הודו ענקית ואינה מקשה אחת, ובכל זאת אפשר לראות כמה מאפיינים משותפים: הפן הבינאישי: ישראלים נוטים להיות מכוּוני־משימה. ההודים נותנים יותר משקל ליחסים בין אנשים. לכן חשוב ליצור אווירה נעימה, להיות מנומסים, סבלניים ולא להתפרץ לדברי אחרים.שפה: בהודו יש לשונות רבות, אך כל מי שנמצא בתחום העסקי דובר אנגלית. אם תדברו בעברית לידם זה ייחשב גסות רוח, וייתכן שהם יעברו להינדית כדי להביע את מורת רוחם.קונפליקטים: הודים נוטים שלא להיכנס לקונפליקטים. משום כך הם יעדיפו פעמים רבות שלא לומר "לא". לכן כששואלים שאלה שבאה לברר הבנת נושא מסוים אל תשאלו "הבנתם?", שאלו שאלה פתוחה שתדרוש מהם להראות מה הבינו. כשקובעים תאריך יעד להגשת מסמך או מוצר, אל תשאלו אם הם יספיקו להכין אותו עד מועד מסוים אלא מתי יוכלו להגיש את המוצר.תנועת הראש: תנועת הראש ההודית (ניעות ראש קטנות מצד לצד) אינה אומרת "לא", אלא מעין "אהה", "אני מקשיב", "כן" או "בסדר".קוד לבוש: הודים רק מעט יותר רשמיים מאיתנו. הם לא נוטים להיעלב אם הלבוש של האדם שנפגש עימם רשמי פחות משלהם. כדאי לדעת שעבורם ז'קט נחשב רשמי יותר מעניבה.נשים: נשים צריכות להגיע בלבוש צנוע יחסית (מוטב שהכתפיים לא יהיו חשופות). לא נהוג שאישה תסתובב לבד בלילה. כשנפגשים עם נשים הודיות אין בעיה ללחוץ יד, אך לא יותר מכך.נושאי שיחה: הימנעו מלגעת בנושאי שיחה רגישים כמו יחסי הינדואים מוסלמים בהודו ומאמירות נוקבות על הסכסוך היהודי ערבי. אל תספרו בדיחות גסות. נושא סמול טוק שתמיד מסייע לחימום אווירה — קריקט, הספורט האהוב בהודו. הכוכב הכי חם שלהם הוא סצ'ין טנדולקר, שחגג לאחרונה יומולדת 33. תודה לגיל לרמן – מנהל תשתיות עסקיות בחטיבת ה־Fun Dial בקומברס, וללייזר בזדין – נציג חברת טבע בהודו |