כבר בטלפון שאל אותי שאלות שאיש לא שאל אותי בעבר, כמו: "מה מידת כף היד שלי?" וככה…

הוא אפילו קנה במיוחד "קסדה חצי פתוחה". כזו שתאפשר לי לצלם תוך כדי רכיבה.

הגמישות שלי התאבנה תחת מגיני רגליים, קסדה משוריינת ומעיל חונק. לראשונה בחיים טסתי על איילון במהירות של XXX קמ"ש. בהמשך, בכבישי המדבר, היא תגיע גם ליותר מזה…

נועם בא לאסוף אותי על מנת שאצטרף לצילום ותיעוד של "מסע בית השנטי". מסע המתקיים מדי שנה מזה עשור.

מסע רכיבת אופניים בן 180 ק"מ, מבית השנטי בתל אביב ועד לבית השנטי במדבר. מסע חשוב למען הרחבת המודעות להצלת ילדי הרחוב במדינת ישראל. כל דמי ההשתתפות הגבוהים של הרוכבים במסע הזה, נתנו כתרומה.

בית השנטי מהווה בית ומשפחה לבני נוער בני 13-21 הנמצאים בסיכון וסכנת חיים. מדהים לחשוב שמזה כארבעים שנה, מאז שבית השנטי נוסד, עזרה העמותה הזו ללמעלה משישים ושניים אלף בני נוער. דלתותיו פתוחות עשרים וארבע שעות ביממה, ללא צורך בהפניה רשמית וללא הגבלת זמן הסיוע.

מסע רכיבת אופניים בן 180 ק"מ, מבית השנטי בתל אביב ועד לבית השנטי במדבר. מסע חשוב למען הרחבת המודעות להצלת ילדי הרחוב במדינת ישראל. כל דמי ההשתתפות הגבוהים של הרוכבים במסע הזה, נתנו כתרומה

הם שעטו במהירות של 40 קמ"ש, השתלטו על האוטוסטרדה ואני זיגזגתי ביניהם רכובה על האופנוע

על קו הזינוק

המסע שלנו החל בחושך הקר של אצטדיון בלומפילד בתל אביב. שמונה מאות רוכבים הצטופפו בטור מול קו הזינוק. מוזיקה קצבית והתרגשות הרוכבים, העירה כקריאת תרנגול כפרי את תושבי העיר.

מגפון ו"וובזלה" (חצוצרת פלסטיק כמו במשחקי הכדורגל) שיחררו את ה"פקק". מטח רוכבי אופניים נורה אל הדרך. הם שעטו במהירות של 40 קמ"ש, השתלטו על האוטוסטרדה ואני זיגזגתי ביניהם רכובה על האופנוע.

פנסים קטנים ריצדו מכידוני האופניים אל תוך אופק שהחל להיצבע בהדרגה בגוונים לוהבים של זריחה.

כאשר זו האירה גם את הקרקע, יכולתי לגלות שאני בליבה של תצוגת אופנה צבעונית משגעת של רוכבי אופניים מדוגמים. הם באו עם כל הסט קומפלט: "נעלי שפיץ" צבעוניות עם פקקים, גרביים השואפות להימתח עד לברכיים או עד לקעקוע שיחצוץ ביניהם, מכנסיים צמודים מרופדים וחולצות צבעוניות.

כולנו מאד התרגשנו. היינו צוות צילום שהגיעה בהתנדבות. הצוות כלל ארבעה צלמי סטילס, וידאו ורחפן והכל בהנהגתו המקצועית של זיו ברק. לכל צלם סטילס הוצמד אופנוען וצלמי הוידאו שישבו בג'יפ הגיחו כל פעם  מהפתח שבגג. שלוש מאות מתנדבים סה"כ לתפעול האירוע.

האווירה היתה מחשמלת. בכל תחנת ריענון ועצירה חיכתה לנו פריסה מדוגמת של חטיפי אנרגיה, בקבוקי מים קרים, ארגזי בננות ותמרים ואפילו די ג'יי שהקפיץ את האווירה ו"רץ" לפנינו לתחנה הבאה.

יכולתי לגלות שאני בליבה של תצוגת אופנה צבעונית משגעת של רוכבי אופניים מדוגמים. הם באו עם כל הסט קומפלט

אל שבילי המדבר הצהובים

מכחול סוריאליסטי משך את צבעי שביל הרוכבים מכביש 4 הבינעירוני אל שבילי המדבר הצהובים. איחד את החזון של בן גוריון היורד אל הנגב עם חזון בית השנטי. חזון של שביל אנושי אשר יחבר את שני בתיו.

הקור החשוך של הבוקר התחלף בחום המדבר ובשמש יוקדת. בעליות האינסופיות של המדבר, רציתי להעמיס כל אחד ואחת מרוכבי האופניים איתנו על האופנוע, אבל הם העדיפו להמשיך לרכב…

עשרה קילומטרים לפני סיום המסע, פגשנו את הנוער של בית השנטי המדברי. הם לבשו חולצות כחולות עליהן הודפס: "תודה שאתם רוכבים בשבילנו" והצטרפו אלינו לרכיבה. ילדים שננטשו על ידי הוריהם ונותרו ללא קורת גג, קיבלו חיבוק עוטף מהרוכבים. קיבלו תמיכה בעליות ובמורדות של מסע הרכיבה, כמו שצריך לקבל ממבוגרים גם במסע של החיים. כשהתקבלנו כולנו במחיאות כפיים, קריאות עידוד והכרת תודה בשערי בית השנטי במדבר, דמעות ההתרגשות שסערו בתוכי לאורך כל המסע, פרצו החוצה. כאן חיכתה לכולם ארוחה מושקעת ומפנקת.

מכחול סוריאליסטי משך את צבעי שביל הרוכבים מכביש 4 הבינעירוני אל שבילי המדבר הצהובים

בדרך חזרה הביתה על האופנוע השמש שקעה. הגוף מפורק למרות שלא דיוושתי. הנפש מאידך, קיבלה מרחב של יקום מקביל וריחפה בקלילות באוויר.

פגשתי במסע הזה את ארץ ישראל היפה, תרתי משמע. הרגשתי ששבתי ממסע בכוכב לכת אחר.

מריומה ורפי, בשביל השאנטי. צילום: זיו ברק

הפוסט מסע בית השאנטי הופיע ראשון במסע אחר

עוד טיולי אופניים כאן

אחת הדרכים המיוחדות והמהנות ביותר לתור את טייוואן וליהנות מהטבע הנפלא של האי, היא באמצעות אופניים. כבר בשנות השמונים טייוואן כונתה "ממלכת האופניים", ומאז רק השתדרגה. יש בה מספר מדהים של מסלולי אופניים מתוחזקים ונוחים, חנויות מקצועיות שבהן אפשר לשכור אופניים ברמה גבוהה מאוד (ובראשן Giant המקומית, שהיא אחת מיצרניות האופניים הגדולות בעולם), תחנות מנוחה שנבנו במיוחד לרוכבים, אירועי אופניים למקומיים ולתיירים, ושלל תשתיות אופניים יצירתיות נוספות, כמו למשל האפשרות לתקן אופניים בתחנות משטרה. בנוסף, תוואי השטח בטייוואן מגוון מאוד כך שגם רוכבים מנוסים ואמיצים ימצאו מסלולי רכיבה מאתגרים (כולל מסלול של כחודש המקיף את כל האי), וגם רוכבים חסרי ניסיון לחלוטין יוכלו ליהנות מרכיבות קצרות בשבילי אופניים סלולים באזורים מישוריים.

Video Credit: 2021 Year of Cycling Tourism / Taiwan Tourism Bureau

אז עבור הקוראים בעלי רוח ההרפתקנות, בחרנו 4 מקומות מומלצים לטיולי אופניים בטייוואן:

1. עמק הבקע המזרחי (East Rift Valley):

רקע גיאוגרפי קצר: את מרכז טייוואן חוצה לאורכה רכס הרים גדול, ולכן נהוג להתייחס ל"חוף המזרחי" ו"החוף המערבי". יחד עם זאת, לצד החוף המזרחי יש רכס הרים נוסף, קטן יותר, ומעבר לו עמק הבקע המזרחי – אזור פחות מוכר של טייוואן אבל לא פחות נהדר. זהו עמק צר וארוך המשתרע בין הערים חואליין (Hualien) וטאידונג (Taitung), ובו נופים חקלאיים יפהפיים של שדות אורז ואננס לצד כפרים אבוריג'יניים בהם חיים ארבעה מהשבטים הילידיים של טייוואן. ברקע של כל אלו מתנשאים רכסי ההרים המהממים שמשני צידי העמק.

עמק הבקע המזרחי הוא גם אזור פופולרי מאוד לטיולי אופניים, בזכות תוואי השטח המישורי (יחסית) והדרכים הפסטורליות המתפתלות בין נופי העמק.

Photo Credit: Chishang Rice Fields / Taiwan Tourism Bureau

שלושה מקומות שכדאי לדווש אליהם:

• שדות האורז של צ'ישאנג (Chishang) – שדות האורז הם בין הנופים האופייניים והיפים ביותר של עמק הבקע המזרחי, ובאזור העיירה צ'ישאנג הם באמת בשיאם. בין השדות האינסופיים עוברים כבישים סלולים ושקטים המיועדים לכלי רכב דו-גלגליים ולהולכי רגל בלבד, כך שמדובר במקום אידיאלי לטיול יום באופניים. מומלץ להשאיר מספיק זמן לעצירות מרובות כדי לנוח מהרכיבה, לצלם, ופשוט לשבת בשקט ולהאזין לרשרוש גבעולי האורז ברוח. שדות האורז משנים את צבעם בהתאם לעונה ויש לקחת בחשבון שבעונות מסוימות הם נקצרים.
• הכפר האבוריג'יני Bunun Tribe Culture Village – פארק התרבות של שבט בונון (Bunun), אחד מהשבטים הילידיים של טייוואן, הוא מקום מצוין לחוות את התרבות האבוריג'ינית במיטבה. בחווה תמצאו מיצגים של אמנות מסורתית, פארק אקולוגי, תיאטרון, ואפילו "בד אנד ברקפסט" שאפשר ללון בו. מומלץ לסנכרן את ביקורכם עם שעות המופעים שעולים בתיאטרון וכך ליהנות מתצוגות של ריקודים ושירה מסורתיים.
• Butterfly Valley Resort – אתר נופש הנמצא בקרבת העיירה רויסוי (Ruisui), ומהווה בסיס מצוין לטיולי רכיבה על גדות הנהר הסמוך וכן בפארק הלאומי של יער פו-יואן (Fuyuan). לחובבי הזואולוגיה: באביב אפשר לראות באזור מגוון פרפרים וגחליליות, ובאתר הנופש יש מוזיאון אקולוגי המספק מידע על הפרפרים המקומיים ועל בעלי חיים אחרים. כמו כן, יש במקום מספר בריכות גיאותרמיות (מעיינות חמים טבעיים), בהן תוכלו לפנק את השרירים העייפים אחרי הדיוושים.

2. אגם השמש והירח:

אגם השמש והירח (Sun Moon Lake) הוא מקור המים הגדול ביותר בטייוואן ושוכן ברכס ההרים המרכזי, בגובה של כ-750 מ' מעל פני הים. בזכות הנופים ההרריים, השקט הממכר ומגוון האטרקציות שסביבו- הוא נחשב אחד מאתרי התיירות הפופולריים בטייוואן. את השם המעניין האגם קיבל בזכות צורתו (אם כי צריך קצת דימיון כדי לראות את זה) – חלקו המזרחי מזכיר שמש, והמערבי ירח. אם אתם רוכבים קשוחים במיוחד תוכלו לדווש במעלה ההרים כדי להגיע לאגם, אך למטייל הממוצע אנחנו ממליצים להגיע ברכב, ולשכור אופניים באחת החנויות שלחופי האגם. משם תוכלו לצאת לרכיבה בשבילי האופניים הסובבים את האגם.

