ירקות ופירות לא מוכרחים לקנות בניו יורק. גידולי החקלאות האמריקאיים ספוגים בכל כך הרבה הורמונים ואנטיביוטיקה, עד שלא נשאר בהם מקום לטעם, כך נדמה. הם יפים וגדולים ומבריקים, כאילו מדובר בפירות מפלסטיק, וטעמם בהתאם. אבל כשרוצים בכל זאת, הולכים לשוק מיוחד וקונים ממיטב הדלועים האורגניים, תפוחי האדמה שלא נוגעו בתרסיסי הדברה ועגבניות שהבשילו מתחת לקרני החמה ולא בתאי גזים. אלה מגיעים פעמיים בשבוע לשוק ביוניון סקוור, לשם מביאים חוואים עצמאיים מבחר מפירות וירקות העונה בלבד, שנקטפו באותו בוקר. אפשרות נוספת היא ללכת למכולת. אבל לא סתם למכולת. כשאומרים Grocery בניו יורקית, חושבים על "זייבר'ס", על "דין אנד דלוקה", על "בלדוצ'י'ס" או על עוד 50 חנויות של גוּרמה. מתלבשים יפה, לוקחים הלוואה ויוצאים ליום של חטאים מענגים במקדשים של מזון. לחנויות האלה מגיעים נתחי הבשר העסיסיים ביותר שיושנו כהלכה, השבלולים הטריים ביותר, הכמהין הנדירות ביותר ועלעלי הריחן הירוקים ביותר. שם נאפים ככרות לחם מדהימים ונמכרים טראפלס שוקולד בווריאציות מטורפות. אפשר לקנות שם מצרכים ולבשל בבית, ואפשר לקחת אוכל מוכן מכל הסוגים ולטרוף בדרך הביתה. "זייבר'ס" נמצאת באפר ווסט סייד, איזור שבשנות החמישים היה שכונת עוני (וכיכב ב"סיפור הפרברים") והיום מיישב אינטלקטואלים בגיל העמידה, "בלדוצ'י" היא המקבילה בצ'לסי, ובסוהו יש את "דין אנד דלוקה". כל אחת מהשלוש היא מקדש קולינרי, ואם אתם רוצים להסתובב בעיר עם שקית פלסטיק או נייר ועדיין להיראות קוּל, מוטב שהיא תהיה מאחד מבתי האופנה הקולינריים הללו. |