכיל. לצד הקופים תמצאו במקום גם עזים, כבשים, סנאים, צבאים, עופות מים ועוד. פרטים נוספים באתר האינטרנט

הפוסט אטרקציות בצפון – אתרים וטיולים בגליל הופיע ראשון במסע אחר

להגדלה ודפדוף לחצו על התמונות:

הקודם

1מתוך12

הבא

המלון

מלון בוטיק פנחס וגסטון בשבי ציון כולל, בראש ובראשונה, מבנה מרשים מאד מבחינה ארכיטקטונית ועיצובית. המלון נבנה על חורבותיה של אחוזת גאיה המיתולוגית, שעברה כאן מתיחת פנים עצומה. עד כמה עצומה? ובכן, הסכום שנדרש לצורך ההקמה של מלון הבוטיק עמד על לא פחות מכ-11 מיליון ש"ח. במאמר מוסגר אפשר להבין במצב הזה מדוע מדובר במקום אירוח שפונה במידה רבה למי שהפרוטה בכיסו. אי אפשר להישאר אדישים לעיצוב כאן ולירידה לפרטים הקטנים ביותר שנעשתה.

בלובי תמצאו אח שמתאימה כמו כפפה לקור הצפוני שבא לבקר מדי פעם, יחד טלוויזיית פלזמה עצומה בגודלה. המלון נמצא במרחק נגיעה מחוף הים, כשמתחם האחוזה כולל בריכה. אחד היתרונות כאן הוא שהבריכה מחוממת לטמפרטורה של כ-34 מעלות ברוב ימות השנה, כך שאפשר לטבול בה בלי קשר למזג האוויר. הריהוט המקיף את הבריכה אלגנטי במיוחד, כשבמתחם החיצוני יש פינות ישיבה ו"ריחופית" העומדת לה בין העצים.

האירוח במלון בוטיק פנחס וגסטון כולל ארוחת בוקר זוגית (שתחכה לכם כשתקומו, לא משנה מה תהיה השעה) וכיבוד מגוון: עוגות ועוגיות, פירות טריים ויבשים, שתייה קלה או חמה ועוד. בתיאום מראש אפשר להזמין ארוחת ערב גורמה בת מספר מנות המוכנה על ידי שף המקום. ארוחות אלה מצטיינות ביצירתיות גבוהה, בשימוש ברכיבים איכותיים ובמראה אסתטי שמיישר קו עם העיצוב הכולל של המקום. יש אפשרות לכוון את השף לגבי ההעדפות הקולינריות שלכם, מה שמזכיר ארוחה פרטית. המחיר לא זול, אבל הדעה הרווחת היא שהארוחה שווה את התמורה.

הסוויטות

ארבע הסוויטות של פנחס וגסטון דומות באופן יחסי בעיצוב אך שונות בארגון, כשהמכנה המשותף הוא שהפאר נוכח גם כאן. הסוויטות – שלוש מתוכן בקומה העליונה ואחת בקומה התחתונה – מחוברות ביניהן בגרם מדרגות ספירלי. הן פונות אל הים וכוללות מרפסות עץ המשקיפות לכל היופי הזה. חוף הים נמצא במרחק של כ-50 מטרים ומציע תפאורה פראית יחסית.

הריהוט הוא מהודר. התשתיות כוללות שירותים אלגנטיים, גופי תאורה בצורה צדפות, מקלחת גדולה ואמבטיה גדולה עוד יותר שצורתה אף היא צדף – יש אפילו סוויטה עם מקלחת בעלת שני ראשים. האבזור של הסוויטות כוללת טלוויזיות עם עשרות סרטים, אח שמוסיפה רומנטיקה למשוואה, תריסים חשמליים ועוד. הכלים הסניטריים, כלי האוכל ואפילו הסבונים הם תוצרת חברות מובילות בתחומן בעולם. כמעט כל פריט כאן, הן בסוויטות והן בחדרים המשותפים, ניכר שנבחר בקפידה. לחלק גדול מהם אחראים מעצבים ויצרניות מהטופ העולמי.

טיפולי ספא

בקומת המרתף של המלון יש מרכז ספא הכולל חדר טיפולים וחדר מנוחה. במרכז הספא ניתן לקבל טיפולים שפועלים בצורות מגוונות על הגוף אבל מסייעים תוך כדי גם לנפש. המקום מציע טיפולים מסוגים שונים דוגמת עיסוי שבדי–הוליסטי משולב, טיפולי רפלקסולוגיה או שיאצו, טיפול באבנים חמות או טיפול "גן עדן" המשלב מספר שיטות יחדיו.

יצירת קשר

מושב שבי ציון.

טלפון: 04-9526000.

אתר אינטרנט: http://gaston.co.il/

הפוסט פנחס וגסטון – האחוזה בשבי ציון הופיע ראשון במסע אחר