Photo credit: Sun Moon Lake / Zen S Prarom/Shutterstock.com

שלושה מקומות שכדאי לדווש אליהם:

• מקדש וון-וו (Wen Wu Temple) – מקדש מרשים בסגנון צפון-סיני שממנו נשקף נוף נהדר על האגם. אפשר להגיע בקלות עם אופניים לכניסה הראשית של המקדש, שם כדאי לקשור אותם ולטפס במדרגות אל נקודת התצפית. המקדש פופולרי מאוד בקרב קבוצות תיירים ולכן מומלץ להגיע מוקדם בבוקר וליהנות מהשקט.
• Ita Thao Old Street – 'איטה ת'או' היא עיירה בגדה הדרום-מזרחית של אגם השמש והירח, והיא ביתם של אנשי שבט הת'או האבוריג'יני. לפי האגדה, אבות השבט ישבו בתחילה באלישאן (Alishan) ורדפו אחרי צבי לבן עד לאגם רחוק, הלוא הוא אגם השמש והירח, שם הם מצאו שפע של דגים ולכן החליטו להעביר את כל השבט למקום. ברחוב של איטה ת'או תוכלו למצוא חנויות מיוחדות והרבה אוכל מקומי טעים, כמו "גלידה אמריקאית" מעלי התה הגדלים באזור האגם, מנות אבוריג'יניות מסורתיות ויין אורז תוצרת מקומית. בקצה הרחוב נמצא המזח, ממנו נשקפים מראות מקסימים של האגם.
• Holy Monk Shrine – "מקדש הנזיר הקדוש" נקרא בסינית 'Xuanzang Temple' (או 'Syuentzang Temple'), והוא אחד המקומות המומלצים ביותר למטיילים שאוהבים לחמוק מההמולה. במקדש הבודהיסטי השקט הזה שמורה חתיכה זעירה מהגולגולת של הנזיר שואנזאנג, נזיר בודהיסטי חשוב שערך מסע בן 17 שנה להודו במאה השביעית לספירה, ומכאן מגיע שמו.

3. העיירה דאנשוואי (Tamsui / Danshui):

העיירה דאנשוואי (Tamsui) נמצאת בצפון טייפה, על גדות נהר הקרוי באותו שם, והיא אחד המקומות האהובים ביותר על תושבי טייפה בזכות השילוב המנצח של גישה נוחה ומהירה ממרכז העיר, לצד אווירה רומנטית ונוסטלגית ושלל אפשרויות בילוי. בעניין טיול האופניים, תוכלו לבחור את דרגת הקושי של הרכיבה שלכם: האופציה הספורטיבית כוללת דיווש ממרכז העיר טייפה עד לדאנשוואי לאורך טיילת מקסימה על גדות הנהר (רכיבה של כ-20 ק"מ). האפשרות הנינוחה יותר היא להגיע לדאנשוואי ברכב או בקו האדום של רכבת ה-MRT הנוחה, לשכור אופניים שם, ולצאת לרכיבות קצרות ברחבי העיירה ובטיילת השוקקת שלה.

Photo Credit: appleyayee / Shutterstock.com

שלושה מקומות שכדאי לדווש אליהם:

• Tamsui Old Street – הרחוב העתיק של דאנשוואי נחלק לחלק "פנימי" וחלק "חיצוני", כאשר החלק החיצוני הוא בעצם טיילת לאורך הנהר, והפנימי הוא הרחוב המסורתי, עם חנויות מדליקות, דוכני רחוב ומסעדות תוססות. ברחוב זה תוכלו לטעום מאכלי רחוב הייחודיים לדאנשוואי, כמו למשל מנה בשם A-Gei – טופו מטוגן במילוי אטריות זכוכית ולצידו רוטב חמוץ-מתוק-חריף ממכר.
• Tamsui Fisherman's Wharf – בקצה של דאנשוואי נמצא מזח הדייגים הרומנטי, ובו גם "גשר האוהבים" (Lover's Bridge) שעובר מעל הנהר ונחשב לאחד מפלאי טייוואן. מומלץ להגיע למקום לקראת הערב וליהנות ממראה השמש השוקעת באוקיינוס. לאחר מכן אפשר לבלות באחת המסעדות במזח, שבערבים רבים מתקיימות בהן הופעות חיות של להקות מקומיות. ואל דאגה, גם אם מסתדר לכם להגיע דווקא בשעה אחרת ביום – הנוף והאווירה במקום אף פעם לא מאכזבים!
• Aletheia University – בסמוך לטיילת המרכזית של דאנשוואי עומדת אחת האוניברסיטאות הראשונות של טייוואן, שבעבר אף כונתה "האוקספורד של טייוואן". אוניברסיטת אלת'אה היא מקום נהדר לחוות מהעולם הסטודנטיאלי הטייוואני (שבו האופניים שלכם ישתלבו נהדר באווירה), וכן הזדמנות להכיר מקרוב את הארכיטקטורה הייחודית לדאנשוואי, המשלבת בין סגנון אירופאי קלאסי לבין אלמנטים אסייתיים מקומיים.

4. רכיבה אורבנית בטייפה:

טייפה (Taipei), בירת טייוואן, היא עיר משגעת, תוססת וסופר מתקדמת. למרות שהיא הומה ועמוסה, או אולי מכיוון שכך, אופניים הם פתרון נהדר לטיולים אורבניים ברחובותיה. העיר מלאה בשבילי אופניים מרווחים ונוחים לצד סמטאות נסתרות ושקטות שגם בהן כיף לרכוב. ישנן חברות שונות שמעבירות סיורי אופניים בעיר, ואפשר גם לטייל באופן עצמאי על ידי השכרת האופניים העירוניים של טייפה – Ubike (בדומה ל'תל-אופן' התל-אביביים). בשביל להשתמש ב-Ubike תצטרכו להצטייד בכרטיס Easycard אותו ניתן לרכוש בכל אחת מחנויות הנוחות הגודשות את העיר (למשל Seven Eleven), וכן במספר טלפון טייוואני. אם אין ברשותכם כרטיס סים מקומי, אנחנו ממליצים לא להתבייש ולהיעזר באחד המקומיים שתמיד ששים לעזור לתיירים אבודים או להעזר בקו החם הזמין 24 שעות ביממה בטלפון 0800-011-765. לאחר ששני אלו יהיו ברשותכם, תוכלו לגשת לאחת ממאות תחנות Ubike הפזורות בטייפה ולשכור אופניים לפי תעריף שעתי.

Photo Credit: 44 south village/Taiwan Tourism Bureau

שלושה מקומות שכדאי לדווש אליהם:

• מאתר ההנצחה של צ׳יאנג קאי שק ל'טייפה 101' – מסלול של כ-5 ק"מ, ברובו לאורך אחד הכבישים הראשיים של העיר, Xinyi Road, שמתאים למי שרוצים לחוות "הכל מהכל", מהמיטב של טייפה – היסטוריה, תרבות, קולינריה וטבע – ברכיבה קצרה.
• המסלול מתחיל באתר ההנצחה ההיסטורי לצ'יאנג קאי שק, עובר דרך רחוב יונגקאנג (Yongkang) המדליק שבו תוכלו לעשות קניות ולטעום מגוון של מאכלים מקומיים (לא לפספס את קינוח הקרח המגולח עם מנגו!), ממשיך לפארק דאאן (Daan Park) הפסטורלי, ריאה ירוקה והפארק הגדול ביותר בטייפה, ומסתיים ברובע העסקים המודרני Xinyi ובגורד השחקים 'טייפה 101' המתנשא לגובה של.. ניחשתם נכון, 101 קומות.
• לאורך נהר Keelung – מסלול רכיבה מהנה וארוך יותר לאורך נהר Keelung החוצה את טייפה ממזרח למערב. אנחנו ממליצים על מקטע של כ-18 ק"מ מתחנת הרכבת התחתית Yuanshan MRT ועד תחנת Nangang Exhibition Center. נקודות מומלצות לעצירה בדרך הן: מוזיאון טייפה לאמנות (Taipei Fine Arts Museum) הנמצא ממש בסמוך לנקודת ההתחלה של המסלול, שוק הדגים האקסקלוסיבי והמשובח של טייפה, רחוב פוג'ין (Fujin) הטרנדי עם בתי קפה מקסימים וחנויות בוטיק רבות, וכמובן שוק הלילה Raohe הנהדר הסמוך לתחנת Songshan, שהוא חגיגה קולינרית ובליינית. המסלול מישורי ונוח לרכיבה, אך כמובן שאפשר לקצר אותו ולבחור מתוכו מקטע המתאים לזמן ולכוח העומדים לרשותכם.
• לאורך נהר Tamsui – אפשרות נוספת לרכיבה פסטורלית לאורך נהר אחר, היא בחלק המערבי של טייפה, לאורך נהר דאנשוואי. גם במקרה זה אפשר לבחור את אורך המקטע המתאים לכם. המלצתנו היא להתחיל ב'גבעת המטמון' (Treasure Hill) שבמחוז Gongguan אשר בעבר היה זה כפר טייוואני צפוף הבנוי בסגנון מסורתי, והיום יש שם מתחם ייחודי של גלריות ותערוכות אמנות שונות. מגבעת המטמון המשיכו לטיילת המטופחת ודוושו לאורך הנהר… עד שימאס. בכל שלב בדרך תוכלו לסטות משביל ה-"riverside" אל תוך רחובות העיר ולמצוא המון מקומות יפים ומעניינים לבקר בהם. למשל, השכונות העתיקות והיפות וואנחואה (Wanhua), ובה מקדש לונגשאן (Longshan Temple) המפורסם, ודאדאוצ'נג (Dadaocheng), שהמזח שלה הוא בין נקודות הרכיבה הפופולריות ביותר בעיר ותמיד הומה רוכבי אופניים. בין שתי השכונות המקסימות ומרובות הסמטאות המסורתיות, תוכלו לבקר גם ברובע שימן (Ximen) התוסס, שנחשב לאזור "הצעירים" של טייפה.

זהו כמובן רק קצה הקרחון של האפשרויות העומדות בפני רוכבי האופניים בטייוואן, ואנחנו ממליצים מאוד לכל הקוראים שרעיון הדיווש קורץ להם – לגלות את טייוואן במו רגליהם. בין אם זו רכיבה קצרה בטיילת בעיר, ובין אם מסע של מספר ימים (או שבועות) ברחבי האי, אנחנו מבטיחים שטייוואן מרגישה אחרת דרך האופניים, ושכלי התחבורה הנפלא (והירוק!) הזה יזמן לכם חוויות בלתי נשכחות.

הפוסט טייוואן – גן עדן לאוהבי אופניים הופיע ראשון במסע אחר

לצד הנהר עובר שביל האופניים של הדנובה, כנראה שביל האופניים המפורסם באירופה. השביל סלול ומשולט היטב, והוא יופי של טיול לגיבוש משפחתי חווייתי. כל מי שרכב אי פעם בירקון יכול לדווש כאן ללא כל קושי – גברים, נשים וילדים, בתנאי שצמחו לגובה 1.20 מ' לפחות. יש פתרון גם לזאטוטים. מושיבים אותם בעריסה מתגלגלת הנצמדת לאופניים והם נהנים להציץ החוצה ולהיות שותפים מלאים לחוויה.

