תיירות אקולוגית, זהירות

מחקר שנערך בתחום מצביע על כך שכלי הרכב מגבירים את מידת הערנות והדריכות של הדובים, במיוחד הזכרים. די ברכב תיירים אחד, גם אם הוא נמצא במרחק ניכר מדובי הקוטב, על מנת להפר את שלוותם. הדבר משפיע על חילוף החומרים והפעילות ההורמונלית של הדובים, ואף גורם להם לאבד ממשקלם. זאת ועוד: סיורים לצפייה בדובי קוטב בקנדה, למשל, נערכים לרוב באוקטובר־נובמבר, עונה שבה על הדובים לאגור כוח, בהמתנה לקפיאתו של מפרץ הדסון, כדי שיוכלו לצאת לציד כלבי ים. אבל מנוחתם מופרעת כל הזמן בגלל תיירים.

דובי הקוטב אינם בעלי החיים היחידים שנפגעים. תיירות אקולוגית אמנם נחשבת לפתרון יעיל למניעת פגיעה באיכות הסביבה, ונראית אפקטיבית במיוחד במדינות עניות אשר התברכו בסביבה טבעית מרתקת, למשל מדינות אפריקה. אולם במקרים רבים, מדיניות שמטרתה להביא לשימור הסביבה ולהגנה על חיות הבר משיגה תוצאה ההפוכה.

מתצפיות שנערכו בכמה אתרי תיירות אקולוגית בעולם עולה שחיות הבר חסרות מנוחה, מגלות סימני מתיחות ואף מאבדות ממשקלן. התצפיות כללו מגוון בעלי חיים – דולפינים, כלבי דינגו, דובי קוטב, פינגווינים ומינים אחרים של ציפורים. מדענים חושדים כי הסיבה לכך היא דווקא הצמיחה המסיבית בתיירות האקולוגית. חיות הבר אינן מורגלות בחברת תיירים, והדבר ניכר בשינוי של קצב פעימות לבן והפעילות ההורמונלית שלהן, וכן בסימפטומים התנהגותיים שונים. זו סכנה אשר עלולה להשפיע בטווח הארוך על הסביבה כולה, ובמקרים קיצוניים אף להכחיד מינים באזורים מסוימים.

באחד המחקרים, שפורסם על ידי אוניברסיטת אוקלנד שבניו זילנד, נבדקה התנהגותם של דולפינים בנוכחות תיירים. נמצא כי ככל שעלה מספר ספינות התיירים בסביבתם, הפכו הדולפינים לתזזיתיים וחסרי מנוחה. כאשר שהו הדולפינים בקרבת ספינת תיירים אחת, הם העבירו 68 אחוז מזמנם במנוחה. אולם כאשר נכחו במקום שלוש ספינות תיירים בו בזמן, בילו הדולפינים במנוחה רק מחצית האחוז מזמנם. במחקר אחר נמצא שדולפינים מבלים זמן רב יותר בסביבת פני הים כאשר במקום נוכחת ספינה.

גם מאות אלפי התיירים המבקרים מדי שנה באי פרייזר שבאוסטרליה מפרים את שלוותם של בעלי החיים שבהם הם רוצים לצפות, במקרה זה כלבי הדינגו. במקביל להתגברות תכונת התיירים באי, עלתה תוקפנות כלבי הדינגו, שהגיעה לשיאה בתקיפתו למוות של ילד. ריבוי מקרי התקיפה הביא את הרשויות האוסטרליות לבצע הערכה מחודשת של אופי התיירות באי.

אבל יש גם מקום לאופטימיות זהירה: הניסיון באיי גלפגוס ובשמורות טבע באוסטרליה ובניו זילנד מלמד שבתכנון זהיר ומאוזן ניתן להתגבר על רובן המכריע של השפעות התיירות ולנצל את התמורה הכספית לטובת שימור המקומות.