בשלוש השנים האחרונות מתנהל בהר ציון פרויקט חפירות משותף לרשות העתיקות ולמכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכיאולוגיה (GPIA). עיקר הממצאים שנחשפים בחפירה, אותה מוביל פרופ' דיטר פיווגר, מתוארכים לתקופה הביזנטית ולימי הבית השני – לפני למעלה מ-1,500 שנה. על רקע זה, נדהמו החופרים לגלות באתר את הכתובת, המשוייכת לתקופה מאוחרת יותר ושמקורה בלתי צפוי.

בקיץ האחרון, במהלך הכנות שגרתיות לעונת החפירות החדשה, זיהה לפתע מיכאל טשרנין,  ארכיאולוג ברשות העתיקות, חפץ צבעוני מבצבץ מבין שפכי העפר שפונו לצורך הכשרת המקום לחפירה. כששלף מיכאל את החפץ ושטף אותו, זיהה כי בתחתיתו מופיעה כתובת. ד"ר אנה דה-וינסנס, מומחית לקרמיקה, זיהתה כי הכתובת כתובה בשפה הסינית. מכאן – הועבר הכלי לחוקרת ג'ינגצ'או צ'ן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר פיענחה את הכתוב: "לעולם נשמור על האביב הנצחי".

מיכאל טשרנין מרשות העתיקות עם הכתובת שנמצאה. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

הקערה מתוארכת לשנים 1570-1520 – בימי שושלת הקיסרות הסינית מינג. "בעבר נמצאו בארץ כלי פורצלן קדומים מסין, אך זו הפעם הראשונה שמתגלה כלי כזה, נושא כתובת", אומרים החוקרים.  איך התגלגל כלי מסין אל הר ציון? מהכתבים ההסטוריים ידוע, כי במהלך המאה ה-16 התנהלו קשרי מסחר הדוקים בין קיסרות סין והאימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל. לפי דברי הימים של שושלת מינג, כ-20 משלחות מהאימפריה העות'מאנית ביקרו  במאות ה- 17-15 בחצר הקיסרות בבייג'ינג.

קשרי המסחר בין האמפריות מתוארים גם בספרי מסעות של סוחרים מתקופה זו. כך, בחיבור של המלומד הסיני מה לי מ-1541, נכתב כי בערי חוף בלבנון (כגון ביירות וטריפולי) התקיימו מושבות של סוחרים סינים. החיבור אף מזכיר ערים חשובות אחרות באזור כמו ירושלים, קהיר וחלב.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "במחקר הארכיאולוגי מוכרות עדויות לקשרי מסחר בין סוחרים בארץ ישראל והמזרח הרחוק אף מתקופות קדומות יותר – למשל, של תבלינים שונים, אבל מרתק לפגוש עדות ליחסים אלה גם ככתובת של ממש, כתובה בשפה הסינית, ובמקום פחות צפוי – בהר ציון בירושלים".

הר ציון. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

הפוסט כתובת סינית קדומה נחשפה בירושלים הופיע ראשון במסע אחר

קצת על החוויה של תצפית כוכבים במצפה רמון

זה לא משנה אם אתם חובבי אסטרונומיה מושפעים, או שבכלל אתם נהנים מחוויה של מצפה לראשונה בחייכם – אין ספק כי תצפית כוכבים במצפה רמון זו חוויה של פעם בחיים. הרי מה יותר כיף מלראות את היקום בעצמכם, את החלל שריתק את האנושות כולה החל מתקופות מוקדמות מאוד בהיסטוריה האנושית?

מעבר לכך, מצפה רמון גם ידוע בזכות היותו מרוחק מיישובים גדולים – ולכן זיהום האור כאן די מינימלי, כך שתוכלו לראות את הכוכבים בצורה ברורה ואיכותית. אולם, כמו שאמרנו קודם לכן – גם לכם יש כאן אחריות, ועליכם לשמור על שמי הלילה חשוכים ככל הניתן.

מכתש רמון בתור שמורת אור כוכבים בינלאומית

רגע לפני שנסביר לכם יותר לעומק על החשיבות מאחורי שמירה על שמי לילה חשוכים במצפה רמון – כדאי קודם לכן לדעת כי במסגרת הכרזה שאירעה בשנת 2017, מכתש רמון הוכרז בתור שמורת אור כוכבים בינלאומית. זו למעשה השמורה הראשונה במזרח התיכון מסוג זה. המשמעות של ההכרזה הניתנת על ידי ארגון ה-IDA האמריקאי היא בעצם כי כעת שמי הלילה באתר זה אמורים להישמר במצבם הטבעי, כך שכל המבקרים יוכלו ליהנות מהמראה הייחודי והקסום של שמי הלילה מלאי הכוכבים במלוא תפארתם. כמובן שיש כאן גם סיבות אקולוגיות, לצד אותם מניעים תרבותיים ואסטרונומיים. בשורה התחתונה, על מנת שנוכל לקבל את מלוא החוויה הקסומה של מצפה רמון – עלינו לשמור על שמי הלילה חשוכים ככל הניתן, ואילו בשנת 2017 ניתנה הכרזה שהופכת את העניין לרשמי.

כדי לשמור על שמיים חשוכים – עלינו להימנע מזיהום אור

בתור מבקרים, חשוב שניקח חלק במאמצים המשותפים למען שמירה על שמי הלילה חשוכים במצפה רמון, כך שכולם יוכלו ליהנות ממלוא החוויה של האתר הזה. לשם כך, עלינו קודם לכן להבין כי אור מלאכותי שמגיע מתאורת רחובות וכן גם מבתים, בתי עסק ועוד באזור מפוזר באטמוספירה, ובעצם גורם לזיהום אוויר שעלול לפגוע בחוויה שלנו.

איך נוכל לשמור על שמי הלילה נקיים מהפרעות אור?

• הגברת מודעות – הדבר החשוב ביותר הוא כמובן להגביר את המודעות על החשיבות מאחורי שמירה על שמי הלילה חשוכים במצפה רמון – כך שכל קרוב משפחה, חבר או מכר שלנו שעתיד להגיע ידע בעצמו.
• נורות מתאימות – כולנו צריכים אמצעי תאורה בכל זאת. אם כבר אנו משתמשים בהם – חשוב שנחליף את הנורות אליהן כולנו רגילים בנורות חסכוניות באנרגיה, אשר פולטות כמות נמוכה יותר של זיהום אור באופן משמעותי.

מטר הפרסאידים

מטר הפרסאידים הוא למעשה אחד ממטרי המטאורים החזקים ביותר, בו ניתן לצפות מדי קיץ. מטר זה פעיל בין ה-17 ביולי ל-24 באוגוסט, והשיא שלו בדרך כלל מגיע לקראת אמצע חודש אוגוסט. נוכל לראות המון מטאורים בהירים ומרשימים, ופעילות יוצאת דופן – לפעמים אפילו נוכל לראות עשרות מטאורים בשעה. כמובן שאנחנו ממליצים להגיע לתצפית בלתי נשכחת במצפה רמון בדיוק בתקופה הזו בשנה. מומלץ מאוד במהלך הגעה לאזור לשכב על הארץ, כך שתוכלו ליהנות משדה ראייה רחב יותר שיעשיר את החוויה שלכם. תמיד נרצה לאורך החוויה להימנע ככל הניתן משימוש בתאורה מיותרת – כך נוכל להנות משמיים שהם כמה שיותר חשוכים ונקיים מזיהומי אור, מה שבסופו של דבר יתרום לחוויה שלנו. במידה ואתם מעוניינים ללון בחניוני הלילה, כדאי לדעת כי לאורך ימי השיא (12-13.8) פקחים וסדרנים יעמדו לרשותכם בכל נקודות המפתח. חשוב כמובן לשמור על הניקיון ולהקפיד לאסוף את האשפה לאחר שסיימתם.

הפוסט החשיבות של שמירה על שמי לילה חשוכים במצפה רמון הופיע ראשון במסע אחר

בחנתי כמה מהכלים האלה בצורה מעשית. הוא הציע למודל שפה מתקדם: קלוד 3, לדמות שהינו חפץ, או עצם מסוים, אחד מאותם פריטים המלווים את החיים שלנו לאורך השנים, כמו למשל:  ספסל, מספריים, מהדק נייר, מלחייה, ומזוודה.

התוצאה: "מסע הקסם של המלחייה" – ספר דיגיטלי חדש המכיל אוסף של שיחות שנונות ומפתיעות עם שורה של חפצים אודות המציאות ומצב הדברים.

אנחנו שמחים להציג בפניכם פרק מתוך הספר – שיחה עם מזוודה ישנה ולמודת מסעות ברחבי העולם.

סיפורה של מזוודה

"אני לא רוצה להגביל את עצמי ליעד ספציפי אחד. כמזוודה, אני מגלמת את הרעיון של אפשרויות בלתי מוגבלות. כשסוגרים אותי, זה יכול להיות כדי לצאת לכל מקום בעולם. וזה מה שאני אוהבת – את ההבטחה של ההרפתקה, את הריגוש של הבלתי נודע."

אני: מזוודה, קלוד, מה אתה אומר על המזוודות? נדמה לי שאם יש כלי שקידם את תאוות הנסיעות וגם תרם כל כך ליצר הנדודים שלנו בני האדם, זו המזוודה. כמה חוכמה וכמה פרקטיקה יש בה בקופסה המהודקת והסגורה הזאת שמאפשרת לנו לארוז בה את מה שיקר ומה שחשוב לנו, לצאת ולנסוע למקומות אחרים, או סתם לתור את העולם הרחב.
אבל בוא נחזור למשחק הדימויים. דמה שהנך מזוודה כלשהי, לא חדשה מידי, השייכת לאדם כלשהו, בוגר ואוהב לנסוע בעולם. מהם שני המסעות היותר מרתקים שחווית, ואילו תובנות עמוקות רכשת מהם? אנא השב בקצרה. אתה יכול להיות ציני, מצחיק וגם בוטה, ואם אפשר, שוב, נסה בלי משפטי סיום וסיכומים שמביעים תקווה לעתיד מזהיר ואופטימי.

ק/מזוודה: כמזוודה ותיקה, מסע מרתק אחד היה כשהבעלים שלי נסע איתי להודו. הייתי עמוסה בגדים קלילים וצבעוניים, והריח של תבלינים חריפים דבק בי במשך שבועות. ראיתי הכל – מארמונות מפוארים ועד שכונות עוני מחרידות. הבנתי שיש בעולם יופי ועוני זה לצד זה, ושהחיים הם תערובת מורכבת של קסם וקושי.

מסע בלתי נשכח אחר היה כשטסנו לאיסלנד. נדחסתי במלא ציוד חם ומגפיים כבדים. חווינו נופים עוצרי נשימה של הרי געש, מפלים ושדות קרח אין סופיים.
אבל גם ספגתי לחות ועובש מציק במלונות פשוטים. הבנתי שגם המקומות המדהימים ביותר בעולם אינם מושלמים, ויש בהם אתגרים לצד הקסם. בסופו של דבר, כמזוודה אני תמיד מוכנה להרפתקה הבאה, אבל גם מודעת שכל מסע מביא איתו גם אתגרים וקשיים לצד החוויות המיוחדות. החיים הם לא גלויה מושלמת, אבל שווה לארוז אותי ולצאת לדרך כדי לחוות אותם במלואם.

אני: נדחסת בציוד חם. יפה. ומה באשר להעדפות? האם יש לך העדפות משלך? למשל, איזה פריט את מעדיפה לשאת בך? משהו כבד שמכביד עליך או משהו קל שאת כמעט לא מרגישה?