מדריך מסע אחר לאוסטריה

טיילנו לאורך הדנובה האוסטרית באמצעות איסתא ספורט, המתמחה בארגון טיולי אופניים בדנובה ואנחנו ממליצים מאוד ובלב שלם על החוויה: כיף לדווש כאן לצד נהר אמיתי, בין כרמים ויקבים, כפרים ציוריים ועיירות מתוקות. דבר נוסף: בטיול הזה אפשר לראות ולחוש את התפתחות החברה במרכז אירופה מאז ימי הביניים עד ימינו.

מדוושים בין הכרמים | צילום: ישי מולד

החוויה המתגלגלת

הסיור בנוי כך שלכל משפחה "תופרים" טיול פרטי משלה. כשנוחתים בווינה מקבלים תיק ובו כרטיסי עלייה לרכבת ליעד שהמטיילים בחרו מראש. לתיק מצורפים השוברים הדרושים לשכירת האופניים ולבתי המלון ויש גם שוברי הנחה לאטרקציות שלאורך הדרך.

הסדר והארגון אוסטריים, כלומר, מסודרים להפליא והמטיילים יכולים להתרכז בראש נקי בטיול עצמו. כל בוקר אתם מפקידים את המזוודה בלובי והיא כבר תמצא את דרכה למקום הלינה הבא שלכם. אתם תצמידו לכידון האופניים את חוברת המפות וההסברים שקיבלתם וצאו לדרככם.

לאורך הדרך חוצים כפרים ציוריים | צילום: ישי מולד

מסלול משפחתי סביר בנוי משלושה עד שבעה ימי רכיבה ומתחיל באחת מהעיירות המרכזיות שבין פסאו לווינה. ביום רכיבה שגרתי גומאים 30­-40 ק"מ, כלומר, שלוש עד ארבע שעות רכיבה נטו ושאר הזמן פנוי לביקור באתרים שלאורך הדרך. מי שחושש יוכל לשכור אופניים עם מנוע חשמלי. רוצים לקצר יום רכיבה? אין בעיה. עלו על הרכבת באחת התחנות ותגיעו ליעד הבא שלכם.

האופניים

האופניים בעלי 21 מהלכים, מותאמים לשביל הדנובה ולגובה הרוכב. המושבים רכים ואדיבים, כך שאפשר לרכוב  במכנסיים רגילים. יש גם תיק צד שנצמד לסבל האחורי בקליק אחד ובו שמים את הציוד הדרוש למשך היום. הצמיגים קשוחים ורק מקרה קיצוני, אם בכלל, יכול לגרום לפנצ'ר.

כך נראים אופני הדנובה | צילום: יעקב שקולניק

רמת התחזוקה של האופניים גבוהה. אם בכל זאת מתרחשת תקלה – אתם לא לבד. תוכלו להיעזר בשובר לתיקון אופניים שמתקבל בסדנאות הפזורות לאורך הדרך (יש אופניים רזרביים במוקדי החלוקה של החברה שלאורך הדרך ויש גם מספר טלפון שבו אפשר למצוא מענה לכל בעיה.

אופניים עם מושב מיוחד שמאפשר גם לזאטוטים להצטרף לטיול

כמה טעימות מהדרך

מסלול הטיול גדוש באתרים, באטרקציות ובעלילות היסטוריות. בכתבה אחת אפשר להזכיר רק מעט שבמעט. לפניכם כמה ביסים מהעוגה.

עמק ואכאו (Wachau)

העמק היפה הזה כלול באתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. הסיבה: שימור נוף תרבות של טרסות גפנים ותעשיית יין בצד כפרים, טירות ומצודות השומרים על אופיים מאז ימי הביניים. מי שזמנו בידו יכול להקדיש לעמק יומיים ולטייל בו בניחותא.

תווי המיתאר הבסיסיים של הכפרים והעיירות בוואכאו נוצרו כבר במאות ה-11 וה-12. במאה ה-15 החלה הבנייה באבן להחליף את בתי העץ של האיכרים. מבנים מהמאה ה-16 – בתי מרזח ופונדקים, חנויות, מחסנים ובתי מלאכה – משמשים את התושבים ואת התיירים גם בימינו.

מראה הדנובה בעמק ואכאו | צילום: יעקב שקולניק

עמק ואכאו הוא עמק של יין ומטעי משמש. כבר במאה ה-9 החלו לבנות טרסות לגידול גפנים במורדות התלולים של הגבעות התוחמות את העמק. מאז המאה ה-18 הולכים וגדלים שטחי הכרמים בעמק והם משתרעים כיום על כ-14,000 דונם. המקומיים טוענים שאבני הטרסות מתחממות בשמש ותורמות לאיכות הענבים. אתם, רוכבי האופניים, מוזמנים להיכנס ליקבים ולטעום מהיינות שמפיקים כאן, בעיקר יינות לבנים. הזנים הנפוצים הם גרונר ולטלינר (Gruner Veltliner) המעניק יין יבש וענבי ריזלינג שמהם מפיקים יין חצי יבש. זנים נחשבים ויקרים יותר הם שטיינפדר (Steifeder), פדרשפיל (federspiel) וסמרגד (Smargad).

ליקר משמש מתוצרת עמק ואכאו | צילום: יעקב שקולניק

מלק (Melk)

מלק, המציינת את גבולו המערבי של העמק, היא דוגמה לעיירה קטנה וציורית בעמק ואכאו. בסיור קצר תוכלו להתרשם מהכנסייה העירונית, מבניין הדואר העתיק ומכיכר העירייה, שבה נהגו לקשור לעמוד הקלון למען יראו וייראו תושבים שנמצאו אשמים בעברות קלות יחסית. עם העבריינים הכבדים באו חשבון מחוץ לכפר.

מלק. ציור קיר המתאר את אבשלום הנלכד בשערו בין ענפי העץ | צילום: יעקב שקולניק

במלק נותר גם שריד מחומת העיר. החומה הזו הגנה על פליטי וינה שמצאו כאן מקלט בעת המצור הטורקי על עירם. בבתים מס' 10, 12 ו-14 שברחוב הראשי (Hauptstrasse) פועלות חנויות מאז ימי הביניים. בקיץ משמשת העיירה מרכז תרבות לאמני תיאטרון ומוסיקה שבאים לכאן מרחבי העולם.

מנזר מלק

ביקור במנזר מלק הוא אחד משיאי הטיול ואתר חובה בולט באתרי אירופה כולה. לא לשווא כתבה בשנת 1743 הקיסרית מריה תרזה: "צער רב היה פוקד אותי אלמלא ביקרתי פה" (תרגום חופשי).

המנזר הבנדיקטיני ענק נבנה בראש מצוק המתנשא מעל לעיירה מלק. הוא נוסד בשנת 1089 כאשר לאופולד השני, מרקיז אוסטריה, העביר טירה שהייתה במקום לרשות הנזירים. במנזר נקברו הקדוש הקתולי קולומן משטוקראו וראשוני בית באבנברג – שושלת המלוכה הראשונה של אוסטריה.

מנזר מלק. מדהים, אין מילה אחרת לתאר אותו | צילום: שאטרסטוק

המנזר מדהים, אין מילה אחרת. המבנה הבארוקי של ימינו נבנה בשנים 1702­-1736 וכל פינה בו מרתקת. ביקור במנזר כולל את המדרגות המלכותיות ואת מוזיאון המנזר, המציג חפצי דת ואמנות נדירים. תקרת האולם המכונה "אולם השיש" מכוסה בפרסקו עוצר נשימה, בטכניקה של אשליה אופטית מהממת. משם עוברים למרפסת המעניקה תצפית יפהפייה על הדנובה ואחר כך לספרייה המציגה ספרים עתיקים, חלקם כתובים בכתב יד וגם את תקרתה מכסה פרסקו מרהיב. גרם מדרגות עקלקל יורד לכנסיית המנזר, המציגה גם היא את אחד משיאי הבארוק.

גינת המנזר היא הזדמנות להכיר גן על פי תכנון של תקופת הבארוק. הקדישו למנזר לפחות שעתיים והשתדלו להגיע בשעת צהריים, לאחר שמטיילי ספינות הדנובה סיימו לבקר במקום.

דורנשטיין (Durnstein)

אפשר לעצור בכל כפר ועיירה ולשוטט בין הסמטאות. דורנשטייין הוא מקום פופולרי, אולי בגלל מגדל הכנסייה הצבוע כחול. בקיץ, כאשר התיירים רבים, יש לקשור את האופניים בשערי הכפר ולטייל ברגל, הזדמנות טובה לרענן את שרירי הרגליים.

הכפר דורנשטייין על גדת הדנובה. מעל מתנוססת הטירה ההרוסה למחצה | צילום: שאטרסטוק

סיפור מעניין קשור בשרידי הטירה המתנוססת מעל לכפר ובמלך אנגליה ריצ'רד לב הארי (הדרך לשם תלולה ועדיף לעשותה ברגל). ריצ'רד לב הארי כנראה לא הצטיין במיוחד בנימוסים והליכות. במאה ה-12, כאשר עשה את דרכו למסע הצלב בארץ ישראל, השליך את הדגל האוסטרי לביוב וביזה אותו. מכיוון שעשה את הדרך לארץ הקודש, הניחו לו. בדרך חזרה הביתה גידל אדון ריצ'רד זקן והתחפש לאחר, אך ללא הועיל. הוא זוהה והדוכס לאופולד ה-5 אסר אותו בטירה של דורנשטיין. המלך שוחרר רק לאחר תשלום כופר עצום.

קרמס-שטיין (Krems-Stein)

קרמס-שטיין הן שתי עיירות עתיקות וצמודים זו לזו, המציינות את הקצה המזרחי של עמק ואכאו. סיור בעיר העתיקה, לאורך הרחוב הראשי היפהפה (Obere landstrasse שהופך ל-Untere Landstrasse) הוא חוויה נעימה. זה מתחיל בשער העיר (Steiner Tor) עם  מגדלי השמירה המחודדים שלו ונמשך ברחוב מסחרי נאה. רבים מהבתים נבנו במאה 18 וחצרותיהם אף עתיקות יותר.

ליד הקצה של הרחוב הראשי תוכלו לגלות חנות שמציעה תיקים מבד קלמוק (Kalmuk). הבד העשוי דגם משבצות קטנות של חום ולבן, או שחור ולבן. חנות הבגדים Liparski (בכתובת Eisenturgasse 3), מוכרת בגדים וחפצים מהבד הזה.

בד קלמוק משובץ בחום ולבן | צילום: יעקב שקולניק

מקורו של הבד בבני שבט מונגולי, הקלימיקים, שהשתלטו אזור וולגה התחתון במאה ה-17 כשחיפשו מרעה טוב יותר לצאנם. הם השתמשו בבד החזק הזה לכיסוי האוכף. ספני הדנובה גילו אותו והשתמשו בו לבגדי עבודה, אחריהם החקלאים ולבסוף ושימש להכנת בגדי עבודה לספנים הייננים בסגולותיו של הבד ולבסוף הפך למעיל המסורתי של הגברים באוסטריה.

טולן (Tulln)

הדרך לטולן עוברת בכפרים נוספים. בטולן בנו הרומאים את קומגנה – מחנה מבוצר גדול, אחד ממבצרי הגבול על הדנובה. המחנה חלש על מעבר בנהר שהיה כאן. מהמחנה שרד בשלמותו אחד המגדלים. במוזיאון הארכאולוגי שבטולן מציגים חפצים שהתגלו במקום וממחישים את הווי החיים בתקופה הרומית במקום.

