וייָהֶרמוֹסה (Villahermosa), בירת מחוז טבסקו, נראית עיר מודרנית לכל דבר, אך היא צופנת בחובה שרידים מדהימים של התרבות העתיקה ביותר במרכז אמריקה, שנחשבת לאם תרבויות האזור, התרבות האולמקית. שרידים אלה, ובהם ראשי האבן הענקיים המפורסמים, מוצגים בפארק מוזיאון לה ונטה (La Venta) – לא עוד מוזיאון שגרתי שמוצגיו נתונים בחלונות זכוכית, אלא יער גשם, ובו צמחייה ובעלי חיים, שהוקם במיוחד למטרה זו. קרלוס פייסר, משורר, מדען, היסטוריון וארכיאולוג, הגה את רעיון הפארק כאשר נשקפה לפסלים ולעדויות היסטוריות מתקופת האולמקים סכנת פגיעה עקב גילוי נפט ביישוב לה ונטה ב־1953. קידוחי נפט רבים וזרמים שפרצו מהם איימו להשמיד את הממצאים שנתגלו באזור משנת 1924 ואילך. פייסר יזם את העברתם והצגתם במקום מרוחק דיו מאתר הקידוח, אך קרוב דיו שייוותרו באזורם המקורי, בעיר וייהרמוסה.
ברחבת הכניסה, כמו בכל מקום במדינה כמעט, עגלות רוכלים המציעים "שתייה לקחת" – מים ממותקים בשקית ניילון שקופה קשורה בגומייה וקשית נתונה בה. נכנסים לפארק דרך הביתן הבנוי המקורה היחיד. כאן מוצגים בעיקר הפריטים הקטנים, דוגמת מטבעות ושרידי מחרוזות של האולמקים, ופריטים נוספים המתארים את תרבותם ואת אורחות חייהם של בני התקופה. מן המבנה הסגור יוצאים אל יער הגשם הגדול, ובו צמחייה טרופית עשירה, בעלי חיים המשוטטים חופשיים ועשרות מוצגים גדולי מידות הפזורים באוויר הפתוח. הפארק מפורסם בעיקר בזכות כ־35 פסלי אבן, שמשקל כל אחד מהם כמה טונות. חוקרים משערים שאת פסלי הראשים הענקיים (כמטר רוחבם, ועד שני מטרים גובהם) הכינו האולמקים כמחווה לכוהניהם. רוב הראשים נמצאו מושחתים. יש הסבורים כי האולמקים עצמם הרסו אותם עם מות הכוהן, כאקט המבטא את החזרה של נשמתו. אמנות הפיסול המונומנטלי של האולמקים התפתחה באזורים המרוחקים עשרות רבות של קילומטרים ממרבצי אבן, ועד היום לא הצליחו החוקרים לפתור את התעלומה כיצד העבירו האולמקים את האבנים לפיסול המרשים. |
