קללתה של האלה

דיוקנה של סרסוואטי, אלת החוכמה והלמידה במסורת ההינדואית

בראהמה רצה לחנוך את היכלו כאשר הירח של חודש קאריטהה מלא. לצורך הפולחן נזקק בראהמה לאשתו סרסוואטי (Saraswati), אלת החוכמה והלמידה, שבלעדיה
לא יכול היה לברוא את העולם, אבל היא לא הופיעה במועד שנקבע.
חרד שמא יחלוף זמן הירח המלא, פנה בראהמה לאינדרה (Indra), אל השמים, וביקש ממנו להשיאו במהירות לאשה אחרת, שתשמש לצידו בפולחן. אינדרה שלח מיד שליחים למצוא רעיה לבראהמה, ואלה חזרו תוך זמן קצר עם אשה. אלא שזו השתייכה למעמד האסורים במגע, ועל מנת שבראהמה יוכל לשאתה, צריך היה לטהרה. באמצעות שירת מנטרות, עבר גופה של האשה גלגול והפך לצלמית עשויה עשב, אשר נאכלה על ידי פרה. תוך כדי שעברה דרך הפרה, מהלוע ועד פי הטבעת, טוהרה ונעשתה ראויה להינשא לאל. מכאן בא שמה גאיטריי (Gayatri): "גאיא" – "פרה", ו"טריי" – "לעבור דרך".
לאחר שטוהרה גאיטריי, השיא אותה אינדרה בחיפזון לבראהמה, והפולחן החל. ואולם, אז הופיעה סרסוואטי, לבושה במיטב מחלצותיה ומלווה בפמליית חברותיה, כמצופה מרעיה המשמשת לצד בעלה בעת פולחן. בראותה את בראהמה מקיים את הפולחן כשלצידו אשה זרה, כעסה סרסוואטי וקיללה אותו. "פושקר", קראה בחמת זעמה

דיוקנו של אינדרה, אל השמים במסורת ההינדואית

, "תהיה המקום היחיד בעולם שבו יסגדו לבראהמה. מאמיניך לא ישליכו עליך פרחים אלא יניחו אותם למרגלותיך, ואת הפוג'ות לכבודך
יקיימו באגם ולא במקדשך!".
סרסוואטי לא הסתפקה בכך ופנתה לפרה: "ואת, שסייעת לטהר את גאיטריי, תאכלי
לא רק עשב אלא כל דבר מטונף ומזוהם!", וזו הסיבה שהמשוטט ברחובות הודו יכול לראות פרות ניזונות מעיתונים ומשיירי קרטון. לבסוף קיללה סרסוואטי גם את הבראהמינים, מפני שהשתתפו בפולחן: "לעד תחמדו את הממון ואף תשיגו אותו, אך לעולם לא תצליחו להחזיק בו". משום כך, מספרים, מתנהגים הבראהמינים בפושקר גם כיום כקבצנים, ורודפים אחר הכסף כל העת,
אך איש מהם אינו מתעשר.