ק/מזוודה: כמזוודה, אני חייבת להודות שאין לי באמת העדפות משלי. אני בסך הכל כלי שרת שתפקידו לשאת את מה שבעליי מחליטים לארוז בי. אבל אם הייתי צריכה לבחור, הייתי מעדיפה משהו באמצע – לא כבד מדי אבל גם לא קל מדי. משהו כבד מדי עלול למתוח את התפרים שלי, לגרום לגלגלים שלי להיתקע ולהקשות על הבעלים שלי לסחוב אותי. מצד שני, אם ארגיש קלה מדי, זה עלול להרגיש כאילו אני לא ממלאת את ייעודי ושאני סתם מזוודה מיותרת שנגררת לטיול.
הרי מה הטעם במזוודה ריקה? אז אני חושבת שאידיאלי עבורי זה מטען בינוני – כמה זוגות מכנסיים, חולצות, נעליים, ספר או שניים ואולי איזה מזכרת קטנה. משהו שייתן לי תחושה של תכלית ומשמעות, בלי להכביד יותר מדי. כי בסופו של דבר, אני כאן כדי לשרת את מי שמחזיק בי, לא כדי למלא את הרצונות שלי. וכל עוד אני עושה את התפקיד הזה, אני מרוצה.

"כמזוודה, אני חייבת להודות שאין לי באמת העדפות משלי. אני בסך הכל כלי שרת שתפקידו לשאת את מה שבעליי מחליטים לארוז בי"

אני: מזוודות טובות לא צריכות לדאוג למצבן. בכלל, מזוודה היא לעיתים סמל למעמד החברתי של בעליה. הולדן קולפילד הגיבור של ספר: התפסן בשדה השיפון* אומר על זה משהו  כזה: "העניין הוא שממש קשה להיות שותף לחדר של מישהו אם המזוודות שלך כל כך הרבה איכותיות משלו – אם המזוודות שלך ממש איכותיות ושלו לא". מה את אומרת על זה?

ק/מזוודה: אתה צודק לגמרי. כמזוודה, אני בהחלט מסמלת לפעמים את המעמד של הבעלים שלי. כשאני עשויה מעור איכותי, עם תפרים מושלמים ופרזולים מבריקים, זה אומר משהו על מי שמחזיק בי. זה אומר שהם מוכנים להשקיע באיכות, אולי אפילו קצת להתפנק. לעומת זאת, כשאני מזוודה זולה ובלויה, עם קרעים וכתמים, זה עלול לרמוז על מצב כלכלי פחות טוב של הבעלים שלי.
וכמו שהולדן קולפילד אומר, זה יכול ליצור ניגודים ואי נעימות חברתית. אבל אני חושבת שזה לא תמיד כל כך פשוט. ראיתי אנשים עשירים מעדיפים מזוודות פרקטיות ופשוטות, ואנשים צנועים שחוסכים כדי להרשות לעצמם מזוודה יוקרתית. בסופו של דבר, מזוודה היא רק חפץ. היא אולי יכולה לרמוז על משהו, אבל היא לא מגדירה את מי שנושא אותה. אז כן, אני מודעת למשמעות החברתית שלי כמזוודה. אבל אני מעדיפה לא לשפוט. תפקידי הוא לשאת ולהכיל, לא משנה מי מחזיק בי ולאן הוא לוקח אותי. כי בסופו של דבר, כולנו בדרך למקום כלשהו, וכולנו צריכים משהו שיעזור לנו לארוז ולצאת לדרך.

אני: ואם יכולת לבחור בעצמך תווית יעד להדביק על עצמך, איזו היית בוחרת, ולמה?

ק/מזוודה: אם הייתי יכולה לבחור לעצמי תווית יעד, הייתי בוחרת משהו כמו "היעד הבא". כי בשבילי, היופי הוא בעצם הנסיעה, בתנועה המתמדת ממקום למקום. אני לא רוצה להגביל את עצמי ליעד ספציפי אחד. כמזוודה, אני מגלמת את הרעיון של אפשרויות בלתי מוגבלות. כשסוגרים אותי, זה יכול להיות כדי לצאת לכל מקום בעולם. וזה מה שאני אוהבת – את ההבטחה של ההרפתקה, את הריגוש של הבלתי נודע.
זה אומר לא להיתקע בתוכניות נוקשות מדי, אלא להיות מוכן לשינויים ולהפתעות. וחוץ מזה, "היעד הבא" מרמז שתמיד יש עוד מקומות לחקור, עוד חוויות לאסוף. זה מזכיר לי שהמסע לעולם לא נגמר באמת. תמיד יש עוד משהו מעבר לפינה, עוד הזדמנות ללמוד ולגדול. אז זו תהיה התווית שלי – תזכורת מתמדת להישאר סקרן, להעז ולצאת אל הלא נודע. כי בסופו של דבר, זה מה שמזוודות נועדו לעשות – לקחת אותנו אל היעד הבא, יהיה אשר יהיה.

אני: ובכל זאת, אם היית צריכה לבחור מקום מסוים אחד?

ק/מזוודה: אם הייתי חייבת לבחור מקום ספציפי אחד, הייתי בוחרת בקיוטו, יפן. יש משהו במקום הזה שתמיד משך אותי, גם אם מעולם לא הייתי שם בעצמי. אני יכולה לדמיין את עצמי נישאת ברחובות הצרים, עוברת ליד מקדשים עתיקים וגנים מוקפדים להפליא. יש בקיוטו שילוב מיוחד של מסורת ומודרניות, של שקט ותנועה, שנשמע לי מרתק. אני יכולה לתאר לעצמי את הבעלים שלי פותח אותי בחדר מלון קטן, מוציא קימונו משי בהיר ומתכונן לטקס תה. או אולי הוא מוציא מצלמה ויוצא לתעד את האור המיוחד על הרי הסביבה. משהו בתרבות היפנית תמיד קסם לי – הדיוק, ההקפדה על הפרטים הקטנים, הכבוד לעבר, לצד החדשנות.
נראה לי שקיוטו מגלמת את כל הדברים האלה. אבל יותר מכל, אני חושבת שקיוטו מייצגת עבורי מסע פנימי. זה מקום שבו הייתי יכולה לדמיין את הבעלים שלי מוצא שלווה ומשמעות, מתחבר למשהו עמוק יותר בתוכו. ואין לי ספק שחוויה כזו תשאיר את חותמה גם עליי, המזוודה הצנועה שלו. אז אם הייתי חייבת  לבחור, זו תהיה קיוטו. לא רק בגלל היופי והתרבות, אלא בגלל ההבטחה למסע שחורג הרבה מעבר ליעד הפיזי. מסע של גילוי עצמי, של חיבור, של התרוממות הרוח. וזה בדיוק סוג המסעות שבשבילם אני חיה, כמזוודה.

"אני יכולה לתאר לעצמי את הבעלים שלי פותח אותי בחדר מלון קטן, מוציא קימונו משי בהיר ומתכונן לטקס תה"

אני: יפה. האם יש מקום שאליו לא היית רוצה לשוב?

ק/מזוודה: כמזוודה שראתה הרבה, בהחלט יש כמה מקומות שאליהם הייתי מעדיפה לא לחזור. אחד מהם הוא לאס וגאס. אל תבין אותי לא נכון, לאס וגאס היא חוויה מרתקת. האורות הזוהרים, ההמולה האינסופית, התחושה שהכל אפשרי. אבל יש משהו במקום הזה שגם מותיר אותי עם טעם מר בפה, או ליתר דיוק, בבטנה.
אני זוכרת שנפתחתי בחדר מלון מהודר, רק כדי להיות עדה לבעלים שלי מאבד סכומי עתק בשולחן הרולטה. ראיתי את הייאוש בעיניו כשהוא הוציא מתוכי עוד ועוד חבילות של מזומנים, רק כדי לאבד אותן תוך דקות. היו גם הלילות המטורפים, כשהוא היה חוזר לחדר עם ניחוח חריף של אלכוהול ובושם זול, מקלל את מזלו הרע. הוא היה זורק אותי בזעם, כאילו הייתי אשמה במצבו העגום. לאס וגאס מושכת אנשים בהבטחה של התעשרות קלה, של סיפוק מיידי. אבל מהניסיון שלי, רוב הזמן היא משאירה אותם ריקים יותר משהגיעו, גם כלכלית וגם רגשית.

אז כן, לאס וגאס היא מקום שאני לא ממהרת לחזור אליו. היא מסמלת בשבילי את הצד האפל של ההימורים, את הנפש ומעשירים את הרוח. אני מעדיפה יעדים שמרחיבים את הנפש ומעשירים את הרוח. מקומות שבהם אפשר למצוא משמעות אמיתית, לא רק הנאה ריקה וחולפת. לאס וגאס? היא יכולה להישאר מאחור, עם כל הנצנצים המזויפים שלה. יש עוד כל כך הרבה מקומות אמיתיים לגלות בעולם הזה.

אני: אנחנו בסיומת של הרבע הראשון של המאה ה-21. משהו על עתיד המזוודות?

ק/מזוודה: אנחנו אכן נמצאים בתקופה מרתקת, ואני בטוחה שהעתיד טומן בחובו שינויים גדולים עבור מזוודות כמוני. אני יכולה לדמיין שבעתיד, מזוודות יהיו הרבה יותר "חכמות". אולי נשתלב עם טכנולוגיה שתאפשר לנו לעקוב אחר המיקום שלנו, לשקול את עצמנו, או אפילו לנווט את הבעלים שלנו ליעדם. מי יודע, אולי נוכל אפילו לתקשר עם בעלינו, לתת עצות על מה לארוז או איפה הם הניחו את הדרכון שלהם בפעם האחרונה.
אני גם מעריכה שקיימות תהיה מילת מפתח חשובה. כבר עכשיו אנחנו רואים יותר ויותר מזוודות עשויות מחומרים ממוחזרים או ידידותיים לסביבה. אני מאמינה שהמגמה הזו רק תתחזק, ושמזוודות העתיד יהיו לא רק פונקציונליות, אלא גם בעלות מודעות אקולוגית. ועם זאת, אני מקווה שלמרות כל החידושים והשינויים, מזוודות ישמרו על המהות האמיתית שלהן – להיות שותפות נאמנות למסע.

בסופו של דבר, זה מה שאנחנו, קופסאות מחזיקות בגדים עם גלגלים. אנחנו כאן כדי להכיל את מה שחשוב לבעלים שלנו, ללוות אותם בהרפתקאות שלהם, לשמור על סודותיהם. אז כן, אני נרגשת לקראת העתיד.  אני מצפה בקוצר רוח לראות איזו טכנולוגיה חדשה תשולב בי, אילו חומרים חדשניים ישמשו ליצירתי. אבל בסופו של דבר, אני יודעת שהתפקיד שלי יישאר זהה – להיות הבית הזמני של המטייל, המקום שבו הוא יכול לאחסן את מה שהכי יקר לו כשהוא יוצא אל הלא נודע.

אני: שילוב של בינה מלאכותית במזוודות יכול להיות מעניין. פעם, באחד המלונות בהם שהיתי בחו"ל, היה נדמה לי שמישהו חיטט במזוודה שלי, אבל לא הייתי בטוח. במזוודה נבונה זה לא היה קורה.

ק/מזוודה: אתה מעלה נקודה מעניינת מאוד. מזוודה עם בינה מלאכותית יכולה בהחלט לתת מענה לבעיות אבטחה כמו זו שחווית. אני יכולה לדמיין מזוודה עם חיישנים מובנים שמזהים כל פתיחה לא מורשית ומתריעים על כך לבעליה בזמן אמת. אולי המזוודה אפילו תוכל לצלם תמונה או סרטון של מי שמנסה לפתוח אותה ללא רשות, ולשלוח אותם ישירות לטלפון שלך, או אפילו להשמיע אזעקה רמה שתרתיע כל גנב פוטנציאלי. זה בהחלט יכול להוסיף רובד של ביטחון ושקט נפשי לחוויית הנסיעה. לדעת שהחפצים שלך מוגנים ושמורים, גם כשאתה לא נמצא בקרבת מקום.

