עלילות הרב הנועז ותעלומת יהודי טימבוקטו

תעודה כתובה בערבית ובשוליה אותיות עבריות, השמורה במרכז המחקר ההיסטורי בטימבוקטו, מעידה על הנוסע היהודי הראשון שהגיע לעיר האסורה. בסתיו 1857 הצטרף הרב מרדכי אבי צרור, מלומד והרפתקן מדרום מרוקו, לשיירת גמלים שחצתה את מדבר הסהרה בדרכה לטימבוקטו. הוא התחפש לסוחר ערבי ושילם הון עתק למלוויו כדי להיכנס אל העיר. כאשר נתפס וכמעט הוצא להורג הצליח לשכנע את האמיר המקומי לדחות את

מסמך כתוב בערבית ובמעט עברית העוסק בסחר בבדים ובמלח. הספרייה של טימבוקטו

מועד ביצוע גזר הדין, כדי לאפשר לו להישאר בינתיים במקום ולנסות את מזלו בעסקי הסחר הטרנס סהרי. בתמורה התחייב להעביר לידיו תשלום שנתי של חלק מרווחיו. הרב הנועז היה כנראה איש עסקים ממולח: הוא לא רק הציל את חייו אלא גם היה לאדם הלא מוסלמי הראשון שקיבל היתר שהייה בטימבוקטו ואף הצליח להביא אל העיר את בני משפחתו.
במהלך עשר השנים שהתגורר אבי צרור בטימבוקטו התחוללו באזור מאבקים אלימים על רקע צמיחתה של תנועת ג'יהאד שכבשה בסערה את אפריקה המערבית. בתחילה לא הפריעו אירועים אלה להצלחתו בעסקי השיירות, כפי שאפשר ללמוד מתעודת משלוח דו לשונית, אבל בסופו של דבר הורע מצבו הכלכלי בגללם והוא הציע את שירותיו לקונסול הצרפתי במרוקו, שהמליץ על העסקתו במסגרת "החברה הגיאוגרפית של צרפת".
אבי צרור, שדיווח על מסעותיו בעברית לחברת "כל ישראל חברים", אחראי לשמועה כי בני שבט הדאגתון ( Dagaבפי המקומיים), החיים באזור, הם יהודים שהתאסלמו. פרופ' מיכאל אביטבול, מומחה לתולדות היהודים באפריקה, שחקר את עלילותיו של הרב הנוסע ופרסם את הדוח, אינו מקבל את הטענה, שזכתה לאחרונה להדים בעיתונות הבינלאומית ועוררה התלהבות במסדרונות הסוכנות. "קהילת טימבוקטו?" שאל בראיון שערכנו איתו בפריז, "אין דבר כזה".