טולן. המונומנט המנציח את המפגש של אטילה ההוני עם קרימהילד | צילום: יעקב שקולניק

המתעניינים בגננות יוכלו לקפוץ עם האופניים לגני טולן – תצוגה אקולוגית של יותר מ-65 סוגי גנים המתבססים על גינון אקולוגי. מוזיאון נוסף מציג את הצייר האוסטרי אגון שילה (1890­-1918), יליד טולן, שבחייו הקצרים ובציוריו הארוטיים היה לאחד הציירים המשפיעים של ראשית המאה ה-20. בטולן, על פי השירה האפית המיתולוגיה הגרמנית Nibelung, פגש אטילה ההוני את הנסיכה קרימהילד ונשא אותה לאישה. אנדרטת ברונזה מרשימה, צמודה לטיילת ששביל הדנובה עובר בה, מציגה את המפגש.

וינה

הדרך מטולן לווינה נעימה וחלקה. אם אתם רוכבים בגדה הדרומית, אל תשכחו לעבור צפונה בסכר גריפנשטיין (Griefenstein). עם קצת מזל תוכלו לצפות בסירה שעוברת את הסכר בפתח שנפתח למענה בצד הגדה הדרומית. לשם כך יש לרכוב למרגלות הסכר.

יובל של הדנובה ליד וינה | צילום: יעקב שקולניק

כ-10 ק"מ לפני מרכז וינה תגלו מקבץ גדול של שולחנות, בצד הגדה הצפונית של הנהר. במקום העליז הזה, Donaublick Imbiss שמו, ישמחו לצלות עבורכם על הגריל נקניקייה או צלעות שתוכלו לנשנש לצד כוס בירה או משקה קל. רק רוכבי אופניים מעטים מדלגים על האתר.

וינה, בילוי לצד תעלת הדנובה | צילום: יעקב שקולניק

יש דרכים רבות להגיע לווינה, או לכל בירה אחרת, אבל אין שום דבר דומה לחוויה של כניסה לעיר היפה הזו באופניים לאחר כמה ימי רכיבה. אם עוד יש בכם כוח, תוכלו לערוך סיור היכרות ראשוני באופניים, או לעשות את דרככם היישר למלון תוך כדי היעזרות בנווטן שבטלפון הנייד. וינה, על שלל הארמונות, המוזיאונים ובתי הקפה המפורסמים שלה, מחכה לכם בקוצר רוח. ביום שמש אל תשכחו לבלות בטיילת הצמודה לתעלת הדנובה ולהשתלב באווירה הווינאית הצעירה והתוססת.

וינה. בניין האופרה בלילה | צילום: יעקב שקולניק

אופניים בדנובה. מתי וכמה?

עונת הטיולים מתחילה בדרך כלל באמצע אפריל ומסתיימת בסוף ספטמבר. עלות הטיול למשתתף נעה בין 700 ל-1,400 יורו, תלוי במחיר הטיסה העונתי, במשך הטיול וברמת מקומות הלינה. אפשר לבחור בתי מלון בדרגות שונות או צימרים כפריים, כולם נחמדים ונעימים, ובכולם מגישים ארוחות בוקר הכלולות במחיר.

קיימת גם אפשרות למסע אופניים באופי אחר, המתאים בעיקר לזוגות ולא למשפחות. בכל יום ראשון יוצאת מהעיירה פסאו ספינה המשייטת במורד הדנובה. בבוקר הרוכבים יורדים מהספינה עם האופניים, רוכבים קטע משביל הדנובה ולקראת ערב נאספים בתחנה הבאה. לאחר שלושה ימים הספינה שבה לפסאו ומורידה את הרוכבים במקומות שעל פניהם חלפה בלילה, כך שבכל יום רוכבים בקטע אחר. הספינה מפנקת, מספקת את כל הארוחות, סאונה, בריכה ועינוגים אחרים. עלות טיול שכזה עומד על כ-1,500 עד 1,800 דולר.

____

הכותב התארח במסע אופניים שארגנה חברת איסתא ספורט. פרטים נוספים על אפשרויות הטיול באזור תמצאו באתר האינטרנט

הפוסט טיול אופניים לאורך הדנובה הופיע ראשון במסע אחר

מאחר שבינתיים לא המציאו אופניים אוטונומיים, כאלו שנוסעים ללא צורך בהיגוי ושליטה על עצירה וכו', נשאלת השאלה כיצד עיוורים רוכבים על אופניים? הפתרון נמצא בעזרת אופניים עם שני מושבים הקרויים טנדם. הרוכב היושב בקדמת האופניים, ונקרא קפטן, הוא זה שאוחז בכידון, מחליף הילוכים, משתמש במעצורים, ומאחוריו יושב סטוקר, שהוא רוכב שמשתתף בדיווש. כלומר, בחזית יושב המלווה, שרואה את הדרך, ומאחוריו יושב הרוכב שלא רואה דבר או כזה שרואה מעט מאוד. שני הרוכבים מפעילים יחד את הדוושות, המסתובבות במקביל, ומניעות את הגלגל האחורי. זה נשמע פשוט, אך בפועל זה לעתים מסובך יותר. הפעילות מחייבת תיאום בין השניים: איך ומתי להתחיל הרכיבה, באיזה הילוך בקטע דרך זה או אחר, האם להשקיע יותר או פחות כוח, תיאום לקראת עצירה, תיאום בסיבובים ובין מכשולים.

אופני טנדם – שני הרוכבים מדוושים אבל רק הראשון, "הקפטן", רואה את הדרך | צילום: סטיבן קוניס

מדובר בקבוצת רוכבי שטח, העושים דרכם בעיקר בדרכי עפר ולעתים בשבילים צרים המכונים סינגלים. האופניים האלו ארוכים וכבדים בהרבה מאופניים רגילים, וקשים יותר לניהוג. לרכוב על אופניים זוגיים כאלו זה כמו לנהוג רכב ארוך עם נגרר. צריך לפעול ברדיוס סיבוב גדול, לוודא שהחלק האחורי עובר בלא להיתקע בין סלעים גבוהים, עצים צמודים או צמחייה צפופה. הרוכב הקדמי מזהיר בזמן הרכיבה מפני קפיצות על בורות ותלוליות, מתריע מפני מכשולים גבוהים, שצריך בגינם להרכין הראש ולהתכופף, כדי לא לקבל מהם מכה. יש צורך לעבוד כמכונה אחת מתואמת.

קשה להסביר מה מרגישים הרוכבים מאחור. נסו ללכת עם כיסוי עיניים כדי לחוות הרגשה דומה. אלא שברכיבה המהירות גבוהה פי כמה, צריך לשמור על שווי משקל ופני הדרך מפתיעים בקפיצות, החלקות, שלוליות ובוץ וכו'.

היכרות ראשונה עם האי אוויה

השנה רכבנו באי היווני אוויה (Evia). למדתי שזהו האי השני בגודלו באיי יוון (אחרי כרתים), ומצוי צפונית-מזרחית לאתונה.

לאחר נסיעה של כ- 150 קילומטר צפונה מאתונה מגיעים לירקיצה, ומשם במעבורת לווטרה אדיפסו, עיירת נמל בחלק הצפון מזרחי של האי אוויה. דרומית וקצת מזרחית משם, לאורך החוף, מגיעים לכפר רוויס (Rovies). שם השתכנו בשני מלונות משפחתיים. האחד אלכסנדרידיס והשני רודי. זה המקום לספר שהאי אוויה נמשך מדרום מזרח לצפון מערב, משהו אלכסוני, שבקצהו הצפוני ישנה התעקמות קלה מזרחה. הכפר רוויס נפרש על חוף הים, המפריד בין האי לבין היבשת. בשל הקרבה הזאת, הים שקט. על החוף, כמקובל, מצויות טברנות, ועל המיטות ותחת השמשיות על קו המים נחים האורחים כשבקבוק בירה או שלגון בידם.

מנופי האי אוויה, השני בגודלו באיי יוון

כל בוקר הוסענו למקום אחר בחלקו הצפוני של האי, ומשם רכבנו כשלושים קילומטר ביום.

יום 1: אל הכפר לימני

ביום הראשון הוסענו לקרבת הכפר דמיה (Damia), ומגובה של כ- 450 מטר מעל פני הים התחלנו לגלוש בדרך עפר לכיוון מערב. הדרך עוברת בתוך יער עצי אורן. בחלק מהעצים נעשו חריצים בדומה לאות V, כשלחלק התחתון של החריץ מחוברת שקית ניילון המתמלאת לאיטה בשרף האורן. השרף נקרא רצינה. זה הזכיר לי את דבריו של מר דברה בשירו של נתן אלתרמן, המדבר בין השאר על הברחת רצינה. בשיר הכוונה למשקה אלכוהולי הקרוי רצינה, ויש בו קצת טעם של שרף האורן. את המשקה והטעם בדקנו באחד הערבים ליד שולחן הטברנה.

שקית לאיסוף רצינה תלויה על גזע של עץ אורן | צילום 'כן ולא'

בקטע מסוים מתחלפות הירידות החזקות בעליות מעייפות של מעל 300 מטר. מגיעים לכביש ראשי שעליו דוהרים במהירות מסחררת בירידות התלולות אל הכפר לימני (Limni). בשל היציבות והמשקל של אופני הטנדם הם מסוגלים לפתח מהירויות מאוד גבוהות בירידות. שוב, כמקובל, בכפר לימני בתים לבנים על חוף הים ועל מורדות ההרים היורדים אל הים. ועוד כרגיל – טברנות על קו המים.

תצפית על הכפר לימני מסירת דייגים | צילום: אודי ווליניץ

למרות שהייתנו כאן בקיץ, לא מצאנו אפילו תייר זר אחד. מעט יושבי הטברנות, הנחים על שפת הים והמטיילים היו יוונים. מי שמחפש נופש יווני טיפוסי, זה המקום בשבילו.

יום 2: הרים באי והרים ביבשת

ביום השני הוסענו לאגיוס גיאורגיוס (Agios Georgios). ליד כנסית סנט ג'ורג' פרקנו את האופניים מהרכב המוביל וטיפסנו כ- 150 מטר ומשם ירידות ומישורים לכיוון צפון מערב אל הים.

הכבישים הראשיים באי אמנם צרים לעיתים, אך באיכות טובה. במעבר בתוך כפרים אפשר שרכב רחב כגון אוטובוס, ובייחוד אוטובוס עם נגרר כמו שהיה לנו, יתקשה לעתים לעבור בין גדרות, מרפסות בתים או מכוניות חונות. דרכי ההרים, המיוערים בדרך כלל, טובות לג'יפים למיניהם, לאופניים ולהולכי רגל. נוף הנשקף ממרומי הרים, בין העצים הירוקים, אל המפרצים ותוואי החוף שלמטה וכן ההרים המצויים ממול ביבשת שמעבר למיצר הים יפים להפליא.

רוכבים בשביל לאורך הים | צילום: סטיבן קוניס

יום 3: מעיינות חמים (מאוד)

ביום השלישי התחלנו לרכוב מהגבעות שמעל העיירה אדיפסוס (Edipsos) לכפר הציורי Agios, וממנו שוב ירידה לאדיפסוס. לאחר רכיבה על הטיילת הצמודה לים מגיעים למקום הנקרא Loutra Edipsos, כאן מצויות נביעות קלות של מים חמים. נביעה ראשונה מטפטפת מסלע המצוי מעל משטח הים, קרוב לחוף. נביעה שנייה מצויה בתוך מי הים, לא הרחק משם. את הנביעה הזאת מוצאים בעזרת כפות הרגליים. אם פתאום מקבלים כוויה בכף הרגל, סימן הוא שהנביעה נמצאה.

דוהרים למטה: בסוף כל עלייה מחכה ירידה, לפעמים תלולה להפליא | צילום: סטיבן קוניס

יום 4: חולות, צוקים ובירה על החוף

ביום הרכיבה הרביעי התחלנו בעיירה Kecheries ורכבנו, בפעם הראשונה, לצד הצפון מזרחי של האי. בדרך עלינו לגבעה קטנה עם כנסייה קטנטונת בשם Prophet Elias  וירדנו לכיוון הים. עשינו טיול רגלי על הצוקים הנישאים המזדקרים ישירות מתוך הים.