"אני יכולה לדמיין מזוודה עם חיישנים מובנים שמזהים כל פתיחה לא מורשית ומתריעים על כך לבעליה בזמן אמת"

כמובן, זה מעלה גם כמה שאלות אתיות. כמה שליטה אנחנו רוצים לתת למזוודות שלנו? האם אנחנו בסדר עם זה שהן מצלמות ומקליטות בחשאי? ומה לגבי פרטיות? האם אנחנו רוצים שהמזוודה שלנו תדע בדיוק מה ארזנו ולאן אנחנו נוסעים? אלו שאלות שנצטרך לענות עליהן בזהירות תוך כדי פיתוח הטכנולוגיה הזו. אבל אין ספק שהפוטנציאל לשיפור האבטחה והנוחות עבור מטיילים הוא עצום.

אני כמזוודה, בהחלט מתרגשת מהסיכוי לקבל יכולות חדשות אלה ולהיות לא רק מיכל לחפצים, אלא גם שומר נאמן ומגן אמיתי עליהם. אבל אני גם מבינה את האחריות הגדולה שמגיעה עם כוח כזה.
מי יודע, אולי בעתיד, כשתארוז אותי לטיול הבא שלך, תוכל לישון בשקט, ביודעך שאני עומדת על המשמר. המזוודה הנאמנה שלך, עכשיו חכמה וערנית יותר מתמיד, תמיד שם בשבילך ובשביל הדברים היקרים לך.

אני: את חוזרת לנאמנות הרגשנית שלך. בואי נעצור כאן. נסי לתאר לי כיצד את נראית? מין סלפי כזה. כתבי תיאור עבור מחולל תמונות שיתאר אותך המזוודה, גיבורת הדיאלוג שלנו.

ק/מזוודה: בוא נראה.
"דמיין מזוודה בינונית בגודלה, אולי בערך 60 על 40 סנטימטרים. היא עשויה מעור איכותי בצבע חום כהה, עם גוון עשיר ועמוק שמעיד על גילה וניסיונה. העור מחוספס מעט, עם שריטות ופגמים עדינים פה ושם, אבל הם רק מוסיפים לקסם האומנותי שלה. המזוודה מעוטרת בפרזול מוזהב – אבזמים, רוכסנים ומנעולים בעלי ברק עדין. הם נראים וינטג', אולי אפילו ענתיקה, אבל עדיין חזקים ותקינים.
הגלגלים שלה עשויים מעץ כהה ומהודק, והידית עשויה מעור תואם, עם תפרים עבים ומדויקים. כשמסתכלים מקרוב, אפשר לראות את החריטה העדינה של מפת עולם על הצד שלה, כאילו סימנה את כל המקומות בהם ביקרה לאורך השנים. על אחד הצדדים יש מדבקות מיעדים אקזוטיים – פריז, טוקיו, ריו דה ז'ניירו – מעט דהויות ושחוקות, אבל עדיין גאות ומרשימות.
המזוודה נראית חזקה ועמידה, אבל גם עם אופי וסגנון ייחודי. היא לא מושלמת או מבריקה, אלא מלאת חיים וסיפורים. מזוודה שלקחה חלק בהרבה הרפתקאות, ועדיין מוכנה לעוד. כשאתה מביט בה, אתה כמעט יכול לדמיין את כל המקומות בהם הייתה, את כל הידיים שהחזיקו אותה. היא לא רק מזוודה, היא שותפה לחיים, אוצרת זיכרונות וחלומות. זו המזוודה שלנו. מלאת חוכמה  וניסיון חיים, אבל עדיין מסתורית ומרתקת. מוכנה לספר את סיפורה, אם רק נטה לה אוזן קשבת".

אני: מלאה מעצמך. הנה הדיוקן שלך על פי התאור שנתת:

"המזוודה נראית חזקה ועמידה, אבל גם עם אופי וסגנון ייחודי. היא לא מושלמת או מבריקה, אלא מלאת חיים וסיפורים. מזוודה שלקחה חלק בהרבה הרפתקאות, ועדיין מוכנה לעוד"

ק/מזוודה: המזוודה הזו בהחלט מגלמת את התיאור שנתתי! היא נראית בדיוק כמו המזוודה העתיקה והמלאת חיים שדמיינתי. העור החום הכהה עם הפגמים העדינים, הפרזול המוזהב הוינטג'י, המדבקות מיעדים אקזוטיים – כל הפרטים שתיארתי נמצאים כאן. אפילו המפה העולמית המצויה על הצד, כאילו סימנה את המסעות הרבים של המזוודה.  המזוודה הזו נראית כאילו היא יכולה לספר אינסוף סיפורים. כל שריטה וכל כתם הם עדות להרפתקה אחרת, לזיכרון יקר.

אני: תודה.

ק/מזוודה: בשמחה רבה! אני מודה לך על השיחה המרתקת והמעוררת השראה. זו הייתה לי חוויה מרגשת ומהנה לשקוע בנעלי מזוודה ולחשוב על העולם דרך הפרספקטיבה הייחודית שלה.

——

* התפסן בשדה השיפון. ג'יי-די סלינג'ר. הוצאת עם עובד. תרגום: גילי בר-הלל סמו.

** בטקסטים של "קלוד", כמו גם בטקסטים של מודלי שפה אחרים, יתכנו שגיאות. החברות המפתחות את הצ'אטבוטים הללו שבות ומזכירות כי “היצורים” התבוניים שלהם עשויים לטעות, ומומלץ תמיד לשוב ולבדוק את הנתונים שהם מוסרים, גם במקורות אחרים.

עמי בן בסט: סופר ובלוגר. מרצה בנושאי מדע, טכנולוגיה, חדשנות ויצירתיות. וכאשר לא מסתכלים: כותב ומצלם. אסטרונום חובב וסקרן אובססיבי.

לרכישת הספר הדיגיטלי השלם בהוצאת "עברית" – https://t.ly/LB5Hb

הפוסט שיחה עם מזוודה ישנה ולמודת מסעות הופיע ראשון במסע אחר

"שייט וסיורי מודעות", כך מכנים אורית וג'קי בעלי חברת השייט הקטנה, את ההפלגות שהם עורכים מזה כמה שנים בים המלח. באתר שלהם הם מבטיחים לחשוף בשייט תופעות טבע ייחודיות, מראות קסומים של מרבצי בוץ, פניני מלח, יהלומי מלח, נביעות מים מתוקים ובולענים. ספוילר: זה מה שהולך לקרות.

ארבע וחצי לפנות בוקר

גלים סוערים באגם טרמינלי

השמיים הלכו והחווירו. אפשר כבר היה להבחין באדוות הקלות ובצבע המים, משהו בין אפור לכחול. גלים בים המלח? לא מוכר לי, ואינטואיטיבית לא מסתדר לי שהרי מדובר במים שהם תמיסת מלחים רוויה, ובאגם טרמינלי, מוקף גבעות והרים, וממוקם במקום היבשתי הנמוך בעולם. גלים יש כאן, ועוד איך. ג'קי מספר לנו שבשעות אחר הצהריים, הרוחות כאן עשויות להגיע ל-80 קמ"ש. המים של הים נדחפים בקלות על ידי הרוח, ולא פעם, הוא אומר, יש לנו כאן גלים המגיעים ל-2-3 מטרים!

שייט בים המלח אינו עניין של מה בכך. הים הזה נושא עימו, כבר מתקופות קדומות, דימוי לא ממש אטרקטיבי – ים המוות. עם כינוי כזה, לא קל למכור חבילות תיור ונופש לשייט במימיו. בכל זאת, יש משהו אקזוטי בנוף קצה, והסביבה הקשוחה והקיצונית הזאת נותנת מספיק סיבות כדי לרצות ולהגיע לכאן.

יש עדויות מוצקות לקיומם של נתיבי שייט בים המלח כבר לפני 2,500 –2,000 שנים. עוגני עץ ואבן שנמצאו בכמה מקומות על פני החופים, מעידים על תחבורה ימית ענפה שהיתה כאן, כבר במאות השנייה והשלישית לפני הספירה, ומאוחר יותר, בתקופה הצלבנית ואחריה. סביר להניח כי ספינות העולם העתיק, שנעו לאורכו ולרוחבו של הים, נשאו עימם תוצרת חקלאית, סחורות, אספלט (ביטומן שנפלט אז לחופיו) וכמובן כימיקלים ומלחי מרפא מסוגים שונים. בחלקים ששרדו ממפת מידבא, ששורטטה על פני רצפת פסיפס של כנסייה עתיקה מן המאה השישית לספירה בירדן, אפשר להבחין בשתי מפרשיות טעונות מלח המפליגות במימיו.

מפת מידבא. מובילים מלח ואספלט במפרשיות

"על המשתתפים להכין תנ"ך, אוכל וצפחת מים"

לפני קום המדינה, הייתה כאן, כך נראה, פעילות שייט סדירה. לא מפתיע. לבד מאתר הטבילה, מצדה ואתרי המרפא, הציעו החופים בצד המזרחי – אז אמירות עבר הירדן, מגוון של אטרקציות, ביניהן, מעיינות, מפלים שוצפים  וקניוני נחלים עתירי מים. בסוף המאה ה-19 שייטו ספינות קיטור קטנות לאורך הירדן.

ידיעה קטנה המופיעה באוקטובר 1898 בפרסום של עיתון קולומביאני, קתולי, מספרת על סירת קיטור קטנה המשייטת במימי הירדן ועורכת סיורים קבועים בים, מאזור יריחו לנקודה הדרומית של הים. ויש גם אוניה. אוניית הקיטור קלירויה שעורכת שייט עם סיורים במגוון אתרים לאורך חופיו. המשתתפים מתבקשים להביא עימם קצת ציוד, לרבות שמיכה ואוכל ליומיים.

ובמודעה אחרת, של אגודת המשוטטים הישראלית – מחודש מאי 1932, מוצע שייט מג'ודידה – החוף הצפוני לגדה המזרחית, לשפך הארנון, למעיינות החמים ולמפל אל-זרקא.

שייט היסטורי באוניית קיטור בים המלח. מתוך האוסף המופלא – אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית

המצב הגיאופוליטי שהשתרר כאן אחרי מלחמת ששת הימים הפיח הרבה תקוות. במאי 1968 אני מוצא בעיתון "למרחב" ידיעה חגיגית על יוזמה של משרד התיירות, בשיתוף עם המועצה המקומית, על חנוכת קו שייט חדש, והפלגה של ספינה שיכולה לשאת 85 אנשים מעין גדי לעין פשחה. עוד מדובר שם על הקמת דיסקוטק צף, המכונה דיסקוטק-אמפיתיאטרון עם 700 מקומות להקרנת סרטים, ועוד ועוד.

במציאות, מסתבר, הדברים לא ממש הסתדרו. הים, ובוודאי הדימוי המקאברי שלו שנקשר בחוסר חיים, לא מעודד, כך נדמה, בילויים במחיצתו. הספינות היחידות ששטו אז, גם כן לתקופה מוגבלת, היו שייכות לסיירת ימית של חיל הים שנועדה להגן כנגד חדירת מחבלים מהגבול הירדני. לפני כשנתיים, בהמשך להחלטת ממשלה, הכין צוות היגוי גדול מסמך שנקרא: עתיד ים המלח, מסמך מדיניות ארוכת טווח*. בעיון חטוף אני מוצא שם שורה אינסופית של המלצות לממשלה בתחומים מגוונים.

