נאייב היא דוגמא למסעדת פועלים משובחת שנותנת תמורה מלאה לכסף ועוד חופן נדיב של אווירה ונשמה. רבים מהסועדים הם לקוחות קבועים במצויים בעצירת מנוחה ואכילה באמצע יום שוק. אחרים הם בעלי עסקים בהפסקת צהריים...
אמנם בתחנת דלק, אבל זה לא מפריע...מנות מגוונות, שירות אדיב, חניה במקום...יש מנות עסקיות. שווה
מכל מסעדות הדגים ברציף של מבנה 8 בנמל תל אביב, זו של בני הדייג היא הפופולארית ביותר ולא במקרה. בני הוא באמת דייג, ודייג, כמו שאמרו חכמינו בטבריה אוהב דגים...
אין מה להיתמם. בשדרה 34 זה בית חרושת, וכמו שהפועל לא יכולה להיות מכבי, כך מנה בשלושים שקל לא יכולה להיות גורמה, גם אם היא נורא רוצה. בשדרה זה לא המקום לחגיגת יום נישואין או פגישה ראשונה...
אין צורך להכביר במילים על המוסד של בינו גבסו, האיש שבנה קריירה מפוארת על גבם של הפלפלים והעגבניות באשר הם...
כמסעדה הנימנת על ז'אנר הדיינר האמריקאי, דיקסי נאמנה לשלושה עקרונות מתמטיים: הטבח לא יודע לספור קלוריות, המלצריות הקורקטיות לא ממש סופרות את הלקוחות והטמפרטורה בחלל האכילה תמיד תהיה קרה בשתי מעלות ממה שצריך...
מסעדת "ויטושה", על חללה העצום ומפות השולחן הרקומות שלה, נראית כמו אולם חתונות בסופיה. ווילי דווידוב, עולה מבולגריה, קראה למסעדה הקטנה והביתית שלה על שם ההר המפורסם הנושק לסופיה מדרום...
כבר שנים שומרת המסעדה יועזר בר יין על אותו אופי מיוחד. בעיני רבים מדובר במסעדה הטובה בתל אביב - מסעדה שמצד אחד שומרת על סטנדרטים קולינריים בלתי מתפשרים ומצד שני מספקת אוירה נינוחה ואף מעט מרושלת...