אחר כך חצינו רגלית את נהר Nileves Patamos  בשפך שלו אל הים, כדי לעצור בבית קפה מבודד על החוף ללגום בירה. המשכנו לאורך החוף תוך מאבק בחולות קשים עד העיירה Paralia Agias Annas.

הליכה בחולות ליד הים | צילום סטיבן קוניס

יום 5: מעלה מעלה

בבוקר היום החמישי טיפס האוטובוס שלנו למרומי ההרים. פתחנו בסיור בפארק יפה של מפל Drymona. זה לא הניאגרה, אך המקום מיוער עם מים נופלים וזרימות משובבות. חזרנו קצת ברכב אל מנזר ענק בשם Monastery of St David the Elder. כאן המתינו לנו כמה עליות תלולות. מאחר שהן היו ממש על הדרך, ולא הסכימו לזוז, לא היתה ברירה אלא להתאמץ ולטפס, תוך שאנו מזיעים ומתנשפים. התמורה באה בדמות ירידה מתמשכת וארוכה אל הכפר שלנו בדרכי עפר בינות ליערות אורנים ומטעי זיתים.

רכיבה בתוך המים בשפך נהר | צילום: סטיבן קוניס

בדרך כלל אנו נוהגים לעשות הפסקה ברכיבות, ויום אחד יוצאים להירגע בהפסקת חופשה. הפעם הטיול המרגיע היה ירידה די תלולה לערוץ קניוני של נילאס (Nilea Gorge), ובו הליכה במעלה הזרם, בין סלעים ובריכות, שלעיתים עומקן היה גבוה מאיתנו ונאלצנו לשחות עם בגדינו ונעלינו.

הערוץ הקניוני של נילאס

בהתחלה הקניון צר, ומעלינו התנשאו קירותיו הזקופים. לעיתים נתקעו בין הקירות הללו סלעי ענק בני יותר ממאה טון. למזלנו, הם לא השתחררו להמשך נפילה כשהיינו שם. הפסקת הרכיבות המרגיעה הפכה בעצם למסע רטוב עם עליות מחליקות, כניסות למים עמוקים, גישוש אחר מקום יציב להנחת כפות הרגליים. נשמע קשה? אולי, אך תענוג מים עם שימוש בשרירים שלא כל כך פעילים במהלך הרכיבה. מהאפיק טיפוס תלול וארוך אל הרכב שלנו.

דודי וראובן (הכותב, משמאל) עם אופני הטנדם

פסטורליה, חופים וטברנות

האי ירוק מעצים. על ההרים יערות אורן ונמוך יותר מטעי זיתים. שלווה, פסטורליה. אמנם הכל טבול בהרבה זיעה ומאמץ של הרוכבים, אך בתום הרכיבות התגלה עולם אחר. חוף ים נעים עם התנסות בקייקים וסאפ. בטברנות שבדרך לוגמים בירות וטועמים גלידות. בערבים זה כבר סיפור אחר – כל ערב בטברנה אחרת. כל אחת והדברים המיוחדים שלה. החל ממאכלי ים למיניהם, ירקות בתנור, מוסקות, ממולאים למיניהם, אך לא בבצק עלים אלא בדפי פילו עשויים עם שמן זית. הפתיחה בדרך כלל היא של סלט יווני טרי טרי עם טעם של פעם. קעריות צזיקי – אם היה מזל התכולה הכילה ריכוז גבוה של שום כתוש טרי, במקרים הפחות מלהיבים היו בעיקר מלפפונים.

פותחים שולחן בטברנה יוונית. בקנקן – רצינה, בהחלט טעם נרכש | צילום: שאטרסטוק

בשל הצמא נאלצנו להרטיב הגרונות בבירה וכמובן ביין לבן ואדום, באוזו ובצ'יפורו. הצ'יפורו נעשה בדרך כלל בבתים המקומיים. הוא עשוי מענבים ומהווה מחמם מצוין לבטן. דומה בטעמו וכנראה גם בתהליך יצורו לצ'צ'ה הגיאורגי. לטעמי זהו משקה אלכוהולי אולטימטיבי למצבים של צורך במצב רוח טוב ועליצות. זוכרים שחשבתי שיש מקום לטעום משקה רצינה? מאד מעניין, אך החברים לא התלהבו כל כך. יוצא מזה שעבדכם הנאמן חיסל בכוחות עצמו בקבוק מסקרן כזה. כמנה אחרונה הוגשו בין השאר קעריות של יוגורט עם פירות יער או ריבות וכו'. וכשמדברים שם על יוגורט, מתכוונים למרקם הדומה לגבינה למריחה. משהו קצפתי המחליק על הלשון. איני כימאי או טועם מאכלים, אך לעיתים זה הרגיש כאילו מדובר במשהו כמו מאה ועשרים אחוזי שומן… איני בטוח בכך, אך הטעם והמרקם גרמו לי לסיים עוד ועוד צלוחיות כאלו בארוחה אחת.

מניפים ידיים ברכיבה. בערב השמחה תבוא לידי ביטוי בריקוד סירטאקי… | צילום: סטיבן קוניס

בערב האחרון, הגיע זמר ומלווה מהיבשת והרקיד אותנו בטברנה שעל שפת הים. ניסינו את הסירטקי, אך גם צעדים אחרים מכל הבא לרגל התקבלו בברכה. באותו ערב הצלחנו לישון בקושי שעתיים לפני ההשכמה לקראת הנסיעה לאתונה וארצה.

כארבעה חודשים לאחר הטיול, כתב אלי חבר מקבוצת הטיולים הרגליים, יואב מנקס, לאחר שנודע לו שרכבנו באי אוויה: "אבגיליה, המארחת שלכם באי אוויה ביוון, הפכה להיות 'מארחת הבית' שלנו וחברה לעט, בשלוש שנים האחרונות התארחנו אצלה כחמש פעמים… הפעם האחרונה ששהינו אצלה היה ביום שעזבה אותה קבוצת רוכבי אופניים עיוורים מישראל, קבוצה שריגשה את תושבי האי והותירה רשמיה שם".

מי ומי ברוכבים? צילום קבוצתי של "כן ולא" בסיום שבוע הרכיבה באוויה

מפת האי אוויה:

עוד על יוון כאן

עוד טיולי אופניים בארץ ובעולם כאן

_____

ראובן ברון –  "לא רואה ממטר”, יועץ נגישות לאנשים עם מוגבלות ראייה, מעסה רפואי במרכז דווידוף בבית החולים בילינסון. רץ עם מלווים באימונים ומרוצים במסגרת קבוצת “קשר עין”, רוכב בקבוצת “כן ולא מרכז”, משתתף בטריאתלונים במסגרת קבוצת “tri we can” ומטייל בטרקים בארץ ובחו”ל. אב לארבעה וסבא לשמונה, גר בקרית אונו.

הפוסט אוויה, יוון: טיול אופניים לא שגרתי הופיע ראשון במסע אחר

סינגל רום הגלבוע

• נקודת התחלה וסיום: חניון נורית

• אורך המסלול: 43 ק"מ

• רמת רכיבה: גבוהה

זהו מסלול האופניים המאתגר ביותר ברשימה, בשל אורכו, העליות הממושכות ותנאי השטח, אבל קשה להתחרות בנופים שהוא מציע. הסינגל חוצה את רכס הגלבוע, מאפשר גישה לפינות נסתרות ופחות מטוילות. הוא מציע לכל אורכו נופים פנורמיים לעמק יזרעאל ועמק בית שאן, עם השדות המעובדים ובריכות הדגים. בחורף ובאביב נוספת פריחה מרהיבה, כולל פריחה של אירוס הגלבוע. 12 הקילומטרים הראשונים של המסלול כרוכים בעלייה מפרכת, עליה מפצה התצפית הנפלאה מכתף שאול. לאחר מכן המסלול משלב עליות וירידות ולקראת סופו יש שתי ירידות, שמעלות את רמת האדרנלין.

תצפית מכתף שאול אל השדות ובריכות הדגים של העמק | צילומים: שאטרסטוק

• הפסקת אוכל: אחרי רכיבה כל כך מאומצת מגיע לכם להתפנק בארוחה מצוינת. מסעדת חוות התבלינים בגלבוע משקיפה לנופים מרהיבים ומגישה אוכל כפרי ים תיכוני, המבוסס בעיקר על בשרים אבל מציע גם הרבה מנות צמחוניות. מרבית המנות מיוצרות מחומרי גלם מקומיים. כתובת: דרך נוף הגלבוע, כביש 667, טלפון: 04-6531093.

לאורך הירקון

• נקודת התחלה: גן לאומי תל אפק

• נקודת סיום: פארק הירקון

• אורך המסלול: 21.5 ק"מ

• רמת רכיבה: בסיסית

מסלול אופניים מקסים ולא קשה, המציע פינות טבע קסומות לצד נופים אורבניים. המסלול מתחיל בגן הלאומי תל אפק ("אנטיפטרוס"), ממנו יוצא שביל עפר לכיוון גן לאומי מקורות הירקון. המסלול עובר ליד ברכת הנופרים (הנופרים פורחים בין אפריל לספטמבר). בהמשך עוברים לצד אתרים היסטוריים, כמו טחנת הקמח אל מיר ובית הבטון. גולת הכותרת היא הרכיבה הנופית לצד הנחל, שבמימיו אפשר לראות שפמנונים ועל גדותיו – צבי מים ועופות מים רבים. המסלול מסתיים בפארק גני יהושע עם רכיבה נעימה לאורך הנחל וליד האגם, כשברקע נראים הבניינים הגבוהים של תל אביב. אפשר להמשיך ללוות ברכיבה את הירקון עד הנקודה שבה הוא נשפך לים ליד תחנת הכוח רדינג.

שביל אופניים בפארק לאומי תל אפק

• הפסקת אוכל: פארק גני יהושע מציע מקומות יפים לפיקניק, אבל אם אתם מעדיפים לאכול במסעדה, נמל תל אביב, סמוך למקום בו נגמר המסלול, מציע מסעדות ובתי קפה רבים. במהלך השבוע, אפשר לעצור בשוק הנמל לכריכים, פשטידות, גבינות, לחמים ועוד.

סינגל חדיד

• נקודת התחלה וסיום: חניון "חנה וסע" במצפה מודיעין

• אורך המסלול: 11 ק"מ

• רמת רכיבה: בינונית

יער בן שמן הוא אזור הרכיבה הפופולרי בישראל, ובשבתות כבישי הגישה לחניונים עמוסים עד פקוקים. יש לזה סיבה טובה: היער מציע מסלולי רכיבה נפלאים, מוצלים ומלאי עניין באזור קל להגעה, קרוב למרכז הארץ. אחד הסינגלים המוצלחים ביער הוא סינגל חדיד, העובר דרך הפינות הסודיות והפחות מוכרות של היער ומוביל לתל חדיד, גבעה המתנשאת לגובה 147 מטר ומציעה תצפית נהדרת על גוש דן ועל מישור החוף. הדרך, הזורמת ברובה, מציעה תנאי שטח מגוונים ואתגרים רבים, וכוללת פיתולים ופניות, סיבובים מהירים, טיפוס על סלעים, ירידות בין עצי היער, ברמים (שפה חיצונית מוגבהת שמאפשרת רכיבה בזווית צד חדה בפנייה) ועוד. לאורך הדרך תראו שרידים ארכאולוגיים, ובהם מערות מגורים ומתקנים חקלאיים, שדות פתוחים, תצפיות נוף ומרבצי פריחה חורפית של רקפות וכלניות.