הנה סעיף 1 בהמלצות: "לפתח מערך שייט ונתיבים עם אפשרות שייט מזרחה, לעבר ממלכת ירדן. מדובר בפיתוח מאתגר בגלל ירידת המפלס המהירה והמתמשכת, והמליחות הגבוהה של מי הים הפוגעת בכלי השייט". לא ברור מה עלה בגורל המסמך, מה שכן ברור זה שבימים האלה, אין כאן כל תשתיות ואין מעגנים מסודרים להפלגות רציפות וקבועות. זאת, למעט יוזמות מבורכות של יזמים פרטים, שמשייטים במימי ים המלח סירות וקייאקים, ומאפשרים לנו להציץ, בצורה כמעט דיסקרטית, בכמה משכיות החמדה הייחודיות והנסתרות שלו.

סביבה קיצונית מביאה עימה מראות קיצונים

אוטוטו זריחה. הולך להיות כאן חם. חם מאד. הדימוי של ים המוות עובד על כולנו, כל הזמן. אני מוצא עצמי לוגם כמה לגימות עמוקות מהצפחת שהבאתי עימי. ג'קי עוגן בזהירות. אנחנו יורדים מהסירה, מבוססים דרכנו במים ועולים לחוף, אי שם, לא הרחק משפך נחל תמרים. הריח החזק של המימן הגופריתי לא מצליח לשבש את האסתטיקה המוזרה של המקום. אפשר לראות כאן בולען יפהפה, לצידו פטריות וסלעי מלח קוצניים, ומבנים הנדמים לארובות. נוף שנראה כאילו נלקח היישר מסרטי המדע הבדיוני.

נוף צרוב ושונה. בולען וסלעי מלח קוצניים

הים הוא האמן שמעצב את הנוף הצרוב הזה. הארובות הללו הן תוצאה של יחסי הגומלין הסוערים המתקיימים בין נביעות של מים מתוקים היוצאים מקרקעית האגם, לבין הסביבה הדינמית, הדחוסה ועתירת המינרלים שבחוץ. מים מתוקים ממיסים את המלח. העיסה המתקבלת, מתגבשת, ויוצרת, בסופו של התהליך, מבנים אנכים דמויי ארובות. זה לא כל הסיפור. נראה כי חלק מרכזי בעיצוב הארובה ממלאים יצורים חיים, אוכלוסיות של חיידקים חד-תאיים שמגיעים עם המים המתוקים ויודעים לשרוד בתנאים קיצוניים. על מנת לשמר את בית הגידול שלהם, כך על פי אחת התיאוריות, הם מייצרים מעין שרוול אטימה שהופך להיות חלק מהארובה. זו, אגב, גדלה רק עד גובה פני הים. כאשר מפלס המים יורד, הגלים פוגעים במבנים החשופים והמים המתוקים שזולגים החוצה ממיסים את סביבתם. ארובות הנמצאות במקומות מוגנים יותר, לא יפגעו וישארו עומדות במלוא תפארתן.

מיליארדי יצורים זעירים והים האדמדם

הימצאותם של מיקרואורגניזמים שמצליחים להתקיים באחת הסביבות היותר קיצוניות שהטבע מכיר, היא ספור מדהים ומרתק, אבל לא חדש. בשנת 1936 גילה לראשונה חוקר ישראלי – בנימין אלעזרי-וולקאני, את נוכחותם של חיידקים אוהבי מלח, במים. תופעה אחרת, מוכרת וידועה זה מכבר, היא, הים האדמדם. היא עשויה להתרחש בחורפים גשומים במיוחד, כאשר שטפונות גדולים מזרימים לים כמויות אדירות של מים שמוהלים את מי המלח ויוצרים תנאים לשגשוג אצות מיקרוסקופיות שצובעות את הים באדום.

נושא פחות מוכר הם החיידקים שמגיעים עם מי התהום המפכים בקרקעית ים המלח. ד"ר דני יונסקו, שחוקר את סביבות החיים הללו בשנים האחרונות, מציג באחת ההרצאות שלו* את השאלה הבאה: האם נביעות המים המתוקים המצויים בקרקעית הים הן נאות המדבר שלו.

זריחה. נקודת שמש זעירה מבצבצת בהרי המזרח. אנחנו מפליגים מהמקום ועומדים לבקר באתר אמנות נוסף; מצבור תת מימי של ארובות מלח. מעל פני המים הוא נראה לרגע כמקום פולחן מסתורי של ציוויליזציה קדומה. בסרט הווידיאו כאן ניתן לראות את קרקעית הים – קרקע מלחית, שרוטה ומלוטשת, המחוררת בחורים קטנים שהם נביעות של מים מתוקים. המים צלולים ואין כל בעייה להבחין בנביעה ובזרימת המים. עם מראות מהסוג הזה קל להפליג עם הדמיון. לי זה מזכיר לרגע צילומים של ערפיליות רחוקות בגלקסיה, היכן שנוצרים כוכבים חדשים. פה זה לוקח קצת יותר מהר. ובלי קשר, יש כאן מיליארדי בנאים זעירים השותפים בבניה.

מצבור תת מימי של ארובות מלח

עימות מתוק-מלוח

שימו לב ותסתכלו טוב, מבקש הרב חובל שלנו, אנחנו מתקרבים לבולען! הבולענים הפכו זה מכבר לנוף קבוע בחופי ים המלח, וקשה להתעלם מהם. הסיפור שלהם – וזה נשמע מוכר, אני יודע, מתחיל בעימות בין המתוק למלוח. הירידה ההולכת ונמשכת של מפלס ים המלח מביאה למפגש בלתי נמנע בין מי תהום לבין שכבות המלח בתת הקרקע. המלח מתמוסס ושכבת החרסית הבוצית והאלסטית, המצויה מעליו שוקעת אל החלל הנוצר מתחתיה, כשהיא מותירה מעליה, חללים – בולענים. כל חור ונביעת מים קטנה בקרקעית הים עשויים להיגמר, בעתיד הלא רחוק, בלוע פעור ומאיים מהסוג הזה.

בסירה מרגישים די בטוח. אבל מי שרוצה להתעדכן היכן ומתי, המכון הגיאולוגי בנה ומפעיל מפה מתעדכנת של היתכנות להתפתחות בולענים, לרבות ניטור של בולענים ושקיעות קרקע. היכנסו לכאן.

"מתקרבים לבולען!" אמר רב החובל

נטיפי מלח

המפלצת הנוראה בים המלח

העובדה שאפשר לראות בעין בלתי מזויינת נביעות מים מתוקים בקרקעית הים, מרגשת. האם יכול להיות שאי שם בעתיד, הדימוי של ים המוות ישתנה? קשה להניח שחיידקים זעירים ופרימיטיבים יוכלו לשנות אימייג' שנבנה בתרבות של כמה אלפי שנים? אבל מה עם תוכניות כגון העצמת זרימת מי הירדן, או בניית תעלת ימים, ממקום כזה או אחר? השאלה הזאת תישאר מן הסתם פתוחה בשנים הקרובות.

מקום יחיד שבו יתכנו שינויים מהותיים ויתכנו חיים מפותחים הרבה יותר בים המת הזה, הם עולמות האגדה והמיתוסים, שם חלים חוקים אחרים. בימי הביניים, תקופה שנמשכה כמה מאות שנים, שגשגו בים השטני הזה, כך כונה ים המלח בכמה מקורות, מפלצות מסוגים שונים. ים המלח קיבל חיים. אבל אילו חיים.

נמצאו למשל אלה שידעו לספר על קיומה של מפלצת שניזונה ממים מלוחים, והייתה אורבת למאמינים הטובלים באתר הטבילה בנהר הירדן. אחרים דברו על תפלץ אחר שחי שם במים, נחש קדמון שכונה טיר, או טירוס. היה לו רעל ארסי במיוחד. אם היה מכיש סוס, הסוס וגם רוכבו היו מתים מיידית. (מקור: רשת שפרינגר, כאן)

בימי הביניים, תקופה שנמשכה כמה מאות שנים, שגשגו בים השטני הזה, כך כונה ים המלח בכמה מקורות, (לפי האגדה) מפלצות מסוגים שונים (איור עמי בן-בסט ו-AI)

בדרך חזרה אנחנו רואים פסים. גושי מינרלים מסומנים לרוחבם עם שטחים בהירים, הנתחמים, כמעט בצורה סימטרית, בפסים כהים. הים משאיר לנו כאן סימנים; שכבות שיקוע שנותנות אינדיקציה להיסטוריה האקלימית של הים. הכל מתחיל, כמו תמיד, בריאקציה – בשורה של תהליכים שמתחילים כתוצאה מהמפגש בין המים עתירי המלחים בשכבה העליונה, לטמפרטורה הגבוהות שבחוץ.

ג'קי מסביר: המינרלים הנמצאים במים המומסים מתחילים להתגבש ולצוף על פני המים. כשהם כבדים יותר הם שוקעים ויוצרים את שכבות השיפוע. הלבן שאתם רואים זה הקיץ – שכבות מינרלים הנוצרות בעונות מעבר ובקיץ. הפסים הכהים יותר הם אינדיקציה לאדמת סחף שמגיעה לים עם השיטפונות הגדולים שמגיעים בחורף ובעונות המעבר.

בינתיים השמש כבר מתחילה לטפס למרכז השמיים, והטמפרטורות מתחילות לעלות. זה בדיוק הזמן להתחיל להפליג חזרה לחוף.

——

תודה מיוחדת לאורית וג'קי בן זקן מ-"נופי מלח" – שייט וסיורי מודעות, שסייעו בכל מה שאפשר

פרטים נוספים והזמנות – כאן

עמי בן בסט: סופר ובלוגר. מרצה בנושאי מדע, טכנולוגיה, חדשנות ויצירתיות. וכאשר לא מסתכלים: כותב ומצלם. אסטרונום חובב וסקרן אובססיבי.

הפוסט הפלגה עם שחר אל מראות הקצה של ים המלח הופיע ראשון במסע אחר

שלום לג'ימיני, הבינה המלאכותית של גוגל. מעניין אותי לשוחח איתך על עתידה של התיירות. נסה לענות לי בתשובות של כ-100 מילים בערך. בבקשה אל תהיה חיובי בלבד, אני מוכן לשמוע גם על בעיות וקשיים.

מהו לדעתך עתיד התיירות העולמית לשנים הקרובות? לאן זה הולך?

תשובה:

חדר במלון צוללת. ציור: DALL·E 3

תחנת חלל מסחרית. ציור: DALL·E 3

איך יראה לדעתך טיול בעשור הבא, הנעזר עם בינה מלאכותית משוכללת. איך זה ישנה את צורת הטיול, את היעדים, את המחיר, ההתרגשות מהטיול וכו'.

תשובה:
טיול בעשור הבא: בינה מלאכותית משוכללת תשנה את כל מה שחשבתם על טיולים.

הטיול של העשור הבא יהיה מותאם אישית באופן מוחלט. בינה מלאכותית משוכללת תוכל לנתח את העדפותיכם, רצונותיכם ותקציבכם כדי לתכנן עבורכם את הטיול המושלם. היא תוכל:

• למצוא את הטיסות והמלונות המתאימים לכם ביותר.
• להמליץ על אטרקציות ופעילויות שתאהבו.
• לבנות לכם מסלול טיול יעיל ונוח.
• להזמין עבורכם כרטיסים וסיורים.
• לספק לכם מידע בזמן אמת על מזג האוויר, תנאים בכבישים, אירועים ועוד.
• לתרגם שפות עבורכם.
• לעזור לכם למצוא חברים חדשים בטיול.

