"הסחר הטרנס־אטלנטי היה נקודת המפנה שהובילה אל העבדות המודרנית", סבורה ד"ר אירית בק, חוקרת תרבות אפריקה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה. היא מסבירה כי בעבר היתה העבדות מעוגנת במסורת חברתית וחוקית שהבטיחה מידה מסוימת של יחס מוסרי ואפשרה ניידות חברתית. לעומת זאת, בעלי־העבדים האירופאים, שללו את צלמם האנושי של העבדים ואת זכויותיהם, הפכו אותם לחפצים וגרמו להחלשתם הטוטלית. "תהליך הגלובליזציה הוא המשך של סחר העבדים והפנמה של ערכים אכזריים אלה בתוך החברה". ואכן, למרות האיסור החוקי, המעוגן בהצהרת זכויות האדם של האו"ם, העבדות לא מוגרה לחלוטין. מלבד העבדות המסורתית —
שנמשכת עד היום במקומות מסוימים ברחבי העולם, למשל בסודאן — זכויות האדם מופרות באופן חמור. הפרות אלה מוגדרות כ"עבדות מודרנית", ובהן עבדות מינית, ניצול ילדים וגיוסם בכפייה לצבאות לוחמים, והעסקה בתנאי עבדות. בכמה ממדינות אפריקה ודרום אסיה, באירופה ובארצות הברית משועבדים כשלושים מיליון בני אדם, ומאות אלפי אנשים נסחרים בהן מדי שנה. כדי למצוא עבדים אין צורך לנסוע ליעדים אקזוטיים כאפריקה, שבכמה ממדינותיה העבדים הם כחמישה אחוזים מכלל האוכלוסייה; או להודו, שם נמכרים ילדים תמורת עשרה עד מאה דולרים על ידי בני משפחותיהם כדי לכסות חובות. עבדים רבים תוכלו לפגוש ליד הבית: מדוח חמור שפרסם לאחרונה משרד החוץ האמריקאי עולה כי בישראל מועסקים כ־16 אלף מהגרי עבודה בתנאי עבדות. כ־5,000 נשים נסחרות בארץ בכל שנה, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, במסגרת תעשיית המין. בחודש שעבר אישרה ועדת החוקה של הכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק שאוסר לסחור בבני אדם. לפי ההצעה, העונש על סחר בבני אדם – כולל סחר בנשים, עבדות וסחר באיברים – יהיה 16־20 שנות מאסר. > Abolish Slavery Today: נתונים שמוכיחים שהעבדות איננה נחלת העבר, ועדויות אישיות של עבדים. www.iabolish.org./aasg/index.html > עבדות מודרנית וסחר בבני אדם בישראל — דוח שמתעד את הפגיעה בזכויותיהם של מהגרי עבודה כעובדים וכבני אדם וחושף כיצד הדבר נעשה. |