• הפסקת אוכל: בשבתות הכבישים המובילים ליער עמוסים בדוכני מזון, מפיתות עם לבנה, דרך בורקס טורקי ועד נקניקיות ומלבי לקינוח. אפשר להצטייד באוכל ולשבת לפיקניק באחד החניונים הרבים שביער.

סינגל עדולם

• נקודת התחלה: תחנת דלק צומת האלה

• נקודת סיום: כביש 35, ליד היישוב זוהרים. המסלול אינו מעגלי ומומלצת הקפצת רכבים

• אורך המסלול: 22 ק"מ

• רמת רכיבה: בינונית

נופיה של שפלת יהודה, בה נמצא פארק עדולם, מזכירים את נופי טוסקנה עם גבעות ירוקות עגלגלות, שדות מעובדים וכרמים. בלב הנופים היפים עובר סינגל עדולם, מסלול מהנה אך ארוך ועם עיקולים ופיתולים רבים. המסלול מתחיל בעלייה ממושכת ורצופה בשביל רחב, במשך כארבעה קילומטרים עד להר שוכה. מהשביל יורדים לסינגל שמציע מסלול שבו הרבה עליות, ירידות וסיבובים. בדרך עוברים ליד מוקדי עניין רבים, כמו חרבת עתרי, חורבת בורגין, שבה מערכת ענפה של מערות מסתור וקבורה, וגם נופים של כרמים, חורש ארץ ישראלי ובסיום – יער נטוע ומוצל. המסלול מומלץ במיוחד בחורף, בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים, שכן הוא חשוף כמעט לכל אורכו.

הפסקת אוכל: במושבי האזור תמצאו מסעדות ביתיות קטנות, במרביתן צריך להזמין מקום מראש. בין היתר תמצאו כאן את מסעדת אביבה בשריגים, שמתמחה מטבח כורדי (02-9999333), את המסעדה של רחל וצוקית אהרון בשריגים, שמתמחה גם היא באוכל כורדי מסורתי ומציעה גם ארוחות פיקניק (052-2407232), את המסעדה ההודית של משפחת שריקר בצפרירים (052-2407232) ועוד. במרכז המסחרי של שריגים תמצאו את מבשלת שריגים, מבשלת בירה בוטיק שבסופי שבוע פועל בה בירגארדן, גן בירה בסגנון בווארי, המגיש בירות מהמבשלה הצמודה לצד מנות הולמות כמו נקניקיות עגל, צ'יפס בטטה, הום פרייז, פרצל חם ועוד.

שבילי אופניים ביער בארי

• נקודת התחלה וסיום: החניון בכניסה ליער בארי

• אורך המסלול: 23-9 ק"מ, בהתאם למסלול הנבחר

• רמת רכיבה: בסיסית – גבוהה (בהתאם למסלול)

הגבעות הסובבות את קיבוץ בארי הן אחד מאזורי הרכיבה הפופולריים ביותר בצפון הנגב. זהו אזור נטול מכשולים, עם אדמת לס שנותרת יבשה למדי גם אחרי הגשם ומאפשרת רכיבה בתנאים משתנים של מזג אוויר. לאלה יש להוסיף את הנופים הטבעיים, הכוללים גבעות רכות, חורשות איקליפטוס, שדות מעובדים ובחורף – מרבדים של פריחה מדהימה, בעיקר של כלניות אבל גם של פרחים נוספים.

מסלול אופניים באזור בארי

באזור יש כמה מסלולים בדרגות קושי שונות. למשפחות מומלץ במיוחד המסלול הכתום, מסלול קל ומישורי ברובו, באורך תשעה קילומטרים. לרוכבים מנוסים וחובבי אתגרים מומלץ לבחור במסלול האדום, סינגל סובב בארי. אורכו של המסלול 23 ק"מ והוא כולל עלות וירודת קצרות והרבה אתגרים טכניים, כמו רכיבה בתוך ערוץ נחל שקירותיו מאפשרים סיבובים עם שיפועי צד, פיתולים, חציית ערוצים קטנים ורכיבה על קפלי קרקע (גבנונים). כשמוסיפים לאלה את הרכיבה בשבילים מיוערים, את המפגש עם נחל הבשור ואת התצפית על מרבדי כלניות, מתקבלת חווית רכיבה מוצלחת במיוחד.

בחורף, כשמרבדי כלניות מכסות את הנגב המערבי, יפה שבעתיים לצאת לטיול אופניים

• הפסקת אוכל: במרכז האופניים לה מדווש בקיבוץ בארי מציע השכרת אופניים, שירותי תיקונים ועוד. במקום פועל גם מזנון עם ארוחות קלות, גם כאלה שניתן לקחת ליער הסמוך, כמו כריכים, טוסטים וגבינות תוצרת מחלבת שביל החלב. כתובת: קיבוץ בארי, טלפון: 08-9949374

עוד טיולי אופניים בארץ ובעולם

בתמונה הפותחת: רכיבה באזור בארי, צילום: Yuriy Chertok / Shutterstock.com

הפוסט מסלולי אופניים בארץ – המלצות הופיע ראשון במסע אחר

הפוסט מסע אופניים בקירגיזסטן הופיע ראשון במסע אחר

מבחינתי, אין אמצעי יותר טוב מאופניים כדי לחצות שטח – מספיק מהר מצד אחד כדי לראות ולהגיע למגוון נקודות, ומספיק לאט מצד שני להרגיש, לראות ולהריח הכל. האופניים גם פותחים דלתות ולבבות, לא רק שהם מאפשרים מפגשים עם מקומיים, אלא שבדרך כלל אנשים על הדרך יהיו סקרנים לדעת מאיפה אנחנו רוכבים ולאן פנינו מועדות. בכל פעם שרכבתי בחו"ל נפגשתי עם אנשים מעניינים וטובים באמצע השביל.

עוד טיולי אופניים כאן

רוכבים במונטנגרו. דרך נהדרת לפגוש את המקומיים | צילום: דורית ברקוביץ

עולם טיולי האופניים הפך להיות עשיר ומגוון וכיום אין כמעט מישהו שרק רוכב על אופניים, כולם שייכים לנישה משלהם: רוכבי הטורינג, שרוצים לחצות מדינות בנוחות יחסית ולעצור בנקודות היפות ביותר שיש על הדרך. רוכבי הקרוס קאנטרי ומטיילי השטח שמחפשים בעיקר לחוות את עומק השטח והפינות הנסתרות יותר, גם אם ההגעה אליהן כרוכה במאמץ פיזי בלתי מבוטל, ורוכבי האול-מאונטיין שמבחינתם האופניים הם בעיקר כלי שמספק אקשן ואדרנלין – אז אם כבר – למה לא במדינה חדשה?

רכיבת אול מאונטיין בסלובניה. הרבה אקשן ואדרנלין | צילום: אילן שחם

אנחנו חיים בזמנים טובים. היום, תבחרו את החוויה שאתם רוצים לעבור וצאו לדרך – אין מגבלות, אלא רק אפשרויות. הנה שלוש דוגמאות לטיולי אופניים שונים בתכלית שאתם יכולים להתחיל לתכנן:

למשפחות וטיולים רגועים: טורינג לאורך הדנובה

טיולי הטורינג יכולים להתאים כמעט לכל מי שרוכב, גם אם אתם רוכבים מנוסים שמחפשים הרפתקה רגועה וגם זוג או משפחה שרוצים ליהנות מחוויה משותפת. אופני הטורינג מספקים נוחות מקסימלית לרכיבה ארוכה, עם ישיבה זקופה יחסית, צמיגים חלקים שמאפשרים לגמוע את הקילומטרים בזריזות וגם תיקים לצידה לדרך. בטיולי הטורינג מצד אחד אנחנו רוכבים ומצד שני גם מתפנקים. ברכיבה מווינה לבודפשט, למשל, בכל יום דואגים להעברת הציוד אל היעד הבא, כך שאתם יכולים לרכוב במשקל קל, בקצב נינוח ולדעת שבסוף יום הרכיבה הכל מסודר.

רכיבת טורינג לאורך הדנובה. אידיאלי למי שמחפש טיול אופניים רגוע בנופים מקסימים

הרכיבה לאורך הדנובה מתאפיינת במרחקים יומיים של כמה עשרות קילומטרים על שבילים מקסימים ונוחים. המגוון התרבותי שפוגשים ברכיבה הוא עשיר במיוחד, החל מערים גדולות והיסטוריות כמו וינה, ברטיסלבה ובודפשט, ועד לעצירות בכפרים הונגריים טיפוסיים, כנסיות מסורתיות ופינות חמד לאורך גדות הנהר.

בטיולי הטורינג אנחנו אוהבים גם לשלב הפלגות במעבורות ונסיעות ברכבת כדי לתת לגוף מנוחה כשהעיניים ממשיכות לספוג את הנופים והמראות.

לחובבי הטבע הפראי: שמורות הטבע של מונטנגרו

מונטנגרו מדינה קטנטנה אשר שוכנת לחופי הים האדריאטי ומתאפיינת בהרי האלפים הדינרים הגבוהים, שמדרונם פוגש את הים ומייצר נופים דרמטיים. נהרות עמוקים, דרכים מתפתלות, ערים עתיקות ובעיקר ארבע שמורות טבע פראיות וגדולות – כולם יחד הופכים את מונטנגרו לחוויית רכיבה שונה וייחודית.

טיול אופניים במונטנגרו. חוויית רכיבה שונה וייחודית | צילום: נעם תדהר

טיול כזה דורש יותר מאמץ, עם ימי רכיבה של 60-40 ק"מ למרחק, 800 מטר או יותר טיפוס וגם רכיבה בגבהים של מעל 2,000 מטרים. אפילו שלא חייבים להיות אלופי עולם, כדאי לצאת לטיול כזה עם כושר וניסיון בסיסיים.

העבודה הקשה, מצד שני, תביא אתכם לאגמים אלפינים נסתרים בהם תוכלו לרחוץ, קניונים ענקיים עם נקודות תצפית מרהיבות וארוחות בכפרים מקומיים. כל אלו מתחברים בעזרת האופניים לשבוע רכיבה אתגרי ומאוד מתגמל.

רכיבה בין הרים וכפרים זעירים במונטנגרו | צילום: נעם תדהר

למחפשי האקשן והאתגר: אול-מאונטיין בסלובניה

יש רוכבים שהמטרה שלהם היא היציאה לטבע והאמצעי הוא האופניים. חופשות האול-מאונטיין הן דווקא לאלו שהמטרה שלהם היא נטו רכיבה ואקשן. סלובניה היא גם מדינה עם תרבות ספורט מפותחת וגם פנינה נופית. הרכיבה תביא אותנו לאיזור האלפים היוליים ולעמק סוצ'ה המפורסם עם מי הנהר הכחולים-קריסטליים שלו. הלינה בסלובניה מתקיימת בחוות רוכבים מבודדת, שממנה יוצאים אל מגוון סינגלים (שבילים צרים), שדורשים  יכולת פיזית ושליטה טכנית ברכיבה.

רכיבת אול מאונטן בסלובניה. אקשן נטו | צילום: אילן שחם

חופשות האול-מאונטיין מכוונות לאתגר את הרוכבים ולספק חוויה שהיא גם טיול וגם למידה ושיפור. בטיול משולבים שבילים מהירים שנבנו במיוחד לאופניים (flow-trail), שבילי הרים צרים ותלולים, טיפוסים באופניים, הקפצות ברכב ועלייה ברכבלים – הכל כדי להגיע אל השבילים הטובים ביותר.

