מדענים סבורים שמקורו של צמח תפוח האדמה בהרי האנדים באמריקה הדרומית. אבות אבותיהם של התושבים בפרו או בקולומביה תרבתו את הצמח בצורה כה מוצלחת עד שמצא חן גם בעיני שכניהם הרחוקים. כך הפכו תפוחי האדמה חביבים על כל שוכני יבשת אמריקה. בעידן התגליות הביא אחד הספנים את תפוח האדמה לאירופה. מי היה היבואן הראשון – על כך חלוקות הדעות. יש אומרים שהראשון שהניח תפוח אדמה באדמת אנגליה היה סר וולטר ראלי, אציל, משורר, יורד ים, לוחם, מגלה ארצות, או שמא שודד שבילה רבות בקרבות וביזות סביב היבשת החדשה. אבל יש כאלו הדוחקים בעקשנות את רגליו של סר וולטר מהבכורה ואומרים שהיה זה דווקא סיר פרנסיס דרייק שטמן את תפוח האדמה הראשון באדמת אנגליה. דרייק היה הבריטי הראשון שהקיף את העולם. הוא היה אחד המצביאים שהביסו את הארמדה הספרדית כששרת כסגן מפקד הצי הבריטי. הוא היה ידוע גם כשודד ים. מספרים שבשנת 1586, לאחר שסיר פרנסיס דרייק לחם בספרדים באיים הקריביים עצר בקרטנגה שבקולומביה כדי להצטייד – בין הטובין שהעלה דרייק לאוניה היו גם טבק ופקעות תפוחי אדמה. כך או כך אירופה גילתה בחדווה את תפוחי האדמה ואימצה אותם. החקלאים אהבו אותם. במהרה התברר שקל יותר לגדל תפוחי אדמה מאשר שיבולת שועל או חיטה. הם תופסים שטח קטן יותר ואפשר היה להוציא אותם מהאדמה בקלות. וכך ב-1650 כבר היו תפוחי האדמה הגידול הפחמימתי העיקרי באירלנד. תפוח האדמה החליף את החיטה גם במקומות אחרים באירופה. בעלי האחוזות האנגליים עודדו את האריסים שלהם לגדל תפוחי אדמה. הסיבה היתה מעט מוזרה – האצילים עצמם רצו לייצר כמויות חיטה גדולות יותר, לכן חשבו בעלי האחוזות שאם האירים יוכלו לשרוד על תפוחי אדמה שדרשו פחות חלקות אדמה הם ירוויחו עוד שטחים נוספים לגידול חיטה. האירים שרדו והפכו לתלויים כמעט באופן בלעדי בתפוחי האדמה, אבל בשנות ה-40 של המאה ה-19 פגעה מחלה בתפוחי האדמה והפכה אותם לעיסה ספוגית ובלתי אכילה. ב-1847 הזכורה בהיסטוריה האירית כ- "47 השחורה" הושמדו במחלה רוב יבולי האי. חנויות ומחסני מזון הצליחו לשמור על תזונה של חלק מהאוכלוסייה אבל המחלה הכתה שוב ב- 1849 הפעם לא היו מחסנים שאפשר היה להסתמך עליהם. האירים רעבו. מליונים מתו מרעב ורבים היגרו לאמריקה. שטחי גידולי תפוחי האדמה בארצות מתפתחות הכפילו את עצמם ב-40 השנים האחרונות. בפחות משני עשורים נהפכה סין ליצרן הראשי של תפוחי אדמה – לפני רוסיה, אירופה או ארה"ב. יותר מ-315 מיליון טון תפוחי אדמה מיוצרים בשנה. 162 מליון או יותר גדלים בחוות במדינות מתפתחות. סין והודו מייצרות שליש מתפוחי האדמה של העולם. יש זנים רבים של תפוחי אדמה, חומים, צהובים, וורודים וסגולים הנקראים לפעמים כחולים. תפוחי אדמה ניתנים לאחסון במשך זמן ממושך. זני תפוחי האדמה שונים זה מזה, חלקם מגיבים טוב יותר להרתחה, חלקם לאפייה, לחלקם טעם טוב יותר כשהם נצלים בתנור. באו"ם מאמינים שתפוחי האדמה יאכילו את הרעבים בעולם כולו. רעבים או שבעים תפוחי אדמה טובים בשבילנו – יש בהם פחמימות, המון פרוטאין באיכות גבוהה המתאימה מאוד לצרכים האנושיים. בתפוחי אדמה יש אשלגן וגם המון ויטמין C מספיק לאכול תפוח אדמה בינוני וכבר קיבלתם את כל ויטמין ה-C שנחוץ לתפקוד יומי. חוץ מזה, זה טעים. |
תפוח האדמה התחיל את דרכו בהרי האנדים של פרו. כשהגיע לאירופה, במאה ה-16, הפך ללהיט גדול, ומשם קצרה הדרך לכבוש מטבחים רחבי העולם פורסם 18.2.13 |
Array
(
)