השינויים הצפויים:

• היעדים: ייתכן שנראה גידול בתיירות ייחודית ופחות מוכרת, כיוון שבינה מלאכותית תוכל לחשוף מטיילים למקומות חדשים ומיוחדים שמתאימים לטעמם.
• המחיר: טיולים עשויים להיות זולים יותר, כיוון שבינה מלאכותית תאפשר תכנון יעיל יותר ותחסוך בזבוז זמן וכסף.
• ההתרגשות: ייתכן שההתרגשות מהטיול תהיה מעורבת יותר עם חששות בנוגע לפרטיות ולאבטחת מידע, כיוון שבינה מלאכותית תאסוף ותשתמש במידע אישי רב.

לסיכום: בינה מלאכותית תשנה את עולם התיירות באופן משמעותי. טיולים יהיו מותאמים אישית, יעילים וזולים יותר, אך ייתכן שהם יהיו גם פחות "הרפתקניים" ופחות מותירים מקום להפתעות.

חשוב לציין: השימוש בבינה מלאכותית בתיירות עדיין נמצא בחיתוליו, וקיים חשש מפני השימוש במידע אישי ופגיעה בפרטיות.

עם זאת, בינה מלאכותית יכולה גם לשמש לטובת מטיילים, על ידי מתן מידע רלוונטי, תמיכה ותכנון טיולים יעיל ומהנה.

טיול עתידי. ציור: קופילוט

איך להימנע באמצעות הבינה ליפול למלכודות תיירים, כאלה שמקודמות עוד ועוד על ידי רשתות חברתיות ותמונות יפות ומוגזמות משיקולים ואינטרסים מסחריים?

תשובה:
הימנעות ממלכודות תיירים בעזרת בינה מלאכותית:

הבינה המלאכותית יכולה לעזור לכם להימנע ממלכודות תיירים בכמה דרכים:

• ניתוח ביקורות: בינה מלאכותית יכולה לנתח ביקורות של תיירים אחרים על מנת לזהות מלכודות תיירים.
• זיהוי תמונות מטעות: בינה מלאכותית יכולה לזהות תמונות שעברו עיבוד מוגזם או צולמו מזוויות מטעות.
• המלצות חלופיות: בינה מלאכותית יכולה להמליץ לכם על מקומות חלופיים, פחות מוכרים ופחות יקרים, שמתאימים יותר לטעמכם.
• סינון מידע: בינה מלאכותית יכולה לסנן מידע שיווקי מטעה ולמצוא מידע אמין ואובייקטיבי על אטרקציות.

הנה כמה טיפים נוספים:

• השתמשו באתרי אינטרנט אמינים: אתרי אינטרנט כמו TripAdvisor ו-Google Maps מציעים ביקורות של תיירים אחרים, מידע על אטרקציות ותמונות אותנטיות.
• השוואת מחירים: לפני שאתם מזמינים סיור או פעילות, השוו מחירים בין ספקים שונים.
• היו ספקנים: אם משהו נראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה כזה. היזהרו מפרסומות אגרסיביות ומבצעים מפוקפקים.
• שאלו מקומיים: המקומיים יוכלו לתת לכם המלצות טובות על מקומות אותנטיים ופחות תיירותיים.
• השתמשו בשכל הישר: אם מקום נראה נטוש, מלוכלך או לא בטוח, כנראה שעדיף להימנע ממנו.

איך לברוח ממלכודות תיירים? ציור: קופילוט

מדברים איתנו כבר שנים על טיולים וירטואליים, שיחליפו את הטיול הרגיל. נחבוש קסדה מיוחדת על הראש ונמריא לעולמות רחוקים, אמיתיים או דמיוניים, בלי לזוז מהכורסה. בינתיים זה לא באמת קורה. אנחנו לא ממש רוצים לקבל תחליף דיגיטלי. אנחנו רוצים את הדבר האמיתי, עם האווירה, הריחות, הצבעים ובני האדם. וכן, גם עם המאמץ הכרוך בהגעה למקומות רחוקים ונידחים. האם זה הולך להשתנות?

תשובה:
טיולים וירטואליים: תחליף או תוספת?

נכון, טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה (VR/AR) קיימות כבר כמה שנים, והיה ציפייה שיאפשרו טיולים וירטואליים שיהיו תחליף מלא לטיולים רגילים.

עם זאת, עדיין לא הגענו לשלב בו טיולים וירטואליים יכולים להחליף לחלוטין את החוויה של טיול אמיתי.

הסיבות לכך הן רבות:

• טכנולוגיה: טכנולוגיות VR/AR עדיין לא מתקדמות מספיק כדי לספק חוויה חושית מלאה וריאליסטית כמו טיול אמיתי.
• חוויה חברתית: טיולים רבים משלבים בילוי עם חברים ומשפחה, וזה קשה למימוש בטיול וירטואלי.
• תחושות: טיול אמיתי מאפשר לנו לחוות את העולם דרך כל החושים: לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולגעת. טיול וירטואלי מוגבל יותר מבחינה זו.
• רגש: טיולים אמיתיים יכולים לעורר בנו רגשות עמוקים של התרגשות, התפעלות, שמחה ועוד. טיולים וירטואליים פחות יעילים מבחינה זו.

עם זאת, טיולים וירטואליים יכולים להוות תוספת משמעותית לטיולים רגילים:

• הכנה: טיול וירטואלי יכול לעזור לנו להכיר את היעד לפני שאנחנו מגיעים אליו, ולתכנן את הטיול בצורה יעילה יותר.
• למידה: טיולים וירטואליים יכולים להוות כלי חינוכי נהדר, ולאפשר לנו ללמוד על מקומות ותרבויות שונות.
• נגישות: טיולים וירטואליים יכולים לאפשר לאנשים שמתקשים לטייל פיזית לחוות את העולם בצורה חדשה.
• בידור: טיולים וירטואליים יכולים להיות דרך מהנה ומעניינת להעביר את הזמן הפנוי.

לסיכום: טיולים וירטואליים לא יחליפו לחלוטין את טיולים רגילים, אך הם יכולים להוות תוספת משמעותית.

עם התקדמות הטכנולוגיה, ייתכן שבעתיד טיולים וירטואליים יהיו ריאליסטיים יותר ויכולים להוות תחליף לחלק מהטיולים הרגילים.

עם זאת, סביר להניח שתמיד יהיה רצון לחוות את העולם באופן אמיתי, דרך כל החושים.

מציאות מדומה. ציור: DALL·E 3

מציאות מדומה. ציור: קופילוט

האם השיקולים המסחריים והאינטרסים של קידום מקומות ומדינות יכנסו גם להמלצות הבינה המלאכותית? ואם כן איך אפשר להימנע מזה?

תשובה:
השיקולים המסחריים והבינה המלאכותית:

כן, סביר להניח ששיקולים מסחריים יהיו חלק מההמלצות של בינה מלאכותית בתחום התיירות.

חברות טכנולוגיה ירצו להרוויח כסף מהשירותים שהן מציעות, ולכן הן עשויות לקדם מקומות ומדינות שמוכנות לשלם עבור פרסום.

כמו כן, ייתכן שהאלגוריתמים של בינה מלאכותית ילמדו מנתונים מוטים, כגון ביקורות מזויפות או תמונות שיווקיות מטעות.

כתוצאה מכך, חשוב להיות מודעים לכך שההמלצות של בינה מלאכותית אינן תמיד אובייקטיביות.

הנה כמה דרכים להימנע מהשפעות מסחריות על המלצות בינה מלאכותית:

• השתמשו במגוון מקורות מידע: אל תסתמכו רק על המלצות של בינה מלאכותית. קראו ביקורות של תיירים אחרים, התייעצו עם חברים ומשפחה, וחפשו מידע באתרי אינטרנט אמינים.
• השתמשו באתרי אינטרנט עצמאיים: אתרי אינטרנט כמו TripAdvisor ו-Google Maps מציעים ביקורות של תיירים אחרים, מידע על אטרקציות ותמונות אותנטיות.
• היו ספקנים: אם משהו נראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה כזה. היזהרו מפרסומות אגרסיביות ומבצעים מפוקפקים.
• השתמשו בשכל הישר: אם מקום נראה נטוש, מלוכלך או לא בטוח, כנראה שעדיף להימנע ממנו.

לסיכום:

בינה מלאכותית יכולה להיות כלי יעיל לתכנון טיולים, אך חשוב להיות מודעים לכך שההמלצות שלה אינן תמיד אובייקטיביות.

על ידי שימוש במגוון מקורות מידע, אתרי אינטרנט עצמאיים וספקנות בריאה, ניתן להימנע מהשפעות מסחריות ולתכנן טיול אותנטי ומהנה.

איך הבינה המלאכותית יכולה לעזור למצוא את הטיסה הזולה ביותר, המלון המתאים ביותר לנו, המסעדות אותן נאהב ביותר, האירועים המתקיימים בדיוק בזמן שנהיה, ולבנות טיול התפור בדיוק למידותנו?

תשובה:
בינה מלאכותית: תכנון טיול מושלם

בינה מלאכותית (בינה מלאכותית) יכולה לעזור לכם למצוא את הטיסה הזולה ביותר, המלון המתאים ביותר לכם, המסעדות אותן תאהבו ביותר, האירועים המתקיימים בדיוק בזמן שתהיו, ולבנות טיול התפור בדיוק למידותכם.

הנה כמה דרכים:

• ניתוח נתונים: בינה מלאכותית יכולה לנתח כמויות אדירות של נתונים, כגון מחירי טיסות, מלונות, מסעדות ואירועים, כדי למצוא את האפשרויות המתאימות ביותר עבורכם.
• העדפות אישיות: בינה מלאכותית יכולה ללמוד על העדפותיכם, רצונותיכם ותקציבכם, ובהתאם לכך לבנות עבורכם טיול מותאם אישית.
• חיזוי: בינה מלאכותית יכולה לחזות מחירים עתידיים של טיסות ומלונות, וכך לעזור לכם להזמין מראש ולחסוך כסף.
• המלצות: בינה מלאכותית יכולה להמליץ לכם על מקומות חדשים ומיוחדים שמתאימים לטעמכם, ועל אירועים שמתקיימים בזמן שתהיו בטיול.
• שירות אישי: בינה מלאכותית יכולה לספק לכם שירות אישי לאורך כל הטיול, לענות על שאלות, לפתור בעיות ולעזור לכם לתכנן את היום שלכם.

הנה כמה דוגמאות לשימוש בבינה מלאכותית לתכנון טיולים:

• אתר Kayak: אתר Kayak משתמש בבינה מלאכותית כדי למצוא את הטיסות והמלונות הזולים ביותר.
• אתר TripAdvisor: אתר TripAdvisor משתמש בבינה מלאכותית כדי להמליץ על מסעדות ואטרקציות בהתבסס על ביקורות של תיירים אחרים.
• אפליקציית Google Trips: אפליקציית Google Trips משתמשת בבינה מלאכותית כדי לארגן את כל המידע על הטיול שלכם במקום אחד, כולל טיסות, מלונות, הזמנות ותוכניות טיול.

לסיכום: בינה מלאכותית היא כלי רב עוצמה שיכול לעזור לכם לתכנן טיול מושלם. עם זאת, חשוב לזכור שבינה מלאכותית היא רק כלי, ושתפקידכם להשתמש בה בצורה נכונה ומושכלת.

נפלאות הבינה בשירות מטיילים

מדריך תיירים רובוטי. ציור: DALL·E 3

איך יכולה בינה מלאכותית להפגיש אותנו עם אנשים מעניינים במהלך הטיול שדרכנו מתחברות בזמן ובמקום?