בסלובניה יש מגוון סינגלים, שדורשים  יכולת פיזית ושליטה טכנית | צילום: אילן שחם

בתמונה הפותחת: רכיבת שטח במונטנגרו | צילום: נעם תדהר
————————

טל רוזוב הוא מדריך טכניקת רכיבה על אופני הרים ומדריך טיולים. רוכב מאז שנת 2004, מדריך משנת 2010 עם ניסיון עשיר ברכיבה במגוון יעדים בחו"ל.

הפוסט חופשת רכיבה בחו"ל – למצוא את הנישה שלך הופיע ראשון במסע אחר

1. הכירו את תל אביב מצפון ועד דרום – מסלול הרכיבה הבא הוא מסלול נהדר, שייקח אתכם לאזורים שונים בעיר ויאפשר לכם להגיע לכמה ממוקדי העניין השווים ביותר של תל אביב. אם יש לכם אופניים חשמליים ואתם תוהים לאן לרכוב בסוף השבוע הקרוב, המסלול הזה במיוחד בשבילכם. הוא מתחיל בתחנת הרכבת של האוניברסיטה ומסתיים בשדרות בן ציון מספר 1. כדאי לצאת אליו בשעות הבוקר או הצהריים, אך אם אתם רוכבים בקיץ, מומלץ כמה שיותר מוקדם ולפני השעות החמות. המסלול נמשך בין שלוש לארבע שעות והוא מישורי ברובו. אולם, מדי פעם פוגשים בדרך כמה עליות קלות או ירידות מתונות, שקל מאד להתמודד איתן.

במהלך המסלול עוברים את פארק הירקון וכמה מוקדי עניין מיוחדים בו, כמו הגן הטרופי, גן הסלעים וגן הקקטוסים. ממשיכים לשפך נחל הירקון ישירות אל הים ומדוושים לכיוון נמל תל אביב. הרכיבה בנמל תל אביב מסתיימת בחלק הצפוני-מערבי שלו והיא ממשיכה לכיוון חוף מציצים. משם כל הדרך למרינה של תל אביב ולשדרות בן גוריון, היישר לכיכר רבין, בניין העירייה וגן העיר. משם ממשיכים לאבן גבירול, תיאטרון הבימה עד לשדרות בן ציון.

טיול אופניים מאפשר להכיר את העיר מזווית קצת אחרת | צילום: שאטרסטוק

2. להכיר את החלק הדרומי של העיר – המסלול הבא מתמקד בחלק הדרומי של תל אביב ומסתיים ביפו. הערת מסע למסלול: במסלול זה יש לכם את האפשרות לרכוב על אופניים חשמליים.

צאו עם האופניים לכיוון מלון קרלטון ברחוב אליעזר פרי 10, נקודת ההתחלה של המסלול. הרכיבה מסתיימת בפארק הירוק של מדרון יפו והיא נמשכת בין שעתיים לשלוש שעות, בהתאם לזמן שבו תעצרו לאורך הדרך. המסלול הזה כולל רכיבה לאורך הטיילת של תל אביב, מפגש עם שוק הפשפשים המיוחד ביפו וגם עם כנסיות ומוזיאונים מעניינים. הוא כולל ביקור במתחם התחנה, בכיכר השעון, במוזיאון אילנה גור ובנקודת התצפית המרהיבה שביפו העתיקה. אפשר לסיים את הרכיבה מעט לפני מדרון יפו, בנמל יפו המקסים, שבו עוגנות סירות הדייגים.

3. רכיבה לצד המבנים ההיסטוריים של תל אביב – טיול אופנים למשפחות זאת דרך מצוינת לאחד את המשפחה. הטיול הזה יאפשר לכם ליהנות מזמן איכות, מצד אחד, ומצד שני להכיר את העיר ואת המבנים ההיסטוריים שלה. הרכיבה במסלול זה מתחילה ברחוב רוטשילד 140 ומסתיימת ברחוב שבזי 19. כדאי לצאת בשעות אחר הצהריים או בערב כדי ליהנות מהאווירה המיוחדת, האופיינית לאזורים שדרכם עוברים. משך הרכיבה הממוצע הוא כשעתיים. בדרך פוגשים את מוזיאון הבאוהאוס, את בית ראובן ואת בית ביאליק. ממשיכים לבית העיר תל אביב, לשוק הכרמל ולרחוב אלנבי ומסיימים בנווה צדק, אחת השכונות היפות ביותר של תל אביב.

טיול אופניים דרך לב תל אביב עובר גם בכיכר ביאליק המקסימה | צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

הערת בטיחות: אם אתם מתכוונים לרכוב על אופניים חשמליים כדאי שתכירו את תקנות הביטוח והרישוי לאופניים חשמליים.

זכרו: המסלולים האלה עוברים ברחובות העשויים להיות צפופים וסואנים. מומלץ מאוד לעשות אותם במהלך סוף השבוע, אז הם פחות עמוסים ונעימים יותר לרכיבה. אם מחליטים לצאת לרכיבה בחורף, יתכן שהכבישים יהיו רטובים. כדאי להקפיד על רכיבה איטית וזהירה. אם יוצאים אל המסלול במהלך הקיץ, שעות הצהריים עשויות להיות קשות לרכיבה ולכן מומלץ לצאת בשעות הבוקר המוקדמות או לאחר השקיעה. בכל מקרה, לא לשכוח לקחת קסדה ולוודא שהאופניים תקינים ומתאימים לרכיבה ממושכת של כמה שעות.

בתמונה הפותחת: רוכבים על אופניים לאורך הטיילת | צילום: Kartinkin77 / Shutterstock.com

הפוסט טיול אופניים בתל אביב הופיע ראשון במסע אחר

קפריסין, האי הגדול ביותר במזרח הים התיכון, מציע כל מה שצריך לחופשה מושלמת: חופים יפים, מפרצים נחבאים, פסגות הרים שבחורף מתכסות במעטה שלג, יערות טבעיים של ארזים, אורנים ואלונים, כפרים ציוריים מוקפים בשדות וכרמים ואתרים ארכיאולוגיים שלוקחים את המטייל אלפי שנים אחורנית. מכל אלה אפשר ליהנות בטיולי אופניים ברחבי האי. הרוח, השמש, הטבע שמקיף אתכם מכל עבר, ריחות האורנים, הים הכחול שמנצנץ מרחוק – אין טוב מזה.

מאות אלפי רוכבים מקצועיים וחובבים כאחד מגיעים אל קפריסין מדי שנה. איגוד רוכבי האופניים הקפריסאי מארגן מרוצי אופניים מקומיים וכן נערכים באי מרוצי ה-MTB ועוד כמה מרוצי רכיבה תחרותיים, המביאים אל האי את צמרת עולם הרכיבה הבינלאומי. הרוכבים החובבים יוכלו להשתתף בשפע של פעילויות שאינן תחרותיות ומתאימות לרוכבים בכל הרמות והגילאים, כמו למשל סיור הרכיבה הלילי המתקיים בעיר פאפוס בחודשי הקיץ.

מאות אלפי רוכבים מקצועיים וחובבים מגיעים בכל שנה לקפריסין | צילומים: לשכת התיירות של קפריסין

הסיבות לפופולריות הרבה של קפריסין כיעד לרוכבי אופניים רבות, בהן מזג האוויר האידיאלי לרכיבה לאורך כל השנה, ובעיקר בין אוקטובר לאפריל, כשהטמפרטורות נעות בין 15 ל-25 מעלות. כמות הגשמים נמוכה לעומת מדינות אירופיות ויתרון נוסף בהשוואה למדינות באגן הים התיכון – רוחות חזקות נדירות כאן. אבל היתרון העיקרי של קפריסין עבור רוכבים הוא הגודל. המגוון העצום של נופים ואתרים מודרניים ועתיקים נמצא באי אחד קומפקטי, כך שטיול רכיבה יכול לשלב חופים, פסגות מיוערות, כפרים קטנים עם בתי אבן עתיקים, כרמים ומטעי זיתים, אתרים ארכיאולוגים ועוד. הדרכים בקפריסין מאפשרות לרוכבים בכל הרמות ליהנות מהטיול – יש דרכים משניות סלולות שעוברות בין כפרים ולעומתם סינגלים ודרכי עפר שישמחו רוכבים מנוסים.

מסלולי הרכיבה בקפריסין מגוונים מאוד – מדרכים סלולות ועד דרכי שטח מאתגרות

ברחבי האי יש כמה מרכזי רכיבה מקומיים וכן איגוד CYPRUS VILLAGES, המספקים שרותי השכרת אופניים, שרותי הדרכה מקצועית צמודה בנוגע למסלולים ובעניינים טכניים וכן מתן הדרכה וסיוע לבודדים ולקבוצות מאורגנות.

במשרדי לשכת התיירות של קפריסין בתל אביב תוכלו למצוא חוברות המציעות שפע של מסלולי רכיבה, בכל רחבי האי, כולל באזור הרי הטרודוס. החוברות כוללת גם מפות, מידע טכני ופרטים אודות מרכזי הרכיבה באי. כל שנותר לעשות הוא לבחור מתוך מסלולי הרכיבה הרבים והמגוונים, ולצאת לדרך. הנה כמה דוגמאות למסלולי אופניים נהדרים בקפריסין:

בין הרים לים: מטרודוס לפאפוס
אורך המסלול: 65 ק"מ
גובה מצטבר: 20 מ'
קושי: מסלול קל, רובו בירידה, מתאים לכל סוגי האופניים אם כי חשוב לוודא שהמעצורים במצב טוב.
סוג הדרך: דרך סלולה
נקודת יציאה: כיכר טרודוס (גובה 1,730)
נקודת סיום: פאפוס (גובה 75 מ')

מסלול מקסים שיוצא מהרי הטרודוס, בגובה של 1,730 מ', ויורד עד לפאפוס שעל חוף הים. בדרך עוברים בכפרים ציוריים בעמק נהר הדיאריזוס (Diarizos River). נקודת ההתחלה של המסלול היא בכיכר טרודוס (Troodos Square). מכאן רוכבים דרומה על הדרך הראשית בין טרודוס ללימסול. באזור Psilo Dendro, הדרך פונה ימינה ועוברת בשני חלקיו של הכפר היפה פלטרס, פאנו פלטרס (Pano Platres, פלטרס עילית) וקאטו פלטרס (Kato Platers, פלטרס תחתית). מחוץ לכפר הדרך ממשיכה בכיוון דרום-מערב, עוברת דרך מנדריה (Mandria) וממשיכה בעמק דיארוזוס. כאן חוצים כמה כפרים מקסימים, בהם Agios Nikolaos ,Praitori ,Kedares ,Kidasi ואחרים עד שהיא מתחברת בסופו של דבר עם הדרך הישנה שמחברת בין לימסול ופאפוס.

כנסייה באזור פלטרס

הדרך ממשיכה לכיוון מערב ולפני שהיא מסתיימת בפאפוס עוברים עוד כמה וכמה כפרים, בהם Mandria, Timi ו-Geroskipou. פאפוס עצמה היא עיר מעניינת מאוד וכדאי להקדיש זמן לטיול בה. העיר הרומנטית מציעה שילוב מרתק בין חדש וישן – אתרים ארכיאולוגיים, מצודה מרשימה, שפע של טברנות, טיילת מקסימה לאורך הים ואפשרויות שופינג מצוינות. וכמובן, שמה של פאפוס נקשר באפרודיטה, אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית, שעל פי המסורת נולדה כאן מהים ונקודות ציון בחייה פזורות באזור (סלע אפרודיטה, מרחצאות אפרודיטה ועוד).

