באופן כללי האירים לא נטו להתלהב מענפי הספורט הבריטיים. כך למשל עד סוף שנות השישים של המאה הקודמת הם נמנעו מלהקים נבחרת כדורגל. וגם משהוקמה, היא נפרדת מנבחרת הכדורגל של צפון אירלנד, הנמצאת בשליטה בריטית. אמנם אירלנד הצמיחה כדורגלנים מעולים, אבל מעולם לא פיתחה משחק מקצועני בתחומה, וכל השחקנים האירים המצטיינים עוברים בגיל צעיר לשחק בחו"ל, בעיקר באנגליה. המפורסמים שבהם היו ג'ורג' בסט הצפון אירי, מגדולי הכדורגלנים בהיסטוריה, שמת לאחרונה אחרי חיי הוללות של אלכוהול ונשים שקיצרו מאוד את קריירת המשחק שלו; ורוי קין, שהיה קפטן מנצ'סטר יונייטד עד לאחרונה. לעומת זאת נבחרת הרוגבי הלאומית של אירלנד היא אחת מעשר הנבחרות הבכירות בעולם. אופיו הפיזי של המשחק, ואולי ההזדמנות לשלוח את האנגלים הביתה מובסים ומוכים פיזית, הגבירו את הפופולריות שלו. אף שמקורותיו באריסטוקרטיה הבריטית, הרוגבי היה למשחק לאומי באירלנד, וכיום מאוגדים בו יותר משישים אלף שחקנים. |