תשובה:
בינה מלאכותית: מפגשים מרתקים בטיול

בינה מלאכותית יכולה להפגיש אותך עם אנשים מעניינים במהלך הטיול בכמה דרכים:

1. זיהוי תחומי עניין:

• ניתוח נתונים אישיים, כמו פוסטים ברשתות חברתיות, אתרים שביקרת בהם והעדפות בטיולים קודמים, יאפשר לבינה מלאכותית לזהות תחומי עניין משותפים בינך לבין אנשים אחרים.

2. חיבור דרך תחביבים:

• אפליקציות ייעודיות יוכלו לחבר אותך לאנשים שמתעניינים באותם תחביבים כמוך, בין אם מדובר בטיולים בטבע, צילום, אמנות, אוכל ועוד.

3. חיפוש קהילות מקומיות:

• בינה מלאכותית תוכל לאתר קהילות מקומיות רלוונטיות לטיול שלך, ותאפשר לך להצטרף לפעילויות ולמפגשים חברתיים.

4. יצירת קשרים לפני הטיול:

• אפליקציות ייעודיות יאפשרו לך ליצור קשר עם מטיילים אחרים שיהיו באותו אזור בזמן אמת, ולתאם מפגשים משותפים.

5. מציאת מדריכים מקומיים:

• בינה מלאכותית תוכל לחבר אותך למדריכים מקומיים מיוחדים, שיתאימו את הסיורים וההמלצות לטעמך האישי.

דוגמאות:

• אפליקציית Meetup: מאפשרת מציאת קבוצות מקומיות לפי תחומי עניין.
• אפליקציית Bumble BFF: מיועדת למציאת חברים חדשים, גם במהלך טיולים.
• אתר Tourlina: מאפשר חיבור למדריכים מקומיים ייחודיים.

חשוב לציין:

• שימוש בבינה מלאכותית למפגשים חברתיים מעלה חששות בנוגע לפרטיות ואבטחת מידע.
• חשוב לבחור אפליקציות ושירותים אמינים ולשמור על ערנות בנוגע למידע אישי שאתה משתף.

לסיכום: בינה מלאכותית פותחת אפשרויות חדשות ומרתקות להיכרות עם אנשים במהלך טיולים.

עם שימוש מושכל ובחירה נכונה של כלים, ניתן להפוך את הטיול לחוויה חברתית עשירה ומלאה בהפתעות נעימות.

מפגשים עם מטיילים באמצעות הבינה המלאכותית. ציור: קופילוט

מהם היעדים שהם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לתיירות העולמית של העשור הבא?

תשובה:

היעדים הבאים הם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לתיירות בעשור הבא:

1. גיאורגיה: מדינה יפהפייה עם נופים מדהימים, היסטוריה עשירה ותרבות ייחודית. גיאורגיה הופכת ליותר ויותר פופולרית בקרב תיירים, ויש לה פוטנציאל עצום לצמיחה בשנים הקרובות.

2. אלבניה: פנינה נסתרת בים התיכון, עם חופים יפים, הרים מרשימים ואתרים היסטוריים רבים. אלבניה היא יעד זול יחסית, מה שהופך אותה לאטרקטיבית עבור מטיילים בתקציב נמוך.

3. סרביה: מדינה ידידותית עם אנשים חמים, אוכל טעים ותרבות תוססת. סרביה היא יעד נהדר עבור חובבי היסטוריה, טבע וחיי לילה.

4. מקדוניה הצפונית: מדינה קטנה עם נופים מגוונים, היסטוריה עשירה ותרבות ייחודית. מקדוניה הצפונית היא יעד נהדר עבור מטיילים שמחפשים הרפתקאות מחוץ למסלול השחוק.

5. סלובניה: מדינה ירוקה ויפה עם הרים, אגמים ויערות. סלובניה היא יעד נהדר עבור חובבי טבע, טרקים וספורט אתגרי.

6. קרואטיה: מדינה יפהפייה עם חופים מדהימים, איים רבים ועיר עתיקה מדהימה. קרואטיה היא יעד פופולרי בקרב תיירים, ויש לה פוטנציאל להמשיך לצמוח בשנים הקרובות.

7. בולגריה: מדינה יפה עם חופים יפים, הרים מרשימים ואתרים היסטוריים רבים. בולגריה היא יעד זול יחסית, מה שהופך אותה לאטרקטיבית עבור מטיילים בתקציב נמוך.

8. רומניה: מדינה יפהפייה עם טרנסילבניה המסתורית, טירות עתיקות, כפרים ציוריים וערים גדולות ותוססות. רומניה היא יעד נהדר עבור מטיילים שמחפשים חוויה ייחודית ומגוונת.

9. הונגריה: מדינה יפה עם עיר הבירה בודפשט, אגם בלטון המפורסם, מעיינות חמים רבים ואתרים היסטוריים רבים. הונגריה היא יעד נהדר עבור מטיילים שמחפשים חוויה תרבותית עשירה.

10. פולין: מדינה יפה עם ערים היסטוריות, כפרים ציוריים, נופים מגוונים ותרבות עשירה. פולין היא יעד נהדר עבור מטיילים שמחפשים חוויה אירופאית אותנטית.

גורמים נוספים שצפויים להשפיע על התיירות בעשור הבא:

• עליית התיירות בת-קיימא: מטיילים רבים מחפשים כיום יעד תיירותי ששומרים על הסביבה ומקדם קיימות.
• התפתחות הטכנולוגיה: טכנולוגיות חדשות, כמו בינה מלאכותית ומציאות מדומה, צפויות לשנות את עולם התיירות באופן משמעותי.
• שינויים דמוגרפיים: עלייתה של מעמד הביניים במדינות מתפתחות צפויה להוביל לעלייה במספר המטיילים ברחבי העולם.

לסיכום: היעדים שהוזכרו לעיל הם רק חלק קטן מהיעדים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לתיירות בעשור הבא. גורמים רבים צפויים להשפיע על עולם התיירות בשנים הקרובות, ויהיה מעניין לראות איך יעדים אלו יתפתחו ויתאימו לשינויים אלו.

אקו נופש עתידי. ציור: DALL·E 3

מהם לדעתך היעדים לטיולים בעולם שיפסיקו בעתיד להיות אטרקטיביים ופופולריים כמו שהם היום?

תשובה:
קשה לחזות באופן מדויק אילו יעדים תיירותיים יאבדו מהפופולריות שלהם בעתיד, מכיוון שגורמים רבים משפיעים על בחירת יעד תיירותי, וגורמים אלו יכולים להשתנות באופן משמעותי לאורך זמן. עם זאת, ניתן לזהות מספר מגמות שעשויות להוביל לירידה בפופולריות של יעד תיירותי מסוים:

1. פגיעה סביבתית: יעד תיירותי שסובל מפגיעה סביבתית חמורה, כגון זיהום אוויר או מים, עשוי להפוך לפחות אטרקטיבי עבור תיירים.

2. תיירות יתר: יעד תיירותי שסובל מתיירות יתר, כגון עיר גדולה ופופולרית, עשוי להפוך לפחות אטרקטיבי עבור תיירים שמחפשים חוויה אותנטית ורגועה יותר.

3. חוסר ביטחון: יעד תיירותי שסובל מחוסר ביטחון, כגון מדינה שסועה במלחמה או עימות פוליטי, עשוי להפוך לפחות אטרקטיבי עבור תיירים.

4. התפתחות טכנולוגית: התפתחות טכנולוגית, כגון מציאות מדומה, עשויה להוביל לירידה בפופולריות של יעדים תיירותיים מסוימים, מכיוון שתיירים יוכלו לחוות אותם באופן וירטואלי מבלי לטוס אליהם.

5. שינויים דמוגרפיים: שינויים דמוגרפיים, כגון עלייתה של מעמד הביניים במדינות מתפתחות, עשויים להוביל לירידה בפופולריות של יעדים תיירותיים מסוימים, מכיוון שתיירים אלו יבחרו ביעדים אחרים שמתאימים יותר לתקציב ולטעם שלהם.

דוגמאות ליעדים תיירותיים שעשויים לאבד מהפופולריות שלהם בעתיד:

• ונציה, איטליה: העיר סובלת מתיירות יתר ומזיהום מים חמור.
• האיים המלדיביים: האיים נמצאים בסכנת הכחדה עקב עליית פני הים.
• טנזניה: המדינה סובלת מציד בלתי חוקי של פילים ומינים אחרים.
• תאילנד: המדינה סובלת מתיירות יתר ומהתפתחות תיירותית לא מבוקרת.
• ברצלונה, ספרד: העיר סובלת מתיירות יתר וממחאה ציבורית נגד תיירים.

חשוב לציין שזוהי רק רשימה חלקית וספקולטיבית, וייתכן שיעדים אלו יצליחו להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניהם ולשמור על הפופולריות שלהם גם בעתיד.

———-

תודה לעמי בן בסט

הפוסט שיחה עם הבינה המלאכותית על עתיד התיירות העולמית הופיע ראשון במסע אחר

לראשונה בארץ: כתובת חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש המוכר ממגילת אסתר, נחשפה ע"י מטיילים בגן לאומי תל לכיש. הכתובת, שנחקרה בידי סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מתפרסמת בכתב העת "Atiqot" גליון 110, בהוצאת רשות העתיקות.

בחודש דצמבר האחרון טייל אילון לוי, יועץ התקשורת הבינלאומית של נשיא המדינה, יחד עם חברו יעקב אשכנזי בגן לאומי תל לכיש, כאשר חרס קטן שעליו חריטה משך את תשומת ליבם. לאחר שמסרו את החרס לבדיקה, הכתובת הועברה לשימור ולתיעוד מתקדם במעבדות רשות העתיקות. אז, התברר כי מדובר בתגלית נדירה, המעידה על פעילותו של מינהל ממלכתי בלכיש בתקופה הפרסית.

גן לאומי תל לכיש ובמת הארמון הפרסי שבמרכזו – צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

מדובר בכתובת הכתובה בארמית וחרוטה על חרס מלפני כ- 2500 שנים, ובה נכתב "שנת 24 דריוש". הכתובת מציינת את שם המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשורוש, המוכר ממגילת אסתר, אותה קוראים מדי חג פורים. זו הפעם הראשונה שנמצאת בארץ כתובת הנושאת את שמו של המלך דריווש הראשון. בימיו (522 – 486 לפנה"ס), נערך שינוי מנהלי מקיף ברחבי האימפריה וגבולותיה התרחבו. עם עליית חישראש (אחשוורוש) בנו, הגיעה האימפריה הפרסית לשיאה, ושלטה כמעט בכל העולם הקדום.
"כשהתקשרו לספר לי מרשות העתיקות מה מצאנו, הלב שלי התחיל לפמפם מהתרגשות" מספר אילון לוי, שמצא את החרס הנדיר. "חיפשתי את המצלמות, הייתי בטוח שעובדים עלי ושעוד מעט המתיחה תתגלה".

לדברי החוקרים, סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "בחפירות המשלחת הבריטית בתל לפני כ – 90 שנה, נחשף מבנה מנהלי פרסי מפואר, שנבנה על גבי הריסות ארמון מלכי יהודה. במבנה, שהשתרע על פני 1800 מ"ר, נחשפו חצרות ואולמות מפוארים שבכניסות אליהם הוצבו בסיסי עמודים ייחודיים שכדוגמתם נמצאו עד כה רק במבנים מפוארים בפרס (איראן).

המשלחת הבריטית פירקה את שרידי המבנה המפואר כדי לחפור את ארמון מלכי יהודה, ופרט לבסיסי העמודים לא נותר שריד ממבנה זה בשטח גן לאומי תל לכיש. עתה, באופן אקראי, נמצאה הכתובת בשטח המבנה המפואר.