נהר הדיאריזוס. מסלול הרכיבה עובר בעמק היפה | צילום: A.Kleovoulou

מסלול מעגלי בהרים: מטרודוס למפלי קלדוניה
אורך המסלול: 18 ק"מ
קושי: מסלול קל ברובו, פרט לקילומטרים האחרונים שעוברים בעלייה תלולה
סוג הדרך: מגוון משטחים
נקודת יציאה ונקודת סיום: כיכר טרודוס (גובה 1,730 מ')

מסלול שיוצא מ-Troodos Square בלב יער טרודוס היפהפה (במקום יש מרכז מבקרים למי שרוצה ללמוד על הטבע והאקולוגיה של האזור). מכאן יורדים בדרך עפר בכיוון דרום-מזרח לעבר פסילו דנדרו (Psilo Dendro), אזור מצפון לכפר פלטרס. הרכיבה נעשית בירידה מתונה לאורך 11 ק"מ. מכאן דרך העפר עולה לאורך שלושה קילומטרים עד למפלי קלדונה המרשימים, מהגדולים במפלי קפריסין. אחרי שעוצרים להתרעננות במפלים, מתחברים לדרך פלטרס-טרודוס וממשיכים לדווש צפונה עד שחוזרים, כעבור כארבעה קילומטרים, לכיכר טרודוס.

רכיבה בהרי הטרודוס

מפרצים ומיתולוגיה: מסלול בחצי האי אקמס
אורך המסלול: 22 ק"מ
קושי: מסלול לא קל, נדרשות אופני הרים עם לא פחות מ-21 מהלכים
סוג הדרך: שילוב של דרך סלולה ודרך עפר
נקודת יציאה: פוליס (גובה 30 מ')
נקודת סיום: המגדלור של אקמס (גובה 210 מ').

זהו מסלול יפהפה, שעובר לאורכו של חצי האי אקמס (Akamas) במערב קפריסין ומציע נופים מפעימים של חצי האי ושל החופים והים. המסלול שלנו מתחיל בפוליס (Polis) ונמתחת לכיוון מערב, אל עבר לאקי (Lakki) ומרחצאות אפרודיטה. זמן קצר אחרי שעוברים את לאקי וממש לפני מרחצאות אפרודיטה הדרך פונה דרומה ומטפסת לעבר ניו חוריו (Neo Chorio). הדרך עוברת דרך הכפר ואז פונה מערבה. ממש מחוץ לכפר הדרך הסלולה הופכת לדרך עפר. המסלול עובר את אתר הפיקניקים Smigies, שזו גם הנקודה האחרונה שבה אפשר לעצור לשתות מים.

לאחר שנחתם ושתיתם, אפשר להמשיך: הדרך מטפסת בתלילות ופונה ימינה, בכיוון דרום מערב. מכאן יש תצפיות על שני צדי חצי האי – הצד המזרחי והמערבי. שלושה קילומטרים אחרי אתר הפיקניקים פנייה ימינה מובילה אל Pyrgos tis Rigenas ("מגדל המלכה"), שרידי מנזר עתיק המשקיף על המפרץ היפהפה. על פי האגדות, במקום הזה אפרודיטה נהגה לנוח אחרי שרחצה במרחצאות הסמוכים. אבל המסלול שלנו ממשיך ישר ואחרי שני קילומטרים מתחבר עם הדרך ללארה ומרחצאות אפרודיטה. ממשיכים עם הדרך עד למגדלור של אקמס, נקודת תצפית מושלמת על קצה חצי האי והים. אם אתם מיומנים לרכוב בחושך, כוונו את ההגעה לכאן לשעת השקיעה. מי שמעדיף לחזור לפוליס בדרך אחרת, יכול לחזור בדרך Fontana Amorosa לכיוון מרחצאות אפרודיטה ומשם לפוליס.

שקיעה באקמס. סיום מושלם לטיול אופניים בחצי האי שבמערב קפריסין

בין שתי ערים: מניקוסיה ללרנקה
אורך המסלול: 51.5 ק"מ
קושי: מסלול קל, מתאים לכל סוגי האופניים
גובה מצטבר: 110 מ'
סוג הדרך: דרך סלולה
נקודת יציאה: ניקוסיה (גובה 180 מ')
נקודת סיום: חוף התיירים של לרנקה (גובה 5 מ').

המסלול, שמחבר בין בירת קפריסין ניקוסיה (הנקראת ביוונית לפקוסיה, Lefkosia) לחוף הים בלרנקה עובר בתחילתו על הדרך הישנה של ניקוסיה-לימסול עד ניסו (Nisou) ומשם עובר לדרך הישנה ללרנקה. תחילת המסלול ברמזור בצומת הרחובות לימסול ו-Athalassa בניקוסיה, משם הדרך מובילה דרומה לכביש המהיר המחבר ללימסול ולרנקה, אבל אל חשש, אחרי כקילומטר יוצאים ביציאה ללאקיה (Lakkia) אל הדרך הישנה בין ניקוסיה ללימסול. המסלול חוצה את לאקיה ואת אזור התעשייה לעבר ניסו. בניזו הדרך פונה שמאלה לכיוון מזרח אל העיירה דאלי (Dali) והכפר הסמוך לימפיה (Lympia) ומגיעה לדרך הישנה מניקוסיה ללרנקה. מכאן הדרך פונה ימינה לכיוון צפון-מזרח וממשיכה במקביל לכביש המהיר. ממשיכים עם הדרך עד לרמזור ליד תחנת הכיבוי של לרנקה, שם פונים שמאלה לשדרת Stratgou Timagia והכיכר מחוץ לנמל של לרנקה. המסלול ממשיך צפונה לאורך החוף. חולפים על פני בתי הזיקוק ונכנסים לאזור התיירותי של Livaia, Voroklini ו-Pyla, שם נמצא אתר קמפינג בחורשת איקליפטוסים קטנה. סוף המסלול הוא בחוף התיירים של לרנקה – Larnaka Tourist Beach, רצועת חוף יפה הנמצאת כ-11 ק"מ מהעיר.

הפוסט קפריסין – מסלולי רכיבה הופיע ראשון במסע אחר

צוק מנרה כבר מזמן הפך לבית גידול אידיאלי לענפי ספורט ואתגר שונים, בהם רכיבת אופני שטח בתוואי הררי וטיפוס צוקים, שהפך לטרנד בינלאומי ברחבי העולם. לטובת חובבי רכיבת השטח ומטפסי הצוקים וחיזוק ענפים אלו בישראל, מובילה הנהלת צוק מנרה סופי שבוע ייחודיים שכל אחד יתרכז בענף שונה.

סופ"ש מטפסים
את סדרת סופי השבוע יפתח סופ"ש לקהילת המטפסים בארץ. בישראל טיפוס הצוקים הוא ספורט שהפעילות בו מוגבלת עקב איסור טיפוס באתרים השנים. סוף השבוע יתאים למטפסים בכל הדרגות ובכל רמות הקושי ובנוסף לטיפוס ולסדנאות, הוא יכלול פעילות לשימור מערת נזר, אתר טיפוס מוביל וייחודי בגליל העליון בסמיכות לצוק מנרה.

טיפוס ספורטיבי ברכס רמים

את סוף השבוע יובילו עופר בלוטרייך ויואב רותם. הרצאה מרתקת תתקיים בערב הראשון מפיו של עופר בלוטרייך, אתלט ומטפס צוקים בינלאומי, שנחשב למטפס המוביל בישראל בתחום. בשישי בבוקר יתקיים טיפוס חופשי באחד ממצוקי רכס רמים ותתקיים הרצאה על מניעת פציעות בטיפוס. בשבת יתכנסו המשתתפים במערת נזר לטובת עבודות תחזוקה, פיתוח המצוק וניקיון ובנוסף יתקיימו סדנאות מרתקות: טיפים וטריקים בטיפוס ספורטיבי, אתיקה בטיפוס, אסטרטגיות לבחירת פרויקטים ודרכים להצלחה. משתתפי סוף השבוע ייהנו מלינה במחיר מוזל במנרה לודג' – 170 שקל לאדם, תוספת 50 שקל לארוחת בוקר.
מתי? סופ"ש מטפסים – חמישי עד שבת 29-27 באוקטובר

סופ"ש רכיבת אופני שטח
קהילת רוכבי השטח הישראלית מצאה בצוק מנרה יעד מועדף לרכיבת שטח ועם בוא הסתיו הופכים תנאי מזג האוויר לאידיאלים לפעילות זו. לרגל הסתיו ועונת הרכיבה משיק צוק מנרה לרוכבי האופניים ולאוהבי הטיולים והטבע הזדמנות נפלאה לחוות את הטבע הגלילי בשיאו בסוף שבוע מרוכז ומעניין.

רכיבת שטח והליכה נורדית באזור צוק מנרה | צילום: תומר פדר

סוף השבוע ייפתח בסינגל יער ביריה, אחריו תתקיים קבלת פנים במנרה לודג' והרצאה מרתקת בנושא תזונת ספורט. למחרת יצאו המשתתפים לסינגל הרי נפתלי. ניתן גם לצאת מתחנת הרכבל האמצעי וליהנות משתי רמות קושי. לקראת כניסת השבת תתקיים קבלת שבת שתכלול הרצאה בנושא כיוון והתאמת אופניים. בשבת ייהנו המשתתפים מפעילות חופשית בצוק וניתן יהיה גם לצאת לטיול סובב נחלים בעמק. סופ"ש רכיבה מתקיים בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, שמקדמת את מסלולי הסינגלים, וכן מועדון הרכיבה הגלילי TNT בהובלת תומר בארי משדה נחמיה.
משתתפי סוף השבוע ייהנו מלינה במחיר מוזל במנרה לודג' – 170 שקל לאדם, תוספת 50 שקל לארוחת בוקר.

סופי השבוע הנושאיים יתקיימו במנרה לודג', מתחם האירוח של צוק מנרה שמונה 55 חדרי לודג' הפזורים על פני חמישה מבנים, חדר אוכל, לובי, אולם כנסים ובית כנסת. מיקומו יוצא הדופן, במרום צוק מנרה, בגובה 900 מטר, מבטיח נוף נפלא של הרי הגולן, החרמון ועמק החולה. חבילת האירוח במתחם כוללת לינה, ארוחת בוקר, כניסה לאתר האקסטרים ושימוש בכל המתקנים לאורך כל זמן השהות ללא עלות נוספת.

הרכבל הארוך ביותר בישראל מטפס לגובה של 750 מ'

צוק מנרה, מתחם האטרקציות האתגריות המוביל בישראל, הוא בית לאוהבי אתגרים וטיולים. המתחם כולל שלוש תחנות הפרוסות על פני המצוק ובליבו עובר הרכבל הארוך בישראל, שאורכו 1,940 מטר והוא מטפס לגובה של 750 מ'. בין האטרקציות במתחם: אומגה מהארוכות ביותר בישראל, סנפלינג על המצוק, מסלולי הליכה נורדית טרמפולינת בנג'י ועוד. בשיתוף עם קק"ל נפרצו בחורש המצוק מספר מסלולי רכיבת אופנים והליכה בדרגות קושי שונות. צוק מנרה פעיל בכל עונות השנה ומספק תוכן מגוון מגבש וייחודי לכל המשפחה.

איך מגיעים? צוק מנרה ממוקם על כביש 90, בין ראש פינה לקריית שמונה. טלפון: 04-6905830, אתר אינטרנט

פעילות של חץ וקשת בצוק מנרה

לקריאה נוספת:

		צוק מנרה – למשפחות חובבות אקשן צוק מנרה, הנמצא באחד המיקומים היפים בארץ, מציע פעילויות אתגר לכל המשפחה: מגלשת הרים, קירות טיפוס, טרמפולינת בנג'י, טיולי הליכה ורכבל הארוך מסוגו בארץ. בתום יום מלא אקשן אפשר ללון בלודג' שבמתחם ולהמשיך בפעילויות ביום המחרת

הפוסט מהצוק באהבה: סופי שבוע נושאיים בצוק מנרה הופיע ראשון במסע אחר