בספטמבר 1997 קיבל הוועד האולימפי את הצעת יוון לערוך את אולימפיאדת 2004 באתונה. ההחלטה להשיב את המשחקים האולימפיים לערש לידתם לוותה בלבטים קשים, כי באותה שנה היתה אתונה אחת הערים המזוהמות ביותר בעולם. אם המשחקים האולימפיים היו נערכים שם באותו עשור, היו הספורטאים נאלצים לנשום אוויר הכולל אחוזים גבוהים עד פלצות של מזהמים קשים. אבל בצד התוכנית לעריכת המשחקים, הונחה על שולחן הוועד האולימפי גם תוכנית להפחתת זיהום האוויר באתונה וסביבותיה. התוכנית, שיישומה החל כבר ב־1990, הציבה יעדים ארוכי טווח, שבמסגרתם תהפוך הבירה היוונית בעשור הראשון של שנות האלפיים לפנינה של אוויר צלול, עם ריאות ירוקות, תחבורה נקייה ותעשייה מזהמת פחות. אנשי הוועד האולימפי הריצו מודלים שהתבססו על התוכנית ועל נתונים שנאספו
מעשרות תחנות ניטור שפוזרו ברחבי אתונה. מסקנתם היתה ברורה: עד 2004 יהיה האוויר של אתונה נקי יותר, צלול יותר ובריא יותר מכפי שיימדד ברוב הערים הגדולות בעולם. נתונים מראים כי רק שנתיים קודם לכן, בשנת 1995, כלי הרכב שנסעו ברחובות אתונה היו אחראים ל־55 אחוז מזיהום האוויר בעיר. במהלך שנות השמונים ותחילת התשעים הוכפל מספר המכוניות בעיר והגיע ב־1995 למיליון וחצי. הגורם השני בתרומתו לזיהום היה ההסקה המרכזית, שחודשי פעילותה הספורים בחורף היו אחראים לכשלושים אחוז מזיהום האוויר. ההסקה המרכזית הופעלה בכוח חשמל, שנוצר על ידי שריפת פחם מזהם. התעשייה הוכתרה כגורם השלישי בחשיבותו, עם אחריות ל־15 אחוז מהזיהום הכולל. לאחר האבחון, החל הטיפול: ממשלת יוון נקטה בצעדים להפחתת הזיהום התחבורתי. תקנות למניעת כניסתן של מכוניות פרטיות לאזור צמצמו במידה ניכרת את נפח התנועה במרכז העיר. תוכנית ממשלתית עודדה החלפה של כלי רכב ישנים במכוניות חדשות, המצוידות בממיר קטליטי וגורמות לזיהום מופחת. בהמשך סייע מעבר מסיבי לדלק דל גופרית בהפחתה נוספת של הזיהום. במקביל הושקה לפני כשנה רכבת תחתית, החדישה מסוגה בעולם, שהפחיתה בצורה משמעותית את תנועת המכוניות בעיר. לקראת המשחקים האולימפיים תורחב פעילותה של התחתית, יופעלו אוטובוסים המונעים בחשמל, תושק רכבת פרברים, וצי האוטובוסים הישן יוחלף באוטובוסים המונעים בגז טבעי, שכמעט אינו גורם לזיהום. גם הזיהום התעשייתי זכה לטיפול שורש. שתי תחנות הכוח הגדולות המשרתות את אתונה עברו לשימוש בדלק דל גופרית. ציוד חדיש הוכנס לשימוש בתחנות הפחם, שעברו בעזרתו לתהליכי ייצור נקיים יותר. חלק ממפעלי התעשייה המזהמים יותר הותקו ממקומם, ושדה התעופה הבינלאומי הורחק מהעיר. פרויקטים למחזור פסולת קיבלו מעמד גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. בסך הכל הפנתה יוון כאחוז מכלל התוצר הלאומי הגולמי למימון התוכנית. התוצאות לא איחרו לבוא: באוקטובר 2003 דווח על יומיים בלבד שבמהלכם חרג האוזון, הנחשב לאחד הגורמים המזיקים ביותר, מהסטנדרטים האירופאיים המחמירים לזיהום אוויר. להשוואה: בשנת 2000 נרשמו 16 ימי חריגה מהתקן. מדידות של מזהמים אחרים הוכיחו גם הן ירידה דרסטית, אל מתחת לתקן, ברוב המוחלט של ימי השנה. התמסרותה של ממשלת יוון לפרויקט טיהור האוויר לא נעוצה רק ברצון להיטיב את איכות החיים של תושביה. הזיהום הרב איים לפגוע אנושות בתיירות, והחל לכרסם באתרים הארכיאולוגיים באזור אתונה, המהווים מוקד משיכה למיליוני תיירים מדי שנה. האולימפיאדה הקרבה המריצה עוד יותר את הממשלה, ובשנים האחרונות מתחוללת גם מהפכה של ממש בכל הקשור לשימור ערכי טבע ביוון כולה. תמר נהרי |