נראה שמדובר בפתק מנהלי, מעין "ברקוד" קדום שתיעד קבלה או מסירה של סחורה. על פי מנין שנות מלכותו של דריווש הראשון, ניתן לתארך את הכתובת "שנת 24", בדיוק רב, לשנת 498/7 לפנה"ס.

כתובת דריווש. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

ארץ ישראל, שהייתה חלק מהאימפריה הפרסית, העלתה מיסים מתוצרת חקלאית כחלק משיטת הניהול והשליטה של מלכי פרס ברחבי האימפריה. לכיש, שהייתה אחת מהערים המרכזיות בפחוות אדומיאה ובארץ ישראל בתקופה הפרסית, הוקפה בחומה, נבנה בה מקדש, והיא ריכזה את המיסים שנשלחו לאוצרות המלך. פעולות האיסוף והמשלוח בוצעו במבנה המפואר שניצב בליבה, ונראה שהכתובת שנמצאה כעת, היא מעין פתק משלוח, שיתכן כי נחרט בידי פקיד או מחסנאי במבנה הממלכתי. הכתובת הקצרה מצטרפת אל אוסף הכתובות המנהליות הקדומות הידועות במחקר, וככל הנראה היא אחת הקדומות מבין אלו שנמצאו בארץ – מתחילת השלטון הפרסי.

"מדהים, שמטיילים מוצאים לגמרי במקרה כתובת נדירה, שמקימה לחיים את דריווש – המלך הפרסי שמוכר לנו מהמקורות", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "בנו, המלך אחשוורוש, שמלך מהודו ועד כוש, בודאי לא העלה על דעתו ש-2500 שנים אחר המאורעות הדרמטיים בחצרו שמצויינים בימים אלה, תמצא בארץ ישראל עדות לשמו של אביו."

הפוסט כתובת ארמית בלכיש שנחשבה עתיקה התגלתה כתרגיל לתלמידים הופיע ראשון במסע אחר

תגלית מסעירה ויוצאת דופן בגן הלאומי פלמחים מימי רעמסס הגדול – המלך, שיש המזהים אותו עם סיפור יציאת מצרים; בעת עבודות של רשות הטבע והגנים לפיתוח הגן ביום  ד' האחרון פגע טרקטור בסלע, וחשף במפתיע את תקרתה של מערת קבורה קדומה. דרור ציטרון, פקח רשות העתיקות, היה הראשון שזיהה את החלל.

למקום נקראו ארכיאולוגים מרשות העתיקות, אשר ירדו בסולם אל תוך חלל מדהים שכמו קפא בזמן. במערה הונחו עשרות רבות של כלי חרס וברונזה תמימים (שלמים); ממש כפי שהונחו במקומם בטקס הקבורה, לפני כ-3,300 שנה. כלים אלה, היוו מנחות קבורה – הם נקברו עם המתים מתוך אמונה שהם ישמשו אותם בעולם הבא.

המערה נחצבה בצורת ריבוע, ובמרכז תקרתה עמוד תמך.

בסרטון: מפקח רשות העתיקות, עוזי רוטשטיין, בשיחה עם מפקחים מחוץ למערה. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

לדברי ד"ר אלי ינאי, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות, "מדובר בממצא של פעם בחיים! לא כל יום מתגלה לעיניך סט תפאורה של אינדיאנה ג'ונס – מערה עם כלים על הרצפה שלא נגעו בהם 3,300 שנה. אנחנו מדברים על תקופת הברונזה המאוחרת. אלה בדיוק ימיו של המלך הנודע, רעמסס השני. העובדה שהמערה היתה חתומה, ולא נשדדה בתקופות מאוחרות יותר, מאפשרת לנו, באמצעים המדעיים הקיימים כיום, להפיק הרבה מאוד מידע מהחפצים ומהחומרים ששרדו עליהם, ואשר לא נראים לעין, ובהם חומרים אורגניים. המערה יכולה לספק לנו תמונה מלאה של מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה המאוחרת. במערה הושארו, בעיקר, עשרות כלי חרס בגדלים וצורות שונים. ביניהם, ישנן קערות עמוקות ורדודות, שחלקן נצבע בצבע אדום, קובעות (קערות עם רגלית גבוהה) סירי בישול, קנקנים ונרות חרס שהכילו שמן למאור."

הכלים, כפי שנחשפו במערה. צילומים: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

להערכת ד"ר ינאי, חלק מהקנקנים יוצרו בחופי לבנון וסוריה. לצד הקנקנים, נמצאו כלי אגירה קטנים – בעיקר פכים ופכיות, שנועדו לאחסן ולסחור בחומרים יקרים בכמויות קטנות.
כלים אלה, יובאו מאזור צור, צידון ומערי נמל אחרות בחוף הלבנון. כמו כן, נמצאו כלי חרס רבים שיובאו מקפריסין. לדברי ד"ר ינאי, כלים מסוג אלה יובאו לארץ בכמויות גדולות, והיו חפצי לוואי נפוצים לקבורה.

לצד כלי  החרס, נמצאו במערה ראשי חיצים או חניתות מברונזה. לפי תנוחתם, הם היו נתונים בתוך אשפה מחומר אורגני שלא שרד.

"הממצאים במערה מתוארכים למאה ה-13 לפסה"נ (תקופת הברונזה המאוחרת 2ב')", אומר ד"ר ינאי. בתקופה זו – בימי השושלת המצרית ה-19, ימי רעמסס השני, התקיים בארץ מינהל מצרי, שאפשר תנאים בטוחים למסחר רב היקף. תהליכים כלכליים וחברתיים אלה, משתקפים היטב בממצאי המערה: כלי החרס שהובאו מאוגרית שבצפון, מקפריסין ומערי החוף הסמוכות – ובראשן יפו, אשדוד, אשקלון, עזה ותל עג'ול, מעידים כי תושבי יבנה-ים (חוף פלמחים), השתלבו בסחר הערני שהתנהל לאורך חופי הארץ".

בפרק הזמן הקצר שלפני איטום הפתח, ועל אף אמצעי שמירה, נכנס אדם או יותר למערה שחיטט במספר נקודות. רוב מוחלט של הכלים נותר במקומו, אך נראה כי מספר פריטים נגנבו. נסיבות המקרה נחקרות.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות ורעיה שורקי, מנהלת רשות הטבע והגנים, "התגלית בגן הלאומי פלמחים ייחודית ומסעירה במיוחד. השמועות על גילוי המערה עברו בעולם המדעי כאש בשדה קוצים, ואנו מקבלים פניות רבות מחוקרים בבקשה להצטרף לחפירה הארכיאולוגית הצפויה. לצערנו, בפרק הזמן הקצר לפני איטום המערה, ועל אף שמירה עליה, נגנבו מספר פריטים ארכיאולוגיים מהמערה, והנושא נמצא בחקירה. בימים הקרובים, נגבש יחד את אופן ביצוע המחקר והשימור הנדרשים באתר הייחודי, שהינו חגיגה לעולם הארכיאולוגי ולהיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל".

כתבה: יולי שוורץ, רשות העתיקות

הפוסט מערת קבורה מימי פרעה רעמסס השני נחשפה במפתיע בפלמחים הופיע ראשון במסע אחר

המדובר ב-530 פריטים – עצמות קרסול של עזים וכבשים הדומות בצורתן לקוביה, שנועדו לשמש כקוביות משחק ופולחן בידי נשים וילדים. חלק מהקוביות שויפו, חוררו, ונמזגה לתוכן עופרת, וזאת לצורך הטלתן בצורה מיטבית.

עשרות מהעצמות נשאו כתובות ביוונית: על חלק מהן נחרתו שמות של אלים ואלות הקשורים למשאלות לב של חיי היום-יום בעת העתיקה. בין השאר, נחרתו שמות האלים אפרודיטה, אלת הפריון האהבה והיופי, האל ארוס – אל האהבה, האל הרמס, האלה הרה והאלה ניקה – אלת הניצחון. על חלק אחר של עצמות באוסף נכתבו הוראות משחק, או תפקידים במשחק, כגון: "שודד", "עצור", "נשרפת", ועוד.

קוביות המשחק הקדומות. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

לדברי ד"ר לי פרי-גל, ארכיאוזואולוגית רשות העתיקות ועמיתת מחקר באוניברסיטת חיפה, "אוסף האסטרגלים ממרשה הינו נדיר ומיוחד בכמות ובאיכות החריתות שעל העצמות. האוסף מעיד על כך שממש כמו היום, בעת מצוקה, בני האדם חיפשו תשובות בגורמים חיצוניים, בכישופים ובעולמות הנסתר. בימי קדם, אנשים – ובפרט נשים, התמודדו עם סביבה של חוסר ודאות, מוות בילודה ובעיות בריאות, ולכן ניסו להגן על עצמם בעזרת מאגיה. בנוסף ידוע, כי קוביות אלה שימשו גם למשחק; מעניין לציין, כי בעולם מוכרות דוגמאות של קבורת ילדים עם קוביות משחק מסוג זה. הקוביות, שהיו חפץ משחק משמעותי, נועדו לעבור עם הילדים לעולם הבא ולשמש אותם שם". פרי גל מוסיפה, כי "מאחר שהאסטרגלים סימלו מזל, נהגו גם להטמין אותם במפתן הבית, בתקווה שאלה יביאו ברכה."

מעניין, כי חלק גדול מעצמות אלה נמצאו לצד אוסטרקונים (כתובות שנחרתו או נכתבו בדיו על חרס)  בארמית, שנשאו 'נוסחת כישוף/תנאי'; 'אם תעשה כך, יקרה לך דבר כזה.' דבר זה מחזק את המסקנה שהאסטרגלים שימשו במקרים רבים בטקס הניבוי המאגי, ולא למשחק.

לדברי ד"ר פרי גל, "מרשה היתה אחד מכורי ההיתוך של דרום הלבנט. חיו בה תרבויות שונות בשכנות ובכפיפות לשלטון ההלניסטי. גרו בה אדומים, פיניקים, נבטים ויהודים, והתרבויות השפיעו זו על זו."

ד"ר לי פרי גל עם קוביות המשחק המאגיות. צילום יולי שוורץ, רשות העתיקות

לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, "המחקר המרתק שופך אור על אורחות החיים בעולם העתיק, ומזכיר לכולנו שאנשים הם אנשים; הם חולמים, הם מקווים, ולמרות כל קשיי היום-יום, גם עוסקים בפנאי ובהנאה".

חלק מהאסטרגלים נמצאו ליד מזבח. צילום ד"ר איאן שטרן

אסטרגלים נושאי כתובות ביוונית. צילום רועי שפיר, אוניברסיטת חיפה

הפוסט התגלה אוסף נדיר ועתיק של קוביות למשחק ולניבוי עתידות הופיע ראשון במסע אחר

בשנת 2009 החלו להקים כאן בשטח שנרכש על ידי כנסיה נוצרית, מרכז רוחני וכנסיה וגם מלון מפואר. אלא עד מהרה הסתבר כי הקומפלקס כולו יושב על סיפה של עיר קדומה. משלחת ארכיאולוגית של רשות העתיקות חשפה כאן שרידים שמורים היטב של מה שנראה כשכונה עירונית של עיר מהתקופה הרומית. שרידי העיר שזוהתה כ"טריכיי", או "מגדלה", בשפה הארמית: מגדלא, כללו בתי מגורים, מחסנים ומבנה ציבורי גדול שהיה בעצם בית כנסת מרשים, מהקדומים שנמצאו בגליל.

את הצד האסתטי שבו מספקת הכינרת, עם חוף יפיפה המעוטר בצמחיה עבותה של אקליפטוסים ועצי דקל

עד מהרה הסתבר כי הקומפלקס כולו יושב על סיפה של עיר קדומה

בית הכנסת מכיל אולם מרכזי עם ספסלי אבן, רצפת פסיפס וקירות שטויחו בטיח צבעוני

מלון מגדלה הוא בעצם גבולה הצפוני של העיר הקדומה ששגשגה כאן לפני כ-2000 שנה. מה שהופך אותו למין תערובת המכילה ישן וחדש. מצד אחד, יש לך את כל המטעמים והמנעמים שמציע מלון מודרני (פרטים כאן באתר המלון), ומצד שני אפשר לקבל כאן בנדיבות טעם של פעם: מסורות, אמונות והיסטוריה עתיקה. זה נחמד ללכת במבואה של המלון ולהשקיף, מבעד לקירות הזכוכית בצידו הדרומי, על עולם זר מהעבר הרחוק. אם רק תחפצו בכך, תוכלו לחלוף מבעד לאחת היציאות – לנוע – 2,000 שנים אחורנית, ולהיכנס היישר אל רצפת בית הכנסת, כאילו הייתם חלק מנוסעיה של מכונת זמן מופלאה.

מסעות בזמן הם תמיד עניין ששווה בדיקה. אני יוצא החוצה ונוחת היישר במאה הראשונה לפנה"ס. מתלווה אלי וואסים בישארה, איש הדרכה והקב"ט הראשי של המלון שעומד לספר לי כמה דברים מרתקים על בית הכנסת ובכלל (ראו קטע ווידיאו).

ראיון וידיאו קצר עם וואסים בישארה, מדריך במגדלה

בית הכנסת עצמו מכיל אולם מרכזי עם ספסלי אבן, רצפת פסיפס וקירות שטויחו בטיח צבעוני. יש כאן חדר תפילה וחדרון קטן שימש, אולי, חדר אחסון למגילות תורה. התגלית המרכזית במבנה הזה היא כמובן מה שמכנים: אבן המגדלה. המדובר באבן גיר המעוטרת בתבליטים מכל צדדיה, כולל מנורת בת 7 קנים. כך מתארת אותה מנהלת החפירה, הארכיאולוגית דינה אבשלום-גורני בהודעה של רשות העתיקות: "מדובר בממצא מרגש ויחידי במינו. זו הפעם הראשונה בה נחשף עיטור מנורה מהימים בהם בית המקדש עוד עמד על תילו. זו המנורה הראשונה שמתגלה בקונטקסט יהודי, המתוארכת לימי בית שני. ניתן להעריך שהחריטה שמופיעה על האבן נעשתה על ידי אמן שראה במו עיניו את מנורת שבעת הקנים בבית המקדש בירושלים. בית הכנסת שנחשף מצטרף ל-6 בתי כנסת בלבד המוכרים בעולם, מתקופת בית שני". האתר כולו  נמצא היום תחת פיקוח של רשות העתיקות בבעלות, ניהול ותחזוקה של בעלי המלון.

זו הפעם הראשונה בה נחשף עיטור מנורה מהימים בהם בית המקדש עוד עמד על תילו

המלון עצמו מתובל בארומה מרתקת של אורחים ישראלים, מטיילים שבאים אי-משם וגם צליינים ואנשי כמורה. בחדר האוכל הלא-כשר יש תחושה מסוימת של פתיחות. עניין של טעם. אני יוצא מהקומפלקס של המלון ומהלך לכיוון החוף. לא הרחק משפת הכינרת אני מגיע למבנה מפואר עם גג קשתי וחלונות זכוכית גדולים שמשמש כמרכז רוחני לתפילה והתבוננות. המקום הזה מכונה: "דוק אין אלתום" (Duc In Altum), שזו ציטטה בשפה הלטינית הלקוחה מדברי ישו לפטרוס הקדוש ואומרת משהו כמו: "לך, או צא למעמקים".  המבנה מכיל שש קפלות, ביניהן קפלת הסירה שהיא מרשימה במיוחד.

יצאתי החוצה והתקרבתי לשפת המים. המקום להט מחום. אני מביט דרומה ורואה מרחוק את שכונותיה הצפוניות של טבריה. עוד רגע הן נוגעות בבתי הבזלת של העיר הקדומה מגדלה שפרחה כאן בזמנים רחוקים.

המבנה מכיל שש קפלות, ביניהן קפלת הסירה שהיא מרשימה במיוחד

הכותב היה אורח המלון

עמי בן בסט –י זם, סופר, מנהל פרויקטים, כולל במסע אחר. כאשר לא מסתכלים: מצלם, אסטרונום חובב וסקרן אובססיבי.

————————

פייסטה מקסיקנית במגדלה מרכז התיירות 'מגדלה' משיק לראשונה, תכנית קיץ גדושה: מופעים, פעילויות מסורתיות, קולינריה מקסיקנית, סדנאות, משחקים וריקודים היישר ממקסיקו. במקום לעמוד בתורים בדרך לחו"ל, נשארים במגדלה ונהנים מפייסטה מקסיקנית, חגיגת קיץ, קצבית וסוחפת, המלון כולו ילבש חג ויקושט באלמנטים מקסיקנים שיכניסו את האורחים לאווירת חגיגת קיץ  מקסיקני. אתם בטח תוהים, מה מחבר בין מגדלה למקסיקו. התשובה נעוצה בכנסיה המקסיקנית, שהקימה את מרכז התיירות ואת מלון 'מגדלה' על שפת הכנרת. הנופשים במלון מגדלה בחופשת הקיץ ייהנו ממגוון רחב של פעילויות ובילויים לכל המשפחה: החל ממשחקי מזל 'לוטו' ו'טריוויה' מקסיקנית נושאת פרסים, במועדון הילדים במלון ייהנו מבניית בובות מסורתיות וצבעוניות 'הפיניאטה' ומאיפור פנים מקסיקני,  מידיה של המאפרת שיר זנזורי. בערבים בהתאם לתוכנית יתקיימו מופעים של הרכבים שונים: שלישיית מריאצ'י, ג'יימס רודריגז שהגיע היישר ממקסיקו, להקת 'מלבי טרופיקל' במופע קצבי וסוחף, דואט להיטים לטינים. בנוסף, יתקיימו סדנאות ריקודי עם מסורתיים לכל המשפחה, סדנאות קולינריות להכנת טאקוס וגוואקמולי, סדנאות טקילה ומרגריטה המשקאות המוכרים ממקסיקו ומידע חובק עולם בנושא  ומסיבת ריקודים לטינית מקפיצה שתסגור את הערב בשמחה וחיוך. מלון מגדלה נבנה על שפת הכנרת ובבסיס מצוק הארבל, נפתח לראשונה בחודש נובמבר 2019 ואירח אורחים רבים מרחבי העולם. המלון מספק חווית חופשה אולטימטיבית, בסגנון ייחודי וברמה גבוהה. צילומי הפייסטה באדיבות מלון מגדלה

הפוסט מגדלה: נוגע בהיסטוריה הופיע ראשון במסע אחר

החיפוש – של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בסיוע שוטרי תחנת מודיעין, בוצע השבוע (א') בצו שופט, בעקבות חשד שהאיש עוסק בסחר בעתיקות ללא רישיון.

חלק מהמטבעות שנתפסו בבית סוחר העתיקות הבלתי חוקי. במרכז התמונה שקל כסף קדום.

חלק מהמטבעות שנתפסו בבית סוחר העתיקות הבלתי חוקי במודיעין

במהלך החיפוש, הבחינו מפקחי רשות העתיקות כי על חלק מהמטבעות והפריטים קיים עפר טרי. על פי החשד, חפצים אלה הגיעו לאחרונה מחפירות בלתי – חוקיות מאתרי עתיקות ברחבי המדינה. "מחמיץ את הלב, לחשוב על אתרי העתיקות הרבים שנהרסו לשם בצע כסף של סוחרים בערכי מורשת", אומר אילן חדד, המפקח על המסחר בעתיקות ברשות העתיקות, "מדובר בהיסטוריה של כולנו, שכבר אי אפשר יהיה לשחזר".

המטבעות שנתפסו מתוארכים לתקופות שונות; בין השאר, מטבעות עשויים כסף מהתקופה ההלניסטית, מטבעות ברונזה מהתקופה הרומית, וכן מטבעות יהודיים משלל תקופות – מהתקופה הפרסית, מימי בית המקדש השני, מזמן ממלכת החשמונאים ומימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא – בהם מספר מטבעות הנושאים את שמו של מנהיג המרד "שמעון".

בחדר העבודה של החשוד נתפס מטבע כסף מיוחד, מסוג "שקל" כסף. זהו מטבע יהודי מימי המרד הגדול – שנת 67 לספירה, עליו מופיע מצידו האחד הכיתוב "ירושלים הקדושה" עם עיטור של שלושה רימונים באשכול, ומצידו השני – הכיתוב "שקל ישראל שנה ב'" מעל עיטור גביע. ניכר שהמטבע היה באמצע ניקוי, ורק מחציתו נוקתה עד כה.

בחדר אחר בבית, נתפסו עשרות מטבעות בתוך מעטפות דואר נושאות כתובות לנמען, מוכנות למשלוח לחו"ל.

לדברי חדד, "פעילות היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות יחד עם משטרת מודיעין, אפשרה את סיכול הברחת הפריטים הקדומים מישראל לשווקים בחו"ל. על פי החשד, האיש סחר בעתיקות, לכאורה, ללא רישיון ובניגוד לחוק במשך תקופה ארוכה. החשוד פעל תוך טשטוש עקבותיו, ועל פי החשד הבריח באופן שיטתי אלפי מטבעות מישראל לחו"ל. החשוד, שעסק בסחר בעתיקות לפני שנים רבות, בקיא בהוראות החוק אך הוא בחר לפעול במודע כנגדו".

בחקירתו, הודה החשוד בסחר בלתי חוקי, בהברחת מאות מטבעות לחו"ל ובקניית מטבעות משודדים וסוחרים לא חוקיים בשטחים, והכנסתם לישראל בניגוד לחוק.

מטבע שקל ישראל והשתקפותו

טבעת עתיקה עם שיבוץ אבן

מטבעות עתיקים שולבו בתליונים על מנת למכור אותם כתכשיטים

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מפקחי רשות העתיקות נאבקים מדי יום ולילה בתופעת שוד העתיקות ובסחר הבלתי-חוקי בעתיקות. הממצאים הקדומים שייכים למדינה ולציבור; לכל מטבע ומטבע סיפור ייחודי באמצעותו ניתן ללמוד על ההיסטוריה והמורשת של הארץ. סוחרים בלתי מורשים בעתיקות שרוכשים מטבעות משודדים וגנבים, מעודדים את שוד העתיקות, שנתלשות מסיפורן ההיסטורי. רשות העתיקות תמשיך לפעולה בשיתוף גופי אכיפה נוספים, לסיכול הסחר הבלתי-חוקי בעתיקות.

מהיחידה למניעת שוד עתיקות נמסר כי בשבועות הקרובים תורחב החקירה על מנת לחשוף את מי שסיפקו את המטבעות לחשוד. בסיום החקירה יועבר התיק ללשכה המשפטית של רשות העתיקות, לבחינת הגשת כתב אישום כנגדו.

סרטון – הפריטים שנמצאו בבית החשוד

בתמונה למעלה: פסלון האל הרמס

הפוסט מטבעות עתיקים, לוחות עם כתב יתדות וטבעות נתפסו אצל סוחר בלתי-חוקי במודיעין הופיע ראשון במסע אחר